החות'ים מבצרים את אחיזתם בעיר האסטרטגית מוח'א הסמוכה למצר באב אל־מנדב, והניסיונות של הכוחות הנתמכים בידי סעודיה להשיב את השליטה בה נתקלים בקשיים. מה מלמדת המערכה על העיר על יכולתם של החות'ים להתבסס בשטח ועל מגבלות הכוח הסעודי?
בפרסום מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ו-ISI, החוקרים דני סיטרינוביץ' ושמואל נחום מנתחים תצלומי לוויין החושפים את השינויים הצבאיים והאזרחיים בעיר ואת משמעותם להמשך המערכה בתימן >>> www.inss.org.il/he/publication/mokha-yemen/
Institute for National Security Studies (Israel)
The Institute for National Security Studies (INSS) is an independent think tank affiliated with Tel Aviv University in Israel that conducts research and analysis of national security matters such as military and strategic affairs, terrorism and low intensity conflict, military balance in the Middle East, and cyber warfare. It is considered Israel's leading security think tank. More on Wikipedia
-
INSS
@INSS_Hebrew
-
INSS
@INSS_Hebrew
המתיחות מול איראן נמשכת, והנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון רק מתרחבת. איך נראית תמונת המצב בשטח?
עקבו אחר תנועות הכוחות במפה האינטראקטיבית המתעדכנת של ה-INSS >>> www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בחריין: המלחמה עם איראן הופכת למאבק על יציבות המשטר
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
בזמן שתשומת הלב מופנית למתקפות האיראניות על בסיסים אמריקאיים במפרץ, מתרחשת בבחריין דרמה פנימית שעוברת כמעט מתחת לרדאר. השבוע גזר בית משפט בממלכה עונשי מאסר כבדים על 69 נאשמים, בהם כ-60 אנשי דת שיעים, באשמת קשרים עם משמרות המהפכה האיראניים וניסיון לערער את המשטר. 64 מהם נידונו למאסר עולם. ארגוני זכויות אדם טוענים כי המשפט לווה בהפרות חמורות של זכויות הנאשמים.
בחריין אינה עוד מדינת מפרץ. זו מונרכיה הנשלטת בידי בית המלוכה הסוני אל-ח'ליפה, בעוד שמרבית מאוכלוסייתה שיעי. מאז המהפכה האיראנית ב-1979 חושש בית המלוכה מהשפעה איראנית על האוכלוסייה השיעית, אף שאין לזהות בין השתייכות עדתית לבין נאמנות לטהראן. החשש הזה עמד גם ברקע ההתערבות הצבאית של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בבחריין ב-2011, שנועדה לסייע לבית המלוכה להתמודד עם המחאה העממית. לשסע העדתי בבחריין השפעה גם על היחסים של הממלכה הזעירה עם ישראל. כך למשל, לחצים מכיוון האוכלוסייה השיעית, הופנו כלפי בית המלוכה במיוחד לאחר החתימה על הסכמי אברהם שפעל כדי לצנן את היחסים עם ישראל.
כעת ההיסטוריה חוזרת, ובתנאים מסוכנים יותר. איראן אינה מסתפקת בתקיפת יעדים אמריקאיים בבחריין, המארחת את מפקדת הצי החמישי של ארצות הברית. משמרות המהפכה אף מאיימים כעת במפורש על עצם הישרדותו של בית המלוכה. מנגד, השלטונות בבחריין מגבירים את המעצרים ואת הפיקוח על האוכלוסייה השיעית, מחשש שאיראן תנסה לנצל את השסע העדתי כדי לערער את היציבות מבפנים.
אלא שכאן טמון הפרדוקס: דווקא המאמץ להגן על המשטר באמצעות דיכוי פוליטי ודתי עלול להעמיק את הניכור בקרב האוכלוסייה השיעית, ובכך להרחיב את הפגיעות שאיראן מבקשת לנצל. בחריין ממחישה את אחת הדילמות החריפות ביותר של מדינות המפרץ: הנוכחות הצבאית האמריקאית אמורה להבטיח את ביטחונן, אך גם הופכת אותן למטרות; והמאבק בהשפעה האיראנית מבחוץ עלול לערער את היציבות מבפנים. עבור בית המלוכה בבחריין, המלחמה עם איראן אינה רק מלחמה על ביטחון המדינה. היא נתפסת כמאבק על הישרדות המשטר. -
INSS
@INSS_Hebrew
בריטניה מרחיבה את הסנקציות על גורמים ישראליים: צעד נקודתי או שינוי משמעותי?
חוקרת המכון ד״ר תמי קנר כותבת:
בריטניה הודיעה אתמול (17 בנובמבר 2026) על הטלת סנקציות על שמונה חברות ישראליות העוסקות בתכנון, בבנייה, בפיתוח ובשיווק פרויקטים בהתנחלויות בגדה המערבית, וכן על ארגון "צו 9", שפעל לחסימת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים ופסילה מכהונה כדירקטורים, ומגבילות קשרים פיננסיים ועסקיים עם הגופים שהוכרזו מצד גורמים הכפופים לדין הבריטי. ההחלטה מסמנת החמרה נוספת במדיניות הבריטית כלפי פעילות ישראל בשטחים והתפתחות משמעותית באופי הסנקציות ובבסיס המשפטי להפעלתן.
מה חדש במהלך הבריטי?
החידוש אינו בעצם הטלת סנקציות על גורמים ישראליים, צעד שבריטניה נקטה גם בעבר, אלא במיקוד שלהן. בניגוד לסנקציות קודמות שהתמקדו במתנחלים אלימים וגורמים שסייעו או תמכו בהם, הפעם הסנקציות מכוונות לחברות המעורבות בהרחבת ההתנחלויות, כולל חברות הפועלות מתוך ישראל ומספקות שירותים לפרויקטים בהתנחלויות.
ההחלטה אינה תפנית מפתיעה, אלא מימוש של מדיניות שעליה הצהירה בריטניה. בספטמבר הודיעה הממשלה על כוונתה לפעול נגד חברות התורמות להרחבת ההתנחלויות, באוקטובר הרחיבה את משטר הסנקציות בתחום זכויות האדם כך שיחול גם על הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברחבי העולם, ואתמול היא הפעילה לראשונה את הסמכויות החדשות המרחיבות את מעגל הגורמים והפעילויות החשופים לסנקציות.
מדוע דווקא עכשיו?
העיתוי אינו מקרי. הסנקציות הוכרזו יומיים בלבד לפני פתיחת ההצעות למכרזי הבנייה בפרויקט E1, במטרה להרתיע חברות מלהשתתף במכרז ולהשפיע על החלטות עסקיות עוד לפני תחילת הבנייה.
ברקע ההחלטה עומדת ביקורת בריטית חריפה על מדיניות ממשלת ישראל המסכנת את פתרון שתי המדינות. לטענת בריטניה הממשלה לא רק נמנעה מבלימת הרחבת ההתנחלויות, אלא אף עודדה אותה והובילה לשיא חסר תקדים במספר ההתנחלויות שקמו בארבע שנות כהונתה.
המסר הבריטי לישראל ברור: המשך הרחבת ההתנחלויות, ובפרט קידום הבניה ב- E1, ייענה לא רק בגינויים מדיניים, אלא גם בצעדי ענישה.
האם צפויים צעדים נוספים?
במקביל בריטניה מקדמת חקיקה נפרדת לאיסור יבוא מוצרים מההתנחלויות ולהגבלת שירותי פרסום נכסים המצויים בהן. החקיקה טרם נכנסה לתוקף, אך היא מסמנת אפשרות למעבר להגבלות רחבות יותר על פעילות כלכלית הקשורה להתנחלויות.
בכך מחדדת בריטניה את ההבחנה בין קשרי המסחר שהיא מבקשת להמשיך לקיים עם ישראל בתחומי הקו הירוק לבין פעילות עסקית בהתנחלויות.
מהן המשמעויות עבור ישראל?
בטווח המיידי מדובר בסנקציות ממוקדות, שהשפעתן תלויה במידת חשיפתן של אותן חברות לנכסים, למימון ולקשרים עסקיים הכפופים לדין הבריטי. עם זאת, בנקים, משקיעים, יזמים ונותני שירותים עלולים להעריך מחדש את מעורבותם בפרויקטים בהתנחלויות בשל סיכונים משפטיים, פיננסיים ותדמיתיים.
בהיבט הרחב יותר, המהלך מסמן מעבר מסנקציות אישיות לכלי לחץ המכוון כלפי המנגנונים והתשתיות התומכים בהתרחבות ההתנחלויות.
ככל שבריטניה תרחיב את מעגל הסנקציות גם לגופים המממנים ומאפשרים את פעילות ההתנחלויות, ובהם בנקים וחברות גדולות במשק הישראלי, יהיו לכך השלכות כלכליות משמעותיות.
יתרה מזו, הכללת ארגון "צו 9" מצביעה על נכונות בריטניה להשתמש במשטר הסנקציות המורחב גם בהקשרים הומניטריים, ולא רק נגד פעילות הקשורה להתנחלויות.
בכך נוצרים שני מוקדי לחץ נפרדים המופעלים על ישראל: ההתנחלויות והסיוע ההומניטרי לעזה, המגדלים את מרחב הסיכון המופעלים באמצעות אותו משטר סנקציות מורחב.
מעבר להשלכותיהן המעשיות המצומצמות, הסנקציות ממחישות פער הולך ומעמיק: בעוד שישראל מניחה כי ניתן להרחיב את ההתנחלויות ולשמר את השליטה בשטחים ללא אופק מדיני, בריטניה מבהירה כי לא תשלים עוד עם מדיניות זו ועוברות מגינויים לצעדים מעשיים.
השאלה כעת היא עד כמה רחוק תהיה מוכנה ללכת, והאם מדינות נוספות ילכו בעקבותיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
איומים מכל הכיוונים מתלכדים לכדי סופה מושלמת בערב הסעודית. האם נתחיל לראות סדקים ביציבות שלטונו של בן סלמאן?
החוקר הבכיר יואל גוז׳נסקי מסביר >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן מסרבת להמשיך תחת הלחץ האמריקאי, גם במחיר של מלחמה נוספת. אבל האם סבב לחימה שלישי עלול דווקא לפגוע ביכולת של ישראל וארה"ב לאיים על המשטר בטהראן?
בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, רז צימט, משוחח עם עמנואל אלבז-פלפס על הדילמה האיראנית ועל הסיכונים האסטרטגיים של עימות נוסף.
הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הצהרת סן פרנסיסקו: עוד חזית בתחרות בין ארה"ב לסין
החוקרת הבכירה גליה לביא כותבת:
ב-15 בנובמבר חתמו ארה"ב ותשע מדינות נוספות, ובהן ישראל, על הצהרת סן פרנסיסקו במסגרת יוזמת Pax Silica האמריקאית. ההצהרה נועדה לחזק את שיתוף הפעולה בהגנה על טכנולוגיות רגישות, תשתיות קריטיות ושרשראות האספקה של הבינה המלאכותית, משבבים ומינרלים חיוניים ועד אנרגיה ותקשורת. היא מבטאת את התפיסה האמריקאית שלפיה ביטחון כלכלי וטכנולוגי הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי.
סין מיהרה להגיב. משרד החוץ הסיני הזהיר מפני יצירת קבוצות סגורות ומדירות על בסיס אידאולוגי, והדגיש כי הבינה המלאכותית צריכה לשרת את האנושות כולה. תגובתו המדודה, ללא איום בצעדי נגד, ניתנת להבנה על רקע הפסגה הצפויה בהמשך השבוע בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ין-פינג.
במקביל, הודיע היום הממשל האמריקאי על הגבלות חדשות שנועדו למנוע מחברות סיניות לעקוף את הגבלות יצוא השבבים באמצעות גישה מרחוק למרכזי נתונים במדינות שלישיות.
שני המהלכים ממחישים את התרחבות התחרות בין המעצמות, שבליבה ניצבת כיום הבינה המלאכותית. התחרות מקיפה את פיתוח המודלים המתקדמים, השליטה בתשתיות ובשרשראות האספקה, והגישה לשבבים ולמשאבי המחשוב הדרושים לפיתוחם.
עבור ישראל, החתימה על ההצהרה מחזקת את השתלבותה במערך הטכנולוגי שמגבשת ארה"ב עם שותפותיה, אך גם מצמצמת את מרחב התמרון שלה מול סין. ככל שהתחרות הטכנולוגית בין המעצמות מעמיקה, כך גובר הקושי של ישראל להפריד בין שיקולים כלכליים לבין הבחירה האסטרטגית שלה בארה"ב. -
INSS
@INSS_Hebrew
העידן הפוסט־קוונטי מציב אתגרים חדשים לביטחון הלאומי של ישראל. כיצד יש להיערך לשינויים הצפויים?
חוקרי המכון אופיר יוסף ונדב כהן מציגים מפת דרכים למוכנות פוסט־קוונטית בישראל, ובוחנים את הצעדים הנדרשים להגנה על מידע, תשתיות ושירותים חיוניים >>> www.inss.org.il/he/publication/quantum-readiness/ -
INSS
@INSS_Hebrew
רשתות השפעה, פעילות מודיעינית ומזימות לפיגועים: האיום האיראני מתרחב בלב בריטניה. כיצד יכולה הדמוקרטיה הבריטית להיאבק בו מבלי לפגוע בחירויות שעליהן היא מבוססת?
במחקר משותף למכון ולעמותת כלאבן, החוקרים דני סיטרינוביץ, חנה פרסקין ואבישי סובר בוחנים את עומק הפעילות האיראנית בבריטניה ואת האתגר שהיא מציבה לרשויות >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-uk-threat/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מה קורה כשהשלוחים של איראן מתחילים לפתח קשרים מבצעיים ישירים זה עם זה - והאם ישראל ערוכה לאיום החדש ממזרח?
בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״, חוקרי המכון ירון שניידר ודני סיטרינוביץ משוחחים עם עמנואל אלבז-פלפס על הקשר המתהדק בין החות׳ים בתימן למיליציות השיעיות בעיראק - שמחייב את ישראל להיערכות מודיעינית חדשה.
הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ה-7 באוקטובר טלטל את ביטחון ישראל. אבל האם הוא מחייב גם שינוי יסודי בתפיסת הביטחון שלה?
יותר מ-70 שנה אחרי שבן-גוריון הניח את יסודותיה, חוקר המכון פרופ' עזר גת מערער על כמה מהמסקנות הרווחות בעקבות המלחמה – ומסביר מדוע רבים מעקרונות הביטחון שנקבעו בראשית ימי המדינה עדיין עומדים במבחן הזמן >>> www.inss.org.il/he/publication/october-7-and-security-con… -
INSS
@INSS_Hebrew
לייזר סיני מונחה AI: מוצר צריכה במסווה של אמצעי לפגיעה בנחילים תוקפים?
החוקר הבכיר יהושע קליסקי כותב:
האתגר הטכנולוגי של פגיעה בנחילי רחפנים או כטב"מים תוקפים הוא גדול והסיבה לכך הינה הצורך בגילוי מוקדם ובזיהוי של עצמים מעופפים זעירים אשר קשה לגלותם באמצעות מכ"ם בגלל המימדים הקטנים והחזר המכ"ם הנמוך שנובע מחמרי מבנה לא מתכתיים. בנוסף לקושי בגילוי המוקדם קיים קושי נוסף ביירוט רחפנים וכטב"מים שכן מדובר בכלי טיס בעל יכולות תמרון מעולות ויכולות טיסה באזורים בעלי טופוגרפיה סבוכה. עובדות אלו מוסיפות קושי רב במעקב אחר מסלול תנועתם, בזיהויים, וקביעת מיקומם במרחב כמשתמע מכל אלה - קושי בפגיעה ויירוט האיום ובמיוחד כאשר מדובר בנחילים תוקפים.
אחת האפשרויות ליירט רחפנים או כטב"מים הוא השימוש בקרן לייזר אשר מגיעה למטרה במהירות האור, מחממת ושורפת את המטרה ועוברת במהירות באמצעות מערכות אופטיות - במקרה של נחילים תוקפים - ממטרה למטרה. האתגר שנותר הוא כמובן זיהוי מוקדם של הנחילים, תקיפה מדויקת של הכטב"ם או הרחפן ומעבר לכלי התוקף הבא. לשם כך יש צורך לקבוע את מהירותו, מיקומו במרחב, חישוב מסלולים וכווני מעוף אפשריים ומערכת עקיבה וזיהוי מהירה. על מנת להימנע מזיהוי שגוי ואזעקות שווא חשוב שהמערכת תהיה מסוגלת לוודא את זהות הגוף המעופף בעזרת AI ותוכנת עיבוד תמונה.
תכונות אלו נמצאות במערכת שפותחה בידי חברה סינית בשם Photon Matrix Lab לשם פגיעה ביתושים ע"י חימום כנפי היתוש ושריפתם באמצעות קרן לייזר ממוקדת נשלטת ע"י מערכות בקרה, סנסורים רגישים מבוססי LiDAR תכנת עיבוד תמונה לזיהוי הגוף המעופף ושימוש ב-AI לניתוח פרמטרים פיזיקליים שלו. החברה טוענת כי הקרן יכולה להשמיד כ-30 יתושים בשניה.
נתונים אלו מצביעים על האפשרות כי הפעלת המערכת כנגד יתושים היא בעצם בדיקת היתכנות מעבדתית של מערכת הלייזר בעלת מספר ארכי גל (כלומר רב- צבעית) על מרכיביה השונים כנגד נחילים של מעופפים זעירים. ההישג הטכנולוגי מרשים במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר בעצמים מעופפים זעירים הנעים במרחב בצורה אקראית. השלב הבא להערכתנו יהיה שידרוג מערכת הלייזר להספקים גבוהים ויישום - תוך שימוש בטכנולוגיות זיהוי מתקדמות ובתוכנות מבוססות AI - לניתוח מסלולי טיסה, לשם פגיעה והשמדת נחילי רחפנים או נחילי כטב"מים. -
INSS
@INSS_Hebrew
פרשה שהחלה כרכילות על מנכ"ל אנבידיה הובילה להתפטרותו והפכה למשבר עם השלכות אפשריות על מרוץ הבינה המלאכותית העולמי. מה המשמעות עבור ישראל, שבה פועל מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב?
חוקרת המכון הדס לורבר בוחנת את הסיכונים לישראל ואת הצעדים הנדרשים בעקבות הטלטלה בענקית השבבים >>> www.inss.org.il/he/publication/nvidia/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מהשיגורים מאיראן ועד לתנועה במצרי הורמוז: נתוני העימות והשלכותיו על ישראל ומדינות האזור, במקום אחד.
היכנסו לתמונת המצב האינטראקטיבית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המתעדכנת באופן שוטף >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-dashboard/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם אנחנו מתקרבים לעידן שבו גם בשיאה של מלחמה לא נשמע אזעקות ופיצוצים? נשק מוכוון אנרגיה, הפועל במהירות האור, עשוי לשנות את הדרך שבה ניתן להתמודד עם איומים מהאוויר. מה הופך אותו לשונה כל כך ממערכות הנשק המוכרות?
הפרק החדש של ״משדרים אקסטרה ביטחון״ עם חוקרי המכון יהושע קליסקי וירון שניידר זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הגברת המעורבות הטורקית בלבנון: ביקור בילאל ארדואן כקדימון לבאות
חוקרות המכון גליה לינדנשטראוס ואורנה מזרחי כותבות:
ביקורו של בילאל ארדואן, בנו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן (בין ה-14-12 בנובמבר) משקף את המגמה של טורקיה להגביר את מעורבותה בלבנון, במקביל לאחיזתה בסוריה. במהלך ביקורו הוא נפגש עם צמרת ההנהגה הלבנונית: נשיא לבנון, מישל עאון, ראש הממשלה, נאווף סלאם, יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, והמנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלט. בטריפולי, מעוז הסונים בלבנון, הוא זכה לקבלת פנים חמה וללווי מתוקשר לביקוריו במבני דת ומבנים מהתקופה הע'ותמאנית ופגישותיו עם מנהיגים דתיים; האוכלוסייה הטורקמנית המתגוררת באזור; והנינה של הסולטאן עבדול חמיד השני. במהלך הביקור הדגיש בילאל ארדואן את הקשר ההיסטורי ביחסים בין טורקיה ללבנון.
בילאל ארדואן, העומד בראשות ובמועצת המנהלים של מספר ארגונים חברתיים-חינוכיים בטורקיה, אינו נושא תפקיד ממשלתי רשמי. בחודשים האחרונים חלה עלייה בפרופיל התקשורתי שלו והוא ערך מספר ביקורים מחוץ לטורקיה באופן שהגביר את השיח על האפשרות שהוא עשוי להיות היורש הפוליטי של אביו. הגורמים הבכירים עמם נפגש בילאל ארדואן בלבנון משקפים את מעמדו העולה.
את ההסבר להגברת המעורבות הטורקית ניתן לגזור מההתפתחויות בזירה הסורית ומהרצון של טורקיה לייצב את משטרו של נשיא סוריה, אחמד א-שרע, כאשר לבנון נתפסת כמרכיב בהבטחת היציבות הסורית. במסגרת השיקום והפיתוח הכלכלי של סוריה, הרי שתשתיות כגון נמל טריפולי עשויות למלא תפקיד מרכזי בפרויקטים התחבורתיים והאנרגטיים שטורקיה רוצה לקדם. הוואקום המסוים שנוצר עם סיום המנדט הצפוי בסוף 2026 של כוח יוניפי"ל, והנכונות שהשמיע בילאל ארדואן שטורקיה תיקח חלק בכוח רב-לאומי חדש שיקום בדרום לבנון, גם אם בסופו של דבר הרעיון לא ימומש, מהווה הזדמנות לטורקיה להגביר את השפעתה.
בלבנון - מעבר לברכות במחנה הסוני על הגברת המעורבות הטורקית, ניכר החשש שמדובר בניסיון לעודד את ההיבדלות של הסונים ובמקום לחזק את המדינה הלבנונית הביקור נתן ביטוי לשיח השלילי על הפיצול העדתי בלבנון ולתחושת הקיפוח של תושבי טריפולי, המוצאים מענה חלקי בהידברות עם גורמים מחוץ למדינה הלבנונית. עם זאת, פגישותיו של בילאל ארדואן עם כל ההנהגה הבכירה משקפים את רצונה של לבנון למצות כל אפשרות לסיוע חיצוני ולשמור על יחסים טובים עם טורקיה למרות הספקנות באשר לכוונותיה, מה גם שעד כה הסיוע שהגיע מטורקיה ללבנון היה מוגבל (לאחרונה פורסם על הסכם לגבי סיוע של כ-3 מיליון דולר לצבא לבנון).
מבחינת ישראל - עצם הביקור והביקורת על ישראל במהלכו מצד בילאל ארדואן, הכוללת את הטענה כי היא מהווה סכנה ליציבות של סוריה ולבנון, מהווים אישוש לכך שהכוונות של טורקיה להגביר את השפעתה בלבנון הינן אתגר נוסף לישראל, המצטרף לסוגיות אחרות שבמחלוקת כיום בינה לבין טורקיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
החות׳ים כבר לא פועלים רק מתימן: שיתוף הפעולה שלהם עם המיליציות הפרו- איראניות בעיראק הולך ומתהדק, והפעילות המשותפת כבר מורגשת בשטח. האם עיראק הופכת לנקודת תורפה חדשה בביטחון ישראל?
חוקרי המכון ירון שניידר ודני סיטרינוביץ מנתחים את האיום המתפתח ואת הדרכים להתמודד עמו >>> www.inss.org.il/he/publication/yemen-iraq/ -
INSS
@INSS_Hebrew
טיל שיוט תוצרת רפאל - פריצת דרך מעצמתית
החוקר הבכיר יהושע קליסקי כותב:
חברת רפאל חשפה אמש (11.11.2026) טיל שיוט מתקדם SUPER ICE בעל ראש קרבי בן 454 ק"ג, שלפי הגדרתם מדובר ב"טיל שיוט שמהווה את הפתרון האידאלי ליצירת אש מנגד ולהשמדת מטרות איכות". מדובר במערכת בעלת דיוק פגיעה רב, מתקדמת וייחודית מבחינה טכנולוגית וקטלנית.
מהו המיוחד בטיל שיוט בהשוואה לטיל בליסטי? טיל בליסטי מואץ לחלל באמצעות מנוע רקטי, הוא נע במסלול בליסטי שנקבע מראש עפ"י חוקי התנועה של הפיזיקה הקלאסית. בניגוד לכך, טיל שיוט הוא טיל שטס במסלול אופקי, בעל יכולות תמרון במסלול לא קבוע, לעתים קרובות מפותל ובעל מספר רב של דרגות חופש במרחב תנועתו.
מבחינת אפשרויות היירוט, בעקרון קל יותר ליירט טיל בליסטי מאשר ליירט טיל שיוט שכן מסלול תנועתו מנקודת השיגור ועד לנקודת הפגיעה במטרה או נקודת היירוט ניתן לחישוב מראש והדבר מאפשר שיגור אמצעי יירוט כמו למשל "כיפת ברזל" או מערכות "חץ" על מנת לפגוע בו וליירטו בעת מעופו במסלול הקבוע, וזאת בניגוד למסלול המשתנה של טיל השיוט. קושי נוסף ביירוט טיל שיוט הוא יכולתו לתמרן, לטוס במהירות ולנווט אל המטרה בגובה נמוך באמצעות מערכות חיישנים משוכללות, התאמת תמונת ייחוס לתוואי השטח או תקשורת לוויינית, תוך מעקב קרוב אחר תוואים טופוגרפיים סבוכים, דבר המקשה לא רק על יירוטו אלא על גם על גילוי מוקדם שלו באמצעות מכ"ם.
תכונות אלו הופכות את טיל השיוט תוצרת "רפאל" למכונת מלחמה יעילה כנגד מטרות איכות ותשתיות אויב חיוניות. טילי ה-ICE וה-SUPER ICE הינם טילי שיוט מהירים ומדויקים שניתנים לשיגור מפלטפורמות קרקעיות, אוויריות או ימיות לטווח ארוך, הרחק מאזור סכנה מוכה טילי נ"מ, בעלי יכולות ניווט שמאפשרות טיסה אוטונומית בכל מזג אוויר ומתבייתים על המטרה בעזרת מערכות אלקטרו-אופטיות.
לסיכום מדובר במערכת נשק חדשנית וייחודית ברמה העולמית אשר מקנה למדינת ישראל גמישות מבצעית רבה בהיבטים של תקיפה ממוקדת ממרחק רב על תשתיות המהוות איום על מדינת ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
במשך שנים התרגלנו לחשוב שמיליארדי הדולרים בסיוע צבאי מארה"ב מובטחים לנו, אלא שיש פרט קריטי במשוואה שכמעט שכחנו מקיומו ועלול לשנות את כללי המשחק.
ראש תחום ארה״ב במכון, ד״ר אבישי בן ששון-גורדיס, מסביר בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס מה פספסנו בדרך מהבית הלבן לבלפור, ואיך זה עשוי להשפיע על עתיד הסיוע הביטחוני.
הפרק החדש של משדרים ביטחון זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
שבועות אחרי האסון שנמנע בטיסת פליי דובאי, שרשרת איומי שווא על מטוסים מזכירה: איום הטרור על התעופה האזרחית לא נעלם.
חוקר המכון יורם שוייצר על האיום המתמשך והצורך בהפקת לקחים כדי למנוע את האסון הבא >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בין אנטי-ציונות לאנטישמיות: החרם על עסקים יהודיים בפילדלפיה
חוקר המכון אלק מאור כותב:
בשבת, 8 בנובמבר, יום לפני ציון ליל הבדולח, מספר קבוצות אנטי-ישראליות מחו במטרה להחרים מסעדות בבעלות ישראלית ויהודית ולהוציא ״עסקים ציוניים״ מפילדלפיה. כמחצית מהעסקים המוחרמים שייכים ליהודים אמריקאים שאינם אזרחים של ישראל.
האירוע ראוי לציון משתי סיבות. ראשית, הסניף המקומי של הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה (DSA) תמך בהפגנה, בעודו מגנה אנטישמיות אך מתעלם מכך שהמארגנים השתמשו במילה ״ציונים״ (zios) כמילת גנאי בפרסומיהם. שנית, בניגוד למה שראינו במחאות באוניברסיטאות בשלוש השנים האחרונות, בהן מוחי הנגד הופיעו במספרים זניחים בהשוואה למפגינים האנטי-ישראלים, הפעם הקהילה היהודית התארגנה והגיבה ביעילות; כשהם מופרדים בידי כוח משטרתי, 200 מפגינים פרו-ישראלים ופרו-יהודים התייצבו מול כ-300 מפגינים אנטי-ישראלים ואנטישמים עוטי מסיכה. המסעדות שהוחרמו, בינתיים, לא הצליחו לעמוד בעומס של התורים הארוכים של מוחי-הנגד שרצו לתמוך בהן.
האירוע מדגים את הדרך בה ארגונים אנטי-ציוניים מסמנים יהודים אמריקאים ומאשימים אותם במעשיה של ישראל, במה שמוגדר כאנטישמיות לפי ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). יתרה מכך, זה מראה כיצד הארגונים הללו מצליחים ליצור קואליציות עם ארגונים שבדרך כלל מחויבים לרב תרבותיות, אך שמוכנים להפלות נגד יהודים.
למרות זאת, יש סיבות להיות אופטימיים. הקהילה היהודית המקומית הגיבה בצורה יעילה ולמרות התחזקות האנטי-ציונות בשיח הציבורי והפוליטי, פוליטיקאים דמוקרטים לא היססו לגנות את ניסיון החרם. ראש עיריית פילדלפיה, לצד היועץ המשפטי ומושל פנסילבניה גינו את החרם כמעשה אנטישמי, במה שיכול להיראות כמחויבות מתמשכת של נושאי משרה – דמוקרטים ורפובליקנים – להגן על אזרחים יהודים. -
INSS
@INSS_Hebrew
האהדה לסין בישראל בשפל היסטורי, אבל הסחר עמה ממשיך להתרחב. מה מלמד הפער הזה על יחסי ישראל וסין?
חוקר המכון רועי בן צור בוחן את המגמות הסותרות ואת המשמעויות שלהן עבור ישראל >>> www.inss.org.il/he/publication/china-israel-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הכישלון המודיעיני של ה-7 באוקטובר מחייב שינוי עמוק בתפיסות ובשיטות המחקר של המודיעין הישראלי. אבל האם הניסיון להפיק לקחים עלול להוביל לתיקון יתר - ולהחלפת קונספציה אחת באחרת?
חוקרי המכון רז צימט ונעמי נוימן בוחנים את מקומן של השפה, התרבות והאידיאולוגיה בהבנת האויב, ואת הסכנה הטמונה בשינוי המשקל שניתן להן במחקר המודיעיני >>> www.inss.org.il/he/publication/overcorrection/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מיעד תיירות אהוב למוקד מחאה: האם תאילנד משנה את יחסה לישראל?
חוקר המכון אלעד בן דוד וחן פלוטקין, דוקטורנטית בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, כותבים:
תאילנד נחשבת זה שנים ליעד אהוב על ישראלים, והיחסים בין המדינות התאפיינו בקשרים חיוביים. אולם בחודשים האחרונים גבר השיח האנטי־ישראלי במדינה, שהתבטא בהפגנות נגד תיירים ישראלים ופעילות חב״ד, בעיקר בפוקט ובבנגקוק. לאחרונה, בצעד חריג, נשללה גם אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, מראשי שליחי חב״ד במדינה, בשל הפרת תנאי ההתאזרחות הקשורים לאזרחותו הכפולה. על רקע התגברות מסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל מאז ה־7 באוקטובר, התפתחויות אלו מעלות את השאלה האם הביקורת על ישראל מתרחבת גם להתנגדות לנוכחותם של מוסדות יהודיים המזוהים עמה, במדינה כמו תאילנד.
בדומה למיעוטים מוסלמיים במערב, גם גורמים מקרב הקהילה המוסלמית בתאילנד, המהווה כ־5% מהאוכלוסייה, השתתפו במחאות נגד ישראלים ומוסדות חב״ד על רקע המלחמה בעזה. אך בניגוד למערב, שבו המחאות נגד ישראל קשורות בעיקר לאקטיביזם סביב הסוגיה הפלסטינית, בתאילנד הן מורכבות יותר ומשקפות שילוב של כמה גורמים: ביקורת על התנהגותם של חלק מהתיירים ואנשי העסקים הישראלים, התחזקות הרגשות הלאומיים בעקבות סכסוכי הגבול עם קמבודיה ב־2025 והשפעת המלחמה בעזה על דעת הקהל.
ב־10 בספטמבר וב־31 באוקטובר, לדוגמה, התקיימו שתי הפגנות בולטות, מול שגרירות ישראל בבנגקוק ובאי פוקט, בהובלת הפעיל הלאומני סונדי לימתונגקון, ממנהיגי תנועת ״החולצות הצהובות״ בשנות האלפיים, שבה דרשו המפגינים לקצר את הפטור מוויזה לישראלים ולסלק עסקים וארגונים זרים מהמדינה. עם זאת, היקף המחאות נותר מוגבל, ובגדולה שבהן, בבנגקוק, השתתפו כ־500 איש בלבד. מרבית הביקורת מתמקדת באזורי תיירות שבהם התגלעו חיכוכים בין ישראלים למקומיים, בעיקר בפאי שבצפון המדינה, בפוקט ובאיים בדרום.
חשוב לציין, כי אף שמגמות אלו עשויות להעיד על התרחבות השיח האנטי־ישראלי לזירות מרוחקות, אין בשלילת אזרחותו של הרב קנטור להוכיח שממשלת תאילנד אכן בוחרת לאמץ מדיניות אנטי־ישראלית. בשנה האחרונה ממשלת תאילנד סילקה משטחה גם תיירים ואנשי עסקים בעלי אזרחות שאינה ישראלית, לאחר שניהלו חברות קש, הסתכסכו עם מקומיים או תיירים אחרים, או שעסקו בפעילות פלילית כמו סחר בנשק ובסמים —מדיניות שכללה גם את קיצור הפטור מויזה ל-30 יום ל-59 מדינות נוספות, וביניהן ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה. כך שלאור כל זאת, מוקדם עדיין לקבוע האם אכן מדובר בשינויים מהותיים במדיניותה של תאילנד כלפי ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
משרד התפוצות כלל את האימאם עמר סלימאן, מהמנהיגים המוסלמים המשפיעים בארה"ב, ברשימת המשפיענים המובילים בהפצת אנטישמיות. אבל האם התיוג הזה עלול דווקא לפגוע במאבק באנטישמיות ובדה־לגיטימציה נגד ישראל?
חוקר המכון אלעד בן דוד מסביר מדוע סימונו של סלימאן כאנטישמי עלול להיות טעות אסטרטגית, ומה ישראל יכולה לעשות אחרת >>> www.inss.org.il/he/publication/omar-suleiman/ -
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה מציבה את ערב הסעודית בפני שורה של איומים ביטחוניים וכלכליים. האם הצטברות הלחצים עלולה ליצור סדקים גם בשלטונו של בן סלמאן?
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי בוחן את מקורות החוסן של המונרכיה הסעודית ואת יכולתה לשמור על יציבות לנוכח המלחמה >>> www.inss.org.il/he/publication/saudi-arabia-stability/ -
INSS
@INSS_Hebrew
המתיחות במזרח התיכון גוברת, והעיניים נשואות להיערכות צבא ארה״ב באזור. עד כמה רחבה הנוכחות האמריקנית, וכיצד היא משתנה לנוכח ההתפתחויות?
עקבו אחר פריסת הכוחות האמריקניים במזרח התיכון באמצעות המפה האינטראקטיבית של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/ -
INSS
@INSS_Hebrew
נתניהו מדבר על כלכלה עצמאית ועל קריפטו כדרך לעקוף סנקציות כלכליות על ישראל. אבל מה יקרה אם ישראל באמת תנותק ממערכת הבנקאות העולמית? והאם כלכלה שמבוססת על סחר בינלאומי והייטק תוכל להתמודד עם תרחיש כזה?
הפרק החדש של ״משדרים ביטחון״ עם חוקרי המכון תומר פדלון ואסטבן קלור זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המצב בחזית והתקיפות על תשתיות האנרגיה — על מה עשויות קייב ומוסקבה להסכים באבו דאבי?
ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל לשעבר וראש תחום רוסיה במכון, כותב:
ב־10–11 בנובמבר יתחדשו באבו דאבי השיחות המשולשות בין אוקראינה, רוסיה וארצות הברית, בהמשך למפגש בז׳נבה ב־17–18 בפברואר. מאז השיבה אוקראינה לשליטתה שטחים באזור לימאן, ורוסיה הגבירה את תקיפותיה על תשתיות האנרגיה האוקראיניות. אחרי ארבע שנים ושמונה חודשים של מלחמה רחבת היקף, הקרמלין עדיין מקווה שהמשך הלחימה יניב ויתורים שטרם השיג במשא ומתן.
בחזית מתקשה מוסקבה להשיג את יעדיה. פוטין מציג את כיבוש הדונבאס כולו כתוצאה בלתי נמנעת, אך הצבא הרוסי טרם הצליח לכתר את הערים המרכזיות שנותרו בשליטת אוקראינה במחוז דונצק. שיבוש קווי האספקה הרוסיים באמצעות כטב״מים סייע לכוחות האוקראיניים לצאת למתקפות־נגד וליטול את היוזמה בכמה גזרות. בספטמבר ובאוקטובר איבדה רוסיה שטח רב מזה שכבשה, אף שכוחותיה עדיין מתקדמים בגזרות מסוימות. מוסקבה מוסיפה לדרוש מקייב לוותר על שטחים שהצבא הרוסי לא הצליח לכבוש, והסיכוי שקייב תסכים לכך נמוך.
ככל שהצבא הרוסי מתקשה להכריע בחזית, הקרמלין מגביר את הפגיעה בעורף האוקראיני. התקיפות על רשתות החשמל, מפעלי התעשייה והנמלים נועדו להחליש את הכלכלה ולשחוק את כוח העמידה של הציבור. השיבושים באספקת החימום והמים בקייב לקראת החורף ממחישים את המחיר שמשלמים האזרחים. הבנק המרכזי של אוקראינה צופה התכווצות של 0.4 אחוזים ב־2026, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 1.8 אחוזים. על רקע זה דנה קייב עם שותפותיה בבריסל ב־4–5 בנובמבר בשיקום לאחר המלחמה ובמימון לצורכי ההגנה ב־2027 אם הלחימה תימשך. גם ברוסיה גובר הלחץ התקציבי. הגירעון הפדרלי הצפוי כמעט כפול מהיעד המקורי, וההכנסות מנפט ומגז ירדו בכ־14 אחוזים בינואר–אוקטובר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
השיחות בתיווכם של סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר עשויות להבהיר היכן ניתן להגיע להסכמות עוד לפני הפסקת אש כוללת. קייב מבקשת לדון בחילופי שבויים, בהשבת ילדים אוקראינים שהועברו לרוסיה ובבטיחות השיט המסחרי בים השחור. בדיון על ערבויות ביטחוניות, קייב מבקשת לדעת מי מבעלות בריתה יגיב אם רוסיה תתקוף שוב, באילו אמצעים ובתוך כמה זמן. בריטניה וצרפת נערכות לתרגל בפולין פריסה אפשרית של כוח לאחר הפסקת הלחימה, ומוסקבה מתנגדת להצבת כוחות זרים באוקראינה.
נכונות הקרמלין להתפשר תלויה גם בהחלטותיה של וושינגטון. ממשל טראמפ הגיע עם מוסקבה להסכמה על אספקת סולר רוסי והשעה כמה מהסנקציות מכוח חוק גרהאם. במקביל, חסרים כשני מיליארד דולר מכספי בעלות הברית למימון חבילות רכש של נשק אמריקאי לאוקראינה שכבר אושרו. הקלות נוספות לרוסיה לפני שתעמוד בהתחייבויותיה, לצד עיכוב אפשרי באספקת הנשק לקייב, עלולות לעודד את הקרמלין למשוך זמן. ניצחון הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס מעורר בקייב תקווה להרחבת הסיוע, אך הקונגרס החדש יחל לפעול בינואר, ואת השיחות באבו דאבי מנהל ממשל טראמפ.
במקביל, בייג׳ינג אישרה כי מתנהלים מגעים לקראת מפגש בין שי ג׳ינפינג, טראמפ ופוטין בשולי פסגת APEC בשנז׳ן. קיום המפגש טרם אושר רשמית. אם המלחמה תעלה בו לדיון, מוסקבה תוכל לקדם את עמדתה בהיעדרה של קייב.
באבו דאבי, המבחן המיידי לקראת החורף הוא האפשרות להפוגה הדדית בתקיפות. לפי מתווה שעלה בהכנות למפגש, רוסיה תשהה את תקיפותיה על תשתיות האנרגיה באוקראינה, ובתמורה תשהה אוקראינה את תקיפותיה על מתקני תעשיית הנפט ברוסיה, ובהם בתי הזיקוק. הסדר כזה יחייב הסכמה על המתקנים שייכללו בו ועל מנגנון לתיעוד הפרות. השאלה היא אם הפסקת התקיפות על בתי הזיקוק תצדיק מבחינת הקרמלין ויתור זמני על אמצעי הלחץ שקיבל משקל רב יותר ככל שהתקדמות הצבא הרוסי בחזית האטה. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם הניצחון הדמוקרטי בארה"ב הוא חדשות רעות לישראל? לא בהכרח.
חוקר המכון אבישי בן ששון-גורדיס עושה סדר בתוצאות בחירות האמצע בארה״ב והמשמעויות לישראל >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הצונאמי הדמוקרטי הגיע לוושינגטון - והוא צפוי לשנות את כללי המשחק ביחסי ישראל-ארה"ב. מה יעלה בגורל הסיוע הביטחוני, אילו מהלכים נגד ישראל עשויים להיות מקודמים בקונגרס, והאם ישראל יכולה להשפיע על המגמה?
חוקרי המכון טד ששון ואבישי בן ששון-גורדיס מנתחים את השלכות הניצחון המוחץ של הדמוקרטים ואת האפשרויות העומדות בפני ישראל במציאות הפוליטית החדשה >>> www.inss.org.il/he/publication/blue-tsunami/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך פוטין שולט בתוצאות הבחירות ברוסיה?
בפרק החדש של סדרת "מגרש הרוסים", חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן ואלה איטקין, דנים בשיטות של הקרמלין ובתהליך שרוקן את הדמוקרטיה הרוסית מתוכן.
🎧הפרק המלא זמין לצפייה ביוטיוב ולהאזנה בכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הן שרדו חילופי שלטון, הסתגלו למלחמות ולמשברים, וכעת הן חוזרות למלא תפקיד משמעותי במציאות המשתנה ברצועת עזה. אבל מי הן בעצם החמולות, כיצד הן פועלות ומה מעניק להן את כוחן?
מחקר חדש של חוקרי המכון קובי מיכאל וראם כהן בוחן את מקומן של החמולות בחברה העזתית, את יחסי הכוחות בינן לבין חמאס ואת התפקיד שהן עשויות למלא בעתיד הרצועה >>> www.inss.org.il/he/publication/clans-in-the-gaza-strip/ -
INSS
@INSS_Hebrew
למה הצהרת טראמפ על הפסקת הסיוע לישראל צריכה להדאיג אותנו?
ח"כ לשעבר עפר שלח, ראש תוכנית מדיניות הביטחון הלאומי במכון, על ההתפתחויות האחרונות >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
משטר סנקציות מחמיר נגד אלימות מתנחלים והרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית זוכה לקונצנזוס במפלגה הדמוקרטית - ואם הסנקציות יאומצו, הן עלולות לגרום נזק משמעותי לכלכלה הישראלית.
חוקרי המכון טד ששון ואבישי בן ששון-גורדיס בוחנים את הסיכונים ואת הצעדים שישראל יכולה לנקוט כבר עכשיו כדי לצמצם אותם >>> www.inss.org.il/he/publication/west-bank-sanctions/ -
INSS
@INSS_Hebrew
טראמפ הודיע היום כי ארה"ב תעצור את הסיוע לישראל בסוף 2026. עד כמה ישראל ערוכה לשינוי כזה, ומה עשויות להיות השלכותיו?
כבר בפברואר האחרון בחנו חוקרי המכון אבישי בן ששון-גורדיס, תומר פדלון ואסטבן קלור את המשמעויות הכלכליות, הביטחוניות והאסטרטגיות של צמצום הסיוע האמריקאי לישראל.
לפרסום המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/us-aid-to-israel/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד פועלת מערכת ההגנה האווירית של איראן, ומה ידוע על יכולותיה אחרי התקיפות הישראליות?
חוקר המכון אריה אבירם מציג סקירה מקיפה של המערך האיראני ערב מבצע "עם כלביא", ושל הפגיעה בו בתקיפות חיל האוויר הישראלי >>> www.inss.org.il/he/publication/irans-integrated-air-defen… -
INSS
@INSS_Hebrew
ריאד: בין הפטיש האיראני לסדן האמריקאי
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
במשך חודשים סופגת ערב הסעודית מתקפות טילים וכטב"מים מצד איראן ושלוחיה. תשתיות אנרגיה נפגעו, נמל התעופה בריאד הושבת ברובו ואזרחים נהרגו. ובכל זאת, שר ההגנה הסעודי הגיע לטהראן, הצטלם מחויך לצד בכירי המשטר האיראני וקרא לדיאלוג.
מדוע? משום שבריאד חוששים מהתוקפנות האיראנית, אך חוששים עוד יותר מחידוש המלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. להערכתם, סבב נוסף עלול להיות הרסני מקודמיו, וערב הסעודית עלולה לשלם מחיר כבד על מלחמה שאינה יוזמת ושעל מהלכיה אין לה שליטה.
חשוב מכך, נראה כי בריאד מטילים ספק ביכולתה של מתקפה אמריקאית–ישראלית נוספת לשנות את מדיניות איראן, ובוודאי להפיל את המשטר. מבחינתם, התרחיש המסוכן הוא מלחמה שתותיר איראן פגועה ונקמנית, אך לא תסיר את האיום שהיא מציבה. סבב נוסף.
למחיר הביטחוני מתווסף גם מחיר כלכלי כבד. חזון 2030 של מחמד בן-סלמאן נשען על יציבות, השקעות ותיירות. קשה למשוך משקיעים כאשר נמלי תעופה ותשתיות אנרגיה חשופים למתקפות חוזרות.
לכן, ערב הסעודית אינה מבקשת בהכרח להתקרב לאיראן, אלא להרחיק ממנה את סכנת המלחמה. אלא שכאן טמון הפרדוקס: ככל שאיראן מפעילה כוח וזוכה בתמורה לדיאלוג, היא עלולה להסיק שהתוקפנות משתלמת.
הבחירה הסעודית אינה בהכרח כניעה, אך היא ממחישה את מגבלות ההרתעה ואת עומק החשש מפני מלחמה נוספת. ריאד מעדיפה להתמודד עם איראן עוינת אך מרוסנת, מאשר להמר על מלחמה שלא ברור אם תשנה את התנהגותה, אך כמעט בוודאות תגבה מהממלכה מחיר כבד. -
INSS
@INSS_Hebrew
שתי מלחמות, משבר כלכלי חריף, מחאות עממיות ומשבר לגיטימציה מתמשך - והמשטר האיראני עדיין עומד. האם שינוי משטר הוא יעד שישראל יכולה לבנות עליו?
רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון, בוחן את סיכויי נפילת המשטר ואת מקומה של האפשרות הזו בתכנון האסטרטגי של ישראל >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-regime-change/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ברית מכה - ההזדמנות והדילמה של סוריה
חוקרי המכון כרמית ולנסי ואמל חאיכ כותבים:
ב־31 באוקטובר, במסגרת פורום הדיאלוג של מנאמה בבחריין, אישר שר החוץ הסורי, אסעד א־שיבאני, כי דמשק מקיימת דיונים לבחינת הצטרפותה ל"ברית מכה". דברים אלה מצטרפים להצהרתו במהלך ביקורו בפקיסטן באוגוסט, שלפיה נבחנת הצטרפותה של סוריה לברית.
ברית מכה, שחתמה באוגוסט 2026 בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן, היא הסכם הגנה הדדי הקובע כי מתקפה חמושה על אחת החברות תיחשב למתקפה על כולן, בדומה לעקרון ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו. הברית נועדה לחזק את ההרתעה ושיתוף הפעולה הצבאי, על רקע החרפת האיומים האזוריים, ובפרט מתקפות החות׳ים על סעודיה.
עבור סוריה, ההצטרפות מגלמת יתרונות אסטרטגיים משמעותיים. ראשית, היא משתלבת במאמציו של הנשיא אחמד א־שרע לבסס מחדש את מעמדה של סוריה כשחקן אזורי קונסטרוקטיבי, התורם לביטחון וליציבות ולא רק נזקק לסיוע. בכך היא מסמלת גם את התרחקותה מהציר האיראני ואת השתלבותה המחודשת במערכת הסונית-ערבית.
שנית, הברית עשויה לסייע בשיקום הצבא הסורי באמצעות שילוב המשאבים הסעודיים, הניסיון והתעשייה הביטחונית הטורקית והיכולות הצבאיות של פקיסטן. סיוע זה חיוני גם למאמצי המשטר לאחד את המסגרות החמושות תחת סמכות מדינתית אחת. נוסף על כך, גיבוי אזורי עשוי לחזק את מעמדה של דמשק מול ישראל ולהרחיב את מרחב התמרון המדיני שלה.
אולם להצטרפות יש גם מחירים. התחייבות להגנה הדדית עלולה לגרור את סוריה למעורבות בעימותים רחוקים, ובראשם המערכה נגד החות'ים בתימן, בשעה שהיא עצמה מתקשה להתמודד עם אתגרי ביטחון פנימיים. יתרה מכך, הצטרפות לברית מחייבת עלולה להגביל את מדיניותו של א־שרע, המבקש לגוון משענות ולשמר יחסים עם שחקנים מתחרים מבלי להשתייך למחנה אחד.
השיקול הישראלי מוסיף נדבך מורכב להתלבטות הסורית. הצטרפות לברית עשויה לחזק את מעמדה של דמשק מול ישראל ולהעניק לה גיבוי אזורי, אך גם לעורר חששות בירושלים מפני התגבשות מחנה צבאי עוין, במיוחד לנוכח מעורבותה של טורקיה. א־שרע, שנקט עד כה מדיניות מרוסנת כלפי ישראל ומבקש לקדם הסדרה ביטחונית בתיווך אמריקאי, נדרש לשקול אם הרווח האסטרטגי מצדיק את הסיכון להעמקת החשדנות ולפגיעה במגעים המדיניים.
מנגד, דווקא המשך הפעילות הצבאית הישראלית בסוריה והיעדר הסדרה עשויים להגביר את התמריץ של דמשק לחפש משענות ביטחוניות חלופיות. במובן זה, שאלת ההצטרפות לברית משקפת גם את גבולות מדיניות האיזון של א־שרע, המבקש לחזק את מעמדה של סוריה מבלי להיגרר לעימותים אזוריים חדשים. -
INSS
@INSS_Hebrew
לבנון זקוקה לסיוע כלכלי דחוף, אבל חלק מהכספים עלולים להגיע דווקא לידי חזבאללה. איך אפשר לסייע לשיקום המדינה מבלי לחזק את ארגון הטרור?
חוקרי המכון אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המל"ל, ונעם בינשטוק בוחנים את דילמת הסיוע הכלכלי ללבנון, את הסיכונים הכרוכים בו ואת האינטרס הישראלי בחיזוק המדינה הלבנונית >>> www.inss.org.il/he/publication/lebanon-financial-aid/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם פנינו למלחמה מול איראן - או שמא להסכם?
בפרק החדש של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם חוקר המכון הבכיר אל"מ (מיל') אלדד שביט על השפעת הבחירות בישראל ובארה"ב על היחסים בין המדינות, על נכונותה של וושינגטון למערכה נוספת באיראן ועל עתיד הסיוע הביטחוני לישראל.
🎧 האזינו לפרק המלא ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהמשבר שטלטל את מפלגת הלייבור הבריטית ועד להתמודדות של הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב - כיצד נקבעים הגבולות לאנטישמיות בקרב מועמדים ונבחרי ציבור?
חוקרי המכון אריאל כהן ואופיר דיין בוחנים את ההבדלים בין המערכות הפוליטיות, את מנגנוני ההתמודדות ואת מגבלותיהם >>> www.inss.org.il/he/publication/antisemitism-usa-uk/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם חיזבאללה יתקוף את ישראל במקרה של מלחמה מול איראן?
הפרק החדש של ״משדרים ביטחון״ עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ועמנואל אלבז-פלפס, זמין ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה שווה ברית ביטחונית אם לא מקיימים אותה ברגע האמת?
העולם הערבי מלא בהסכמי הגנה, קואליציות ושותפויות ביטחוניות. אבל כשהאיומים הופכים למלחמה, שאלת המחויבות ההדדית נעשית מורכבת הרבה יותר.
החוקר הבכיר ד"ר יואל גוז'נסקי בוחן את הניסיון המצטבר של מדינות ערב לבנות ביטחון קולקטיבי, את הפער בין ההתחייבויות למימושן ואת המשמעויות של הבריתות המתהוות באזור עבור ישראל >>> www.inss.org.il/he/publication/arab-world-alliance/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מהשפעה דתית ותרבותית ועד למימון טרור ופעילות חשאית: האם איראן וחזבאללה ביססו בברזיל תשתית המהווה איום ביטחוני?
החוקרים דני סיטרינוביץ ושרלוט קוב בוחנים כיצד רשתות השפעה, קשרים עם גורמי פשיעה ופעילות פיננסית עשויים ליצור יחד תשתית לפעילות עוינת - ומה המשמעות לביטחונה של ברזיל >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah-brazil/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מי באמת שולט בבאב אל-מנדב?
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
השליטה במצר באב אל-מנדב אינה נקבעת רק על פי זהות הכוח המחזיק בחופיו, אלא גם על פי יכולתו לאיים על כלי שיט העוברים בו. זוהי הבחנה קריטית להבנת המלחמה בתימן, כוחם של החות'ים והאתגר הניצב בפני ערב הסעודית והקהילה הבינלאומית.
השאלה מי שולט בבאב אל-מנדב נשמעת פשוטה, אך התשובה מורכבת הרבה יותר. מבחינה גאוגרפית וצבאית, החות'ים אינם שולטים בכל חופי המצר, ובוודאי שלא בכל האיים והשטחים הסמוכים לו. חלקים חשובים מהחוף המערבי של תימן נמצאים בידי כוחות המתנגדים להם. אלא שהשליטה בשטח אינה זהה לשליטה בתנועה הימית. במציאות הצבאית של ימינו, אין הכרח להחזיק בשני צדי מצר אסטרטגי כדי לשבש את השיט בו.
החות'ים ממחישים היטב את ההבחנה בין שליטה טריטוריאלית לבין שליטה באמצעות אש. באמצעות טילים נגד ספינות, כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים, הם מסוגלים לאיים על כלי שיט גם ממרחק ניכר מקו החוף. למעשה, האיום החות'י אינו מוגבל למצר עצמו, אלא משתרע גם על חלקים נרחבים של הים האדום ומפרץ עדן. לכן, גם אם יאבדו שטחים נוספים לאורך החוף, אין פירוש הדבר שיאבדו בהכרח את יכולתם לשבש את התנועה הימית.
החות'ים אינם צריכים להטביע כל ספינה, ואפילו לא לפגוע ברובן. די באיום אמין ומתמשך כדי להעלות את פרמיות הביטוח, להרתיע חברות ספנות ולהביא להסטת תנועה ימית לנתיבים ארוכים ויקרים יותר.
מכאן נובעת מסקנה חשובה לגבי המלחמה בתימן. גם אם כוחות המתנגדים לחות'ים יצליחו להתקדם לאורך החוף המערבי, להשתלט על נמלים או להרחיקם מאזור המצר, הישג טריטוריאלי כזה לא יבטיח בהכרח את חופש השיט. לשם כך נדרשת פגיעה מתמשכת ביכולת החות'ית לאתר מטרות, לשגר אמצעי לחימה ולחדש את מלאי הנשק שלה. גם פעילות צבאית מוצלחת אינה מבטיחה הסרה מוחלטת של האיום, במיוחד כאשר מדובר בארגון המסוגל לפעול באמצעות מערכים מבוזרים וניידים.
המשמעות רחבה בהרבה מתימן. עבור ערב הסעודית, המבקשת להסתמך על הים האדום כחלופה אסטרטגית למצר הורמוז, מדובר בפגיעות כפולה. גם אם ניתן להעביר נפט ותוצרת אחרת מערבה, אין בכך פתרון מלא אם נתיב היציאה הדרומי מהים האדום נותר מאוים. עבור הכלכלה העולמית, בפגיעה באמינותו של אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם.
החות'ים אינם מסוגלים בהכרח לסגור את המצר לחלוטין, אך יכולים להפוך את המעבר בו למסוכן, יקר ובלתי צפוי. כל ניסיון להבטיח את חופש השיט שיתמקד רק בשאלה מי מחזיק בחופי תימן, ולא בשאלה מי מסוגל להפעיל מהם אש, יחמיץ את לב הבעיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
ארה"ב מבקשת לצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון. איך זה ישפיע על מעמדה באזור, ואיפה ישראל נכנסת לתמונה?
חוקרי המכון אלדד שביט וג'סי ויינברג בוחנים את עתיד המעורבות האמריקאית, את השפעתה האפשרית על הסדר האזורי ואת המשמעויות עבור ישראל >>> www.inss.org.il/he/publication/us-in-middle-east/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הסרת חשבונות השפעה זרה לקראת הבחירות: האם בכך מסתיים המבצע?
עמית כהן ורעות דוד, חוקרות תחום התודעה וההשפעה הזרה במכון, כותבות:
ימים ספורים לפני הבחירות בישראל הודיע שירות הביטחון הכללי כי במסגרת פעילות משותפת עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה וועדת הבחירות המרכזית, אותרו והוסרו חשבונות ברשתות החברתיות ששימשו לפעילות השפעה זרה. בין היתר הוסרו שני חשבונות X (לשעבר טוויטר) מרכזיים במבצעי ההשפעה: מרים קוזק, פרופיל איראני שצבר כ־20 אלף עוקבים, ועזאדין דווידאר, מפעיל קמפיין ״איסנאד״ המיוחס לאחים המוסלמים. מדובר בצעד חשוב להגנה על טוהר הבחירות והשיח הציבורי מפני ניסיונות התערבות זרים, אך הניסיון הבינלאומי מלמד כי הסרת חשבונות אינה בהכרח סוף הסיפור.
כך למשל, במחצית הראשונה של 2026 הסירה חברת Meta רשת השפעה איראנית שפעלה בפייסבוק ובאינסטגרם ופנתה לקהלים בארצות הברית ובעיראק. מפעילי הרשת ניסו לשקם את התשתית שנפגעה, והפעם בשיטה אחרת: במקום להשקיע בבניית פרסונות פיקטיביות מפורטות ואמינות, עברו ליצירה מהירה של חשבונות רבים. Meta זיהתה והסירה גם את החשבונות החדשים.
במקרה נוסף, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024, לאחר שהרשויות החרימו מעל ל-30 דומיינים ששימשו את מבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger, הוקמו בתוך יממה כ-12 אתרים חדשים או משוחזרים שנועדו להחליף את התשתיות שנפגעו. מחקר של DFRLab מצא כי פעילות הפצת התכנים נמשכה בקצב דומה לזה שקדם לפעולת האכיפה.
בשני המקרים ניכרה יכולתם של מפעילי המבצעים להסתגל לפעולות סיכול, לשקם תשתיות שנפגעו ואף לשנות דפוסי הפעולה.
ומה המשמעות עבור ישראל?
במחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) זוהתה פעילות השפעה מצד איראן, רשת איסנאד ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger. פעילות זו מנצלת את תקופת הבחירות כדי להעמיק שסעים חברתיים ולשחוק את אמון הציבור במוסדות המדינה ובתהליך הדמוקרטי. לכן, אין לשלול ניסיונות לחדש פעילות שסוכלה באמצעות חשבונות חלופיים, שינוי זהויות או מעבר לערוצי הפצה אחרים. עם זאת, בהיעדר מידע פומבי על מפעילי החשבונות שהוסרו בישראל, לא ניתן לייחס אותם לגורם זר מסוים או לקבוע כי צפויה תגובה איראנית ישירה.
האתגר המרכזי כעת הוא להבטיח שהסרת החשבונות לא תהיה פעולה נקודתית בלבד, אלא חלק ממאמץ מתמשך להגנה על מרחב המידע הישראלי. מאמץ כזה צריך להישען על שלושה מרכיבים משלימים: ניטור רציף וזיהוי מקדים של רשתות וחשבונות חשודים, העמקת שיתוף הפעולה בין גופי המדינה, הפלטפורמות וארגוני החברה האזרחית העוסקים בניטור ובמחקר וחיזוק האוריינות הדיגיטלית והמודעות הציבורית.
הסרת החשבונות היא הישג חשוב, אך ההגנה על מרחב המידע הדמוקרטי מחייבת מאמץ מתמשך, זיהוי מהיר של פעילות מתחדשת, שיתוף פעולה וצריכת מידע ביקורתית. -
INSS
@INSS_Hebrew
הפרופיל שמתווכח איתכם על הבחירות - בטוחים שהוא בכלל ישראלי?
עמית כהן ורעות דוד, חוקרות תחום התודעה וההשפעה הזרה במכון, מסבירות על הפרופילים המזויפים, על השחקנים הזרים שפועלים ברשת הישראלית ועל הניסיונות להשפיע על השיח סביב הבחירות - וגם על האמון בתוצאות >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה אם השקעה בביטחון לא נועדה רק להשיג יתרון בשדה הקרב?
חוקר המכון יואל גוז׳נסקי מסביר בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״ עם עמנואל אלבז-פלפס איך קשרים מדינתיים, מעמד ויוקרה ויציבות שלטונית משפיעים על ההשקעה הביטחונית של מדינות המפרץ - ועל היכולת שלהן להגן ולתקוף.
הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם אנחנו מתקרבים למהלך צבאי קצר ועצים נגד איראן - כבר בזמן הקרוב?
חוקר המכון דני סיטרינוביץ מסביר לעמנואל אלבז-פלפס בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״ למה המצב הנוכחי דוחף לעבר פעולה נוספת, ואיך איראן עשויה להגיב.
הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהתגברות האנטישמיות והעמקת השסעים בתוך הקהילות היהודיות, דרך שחיקת ההשפעה הפוליטית ועד לשינוי היחס לישראל - יהודי התפוצות חווים יותר ויותר את השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
במחקר חדש, חוקרי המכון תיאודור ששון ואבישי בן ששון-גורדיס בוחנים מה השתנה - ומה המשמעות עבור היחסים בין ישראל ליהודי התפוצות >>> www.inss.org.il/he/publication/israeli-palestinian-diaspo… -
INSS
@INSS_Hebrew
בצרפת מתעקשים שהאסלאם הוא לא הסיפור של ההפגנות. בישראל משוכנעים שהוא כל הסיפור. מי צודק?
חוקר המכון רמי דניאל עושה סדר >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדרעא ועד אידליב: המחאה החריגה נגד ישראל בסוריה והסיכון האסטרטגי
חוקרת המכון כרמית ולנסי כותבת:
גל מחאות חריג נגד הפעילות הצבאית הישראלית נרשם ביום שישי (24 באוקטובר) בשורה של מוקדים ברחבי סוריה, מדרעא וקוניטרה ועד דמשק, חומס, אידליב וחסכה. מעבר לרטוריקה האנטי־ישראלית, בולטים שני מאפיינים: התרחבות המחאה מעבר לאזורי החיכוך הישיר עם צה"ל, והדגשת האחדות הלאומית והריבונות הסורית.
כמעט שנתיים חלפו מאז כניסת צה"ל לדרום סוריה בעקבות נפילת משטר אסד. עד כה, למעט אירועים נקודתיים, לא נרשמו חיכוכים אלימים מתמשכים או מחאות עממיות בהיקף ובפריסה הגיאוגרפית המסתמנים כעת.
לישראל דאגות ביטחוניות מוצדקות: המשטר החדש בדמשק מתקשה לבסס שליטה מלאה, וגורמים עוינים, בהם דאעש, איראן ושלוחיה, ממשיכים לחפש הזדמנויות להתבסס בשטח. אולם, לנוכחות הצבאית הישראלית, ובעיקר לפעילות הקרקעית המתגברת, יש מחיר מצטבר: פשיטות לכפרים, מעצרים, פגיעה בשגרת החיים ובפרנסה, ולאחרונה גם אירועי ירי קטלניים. אלה מעמיקים את התסכול והעוינות כלפי ישראל. האירוע האחרון, שבו נהרג מועאד סלאמה אל־בעיר, צעיר עם תסמונת דאון מהכפר ג'מלה, ממחיש את רגישות המצב. לדברי צה"ל, הכוח זיהה איום והאירוע מצוי בבדיקה.
הסיכון האסטרטגי הוא שישראל עלולה לייצר במו ידיה את האיום שהיא מבקשת למנוע. חיכוך מקומי מתמשך עלול להפוך למוקד התנגדות לאומית רחבה, להגביר את הלחץ הציבורי על משטר א־שרע לאמץ עמדה עוינת יותר, ולספק לגורמים קיצוניים הזדמנות לגייס תמיכה בשם ההתנגדות לישראל.
הפעלת כוח צבאי, חיונית ככל שתהיה במקרים מסוימים, אינה יכולה להוות תחליף למדיניות ארוכת טווח. ישראל חייבת לייצר בהירות גדולה יותר לגבי מטרותיה בדרום סוריה, להבחין בין איומים ביטחוניים ממשיים לבין האוכלוסייה האזרחית, ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בשגרת חייה. ובעיקר, עליה לשמר ולקדם ערוצי הידברות ומשא ומתן רציני עם השלטון החדש בדמשק, בין אם הוא מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. הסדרה ביטחונית, גם אם מוגבלת והדרגתית, עם מנגנוני פיקוח, ערבויות אמריקאיות וחופש פעולה מול איומים ממשיים, עשויה לשרת את האינטרס הישראלי טוב יותר מהישענות בלתי מוגבלת על כוח צבאי. -
INSS
@INSS_Hebrew
כדי להשפיע על הבחירות, לא חייבים לשנות אפילו קול אחד בקלפי.
דוח חדש של חוקרי המכון בשיתוף עם פייק ריפורטר ממפה את מאמצי ההשפעה הזרה לקראת בחירות 2026 - את המטרות, השיטות והדרכים שבהן הם מבקשים להשפיע על מערכת הבחירות בישראל >>> www.inss.org.il/he/publication/elections-26-report/ -
INSS
@INSS_Hebrew
חשש מאובדן שליטה, אך גם מפיגור טכנולוגי: כיצד רואה בייג'ינג את הסיכונים הנובעים מה-AI - ואיך היא מתמודדת איתם?
חוקר המכון מני וקנין על התמודדות סין עם סיכוני הבינה המלאכותית >>> www.inss.org.il/he/publication/china-ai-challenge/ -
INSS
@INSS_Hebrew
שבוע לבחירות - מה התרחיש שהכי צריך להדאיג אותנו?
בעקבות סימולציה שנערכה במכון לקראת בחירות 2026, יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, השופט בדימוס חנן מלצר, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו״ד רז נזרי, מסמנים את התרחישים שיכולים לטלטל את מערכת הבחירות - ואת אמון הציבור בתוצאות.
הפרק החדש של "משדרים אקסטרה ביטחון" זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לאן נושבות רוחות המלחמה?
חוקר המכון ג׳סי ויינברג עם כל החדשות האחרונות על האפשרות של תקיפה ישראלית-אמריקאית באיראן >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לכוחות הביטחון הלבנונים
החוקרת הבכירה אורנה מזרחי כותבת:
לאחרונה ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לכוחות הביטחון הלבנוניים, בעקבות צעדים מצד המערכת הלבנונית להגבלת פעילות הארגון בעיקר למניעת ההברחות - בין השאר בעקבות לחץ אמריקני – תוך חריגה ממדיניותה המוכרת להימנע מחיכוך אלים עמו. כזכור, בעקבות הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן, קיבלה הממשלה הלבנונית במרס 2026 החלטה דרמטית האוסרת על הארגון לקיים פעילות צבאית וביטחונית. עם זאת, עד כה נמנעו השלטונות מאכיפה נחושה של ההחלטה, מתוך חשש מאיומי חזבאללה כי מהלכים כאלו ידרדרו את המדינה למלחמת אזרחים.
האירוע המרכזי שהוביל לעליית המדרגה הייתה לכידתו (5 באוקטובר) ע"י כוחות הביטחון הלבנונים של מטען חומר נפץ באיכות גבוהה בהיקף מאות קילוגרמים, אשר הוברח במשאית ובה שני פעילי חזבאללה מאזור הבקע בדרך לביירות. האירוע עורר סערה ציבורית בלבנון בשל החשש כי העברת המטען לביירות נועדה לפעולות התנקשות נגד מתנגדי הארגון. חזבאללה הודה כי המטען שייך לו, אך הכחיש כוונות לפעול בתוך לבנון, וביקש לקבלו בחזרה כדי שיוכל להשתמש בו נגד ישראל. עד כה בקשתו לא נענתה ובעקבות דרישתו של הנשיא ג'וזף עאון להרחיב את החקירה בנושא הוצא צו למעצרם של בכיר בחזבאללה, ראש ועדת התיאום והקישור של הארגון ועוזרו, החשודים במעורבות בהברחה. חזבאללה הגיב על כך באיום מרומז, כי יבחן שינוי "גבולות העימות הפנימי" וקידם מפגני כוח ומחאה ברחבי ביירות.
למתיחות בין הצדדים תרמו מספר אירועים נוספים, ובתוך כך ניסיון של חמושים מחזבאללה למנוע (16 באוקטובר) חיפוש על פי צו משפטי במחסן ברובע הדאחייה בביירות שבו אוכסנו תרופות שהגיעו מאיראן, אך הם עזבו את המקום לאחר הגעת כוחות נוספים של צל"ב למקום. מקרה חריג נוסף היה גילויה באופן מקרי של חפירת מנהרה באזור מזרחית לביירות. אמנם מדובר במנהרה קטנה שרק הוחל בחפירתה ולא נמצא בה נשק, אך מיקומה הרחק מהגבול עם ישראל מעורר תהיות ביחס לכוונותיו של הארגון.
במקביל נמסר על תגבור כוחות צל"ב וכוחות ביטחון הפנים ופריסת מחסומים ברחבי הפרברים הדרומיים של ביירות ובדרכים המובילות אליהם, כדי למנוע הידרדרות לעימותים מזוינים. בתגובה חזבאללה תגבר גם הוא את נוכחות פעיליו באזור ביירות ושופריו מאשימים את ההנהגה הלבנונית בהיענות לתכתיבים אמריקניים-ישראליים. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה איברהים אל-מוסאווי אף הזהיר (19 באוקטובר), כי הרחוב הלבנוני נמצא על סף פיצוץ וערוץ אל-ג'דיד פרסם (20 באוקטובר), כי חזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו מחשש להסלמה, הן בתוך לבנון והן או מול ישראל.
האירועים האחרונים מהווים מבחן כוח לשני הצדדים: להנהגה הלבנונית עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת ולהסתכן בעימות פנימי כדי להתקדם ביישום הסכם המסגרת; ולחזבאללה עד כמה יבליג נוכח האיום לשינוי מאזן הכוחות בלבנון לרעתו. בשלב זה נראה, כי למרות האיומים שנועדו להרתיע את ההנהגה הלבנונית, חזבאללה עדיין מקווה להימנע ממאבק פנימי אלים בשל חולשתו הנוכחית וההיתכנות לחידוש הלחימה עם איראן, שייתכן שיאלץ ליטול בה חלק. אך הוא מכשיר את הקרקע ונערך לאפשרות שיידרש לכך אם ההנהגה הלבנונית תצר עוד יותר את צעדיו ותפנה להפעלת כוח נגדו. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם סין מסייעת להתעצמות איראן והחות'ים?
חוקרת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, יובל לס, כותבת:
בספטמבר דיווח ה-WSJ כי במחצית הראשונה של השנה נשלחו מסין לאיראן כ-1,300 משלוחי רכיבים דו-שימושיים, בהם מכשירי איתור ומיקום מבוססי GPS, מנועים חשמליים וחלקי מנועי מטוסים, שעלולים לשמש במערכות הנעה ובקרת טיסה של כטב״מים ובמערכות ניווט והנחיה של טילים. לרכיבים אלה יש גם שימושים אזרחיים.
סין מספקת לאיראן גם חומרים כימיים, ובהם נתרן פרכלורט ואמוניום פרכלורט, המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים. הפגיעות האמריקאיות והישראליות בתעשיית הטילים האיראנית הגבירו את חשיבות האספקה הסינית לשיקומה. בעקבות המצור הימי האמריקאי הרחיבה טהראן את ההובלה האווירית מסין. בשבוע הראשון של ספטמבר 2026 הוכפל מספר הטיסות השבועי בין המדינות לעומת התקופה שלפני המלחמה, וייתכן שרבות מהן שימשו להובלת מטען בלבד.
במקביל, סין מסייעת לשלוחותיה של איראן. באוקטובר דיווח ה-WSJ כי החות'ים מפתחים באמצעות רכיבים סיניים טיל בליסטי לטווח בינוני המבוסס על "ח'יבר שכאן" האיראני. ממשלת תימן הביעה בפני בייג'ינג דאגה מאספקת רכיבים לייצור נשק לחות'ים, ובכיר סעודי טען כי גורמים בסין וברוסיה תורמים ליכולות איראן והחות'ים.
סין דחתה את הטענות והדגישה כי היא מפקחת על יצוא ביטחוני ודו-שימושי בהתאם לחוקיה ולהתחייבויותיה הבין-לאומיות.
עבור ישראל, אספקת רכיבים דו-שימושיים מסין לאיראן ולחות'ים מהווה איום פוטנציאלי, שכן היא מסייעת לייצור טילים וכטב"מים ולחידוש המלאים. הרחבת ההובלה האווירית בעקבות מגבלות השיט ממחישה את גמישות רשתות האספקה ואת הצורך לפעול נגדן בכלל הערוצים. על ישראל למצות את התיאום המודיעיני עם ארצות הברית, שותפות אזוריות ומדינות אירופה, המתמודדות גם עם אספקה סינית לתעשיית הביטחון הרוסית, ולנצל את מבצע Economic Outcast להגברת הלחץ על רשתות הרכש והמימון האיראניות.
במקביל, יש לרתום את סעודיה והאמירויות לפנייה משותפת לבייג'ינג, להבהיר את המחיר המדיני והכלכלי של המשך האספקה ולעודד את סין להפעיל את כלי הפיקוח שברשותה. לנוכח דברי הממשל האמריקאי והנשיא טראמפ כי אינו מאמין שסין מסייעת לטהראן, על ישראל ושותפותיה להמשיך במעקב אחר המשלוחים ורשתות הרכש, ולבחון אם תורגמו להפסקת הסיוע בפועל. -
INSS reposted
Israel-China Policy Center
@GlazerCenter
דיווחים חדשים מצביעים על אספקת רכיבים מסין לאיראן ולחות’ים. בספטמבר דיווח ה-WSJ, בהסתמך על נתוני המכס האיראניים, כי במחצית הראשונה של השנה נשלחו מסין למשרד ההגנה האיראני כ-1,300 משלוחים של רכיבים דו-שימושיים. המשלוחים כללו מכשירי איתור ומיקום מבוססי GPS, מנועים חשמליים, חלקי מנועי מטוסים ורכיבים אלקטרוניים המתאימים בין היתר למערכות הנעה ובקרת טיסה של כטב”מים ולמערכות ניווט והנחיה של טילים. לרכיבים אלה גם שימושים אזרחיים [...]
יובל לס (@_Yuvalless_) -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד מנצלת סין את המעבר של BRICS מהצהרות למנגנונים מעשיים כדי לקדם את סדר יומה הגלובלי, ומהן המשמעויות האסטרטגיות מכך עבור המזרח התיכון וישראל?
למאמר המלא של חוקר המכון אורי סלע >>> www.inss.org.il/he/publication/brics-china/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הכרעה או הסכם כולל? התרגלנו לחשוב שעתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא איפשהו בין שתי האפשרויות האלה. אבל יש גם מסלולים אחרים.
בסדנה היברידית של המכון נבחנו ארבע חלופות להתמודדות עם הסכסוך, בעזרת 50 מומחים מהארץ והעולם וסימולציית AI שבחנה כיצד כל אחת מהן עשויה להתפתח עד סוף העשור.
חוקרי המכון אודי דקל ועופר גוטרמן עם התוצאות והתובנות המרכזיות >>> www.inss.org.il/he/publication/workshop-israeli-palestini… -
INSS
@INSS_Hebrew
לא בגלל ברית מכה: למה פקיסטן תסייע לסעודיה?
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
הלחץ על פקיסטן לסייע לערב הסעודית גובר ככל שהמערכה נגד איראן ושלוחיה מתמשכת. איסלאמאבאד מבקשת להימנע מהסתבכות במלחמה אזורית ולשמר את יחסיה עם טהראן, אך מתקשה להתעלם מציפיותיה של ריאד, בעלת בריתה הוותיקה ואחת ממשענותיה הכלכליות החשובות ביותר.
הדיון מתמקד לאחרונה בברית מכה בין ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה, אך התמקדות בהסכם החדש מחמיצה את העיקר. המחויבות הפקיסטנית לממלכה נשענת על מערכת יחסים ביטחונית וכלכלית בת עשרות שנים. פקיסטן סיפקה לאורך השנים כוחות צבא, הכשרה וסיוע ביטחוני, ואילו ערב הסעודית העניקה לה הלוואות, פיקדונות וסיוע פיננסי בתקופות משבר. עבור פקיסטן, המתמודדת עם קשיים כלכליים מתמשכים, התמיכה הסעודית חיונית וקשה להחלפה.
המלחמה כבר המחישה את עומק הקשרים. באפריל 2026 פרסה פקיסטן בערב הסעודית כוחות נוספים, ובהם מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית. לפי דיווחים, היקף הכוח הגיע לכ-8,000 חיילים. הפריסה התרחשה במקביל להבטחת סיוע סעודי בסך כשלושה מיליארד דולר – המחשה לשילוב ההדוק בין ביטחון לכלכלה ביחסי המדינות.
עד כה נמנעה פקיסטן מהשתתפות ישירה בלחימה, בדומה לסירובה להצטרף למלחמה הסעודית בתימן ב-2015. אלא שהנסיבות השתנו: ערב הסעודית מתמודדת כעת עם מתקפות ישירות על שטחה ותשתיותיה. ככל שהלחץ עליה יגבר, תתקשה פקיסטן להסתפק בהצהרות תמיכה. סיוע נוסף עשוי לכלול הגנה אווירית, מודיעין וכוחות נוספים, גם ללא השתתפות במלחמה התקפית.
פקיסטן אינה מעוניינת במלחמה, אך גם אינה יכולה להרשות לעצמה משבר עם ערב הסעודית. אם תרחיב את מעורבותה, אין לראות בכך בהכרח הישג של ברית מכה, אלא ביטוי למחויבות אסטרטגית ותיקה ולתלות כלכלית עמוקה. ברית מכה מספקת את הכותרת, אך היחסים הסעודיים-פקיסטניים הם שמסבירים את המעשה. -
INSS
@INSS_Hebrew
אז מה קרה בצרפת בשבת?
חוקר המכון רמי דניאל עם מה שעומד מאחורי גל המחאות - ומה שצפוי בהמשך >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
אלימות לאומנית או טרור יהודי?
אירועי סוף השבוע ביהודה ושומרון הציפו מחדש את הוויכוח סביב האלימות מצד יהודים בשטחים. אז איך הציבור בישראל מגדיר את התופעה?
סקר ספטמבר של המכון למחקרי ביטחון לאומי עם התשובות >>>
www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-september-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם הרעלת נתונים יכולה להפוך את ה-AI לכלי השפעה על הבחירות?
רשתות השפעה כבר מזרימות לרשת כמויות עצומות של תוכן מניפולטיבי שיכול לחלחל לתשובות של מערכות AI. לקראת הבחירות בישראל, הרעלת נתונים הופכת לאיום שדורש תשומת לב והיערכות כבר עכשיו.
איך זה עובד, מה כבר נחשף בעולם ומה ישראל צריכה לעשות?
לפרסום המיוחד של חוקר המכון שי הרשקוביץ >>> www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning-elections/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מה מסתתר מאחורי איומי המלחמה של רוסיה?
ההערכה שמוסקבה תתקשה לנהל שתי חזיתות נשמעת הגיונית על הנייר. אלא שגם לפני חמש שנים מעטים העריכו שרוסיה תוכל להחזיק מעמד זמן רב כל כך באוקראינה.
חוקר המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על האיומים האחרונים כלפי אירופה, המטרה של פוטין והסיכון שבהערכת חסר של רוסיה - בפרק החדש של "משדרים ביטחון" עם עמנואל אלבז פלפס.
הפרק המלא זמין ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ומה אם כללי המשחק שטהראן בנתה עליהם כבר לא עובדים?
דיון של מומחים איראנים חוזר ללקחי מלחמת איראן-עיראק ומערער על הנחות יסוד שמלוות את האסטרטגיה של טהראן גם היום - מהגדרת הניצחון והערכת הכוח ועד הרתעה, פשרה וסיום המערכה.
חוקר המכון רז צימט על הדיון והרלוונטיות שלו לעימות הנוכחי >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-researchers/ -
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה מגיעה הביתה: האם נשחק האמון הסעודי?
החוקר הבכיר יואל גוז׳נסקי כותב:
המלחמה עם איראן והחות'ים מציבה את ערב הסעודית בפני אתגר נוסף, שקשה יותר למדוד מהפגיעה בתשתיות ובכלכלה: שחיקה אפשרית בתחושת הביטחון של הציבור ובאמונו ביכולת ההנהגה להבטיח שגרת חיים. סימנים ראשוניים לכך עולים מדיווחים מתוך הממלכה ומהשיח ברשתות החברתיות.
התקיפות האחרונות על ריאד, ובעיקר הפגיעה בנמל התעופה הבינלאומי, הפכו את המלחמה למוחשית ואישית. ההרוגים והפצועים, המעבר ללמידה מרחוק והשיבושים בשגרה מעוררים פחד ואי-ודאות. דיווחים שונים מתארים שינוי בהלך הרוח: האמון בהנהגה נותר גבוה, אך יש כבר מי שמדברים על עזיבת הממלכה, אפשרות שעד לאחרונה נחשבה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת.
גם ברשתות החברתיות מסתמנת תמונה מורכבת. האשטאגים דוגמת "ערב הסעודית היא קו אדום" או "אלוהים שמור על ערב הסעודית" מבטאים התגייסות לאומית, אבל על ההרוגים וקריאות לנקמה בחות'ים. אלא שפטריוטיות וחרדה אינן סותרות זו את זו, ובמדינה שבה חופש הביטוי מוגבל קשה להעריך עד כמה השיח הפומבי משקף את עמדות הציבור.
חשוב לזכור שמחמד בן-סלמאן ביסס את הלגיטימציה שלו גם על הבטחה למדינה משגשגת, פתוחה ובטוחה יותר. השאלה היא אם הממלכה תוכל להמשיך לשכנע את תושביה ואת העולם שהיא מקום בטוח לחיות בו ולהשקיע בו.
העימות עם החות'ים מורכב במיוחד: אחרי יותר מעשור של לחימה, לא ברור מה ייחשב ניצחון וכיצד ניתן לסיים את המערכה. חוסר הוודאות באשר למשכה עלול להיות מאיים לא פחות מהתקיפות עצמן. אין כיום עדות מבוססת למשבר אמון במשטר, והמלחמה אף עשויה לחזק את ההזדהות הלאומית. אולם הסכנה אינה בהכרח התפרצות מחאה, אלא הפיכת חוסר הביטחון לשגרה.
החות'ים אינם צריכים להביס את ערב הסעודית צבאית כדי להסב לה נזק אסטרטגי. די בכך שיצליחו לשבש את החיים בבירה ולערער את תחושת הביטחון. המבחן של בן-סלמאן אינו רק להגן על הממלכה, אלא לשמר את אמונת הציבור בעתיד שהבטיח לו. -
INSS
@INSS_Hebrew
הסעודים משקיעים עשרות מיליארדים בשנה בביטחון - והחות׳ים עדיין מצליחים לעשות להם בית ספר. אז מה לא עובד שם?
חוקר המכון יואל גוז׳נסקי על פרדוקס העושר הסעודי, הבריתות שאמורות להיכנס לתמונה - וההזדמנות של ישראל 👇This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האיום שנותר בשטח: מה צריך לדעת על פצצות מצרר?
החוקר יהושע קליסקי כותב:
פצצת המצרר שהתפוצצה בעת טיול תלמידי תיכון במסלול ברכס רמים, שמאושר לכאורה ע"י הרשויות, הביאה לתוצאה קשה: מותו של הנער אלעזר יאיר וילנסקי ז"ל בן ה-14 ולפציעתם של תלמידים נוספים.
מהי אותה פצצת מצרר אשר גרמה לתוצאה כה קטלנית?
מדובר בנפל של פצצת מצרר ששוגרה מלבנון ע"י חיזבאללה במהלך המלחמה. במהלך המלחמה מול איראן ומול החיזבאללה ישראל הותקפה במגוון רחב של טילים בליסטיים ורקטות. האיראנים וחיזבאללה השתמשו בשני סוגי טילים בליסטיים: הסוג האחד מצויד ברש"ק בן מאות ק"ג חומר נפץ, וכאשר הטיל פוגע במטרה אליה היה מכוון נגרם נזק ממוקד למטרה ולסביבתה עקב הפיצוץ וגלי ההדף הנלווים לפיצוץ ולפגיעה הקינטית במטרה.
הסוג השני מצויד בראש קרבי ובו מיכל המכיל עשרות ולעתים מאות פצצות קטנות ("פצצונות" או פצצות מצרר) בגודל ממוצע של קופסת שימורים המכילה 2-2.5 ק"ג חומר נפץ. כאשר הטיל נמצא בגובה מסוים , בין 7-10 ק"מ מעל המטרה, הראש הקרבי שלו נפתח והפצצות הקטנות מתפזרות מרחבית באופן אקראי ברדיוס פגיעה ממוצע בין מאות מטרים עד לטווח של 10 ק"מ, כתלות ברוחות ובטורבולנציה הקיימות באטמוספירה, בגובה בו משחררים את החימוש ובמהירות הטיל נושא החימוש, תוך גרימת נזק משמעותי למבנים, לתשתיות ולבני אדם. הפיצוץ מתרחש בעת הפעלת מנגנון הדריכה והפעלת חומר הנפץ בשעת הפגיעה במטרה כלשהי או בקרקע.
חשוב לציין כי אחוז מסוים מאותן פצצות איננו מתפוצץ בהגיעו אל המטרה אלא נשאר כנפל, מעין מוקש אשר עלול להידרך ולהתפוצץ במגע אדם ולגרום לפציעות חמורות ואף למוות כפי שאכן קרה לצערנו.
מה ניתן לעשות כדי למנוע הישנות של מקרים דומים?
ראשית יש להקפיד על הנחיות הבטיחות ולבצע סריקה יסודית של אזורים נרחבים מאוד, בפרט באזור עם תכסית סבוכה כמו רכס רמים ואזור מנרה או אזור מיושב כמו קרית שמונה למשל, כיוון שיש סיכוי להמצאות נפלים בהיות מקומות אלה אזור לחימה פעיל. בנוסף נדרשת פעולה של שילוט מתאים וגידור של אזורים חשודים בצרוף פעילות הסברה לעורף תוך הקפדה של מטיילים או עוברי אורח על דיווח והימנעות ממגע עם חומר חשוד. -
INSS
@INSS_Hebrew
החיג׳אב ועקרון החילוניות: מה עומד מאחורי המחאות באזרבייג׳ן?
החוקרת גליה לינדנשטראוס כותבת:
מאז תחילת אוקטובר מתרחשות באזרבייג'ן הפגנות סביב תקנות לגבי אכיפת תלבושת אחידה, שכוללות איסור על סממנים שפוגעים בעיקרון החילוניות. התקנות מסוף ספטמבר פורשו כהחמרת האיסור (שהיה למעשה קיים דה-פקטו קודם) על עטיית חיג'אב. בעקבות מחאות ראשוניות אף הורחב האיסור על עטיית חיג'אב מתלמידות גם למורות.
סוגיית אופן ההתמודדות של מדינות המדגישות את אופיין החילוני עם סממנים דתיים במרחב הציבורי אינה פשוטה ואינה ייחודית לאזרבייג'ן. כיוון שההתנגדות והאיסור למעשה על עטיית חיג'אב בבתי ספר ציבוריים אינו חדש, הרי שכבר ב-2010 היו מחאות סביב נושא זה. הפעם נראה שהמחאות אינן גדולות יותר מבחינת מספר משתתפים אבל כן ניכר שיותר משפיענים מאשר רק דמויות דתיות מוחים על התקנות. ברשתות החברתיות (בעיקר בטורקיה אך לא רק) מופצות תמונות של ילדות בוכות על כך שלא ניתן להן להיכנס לבתי הספר וילדים בוכים סביב מורה עם חיג'אב שנאסר עליה כניסה לבית הספר. בעקבות המחאות הוגבלה חלקית הגישה לרשתות החברתיות באזרבייג'ן וכמה עשרות אנשים נעצרו.
השלטונות מציינים שמדובר במחאה שגורמים איראנים מלבים. יש גם תרעומת וביקורת על כך שנעשה שימוש במחאות כדי לתקוע טריז בין טורקיה ואזרבייג'ן, לאור הקירבה בין המדינות אך התרחקותה של טורקיה מהמודל החילוני. יש כעס בבאקו על נאום נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן בעצרת האו"ם מה-22 בספטמבר, שבו אמר, מבלי להתייחס למדינה ספיציפית, שמגבלות על עטיית חיג'אב בבתי ספר הם מתקפה על הזכויות הבסיסיות של נשים וקשר את הנושא לאיסלאמופוביה ושנאת זרים. כך, הפער שקיים בין הרצון של ארדואן לגדל "דור של מאמינים" לבין הרצון וגם הצורך של נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, שלא לחרוג מעקרון החילוניות גם עבור שימור שלטונו, גדל.
אף שמדובר בסוגיית פנים, יש המנצלים את האירועים גם להצביע על יחסי ישראל אזרבייג'ן כחלק מהבעיה. אפשר לפטור בקלות את האשמות כקונספירטיביות ואנטישמיות, אך ישראל בכל זאת צריכה לעקוב אחר התפתחויות אלו. היחסים הקרובים בין ישראל ואזרבייג'ן, מדינה שהרוב בה הוא שיעי, תלויים במידה לא מבוטלת בהמשך שלטון שושלת אלייב, שנמצאת בצמרת המדינה מאז 1993. במיוחד אם מדובר במאמצים איראניים מבחוץ לערער את היציבות באזרבייג'ן הרי שברור שחלק מכוונות אלו הן גם לפגוע ביחסים בין ישראל ואזרבייג'ן. מנגד, יש לזכור שזוהי סוגייה סבוכה ובאיסור הצגת סממנים דתיים יש גם איסור על חבישת כיפה. -
INSS
@INSS_Hebrew
התערבות זרה במרחב המידע הפכה לאיום אסטרטגי על דמוקרטיות - וישראל חשופה אליו במיוחד.
לקראת מערכת הבחירות, מחקר המדיניות החדש של חוקרי המכון רעות דוד, עמית כהן ודוד סימן-טוב, בוחן איך נערכו מדינות באירופה מול קמפיינים זרים של מניפולציה והשפעה, ומצביע על הפערים שמותירים את ישראל פגיעה.
מה אפשר ללמוד מהניסיון האירופי - ואיך צריכה ישראל להיערך לאיום?
למחקר המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/elections-protection/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך זה יכול להיות שמדינות שמשקיעות סכומי עתק בביטחון לא מצליחות להגן על עצמן?
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי על פרדוקס העושר של מדינות המפרץ >>> www.inss.org.il/he/publication/wealth-paradox/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מהכלה והסדרה להפלת המשטר: מה קורה בשיח הסעודי על איראן?
החוקרת אורית פרלוב כותבת:
מעקב אחר השיח ברשתות החברתיות של שופרות המשטר הסעודי מצביע על שלוש מגמות מרכזיות המשקפות שינוי משמעותי באופן שבו מוצגים איראן, האיום שהיא מהווה על מדינות המפרץ והדרכים להתמודד עמה.
1. האויב האמיתי של איראן אינו ישראל, אלא סעודיה ומדינות המפרץ הערביות
אחד המסרים הבולטים בשיח הסעודי הוא הניסיון לערער על התפיסה שלפיה ישראל וארצות הברית הן האויבות המרכזיות של איראן. לטענת שופרות המשטר הסעודי, ההתפתחויות האחרונות חשפו את סדר העדיפויות האמיתי של טהראן: האויב המרכזי של המשטר האיראני אינו ישראל, אלא דווקא סעודיה ומדינות המפרץ הערביות.
לביסוס הטענה הם מצביעים על כך שאיראן ושלוחיה תוקפים שוב ושוב יעדים במדינות המפרץ, בעוד שאינם משגרים טילים לעבר ישראל. מכאן, לטענתם, שהרטוריקה האיראנית בדבר המאבק בישראל אינה משקפת את סדר העדיפויות האמיתי של המשטר. בפועל, כך נטען, העוינות האיראנית מכוונת בראש ובראשונה כלפי מדינות המפרץ ובפרט כלפי סעודיה.
2. התקיפות נגד מדינות המפרץ נובעות מקנאה איראנית בהצלחתן
מגמה שנייה נוגעת לאופן שבו מוסברות התקיפות האיראניות נגד תשתיות אזרחיות וכלכליות במדינות המפרץ, ובהן שדות תעופה, מתקני נפט וגז, תשתיות אנרגיה ומוקדי מסחר ותיירות.
בשיח הסעודי ניכר מאמץ להציג את התקיפות לא כביטוי לחולשתן או לפגיעותן של מדינות המפרץ, ובפרט של סעודיה, אלא דווקא כתוצאה של הצלחתן הכלכלית וההתפתחותית. על פי נרטיב זה, המשטר האיראני מתקשה להשלים עם הפער ההולך ומתרחב בין השגשוג, היציבות והקדמה במדינות המפרץ לבין המשבר הכלכלי, הבידוד הבינלאומי והכישלון השלטוני באיראן.
בהתאם לכך, הפגיעה בתשתיות אזרחיות, במסחר ובתיירות מוצגת כניסיון איראני מכוון לפגוע במודל ההצלחה המפרצי. במילים אחרות, התקיפות אינן מוצגות כביטוי לעוצמתה של איראן, או זיהוי החולשה המפרצית אלא כעדות לקנאתה בהצלחת שכנותיה ולרצונה לערער אותה.
3. שינוי בתפיסת ההתמודדות עם איראן: מהסדרה והכלה לחתירה להפלת המשטר
המגמה השלישית, ואולי המשמעותית ביותר, היא שינוי חד במסר הנוגע לדרך ההתמודדות הרצויה עם האיום האיראני.
אם בשנה האחרונה נדמה היה שסעודיה מבקשת בראש ובראשונה לצמצם את החיכוך עם איראן ושלוחיה, באמצעות הידברות, הסדרים, פשרות ואף תמריצים כלכליים, הרי שבשיח הנוכחי מסתמנת תפיסה שונה בתכלית.
המסר החוזר בקרב שופרות המשטר הוא שלא ניתן להגיע להסדרה יציבה עם החות’ים בתימן, או עם יתר שלוחיה של איראן באזור, כל עוד המשטר בטהראן נותר על כנו. לפי תפיסה זו, ההתמודדות עם המיליציות, לרבות התקיפות הצבאיות נגדן, אינה אלא טיפול בסימפטומים של הבעיה ולא בשורשיה.
המסקנה המוצגת בשיח הסעודי היא שכל עוד המשטר האיראני ממשיך להתקיים, מדינות המפרץ יוסיפו להתמודד עם איומים ביטחוניים, פגיעה בתשתיותיהן וערעור היציבות האזורית, עד כדי איום על יציבות המשטרים עצמם. לפיכך, הפתרון לטענתם, אינו עוד ניסיון להגיע להבנות עם טהראן או עם שלוחיה, אלא הפלת המשטר האיראני עצמו.
לפחות ברמת השיח, נראה שהמסר הסעודי עבר מ״כיצד ניתן לחיות לצד המשטר האיראני״ ל״כל עוד המשטר האיראני קיים, לא ניתן להבטיח את ביטחונן ויציבותן של מדינות המפרץ״. -
INSS
@INSS_Hebrew
יש דרך לצאת מהמבוי הסתום בעזה.
ראש המכון, אלוף (מיל׳) תמיר הימן, מציג את ״מתווה הרמזור״ לרצועת עזה בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס בפודקאסט ״משדרים ביטחון״.
הפרק המלא זמין ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מרץ מאותת לישראל: לא לעולם חוסן
חוקר המכון, השגריר לשעבר שמעון שטיין, כותב:
בנאום שנשא הקנצלר מרץ בפני מנהיגי הקהילה היהודית בגרמניה (ספטמבר 2025) הוא חזר על מחויבות גרמניה לזכות קיום וביטחון ישראל התחייבויות "...שאינן ניתנות למו"מ ושהינן חלק מהיסודות הנורמטיביים של ארצי...". בניסוח שבחר סטה מרץ מהניסוח של הקנצלרית מרקל כשדיברה על ביטחון ישראל כחלק מה"שטאט רזון" (אינטרס המדינה) של גרמניה.
בהמשך ציין הקנצלר "דווקא בגלל זאת, כשממשלות מציגות דעות שונות חובתנו כגרמניה לנסות ולהגיע לשפה משותפת (עם ישראל ש.ש)". מעקב אחרי התבטאויות הקנצלר כמו גם הודעות דוברים רשמיים בחודשים האחרונים מצביע על כך כי היעד לעיל אותו הציב הקנצלר הולך ונעשה קשה יותר להשגה לנוכח מדיניות ממשלת ישראל בנושא ההתנחלויות, הטרור היהודי נגד האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית והמצב בעזה.
הקנצלר ציין כי בשיחותיו עם נתניהו הוא שב ומזהיר אותו מצעדים נוספים לסיפוח הגדה המערבית, דוגמת הכוונה לבניית יחידות דיור בשטח 1E בירושלים שלא רק שמנוגד לחוק הבינ"ל לדבריו, אלא יפגע באפשרות למימוש פתרון שתי המדינות.
מלבד הטון שהפך ליותר ביקורתי יש גם שינוי בתוכן ההצהרות. דוגמה אחרונה ניתנה בדברי הקנצלר לרגל יום השנה השלישי לשבעה באוקטובר. בצד המחויבות לביטחון וקיום ישראל כלקח מהשואה וכ"חלק מהזהות הגרמנית...", ניסוח שונה מהניסוח שהבאנו לעיל, מדבר מרץ על הצורך ליצור "...בסיס לסדר חדש שבו ישראלים, פלסטינים ושכניהם יוכלו לחיות בשלום ובביטחון. ממשלת גרמניה תירתם להשגת יעד זה. משוכנעים שיעד זה ניתן להשגה ע"י (הקמת) מדינה פלסטינית לצידה של ישראל...".
אם עד כה הביעה גרמניה תמיכה כללית בפתרון שתי המדינות הרי שמהתבטאות הקנצלר עולה הקשר שבין בניית סדר חדש באזור והקמת מדינה הפלסטינית כבסיס (במילים אחרות תנאי?) להקמת הסדר. כעת, לא נותר אלא להמתין ולראות כיצד בכוונת הקנצלר לממש את הצעתו.
אם עד כה, נמנעה גרמניה מלהצטרף לקריאה של מספר גדל של חברות האיחוד להטיל סנקציות גורפות בגין צעדי ישראל, במהלך ביקורו באירלנד (28.7) הביע הקנצלר דאגה לנוכח המשך הקמת התנחלויות. הוא דחה תמיכה בסנקציות תוך התוספת "...לפי שעה...".
המשך המדיניות הנוכחית של ישראל בסוגיות שפורטו לעיל, למרות ההזהרות החוזרות ונישנות מצד הקנצלר, יעמידו את גרמניה בפני הצורך להחליט בין המשך המחויבות לביטחון וזכות קיום ישראל (כפי שהיא מבינה אותה) והעמידה לצידה של ישראל, כאשר כלל לא ברור כיצד תוכל לעמוד לצידה של ישראל שאת מדיניותה בסוגיות שהוזכרו לעיל היא דוחה.
עד היום הצליחה גרמניה למרות הביקורת שנמתחת על עמדתה מצד חברות באיחוד להתחמק מהצורך בקבלת החלטה. המשך המדיניות הישראלית תאלץ אותה לנהוג אחרת. -
INSS
@INSS_Hebrew
על דבר אחד מסכימים באיראן: הסבב הבא עוד לפנינו.
חוקרת המכון אורית פרלוב כותבת:
תומכי המשטר האיראני ומתנגדיו חלוקים כמעט בכל דבר - אבל כשמדובר באפשרות של סבב צבאי נוסף, מהשיח ברשתות עולה הנחת עבודה משותפת לשני המחנות.
דגימת השיח ברשתות החברתיות מצביעה על שלוש הערכות מרכזיות:
1. סבב צבאי שלישי מול איראן הוא בלתי נמנע: בשני המחנות קיימת ציפייה לחידוש העימות הצבאי בין ישראל/ארה״ב לאיראן.
2. הסבב הבא יגיע עוד לפני הבחירות: ההערכה המשותפת היא שהעימות יתרחש עוד לפני הבחירות בישראל ולפני בחירות האמצע בארצות הברית.
3. ישראל תהיה זו שתיזום: ההנחה הרווחת היא שישראל תיזום ותוביל את המהלך הצבאי, בדומה לפתיחת מבצע ״עם כלביא״, כאשר קיימת אפשרות שארצות הברית תצטרף בהמשך.
חשוב להדגיש: אין מדובר בהערכת מודיעין או בתחזית לגבי הסבירות לפרוץ מלחמה, אלא בניתוח מגמות שיח ברשתות החברתיות בלבד. העניין המרכזי הוא עצם קיומה של תפיסה משותפת לתומכי המשטר ולמתנגדיו - באשר לעצם התרחשותו של סבב נוסף, לעיתויו ולזהות הגורם שיפתח בו. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם כל העולם באמת שונא אותנו?
מחקר חדש של אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון, מציע להסתכל אחרת על מעמדה הבינלאומי של ישראל: לא להתייחס לעולם כמקשה אחת, אלא לזהות את הקהלים השונים ולהבין כיצד נכון לפעול מול כל אחד מהם.
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז־פלפס היא מסבירה מה עומד מאחורי החלוקה - ומה ישראל יכולה לעשות אחרת.
הפרק המלא זמין ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה הופך מטרת מלחמה לבת השגה - ומה קורה כשהיא לא כזו?
חוקר המכון רון טירה בוחן אלף ימי לחימה בזירות השונות, ושואל אם מטרות המלחמה הוגדרו באופן שאִפשר לגבש דרכי פעולה ריאליות להשגתן, במסגרת המשאבים שעמדו לרשות ישראל >>> www.inss.org.il/he/publication/managerial-challenges/ -
INSS
@INSS_Hebrew
לא עוקפים את הורמוז, עוקפים את פרמיית הסיכון
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
השימוש הגובר בהעברות נפט ממכלית למכלית (Ship-to-Ship Transfers – STS) במפרץ עומאן מעורר עניין רב, אך גם לא מעט אי-הבנות. יש הרואים במנגנון דרך חדשה לעקוף את מצר הורמוז ולצמצם את התלות בו. אלא שזו פרשנות שגויה. העברות STS אינן עוקפות את הורמוז ואינן פותרות את בעיית חסימתו. הן נועדו בעיקר להתמודד עם העלייה החדה בעלויות הביטוח וההובלה ועם חוסר הנכונות של חברות ספנות להיכנס לאזור המסוכן.
בשגרה, מכלית יכולה להעמיס נפט במסוף סעודי, לחצות את הורמוז ולהמשיך ישירות להודו, לסין או ליעד אחר. אולם בתנאי המלחמה הנוכחית, חברות ספנות רבות אינן מוכנות להכניס את מכליותיהן למפרץ, ואחרות דורשות פרמיות סיכון גבוהות במיוחד. גם חברות הביטוח מגבילות את הכיסוי או מייקרות אותו במידה ניכרת.
כאן נכנס לתמונה מנגנון ה-STS. במקום שמכלית אחת תבצע את המסלול כולו, מכלית המוכנה להסתכן חוצה את הורמוז, יוצאת למפרץ עומאן ומעבירה את מטענה למכלית אחרת, הממתינה מחוץ לאזור הסיכון. המכלית הראשונה יכולה לחזור למפרץ ולהעמיס מטען נוסף, ואילו השנייה ממשיכה ליעדה ללא צורך בחציית המצר.
היתרון אינו בהכרח צמצום מספר המעברים בהורמוז, אלא הפרדה בין ההובלה המסוכנת והיקרה לבין ההובלה הבינלאומית הרגילה. מדינות המפרץ משלמות פרמיה גבוהה למפעילים המוכנים להסתכן במעבר, אך אינן צריכות למצוא מכלית אחת שבעליה וצוותה מוכנים לבצע את כל המסלול דרך אזור הלחימה. כך מתרחב מאגר המכליות הזמינות להובלת הנפט לשווקים, והסיכון מתרכז במקטע מוגדר של שרשרת האספקה.
אין פירוש הדבר שהסיכון נעלם או שהעלויות בהכרח יורדות. העברות STS עצמן יקרות, דורשות תיאום לוגיסטי מורכב וכרוכות בסיכונים נוספים. גם מכלית המבצעת הפלגות חוזרות דרך הורמוז נחשפת שוב ושוב לאיומים. לכן מדובר בפתרון חלקי, שכדאיותו תלויה במחירי ההובלה, בפרמיות הביטוח ובזמינות כלי השיט.
מבחינה אסטרטגית, התופעה ממחישה נקודה חשובה: איראן אינה חייבת לסגור את הורמוז באופן הרמטי כדי לשבש את יצוא הנפט מהמפרץ. די בכך שהאיום הצבאי ירתיע חלק ניכר מחברות הספנות והמבטחים ויהפוך את המעבר ליקר ומסוכן במיוחד. מדינות המפרץ מצדן מנסות לשמר את היצוא באמצעות התאמות לוגיסטיות ונטילת חלק גדול יותר מעלויות הסיכון. המנגנון אינו מבטל את התלות במצר, אלא ממחיש עד כמה התלות בו נותרה עמוקה, גם כאשר שוק הנפט העולמי מוצא דרכים להסתגל לשיבושים. -
INSS
@INSS_Hebrew
חיזבאללה נחלש, התרחק מהגבול ואיבד מכוחו - אבל ההישגים בזירה הלבנונית עדיין יכולים להתהפך. האם ישראל תצליח לנצל את חלון ההזדמנויות הנדיר שנפתח ולהפוך את השינוי בשטח למציאות יציבה לאורך זמן?
למאזן הביטחון הלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> www.inss.org.il/he/publication/national-security-balance-… -
INSS
@INSS_Hebrew
האם אפשר לשנות תפיסת ביטחון לאומית בלי לקיים עליה דיון?
מאז 7 באוקטובר, תפיסה חדשה שלא אושרה באופן רשמי כבר מנחה בפועל את מדיניות הביטחון של ישראל - ומחייבת בירור של העקרונות והמשמעויות שהיא מביאה איתה. למאמר המלא של ראש המכון, אלוף (מיל׳) תמיר הימן >>> www.inss.org.il/he/publication/new-concept/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם הנשק של חמאס הפך מנכס לנטל בעיני תושבי עזה?
שלוש שנות מלחמה מציפות ברצועה שאלות שעד לא מזמן כמעט לא היה מקום לשאול.
חוקרת המכון אורית פרלוב מנתחת את השיח העזתי סביב אחת הסוגיות הנפיצות ביותר שעל הפרק – ומה שאפשר ללמוד מכך על עתיד עזה >>> www.inss.org.il/he/publication/voices-gaza/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איומי רוסיה: הלחץ גובר, האמינות נשחקת
חוקר המכון, השגריר לשעבר ארקדי מילמן, כותב:
ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפולין ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. הצהרות דומות פורסמו מטעם שגרירויות רוסיה בבריטניה, באירלנד ובבלגיה. האזהרות כללו גם אפשרות לתקיפת מוקדי קבלת ההחלטות במדינות הברית.
מהלך זה מזכיר את דצמבר 2021, כאשר מוסקבה דרשה מארצות הברית ומנאט״ו לעצור את התרחבות הברית, לשלול את הצטרפות אוקראינה ולהחזיר את הפריסה הצבאית למצב ששרר ב־27 במאי 1997, דרישה שמשמעותה הייתה נסיגת כוחות בעלות הברית והוצאת אמצעי לחימה שהוצבו מאז במדינות מזרח אירופה.
רוסיה ניסתה לכפות שינוי בסדר הביטחוני האירופי, ובה בעת הכחישה כי היא נערכת לפלישה. ב־18 בפברואר 2022 הגדיר שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, את הדיווחים על מתקפה צפויה כ״תעמולה, זיופים ובדיות״. כעבור שישה ימים פתחה רוסיה במלחמה רחבת היקף נגד אוקראינה.
תקדים זה פוגע באמינותן של ההצהרות הרוסיות. עם זאת, הערכת האיום חייבת להתבסס בראש ובראשונה על יכולות, היערכות ופעולות. באמצע ספטמבר ערכה בלארוס תרגילים של יחידות שריון ויחידות ממוכנות סמוך לפולין ולליטא, בין היתר בקרבת מסדרון סובאלקי, רצועת הגבול הפולנית־ליטאית המבטיחה רצף יבשתי בין החברות הבלטיות בנאט״ו לשאר מדינות הברית. בלארוס ורוסיה מאוגדות במסגרת ״מדינת האיחוד״, ובשטח בלארוס מוצבים מתקנים ואנשי צבא רוסיים. בפברואר 2022 פלשו כוחות רוסיים לאוקראינה גם משטחה. הקשר זה מקנה לתמרונים משמעות נוספת, אך אין בהם כשלעצמם הוכחה להכנות למתקפה.
ב-1 באוקטובר הצטרף נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לאזהרות במסגרת פורום ולדאי, והצהיר כי תקיפה של קלינינגרד עשויה להביא להפעלת כלל אמצעי הלחימה הרוסיים. בה בעת הכחיש כוונה לתקוף את אירופה. מזכ״ל נאט״ו, מארק רוטה, ביטא יחס ספקני לאיומים: ״פוטין יודע שלעולם לא יוכל להביס את נאט״ו, ולכן איני מתייחס לכך ברצינות רבה מדי״.
ככל שמוסקבה מרבה לאיים בלי לממש את איומיה, כך גוברת הספקנות כלפי אזהרותיה. אוקראינה קיבלה טנקים, מטוסי קרב וטילים ארוכי טווח. תקיפות בשטח רוסיה ומבצע ״קורי העכביש״ נגד מפציציה האסטרטגיים לא גררו תגובה גרעינית. החזרה על האיומים הופכת אותם לרעש רקע מוכר ושוחקת את יכולת הקרמלין להשפיע על החלטות ממשלות המערב.
המגבלה המרכזית של מוסקבה היא משאבים. המלחמה באוקראינה מחייבת השקעה ניכרת בכוח אדם, בציוד ובמימון. נראה כי ניהול מלחמה זו במקביל למלחמה קונבנציונלית רחבת היקף נגד נאט״ו חורג מיכולותיה הנוכחיות של רוסיה. משום כך הקרמלין מייחס חשיבות מיוחדת לאמצעי לחץ המאפשרים להכביד על היריב בלי לפתוח חזית שנייה של ממש.
רוסיה כבר מנהלת מערכה היברידית נגד המערב. רשויות באירופה מצביעות על פעולות חבלה וניסיונות חבלה, מתקפות סייבר, חדירות כלי טיס בלתי מאוישים למרחב האווירי ופגיעה בתשתיות חיוניות. מועצת האיחוד האירופי קושרת את המערכה הרוסית למאמץ לערער את התמיכה באוקראינה. פעולות אלה בוחנות את נכונות בעלות הברית להגיב, מקשות על ייחוס האחריות ונועדו להביא לצמצום הסיוע הכספי והצבאי לקייב באמצעות הפחדת הציבור האירופי מפני התרחבות המלחמה.
ב־4 באוקטובר הרחיב סגן יו״ר מועצת הביטחון של רוסיה, דמיטרי מדבדב, את היגיון האיום גם לחלל. הוא איים במלחמה בחלל ובפעולות נגד סטארלינק במקרה של חסימת מערך הלוויינים הרוסי ״ראסווט״. מערכת התקשורת רחבת הפס, המבוססת על לוויינים במסלול נמוך, נועדה לשמש חלופה רוסית לסטארלינק. חשיבותה הצבאית הפוטנציאלית במלחמה נגד אוקראינה טמונה בהבטחת תקשורת בין יחידות, בהעברת מידע מודיעיני ובשליטה בכלים בלתי מאוישים, גם באזורים שאינם מכוסים ברשתות תקשורת קרקעיות. האוקראינים ביקשו מארה״ב להטיל סנקציות נגד חברות הקשורות למיזם. מדבדב העביר אפוא את הדיון מהגבלות כלכליות לאיום בהסלמה צבאית.
להערכת כוונותיה של מוסקבה יש לתת עדיפות לשינויים בפריסת הכוחות, להחלטות גיוס, להיערכות לוגיסטית ולהכנת תשתיות. דפוס העימות הסביר ביותר הוא שילוב של פעולות היברידיות, הפגנות כוח ואיומים. המענה האירופי צריך להעלות את מחירן של פעולות אלה, לחזק את ההגנה על תשתיות ולהבטיח את המשך הסיוע לאוקראינה. הספקנות כלפי האזהרות הרוסיות מוצדקת; התעלמות מסימנים קונקרטיים להכנות למתקפה אינה מוצדקת. -
INSS
@INSS_Hebrew
יותר חופש פעולה לצה"ל, פחות מרחב תמרון לישראל.
המצב הצבאי בזירה הפלסטינית השתפר משמעותית - בזמן שהלחץ האסטרטגי והמדיני על ישראל גובר.
איך נראית התמונה המלאה? למאזן הביטחון הלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> www.inss.org.il/he/publication/national-security-balance-… -
INSS
@INSS_Hebrew
שלוש שנים של מלחמה - במספרים.
ירי, תקיפות, נפגעים, מפונים וזירות לחימה: הדאשבורד של המכון למחקרי ביטחון לאומי מרכז את הנתונים שמאחורי המלחמה >>> www.inss.org.il/he/publication/october-7-three-years/ -
INSS
@INSS_Hebrew
קריאתו של פראבואו ל"שחרור פלסטין": החרפת השיח נגד ישראל או חלק מהפרגמטיות המורכבת באינדונזיה?
החוקר אלעד בן דוד כותב:
קריאתו של נשיא אינדונזיה, פראבואו סוביאנטו, ל"שחרור פלסטין"(Free Palestine) , בכנס לציון מאה שנה למוסד האסלאמי "דארוסלאם גונטור" במזרח ג'אווה, נראית לכאורה כהחרפת יחס הממשל באינדונזיה כלפי ישראל. אמנם בחינתה בהקשר הפוליטי האינדונזי הרחב יותר, אינה מלמדת בהכרח על שינוי לרעה ביחס הממשל לישראל, אלא על שני ממדים המתקיימים במקביל.
התמיכה בפלסטינים ובעצמאות פלסטינית מושרשות עמוק בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה, ואינה נחלתם של חוגים אסלאמיסטיים בלבד. בהקשר זה חשוב גם לעמוד על משמעותה המקומית של הקריאה "Free Palestine" המזוהה לרוב בשיח האינדונזי עם המושג Kemerdekaan Palestina – עצמאות פלסטינית. במובן זה, קריאתו של פראבואו באה בהלימה עם הדרישה להקמת מדינה פלסטינית, ואין להסיק ממנה כשלעצמה קריאה לביטולה של ישראל, זאת בשונה מאמירות של "מהים ועד הנהר פלסטין תשוחרר" המהדהדות במערב.
בנוסף, קריאתו זו של פראבואו אינה חדשה, והוא כבר קרא ל"שחרור פלסטין" עוד בשנת 2014 כשהתמודד לנשיאות. מנגד, לאורך השנים הוא הפגין גם גישה פרגמטית כלפי ישראל: בסוף שנת 2021, לדוגמה, דווח שפראבואו נפגש עם ראש המל"ל דאז, וגם צולם כשהוא משוחח עם דיפלומטים ישראלים בשולי כנס שהתקיים בבחריין. בנוסף, כאשר אוסטרליה שקלה בעבר להכיר בירושלים כבירת ישראל, פראבואו לא הביע התנגדות או מחה נגדה.
אי לכך, הופעתו האחרונה של פראבואו אינה סותרת את קריאתו בעצרת האו"ם בשנה שעברה לקידום פתרון שתי המדינות, תוך הדגשת חשיבות השמירה על ביטחונה של ישראל. מדובר בשתי אמירות המשלימות זו את זו ומהוות חלק ממתח מתמשך בגישתם של אינדונזיה בכלל ופראבואו בפרט: הזדהות פומבית וחד־משמעית עם השאיפה הפלסטינית לעצמאות, לצד פרגמטיות מדינית לכינון יחסים עתידיים עם ישראל, אם זו תהיה מוכנה להכיר במדינה פלסטינית. -
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל הפכה לנכס אסטרטגי חשוב יותר - דווקא בזמן שמעמדה הבינלאומי הולך ונשחק.
מה השתנה בעוצמתה המדינית של ישראל מאז 7 באוקטובר? כל התשובות במאזן הביטחון הלאומי המלא של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> www.inss.org.il/he/publication/national-security-balance-… -
INSS
@INSS_Hebrew
הימים שבהם התמיכה של המפלגה הדמוקרטית בישראל הייתה כמעט ברירת המחדל לא יחזרו כל כך מהר - אבל זה לא אומר שהאגף הפרוגרסיבי חייב להפוך לקול השולט.
אז מהו היעד הריאלי של ישראל מול המפלגה הדמוקרטית - ומה היא צריכה לעשות כדי להגיע אליו?
הפרק המלא של ״משדרים ביטחון״ עם עמנואל אלבז-פלפס וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון, זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לאורך שלוש שנות לחימה, צה"ל הפגין יכולות חסרות תקדים ויתרון ברור על יריביו. אלא שעוצמה צבאית לא נמדדת רק בהישגים בשדה הקרב.
כך נראה המאזן הצבאי של ישראל 2026 >>> www.inss.org.il/he/publication/national-security-balance-… -
INSS
@INSS_Hebrew
מה עשו שלוש שנות מלחמה לאיראן והציר השיעי?
מהפגיעה בנכסי הכוח וביכולות האסטרטגיות, דרך השינוי בדפוסי העימות מול ישראל ועד לשיקום השלוחים, האיום הגרעיני והיכולות שנותרו בידי טהראן - במאזן הביטחון הלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> www.inss.org.il/he/publication/national-security-balance-… -
INSS
@INSS_Hebrew
בין רטוריקה למציאות: בן סלמאן ותפיסת הביטחון הסעודית
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
בנאומו השנתי בפני מועצת השורא הציג מוחמד בן סלמאן בשמו של המלך סלמאן תמונת ביטחון שאפתנית: ערב הסעודית, לדבריו, מסוגלת להרתיע איומים "מכל מקור", ביטחון המפרץ "אינו ניתן לחלוקה", "ברית מכה" עם טורקיה ופקיסטן תחזק את הביטחון האזורי, והממלכה תמשיך להגן על נתיבי השיט ועל ביטחון האנרגיה העולמי.
בן סלמאן לא הציג בנאומו דוקטרינה ביטחונית חדשה. ערב הסעודית מנסה כבר שנים לגוון את משענותיה הביטחוניות, לחזק יכולות עצמאיות ובמקביל לשמור על ארצות הברית כשותפה המרכזית ועל ערוצי הידברות עם יריבותיה, בראשן איראן. החידוש הוא שהמלחמה הנוכחית מעמידה את האסטרטגיה הזו למבחן מציאות חריג.
והתוצאות עד כה מעורבות. למרות השקעות עתק בביטחון, טילים וכטב"מים חדרו את מערכי ההגנה הסעודיים ותשתיות אסטרטגיות נפגעו. "ברית מכה" סיפקה הצהרות, תיאום והבטחות לסיוע, אך עדיין לא הוכיחה הגנה קולקטיבית ממשית. גם ה-GCC התקשה לתרגם את עקרון "הביטחון שאינו ניתן לחלוקה" ליכולת צבאית משותפת אפקטיבית. במקביל, ריאד ממשיכה להזדקק לסיוע אמריקאי ואירופי.
ייתכן שזה הלקח החשוב ביותר של המלחמה עבור בן סלמאן: לא שחסרות לערב הסעודית שותפויות, אלא שלא כל שותפות היא משענת אפקטיבית בשעת מבחן. לכן השאלה בעקבות הנאום אינה מה ערב הסעודית מבטיחה לעשות, אלא מה היא ושותפותיה הצליחו לעשות בפועל.
התגובה הסעודית מסתמנת בינתיים כהעמקה של אותה אסטרטגיה סעודית מוכרת: יותר שותפים ביטחוניים, ניסיון למיסוד שותפויות, ניסיון לתקן את היחסים עם איחוד האמירויות, ובמקביל שמירת ערוץ להידברות עם איראן. ריאד אינה מחפשת משענת חדשה אחת במקום ארצות הברית; היא מנסה לבנות רשת של משענות חלקיות.
המלחמה הנוכחית מלמדת שהאתגר אינו לבנות עוד בריתות - אלא להפוך אותן מהצהרות ליכולת. -
INSS
@INSS_Hebrew
כדי להבין את מצב הביטחון הלאומי של ישראל, צריך להסתכל על התמונה כולה.
אחרי שלוש שנות מלחמה ושינויים דרמטיים כמעט בכל זירה - איפה ישראל עומדת היום, ומהם האתגרים שעוד ניצבים בפניה?
כל התשובות במאזן הביטחון הלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי >>> www.inss.org.il/he/publication/national-security-balance-… -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי מצא: 75% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, הסקר המיוחד של INSS בודק איפה עומד הציבור הישראלי בשאלות שמלוות את המלחמה.
לכל ממצאי הסקר >>> www.inss.org.il/he/publication/october-7-three-years/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ניסיון הפלת המטוס: הזדמנות לחיזוק הנורמליזציה
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
ניסיון הפלת המטוס האמירתי בדרכו לישראל נועד לפגוע לא רק בנוסעים אלא גם באחד הביטויים המוחשיים ביותר של הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. דווקא משום כך, התשובה לאירוע צריכה להיות חיזוק הקשר ולא צמצומו.
הטיסות בין ישראל לאיחוד האמירויות הם הביטוי היומיומי הבולט ביותר להסכמי אברהם: מאות אלפי ישראלים שנעים בין המדינות, תיירות, עסקים וקשרים כלכליים שהפכו בתוך שנים ספורות לדבר שבשגרה. לכן, פגיעה בטיסה כזו היא גם ניסיון לפגוע בתשתית האנושית והמעשית שעליה נשענת הנורמליזציה.
מכאן ההזדמנות. ישראל ואיחוד האמירויות צריכות להפוך את האירוע למנוף להעמקת שיתוף הפעולה ביניהן לא רק באבטחת תעופה ובשיתוף מודיעין, אלא גם בהפגנת מחויבות לעצם הקשר. ככל שהמטרה הייתה להרתיע ישראלים מלטוס לדובאי, לפגוע בחברת תעופה אמירתית המפעילה קו לישראל או להמחיש את המחיר שאבו דאבי משלמת על יחסיה עם ישראל, חשוב שהתוצאה תהיה הפוכה.
יש כאן מבחן לאיחוד האמירויות. מאז 7 באוקטובר אבו-דאבי הקפידה לשמר את יחסיה עם ישראל, אך הורידה במידה רבה את הפרופיל הפומבי שלהם בשל הרגישות בדעת הקהל הערבית. האירוע הנוכחי מאפשר לשתי המדינות לחזק דווקא את המרכיבים המעשיים והפחות ראוותניים של היחסים: שיתוף פעולה ביטחוני, מודיעיני ותעופתי, הגנה על אזרחים ושמירה על הרציפות של הקשר.
אלא שהאירוע חשף גם את הפרדוקס הסעודי. מטוס שעליו ישראלים נאלץ למצוא מקלט דווקא בערב הסעודית, שעבורה נורמליזציה פומבית נותרה סוגיה רגישה ביותר. ריאד פעלה באופן ענייני כאשר הדבר נדרש. דווקא כאן נדרשת זהירות ישראלית. אין צורך להפוך את הנחיתה בטבוק ל"הוכחה" לכך שהנורמליזציה הסעודית נמצאת מעבר לפינה. ניסיון לעשות זאת עלול להביך את ריאד ולפעול בכיוון ההפוך. עדיף להכיר תודה על ההתנהלות הסעודית, לאפשר לריאד לשמור על פרופיל נמוך ולזכור שהצטברות של אירועים מעשיים כאלה יכולה לאורך זמן לבנות אמון.
המשמעות הרחבה יותר היא שהנורמליזציה במזרח התיכון אינה נבחנת רק בטקסים, בהצהרות ובפתיחת שגרירויות. היא נבחנת דווקא ברגעי משבר. לכן, נכון לראות באירוע לא רק איום אלא גם הזדמנות. מול האמירויות - להעמיק את היחסים ואת מנגנוני שיתוף הפעולה. המפגע ביקש להוכיח שהקשר עם ישראל הוא נטל וסיכון. התשובה האפקטיבית ביותר היא להוכיח את ההפך: להפוך את ניסיון הטרור למנוף לחיזוק הקשר עם האמירויות, ולצעד קטן נוסף בבניית האמון עם סעודיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
שלוש שנים של מלחמה - על ציר זמן אחד.
מה-7 באוקטובר ועד היום: הטיימליין המתעדכן של המכון למחקרי ביטחון לאומי מרכז את האירועים, המהלכים ונקודות המפנה שעיצבו את המלחמה >>> www.inss.org.il/he/publication/october-7-three-years/ -
INSS
@INSS_Hebrew
שלוש שנים מאז 7 באוקטובר. שלוש שנים ששינו את פניה של ישראל ואת פני המזרח התיכון כולו.
לציון יום השנה לטבח 7 באוקטובר ולפרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג פרויקט מיוחד המתעד את המלחמה.
שלוש שנים של מלחמה - בפרויקט מיוחד של INSS
www.inss.org.il/he/publication/october-7-three-years/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך אפשר ליישם את תוכנית מועצת השלום בעזה, באופן שלא יסכן את ביטחונה של ישראל?
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר היימן, מציג את מתווה הרמזור לעתיד הרצועה >>> www.inss.org.il/he/publication/gaza-traffic-light/ -
INSS
@INSS_Hebrew
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר - והחשש מאסון נוסף עדיין כאן.
זהו אחד הממצאים הבולטים בסקר ספטמבר של INSS. מה עוד עולה מהנתונים?
לממצאי הסקר המלאים >>> inss.org.il/he/publication/inss-survey-september-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם המפלגה הדמוקרטית באמת מתרחקת מישראל?
ניצחונות השמאל הפרוגרסיבי בפריימריז בארה״ב עשו הרבה רעש - אבל מחקר חדש של המכון מגלה תמונה מורכבת יותר. מי באמת מתחזק במפלגה, איך ייראה מאזן הכוחות בקונגרס הבא, ומה המשמעות עבור ישראל?
לניתוח המלא של החוקרים טד ששון, ארי בלומנטל ואבישי בן ששון-גורדיס >>> www.inss.org.il/he/publication/democratic-party-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
למה מדיניות ההכלה הסעודית מול החות'ים קרסה?
מוחמד בן סלמאן ניסה לשמור על האיזון ולהימנע מעימות - אבל החות'ים החליטו לשנות את כללי המשחק. העיתונאית עמנואל אלבז פלפס והחוקר דני (דניס) סיטרינוביץ על התפיסה הסעודית שלא שרדה את המבחן.
האזינו לפרק המלא ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי מאחל צום קל וגמר חתימה טובה
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה השתנה בעמדות הציבור הפלסטיני מאז המלחמה?
הסקר החדש של INSS ביהודה ושומרון מצביע על עלייה בשיעור הסבורים שהמאבק האלים נכשל. עמנואל אלבז פלפס והחוקר הבכיר אודי דקל בוחנים מה עומד מאחורי השינוי - ומה הוא מלמד על הדרך שבה הפלסטינים רואים כיום את המשך המאבק.
הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה באמת קורה בתימן?
המפה האינטראקטיבית המתעדכנת שלנו ממפה את הלחימה, הפעילות הצבאית וקווי החזית >>> www.inss.org.il/he/publication/map-houthi-yemen/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ערב הסעודית מחפשת מוצא
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
ערב הסעודית נמצאת תחת לחץ צבאי וכלכלי גובר, אולי מן הקשים שידעה זה שנים. ממזרח, השיבוש במצר הורמוז פוגע ביכולתה לייצא נפט; מצפון, מיליציות פרו-איראניות בעיראק מאיימות על שטחה ועל תשתיותיה; צינור מזרח–מערב, שנועד לאפשר לה לעקוף את הורמוז, נפגע והושבת; ומדרום, החות'ים מגבירים את התקפותיהם ומאיימים על המרחב של באב אל-מנדב. מה שנראה בעבר כאיומים מזירות שונות מתחבר כעת לאחיזת חנק אסטרטגית סביב הממלכה ועורקי הייצוא שלה.
מוחמד בן סלמאן ניסה לאורך המלחמה להימנע מהסתבכות ישירה, לשמור ערוצים פתוחים עם טהראן ולא להיגרר מחדש למלחמה בתימן. אלא שככל שהלחץ גובר והסיוע מבחוץ נותר מוגבל, מרחב התמרון הסעודי מצטמצם. ארה"ב אינה מספקת לפי שעה את המענה שריאד מבקשת, איחוד האמירויות כבר אינו השותף הצבאי שהיה במערכה הקודמת בתימן, והמסגרות הביטחוניות החדשות שבנתה סעודיה עדיין לא הוכיחו את עצמן בשעת מבחן.
מכאן נובעת סכנה משמעותית לישראל ולארה"ב: ככל שסעודיה תרגיש מבודדת ופגיעה יותר, כך יגדל התמריץ שלה להגיע להסדר דווקא עם איראן. ריאד אינה צריכה לתת אמון בטהראן. היא צריכה שאיראן תסייע בפתיחת הורמוז, תפעיל את השפעתה על החות'ים ותסייע להפחית את הלחץ מצד המיליציות בעיראק.
בתמורה, טהראן עשויה לדרוש מחיר מדיני: התרחקות סעודית מהקו האמריקאי נגד איראן, התנגדות לפעולות צבאיות נוספות נגדה, השלמה עם מעמד חות'י חזק יותר בתימן, וקבלת הסטטוס-קוו בהורמוז. בכך יכולה איראן לנסות להמיר את הלחץ הצבאי בהישגים מדיניים שקשה היה לה להשיג בדרך אחרת.
מבחינת ריאד, אין מדובר בהכרח בשינוי מחנה או בפיוס עם איראן, אלא בחישוב אינטרסים קר: האינטרס המיידי שלה הוא להפסיק את הירי, לפתוח את עורקי הייצוא ולהשתחרר מאחיזת החנק — גם במחיר של "הסדרים מכוערים".
לכן לישראל ולארצות הברית יש אינטרס ברור שלא להותיר את הממלכה ללא חלופות. סיוע לממלכה אינו רק סיוע לבעלת ברית במצוקה; הוא דרך לצמצם את המנוף האיראני עליה.
איראן אינה צריכה שסעודיה תאהב אותה. די בכך שהלחץ יהיה כבד מספיק כדי שריאד תגיע למסקנה שהיא זקוקה לטהראן כדי למצוא את הדרך החוצה. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם שיקום עזה צריך להיות מותנה בפירוק חמאס מנשקו? סקר INSS בדק מה חושבים על כך הפלסטינים ביו״ש. לממצאי הסקר המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-palestinians-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
לאיראן יש מנהיג עליון. רק שאף אחד לא ראה אותו.
מאז שמונה לתפקיד, מוג'תבא ח'אמנהאי לא הופיע בציבור - ובאיראן הולכים וגוברים המאמצים לבסס את הלגיטימציה שלו ולהסביר את היעדרותו. מה מלמד המאמץ הזה על מעמדו של המנהיג החדש - ומה עלולה היעדרותו הממושכת לעשות ליציבות המשטר? למאמר המלא של החוקר רז צימט >>> www.inss.org.il/he/publication/mujtaba/ -
INSS
@INSS_Hebrew
המאבק הפלסטיני יוצא משדה הקרב?
זהו רק אחד הממצאים העולים מסקר הציבור הפלסטיני של ה-INSS. לממצאי הסקר המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-palestinians-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"למה היא אישה טובה? כי היא מחסלת אותם מהר, הם לא סובלים" הכירו את הצלפית הרוסיה ריפלי – בפרק חדש של סדרת "מגרש הרוסים" על נשים ונשיות ברוסיה ובאוקראינה בזמן מלחמה. הפרק המלא זמין ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע
This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
רגע האמת של "ברית מכה"
החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב:
רק לפני חודש הכריזו ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן במכה על ברית הגנה חדשה: התקפה על אחת תיחשב התקפה על כולן. כעת, מוקדם בהרבה מהצפוי, ההבטחה הזו עומדת למבחן.
ערב הסעודית נמצאת אולי במצוקה הביטחונית הקשה ביותר שלה מאז פלישת סדאם חוסיין לכווית והאיום שהוצב אז לשדות הנפט הסעודים: ממזרח, המלחמה עם איראן והשיבוש בהורמוז פוגעים בעורק החיים הכלכלי שלה; מצפון, מיליציות פרו-איראניות בעיראק תוקפות בשטחה ואף פגעו בצינור מזרח–מערב; ומדרום, החות'ים תוקפים מטרות בממלכה וביססו אחיזה המאפשרת להם לאיים על באב אל-מנדב.
ארצות הברית מספקת מודיעין וסיוע במטרות, אך טראמפ סירב לבקשת הסעודים להפעיל כוח נגד החות'ים. זה בדיוק הרגע שבו "ברית מכה" אמורה להוכיח שהיא יותר מהצהרה.
אם טורקיה ופקיסטן יסתפקו בגינויים, הסעיף שלפיו "התקפה על אחת היא התקפה על כולן" יתרוקן מתוכן.
זו דילמה לא פשוטה. פקיסטן כבר סירבה ב-2015 להצטרף למלחמה הסעודית בתימן, וטורקיה אינה ממהרת לאמץ את אויביה של ריאד כאויביה שלה. מאחורי הצהרת ההגנה ההדדית מסתתרת בעיה יסודית: לשלוש המדינות אין אותה תפיסת איום ואין בהכרח אותה נכונות לשלם מחיר.
וזהו גם רגע מבחן לישראל. כאשר וושינגטון מהססת ושותפותיה החדשות של ריאד מתלבטות, ישראל צריכה להציע סיוע שקט, ללא תנאים וללא דרישה לתמורה מדינית מיידית. סיוע שניתן בשעת מצוקה עשוי לבנות עם ריאד משהו שקשה הרבה יותר להשיג בהצהרות: אמון. -
INSS
@INSS_Hebrew
מי ימצמץ ראשון? השעון המתקתק של טראמפ ואיראן
החוקרים הבכירים אלדד שביט וסימה שיין כותבים:
מועצת הנגידים של סבא״א קיבלה ב-9 בספטמבר החלטה להעביר למועצת הביטחון את סוגיית אי הציות האיראני לדרישות הפיקוח. ההחלטה, ביוזמת ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה, התקבלה ברוב של 23 מדינות מול שלוש מתנגדות ושמונה נמנעות. לראשונה זה שני עשורים מועברת איראן בדרך זו למועצת הביטחון, על רקע סירובה המתמשך לאפשר לפקחי סבא"א לבקר באתרי הגרעין שהופצצו במלחמות "עם כלביא" ו"שאגת הארי".
איראן דחתה את ההחלטה, אותה הגדירה כצעד פוליטי שנועד להחריף את הלחץ עליה, ולא כתוצאה מהפרה של הסכם הפיקוח. האיראנים טוענים שהפסקת הגישה של סבא״א לאתרים הינה תוצאה של התקיפות על אתרים שהיו בפיקוח סבא"א ובשל המשך המלחמה והאיומים על מתקני הגרעין. סגן שר החוץ לעניינים משפטיים ובינלאומיים, כאזם גריבאבאדי, הדגיש כי המהלך לא יפצה את המערב על כישלון מדיניותו, וגם במועצת הביטחון "לא יוכלו להשיג דבר”.
עם זאת, במציאות הנוכחית להחלטה השפעה מעשית מוגבלת. היא אינה משנה כשלעצמה את מאזן הכוחות, מטילה סנקציות חדשות או משנה את המצב בשטח. חשיבותה בשלב זה היא בעיקר מדינית וסמלית בהעמקת הבידוד של איראן ובהוספת נדבך ללחץ המצטבר עליה.
בכל מקרה, ההחלטה מתקבלת בשעה שהמערכה בין ארה"ב לאיראן שוב מסלימה, וממחישה כי הלחץ המדיני על טהראן מתנהל במקביל ללחץ הצבאי, הימי והכלכלי. לתמונה זו מצטרפים דבריו של הנשיא טראמפ ב־9 בספטמבר, שחזר והדגיש כי ארה"ב מזהה פעילות בהר המכוש, המתחם התת קרקעי הסמוך לנתנז. טראמפ הזהיר כי אם איראן תנסה לשקם במקום יכולות גרעיניות, ארה"ב עלולה לתקוף אותו. בכך הולך ומיטשטש הגבול בין סוגיית הפיקוח הגרעיני לבין המערכה הצבאית עצמה.
גם בזירה הימית נמשכת ההסלמה. איראן הודיעה כי תקפה עשרה כלי שיט לאחר שארה"ב הטביעה חמש מכליות איראניות, ומשמרות המהפכה מאיימים להרחיב את אזור הפעולה הימי. מחיר הנפט חצה שוב את רף 100 הדולרים לחבית.
על הרקע הזה מעניינים במיוחד דברי טראמפ כי המלחמה תסתיים "מיד לאחר" בחירות האמצע. לדבריו, איראן מושכת זמן כדי להשפיע על הבחירות, אך לא תוכל להחזיק מעמד מול הלחץ הכלכלי. הוא אף הוסיף כי מו"מ אפשרי, אך אינו מהלך שהממשל מחפש כעת.
כאן נמצאת הדילמה האמריקנית: טראמפ מחריף את הלחץ מתוך אמונה שהזמן פועל נגד איראן, אך בה בעת קובע למעשה יעד פוליטי לסיום המערכה. ככל שמתקרבות הבחירות, וככל שמחירי האנרגיה והמחיר הציבורי של המלחמה עולים, גדל הפער בין הרצון להציג הכרעה לבין הקושי לכפות על טהראן את תנאי הסיום.
בשלב זה איראן לא הודיעה על צעד תגובה קונקרטי. היא שומרת את האיום עמום, מדגישה שהפיקוח יוכל להתחדש רק לאחר שייווצרו תנאים ביטחוניים מתאימים, ומסתמכת מבחינה מדינית על רוסיה וסין כדי לבלום צעדים נוספים במועצת הביטחון. אולם אם איראן תגיב במהלך גרעיני מתריס או בהסלמה נוספת בהורמוז, ההחלטה עשויה להפוך דווקא לטריגר לסבב נוסף ולהקשות על טראמפ לעמוד בלוח הזמנים שהוא עצמו הציב. -
INSS
@INSS_Hebrew
הטרור היהודי והפשיעה הלאומנית מציבים את ישראל בפני סכנה ממשית לאובדן שליטה ותפקוד. חוקרי המכון מתריעים: ההשלכות על הביטחון הלאומי עלולות להיות הרסניות - ונדרשת פעולה מיידית.
להתרעה האסטרטגית המלאה >>> www.inss.org.il/he/publication/jewish-terror-alert/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"זה אסון. אם לא נעשה כלום זה יוכיח לשונאי ישראל שהבעיה לא הייתה ממשלה כזאת או אחרת - אלא הבעיה של ישראל היא ישראל": ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בפרק מיוחד של ״משדרים ביטחון״ לכבוד ראש השנה - על הסכנה שבאובדן התמיכה האמריקאית, ומה ישראל צריכה לעשות כדי לשקם את היחסים עם בעלת הברית החשובה ביותר שלה.
הפרק המלא זמין כעת ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
״הדרך היא לא כפייה חיצונית. הדרך היחידה היא אם ממשלת ישראל העתידית תבין שזה באינטרס שלה״: ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בפרק מיוחד של ״משדרים ביטחון״ לכבוד ראש השנה - על הסכנה שבהמשך ניהול הסכסוך בעזה, ההתעצמות של חמאס, והלקח שישראל חייבת להפיק מ-7 באוקטובר >>>
This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המצוקה של ריאד - ההזדמנות של ישראל
חוקר המכון יואל גוז'נסקי כותב:
ערב הסעודית נמצאת באחת מנקודות השפל הביטחוניות הקשות שלה זה שנים. ממזרח, המלחמה שלא נגמרת עם איראן והשיבוש במצרי הורמוז פוגעים ביכולתה לייצא נפט; מדרום, החות'ים תוקפים מתקנים אסטרטגיים בממלכה ומאיימים גם על נתיב הייצוא החלופי דרך באב אל-מנדב; בתימן גובר החשש מחידוש המלחמה בהיקף מלא; ומצפון מצטרפות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק למעגל האיום. ריאד מתמודדת אפוא עם איומים כמעט מכל הכיוונים, הפוגעים בו-זמנית בביטחונה ובמקור עוצמתה המרכזי – ייצוא האנרגיה – כשייצוא הנפט הגיע לשפל החודש עם ייצוא של 3 מיליון חביות ביום בלבד.
התשובה הסעודית היא גיוון משענות. ריאד מנסה לחזק את הקשר עם ארצות הברית, מעמיקה את הברית עם פקיסטן, מקימה עמה ועם טורקיה את "ברית מכה" ומקדמת מסגרות ביטחוניות אזוריות לשמירה על חופש השיט בים האדום.
אלא שאין מסגרת אחת שנותנת מענה שלם: ארצות הברית נותרה המשענת המרכזית; פקיסטן מוסיפה עומק צבאי והרתעתי; טורקיה מביאה יכולות צבאיות ותעשייתיות; והמסגרות האזוריות מספקות שיתוף פעולה נוסף. גם "ברית מכה", למרות סעיף ההגנה ההדדית, טרם הוכיחה כיצד תפעל במלחמה – במיוחד כשאין לחברותיה תפיסת איום משותפת.
ריבוי הבריתות אינו רק ביטוי לעוצמה אלא בעיקר למצוקה. ככל שתחושת האיום הסעודית גוברת, ריאד אינה בוחרת בעלת ברית אחת אלא אוספת שותפויות חלקיות, כדי שלא להיות תלויה באף גורם יחיד.
גם ישראל יכולה להשתלב במארג הזה – לא כתחליף לארצות הברית ולא כברית הגנה חדשה, אלא כשותפה חלקית נוספת. לישראל ערך בתחומי המודיעין, ההתרעה, ההגנה מפני טילים וכטב"מים וההתמודדות עם איראן והחות'ים. אולם בשל המחיר הפוליטי של קשר גלוי עם ישראל, במיוחד סביב הסוגיה הפלסטינית, שיתוף פעולה כזה עשוי להיות בשלב זה סלקטיבי ודיסקרטי. זהו הפרדוקס: המצוקה הביטחונית הסעודית עשויה להגביר את הצורך בישראל, אך לא בהכרח את הדחיפות לנורמליזציה עמה.
מבחינת ישראל, המדיניות הנכונה היא לא לנסות להפוך את המצוקה הסעודית למנוף ללחץ על ריאד לנורמליזציה, אלא להוכיח את ערכה כשותפה ביטחונית. יש להציע שיתוף פעולה מעשי בערוצים דיסקרטיים. ככל שישראל תיתפס בריאד כמי שמוסיפה שכבת ביטחון חיונית מבלי לדרוש בלעדיות או פומביות מיידית, היא עשויה לבנות בהדרגה את התשתית לשותפות רחבה יותר, ובהמשך לנורמליזציה. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם מדינות המפרץ יכולות למצוא חלופה אמיתית למצרי הורמוז? למאמר המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/after-hormuz/
-
INSS
@INSS_Hebrew
למה הבנייה ב-E1 מעוררת סערה גדולה כל כך - ומה באמת עומד להשתנות אם היא תצא לפועל? המשמעויות של אחד ממהלכי הבנייה השנויים ביותר במחלוקת - במאמר המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/e1/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״אם הדברים קרו - זאת קטסטרופה״: ראש המכון, אלוף (מיל׳) תמיר היימן, מגיב בריאיון לעמנואל אלבז-פלפס לפרסום ״הארץ״ לפיו ראש הממשלה נתניהו הוזהר על ידי נשיא האמירויות ימים לפני הטבח.
הפרק המלא יעלה ברביעי הקרוב ליו טיוב ולכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה קורה בזירת לבנון - ומה מספרים הנתונים?
היכנסו לתמונת המצב המתעדכנת שלנו: שיגורים, התרעות, נפגעים, עקורים ופעילות התקפית בזירה - במקום אחד, עם נתונים המתעדכנים באופן שוטף >>> www.inss.org.il/he/publication/lebanon-dashboard/ -
INSS
@INSS_Hebrew
קטאר לא יכולה לאיים על איראן - אבל אולי היא יכולה לקנות ממנה שקט. חוקר המכון יואל גוז'נסקי והעיתונאית עמנואל אלבז פלפס על הפגיעה ביצוא הגז הקטארי, ועל ההבנות הכלכליות שאולי מסבירות למה הירי האיראני לעברה צנח >>>
This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בול פגיעה: ניסוי מוצלח בטיל LORA - הישג ישראלי במים הגרמניים
חוקר המכון יהושע קליסקי כותב:
הודעת התעשייה האווירית מתחילת ספטמבר, שלפיה הצי הגרמני השלים בהצלחה ניסוי מבצעי כפול בגרסה הימית של הטיל הבליסטי LORA (Long Range Artillery) מתוצרת התעשייה האווירית, ממחישה את מקומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית-צבאית ואת תרומתה לביטחון אירופה.
על פי ההודעה, בוצעו שני תרחישי ניסוי מורכבים, שבהם מערכת הנשק כולה – קרון הבקרה, המשגר והטיל – עמדה בהצלחה במטרות הניסוי. הטיל שוגר מכלי שיט מבצעי של הצי הגרמני, שעליו הותקנו קרון הפיקוד והמשגר. בשני תרחישי הניסוי שוגר הטיל למסלולו, ביצע ניווט לעבר המטרה ופגע בה בדיוק מרבי.
מהי מערכת ה-LORA?
על פי מקורות גלויים המבוססים על פרסומי התעשייה האווירית, מדובר במערכת מתוצרת התעשייה האווירית לשיגור טילים בליסטיים מהירים, המונעים בדלק מוצק. הטילים נושאים רש"ק במשקל 400–600 ק"ג, מונחים באמצעות GPS והנחיה אינרציאלית, ועל כן בעלי כושר דיוק גבוה של פחות מ-10 מטרים.
ה-LORA קיים במספר גרסאות: קרקע-קרקע, ים-ים, ים-קרקע ואוויר-קרקע (Air LORA). בגרסה האווירית הטיל משתייך לקטגוריית נשק המופעל ממרחק רב (Deep Standoff Weapon), המאפשרת לטייסים לפעול נגד מטרות אויב ממרחק ניכר, תוך הקטנת הסיכון לפגיעה באנשי הצוות או בכלי הטיס.
הטיל הבליסטי מיועד לפגוע במטרות אויב בטווח קצר עד בינוני של כ-500 ק"מ, וניתן לשגרו מפלטפורמות יבשתיות, ימיות או אוויריות. לאחר שיגורו נע הטיל במסלול בליסטי בגובה רב ובמהירות סופרסונית. בקרבת המטרה הוא משנה את מסלול נפילתו ממסלול קשתי למסלול נפילה אנכי, דבר המגדיל משמעותית את הדיוק ואת אפקטיביות הפגיעה.
טיל ה-LORA נמכר למספר מדינות באירופה ובאסיה והופעל מבצעית לראשונה בשנת 2020, בסכסוך בחבל נגורנו קרבאך בין ארמניה לאזרבייג'ן.
עבור מדינת ישראל, לרכש מערכת טילי LORA על ידי גרמניה יש משמעות כלכלית ומדינית. שילובן של מערכות LORA לצד מערכות טילי היירוט "חץ 3" ממנף את היחסים האסטרטגיים בין ישראל לגרמניה ומדגיש את תרומתה של ישראל לביטחון אירופה. -
INSS
@INSS_Hebrew
כך משכתבים את הסיפור של ישראל – ערך אחד בכל פעם. למאמר המלא >>> www.inss.org.il/he/publication/wikipedia-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מחליפה את ארה"ב בסין? איחוד האמירויות מגוונת שותפויות
חוקר המכון יואל גוז'נסקי כותב:
התרגיל האווירי Falcon Shield 2026, הרביעי שמקיימות איחוד האמירויות וסין בתוך ארבע שנים, הוא ביטוי נוסף להעמקה ולמיסוד של היחסים הביטחוניים בין אבו-דאבי לבייג'ינג. התרגיל הנוכחי, הנערך שוב בסין, כולל אימוני טיסה, סימולציות פיקוד ותרגילים מבצעיים במבנים משולבים.
אין בכך כדי להעיד שאיחוד האמירויות מבקשת להחליף את המשענת הביטחונית האמריקנית בסינית. המלחמה הדגימה כיצד ארצות הברית נותרה משענת הביטחון המרכזית של אבו-דאבי, במיוחד בתחומי ההגנה האווירית והטילית, המודיעין והמערכות הצבאיות המתקדמות. אלא שאבו-דאבי פועלת שנים רבות לפי היגיון של גידור וגיוון שותפויות: לשמור על הברית החיונית עם וושינגטון, ובה בעת להרחיב את הקשרים עם מעצמות אחרות, ובראשן סין. כך היא מבקשת לצמצם תלות בלעדית בארצות הברית, להגדיל את האוטונומיה האסטרטגית שלה וגם לשפר את כוח המיקוח שלה מול וושינגטון.
למלחמה עם איראן נוסף כעת ממד חשוב נוסף להתקרבות לסין. בראיית אבו-דאבי, בייג'ינג מחזיקה במנופי השפעה אפשריים מול טהראן. האמירויות מקוות אפוא שככל שהשותפות שלהן עם בייג'ינג תעמיק, כך יהיה לסין אינטרס גדול יותר להתחשב בצורכי הביטחון שלהן ולהפעיל לחץ על איראן שלא לפגוע במדינות המפרץ הקטנות ובתשתיות החיוניות שלהן.
עד כה המלחמה דווקא המחישה את מגבלות האסטרטגיה הזאת: סין אינה מספקת ערבויות ביטחוניות, וקשריה עם איראן מגבילים את נכונותה להתייצב באופן ברור לצד מדינות המפרץ. אולם מבחינת איחוד האמירויות, זו אינה בהכרח סיבה להתרחק מבייג'ינג – אלא דווקא סיבה להשקיע יותר ביחסים ולנסות להגדיל לאורך זמן את משקלו של האינטרס האמירתי בחישובים הסיניים
התרגיל Falcon Shield 2026 הוא לכן יותר מתרגיל צבאי. הוא משקף אסטרטגיה אמירתית רחבה: להישען על ארצות הברית, אך לא רק עליה; לטפח חלופות ומנופי השפעה מול המעצמות; ובמקביל לנסות להפוך את הקשר המתהדק עם סין גם לכלי עקיף לריסון איראן. המבחן יהיה אם בייג'ינג תסתפק בתרגילים, רכש ושיתוף פעולה טכנולוגי, או שהעמקת יחסיה עם מדינות המפרץ תביא אותה בעתיד להשקיע הון מדיני ממשי בהגנת יציבותן ובבלימת ההתנהגות האיראנית המאיימת עליהן. -
INSS
@INSS_Hebrew
טורקיה מתבססת בסוריה – ועד כמה זה צריך להדאיג את ישראל?
פרק חדש של "משדרים ביטחון" בוחן כיצד אנקרה רואה את פעילותה בסוריה, האם היא אכן מבקשת להתקרב לגבול הישראלי – ומדוע דווקא עכשיו חשוב לחזור לנתיב הדיפלומטי.
הפרק זמין כעת ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם עיראק באמת מסוגלת לפרק מנשקן את המיליציות הפרו-איראניות? ככל שמתקרב מועד האולטימטום שהציבה הממשלה העיראקית, המחלוקת בין המיליציות מחריפה – ובטהראן כבר פועלים כדי לבלום את המהלך. על מאבק הכוחות שמאיים לסכל את התוכנית השאפתנית של ממשלת עיראק – במאמר המלא >>
www.inss.org.il/he/publication/iraqi-militias/ -
INSS
@INSS_Hebrew
בין מערכה צבאית ללחץ כלכלי: האם טראמפ יצליח לקבע את כללי המשחק במצר הורמוז?
החוקר הבכיר אל״ם (מיל׳) אלדד שביט כותב:
חילופי התקיפות הלילה בין ארה״ב לאיראן ממחישים את הקושי של ממשל טראמפ להעביר את מרכז הכובד מהמערכה הצבאית ללחץ כלכלי, מבלי לאבד את יכולתו לאכוף בכוח את כללי המשחק שהוא מבקש לקבוע במצר הורמוז. התקיפה האמריקנית נגד משגרים איראניים באזור המצר, והתגובה האיראנית בשיגור טילים לעבר בסיסים שבהם מוצבים כוחות אמריקנים בירדן, אינם מעידים בשלב זה על החלטה אמריקנית לחזור למערכה רחבה.
מנקודת המבט של וושינגטון, התקיפה משתלבת בקו שניכר בשבועות האחרונים: ניסיון לצמצם את היקף הפעילות הצבאית, אך להמשיך להפעיל כוח באופן נקודתי כאשר איראן מאיימת על חופש השיט או על המאמץ האמריקני להשיב יציבות למצר. נראה כי העובדה שהתגובה האיראנית לא גרמה, לפי שעה, לנזק משמעותי תאפשר לממשל להימנע בשלב זה מהכרעה מיידית בדבר הרחבת המערכה.
במקביל, מרכז הכובד האמריקני הולך ועובר למישור הכלכלי. משרד האוצר הרחיב לאחרונה את המהלכים שנועדו לפגוע ביכולת האיראנית לסחור, להעביר כספים ולהשתמש במערכת הפיננסית הבינלאומית. הממשל מאותת כי סנקציות נוספות, לרבות נגד בנקים וגופים המסייעים לטהראן לעקוף את המגבלות, צפויות להתפרסם באופן שוטף. הכוונה היא להעמיק בהדרגה את המחיר הכלכלי המוטל על איראן, תוך הימנעות ככל האפשר מהצורך להרחיב מחדש את המערכה הצבאית.
עבור טראמפ מדובר בניסיון להתמודד עם דילמה בסיסית: מצד אחד, הוא אינו מעוניין להיגרר שוב למלחמה ממושכת; מצד שני, הוא אינו יכול להרשות מצב שבו צמצום הפעילות הצבאית יפגע ביכולת האמריקאית להבטיח את חופש השיט או באמינות האיומים שלה. לכן הממשל מנסה לשלב בין כוח צבאי מוגבל וממוקד לבין לחץ כלכלי גובר, תוך שמירת מרחב תמרון שיאפשר חזרה למשא ומתן.
המבחן המרכזי יהיה ביישום. אפקטיביות הלחץ הכלכלי תהיה תלויה לא רק בהכרזה על סנקציות חדשות, אלא גם בנכונות לאכוף סנקציות שניוניות מול בנקים, חברות ומדינות הממשיכים לקיים קשרים עם איראן - ובראשן סין, אך גם שחקנים נוספים באירופה, בטורקיה ובמפרץ. חילופי האש הלילה ממחישים כי גם כאשר וושינגטון מבקשת להעביר את המערכה למסלול כלכלי, היא עדיין נדרשת לגבות אותו ביכולת צבאית ובנכונות להשתמש בה. -
INSS
@INSS_Hebrew
כך פועלת בייג'ינג במסגרת המאבק על עיצוב הסדר העולמי של הבינה המלאכותית >> www.inss.org.il/he/publication/china-ai/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בקהיר מתנהלים בשבועות האחרונים מגעים להקמת רשימה מורחבת לקראת הבחירות הקרובות ברשות הפלסטינית, שצפויה לכלול גם גורמי חמאס. מהן הסכנות – וכיצד על ישראל לפעול? >> www.inss.org.il/he/publication/hamas-pa-elections/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל >> www.inss.org.il/he/publication/trumps-economy-sanctions-i…
-
INSS
@INSS_Hebrew
הופכת לצפון קוריאה? הביטחוניזציה הגוברת באיראן
חוקר המכון, ד"ר רז צימט, כותב:
הפרלמנט האיראני (מג'לס) מקדם בימים אלה הצעת חוק חדשה ל״מאבק בחדירת שירותי מודיעין, ממשלות ומוסדות זרים״. עקרונות ההצעה כבר אושרו ברוב של 183 חברי מג’לס, וכעת מתקיים דיון בסעיפיה. יוזמיה מציגים אותה כמענה לפרצות ביטחוניות שהתגלו בשנים האחרונות, וביתר שאת במהלך המלחמה, אך מבקריה מזהירים כי מדובר במהלך מרחיק לכת, שעלול להפוך קשרים שגרתיים ולגיטימיים עם גורמים מחוץ לאיראן לעבירות פליליות.
נוסח ההצעה מחיל פיקוח על שורה ארוכה של פעילויות בתחומי המדע, הכלכלה, התקשורת, התרבות והאמנות. בין היתר, הוא עשוי לחייב קבלת אישור לקיום קשרים עם שגרירויות, דיפלומטים, כלי תקשורת, אוניברסיטאות ומוסדות בינלאומיים, ואף להשתתפות בכנסים או לפרסום מאמרים בחו״ל. יתר על כן, הצעת החוק מעניקה לגופי הביטחון והמודיעין, ובראשם משרד המודיעין וארגון המודיעין של משמרות המהפכה, סמכויות נרחבות בפרשנות החוק ובאכיפתו.
ההצעה מעוררת ביקורת חריפה בממשלה, באקדמיה ובקהילת התרבות. סגן הנשיא מוחמד־רזא עארף הזהיר כי היא עלולה להנחית מכה קשה על המדע והטכנולוגיה, ושר התרבות עבאס צאלחי התריע מפני ״סנקציות עצמיות״, שיפגעו קשות בפעילותה התרבותית והמדעית של איראן ויסגרו בפניה את הדלת לקשרי תרבות, אומנות ומדע עם מדינות זרות. המבקרים הזהירו עוד כי אישור הצעת החוק יגביר אף יותר את המתיחות החברתית, דווקא בתקופה שבה נדרשת הפגתה. משפטנים טוענים כי ההצעה סותרת חירויות המעוגנות בחוקה, את חוק חופש המידע ואת ההגנה על חושפי שחיתויות. אחד ממתנגדי החוק הזהיר, כי אם איראן תהפוך את הכלכלה, התרבות והחינוך לביטחוניים, היא תהפוך לצפון קוריאה.
הוויכוח סביב החוק אינו מנותק מתהליך רחב יותר של ביטחוניזציה באיראן, שגבר בעקבות המלחמה, גל המחאות מסוף דצמבר 2025 ומראשית ינואר 2026 והחשש מחידוש המחאה לנוכח החרפת המשבר הכלכלי. מינויו של חוסיין טאא׳ב למפקד הבסיג׳, לאחר שנים שבהן עמד בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, הוא ביטוי מובהק לכך. כתב המינוי שלו מדגיש את הרחבת ״רשת המודיעין העממית״, את השימוש בטכנולוגיות חדשות ואת העמקת הפעילות בשכונות, במסגדים ובקרב קבוצות חברתיות שונות. לצד הצעת החוק, מתגבשת אפוא תפיסה המבקשת לטשטש עוד יותר את הגבול בין ביטחון לאומי, פיקוח פוליטי ושליטה בחברה ולהרחיב את נוכחותם של מנגנוני הביטחון בחיי היומיום של האזרחים. -
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי מגייס אנליסט/ית למשרה חלקית במרכז הנתונים.
לפרטים נוספים ולמשרות נוספות, היכנסו >> www.inss.org.il/he/jobs/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם ישראל הייתה צריכה לפעול צבאית בסוריה ולהסתכן בהידרדרות המצב מול טורקיה, ואיך עליה לפעול בעתיד מול ההתבססות הטורקית? >> www.inss.org.il/he/publication/turkey-israel-syria/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המצרים עוקבים מקרוב אחר הבחירות בישראל....
פרק חדש של משדרים ביטחון בוחן את המדיניות המצרית מול השינויים האזוריים האחרונים, ואת ההיערכויות בקהיר לקראת יום הבוחר הישראלי.
הפרק זמין כעת ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
רעידת אדמה עוצמתית בישראל צפויה להיות חמורה, במיוחד אם המדינה לא תפעל במרץ כדי להיערך לאסון. אם כך, מדוע הציבור אינו רואה באירוע זה כאיום מרכזי? >> www.inss.org.il/he/publication/earthquake-threat/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מבחן מישיגן וניו יורק למתח הסוני–שיעי באמריקה
חוקר המכון אלעד בן דוד כותב:
ניצחונו של ד"ר עבדול א־סייד על חברת הקונגרס היילי סטיבנס בפריימריז הדמוקרטיים לסנאט במישיגן, הציב אותו כמועמד המפלגה מול הרפובליקני מייק רוג'רס. ואולם, מעבר למשמעותו הפוליטית כביטוי להתחזקות כוחם האלקטורלי של המוסלמים בארצות הברית, ניצחונו של א־סייד משקף גם תהליכי עומק בקרב הקהילה המוסלמית האמריקאית, הנחשבת לקהילה האתנית המגוונת ביותר בעולם. למרות שרוב הציבור המוסלמי בארצות הברית נמנה על הזרם הסוני, במישיגן — בה מתגוררים לפי הערכות כרבע מיליון מוסלמים — קיימת גם נוכחות שיעית בולטת, שככל הנראה היוותה בסיס תמיכה די משמעותי בא־סייד, למרות שהוא מזוהה במובהק עם הזרם הסוני.
היחסים בין סונים לשיעים באמריקה שונים במידה רבה מאלו שהתפתחו במזרח התיכון. בעוד שבמזרח התיכון מחלוקות דתיות ופוליטיות הציתו לא אחת עימותים אלימים, בארצות הברית היחסים ביניהם התאפיינו לאורך השנים בשילוב של מתיחות לצד שיתוף פעולה זהיר. בשנות השישים והשבעים במאה הקודמת, כאשר הקהילה המוסלמית עדיין הייתה בשלבי התגבשות, סונים ושיעים שיתפו פעולה בהקמת מסגדים ומוסדות קהילתיים, אך גלי ההגירה והתרחבות הקהילה אפשרו לכל קבוצה לפתח מוסדות עצמאיים ובכך גם להיבדל יותר זו מזו. אירועי 11 בספטמבר אמנם הביאו את הזרמים להתאחד יותר במאבק נגד האסלאמופוביה, אך מאורעות ה"אביב הערבי" הסלימו את המתח בין הזרמים.
בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז אירועי ה-7 באוקטובר, מסתמן שהתחזקות האקטיביזם הפוליטי המוסלמי עשוי לגשר על המתח הסוני-שיעי באמריקה ולהביא לשילוב כוחות בין שני הזרמים בזירה הפוליטית. ממדאני עצמו שנחשב למוסלמי שיעי, קיבל תמיכה נרחבת מצד הקהילה המוסלמית בניו-יורק שרובה הוא סוני, וגם א-סייד הצליח כנראה לגייס תמיכה רחבה מקרב הקהילה השיעית במדינה. במובן זה, עלייתם של ממדאני וא־סייד אינה משקפת רק את התחזקות הכוח הפוליטי המוסלמי, אלא גם את הפיכתו של האקטיביזם הפוליטי לגורם מגשר בין סונים לשיעים. מגמה זו עשויה לשקף תהליך רחב יותר בקהילה המוסלמית האמריקאית, שבו זהות מוסלמית ואינטרסים פוליטיים משותפים — ובפרט סביב התמיכה בפלסטינים והביקורת החריפה כלפי ישראל — מקבלים משקל גובר על פני הבדלים עדתיים ואתניים. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד תשתיות פשיעת סייבר מעצבות מחדש את פעילותם של משטרים סמכותניים נגד דמוקרטיות? >> www.inss.org.il/he/publication/cyber-crime-influence/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ראש אמ"ן לשעבר לוקח אותנו לחדר פורום מטכ"ל ומספר: מתי אחד האלופים צריך להתערב בתחום שאינו נמצא תחת אחריותו?
פרק סיום העונה של "צו העם" בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, הדן בקשר שבין המטה הכללי לרחוב הישראלי, זמין עכשיו ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמע.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
"כל דבר שמביע ביקורת הופך ישירות לפייק או לבגידה"
איך נראית רוסיה של פוטין לאחר כחמש שנות מלחמה?
הפרק המלא של "מגרש הרוסים" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי - עכשיו ביו טיוב ובפלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה חושפת את גבולות העוצמה הקטרית
ראש תחום מדינות המפרץ במכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, כותב:
במשך שנים הצליחה קטר להפוך את עושר הגז שלה לעוצמה מדינית החורגת לאין שיעור מגודלה. באמצעות סיוע חוץ, השקעות, תיווך בסכסוכים, אל־ג'זירה, ספורט, אקדמיה וקשרים עם שחקנים יריבים, בנתה דוחה לעצמה מעמד ייחודי במערכת האזורית והבינלאומית. כעת, המלחמה מול איראן מאיימת לפגוע בבסיס שעליו נבנה המודל הזה.
לפי ה־Financial Times, קטר קיצצה את תקציבי משרדי הממשלה בשיעור של עד 30 אחוזים ואת המימון לסיוע חוץ בכ־85 אחוזים. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי התמ"ג הקטרי יתכווץ השנה ב־8.6 אחוזים – השיעור החד ביותר מבין שש מדינות המפרץ. ברקע עומדות הפגיעה במתקני הגז בראס לפאן והקושי לייצא LNG דרך מצרי הורמוז.
קטר אינה ניצבת בפני משבר פיננסי מיידי. לרשותה קרן עושר ריבונית המנהלת נכסים בהיקף של כ־500 מיליארד דולר, והיא כבר הוכיחה בעבר יכולת להשתמש בעתודותיה כדי להתמודד עם משברים. אלא שהשאלה החשובה אינה אם קטר יכולה להמשיך לממן את עצמה, אלא אם תוכל להמשיך לממן את השפעתה.
הקיצוץ החד בסיוע החוץ משמעותי במיוחד. במשך שנים היה הכסף הקטרי מרכיב מרכזי בארגז הכלים המדיני של דוחה. הוא אפשר לה לסייע למדינות ולקהילות, לממן שיקום, לתמוך במוסדות בינלאומיים ולהעניק לתיווך הקטרי משקל שמעבר לדיפלומטיה כשלעצמה. לצד השקעות בספורט, תקשורת, חינוך ואקדמיה, כך נבנתה העוצמה הרכה הקטרית.
אם המשבר יהיה קצר, קטר תוכל כנראה לספוג את הפגיעה ולחדש את ההוצאות. אולם מלחמה ממושכת וחסימה מתמשכת של נתיבי יצוא האנרגיה יחייבו אותה לקבוע סדרי עדיפויות. צורכי המשק המקומי יבואו לפני חלק מההשקעות והסיוע בחו"ל.
מכאן גם האינטרס הקטרי המובהק בסיום מהיר של המלחמה ובהשגת הסדר בין ארצות הברית לאיראן. בניגוד לסעודיה ולאיחוד האמירויות, שלהן יכולת מסוימת לעקוף את הורמוז באמצעות צינורות, תלותה של קטר במצר ליצוא ה־LNG הופכת אותה לפגיעה במיוחד.
המבחן האמיתי של קטר אינו כמה מיליארדים היא יכולה להפסיד ועדיין להישאר עשירה, אלא כמה זמן היא יכולה להמשיך להיות קטר – אותה מדינה קטנה שהרגילה את העולם לכך שכמעט בכל משבר יש לה כסף, קשרים ומושב ליד שולחן המשא ומתן. אם המלחמה תימשך, יתגלה הגבול לעוצמה הקטרית. -
INSS
@INSS_Hebrew
האסטרטגיה מול איראן: זמן ריאד, זמן וושינגטון
חוקר המכון יואל גוז'נסקי כותב:
דונלד טראמפ הפך את הזמן למרכיב מרכזי באסטרטגיה שלו מול איראן: להבנתו, ככל שהמלחמה והלחץ הכלכלי יתארכו, כך יידלדלו משאביה של טהראן, יחריף הלחץ הפנימי עליה והיא תיאלץ להתפשר. במאבק סיבולת בין ארצות הברית לאיראן, הזמן אמור לכאורה לפעול לטובת וושינגטון.
אלא שהמלחמה אינה מתנהלת בין שתי המדינות בלבד. ביניהן נמצאות בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ, ובראשן ערב הסעודית – ולהן שעון אחר. למעשה, פגיעותן של מדינות המפרץ היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שוושינגטון התקשתה עד כה לממש את יעדי המלחמה. יכולתה של ארצות הברית להמשיך ולהפעיל לחץ על איראן מוגבלת לא רק על ידי עמידותה של טהראן, אלא גם על ידי המחיר שמשלמות השותפות האזוריות של וושינגטון.
ערב הסעודית מוצאת את עצמה לכודה בין שתי נקודות החנק הימיות החשובות לכלכלתה. ממזרח נמצא מצר הורמוז, שבו השיבושים פגעו בתנועה הימית ובייצוא. הממלכה הצליחה לצמצם את הנזק באמצעות צינור מזרח–מערב, המזרים נפט אל ינבוע שעל חוף הים האדום. אלא שגם החלופה הזו נעשתה פגיעה בעקבות האיום החות'י על באב אל-מנדב. בפועל, ריאד נאלצת להתמודד בו-זמנית עם לחץ על שני נתיבי היציאה המרכזיים שלה.
ערב הסעודית רואה באיראן ובשלוחיה איום ישיר, ואף גינתה בחריפות את התקיפות האיראניות נגד מדינות המפרץ. אולם דווקא בשל פגיעותה, האינטרס שלה אינו זהה לזה האמריקאי. מבחינת וושינגטון, חודשים נוספים של לחץ עשויים להיות השקעה בדרך להשגת תנאים טובים יותר. מבחינת ריאד, כל שבוע נוסף עלול להביא עמו פגיעה במכלית, בנמל, במתקן אנרגיה או באמון המשקיעים.
מכאן נובע גם היתרון האסטרטגי של איראן. טהראן אינה חייבת להביס את ארצות הברית או להפוך את מדינות המפרץ לבעלות בריתה. די בכך שתמחיש להן שהמשך המלחמה מסוכן יותר מבחינתן מהסדר חלקי עמה. ככל שהלחץ בהורמוז ובים האדום גובר, כך מתחזק התמריץ של מדינות המפרץ לחפש ערוצים עצמאיים לדה-אסקלציה.
ההתפתחות בעומאן ממחישה זאת היטב. מוסקט וטהראן פועלות לקדם הבנות בנוגע לתנועה במצר הורמוז, אף שהמהלך מעורר התנגדות חריפה בוושינגטון. אם הסדר כזה יאפשר להחזיר מידה של יציבות לנתיבי הסחר, סעודיה ומדינות מפרץ נוספות יתקשו להתעלם ממנו רק משום שאינו תואם במלואו את מטרות המלחמה האמריקאיות.
זהו הפרדוקס באסטרטגיית הזמן של טראמפ: מדינות המפרץ אינן רק זירה צדדית של המלחמה; הפגיעה בהן מאפשרת לאיראן להפעיל לחץ עקיף על וושינגטון ולהקשות עליה לתרגם עליונות צבאית להישג מדיני. לכן השאלה אינה רק כמה זמן איראן יכולה להחזיק מעמד, אלא כמה זמן בעלות בריתה של ארצות הברית מוכנות לשלם את מחיר המלחמה -
INSS
@INSS_Hebrew
התקיפה למניעת התבססות טורקית בסוריה: ללא אסטרגיה כוללת
ראש תחום טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, כותבת:
התקיפה בבסיס א-דוהור שבצפון מערב סוריה ב-18 באוגוסט, שעליה לקחה ישראל אחריות וטענה שבוצעה למניעת התבססות צבאית טורקית שם, הייתה צעד שלא ברור אם נשקלו מלוא השלכותיו. הנוכחות וההשפעה הטורקית בסוריה אכן ניכרות, אך בניגוד למצטייר בסרטון שיצא ממשרד ראש הממשלה בעקבות התקיפה, השליטה הפיזית הטורקית בחבלים שלמים בצפון המדינה דווקא מצטמצמת. גם לא ניתן להתעלם מכך, שלטורקיה, בדומה לישראל, יש אינטרס ביטחוני מובהק בנעשה בשכנתה מדרום, בפרט לנוכח העובדה שקיים מיעוט כורדי בצפון סוריה, ולכך יש השלכות על הסוגיה הכורדית בתוך טורקיה עצמה. במאזן האינטרסים, צפון סוריה חיוני יותר לטורקיה מאשר לישראל. לפער הזה כבר הייתה השפעה במבצעים צבאיים טורקיים בעבר והוא יבוא לידי ביטוי גם בעתיד, בנכונותו של כל צד להסלים את העימות ככל שהמחירים יעלו.
דווקא מי שסבור כי האיום הטורקי גדל, חייב לבחון אותו במלואו ולא לנתק אותו מהקשרו בזירות אחרות ומורכבות אף יותר עבור ביטחון ישראל, ובפרט הזירה במזרח הים התיכון והפלסטינים. היכולות של אנקרה מאפשרות לה אם רק תבחר בכך, לפעול התקפית נגד ישראל משטחה שלה וההבדל האופרטיבי בין פעולה מדרום טורקיה או צפון סוריה אינו מצדיק בפני עצמו את התקיפה הישראלית שבוצעה. היא רק מגבירה את התפיסה באנקרה שישראל היא שחקן חסר אחריות המחפש אחר פרובוקציות (שבפרט מוסברות בתקופת הבחירות בישראל), ומגבירה את הצורך של טורקיה להתכונן לתרחישי עימות עם ישראל.
בפעולתה בצפון סוריה, ישראל החליטה שלא לעשות שימוש במנגון "הקו החם" למניעת חיכוך אווירי בין טורקיה וישראל בשמי סוריה, הקיים בין המדינות מאז מאי 2025. בכך היא סיכנה מנגנון חשוב שתרם לכך שבשנה האחרונה לא דווח על כך שהיו אירועים חריגים בין המדינות בהקשר האווירי. בנוסף, ישראל אינה משקיעה מספיק בזירה הדיפלומטית מול טורקיה: היא נמנעה ממינוי מחליף לשגרירת ישראל בטורקיה היוצאת, אירית ליליאן, ואף דווח על התלבטות אם לממן את העברת הקונסוליה הישראלית באיסטנבול לבניין אחר, כאילו מה שצריך להכריע הוא רק שיקולי תקציב ואין לנוכחות משמעות אופרטיבית וסמלית חשובה. בהעדר ערוצי תקשורת ישירים, ישראל נסמכת על ערוצים עקיפים שבהם פונטציאל הטעות גבוה בהרבה.
כך, מהבחירה לפעול צבאית באזור שהוא מבחינת טורקיה אזור השפעה שלה בצפון סוריה, דרך אי-ההתייחסות להשלכות של פעולה בסוריה על זירות אחרות בין ישראל וטורקיה, ועד להפקרה של הפעילות הדיפלומטית הישירה של ישראל מול אנקרה, ניכר שרמת הסיכון שישראל לקחה על עצמה במתקפה בצפון סוריה הייתה משמעותית הרבה מעבר לתקיפה נקודתית. -
INSS
@INSS_Hebrew
שנה וחצי לכניסתו לתפקיד, ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מחקר מקיף על אודות תפיסות הציבור והסוגיות המרכזיות שמאפיינות את כהונתו של רא"ל אייל זמיר ואת פעולות הצבא תחת פיקודו >> www.inss.org.il/he/publication/chief-of-the-general-staff…
-
INSS
@INSS_Hebrew
מהן המשמעויות של הסכם ההגנה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן - וכיצד על ישראל לנהוג? >> www.inss.org.il/he/publication/mecca-agreement/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המדריך לכלכלת הטוקנים - המפתח להבנת המודל העסקי של תעשיית ה-AI ושל התחרות הגלובלית על תשתיות מחשוב וריבונות טכנולוגית >> www.inss.org.il/he/publication/ai-tokens/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי מרכין ראש עם לכתו של ד"ר שמואל חרל"פ. להודעה המלאה >> www.inss.org.il/he/harlap/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שינויים באסטרטגיה הסעודית? משמעויות הצעדים האחרונים של הממלכה שעלולים להתפרש כסטייה מהמדיניות המבוססת בעיקר על דיאלוג, הכלה והפחתת מתחים >> www.inss.org.il/he/publication/departure-from-detente/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המחויבות האמריקאית לבעלות הברית עומדת במבחן
חוקרי המכון ד׳׳ר ענת שפירא וד׳׳ר ג׳סי ויינברג כותבים:
הצהרתו של נשיא ארה״ב, דונאלד טראמפ, ברשתTruth Social לפיה יצמצם את היקף התרגילים הצבאיים עם דרום קוריאה, מערערת את התפיסות בדבר הברית האסטרטגית בין ארה״ב ודרום קוריאה, המהווה נדבך משמעותי באסטרטגיית ההתמודדות והחוסן הלאומי הדרום קוריאני נוכח האיום הגרעיני הנשקף מצפון קוריאה. מהלך זה מגיע אחרי שנים של יחס חיובי של הממשל האמריקאי לדרום קוריאה, אשר הוגדרה על ידי תת מזכיר למלחמה למדיניות אלברידג' קולבי, כ״בעלת ברית לדוגמא״ (model ally), וזאת בשל בסיס התעשייה הביטחונית הגדול שלה והיקף הוצאותיה הביטחוניות המשמעותי לאור איומים מצפון קוריאה וסין.
אחד הרכיבים המרכזיים בשימור החוסן הלאומי בדרום קוריאה הוא ההסתמכות על מטריית ההרתעה הגרעינית האמריקנית, כמעוגן בהצהרת וושינגטון מ-2023, בה התחייבה ארה״ב כי כל מתקפה גרעינית של צפון קוריאה על דרום קוריאה תיענה בתגובה אמריקאית מהירה, מכרעת ומוחצת, וכי ההתחייבות האמריקאית נשענת על "מלוא מגוון היכולות" של ארה״ב, ובכלל זה היכולות הגרעיניות. זאת, לצד התחייבותה המחודשת של דרום קוריאה למשטר אי-ההפצה ולהימנעות מחתירה לנשק גרעיני עצמאי.
סקרי דעת קהל שנערכו בקוריאה בשנים האחרונות מצביעים על כך שהציבור הדרום קוריאני תומך בברית בין דרום קוריאה לארה״ב ורואה בארה״ב שותפה משמעותית. עם זאת, נתוני האמון בכך שארה״ב תשתמש בנשק גרעיני להגנת דרום קוריאה, אף שהם גבוהים, נמוכים משמעותית משיעור התמיכה בברית. כפועל יוצא מכך, גם שיעור התמיכה בפיתוח נשק גרעיני עצמאי על ידי דרום קוריאה גבוה מאוד. אין זה מן הנמנע כי הצהרתו האחרונה של טראמפ אף תוביל לעלייה בתמיכה זו, על רקע חשש מערעור המחויבות האמריקנית להגנת דרום קוריאה.
הצהרותיו של טראמפ מתכתבות גם עם מהלכי הממשל לבחון מחדש את פריסת הכוחות האמריקאיים באירופה, וכן עם מסמך שנשלח למדינות נאט״ו, בו התבקשו לבחון את נאמנותן לברית על רקע הקיצוצים הצפויים בכוחות אמריקאיים והעדר תמיכתן במהלכים פוליטיים שטראמפ הוביל, דוגמת המלחמה נגד איראן. מהלכים אלה, לצד השאלות הרחבות יותר בנוגע למחויבות האמריקאית לביטחון אירופה בצל מלחמת רוסיה-אוקראינה, מעוררים שאלות באשר לאמינותן של ערבויות הביטחון האמריקאיות לבעלות בריתה. שאלות אלה אף מעוררות דיונים באירופה בדבר הצורך בהרתעה גרעינית אירופית עצמאית, בהובלת בריטניה וצרפת, שתפחית את התלות בתפקידה המסורתי של ארה״ב כספקית מטרייה גרעינית לאירופה.
מבחינת ישראל, אשר בדומה לדרום קוריאה מהווה בעלת ברית מרכזית של ארה״ב, מהלכים אלה צריכים לעורר ספקות באשר ליכולת להסתמך על ממשל טראמפ וזאת למרות שיתוף הפעולה המבצעי והאסטרטגי ההדוק שהודגם בין שתי המדינות. ספקות אלו משתקפים גם בנתונים העולים מסקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי לפיהם כמעט 60 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי טראמפ תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלו. -
INSS
@INSS_Hebrew
האולטימטום לאיראן הסתיים היום - ומה עכשיו?
ראש תוכנית איראן במכון, ד"ר רז צימט, עונה על כל השאלות בפרק חדש של "משדרים ביטחון". וגם: השינויים האפשריים בדוקטרינת הגרעין של איראן.
הפרק זמין כעת ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה השתנה במפת הדרכים לעזה ביחס לתוכניות עבר – ומהן המשמעויות לישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/road-map-gaza-august-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שבוע משמעותי בסוריה: השבת הריבונות ומיצוי הדין עם המשטר הישן
חוקרי סוריה במכון, אמל חאיכ וכרמית ולנסי, כותבים:
בשבוע האחרון התרחשו בסוריה כמה אירועים שלכאורה אינם קשורים זה בזה: ההסכם להסדרת הנוכחות הרוסית במדינה, ההתקדמות מול הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) סביב שיירי תוכנית הגרעין של משטר אסד, גזר דין המוות שהוטל על בשאר אסד ומקורביו וחילופי תפקידים בשורות הצבא. אולם, כלל האירועים משקפים אסטרטגיה ברורה של המשטר, המבקש לבנות מחדש את יכולותיה של המדינה, לבסס את ריבונותה, ולעצב את כללי המשחק באופן עצמאי יחסית.
לאחר עשור של דומיננטיות רוסית במדינה, דמשק מגדירה מחדש את גבולות הנוכחות הצבאית של מוסקבה ואת מערכת היחסים כולה - הפעם מעמדת כוח סורית. מתקנים אזרחיים, כמו שדה התעופה בחמיימים, שבים לניהול סורי, והנוכחות הצבאית צפויה לעבור למסגרת מוגבלת ומוסדרת יותר, שתשרת את צורכי הצבא הסורי. מוסקבה, מצדה, מוותרת על חלק ניכר מהשליטה כדי לא לאבד אחיזה אסטרטגית במזרח התיכון ובאגן הים התיכון.
היגיון זה משתקף גם בסבב המינויים בצבא. השינויים שנערכו השבוע - ובהם העברת מפקדים המזוהים עם ארגון ה-SNA הפרו-טורקי לתפקידים בשרשרת פיקוד רחבה יותר - משקפים ניסיון להעתיק את מרכז הכובד מנאמנויות אישיות וחיצוניות קודמות אל מוסדות המדינה. אם בשלב הראשון המטרה הייתה לשלב את הפלגים והמיליציות במשרד ההגנה, כעת היעד הוא ללכד אותם לכדי צבא אחוד, הכפוף לפיקוד מרכזי ורשמי.
כמו כן, דווח השבוע כי ארצות הברית הגיעה להסכם חשאי עם סוריה וישראל, במטרה לפנות משטחה שיירי חומר גרעיני, מהכור שפותח בתקופת אסד האב והושמד בתקיפה ישראלית ב-2007. ל"סוריה החדשה" אינטרס מובהק להשתלב מחדש בקהילה הבינלאומית, ולשם כך עליה להוכיח כי היא מטפלת בירושה המסוכנת שהותיר המשטר המודח, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם סבא"א ודומיה.
לבסוף, גזר דין המוות שהוטל על בשאר אסד ועל בכירים נוספים מוסיף ממד משפטי וסמלי: מיצוי הדין עם מי שהנהיגו את סוריה באכזריות וברוטליות. מאז נפילת המשטר נחשפה במלוא עוצמתה מערכת הדיכוי - בתי הכלא, העינויים, ההעלמות הכפויות וההוצאות להורג שאפיינו את השלטון הישן.
מהלכים פנימיים אלה מתחברים ישירות למאמץ הסורי להשתלב מחדש במערכת הבינלאומית. נאומו הקרוב של הנשיא א-שרע בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר ופגישותיו הצפויות בוושינגטון, מהוות עבור דמשק הזדמנות לתרגם את הפתיחות המדינית להסרתה הסופית מרשימת המדינות תומכות הטרור, ולנצל את הבמה הבינלאומית להעלאת סוגיות ריבוניות מול ישראל - בדגש על החייאת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ואכיפתו בדרום המדינה. -
INSS
@INSS_Hebrew
"מצבה של ישראל בבית הנבחרים ובסנאט גרוע יותר היום משהוא היה לפני שלוש שנים"
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וראש תחום ארה"ב במכון, ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, על מצב יחסי ישראל-ארצות הברית ואובדן התמיכה מצידה כאיום קיומי על מדינת ישראל.
הפרק המלא זמין כעת ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע נעדרה מצרים מהסכם מכה – ואיך זה קשור לשלום עם ישראל?
ראש תחום מצרים במכון, ד"ר אופיר וינטר, כותב:
מפרוץ מלחמת "שאגת הארי" טיפחה מצרים מנגנון שיח ותיאום מרובע עם פקיסטן, טורקיה וסעודיה, שנועד להגדיל את השפעתן של ארבע המדינות על עיצוב הסדר האזורי. ההערכה בקרב גורמים המקורבים לשלטון בקהיר הייתה כי קוורטט זה ישמש אבן פינה בהקמת מערך משותף וקבוע. על כן, נרשמה הפתעה כשמצרים נותרה מחוץ ל"הסכם מכה להגנה משותפת", שנחתם ב-7 באוגוסט על ידי שלוש שותפותיה, אף ששר החוץ הטורקי ציין כי הדלת להצטרפותה בעתיד נותרה פתוחה בכפוף להסדרת סוגיות טכניות.
קהיר הרשמית לא הסבירה מדוע נפקדה מההסכם, אך פרשנים מצרים העלו שורה של ספקולציות: חשש כי ברית הגנה כזו תלבה סכסוכים ומרוצי חימוש אזוריים; רצון לשמור על חופש תמרון מירבי במדיניות החוץ ועצמאות בהפעלת הכוח הצבאי, תוך הימנעות מהיגררות לעימותים לא-לה עם גורמים כמו איראן, החות'ים או מיליציות בעיראק; חשש מפגיעה במעמדה הניטרלי כמתווכת אזורית; וחשש כי התקרבות לטורקיה, לסעודיה ולפקיסטן תבוא על חשבון יחסיה האסטרטגיים עם יוון, קפריסין, איחוד האמירויות והודו, ותעורר תגובות שליליות בארצות הברית ובישראל.
כמו כן, נראה כי שיקול נוסף שהשפיע על עמדת מצרים הוא הסתירה המשפטית הקיימת, לכאורה, בין הסכם מכה – הקובע כי מתקפה חמושה על אחת החברות תיחשב כמתקפה על כולן – לבין חוזה השלום המצרי-ישראלי. הכוונה היא בעיקר לסעיף 6, העוסק במעמד חוזה השלום מול הסכמים אחרים שעליהם חתומות שתי המדינות.
למעשה, מדובר בסעיף רגיש שהיה מוקד לוויכוח בין קהיר וירושלים עוד בדיונים על טיוטת חוזה השלום באוקטובר 1978. נשיא מצרים, אנואר אל-סאדאת, חש כי סעיף המעניק לחוזה השלום עם ישראל עדיפות על פני חוזים אחרים יבייש את מצרים בעולם הערבי. מנגד, ראש הממשלה מנחם בגין סבר כי ויתור על סעיף כזה יתפרש כהכרה בזכותה של מצרים להפר את חוזה השלום. לבסוף נוסח הסעיף באופן שיצר "עמימות קונסטרוקטיבית": מצד אחד נקבע כי החוזה "אינו פוגע ולא יפורש כפוגע" בהתחייבויות הצדדים לגורם שלישי; ומצד שני נקבע כי "במקרה של סתירה בין התחייבויות הצדדים לפי חוזה זה ובין כל התחייבות אחרת – יחייבו ויבוצעו ההתחייבויות שלפי חוזה זה".
בשורה התחתונה, החלטתה של מצרים שלא להצטרף להסכם מכה אינה בהכרח סוף פסוק, ובוודאי שאינה בולמת את מגמת ההתקרבות בינה לבין טורקיה, פקיסטן וסעודיה. יחד עם זאת, הזהירות שהפגינה קהיר מחבירה לברית צבאית העלולה לערער את יחסיה עם ירושלים ממחישה את הערך שבשמירה הדדית על מסגרת השלום. דווקא בעתות של מתיחות וחוסר אמון, הקפדה משותפת של שני הצדדים על רוח החוזה ועל יישום סעיפיו היא מפתח לחיזוק היציבות והביטחון האזורי. -
INSS
@INSS_Hebrew
תמונת מצב חדשה מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת רצועת עזה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים את היקף השיגורים וההתרעות שבוצעו ע"י חמאס, הרוגים ישראלים וזרים, נתונים בנושא החטופים, נתונים לאחר התמרון של צה"ל, סיוע הומניטרי, המצב הכלכלי בעזה ועוד >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-dashboard/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ד"ר רז צימט על הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות >> www.inss.org.il/he/publication/iran-nuclear-policy/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך השתמשו איראן וחזבאללה במטבעות קריפטו כדי להקל על העברת כספים ולעקוף סנקציות בינלאומיות?
הפרק המלא של "משדרים ביטחון" זמין עכשיו ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מינויים חדשים בצמרת האיראנית בעקבות הפקת הלקחים בטהראן
ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, כותב:
מנהיג איראן, מוג'תבא ח'אמנהאי, הודיע ב-10 באוגוסט על שורת מינויים בצמרת הצבאית-ביטחונית האיראנית. מפקד מפקדת החירום ח'אתם אל-אנביאא', עלי עבדאללאהי, מונה לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים (תפקיד שלא היה מאויש מאז חיסולו של עבד אל-רחים מוסוי בראשית "שאגת הארי"); כיומרת' חידרי מונה לסגנו; אחמד וחידי הועלה לדרגת רב-אלוף ואושר רשמית כמפקד משמרות המהפכה; מוסטפא איזדי מונה לסגן מפקד משמרות המהפכה; עלי עזמאא'י מונה למפקד חיל הים של משמרות המהפכה; וחוסיין טאא'ב מונה למפקד מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה, תפקיד שבו כבר כיהן בעבר.
מינויים אלה מצטרפים למינויו של מפקד משמרות המהפכה לשעבר, מוחסן רזאא'י, למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ולנציג המנהיג במועצה. הוא החליף את מוחמד באקר זו אל-קדר, שמונה לתפקיד באפריל 2026 לאחר חיסולו של עלי לאריג'אני. מינויו של רזאא'י, המוכר כבעל עמדות קיצוניות, עשוי לחזק את מעמדו של האגף הביטחוני-צבאי בצמרת בטהראן בהובלת מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, וייתכן שהוא נועד לאזן את השפעתם של הנשיא מסעוד פ'זשכיאן ושל יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, שהובילו בחודשים האחרונים את המהלכים הדיפלומטיים בין איראן לארצות הברית, המצויים בשלב זה במבוי סתום.
שורת המינויים מעידה על המשך תהליך התעצבותה והתייצבותה של הצמרת הביטחונית-צבאית באיראן לאור לקחי "שאגת הארי" ועל היערכות לאפשרות של עימות מתמשך. תהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן של תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו החל כבר בעקבות "עם כלביא" ביוני 2026. במסגרת זו הוקמה, למשל, באוגוסט 2025 "מועצת ההגנה", שהופקדה על בחינה מרוכזת של תוכניות ההגנה ועל שדרוג יכולותיהם של הכוחות המזוינים. נראה כי ההערכה השלטת כיום באיראן היא שאיראן עלולה להידרש בעתיד הנראה לעין לסבבים נוספים של לחימה מול ארצות הברית, וייתכן שגם מול ישראל, וכי עליה להתאים את תפיסותיה הצבאיות למציאות החדשה.
בהקשר זה ניתן לראות את ההחלטה למנות את עלי עבדאללהי לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, לא למנות לו מחליף בתפקיד מפקד מפקדת החירום ח'אתם אל-אנביאא' ובמקביל למזג בין שתי המפקדות. החלטה זו עשויה להצביע על כך שבראיית ההנהגה האיראנית, במציאות של סבבי לחימה תכופים, היתרונות של מטכ"ל האחראי הן על הפעלת הכוח בחירום והן על בניין הכוח, התכנון אסטרטגי והתיאום בין משמרות המהפכה לצבא הסדיר, גוברים על החסרונות שבקיומן במקביל של שתי מפקדות: אחת לשגרה ואחת לחירום, דבר שמייצר כפילויות וסרבול בתהליך קבלת החלטות בשעת חירום.
גם מינויו של חוסיין טאא'ב, בעל ניסיון רב בתחום הדיכוי הפוליטי והאזרחי, הוא בעל משמעות רבה ועשוי להעיד על מאמץ גובר מצד המשטר האיראני לשפר את ההיערכות לאפשרות של חידוש המחאות העממיות, במיוחד לנוכח ההחרפה במצב הכלכלי, ושל המשך פעילות חתרנית באיראן בהובלת ישראל וארצות הברית. בכתב המינוי שלו נדרש טאא'ב לחזק "רשת מודיעין עממית", להרחיב את השימוש בטכנולוגיות חדשות ולהרחיב את גיוסן והפעלתן של רשתות הבסיג' בקרב מגזרים חברתיים שונים וברחבי הערים. מינויו של טאא'ב, הנחשב לאחד ממקורביו של מוג'תבא ח'אמנהאי וכיהן בעבר כראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, עשוי לסייע בהגברת שיתוף הפעולה בין הבסיג', כזרוע האחראית לגיוס האוכלוסייה לטובת המשטר, לבין מנגנוני המודיעין. זאת, כדי לשפר את השליטה השלטונית ואת החדירה המודיעינית למרחב הציבורי לנוכח הכשלים המודיעיניים שנחשפו במהלך התקיפות הישראליות-אמריקאיות באיראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד באים לידי ביטוי הקולות המנוגדים בלבנון המפולגת סביב ההחלטה ההיסטורית לנהל מו"מ ישיר עם ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/debate-in-lebanon/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד רואים בטהראן את ההסכם הביטחוני שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן? >> www.inss.org.il/he/publication/mecca-agreement-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד ניתן להגדיר בצורה הטובה ביותר את ההבדל בין ביקורת לגיטימית על ישראל לאנטישמיות? >> www.inss.org.il/he/publication/antisemitism-definition/
-
INSS
@INSS_Hebrew
לא רק הנזק המיידי: מה מלמדות תקיפות הסייבר נגד תשתיות המים בארצות הברית?
חוקרת תחום התודעה והשפעה הזרה במכון, עמית כהן, כותבת:
גל תקיפות הסייבר האחרון נגד מערכות מים בארצות הברית לא הוביל, ככל הידוע, לזיהום מי השתייה או להשבתה נרחבת. עם זאת, בחינת האירועים רק לפי הנזק המיידי מחמיצה את משמעותם. בחלק מהמקרים שונו סיסמאות והגדרות, מפעילים נותקו ממערכות השליטה ונגרמו שיבושים תפעוליים, ובהם אובדן לחץ והצפות. גישה כזו מאפשרת לתוקף לא רק להפריע לשירות, אלא גם ללמוד את מבנה המערכת ואת תגובת מפעיליה.
זהות התוקף טרם נקבעה רשמית, אך גורמים אמריקניים בוחנים קשר לפעילות איראנית מוכרת. באפריל 2026 הזהירו ה־FBI ושותפיו כי גורמים המזוהים עם איראן מנצלים בקרים תעשייתיים המחוברים לאינטרנט במגזרי תשתית אמריקאיים. בעבר תיעדו הרשויות גם פעילות של CyberAv3ngers המזוהה עם משמרות המהפכה, שבמסגרתה נמחקו תוכניות הפעלה מבקרים, הוטמעו במקומן תוכניות אחרות ונחסמה גישת המפעילים.
התקדים הישראלי ממחיש את הסיכון. באפריל 2020 יוחסה לאיראן חדירה למספר מתקני מים וביוב בישראל. לפי פרסומים, התוקפים השתלטו על מערכות הפעלה, העבירו משאבה ממצב אוטומטי להפעלה רציפה ובמקרה אחר גרמו להפסקתה הזמנית. החשש היה ששינוי פרמטרים ישבש את אספקת המים או יוביל למינון שגוי של כלור; דיווחים מודיעיניים אף טענו כי זו הייתה אחת ממטרות התקיפה, אך לא נגרם נזק לאיכות המים.
המקרים אינם מוכיחים ייחוס לגל הנוכחי, אך הם מראים כיצד חדירה מוגבלת בשגרה יכולה להפוך בעת הסלמה ליכולת שיבוש ולמנוף לחץ אסטרטגי. -
INSS
@INSS_Hebrew
חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, כותב: מה כוללת תפיסת הביטחון החדשה כפי שהיא משתקפת מאמירות הדרג המדיני והפעולות בשטח, ומדוע לדבריו היא מהווה סכנה לדמותה של ישראל ולביטחונה הלאומי? >> www.inss.org.il/he/publication/new-security-concept/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ממה חושש הציבור הישראלי?
חוקרי המכון יובל אילון ואביר גיטלין בשיחה על מפת האיומים של הציבור הישראלי.
הפרק המלא זמין ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד פועלת הכנסייה הרוסית בארץ כשחקן המשתלב במאמצי מוסקבה להרחיב את השפעתה בישראל ובמזרח התיכון? >>www.inss.org.il/he/publication/russia-orthodox-church/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה כולל ההסכם שאותו כינה נשיא ארה"ב "היסטורי", מהם החסמים העיקריים ליישומו – וכיצד צריכה ישראל לנהוג? >> www.inss.org.il/he/publication/hamas-disarmament-agreement/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כך עובדת השיטה האיראנית לעקיפת הסנקציות באמצעות מטבעות דיגיטליים >> www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah-crypto/
-
INSS
@INSS_Hebrew
עוקף הורמוז? ההימור האסטרטגי הבעייתי של איחוד האמירויות
חוקר המכון יואל גוז'נסקי כותב:
במשך שנים השקיעה איחוד האמירויות הערביות בצינור הנפט המחבר את שדות הנפט של אבו-דאבי לפוג'יירה, אחת משבע האמירויות המרכיבות את הפדרציה, הממוקמת מחוץ למפרץ ועל חוף מפרץ עומאן. כעת, ברקע המשבר סביב מצר הורמוז שמשנה את מפת הסחר והאנרגיה של המפרץ, נראה כי זו הייתה רק תחילת הדרך.
איחוד האמירויות הערביות מקדמת כעת תוכנית שאפתנית להקמת נמל חדש והרחבת מתקני המכולות בפוג'יירה, ובמקביל נבחנת גם הרחבת יכולת הזרמת הנפט אליה באמצעות תשתיות צנרת נוספות (צינור הנפט אבו דאבי–פוג'יירה מאפשר בשלב זה הזרמה של כ-1.5 מיליון חביות נפט ביום מחוץ למפרץ והיה גם הוא יעד להתקפות איראניות). המטרה של אבו-דאבי ברורה: להגדיל את כמות הנפט שהיא מייצאת בנתיב "עוקף הורמוז" ולהפחית את התלות בנמל ג'בל עלי – מרכז הסחר החשוב ביותר במזרח התיכון – שנמצא בתוך המפרץ ונפגע קשות בכל פעם שמצר הורמוז נסגר או מאוים (גם מתקני הנמל נפגעו על-ידי איראן).
אלא שהמהלך הזה יוצר פרדוקס אסטרטגי. ככל שפוג'יירה תהפוך לשער הימי החלופי של איחוד האמירויות, כך היא תהפוך גם ליעד אסטרטגי עבור איראן. אם בעבר הורמוז היה צוואר הבקבוק המרכזי של הסחר האזורי, הרי שבעתיד פוג'יירה עצמה עלולה להפוך ל"נקודת התורפה החדשה". ריכוז של נמלים, מסופי נפט, מתקני אחסון, צינורות ותשתיות לוגיסטיות באזור אחד עשוי אמנם להגביר את החוסן הכלכלי של האמירויות, אך גם להגדיל את הפיתוי לתקוף אותו בעת משבר.
הלקח הרחב יותר ברור: מדינות המפרץ אינן מוותרות על הורמוז, אך הן בונות לעצמן תוכנית גיבוי. אלא שגם תוכנית הגיבוי אינה חסינה, היא רק מעבירה את מרכז הכובד האסטרטגי מנקודת חיכוך אחת לאחרת. במילים אחרות, פוג'יירה אינה מחליפה את הורמוז, אך היא הופכת לחוליה הקריטית הבאה במאבק על חופש השיט והסחר במפרץ. -
INSS
@INSS_Hebrew
לממצאים המלאים של סקר הביטחון הלאומי של חודש יולי 2026 >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-july-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם חלון ההזדמנויות לנורמליזציה עם סעודיה נסגר?
האזינו לדעת המומחים אמיר חייק, שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות, וטלי זינגר, מומחית לכלכלת המפרץ, בפודקאסט חדש בסדרת "משדרים [אקסטרה] ביטחון" בהנחיית חוקר המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל.
הפרק המלא זמין ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לממצאים המלאים של סקר הביטחון הלאומי של חודש יולי 2026 >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-july-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע ירדן ומצרים מכילות את התקיפות האיראניות בשטחן?
חוקר המכון אופיר וינטר כותב:
בשבועות האחרונים התמודדה ירדן עם ירי של כ-100 טילים וכטב"מים לעבר בסיסי צבא שבהם מוצבים כוחות אמריקאיים ולעבר יעדים אזרחיים בעיר הנמל עקבה – חלקם ישירות מאיראן וחלקם ממיליציות בעיראק. רוב המתקפות יורטו (כ-85%), אך נרשמו מספר פגיעות קטלניות שהובילו להרג שלושה חיילים אמריקאים. מצרים ספגה אף היא בשבוע שעבר מתקפה ראשונה מסוגה של רחפן בנמל דמיאט, אשר פגעה ביחידת אחסון וגיזוז צפה התומכת בתשתיות יבוא גז נוזלי ואספקת גז. אף גורם לא לקח אחריות על המתקפה, אך ההנחה הרווחת היא שאיראן או שלוחיה עמדו מאחוריה.
שתי המדינות העדיפו עד כה להכיל את האירועים: ירדן הזהירה שתתקוף את המיליציות בעיראק אם תותקף על ידן שוב, אך נמנעה מלהשמיע איומים ישירים דומים כלפי איראן והסתפקה בגינויים. עמדתה משקפת מגוון שיקולים: מניעת הסלמה במסגרתה תהפוך הממלכה לזירת התכתשות מרכזית עוד יותר בין איראן, ארצות הברית וישראל; חשש מפגיעה כלכלית, אשר הועצם בעקבות המתקפה על עקבה – המוצא היחיד של ירדן אל הים, מעוז תיירותי וצומת מסחרי קריטי; ורצון שלא לשחק לידי משמרות המהפכה וגורמי אופוזיציה פנימיים המבקשים לתאר את הארמון כמשת"פ של וושינגטון.
מצרים נמנעה גם היא מהאשמות ומאיומים ישירים כלפי איראן. עוד לפני המתקפה בדמיאט הייתה קהיר מעורבת בתיווך בין ארצות הברית לאיראן, על בסיס התפיסה שהגעה להבנות דיפלומטיות עם טהראן תהיה זולה ואפקטיבית יותר לה ולאזור מהמשך ההתכתשות הצבאית והסלמתה. המתקפה המחישה לקהיר ביתר שאת את פגיעותה ואת פוטנציאל ההיזק במקרה של התרחבות העימות לתחומה. הגז משמש לייצור מעל 75% מהחשמל במצרים, ולכן הרס תשתיותיו עלול להוביל להפסקות חשמל בעונת ביקוש שיא במדינה ולפגיעה במוניטין שלה כמרכז אזורי אמין ויציב לסחר באנרגיה.
המתקפות עשויות להתפרש כניסיון איראני ליצור טריז בין ירדן ומצרים לבין ארצות הברית וישראל. בהקשר הירדני, מדובר באיתות אפשרי לכך שהעלות הביטחונית והפוליטית של אירוח כוחות אמריקאיים עולה על תועלת הברית עם וושינגטון; בהקשר המצרי, מדובר באיתות אפשרי לכך שקשרי הגז הענפים עם חברות אמריקאיות וישראליות – המתבססים על מתקני הנזלה וגיזוז בנמליה – עלולים להפוך אותה ליעד במקרה של חידוש המערכה. נראה כי מסרי אזהרה אלה נקלטים בעמאן ובקהיר, ולעת עתה רק מחזקים את אמונתן שהכלה ודיפלומטיה עדיפים על הסלמה ועימות כדרך להגנה על יציבותן הפנימית ועל מארג האינטרסים המורכב שלהן מול וושינגטון, ירושלים וטהראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
המדריך המלא להסכם שיתוף הפעולה הגרעיני שנחתם בין וושינגטון וריאד – והמלצות לישראל >> www.inss.org.il/he/publication/usa-saudi-nuclear/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם השינויים הגיאו-פוליטיים מחייבים את ישראל לגבש אסטרטגיה חדשה להשתלבות עמוקה יותר בשרשרת ייצור השבבים? >> www.inss.org.il/he/publication/chips-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"אני אדבר לאט כי זה חשוב - סעודיה יכלה להקים תוכנית גרעין אזרחית כבר לפני 10 שנים"
יואל גוז'נסקי עם כל מה שצריך לדעת על הסכם הגרעין בין ערב הסעודית לארה"ב.
הפרק המלא - ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
טראמפ עדיין רוצה עסקה, ישראל מבקשת לשמר את הלחץ
החוקר הבכיר אלדד שביט כותב:
ביקורו של רה"מ נתניהו בוושינגטון התקיים ברגע שבו הניסיון האמריקאי לקדם הסדרה עם איראן שוב התנגש בהסלמה בשטח. שיגור הטילים האיראניים לעבר כוחות אמריקאיים, התקיפות האמריקאיות-סעודיות נגד מיליציות פרו איראניות בעיראק וניסיונות הפגיעה ביעדי נפט בסעודיה, המחישו כי ההפוגה הייתה שברירית וכי המערכה עלולה לשוב ולהתרחב.
על רקע זה, הפרסומים על פעילות איראנית ב״הר המכוש״ קיבלו משמעות מיוחדת. לפי הדיווחים, נתניהו ביקש להציג לטראמפ מידע על מאמצים איראניים לקדם תשתיות גרעיניות במתחם התת קרקעי. טראמפ הגיב קודם לפגישה וקבע בראיון כי אינו זקוק לנתניהו כדי לדעת מה מתרחש באתר, והוסיף כי ראש הממשלה מעלה את הנושא משום שהוא רוצה שארצות הברית ״תישאר מעורבת״.
ההתבטאות אינה רק עקיצה אישית, אלא חושפת את ליבת המחלוקת. נתניהו מבקש להמחיש כי איראן מנצלת את המגעים ואת ההפוגות כדי לשמר ולשקם יכולות, ולכן אין למהר להסדרה חלקית. טראמפ, לעומתו, מבקש להבהיר כי תמונת המודיעין וההחלטה אם לתקוף מצויות בידיו, וכי מבחינתו האיום על הר המכוש הוא בעיקר מנוף להבאת איראן לעסקה. באותו ראיון הוא אף הדגיש כי מתקיימות עם טהראן שיחות טובות, לצד איום לפגוע באתר אם לא יושג הסכם.
שני הצדדים ביקשו לאחר הפגישה לשדר עסקים כרגיל. נתניהו הגדיר אותה מצוינת, והבית הלבן תיאר אותה כחיובית ופרודוקטיבית. אולם הפגישה התקיימה מאחורי דלתיים סגורות, ללא נוכחות עיתונאים, ללא הצהרה משותפת וללא פירוט של הבנות. הדבר אינו מעיד בהכרח על משבר, אך גם אינו מוכיח שהפערים נסגרו.
הביקור ממחיש כי המחלוקת אינה בשאלה אם למנוע מאיראן נשק גרעיני, אלא כיצד ומתי לסיים את המערכה. ישראל מבקשת הסדרה שתכלול טיפול במלאי האורניום, פיקוח אפקטיבי, מניעת שיקום התשתיות ומנגנון מוסכם לתגובה על הפרות. בהיעדר היתכנות להסדרה כזו, היא מבקשת לשמר גם את מרחב הפעולה לחידוש המהלכים הצבאיים. טראמפ, מנגד, שואף לתרגם את הלחץ הצבאי לעסקה שתבטיח בראש ובראשונה את חופש השיט ותאפשר לצמצם את המעורבות האמריקאית.
הצלחת הביקור תימדד אפוא לא בתיאורים החיוביים של הפגישה, אלא במידת יכולתה של ישראל להשפיע על המשך המערכה, על תנאי ההסדרה ובעיקר על יעד הסיום האמריקאי. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר דעת קהל ומחקר מומחים מקיף שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מבקש למפות ולדרג את האיומים המוטלים על ישראל על פי חומרתם, הסבירות שיתרחשו ופוטנציאל הנזק שלהם | לממצאים המלאים >> www.inss.org.il/he/publication/survey-threats/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ועידת הביטחון הלאומי 2026
רגעים נבחרים מהכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי וקבוצת "ידיעות אחרונות", בהשתתפות בכירי המערכת הביטחונית והפוליטיתThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
צפו בכל הפאנלים המרתקים והראיונות הנוקבים מ"ועידת הביטחון הלאומי" של קבוצת "ידיעות אחרונות" וה-INSS, בהשתתפות בכירי המערכת הביטחונית והפוליטית >> www.inss.org.il/he/event/ynet-inss-national-security-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סימה שיין, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וכיום חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהירה בפאנל בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף INSS כי השיח באיראן השתנה בעקבות המלחמות האחרונות. לדבריה, אם איראן תשמור על מלאי האורניום המועשר ותפעיל צנטריפוגות מתקדמות, היא תוכל להגיע ליכולת גרעינית בתוך שבועות | צפו בפאנל המלא וביתר מושבי הכנס >> www.inss.org.il/he/event/ynet-inss-national-security-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חוקרת מכון עידית שפרן גיטלמן השתתפה בפאנל בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף INSS, שבו שאלו המומחים: האם עמדנו בציפיות התושבים בחזית הצפונית? | צפו בפאנל המלא וביתר מושבי הכנס >> www.inss.org.il/he/event/ynet-inss-national-security-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך בונים את מפת האיומים של ישראל?
תמצית סקר דעת קהל ומחקר מומחים מקיף שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי המבקש למפות ולדרג את האיומים המוטלים על ישראל על פי חומרתם, הסבירות שיתרחשו ופוטנציאל הנזק שלהם.
לממצאים המלאים של סקר האיומים: www.inss.org.il/he/publication/survey-threats/This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
תא"ל במיל' אסף אוריון הסביר בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף INSS, מדוע ההישענות המוחלטת על ארה"ב והנשיא משולה ל"חוט דק", למה הוויתור על אירופה מסוכן, ומהי האשליה שמאחורי הקריאה לעצמאות בייצור נשק | צפו בראיון המלא וביתר מושבי הכנס >> www.inss.org.il/he/event/ynet-inss-national-security-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בשיחה עם נדב איל בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף INSS, הציג תמיר הימן את הנתונים המדאיגים בקרב הצעירים בארה"ב - והזהיר מ"ההימור המסוכן" על מרקו רוביו, שלא בטוח שיהיה הנשיא הבא. ומתי ישראל תתקוף באיראן, שעדיין חותרת לגרעין? | צפו בראיון המלא וביתר מושבי הכנס >> www.inss.org.il/he/event/ynet-inss-national-security-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
התחלנו! הצטרפו לשידור הישיר >> www.youtube.com/live/guBXaTqNEKE
ynet עדכוני
@ynetalerts
החלה ועידת הביטחון הלאומי" של קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בהשתתפות פוליטיקאים, בכירי מערכת הביטחון, חוקרים ואנשי מקצוע לדיון במציאות הביטחונית המשתנה של ישראל ובמפת האיומים המתפתחת | @INSS_Hebrew
לצפייה בשידור החי: www.ynet.co.il/news/article/r1sog00vhfe -
INSS reposted
ynet עדכוני
@ynetalerts
החלה ועידת הביטחון הלאומי" של קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בהשתתפות פוליטיקאים, בכירי מערכת הביטחון, חוקרים ואנשי מקצוע לדיון במציאות הביטחונית המשתנה של ישראל ובמפת האיומים המתפתחת | @INSS_Hebrew
לצפייה בשידור החי: www.ynet.co.il/news/article/r1sog00vhfe -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד מתנהלת בייג'ינג מול ההסלמה במפרץ הפרסי – ומהן המשמעויות של מהלכיה?
www.inss.org.il/he/publication/china-iran-usa/ -
INSS
@INSS_Hebrew
השיח המתנהל בשכנותיה של ישראל ממזרח ומדרום לקראת הבחירות לכנסת ה-26, והמסקנות הנדרשות לממשלה החדשה שתתגבש לאחר הבחירות >> www.inss.org.il/he/publication/egypt-jordan-israel-electi…
-
INSS
@INSS_Hebrew
מחר - בכירי מערכת הביטחון והפוליטיקה מתכנסים לדיון על עתיד המדינה בכנס מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי וקבוצת "ידיעות אחרונות". הצטרפו אלינו בשעה 10:00 - שידור ישיר באתר המכון וברשתות החברתיות!
ynet עדכוני
@ynetalerts
מול איום גרעיני מתפתח, חזית צפונית נפיצה וצורך בשיקום החוסן הלאומי – בכירי מערכת הביטחון והפוליטיקה מתכנסים לדיון על עתיד המדינה:
ועידת "הביטחון הלאומי" של קבוצת ידיעות אחרונות בשיתוף @INSSIsrael .
מחר (שני, 27.7), שידור חי באתר ובאפליקציית ynet החל מ-10:00 -
INSS
@INSS_Hebrew
ההסלמה במפרץ: מהי תמונת המצב הנוכחית של העימות המתעצם בין איראן לארה"ב, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של טראמפ – וכיצד צריכה לנהוג ישראל כל עוד היא נותרת מחוץ לעימות? >> www.inss.org.il/he/publication/hormuz-crisis-usa-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כל התקיפות האמריקניות באיראן והמתקפות האיראניות ברחבי המזרח התיכון במפה מיוחדת המתעדכנת בזמן אמת >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-new-map/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"מי שחושב שהאיראנים יגישו ויתורים נוספים הוא טועה ומטעה"
חוקרי המכון דני סיטרינוביץ ואלדד שביט מנסים להכנס לראשם של טראמפ ומוג'תבא בפרק האחרון של "משדרים ביטחון"
הפרק המלא זמין כעת ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
גרעין סעודי ללא נורמליזציה: השלכות וצעדים נדרשים
ראש תחום מדינות במפרץ במכון, יואל גוז'נסקי, כותב:
הדיווחים על הסכם גרעין אזרחי בין ארצות הברית לערב הסעודית מציבים את ישראל בפני דילמה אסטרטגית. אם יתבררו כנכונים, ירושלים עלולה למצוא את עצמה במצב הבעייתי ביותר מבחינתה: גם סיכון גובר לתפוצה גרעינית אזורית וגם ללא ההישג המדיני של נורמליזציה עם המדינה הערבית החשובה ביותר.
במשך שנים היה ברור כי התוכנית הגרעינית הסעודית אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא חלק מעסקה אזורית רחבה. וושינגטון הייתה אמורה להעניק לריאד שיתוף פעולה גרעיני אזרחי, ובתמורה הייתה ערב הסעודית מתקדמת לעבר נורמליזציה עם ישראל. אם הקשר הזה אכן מתנתק, ישראל עלולה להישאר עם המחיר – אך ללא התמורה.
הסוגיה אינה עצם השימוש באנרגיה גרעינית, אלא האפשרות שסעודיה תזכה להיתר להעשיר אורניום. תקדים כזה עלול לערער את מודל איחוד האמירויות, שהתבסס על ויתור על העשרה, לעודד מדינות נוספות באזור לדרוש זכויות דומות ולהחליש את משטר אי-ההפצה. גם אם יש הבדל ברור בין איראן לבין סעודיה, תשתיות גרעיניות נשארות לאורך זמן, בעוד מנהיגים ובריתות משתנים.
אולם ההתנגדות הישראלית אינה צריכה להיות פומבית. מוטב לישראל לנהל שיח דיסקרטי עם הממשל האמריקאי במטרה לצמצם את הסיכונים באמצעות פיקוח מחמיר, אימוץ הפרוטוקול הנוסף של סבא"א והגבלות על העשרה. במקביל, עליה להכיר בכך שאם העסקה האמריקאית-סעודית אכן מתקדמת, ייתכן שלא ניתן יהיה לעצור אותה – אך ניתן עדיין לעצב אותה.
במקום להסתפק בניסיון לבלום את ההסכם, ישראל צריכה לנסות למנף אותו מחדש לעסקה אזורית רחבה יותר. משמעות הדבר היא בחינת צעדים מדיניים מדורגים, בעיקר בזירה הפלסטינית, שיאפשרו לסעודיה להצדיק התקדמות לעבר נורמליזציה. התנגדות בלבד עלולה להותיר את ישראל מחוץ למשחק; מעורבות פעילה עשויה להפוך מהלך בעייתי למנוף אסטרטגי. אם וושינגטון מעניקה לריאד נכס אסטרטגי כה משמעותי, על ישראל לוודא שגם היא יוצאת מן המהלך עם הישג אסטרטגי – ולא רק עם הסיכונים. -
INSS
@INSS_Hebrew
ארמניה מנסה להשתחרר מחיבוק הדוב הרוסי: אילו שינויים משמעותיים אירעו לאחרונה במדינה, מדוע הפכה למוקד התעניינות מצד שחקנים גלובליים – וכיצד צריכה לנהוג ישראל מול התמורות בדרום הקווקז?
www.inss.org.il/he/publication/armenia-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד מצליחה הרשות לשרוד כלכלית חרף המכות הקשות שספגה הכלכלה הפלסטינית מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל"? >> www.inss.org.il/he/publication/pa-economy-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
פיתוח מערכת לייזר בהספק של 500 קילו-וואט: בשורה לשדה הקרב
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, כותב:
הידיעה בדבר הסכם בין משרד ההגנה של ארה"ב לבין חברת לוקהיד מרטין לשם פיתוח לייזר רב עוצמה (JLWS) בהספק של 500 קילו-וואט למטרות יירוט טילי שיוט, כטב"מים ונחילי רחפנים, הינה ידיעה בעלת משמעויות מבצעיות חשובות.
מדובר בפיתוח אב-טיפוס מבצעי של מערכת ניידת ומודולרית, בעלת גמישות תפעולית בתרחישים יבשתיים או ימיים, לשם התמודדות עם כמויות גדולות של איומים אוויריים שונים המתבססים על כלים בלתי מאוישים. הפיתוח יתבצע בשלבים, תוך עלייה מדורגת בהספקים החל מ-150 קילו-וואט ועד ליעד של 500 קילו-וואט – פי חמישה מהמערכת הישראלית "אור איתן", על פי פרסומים זרים.
פיתוח מערכת זו הינו לקח ממלחמת רוסיה-אוקראינה ומהמלחמה האחרונה במזרח התיכון, שבהן הופעלו כלי תקיפה בלתי מאוישים בכמויות גדולות בשדות הקרב, כאשר המענה היחיד שניתן להם הוא נשק קינטי בכמויות מוגבלות ובעלות גבוהה. למערכת הלייזר יתרונות מובנים בהשוואה למערכות הקינטיות: הלייזר הוא בלתי מתכלה, הפעלתו איננה כרוכה בחומרים מסוכנים והירי מתבצע בעלות נמוכה מאוד. זאת ועוד, הירי מתבצע במהירות האור - דבר בעל ערך מוסף בזירת הקרב המזרח תיכונית בה המרחקים בין הכוחות התוקפים לבין הכוחות המתמרנים או תשתיות ומרכזי האוכלוסייה הם מצומצמים. נוסף על כך, רום הטיסה הנמוך ויכולת התימרון של הכלים הלא מאוישים דורשים זמן תגובה מהיר בסדר גודל של מליוניות השנייה.
חשוב להדגיש כי שדרוג של מערכות לייזר סיב אופטי או לייזרי מצב מוצק להספקים של 500 קילו-וואט ומעלה תוך שמירה על גמישות הפעלה, ממדי מערכת ומשקל שמאפשרים גמישות תפעולית ומבצעית בשדה הקרב, מהווים אתגר הנדסי לא פשוט עם פוטנציאל אסטרטגי שעשוי לשנות את כללי המערכה בשדה הקרב העתידי. -
INSS
@INSS_Hebrew
להיות יהודי באיראן
בני סבתי מספר בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" על זיכרונותיו מטהראן שלפני המהפכה - וזו שאחרי, שכבר לא הייתה אותו הדבר עבור יהודי פרסThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המפרץ בוער: ארה"ב תוקפת מדי לילה באיראן, שמגיבה בירי מסיבי על מדינות המפרץ. המכון למחקרי ביטחון לאומי עוקב אחרי כל ההתפתחויות בדאשבורד מיוחד המתעדכן בזמן אמת. היכנסו >> www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-data/
-
INSS
@INSS_Hebrew
התקיפות האיראניות: מדוע דווקא כווית במרכז?
חוקר המכון יואל גוז'נסקי כותב:
כווית הפכה בשבועות האחרונים למבחן הגדול של מדינות המפרץ. רבים שואלים מדוע דווקא היא סופגת חלק כה משמעותי מהתקיפות האיראניות, שהגיעו לשיא עם הפגיעה במתקני התפלת המים – יעד רגיש במיוחד במדינה שתלויה כמעט לחלוטין בהתפלה לאספקת מי השתייה שלה.
התשובה אינה שכווית היא היריבה הגדולה ביותר של איראן, אלא שמבחינת טהראן, היא יעד אידיאלי להפעלת לחץ: היא מארחת נוכחות צבאית אמריקנית משמעותית, קרובה מאוד לאיראן, תשתיות האנרגיה, החשמל והמים שלה מרוכזות בשטח קטן, והיא אינה נתפסת כמדינה שתמהר להגיב צבאית באופן עצמאי.
המסר האיראני למעשה רחב הרבה יותר מכווית עצמה: טהראן מבקשת להמחיש לכל מדינות המפרץ שההגנה האמריקאית אינה מבטיחה חסינות, ושכל אחת מהן עלולה להפוך למטרה אם הדבר ישרת את האינטרסים שלה. אך יש כאן גם לקח נוסף. כל עוד כל מדינה במפרץ מגיבה לבדה – באמצעות פיוס, דיאלוג או הרתעה – איראן יכולה להמשיך להפעיל לחץ באופן דיפרנציאלי ולבחור בכל פעם את "החוליה" שנראית לה הפגיעה ביותר.
זו בדיוק הסיבה לכך שהגיע הזמן לחשיבה אחרת. לא עוד שש אסטרטגיות נפרדות מול איראן, אלא אסטרטגיה מפרצית אחת. כל פגיעה במדינה חברה במועצה לשיתוף פעולה צריכה להיחשב כפגיעה בכולן. רק אחדות ביטחונית אמיתית, לצד שילוב הדוק יותר של הגנה אווירית, מודיעין ותיאום מבצעי, תשנה את החישוב האיראני.
כווית אינה רק קורבן נוסף של המלחמה. היא מראה שמוצבת בפני כל מדינות המפרץ. השאלה היא האם הן ילמדו ממנה את הלקח – או ימשיכו להתמודד עם איראן כל אחת לבדה. -
INSS
@INSS_Hebrew
רוב חברי הקונגרס של המפלגה הדמוקרטית תמכו בהצעה שנועדה לבלום מיידית את 3.3 מיליארד הדולר השנתיים לצורך רכש צבאי המובטחים לישראל. מהן המשמעויות של האירוע המדאיג, לקראת בחירות האמצע בנובמבר? >> www.inss.org.il/he/publication/house-democrats/
-
INSS
@INSS_Hebrew
תפיסת חמאס כמדינה, הבידול בין איו"ש ועזה, מרכזיות היתר של המודיעין ותפיסת הגנה לא רלוונטית: מהם הגורמים המרכזיים לכשל ה-7 באוקטובר – וכיצד צריכה להיראות תפיסת ביטחון חדשה?
אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש ה-INSS, והחוקר הבכיר עפר שלח בשיחה מרתקת עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס.
משדרים ביטחון - עכשיו ביו טיוב ובכל פלטפורמות השמעThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כשנה וחצי לאחר נפילת אסד: כיצד נראית הכלכלה הסורית, ומה ניתן ללמוד ממנה על עתידה של סוריה החדשה? >> www.inss.org.il/he/publication/syria-economy-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
היחס לישראל הפך בפריימריז הדמוקרטיים לאחד המבחנים המרכזיים בדרך לקלפי. כיצד הדבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על יחסי וושינגטון-ירושלים, והאם לישראל יש מה לעשות בנדון? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-democratic-primary/
-
INSS
@INSS_Hebrew
תימן תהפוך שוב לחלום הבלהות של סעודיה?
ראש תוכנית מדינות המפרץ במכון, יואל גוז'נסקי, כותב:
התקיפות הסעודיות בתימן והתגובה המהירה של החות'ים עשויות להעיד על תחילתו של שלב חדש ומסוכן בעימות, דווקא לאחר שנים שבהן נדמה היה שריאד הצליחה להרחיק את עצמה מהבוץ התימני. אם עד כה סעודיה השקיעה מאמצים רבים ביציאה מהמלחמה, בהפחתת המתיחות מול איראן וביצירת תנאים שיאפשרו להתמקד ב"חזון 2030" - הרי שהאירועים האחרונים ממחישים עד כמה ההישגים הללו שבריריים.
מבחינת סעודיה, המהלך נועד ככל הנראה להציב קו אדום מול ההתבססות האיראנית בתימן ולהבהיר כי הדיאלוג עם טהראן אינו מעניק לחות'ים חסינות. אולם מבחינת החות'ים, מדובר בפגיעה ישירה במעמדם ובקשר שלהם עם איראן, ולכן הם מיהרו להגיב באיומים ובירי לעבר סעודיה.
החשש המרכזי מבחינת ריאד אינו רק מפגיעה נוספת בשדות תעופה או במתקני אנרגיה. הסכנה המשמעותית יותר היא שהחות'ים ישובו להשתמש בקלף האסטרטגי החזק ביותר שבידיהם – איום על השיט בים האדום ובמצר באב אל-מנדב. עבור סעודיה, מדובר בנקודת תורפה קריטית: חלק ניכר מייצוא הנפט שלה, ובמיוחד המשלוחים המיועדים ללקוחות במזרח אסיה, נשען על נתיבי השיט הללו. שיבוש מתמשך של התנועה הימית עלול להעלות את עלויות ההובלה והביטוח, לערער את אמון השווקים ולהמחיש פעם נוספת כי גם מעצמת האנרגיה הגדולה בעולם נותרת פגיעה לאיומים אסימטריים.
האירועים האחרונים מזכירים אמת אסטרטגית שמדינות המפרץ מכירות היטב: תימן אינה רק זירה מקומית, אלא מנוף לחץ אזורי. גם לאחר שנות דטאנט בין סעודיה לאיראן, החות'ים ממשיכים להחזיק ביכולת לאיים על עורקי הסחר והאנרגיה החשובים בעולם. משום כך, השאלה המרכזית אינה רק האם העימות יסלים, אלא האם ריאד תצליח לבלום אותו מבלי להישאב מחדש למלחמת התשה שממנה ביקשה להיחלץ במשך שנים. -
INSS
@INSS_Hebrew
מנפט ועד אל-ג'זירה: האמיר ששינה את קטאר – ואת המזרח התיכון
ראש תחום מדינות המפרץ במכון, יואל גוז'נסקי, כותב:
מותו של האמיר האב, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, בגיל 74, מסמן סיומו של עידן במזרח התיכון. קשה לחשוב על מנהיג ערבי אחד, מאז שנות ה־90, שעיצב מחדש את מדינתו באופן כה דרמטי. כאשר עלה לשלטון בהפיכה שקטה נגד אביו בשנת 1995, קטאר הייתה מדינת מפרץ קטנה, עשירה אך שולית יחסית. כאשר העביר את השלטון לבנו, תמים, בשנת 2013, היא כבר הייתה מעצמת גז עולמית, אחת המדינות העשירות בעולם במונחי תוצר לנפש, מתווכת בינלאומית ובעלת השפעה אזורית ובינלאומית החורגת בהרבה מגודלה.
הישגו הגדול ביותר היה זיהוי הפוטנציאל האסטרטגי הטמון במאגרי הגז של קטאר והפיכתם למנוע של עוצמה לאומית. ההשקעה בתעשיית הגז הנוזלי (LNG) העניקה לקטאר עושר עצום, שאפשר לה לנהל מדיניות חוץ עצמאית ושאפתנית. באמצעות קרן ההשקעות הלאומית, השקעות ענק ברחבי העולם ודיפלומטיה פעילה, קטאר הפכה משחקן שולי לשחקן אזורי ובינלאומי מרכזי.
חמד הבין שכוח אינו נמדד רק בכסף אלא גם בהשפעה. הקמת אל־ג'זירה בשנת 1996 הפכה את קטאר למעצמת תקשורת, ובהמשך גם למעצמת תיווך, המנהלת ערוצי קשר עם כמעט כל שחקן במזרח התיכון – מארצות הברית ועד איראן, ומישראל ועד חמאס.
מבחינת ישראל, מורשתו מורכבת. בתקופתו נפתחו ערוצי קשר רשמיים עם ישראל, הוקמה הנציגות הישראלית בדוחה והתקיימו שיתופי פעולה כלכליים. אולם במקביל, הוא הניח את היסודות למדיניות שהפכה את קטאר לפטרונית המרכזית של חמאס ולגורם המשפיע ביותר על השיח הערבי באמצעות אל־ג'זירה, שבמשך שנים אימצה קו ביקורתי ולעיתים אף מסית כלפי ישראל. מבחינתו לא הייתה בכך סתירה: קטאר ביקשה לדבר עם כולם, ובכך למצב את עצמה כמתווכת שאי אפשר לעקוף.
למרות השפעתו הרבה, אין לצפות שמותו יביא לשינוי במדיניות הקטארית. חמד אמנם המשיך להשפיע גם לאחר העברת השלטון לבנו, אך האסטרטגיה שבנה כבר הוטמעה במוסדות המדינה. האמיר תמים ממשיך כמעט ללא שינוי את הקווים שהתווה אביו: הישענות על עוצמת הגז, תיווך אזורי, ברית הדוקה עם ארצות הברית לצד קשרים עם איראן – מתוך חשש – ושימור יחסיה של קטאר עם חמאס, בעיקר כדרך להשפיע על הזירה הפלסטינית ולצבור נקודות.
מותו של חמד בן ח'ליפה אינו מסמן שינוי כיוון עבור קטאר. הוא מסמן את לכתו של האיש שעיצב את זהותה האסטרטגית. קטאר של היום – על הישגיה, שאיפותיה וגם על יחסיה המורכבים עם ישראל – היא במידה רבה היצירה שלו. מי שמצפה שמותו יביא לשינוי במדיניותה כלפי ישראל, צפוי להתאכזב. המדיניות הקטארית, לטוב ובעיקר לרע, צפויה להימשך. -
INSS
@INSS_Hebrew
המדיניות הסעודית בעקבות המלחמה
ראש תחום מדינות המפרץ במכון, יואל גוז'נסקי, כותב:
המלחמה חידדה עבור ערב הסעודית שלושה לקחים. ראשית, איראן אמנם נפגעה, אך לא איבדה את יכולתה לאיים על מדינות המפרץ ועל תשתיות האנרגיה שלהן. שנית, מצר הורמוז נותר מנוף הלחץ האסטרטגי החשוב ביותר של טהראן, וגם לאחר ההתערבות הצבאית האמריקאית מתקשה וושינגטון להבטיח את פתיחתו המלאה ואת חופש השיט בו. שלישית, המחויבות האמריקאית לביטחון המפרץ אמנם נותרה חיונית, אך היא אינה מספקת עוד מענה מלא לאיומים שעימם מתמודדות מדינות האזור.
מכאן נובעת מדיניות הגידור הסעודית. מצד אחד, ריאד ממשיכה לקדם דיאלוג עם איראן ואף מבקשת לרתום אליו את יתר מדינות המפרץ, מתוך הבנה שהפחתת המתיחות היא אינטרס ביטחוני וכלכלי ראשון במעלה. מצד שני, היא פונה לסין – לא כתחליף לארצות הברית, אלא משום שבייג'ינג היא המעצמה היחידה המחזיקה כיום במנופי השפעה משמעותיים על טהראן. סין היא שוק היעד המרכזי של הנפט האיראני, שותפתה הכלכלית החשובה ביותר, והיא גם זו שתיווכה בהסכם הפיוס בין ריאד לטהראן ב-2023. ביקורו של שר החוץ הסעודי בבייג'ינג לאחרונה הוא ביטוי למדיניות זו.
מנקודת מבטה של ערב הסעודית, הפעלת ההשפעה הסינית על איראן עשויה להיות אחד הכלים הבודדים שיסייעו לרסן את טהראן ולמנוע פגיעה נוספת בחופש השיט במצר הורמוז. הפנייה לבייג'ינג אינה מבטאת כאמור התרחקות מוושינגטון, אלא הכרה בכך שבמציאות האזורית הנוכחית, גם ארצות הברית לבדה אינה יכולה לספק את היציבות שלה זקוק המפרץ.
במובן זה, תוצאות המלחמה לא החלישו את מדיניות הגידור הסעודית – הן דווקא חיזקו אותה. ככל שהאמון ביכולתה של וושינגטון לעצב לבדה את הסדר הביטחוני האזורי נשחק, כך תגביר ריאד את מאמציה לפזר סיכונים: לשמר את הברית עם ארצות הברית, להעמיק את הקשרים עם סין, ולהמשיך בדיאלוג עם איראן. מבחינתה, אלה אינם מהלכים סותרים אלא שלושה נדבכים של אותה אסטרטגיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
הסיכונים הטמונים בעסקת הענק הביטחונית שמקדם ממשל טראמפ מול משטר ארדואן >>
-
INSS
@INSS_Hebrew
הסיכונים הטמונים בעסקת הענק הביטחונית שמקדם ממשל טראמפ מול משטר ארדואן >> www.inss.org.il/he/publication/f35-turkey/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם האיום הגדול ביותר על מערכות בינה מלאכותית הוא לא פריצת סייבר, אלא "הרעלת נתונים"?
מזכר חדש מאת ד"ר שי הרשקוביץ חושף כיצד יריבים שותלים "הרעלות רדומות" בחשאי בתוך מערכות בינה מלאכותית- מניפולציות הנותרות סמויות לחלוטין בשגרה, אך עלולות לעוות את תהליכי קבלת ההחלטות בדיוק ברגעי משבר.
היכנסו למזכר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"בעשור הקרוב העוצמה הלאומית תיגזר לא רק מהמטוסים ומהמיירטים שיהיו לנו אלא גם מהגישה לבינה המלאכותית"
פרק חדש של משדרים ביטחון: הדס לורבר, ראש מחקר טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הבינה המלאכותית כאתגר האסטרטגי הבא של ישראל.
זמין עכשיו בכל פלטפורמות השמע וביו-טיובThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה ניתן ללמוד מכינון הפרלמנט הזמני של סוריה על כוונותיו של המנהיג א-שרע ועל עתידה של המדינה הנבנית מחדש? >>www.inss.org.il/he/publication/syria-new-parliament/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות?
קראו את מאמרו של קובי מיכאל >> www.inss.org.il/he/publication/strategic-limbo/
או צפו בפודקאסט בנושא >> www.youtube.com/watch?v=dW-DSl0rg6U והאזינו בכל פלטפורמות השמע -
INSS
@INSS_Hebrew
דשבורד מיוחד המתעדכן בזמן אמת על האירועים הביטחוניים בזירת יהודה ושומרון - היקף פיגועי הטרור הפלסטיני, אירועי החיכוך, נפגעים, סיכולים ומעצרים בגזרה >>
-
INSS
@INSS_Hebrew
דשבורד מיוחד המתעדכן בזמן אמת על האירועים הביטחוניים בזירת יהודה ושומרון - היקף פיגועי הטרור הפלסטיני, אירועי החיכוך, נפגעים, סיכולים ומעצרים בגזרה >> www.inss.org.il/he/publication/west-bank-after-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הבחירות המקדימות בקרב שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, יצאו לדרך לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב. התוצאות החלקיות כבר מלמדות לא מעט על העתיד הנראה לעין ואולי אף על 2028, הבחירות לנשיאות.
עד כמה העמדות בעד ונגד ישראל משפיעות על המרוץ? "משדרים ביטחון" - הפרק המלא זמין לצפייה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהן החוזקות ומהן החולשות של הסכם המסגרת ההיסטורי שנחתם בין ישראל ולבנון – ומהן המשמעויות לישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-lebanon-agreement-2…
-
INSS
@INSS_Hebrew
״הבטיחו משהו לציבור, הבטיחו נצחון מוחלט, והציבור אומר - לא קיימתם״
אחרי 1,000 ימי מלחמה, מה חושב הציבור הישראלי על הזירות השונות?
ד"ר עידית שפרן גיטלמן משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הנתונים, המגמות והמסקנות מתוך סקר יוני 2026 המכון למחקרי ביטחון לאומי.
״משדרים ביטחון״, הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד צריכה ישראל להתמודד עם העובדה שיותר ויותר היבטים של הסכסוך נידונים ומוכרעים בזירה הבינלאומית? >> www.inss.org.il/he/publication/conflict-internationalizat…
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה ניתן ללמוד מחסימת מייסד ויקיפדיה מהפלטפורמה?
דודי סימן טוב, חוקר המכון, כותב:
קהילת העורכים של ויקיפדיה חסמה לצמיתות את לארי סנגר, אחד ממייסדי האנציקלופדיה. מדובר באירוע חריג שחושף את האופן שבו פועלת סמכות בעידן הדיגיטלי.
ברקע להדחה עמדה יוזמתו של סנגר להקים קבוצת עורכים שתחזיר לוויקיפדיה עמדות שמרניות שלטענתו נדחקו ממנו. היוזמה היא חלק מתוכנית רפורמה רחבה שגיבש, שבמרכזה הטענה שמנגנוני הליבה של ויקיפדיה הם שמייצרים את ההטיה: שיטת דירוג המקורות, שמסמנת מוסדות מיינסטרים כאמינים ומדירה מקורות שמרניים; נהלי החסימה האגרסיביים וההכרעה בקונצנזוס בידי עורכים אנונימיים. מכאן קריאתו להרחיב את מגוון המקורות הלגיטימיים, לרסן את החסימות, לחשוף את זהות מקבלי ההחלטות ולכונן ממשל נבחר ושקוף.
הביקורת על ההטיה הפרוגרסיבית של ויקיפדיה אינה ייחודית לסנגר. מייסד נוסף, ג'ימי ויילס, דרש ניסוח ניטרלי בערך "רצח עם בעזה". אלא שבניגוד לו, סנגר לא הסתפק בדיון הפנימי: הוא פנה לעוקביו ברשת x (טוויטר) והפנה אותם להשתתף בדיון שהתקיים באתר. צעד זה עורר תחושת מתקפה בקרב קהילת העורכים, שתפסה אותו כגיוס פעילים חיצוני, באופן שחורג מהכללים ועשוי לאיים על אנונימיותם. הצעד עורר תחושת מתקפה בקרב קהילת העורכים, שתפסה אותו כגיוס פעילים חיצוני באופן שחורג מהכללים ועשוי לאיים על אנונימיות העורכים.
הקהילה התנגדה חריפות להצעה ללא קשר לתוכנה, משום שהיא מערערת על דרך קבלת ההחלטות בפלטפורמה. הליך קבלת ההחלטות מהווה את לב אמינותה המוסדית של ויקיפדיה, ולכן איום עליו נתפס כאיום קיומי.
לאחר שנחסם, תקף סנגר את המהלך. הוא טען כי מדובר בהליך לא הוגן והוסיף כי "ויקיפדיה הפכה ל'שלטון ההמון׳ יותר מאי-פעם, ואותו המון חוסם אותי כעת על שניסיתי להביא לאתר קבוצת הוגים ועורכים מגוונת".
החסימה מסמנת מעבר של ויקיפדיה מאנציקלופדיה פתוחה לגוף שמגונן בחירוף נפש על עצמו. הקהילה לא התעניינה בשאלה אם סנגר צודק, אלא נרתעה מהסיכון המבני שהוא הציב לה.
פרשת השעיית סנגר מלמדת שבעידן של מלחמות מידע אופייה של מערכת נקבע בידי המנגנון הקהילתי ששומר עליה, לא בידי מייסדיה. כאשר גורם מוביל, ואפילו המייסד עצמו, נחווה כאיום על אותו מנגנון - המערכת תפעל להוציאו. -
INSS
@INSS_Hebrew
מודל הקבע של 2016 גומר את הצבא?
בפרק השישי של סדרת הפודקאסטים ״צו העם״ משוחחת המגישה עידית שפרן־גיטלמן עם אל״מ (במיל׳) גלעד אברלינגי, לשעבר ראש מחלקת תורת לחימה באגף המבצעים, על הפיל שבחדר: משבר שימור אנשי הקבע: האתגרים, הגורמים שהובילו למשבר, במאפייניו ובהשלכותיו, וגם בשאלה כיצד המלחמה הנוכחית מטשטשת את עומקו.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@GAvrilingi @IditShafranThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר יוני של המכון למחקרי ביטחון לאומי: 81 אחוזים מעריכים כי המצב הביטחוני בצפון כיום אינו מאפשר ביטחון לתושבים, ו-57 אחוזים מתנגדים לנסיגה מלאה של ישראל מדרום לבנון, אף אם חיזבאללה יקיים את הסכם הפסקת האש.
לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-june-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
עד כה, התמיכה האמריקאית בישראל הובנה לעיתים קרובות דרך עדשה מפלגתית: הדמוקרטים נתפסו כביקורתיים יותר, בעוד הרפובליקנים נראו כתומכים עקביים. מסגרת הבנה זו אינה מספקת עוד. התבוננות בפלגים השונים המרכיבים את המפלגה הרפובליקנית ובחינת יחסם לישראל >> www.inss.org.il/he/publication/inside-republican-party/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ההרפתקה הלבנונית שא־שרע לא רוצה (כרגע)
ד״ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
בריאיון שהעניק הנשיא הסורי אחמד א־שרע לערוץ אל־משהד לאחרונה, הוא שב ודחה את רעיון פתיחת חזית צבאית נגד חזבאללה בלבנון במסגרת ההצעה התמוהה של הנשיא טראמפ. הימנעותו של א־שרע נובעת משילוב של שיקולים פנימיים ואזוריים. מבית, הצבא הסורי עדיין נמצא בתהליך שיקום ובנייה מחדש, יכולותיו מוגבלות והוא מתמודד עם אתגרים ביטחוניים ופוליטיים משמעותיים. עימות עם חזבאללה עלול לגרור את סוריה לביצה הלבנונית, להסיט
משאבים מהחזית הפנימית ואף לערער את יציבות המשטר.
בנוסף, מהלך כזה עלול להצטייר בציבור הסורי כצעד המשרת את ישראל – תדמית שא־שרע מבקש להימנע ממנה. ברמה האזורית, מרבית השחקנים הביעו הסתייגות ממעורבות סורית בלבנון. א־שרע, המשקיע מאמצים רבים בשיקום מעמדה הבינלאומי של סוריה, אינו מעוניין לסכן את הישגיו הדיפלומטיים. גם בלבנון עצמה אין רצון לראות את דמשק שבה להתערב בענייניה, נוכח הזיכרונות הקשים מתקופת הנוכחות הסורית במדינה בין 1976 ל־2005. טורקיה, בעלת בריתה המרכזית של דמשק, חוששת אף היא מפגיעה ביציבות השברירית בסוריה ומהשלכותיה על השפעתה במדינה.
גם בישראל, על אף שהחלשת חזבאללה הוא בגדר אינטרס משותף, נראה שיש היום יותר קולות שמתנגדים למעורבות סורית בלבנון. המערכת הישראלית נותרה חשדנית כלפי אופיו וכוונותיו של א-שרע בשל עברו הג'יהאדיסטי ולנוכח טראומת 7 באוקטובר. מהלך כזה מעורר חשש מפני התפשטות סונית-קיצונית לעבר לבנון, ייתכן כחלק מתוכנית סורית עתידית להחיות את חזון "סוריה הגדולה"- "א-שאם", הכוללת גם את לבנון. בראיית גורמים בישראל עדיף להתמודד עם השטן השיעי המוכר מאשר אויב ג'האדיסטי חדש.
על אף שהניתוח הרציונלי מצביע על סבירות נמוכה שא-שרע יזום מהלך התקפי בלבנון, במזרח התיכון המציאות נותרת דינמית. לפי דיווח בעיתון הלבנוני אל־מודון, דמשק השאירה פתח מסוים לאפשרות שתענה להצעה האמריקאית והציבה תנאים מחמירים לכל מעורבות אפשרית נגד חזבאללה, ובהם נסיגה ישראלית משטחי סוריה ולבנון, בנוסף להתחייבותה שלא להתערב בעניינים פנימיים. עוד נטען שדמשק דרשה סיוע צבאי ומימון לפעילות המבצעית, לצד גיבוי אווירי אמריקאי - כך שהכל פתוח. לעת עתה, נראה כי א־שרע מעדיף להימנע מההרפתקה הלבנונית. -
INSS
@INSS_Hebrew
הסכם המסגרת בין לבנון לישראל – צעד ראשון וחשוב בדרך ארוכה וגדושת מכשולים
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
ישראל ולבנון חתמו (26 ביוני) על הסכם מסגרת בתום הסבב החמישי של השיחות הישירות ביניהן שהחלו לפני כחודשיים בשושבינות אמריקנית. הסכם חשוב זה מציג הסכמה על חזון משותף להשגת הסכם שלום עתידי ומתווה את הנתיב להשגת מטרותיהן של שתי המדינות בסוף הדרך. ללבנון הוא מבטיח שמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, את המונופול של צבא לבנון על הנשק בלבנון, את אי ההתערבות של גורמים חיצוניים בענייניה, את חזרת התושבים לאזורים המפונים וסיוע כלכלי לשיקומה. לישראל ניתנת האפשרות להתקדם במסלול לפירוק חזבאללה מנשקו, תוך התניית נסיגתה מלבנון בכך והישארות צה"ל לפי שעה באזור הביטחון ומתן אפשרות לכוחות צה"ל לפעול מול איומים, להרחיק את איראן מלהתערב בלבנון, ולזכות בשלום ובביטחון לתושביה. המכניזם שנקבע ליישום כולל כינון מסגרות בילטרליות לשיח ישיר צבאי ומדיני בתיווכה ובפיקוחה של ארה"ב. כן נמסר על קיומו של נספח צבאי שתוכנו נותר חסוי.
יחד עם זאת, למרות חשיבות ההסכם הדרך ליישומו ארוכה ורווית מהמורות. הסכמת הצדדים ליישום מדורג ומותנה מבשרת תהליך ארוך , אם כי נקבע פיילוט ראשון שייצא לדרך באופן מיידי בשני אזורים בסמיכות לקו הצהוב, אשר מהם ייסוג צה"ל וצבא לבנון יתפרס במקומו (בהמשך ייקבעו אזורים נוספים). ואולם על ההתקדמות בתהליך היישום מעיבים שורה של איומים, ובמיוחד:
* בראש ובראשונה, התנגדות חזבאללה לקבל עליו את הדין ולהסכים לוותר על נשקו, מעמדו העצמאי והקשר לאיראן, תוך איום במלחמת אזרחים. מזכ"ל חזבאללה כבר פרסם (27 ביוני) תגובה רשמית בה טען כי מדובר בהסכם משפיל של כניעה לתכתיב ישראלי-אמריקני ומעשה בגידה של הממשלה הלבנונית. קאסם טען כי ההסכם בין ישראל ללבנון חסר תוקף; קרא לאמץ את הסכם ההבנות האמריקני – איראני; והבטיח להמשיך במאמץ הצבאי להשגת הנסיגה הישראלית המלאה.
* חולשתו של צבא לבנון, אשר ניתן לו תפקיד מרכזי ביישום ההסכם ובהתמודדות מול חזבאללה. אמנם בהסכם נקבע כי יש לפעול לחיזוקו, אך הדבר דורש משאבים וזמן וכן שינויים עמוקים בהרכבו ובתפקודו.
* המשך נוכחות כוחות צה"ל ברצועת הביטחון לזמן בלתי ידוע, אשר עלול לייצר לא רק עם עימותים עם חזבאללה, אלא גם חיכוכים עם צל"ב והתושבים המקומיים המבקשים לחזור לבתיהם.
* ההפרעות הצפויות מצידה של איראן, המעוניינת לשמור על חזבאללה ולהבטיח את שרידותו, כמו גם לשמר את הישגיה בהסכם ההבנות עם ארה"ב ביחס למעורבותה בשמירת הפסקת האש בלבנון.
לסיכום, החתימה על ההסכם הינה התפתחות חיובית - מדובר בהסכם היסטורי המייצר הזדמנות לטווח הארוך לשינוי המציאות הביטחונית והיחסים בין ישראל ללבנון – אם כי בפני יישומו עומדים קשיים רבים. הצלחתו תלויה במידה רבה במידת נכונותם של שני הצדדים לטל סיכונים ולשאת במחירים שהוא דורש. -
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל ניצבת בפני הזדמנות אסטרטגית להרחיב את ׳הסכמי אברהם׳, להשתלב בפרויקטים כלכליים ותשתיתיים אזוריים ואף להדק את האינטגרציה עם המדינות המתונות שצוינו לעיל, השואפות להשגת יציבות ביטחונית ושגשוג כלכלי אזורי.
מזכר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי בוחן את ההזדמנויות והאתגרים הכלכליים, התשתיתיים והמדיניים הכרוכים בנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, ומוצעים כיווני פעולה לביסוס שותפות אזורית בת־קיימא, החיונית להשתלבותה של מדינת ישראל במזרח התיכון ולהרחבתם והעמקתם של ׳הסכמי אברהם׳.
למזכר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/expanding-abraham-accords/ -
INSS
@INSS_Hebrew
פריימריז בארה"ב: מבקרי ישראל כובשים את המחוזות הכחולים
ד״ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר במכון, כותב:
תוצאות הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב במגוון מרוצים בימים האחרונים, ובעיקר בעיר ניו יורק, מבטאות את התחזקותו של האגף השמאלי של המפלגה. בין עמדותיהם הבולטות של אגף זה ושל מועמדים אלו קיימת גם ביקורת חריפה על ישראל, ושימוש בהשפעתה על הפוליטיקה האמריקאית ככלי להפחדה ולגיוס בוחרים.
במספר מרוצים שהתקיימו אתמול ניצחו מועמדים הנתמכים על ידי הממסד הדמוקרטי ועל ידי השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק, כאשר בחלק מהמקרים הפכה תמיכה זו לנקודה מרכזית בקמפיין. כך למשל במרילנד, ניצח אדריאן בואפו בפריימריז להחלפת חבר הקונגרס הוותיק סטני הוייר, בתמיכת הלובי הישראלי ותעשיית הקריפטו. במחוז ה-15 של ניו יורק, הגן על מושבו חבר הקונגרס ריצ'י טור, הידוע בתמיכתו בישראל. הוא עשה זאת מול מועמד שניסה להפוך את תמיכתו של טורס בישראל לנקודת ביקורת מרכזית נגדו.
בה בעת, צפוי לגדול מספרם של חברי הקונגרס הדמוקרטים המחזיקים בעמדה ביקורתית ביחס לישראל. זאת, על רקע זכייתם של מועמדים מהאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בפריימריז הדמוקרטיים במחוזות "כחולים", קרי כאלה בהם המפלגה הדמוקרטית צפויה לזכות בסבירות גבוהה בבחירות הכלליות. בין היתר, נכללים ברשימה זו שלושה מועמדים בעיר ניו יורק שזכו לתמיכת ראש העיר הפופולרי והאנטי ישראלי בעמדותיו, זוהרן ממדאני.
השלושה הם: בראד לאנדר, בעל הברית היהודי של ממדאני, המזדהה כציוני-ליברל אך מבקר את "רצח העם" שביצעה ישראל בעזה ותקף את יריבו על קבלת כספים מאיפא"ק; דריאליזה אווילה שבלייה, שהייתה ממארגנות ההפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה לאחר השבעה באוקטובר; וקלייר ואלדז, שכיהנה כמחוקקת במדינת ניו יורק. כל השלושה ניצחו את המועמדים המועדפים על הממסד המפלגתי הדמוקרטי ועשו זאת באזורים בהם זכה ממדאני עצמו לרוב קולות בבחירות לראשות העיר בשנה שעברה.
נוסף על כך, לפני כשבוע זכתה בבחירות המקדימות הדמוקרטיות לראשות עיריית וושינגטון די.סי. ג'ינס לואיס ג'ורג' שמשתייכת גם היא ל-DSA, האגף השמאלי והסוציאליסטי של המפלגה. ג'ורג' נבחרה על רקע העימות בין העיר הדמוקרטית לבין טראמפ והבית הלבן, השוכן בליבה, ושבכוחו להכתיב הרבה מתנאי החיים בה. אולם ג'ורג', בדומה למועמדים האחרים שהוזכרו תיארה את פעולות ישראל בעזה כרצח עם וביקרה את התמיכה האמריקאית בישראל.
תוצאות הבחירות משקפות כמה מגמות שצריכות להדאיג את ישראל:
1. בחלק מהמרוצים שימשה ישראל סוגייה מרכזית במירוץ, בעוד באחרים הייתה סוגיה שולית יחסית, אך בין כך ובין כך, בשל העובדה שמדובר במחוזות דמוקרטיים בטוחים, התוצאות הללו צפויות להגדיל משמעותית את מספרם של מבקרי ישראל בעמדות נבחרות ובהתאם את הלחץ להפחית ולהתנות את התמיכה האמריקאית בישראל.
2. אם במהלך התמודדותו של ממדאני לראשות עיריית ניו יורק נשאלה השאלה האם נבחר למרות או בשל עמדותיו ביחס לישראל, כעת ברור כי עבור חלק מהבייס הדמוקרטי, ביקורת חריפה עד כדי התנערות מישראל מהווה תנאי בסיסי לתמיכה במועמד.
3. תופעה זו מבטאת את הפיכתה של ישראל למבחן סף מוסרי עבור חלק ממצביעי המפלגה. בראיית אותם המצביעים, מי שלא תופסים את פעולות ישראל במלחמה כרצח עם, ומי שמוכנים לקבל מימון מאיפא"ק הם מוקצים מחמת מיאוס.
4. חלק מההתחזקות של הפלג במפלגה הביקורתי כלפי ישראל כרוך בזעם על הממסד המפלגתי והחולשה שהפגין, לטעמם של חלק מהמצביעים, מול ממשל טראמפ וצעדי המדיניות שלו מבית ובזירה הבינלאומית. ישראל במקרה זה, היא בגדר נזק אגבי לרגש האנטי ממסדי הגובר.
5. עם זאת, לפחות לעת עתה, על אף הגידול בכוחם של הקולות האנטי-ישראלים במפלגה הדמוקרטית, המתבטא גם בסקרי דעת קהל, הוא משפיע בעיקר במחוזות הבטוחים של המפלגה. במחוזות תחרותיים יותר, או בכאלה בהם המועמדים המכהנים, גם אם הם פרו ישראלים, זוכים לפופולריות, אין בהתקפות הקשורות לישראל די כדי להוביל להדחתם. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד המלחמה והמשבר הכלכלי מאיצים את שחיקת מעמד הביניים האיראני - ומהן ההשלכות החברתיות והפוליטיות של התהליך? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-middle-class/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה צריכה ישראל לעשות כדי להציל את היחסים עם ארה״ב?
פרק חדש של משדרים ביטחון, ובו סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב, מנתחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את הסבב הראשון של השיחות בין איראן לארה"ב בשוויץ: אילו פערים עדיין קיימים בין הצדדים, מהם ההישגים שרשמו, והאם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך סביב סוגיית הגרעין האיראני ובזירה הלבנונית?
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד הפכה תנועת נוער זיידית מקומית לשחקן אזורי שמאתגר את ישראל — ומה מלמדת תפיסת הביטחון המתפתחת של החות'ים על כוונותיהם כיום? >> www.inss.org.il/he/publication/houthis-post-october-7/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה כולל מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, ומהן השלכותיו האסטרטגיות על ישראל וההמלצות הנגזרות ממנו? >> www.inss.org.il/he/publication/us-iran-negotiations/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מהי עמדת מוסקבה בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, ברקע ההתפתחויות הדרמטיות האחרונות בגזרה? >> www.inss.org.il/he/publication/russia-iran-nuclear/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כפיית הפסקת האש בגזרה הלבנונית איננה התפתחות שלילית בלבד עבור ישראל
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
כפיית הפסקת האש בלבנון, מכוח מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, נתפסת בצדק כאירוע בעל השלכות שליליות מובהקות עבור ישראל:
•בזירה הלבנונית ישראל נאלצת להתחשב בעמדתה של ארה"ב שהתחייבה להפסקת אש מיידית וקבועה בכל זירות הלחימה כולל בלבנון, כאשר צה"ל עדיין לא השלים את משימותיו ונמצא עמוק בלבנון וכוחותיו נתונים לאיומים מצד חזבאללה. במזכר גם התחייבות להבטחת שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון, אשר מתורגמת על ידי איראן וחזבאללה לדרישה ליציאת כוחות צה"ל מלבנון ועלולה לעודד לחץ בינ"ל לנסיגה מכל דרום לבנון עד לקו הכחול.
•מול איראן - כריכת החזית הלבנונית בהבנות בין ארה"ב לאיראן מבצרת את הנארטיב האיראני של "אחדות הזירות", בעוד ישראל ניסתה לנתק בין הזירות. כמו כן, מוצג תפקידם החיובי לכאורה של האיראנים בלבנון, ככאלה הדואגים לאינטרסים שלה ולביטחון כלל תושביה, כאשר בפועל כל מעיניהם נתונים בעצם להבטחת המשך שרידותו של חזבאללה.
יחד עם זאת, אין לראות במהלך זה אירוע שלילי בלבד. שכן הוא מייצר מסגור חדש של האירועים: עצירה וריסון של הפעילות הצבאית ומתן הזדמנות למהלכים מדיניים. במציאות זו ישראל שכבר הבינה את הקושי לעצב מציאות ביטחונית חדשה בצפון באמצעות המעשה הצבאי בלבד, נדרשת לגבש אסטרטגיה חדשה ומעודכנת מול הזירה הלבנונית, המשתמשת באופן מושכל במנופים שבידיה, ובתוך כך:
•להעביר את המיקוד לשדה המדיני ולהאיץ את השיחות הישירות עם ההנהגה הלבנונית בוושינגטון העומדות להתחדש בשבוע הבא, בצד דרישה להעלאת דרג השיחות על מנת לייצר להן יתר תוקף, תוך ניצול המחוייבות של ההנהגה הלבנונית להמשך קיומן של שיחות אלה והתמיכה הרחבה בכך בציבור הלבנוני.
•למסגר את הצעדים לצמצום הפעילות של צה"ל דרום לבנון כחלק מההסכמות במסגרת שיחות אלה. חשוב שכל "ויתור" ישראלי יוענק לממשלת לבנון כדי שזו תוכל לנכס זאת כהישגים שלה בעקבות השיחות הישירות (ולא של חזבאללה). במסגרת זאת אפשר לבחון גם היענות לחלק מדרישות הלבנונים בשיחות שטרם נענו (שחרור אסירים; צעדים ראשונים לטובת האוכלוסייה שנעקרה מבתיה, כמו גם הרחבת הפיילוט להעברת שטחים שנוקו מנוכחות חזבאללה לידי צל"ב).
•לבסס מחדש את השיח החיובי עם ארה"ב ולדרוש התחשבות מחדש באינטרסים הביטחוניים של ישראל בלבנון. זאת ביחס לפעילות צה"ל בלבנון, נוכח הצפי להפסקת אש שברירית בשל הצורך של צה"ל להתמודד עם האיומים המיידיים על כוחותיו בלבנון, כמו גם בשיח המדיני עם הלבנונים בוושינגטון, שבו לארה"ב תפקיד מרכזי ומשמעותי.
•לטעון, כי ההתחייבות במזכר ההבנות להבטיח את שמירת ריבונותה של לבנון מבטאת גם דרישה מאיראן להפסיק את התערבותה בענייניה הפנימיים של לבנון ובבניית המליציה העצמאית של חזבאללה. -
INSS
@INSS_Hebrew
״אחרי ה-7 באוקטובר, באיחוד האמירויות נכנסו לבתי ספר והסבירו לתלמידים למה ההתנהלות של חמאס קלוקלת״
ד"ר אופיר וינטר וד"ר אלעד בן דוד, חוקרי המכון, חזרו החודש ממשלחת בין דתית יהודית-ערבית באיחוד האמירויות. המשלחת כללה רבנים, קאדי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמאים העוסקים בקשרים בין הדתות וגובשה ע"י המרכז הבין דתי ירושלים. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם סיפרו מה ששמעו בדובאי ואבו דאבי על הסכמי אברהם, הדרישה האמירותית מישראל לעסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי והופתעו לגלות את מה שלא יודעים שם על החברה הישראלית.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ועידת פת"ח השמינית התכנסה בחודש שעבר לאחר מאבקים פנימיים, ביקורות על הנהגת הארגון ופרישת פעילים בכירים, שהעמידו בספק את היכולת לקיימה. מה אפשר ללמוד מתוצאותיה? >> www.inss.org.il/he/publication/8-fatah-conference/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה חושב א-שרע על ההצעה האמריקאית שסוריה תטפל בחיזבאללה?
פרק חדש של ״משדרים ביטחון״: עדכון מהגבול הצפוני ומסוריה המשתנה. ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון, וד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון וראש המחקר של מכון IMPACT-se, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על ההתפתחויות האחרונות בסוריה, בדגש על תוכנית הלימודים הרשמית והשינויים שעברה מאז חילופי השלטון
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד צריכה ישראל להוציא לפועל את המהלך ההכרחי לפירוק חמאס מנשקו? >> www.inss.org.il/he/publication/disarming-hamas/
-
INSS
@INSS_Hebrew
רחפנים מתוצרת סינית מציבים בפני ישראל שורת אתגרים ביטחוניים, טכנולוגיים וגיאופוליטיים – כיצד על ישראל לפעול כדי להקטין את הסיכון הנובע מהמצב הנוכחי? >>www.inss.org.il/he/publication/israeli-drones/
-
INSS
@INSS_Hebrew
תפקידה של אוקראינה כבר אינו מסתכם בחיפוש אחר סיוע וסולידריות פוליטית. לאחרונה, היא הופכת לשחקן בולט ואסרטיבי יותר במזרח התיכון. מה יש לקייב להציע למזינות האיזור ומהן המסקנות הנדרשות בישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/ukraine-middle-east/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הצהרת כוונות זמנית או פריצת דרך? השלכות ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן
אלדד שביט וסימה שיין, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
הצהרת הכוונות שהושגה בין ארצות הברית לאיראן ושאמורה להיחתם ביום שישי הקרוב בג'נבה, היא בעיקר ניסיון אמריקאי לעצור מלחמה שטראמפ כבר לא רצה בה. הממשל מציג את פתיחת מצר הורמוז, עצירת הלחימה והתחייבות איראנית שלא לפעול להשגת נשק גרעיני כהישג משמעותי, ואילו האיראנים מתפארים בהשגת שחרור הכספים שלהם שמוקפאים, המשך ייצוא נפט ומבהירים שגם המעבר בהורמוז לא יחזור לקדמותו, קרי, היטל כלשהו ייגבה.
אין מדובר בהסכם גרעין חדש ורוב הסוגיות המרכזיות נותרו פתוחות: גורל האורניום המועשר, המשך העשרת אורניום והיקף הפיקוח, לצד הסרת הסנקציות. גם חלון המשא ומתן בן 60 הימים להשגת הסכם גרעין אינו מבטיח פריצת דרך. סביר יותר שהוא יהפוך למנגנון של דחייה, משיכת זמן ודיונים ארוכים ללא הכרעה. איראן תנסה לשמר את ההקלות שכבר קיבלה, להימנע מוויתורים נוספים ולמסמס את הדרישות האמריקאיות. טראמפ, שכבר הכריז על הצלחה, יתקשה, וספק אם כלל ירצה, לחזור למלחמה כוללת שתסכן את ההישג הפוליטי שהוא מבקש להציג.
גם בסוגיית השלוחים של איראן ובראשם חיזבאללה והח'ותים אין, ככל הידוע, פירוט מעבר לקביעה שהפסקת האש תחול על כל הזירות. בסוגיית לבנון הקריטית לישראל, יש דיווחים שונים מוושינגטון ומירושלים וזהו פתח לחיכוך מתמשך עם ממשל טראמפ שחושד בישראל כמי שמנסה לפגוע בסיכויים לסיום המלחמה.
המאזן של ישראל בנקודת הזמן הנוכחית הוא מורכב ובנושאים מסוימים אף שלילי. המערכה הוכיחה את עוצמתה הצבאית, בדגש על המודיעין והטכנולוגיה, ואת עומק שיתוף הפעולה המבצעי עם ארצות הברית. אולם, נוכח העדר הכרעה צבאית, בשלב הסיום נחשפו הפערים בין ישראל לארה"ב ובעיקר הומחשה ההדרה של ישראל מהדיונים בין וושינגטון לטהראן. ישראל קיוותה לתרגם את ההישגים הצבאיים לשינוי אסטרטגי ארוך טווח מול איראן וחיזבאללה; טראמפ ביקש לסיים את המלחמה, לפתוח את הורמוז, להוריד את הלחץ הכלכלי על המערכת הגלובלית ולהציג הישג פוליטי מהיר.
איראן, למרות הפגיעה המשמעותית שספגה במהלך 40 ימי הלחימה יוצאת מהמערכה כשידה על העליונה. היא הצליחה לעמוד מול הצבאות החזקים של ארה"ב וישראל וניהלה מו"מ עיקש תוך הבטחת האינטרסים העיקריים שלה: המצור עליה מוסר; תוכנית הגרעין לא פורקה; שאלת האורניום נדחתה להמשך; היא צפויה להקלות כלכליות (כספים קפואים וייצוא נפט); והמנוף של סגירת הורמוז, שהוכיח עצמו ככלי לחץ אפקטיבי על הכלכלה העולמית ועל וושינגטון, יישאר במידה רבה בידיה. המשטר לא קרס והוא חש עצמו אף חזק יותר מול הציבור. כל זה אינו מצמצם את הפגיעות שדורשות שיקום, את הבעיות הכלכליות שהחריפו ולמשטר האיראני אין פתרון זמין עבורן, את שנאת חלקים גדולים בציבור למשטר ואת מאבקי הכוח שיתפתחו בעתיד בין הגורמים הפוליטיים השונים.
ישראל יוצאת מהמערכה עם הישגים צבאיים חלקיים ועם מרחב מדיני מצומצם יותר. מול איראן חופש הפעולה צפוי להצטמצם מאוד; בלבנון ייתכן שיישמר מרחב פעולה מסוים, אך כל תקיפה משמעותית נגד שיקום חיזבאללה תיבחן דרך השאלה אם היא מסכנת את ההסכם עם איראן, ויתכן שישראל החמיצה הזדמנות לחזק את ממשלת לבנון תוך הגעה להסכמות איתה. -
INSS
@INSS_Hebrew
מי מתחבא מאחורי ״גורם בכיר״ - ומה יכולים הכתבים לעשות?
רועי שרון, הכתב הצבאי של כאן 11, וישי אלמקייס־אלרם, הכתב הצבאי של "מקור ראשון", בשיחה עם עידית שפרן גיטלמן על הדילמות שמציב "צבא העם" בפני כתבי חדשות, ששירתו ועדיין משרתים במילואים בצבא שעליו הם מדווחים, ושאותו לעיתים קרובות נדרשים לבחון ולבקר מתוקף תפקידם.
״צו העם״, הפרק החמישי זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כדורגל בימי מלחמה: איך נערכת איראן למונדיאל?
הגיאופוליטקה שמאחורי גביע העולם בכדורגל - עכשיו בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״, זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מבחן הזירה הלבנונית מנקודת המבט של ארה"ב, איראן, מדינת לבנון, חזבאללה וישראל >> www.inss.org.il/he/publication/between-dahiya-and-tehran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שלוש מדינות, שלושה ערוצים: מדינות המפרץ בתחרות על הנרטיב
ד״ר יואל גוז’נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
החלטתה של איחוד האמירויות לרכוש בעלות מלאה על Sky News Arabia מסמלת שינוי מבני בשוק התקשורת הערבי. מדובר במהלך בעל משמעות אסטרטגית עמוקה, המשקף מגמה אזורית רחבה: שלוש המדינות המובילות במפרץ – ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר – מחזיקות כל אחת בפלטפורמת תקשורת בינלאומית מרכזית המשמשת לקידום תפיסת עולמן, האינטרסים שלהן והנרטיב שהן מבקשות להנחיל לעולם הערבי ומעבר לו.
קטר הייתה החלוצה. באמצעות רשת אל-ג'זירה היא הצליחה במשך יותר משני עשורים להשפיע על סדר היום האזורי, לעצב דיונים פוליטיים ולהעניק לדוחה כוח רך חסר תקדים ביחס לגודלה. ערב הסעודית פיתחה בתגובה את קבוצת אל-ערביה, שהפכה לכלי מרכזי בהצגת עמדותיה האזוריות ובקידום סדר היום הסעודי.
כעת משלימה גם איחוד האמירויות את המהלך. Sky News Arabia, שהוקמה כמיזם משותף עם Sky הבריטית, עוברת למעשה לשליטה אמירתית מלאה. בכך מקבלת אבו-דאבי שליטה כמעט מוחלטת על אחד ממותגי החדשות המשפיעים ביותר בעולם הערבי, תוך שמירה על היוקרה והאמינות היחסית הנלווית למותג הבינלאומי.
העיתוי אינו מקרי. בשנים האחרונות התחזקה ההבנה במדינות המפרץ כי ניצחון בזירת התודעה חשוב כמעט כמו ניצחון בשדה הקרב. מנהיגי האזור למדו כי בעידן הרשתות החברתיות, הערוצים הדיגיטליים והמידע המיידי, מי שמצליח לעצב את הסיפור זוכה לעיתים ביתרון אסטרטגי משמעותי. הנרטיב הפך למשאב לאומי.
הביקורת שנשמעה במערב על אופן הסיקור של Sky News Arabia את המלחמה בסודאן ממחישה היטב את המתח שבין עיתונות עצמאית לבין אינטרסים מדינתיים. אך גם אם סוגיית סודאן לא הייתה הגורם המרכזי לעסקה, היא חשפה את השאלה העקרונית: עד כמה כלי תקשורת אזוריים יכולים להיות מנותקים מהאינטרסים של המדינות המממנות אותם?
רכישת הערוץ מסמלת גם שלב חדש בתחרות בין מדינות במפרץ שמתנהלת במקביל בזירות הכלכלה, הביטחון והדיפלומטיה. כעת, לכל אחת מהן יש שופר תקשורתי רב-עוצמה שישמש חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של מדיניות החוץ שלהן – הן מבינות היטב כי במזרח התיכון, שליטה בנרטיב היא לעיתים קרובות גם שליטה במציאות. -
INSS
@INSS_Hebrew
"90 דקות של כדורגל שוות יותר משנתיים של דיפלומטיה:"
נבחרת מרוקו מתכוננת לברזיל אך מביטה גם לאירוח המונדיאל ב-2032
איפראן בן עומר, סטודנט מרוקאי באוניברסיטת חיפה ומתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואופיר וינטר, חוקר בכיר במכון, כותבים:
עבור רוב המדינות, העפלה למונדיאל היא סיבה לחגיגה לאומית. ואולם, בספטמבר 2025 – כאשר מרוקו הבטיחה את מקומה בטורניר של 2026 – לא נרשמו במדינה התקהלויות המוניות או צהלה קולקטיבית. זו לא הייתה אדישות – מרוקו פשוט התרגלה למעמד.
כאשר הם הגיעו לחצי הגמר במונדיאל קטר 2022, שחקני "אריות האטלס" – הנקראים כך על שם רכס ההרים המסמל את הזהות האמזיגית (ברברית) של מרוקו – הפתיעו את העולם. רף הציפיות מהעפלה למונדיאל כויל מחדש: אירוע חריג ויוצא דופן הפך לשגרה מובנת מאליה.
הכדורגל במרוקו אינו רק ספורט. ב-2022 אנשים יצאו לרחובות מדאח'לה ועד דובאי, ומרוקו רכשה לעצמה תדמית של מקצועיות, שאפתנות ומצוינות בקרב קהלים שאף משלחת דיפלומטית רשמית לא הייתה מצליחה להגיע אליהם. ברגע שתמונה זו התקבעה, היא הפכה לנכס.
הישגים אלו משקפים יותר מעשור של השקעה מדינתית. השינוי החל ב-2009 עם הקמת אקדמיית הכדורגל על שם מוחמד השישי. מאז 2014, תחת הנהגתו של פאוזי לקג'ע, התאחדות הכדורגל המרוקאית המלכותית (FRMF) התמקצעה וארגנה מחדש את הליגות המקומיות. היא שילבה שחקנים שנולדו מחוץ למרוקו והביאו עמם למדינה סטנדרטים מקצועיים אירופיים, ובנתה רשת יבשתית של 47 הסכמי שיתוף פעולה עם התאחדויות כדורגל אפריקאיות.
ארגון פיפ"א (FIFA) פתח את המשרד האזורי הקבוע הראשון שלו באפריקה בסמוך לרבאט, וקונפדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF) פתחה מטה חדש במרקש. לקג'ע עצמו הצהיר בפני המלך כי מונדיאל 2030 מהווה "הזדמנות ייחודית להאצת הצמיחה הכלכלית, ליצירת מקומות עבודה, למשיכת תיירים ולקידום ערכים של שלום ופיתוח בר-קיימא".
מרוקו הגישה חמש הצעות שלא התקבלו לאירוח משחקי גביע העולם בין 1994 ל-2026. הכישלונות חשפו פער מבני: תשוקה ומיקום גיאוגרפי, ללא התשתית או המעמד הנדרשים כדי לזכות במכרז. מרוקו לא ויתרה והפיקה לקחים. היא השקיעה באצטדיונים, ברשתות תחבורה ובמתקני אירוח, עד שזכתה באירוח. בקטר 2022 נוצרה גם הלימה בין הביצועים במגרש למעטפת שנבנתה מחוצה לו.
הכדורגל הפך לחלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ והפנים של מרוקו. "העוצמה רכה", קרי היכולת לייצר כוח השפעה ומשיכה נטול כפייה כלפי אחרים, פועלת במקרה המרוקאי בשלושה ממדים:
•במישור המקומי: הצלחה מתמשכת על המגרש מעניקה לגיטימציה למוסדות המדינתיים שרשמו אותה, בראשם האקדמיה על שם מוחמד השישי והתאחדות הכדורגל המלכותית, אשר הצליחו לרתום תפוצות מרוקאיות בעולם לטובת הפרויקט הלאומי.
•במישור האזורי: אירוח אליפות אפריקה לאומות (AFCON) ב-2025 הוכיח כי ההשקעה באצטדיונים ובתשתיות ברמה עולמית מיתרגמת למעמד מוביל ביבשת, כאשר צפון אפריקה שולחת למונדיאל הנוכחי לא פחות מארבע נבחרות שהעפילו במקביל.
•במישור הבינלאומי: הקהילות המרוקאיות בצפון אמריקה, באירופה ובמזרח התיכון משמשות "מכפיל כוח" ומגבירות את הפרופיל הפוליטי והכלכלי של המדינה. גם יהודים יוצאי מרוקו בישראל עקבו אחר ההישגים האחרונים של "אריות האטלס" בגאווה – דבר המשקף את הפתיחות רבת-השנים של הממלכה כלפי מורשתה היהודית.
שלושת הממדים יחדיו מחזקים את תדמיתה של מרוקו כמדינה יציבה, ברוכת כישרונות ובעלת אוריינטציה גלובלית – שותפה שממשלות ומשקיעים מעוניינים בקרבתה לטווח הארוך.
שגריר מרוקו בארצות הברית, יוסף עמראני, זיקק את ההיגיון המנחה את הממלכה כאשר הצהיר שהכדורגל הפך ל"כלי מרכזי של עוצמה רכה ומעורבות בינלאומית". הוא טען כי ספורט ופיתוח כלכלי הם "שני צדדים של אותו המטבע", מערכת יחסים שלובה שאותה תמצת במשפט "90 דקות של כדורגל שוות יותר משנתיים של דיפלומטיה".
אריות האטלס יפתחו את מונדיאל 2026 מול ברזיל – ההפתעה של 2022 מול אלופת העולם חמש פעמים. תהיה התוצאה אשר תהיה, עצם המפגש משקף את הדרך שעשתה מרוקו: מדינה שכבר לא רק מעפילה למונדיאל, אלא מצפה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר שלו. -
INSS
@INSS_Hebrew
טראמפ מעלה את עוצמת האיום על איראן - אך עדיין מחפש מוצא
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
התקיפות האמריקאיות ביומיים האחרונים נגד יעדים איראניים, בעיקר באזור מצרי הורמוז, מסמנות שינוי אפשרי בדפוס ההתנהלות של ממשל טראמפ מול איראן. התקיפה הראשונה, שבאה בעקבות הפלת המסוק האמריקאי, עוד ניתנה להצגה כתגובה נקודתית ומדודה. טראמפ עצמו ניסח זאת כך בפוסט ברשת החברתית שלו, כאשר כתב כי ארצות הברית “חייבת, מתוקף הנסיבות, להגיב” להפלת המסוק. אולם התקיפה הנוספת אמש, לצד הרטוריקה החריפה יותר שלו, כבר נראית אחרת: לא רק תגמול על אירוע מבצעי, אלא ניסיון להחזיר את הלחץ הצבאי למרכז המגעים עם טהראן.
טראמפ עדיין אינו מבקש, ככל הנראה, לחזור למלחמה רחבה, בוודאי לא בעיתוי שבו הוא מעוניין להציג שליטה, יציבות והישגים מדיניים, גם על רקע פתיחת המונדיאל והקשב הציבורי הצפוי להתמקד בו בשבועות הקרובים. אבל הפוסטים וההתבטאויות האחרונות שלו מלמדים על תסכול גובר מהיעדר ההתקדמות מול איראן. כאשר הוא כותב שאיראן היא “רק דיבורים וללא מעשים” ושכעת עליה “לשלם את המחיר”, וכאשר הוא אומר שארצות הברית תתקוף אותה “חזק מאוד” אם לא יושג הסכם, מדובר ביותר מרטוריקה. זהו ניסיון מודע להגביר את האיום כדי לשכנע את טהראן שהמשך המשיכה בזמן יגבה מחיר ממשי. גם המסר שלפיו ארצות הברית הצליחה להעביר בחשאי מכליות ונפט דרך הורמוז נועד לשרת את אותו קו: להציג את וושינגטון כמי שמחזיקה ביוזמה, שולטת בקצב האירועים ואינה תלויה ברצונה הטוב של איראן. במובן זה, טראמפ מנסה לייצר מחדש הרתעה בלי להיגרר למלחמה כוללת.
מבחינת איראן, דווקא העובדה שטראמפ ממשיך להדגיש את רצונו בהסכם מלמדת שגם לו יש אינטרס מובהק לסיים את המשבר. לכן טהראן אינה ממהרת. היא מגיבה, אך בינתיים בהיקף מצומצם יחסית, ומנסה לבחון עד כמה וושינגטון באמת מוכנה להרחיב את המערכה. זו דינמיקה מסוכנת: כל צד מנסה ללחוץ בלי לחצות את הסף, אך במציאות של כוחות פרוסים, כלי טיס, ספינות, מיליציות ומסרים לא תמיד מתואמים, טעות אחת עלולה להפוך הסלמה מבוקרת להידרדרות רחבה.
טראמפ עדיין זקוק לאותה “תמונת ניצחון” שתאפשר לו להציג את סיום המלחמה כהישג: הסכם שמגביל את איראן בתחום הגרעין, מייצב את הורמוז ומוכיח שהלחץ הצבאי עבד. בשלב זה הוא גם מבקש להשאיר את ישראל מחוץ למעגל הפעולה. הדיווחים על כך שבלם בשבוע שעבר מהלך ישראלי משמעותי ממחישים את רצונו לשמר שליטה אמריקאית על קצב ההסלמה. אולם גם כאן אין ודאות. אם איראן תרחיב את תגובתה, או אם אחד משלוחיה יפעל נגד ישראל, הלחץ בירושלים להגיב יגבר ואז טראמפ עלול למצוא עצמו בדיוק במקום שממנו ביקש להימנע: בין רצונו לסיים את המלחמה לבין דינמיקה אזורית שמושכת אותו חזרה פנימה. -
INSS
@INSS_Hebrew
״אנחנו לא רוצים לחזור למציאות שאנחנו לא עושים כלום והאיראנים עורמים את היכולות שלהם עד לקו שמחייב תקיפה״
משדרים ביטחון, פרק חדש עם אלוף (במיל׳) תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, שמנתח בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את המצב בחזיתות השונות, אחרי המערכה הקצרה מול איראן.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד הציר השיעי בזירות השונות.
תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח.
לחצו לצפיה >> www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-data/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך בא לידי ביטוי הכרסום במעמדו של הארגון בקרב העדה השיעית, ומהן ההזדמנויות שהדבר מייצר? >> www.inss.org.il/he/publication/shiite-hezbollah/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת 17 השעות: איך תופסת טהראן את ההסלמה - והרגיעה - מול ישראל?
סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, על ההתפתחויות האחרונות מול איראן
פרק חדש של משדרים ביטחון זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
עקבו מקרוב אחר התקיפות והאירועים המרכזיים בהסלמה האחרונה מול איראן - באמצעות המפה האינטראקטיבית והמתעדכנת של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
המידע מתעדכן באופן שוטף ומבוסס על מודיעין ממקורות גלויים, תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים תקשורתיים.
לחצו לצפיה >> www.inss.org.il/he/publication/iran-new-map/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ברקע ההסלמה האחרונה, שהגיעה לשיאה עם תקיפת ישראל במעוז חזבאללה: כך התעצבה מחדש הזיקה בין טהראן לארגון הטרור השיעי לאחר "שאגת הארי" >> www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״נער בגיל 18 שהולך למשהו שמתאים לו ולא מה שהסביבה חושבת - בוא׳נה, זאת גדולה״
פרק הרביעי של הסדרה "צו העם" עם עמיר מנחם, מייסד תנועת "חמש אצבעות" — על תופעת ההכנות לצבא: מה באמת מכין את הנוער לשירות? האם המרדף אחרי יחידות היוקרה בא על חשבון כלל הצבא? והאם מוצדקת הביקורת על כך שההכנה לצבא מעמיקה פערים בין המרכז לפריפריה? לצד זה, דנים בשאלה מה מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו על סוגיית ההכנה לצה"ל.
צו העם - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
חשיבות המשך השיחות בין ישראל ללבנון בצל המשך המלחמה
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
המשך הלחימה בין ישראל לחזבאללה בסיום הסבב הרביעי של השיחות הישירות בין לבנון לישראל בוושינגטון (3 ביוני) מעורר תהיות באשר לתוחלת מהמשך קיומן של שיחות אלה, בעיקר בשל חוסר היכולת של ההנהגה הלבנונית החלשה להשפיע על חזבאללה. בהודעה המשותפת הרשמית בסיום מפגש זה נמסר כי הצדדים הסכימו על הפסקת אש המותנית בהפסקה מוחלטת של האש מצד חזבאללה ובפינוי כל פעילי הארגון במרחב שמדרום לליטאני. אך מזכ"ל חזבאללה מיהר לצאת בתגובה הדוחה על הסף את תוצאות המו"ם אותו הגדיר כמשפיל ומביש וככזה המבטא כניעה ותבוסה של ממשלת לבנון. בפועל הארגון ממשיך בלחימה בכוחות צה"ל שבתחום לבנון ובירי – גם אם לפי שעה מצומצם יותר – על יישובי הצפון.
למרות זאת, אין להקל ראש חשיבות המשך קיומן של שיחות אלה, המקדמות את האינטרסים של שני הצדדים וייתכן כי יטוו את הדרך לסיום הלחימה בהמשך:
•השיחות מעצימות את הקשיים עימם מתמודד חזבאללה. קיומן מאתגר את הנרטיב שחזבאללה נטע בלבנון על כך שאין לקיים קשרים עם ישראל, ומעצים את הביקורת נגדו מצד מרבית האוכלוסייה לבנון על שיזם את המלחמה בשירות איראן וממשיך בה על אף הישגיו המוגבלים. הארגון ממשיך לשלם מחיר הן כתוצאה מהמשך הלחימה הגורעת מיכולותיו והן מהכרסום במידת התמיכה בו, ובמיוחד מצד תומכיו השיעים אשר נפגעו ממנה קשות.
•קיום השיחות מייצר אווירה חדשה של אמון ותקווה לשינוי המציאות בין ישראל ללבנון וחושף את האינטרס המשותף של שני הצדדים נגד חזבאללה ואיראן, כשההנהגה הלבנונית מוכיחה את נחישותה לנקוט במהלכים אמיצים, למרות האיומים מצד חזבאללה כי יפעל להפלתה, ולהתמיד במאמץ להשגת פתרון דיפלומטי לסיום המלחמה, כפי שהדגיש נשיא לבנון בראיון שלו ל – CNN (ב-5 ביוני). בפועל ניכרים ניצנים של שיתוף פעולה בשטח בעקבות ההחלטה על קידום פיילוט לכניסת צל"ב לאזורים שמפנה צה"ל (החל בכפר דבין באזור מרג'עיון).
•מול איראן, עצם קיומן של השיחות שומט מידיה את הקלף בו היא מנסה להחזיק עכשיו של השליטה על ההתפתחויות בלחימה בלבנון. ככל ששיחות אלה תתקדמנה יתאפשר ביתר שאת הניתוק בין מלחמתה של איראן ושיחותיה עם האמריקנים לבין סיום המלחמה בצפון.
לאור זאת, למרות תחושת התסכול מכך שלשיחות בוושינגטון השפעה מוגבלת על המציאות בשטח, חשוב ביותר לישראל וללבנון להמשיך במשא ומתן ישיר זה, תוך ניצול ההזדמנות שארה"ב פועלת רבות להצלחתו. מבחינת ישראל, אמנם לפי שעה השיחות אינן מובילות להפסקת אש מוחלטת, אך יש בהן יתרונות עבורה ועליה להתמיד בהן במקביל להמשך הלחימה נגד חזבאללה נוכח חוסר היכולת להשיג את מטרותיה באמצעות הלחימה בלבד. ישראל צריכה להשלים עם העובדה, כי מדובר בתהליך ארוך הדורש זמן והשקעת משאבים, כולל נכונות לוויתורים כדי לייצר שינוי במציאות הצבאית והמדינית מול לבנון. -
INSS
@INSS_Hebrew
פרשת “הריגול הישראלי” בארצות הברית: לא רק מודיעין - מאבק על גבולות ההשפעה
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
הפרסומים האחרונים בארה״ב בדבר חשש מפעילות מודיעינית ישראלית אינם עומדים בפני עצמם. הם מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד, שבו וושינגטון מנסה לקדם מגעים עם איראן ולהרגיע את הזירה הלבנונית, בעוד ישראל חוששת כי ההסדרים המתגבשים יגבילו את חופש הפעולה שלה, יותירו בידי איראן נכסים אסטרטגיים מסוכנים, או יכפו עליה הבנות שאינן תואמות את תפיסת האיום שלה. לכן השאלה המרכזית אינה רק האם ישראל אכן ניסתה לאסוף מידע על דיונים פנימיים בארצות הברית, אלא מדוע גורמים אמריקאים בחרו להציף את הטענה דווקא עכשיו.
לפי דיווח בניו יורק טיימס, ישראל הודרה במידה רבה מהמגעים האמריקאיים עם איראן, ולמדה עליהם דרך מקורות דיפלומטיים אזוריים וגם באמצעות איסוף מודיעיני, לרבות מעקב אחר בכירים אמריקאים. במקביל דווח ברשת NBC כי הפנטגון העלה בשבועות האחרונים את הערכת איום הסיכול/ריגול מצד ישראל לרמה הגבוהה ביותר. ישראל הכחישה, וגם הבית הלבן ביקש להמעיט מחשיבות הדברים, אך עצם הפרסום כבר יצר בעיה מדינית.
העיתוי מלמד כי מדובר ביותר מהדלפה מקרית. ייתכן שגורמים בפנטגון ובקהילת המודיעין מבקשים להתריע מפני חשיפת יתר של מידע רגיש לישראל, במיוחד כאשר קיים חשש שירושלים תפעל לסיכול מהלכים אמריקאיים שאינם נוחים לה. ייתכן גם שמדובר באיתות של גורמים בממשל: הקרבה לטראמפ אינה מעניקה לישראל גישה בלתי מוגבלת לחדרי הדיונים בוושינגטון, ובוודאי אינה מעניקה לה זכות וטו על המדיניות האמריקאית מול איראן.
כאן חשוב גם הפער האפשרי בין הבית הלבן לבין המערכת הביטחונית מקצועית. גם אם הדרג הפוליטי סביב טראמפ מבקש לשמר את הקרבה לישראל ולהמעיט מחשיבות הפרסומים, הפנטגון וקהילת המודיעין פועלים לפי היגיון אחר: שמירה על עצמאות תהליך קבלת ההחלטות, הגנה על מידע רגיש והגבלת גישה של שחקנים זרים, גם כאשר מדובר בבעלת ברית קרובה.
במובן הזה, הפרסום משרת גם מטרה פנימית אמריקאית. הוא מזהיר בכירים בממשל, בקונגרס ובמערכת הביטחון מפני שיתוף לא מבוקר של מידע עם ישראלים, ומסמן כי הוויכוח עם ירושלים אינו רק ויכוח על מדיניות אלא גם על אמון. ככל שישראל נתפסת כמי שמנסה לעקוף את ערוצי התיאום הרשמיים, כך מתחזקת בוושינגטון הנטייה להקשיח נהלים, לצמצם חשיפה ולנהל מגעים רגישים במעגלים סגורים יותר. מעבר לכך, הפרסום מעניק תחמושת למי שמבקשים למסגר את ישראל לא רק כבעלת ברית תובענית, אלא כשחקן שמפעיל מנופי השפעה בתוך וושינגטון כדי לצמצם את מרחב התמרון של הממשל האמריקאי.
מבחינת ישראל, הסכנה אינה רק פגיעה נקודתית בשיתוף המודיעין או הקשחת נהלים בפנטגון. הסכנה העמוקה יותר היא שפרסומים אלה יחזקו מאוד נרטיב שכבר קיים בוושינגטון, שלפיו ישראל אינה מסתפקת בתיאום עם ארצות הברית, אלא פועלת בתוך המערכת האמריקאית כדי לעצב את מדיניותה, ללחוץ עליה, ולעיתים אף לגרור אותה לפעולה המשרתת אינטרסים ישראליים, גם כאשר אלה אינם חופפים לאינטרס האמריקאי.
בהקשר האיראני, זהו נרטיב מסוכן במיוחד: הוא עלול להזין את הטענה שישראל מנסה לדחוף את וושינגטון לעימות, או לחלופין למנוע ממנה הסדר מדיני, באמצעות הפעלת השפעה פוליטית, תקשורתית ומודיעינית. לכן ההכחשה הישראלית חשובה, אך אינה מספיקה. נדרש בירור שקט ומהיר מול הפנטגון וקהילת המודיעין, כדי להבין מה עומד מאחורי ההערכות ובעיקר מאחורי הפרסומים בעת הנוכחית, להרגיע את החששות, ולמנוע ממשבר אמון נקודתי להפוך לעוד נדבך העלול לפגוע ביחסים המיוחדים. -
INSS
@INSS_Hebrew
החלטת סמכויות המלחמה עברה בבית הנבחרים בהצבעה סמלית נגד טראמפ
ד"ר ג'סי ויינברג, חוקר המכון, כותב:
בית הנבחרים האמריקאי הצביע ביום רביעי (3 ביוני) ברוב של 215 מול 208 קולות, בעד החלטת סמכויות המלחמה (War Powers Resolution). החלטה המחייבת את הנשיא טראמפ להסיג את הכוחות האמריקאיים או לקבל את אישור הקונגרס להמשך המלחמה של ארצות הברית נגד איראן, שהחלה בסוף חודש פברואר. ארבעה חברי קונגרס רפובליקנים, תומאס מאסי (קנטקי), בריאן פיצפטריק (פנסילבניה), טום בארט (מישיגן) ווורן דייווידסון (אוהיו), הצטרפו לדמוקרטים והצביעו בעד ההחלטה, בניגוד לבקשותיו המפורשות של יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, שביקש לשמור על משמעת סיעתית בהצבעה.
הצבעה דומה שנערכה בסנאט ב־19 במאי זכתה ל־50 קולות. הסנאטורים הרפובליקנים ראנד פול (קנטקי), סוזן קולינס (מיין), ליסה מורקובסקי (אלסקה) וביל קסידי (לואיזיאנה) חצו את הקווים המפלגתיים והצביעו יחד עם הדמוקרטים, בעוד שהסנאטור ג'ון פטרמן (פנסילבניה) היה הדמוקרט היחיד שהצביע עם הרפובליקנים.
עם זאת, בית הנבחרים יצטרך גם לאשר את נוסח ההחלטה שעבר בסנאט לפני שניתן יהיה להעבירה לחתימתו של הנשיא טראמפ. הנשיא עצמו צפוי, כמעט בוודאות, להטיל וטו על ההחלטה, מה שיחייב רוב של שני שלישים הן בבית הנבחרים והן בסנאט כדי להתגבר על הווטו ולהביא את ההחלטה לכדי תוקף. עד היום, אף החלטת סמכויות מלחמה לא הצליחה להיכנס לתוקף לאחר וטו נשיאותי.
אף שמבחינה מעשית ההחלטה אינה צפויה לשנות את מדיניות הממשל, ההצבעה מדגישה באופן סמלי את חוסר שביעות הרצון הציבורי הגובר בנוגע למלחמה האמריקאית נגד איראן, לרבות בקרב חלקים מהמפלגה הרפובליקנית. לצד העלייה באינפלציה ובמחירי הדלק, מגמות אלה מעוררות דאגה בקרב הרפובליקנים באשר לסיכוייהם בבחירות אמצע הקדנציה הצפויות בנובמבר.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם בסקר האחרון של New York Times–Siena College, שנערך באמצע חודש מאי, ולפיו 64 אחוזים מן הבוחרים הרשומים סבורים כי טראמפ קיבל החלטה שגויה כאשר יצא למלחמה נגד איראן, בעוד שרק 30 אחוזים סבורים כי מדובר הייתה בהחלטה נכונה.
חברי קונגרס רפובליקנים, לצד מזכיר המדינה מרקו רוביו, טענו כי התערבות מצד הקונגרס עלולה לפגוע במשא ומתן המתנהל עם איראן. אולם, אף שההתנגדות הסמלית משקפת את השחיקה החדה בתמיכה הציבורית במלחמה, הנשיא עדיין מחזיק כמעט בשליטה מלאה במנופי מדיניות החוץ של ארצות הברית. -
INSS
@INSS_Hebrew
בשנים האחרונות ניכרת במערב מגמה גוברת של קידום חקיקה ומדיניות ציבורית המגדירות ומטפלות במקביל, ולעתים אף יחדיו, באנטישמיות ובאסלאמופוביה. מהן ההשלכות החיוביות והשליליות של היוזמות האלה – ומה ההמלצות למדיניות בנושא? >> www.inss.org.il/he/publication/antisemitism-and-islamopho…
-
INSS
@INSS_Hebrew
המגמות המדאיגות מ"מדד התפוצות"
חוקרת המכון אופיר דיין כותבת:
כמו בכל שנה לרגל שבוע התפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פרסם את ״מדד התפוצות״ שלו. לפני הדיון בנתונים, חשוב לציין שהמדגם שנסקר אינו מייצג לחלוטין את אוכלוסיית ישראל, שהרי הוא מורכב, בין השאר, מ-53% גברים, מ-76% שהכנסתם בדומה או מעל לממוצע, 21% מהמשיבים המתגוררים בתל אביב, ומ-64% שלמדו לימודים אקדמיים. הטיות אלה היו דווקא היו אמורות ליצור גוף נשאלים שביקר יותר בחו״ל ומכיר יותר את התפוצות היהודיות, ביחס לישראלי הממוצע. לכן, תוצאות המדד מדאיגות אף יותר.
בעוד ישנה עלייה, לעומת השנה שעברה, בשיעור המשיבים שמסכימים שההתבוללות היא איום משמעותי על העם היהודי, שהיו מוכנים לארח יהודים מהעולם, ואף שלישראל יש מחויבות מוסרית לסייע ליהדות התפוצות, גם אם חבריה לא עולים לארץ, במרבית ההיגדים ישנה ירידה. בעיקר מדאיגות הירידה בשיעור אלה שמאמינים שהיהודים בישראל ומחוצה לה חולקים גורל משותף, בקרב אלה המוטרדים ממתקפות אנטישמיות כלפי יהודי התפוצות ובתחושת האחריות כלפיהם, ובראייתם כגורם המשפיע בחיוב לטובת ישראל בעולם. יתרה מכך, ישנה ירידה חדה בשיעור הישראלים שמאמינים שיש להתחשב בדעתם של יהודי התפוצות בקבלת החלטות בנושאי דת-מדינה ונושאי ביטחון.
תפיסה זו מפספסת את ההשפעה העצומה שיש להחלטות המתקבלות בישראל, בדגש על החלטות ביטחוניות, על היחס ליהדות התפוצות במדינות בהן הם מתגוררים, בדגש על תקריות אנטישמיות שהם חווים. בהיבט זה, הרצון למדר את התפוצות מתהליך קבלת ההחלטות תואם את הירידה בדאגה מתקריות אנטישמיות, שעדיין עומדת על שיעור גבוה מאוד של 85% מהישראלים שמודאגים מתופעות אלה.
אין משמעות הדבר שיש להפוך את יהדות התפוצות לשיקול המוביל בקבלת ההחלטות הביטחונית-מדינית, אלא שיש לכל הפחות להכיר בכך שהחלטות אלה משפיעות על הקהילות היהודיות באופן ישיר ושיש לישראל, כמדינת היהודים, אחריות משמעותית לגורלם של אותם יהודים. -
INSS
@INSS_Hebrew
מאז תחילת המלחמה מול איראן ב-28 בפברואר, המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על מאות תקיפות טילים וכטב״מים נגד מטרות מקומיות ואזוריות, וביניהן ישראל. מהן המשמעויות של התיקפות ושל התחזקות המיליציות השיעיות בעיראק – ואיך ניתן להתמודד עם המגמה המדאיגה? >> www.inss.org.il/he/publication/iraqi-militia-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
לסקר מאי המלא של המכון למחקרי ביטחון לאומי > www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-may-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד הופכת פקיסטן משחקן פריפריאלי לשחקן בעל חשיבות אסטרטגית גוברת באזור? >> www.inss.org.il/he/publication/pakistan-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל וארה״ב - כבר לא?
This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
עשור לאחר חשיפתו, ובהתקרב מועד היעד הרשמי להשלמתו: היכן עומד הפרויקט שנועד להביא לשינוי מקיף בממלכה הסעודית – ואיך הושפע מהאירועים האזוריים האחרונים? >> www.inss.org.il/he/publication/saudi-2030/
-
INSS
@INSS_Hebrew
לפי סקר המכון, 57% מהציבור תומכים ברצועת ביטחון קבועה בלבנון. מהן המשמעויות של ביסוס רצועה כזאת?
פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון, ובו מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את תא"ל (במיל') גיא חזות, לשיחה על "מפל הציפיות" שנוצר בלבנון - הפער בין מה ששווק לציבור בסיום מבצע "חצי הצפון" לבין המציאות בשטח, ומסביר כיצד חיזבאללה ביצע "reverse engineering" וחזר לשיטות לחימה של ארגון גרילה. הפרק עוסק גם בליקויים שמצא חזות בתכנון המערכה מול לבנון, בשאלת רצועת הביטחון בדרום לבנון, בשחיקת המשמעת והערכים בצה"ל, ובפילוג הפוליטי החריף שבא לידי ביטוי גם בתפיסת הצבא.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מצלמות מתוצרת סין נמצאות בשימוש בכל מקום - מהם הסיכונים, ואיך זה קשור לאיראן?
פרק חדש של ״משדרים ביטחון״ זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם ההבנות המתגבשות בין וושינגטון לטהראן נותנות מענה מספק לסוגיית הגרעין האיראני?
פרק חדש של משדרים ביטחון: המדריך המלא להסכם המתגבש
הפרק זמין להאזנה ולצפיה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר מאי 2026 של המכון למחקרי ביטחון לאומי: באף זירה לא נרשם רוב בציבור הסבור כי המצב הביטחוני השתפר בהשוואה לתקופה שלפני ה-7/10
לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-may-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי - ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז בעשרה תרשימים המתעדכנים על בסיס שבועי >> www.inss.org.il/he/publication/hormuz-crisis/
-
INSS
@INSS_Hebrew
השאלה ״מתי אנטי-ציונות הופכת לאנטישמיות?״ הפכה לאחת הדרכים הנפוצות ביותר למסגר את הדיון העכשווי על יהודים, ישראל ואפליה. ואולם, עבור קובעי מדיניות, ייתכן שאין זו השאלה המועילה ביותר. מדוע - ואיזה שאלות רצוי לשאול? למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/antisemitism-question/
-
INSS
@INSS_Hebrew
עוד מכה לאופוזיציה בטורקיה
ד״ר רמי דניאל, חוקר המכון, כותב:
ב-24.5 בצהריים נכנסה המשטרה הטורקית למטה מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), המפלגה הוותיקה ביותר בטורקיה, שנוסדה על בידי מייסד הרפובליקה מוסטפה כמאל אטאטורק, ופינתה אותו בכוח.
המבצע מהווה צעד נוסף בדיכוי שמנהלת מערכת המשפט, שאיבדה למעשה כל עצמאות מהשלטון, נגד המפלגה מאז שהיא ניצחונה בבחירות המקומיות ב-2024 והפיכתה לאיום ממשי על המשך שלטונו של הנשיא ארדואן ומפלגתו. ראשי ערים רבים מטעם ה-CHP נעצרו ונשלחו לכלא, בהם גם אקרם אמאמולו, ראש עיריית איסטנבול הנחשב ליריבו העיקרי של ארדואן וכלוא מאז מרץ 2025.
בשבוע שעבר קיבל בית משפט החלטה חסרת תקדים לבטל את תוצאות וועידת ה-CHP מ-2023, שבה הוחלפה הנהגת המפלגה, ולהחזיר לתפקיד את ההנהגה הקודמת. ההחלטה נתפסה כניסיון לנטרל איום פוליטי ולהציב מחדש פוליטיקאים שיהיו נוחים בהרבה לנשיא. לאחר שהנהגת ה-CHP הנבחרת סירבה לציית להחלטה זאת הופעלה המשטרה. מנהיג המפלגה הנבחר נאלץ לבסוף לפנות את מטה ה-CHP וקרא לתומכיו להפגנות ברחובות. עם זאת, לנוכח שליטת המשטר במשטרה, כישלון מחאות קודמות והשחיקה בחברה הטורקית, קשה להעריך את סיכויי ההתגייסות הציבורית.
מציאות זאת יוצרת כאוס בתוך האופוזיציה הטורקית: תחרות בין מנהיג נבחר הנהנה מתמיכה ציבורית לבין מנהיג שהוחזר לתפקידו בהחלטת בית המשפט, ולכן מחזיק בסמכות החוקית והאדמיניסטרטיבית על המפלגה, כאשר ברקע מרחף איום של תהליכים משפטיים נוספים נגד פוליטיקאים מהאופוזיציה. כאוס זה עלול להשפיע על המערכת הפוליטית הטורקית עד הבחירות הכלליות ב-2028.
באופן עמוק יותר, הצעדים האחרונים נגד ה-CHP מהווים הסלמה ברורה בהתנהלות המשטר הטורקי כלפי יריביו, ומאיצים את הפיכתה של טורקיה למדינה אוטוריטרית ממוסדת.
קשה לנתק הדרדרות זאת מההתפתחויות האחרונות בזירה הבינלאומית, ובמיוחד מהתחזקות טורקיה וארדואן. הנשיא הטורקי נהנה מתמיכה מובהקת מצד עמיתו האמריקאי טראמפ שלא מגלה עניין בדיכוי של הדמוקרטיה בטורקיה. במקביל, מדינות אירופה, המתמודדות עם משבר גיאו-פוליטי רב-ממדי ורואות בטורקיה שותפה חיונית בהתמודדות עמו, מעדיפות להעלים עין מהמצב הפנים טורקי כדי לא לסכן את שיתוף הפעולה המתהדק עם אנקרה, לרבות בתחום הביטחוני.
בהקשר זה, התגובה הבינלאומית השלילית היחידה לאירועים האחרונים בטורקיה עשויה להגיע מהשווקים. תחושת השרירותיות במערכת המשפט עלולה להרתיע משקיעים זרים ובכך להחמיר עוד יותר את המשבר הכלכלי המתמשך שממנו סובלת טורקיה ושאף הועצם בעקבות המלחמה באיראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
הקריאות לנסיגה אמריקאית מהמפרץ מסוכנות
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
הטענה כי נסיגה אמריקאית מהמפרץ – טענה שקיבלה לאחרונה ביטוי פובליציסטי ואקדמי – תאפשר יציבות לאורך זמן בין איראן למדינות המפרץ נשענת על הנחה אופטימית מדי באשר לאופיו של המשטר בטהראן ולדפוסי פעולתו לאורך ארבעת העשורים האחרונים. מאז המהפכה האסלאמית, איראן ביססה את מעמדה האזורי באמצעות שילוב של הרתעה, לחץ צבאי, הפעלת שלוחות וחתרנות פוליטית במדינות שכנות. לנוכח דפוס פעולה זה, ההנחה כי הסרת הנוכחות הצבאית האמריקאית מהמפרץ תוביל דווקא למתינות איראנית אינה נתמכת בניסיון ההיסטורי. להפך: הנוכחות האמריקאית באזור, על בסיסים צבאיים במדינות המפרץ, הייתה במשך שנים הגורם המרכזי שבלם את יכולתה של איראן לתרגם את שאיפותיה האזוריות להגמוניה בפועל.
נכון כי הבסיסים האמריקאיים הפכו לא פעם למטרה לאיומים ואף יעד לתקיפות איראניות, אולם עצם קיומם יצר מרכיב הרתעה קריטי. בהיעדרו, מאזן הכוחות האזורי עלול להשתנות במהירות לטובת טהראן. במציאות כזו, איראן עשויה להגביר בהדרגה את הלחץ על מדינות המפרץ: החל מהחרפת האיומים על השיט במצר הורמוז, דרך הגברת פעילותם של שליחים וארגונים פרוקסי, ועד לפעולות חבלה, סייבר וחתרנות פוליטית בתוך המדינות עצמן. לאורך זמן, היעדר גורם מרתיע חיצוני עלול אף לעודד את טהראן לבחון צעדים אגרסיביים יותר, לרבות ניסיון להשתלטות על שטחים "שבמחלוקת" (כמו בחריין) או הפעלת לחץ צבאי ישיר.
הבעיה המרכזית אינה טקטית אלא מהותית: אופיו האידאולוגי של המשטר האיראני הנוכחי. כל עוד משטר זה עומד על כנו, קשה להניח כי הוא יאמץ תפיסה אזורית המבוססת על יציבות, שוויון וריבונות הדדית. ייתכן שבעתיד, לאחר שינוי פוליטי עמוק באיראן ועליית הנהגה שתהיה מחויבת באמת לשיתוף פעולה אזורי ולשלום, ניתן יהיה לשקול מבני ביטחון אזוריים חדשים ואפילו הפחתה הדרגתית של הנוכחות הצבאית האמריקאית. אולם במציאות הנוכחית, פירוק הארכיטקטורה הביטחונית הקיימת במפרץ – ובראשה הנוכחות האמריקאית – אינו מתכון ליציבות. להפך: הוא עלול לפתוח את הדלת למציאות אזורית מסוכנת בהרבה, שבה איראן חופשיה יותר להכתיב את סדר היום הביטחוני של המפרץ הערבי ולהפעיל לחץ גובר על שכנותיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
מערכי מצלמות בישראל חשופים לניסיונות חדירה מצד גורמים עוינים, בהם איראן. ראש מערך הסייבר הלאומי ציין כי מתחילת המלחמה איראן וחיזבאללה פועלים במשותף לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל לצורך איסוף מודיעין, המשמש בין היתר, לדיוק תקיפות טילים ולניסיונות פגיעה באישים. מהם הסיכונים וכיצד אפשר להתמודד איתם? >> www.inss.org.il/he/publication/chinese-cameras/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה האחרונה המחישה בצורה ברורה עד כמה מדינת ישראל פגיעה לשיבושים בשרשרות אספקה – במזון, באנרגיה, בחומרי גלם, בתעשייה ובמערכות חיוניות נוספות.
בעולם של אי־ודאות גיאופוליטית, משבר אקלים ותנודתיות גוברת, ניהול שרשרות אספקה הפך לסוגיה אסטרטגית של חוסן וביטחון לאומי.
על רקע זה מתפרסם היום המסמך המסכם של פרויקט ״תגובת שרשרת״ :
״ניתוח הסיכונים לשרשרות אספקת המזון לישראל – כלי עבודה, מקרי בוחן והמלצות מדיניות״.
הפרויקט התמקד בסקטור המזון כמקרה בוחן, אך המתודולוגיה והתובנות רלוונטיות הרבה מעבר אליו: כיצד מזהים תלות מסוכנת? איך מנתחים סיכונים אקלימיים, גיאופוליטיים ולוגיסטיים? ואיך עוברים ממדינה שמגיבה למשברים למדינה שמנהלת סיכונים באופן שיטתי ופרואקטיבי?
אנו שמחים שמשרד החקלאות כבר החליט לאמץ את המתודולוגיה שפותחה בפרויקט, וקוראים גם למשרדי ממשלה נוספים לאמץ גישות דומות בסקטורים חיוניים נוספים – מאנרגיה ותעשייה ועד בריאות ותשתיות.
תודה גדולה לכל השותפים, החוקרות והחוקרים שלקחו חלק בפרויקט החשוב הזה.
למסמך המלא >> www.inss.org.il/he/publication/chian-reaction/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מה באמת הרוויחה רוסיה מההתערבות בבחירות בארה״ב בשנת 2016?
״מגרש הרוסים״ - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי מאחל לכם ולכן חג שבועות שמח ושקט
-
INSS
@INSS_Hebrew
במשך עשורים נתפס הסכסוך הישראלי־פלסטיני כבעיה בינלאומית מובהקת, שהחתירה לפתרונה מתקיימת במסגרת של תיווך, יוזמות מדיניות איזוריות ובינלאומיות. על רקע המלחמה עם איראן אמנם מסתמנת שחיקה בגישה זו, אך כאשר יסתיים העיסוק בה, הסוגייה הפלסטינית עשויה לחזור למרכז סדר היום. כיצד תוכל ישראל להיערך לכך? >> www.inss.org.il/he/publication/palestinian-issue-after-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך משתנות עמדות יהדות ארה״ב כלפי ישראל?
>>
INSS
@INSS_Hebrew
קשר עמוק, אבל מתערער
>>
INSS
@INSS_Hebrew
עליה בניכור והשפעתן של תנודות פוליטיות ובטחוניות
>>
INSS
@INSS_Hebrew
הפער הדורי משפיע על היחס לישראל
>>
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה בעזה שינתה את השיח
>>
INSS
@INSS_Hebrew
יהדות ארה״ב לא מתנתקת מישראל-אבל השינויים ביחסה אליה משמעותיים
>>
INSS
@INSS_Hebrew
המזכר המלא, הבוחן את השינויים שעוברת יהדות ארה״ב - ואת הדרכים בהן על ישראל לפעול כדי לשמר את השותפות, זמין לקריאה באתר ה-INSS >> www.inss.org.il/he/publication/us-jewry/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ביקור טראמפ בסין - מה האמריקאים בכלל השיגו?
פרק חדש של משדרים ביטחון, ובו גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון, מנתחים את המפגש בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
הפרק זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בדד אלך: הדרך העצמאית של איחוד האמירויות במזרח התיכון
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
איחוד האמירויות מעצבת בשנים האחרונות קו מדיניות עצמאי ביחס לשכנותיה במפרץ. מגמה זו ניכרת בשורה של צעדים אסטרטגיים: מהחתימה על הסכמי אברהם, התחרות מול ערב הסעודית, הפרישה מארגון אופ"ק, הרחבת פעילותה הגיאופוליטית באזורים שונים ועוד. מאחורי המהלך עומדים שילוב של ביטחון עצמי גובר מצד ההנהגה באבו-דאבי, רצון להפוך למעצמה אזורית, ואכזבה מהשותפות שלה.
קו המדיניות של איחוד האמירויות מבדיל אותה לא רק מיריבות אזוריות דוגמת איראן אלא גם משכנותיה ובראשן ערב הסעודית. המתח מול ריאד נוכח כמעט בכל זירה אסטרטגית: מתחרות על הנהגה והובלה בעולם הערבי-סוני, דרך מאבק על משיכת הון והשקעות גלובליות, ועד פערים בגישות למדיניות חוץ אזורית. הקו העצמאי של איחוד האמירויות התחדד במהלך העימות עם איראן שבמהלכו ספגה המדינה יותר מתקפות טילים וכטב"מים איראניים מכל מדינה אחרת במפרץ. אבו-דאבי התאכזבה מהיעדר החזית האחידה מול איראן ומהתגובה הרופסת של כמה משכנותיה אל מול התוקפנות האיראנית.
בהקשר זה בולט במיוחד עומק היחסים עם ישראל. בעוד מדינות ערביות אחרות שנרמלו יחסים עם ישראל שמרו על שיתוף פעולה מוגבל יחסית, איחוד האמירויות פיתחה עם ישראל קשרים רחבים בתחומי ביטחון, סייבר, טכנולוגיה ומודיעין. שיתוף הפעולה אף התעצם במהלך המלחמה עם איראן, כאשר לפי דיווחים ישראל סיפקה לאמירויות מערכות הגנה אווירית וסיוע מודיעיני. עבור אבו-דאבי, הקשר עם ישראל אינו רק דיפלומטי אלא חלק מתפיסה אסטרטגית רחבה יותר: בניית רשת קשרים שתאפשר לה לפעול כשחקן אזורי עצמאי – גם אם הדבר יוצר לעיתים חיכוך עם שותפותיה הקרובות ביותר במפרץ.
עבור איחוד האמירויות, המשך ההתרחקות מהקו הקולקטיבי במפרץ עשוי לחזק את מעמדה כ"מדינת-מותג" גלובלית עצמאית, להעמיק חיכוכים עם ערב הסעודית ואף ליצור מתחים בתוך ה-GCC. עבור ישראל, העמקת הקשר עם האמירויות היא נכס אסטרטגי משמעותי – במיוחד מול איראן – אך גם מקור לאתגרים. העמקת היחסים מחזקת את ישראל בנושאים שונים בשל היות איחוד האמירויות מדינת מפתח, אך גם עלול ליצור דימוי כי ישראל בפועל בחרה צד בדינמיקה הבין-ערבית המורכבת. -
INSS
@INSS_Hebrew
“שאגת הארי”, המלחמה עם איראן ושלוחיה, טרם הסתיימה. אף שתמונת הסיום אינה ברורה והתמונה הנוכחית עשויה להשתנות בקרוב, מאפייניה הייחודיים של המערכה מאפשרים עצירה לניתוח ביניים. זוהי המלחמה הרחבה ביותר שהתנהלה במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ השנייה, והראשונה שבה ישראל נלחמת כשותפה פעילה בקואליציה עם ארצות הברית. השלכותיה הגלובליות טרם התבהרו במלואן, אך ברור כבר עתה שיש לה משמעויות כבדות משקל למדינות המפרץ, לשוק האנרגיה העולמי, למעמד ישראל בעולם ולתחרות הבין-מעצמתית.
לניתוח המלא >> www.inss.org.il/he/publication/roaring-lion-first-summary/ -
INSS
@INSS_Hebrew
״אם מסתכלים על ההיסטוריה היהודית - זה מסוג הדברים שהוציאו אותנו לגלות״
חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיחה על ההבדלים בין פת"ח לחמאס, על תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו באחרונה בגדה המערבית ובעזה, ועל האפשרות לשינוי בתוך המערכת הפוליטית הפנים-פלסטינית ומול ישראל
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בסוף השנה יסתיים מנדט יוניפי״ל בלבנון. ספק אם נסיגתו הסופית של הכוח תיצור ״ואקום בטחוני״ כפי שחוששים גורמים מסוימים - האפקטיביות שלו מפוקפקת כבר עשורים. עם זאת, הנסיבות הנוכחיות בלבנון יוצרות הזדמנות חשובה לסנכרן את המאמצים הבינלאומיים מול אתגר הביטחון המרכזי שם והמכשול העיקרי לשלום בין ישראל ללבנון: הנשק של חזבאללה >> www.inss.org.il/he/publication/after-unifil/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע ואיך פעלה קהיר להגעה ולשימור הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן – ומה המסקנות מכך שיש להסיק בישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-egypt/
-
INSS
@INSS_Hebrew
היה לנו היום את הכבוד להשיק חגיגית בנוכחות שירה רודרמן ובמסגרת מפגש עם נציגות יהדות התפוצות את ״יהדות ארה״ב משתנה: מה על ישראל לעשות כדי לשמר את השותפות״ שנכתב בתמיכתה הנדיבה של קרן משפחת רודרמן Shira Ruderman.
המזכר בוחן את השינויים שחווה יהדות ארה״ב ומאתגרים את יכולתה להמשיך בתמיכתה ארוכת השנים בישראל, ומציע צעדי מדיניות בהן יכולה ישראל לנקוט כדי להבטיח את עתיד מערכת היחסים בין שתי הקהילות הגדולות בעולם.
למזכר המלא >>
www.inss.org.il/he/publication/us-jewry/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ב-25 באפריל 2026 התקיימו הבחירות המקומיות בשטחי הרשות הפלסטינית – בגדה המערבית ובדיר אל-בלח שברצועת עזה. מה ניתן ללמוד מהן לקראת הבחירות הכלליות העתידיות? >> www.inss.org.il/he/publication/pa-elections-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״יש תחושה במפרץ של אכזבה. ארה״ב, המעצמה הבטחונית מספר 1 בעולם, לא הצליחה לכפות על איראן את רצונה״
ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על השלכות המלחמה באיראן על מדינות המפרץ השונות, על אסטרטגיית הביטחון שלהן, ועל מערכת היחסים של כל אחת מהן עם ארה"ב וישראל
הפרק המלא זמין להאזנה ולצפיה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
פחות תקריות, יותר אלימות: הדו״ח השנתי של הליגה נגד השמצה
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
בשבוע שעבר פורסם הדוח השנתי של הליגה נגד השמצה (ADL) המתחקה אחר מגמות אנטישמיות בארצות הברית. לראשונה מאז מתקפת ה-7.10, ישנן גם חדשות טובות - מספר התקריות האנטישמיות נמצא בירידה - מכ-9,000 תקריות ב-2024, לכ-6,000 ב-2025. ירידה זו במספר התקריות לא הביאה עימה ירידה בחומרתן, להפך. בעוד שב-2024, התרחשו 196 תקריות המוגדרות כתקיפה (2% מכלל התקריות), בשנה שלאחר מכן התרחשו 203 תקריות שכאלה (יותר מ-3% מהתקריות). 32 מתוך אותן תקריות, אגב, כללו נשק קטלני, וזאת בהשוואה ל-23 תקריות בשנה שקדמה לה. כלומר, בעוד שהתרחשו פחות תקריות אנטישמיות, סבירותן של התקריות שכן התרחשו להיות חמורות יותר עלתה. הדבר עלול להמחיש את התעוזה הגוברת של אותם אנטישמים בארצות הברית לתרגם את תפיסותיהם האנטישמיות לתקיפת יהודים. למרות כל זאת, עדיין ישנו קו ברור לפיו רוב התקריות מוגדרות כ״הטרדה״, אחריהן ״ונדליזם״ הדורש מהמבצעים סיכון גדול יותר, ורק מיעוט התקריות מוגדר כ״תקיפה״. רוב התקריות, וגם רוב התקיפות, מתבצעות במרחב הציבורי החשוף לכל, דבר העלול לגרום ליהודים להרגיש לא בנוח לשאת סממנים המעידים על יהדותם, כפי שמשתקף מסקרים שבוצעו בקרב יהודים בארצות הברית.
דווקא האנטישמיות באוניברסיטאות, שסוקרה בהרחבה בישראל, נמצאת במגמת ירידה חיובית מאוד של 83%, וזאת בגלל הצינון המסוים שחל במחאות הפומביות באותם המוסדות לאחר פירוק המאהלים האנטי-ישראלים שהוקמו בחלק מהקמפוסים. עובדה זו יכולה להעיד על הקו בין מחאה אנטי-ישראליות לאנטישמיות שנחצה לא פעם במהלך אותן המחאות. היעדרן של המחאות, עם כך, הוביל לירידה גם בתקריות האנטישמיות. לעומת זאת, מספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר נשאר יציב יחסית ועמד על 825 לעומת 860 ב-2024. תקריות אלה מגיעות גם מצד גורמים אנטי-ישראלים וגם מצד גזענים לבנים, ומתבטאות בהטרדת סטודנטים יהודיים ובריסוס צלבי קרס, בין שאר הדברים. מגמה זו מעידה שיש למקד את המאמצים לא רק בקמפוסים, אלא בשלב מוקדם הרבה יותר של התפתחות הצעירים - בתי הספר - ולהתמודד עם מפגש האינטרסים של גורמים בימין הקיצוני ובשמאל הקיצוני, אשר מצאו בזירה זו מפלט נוח. -
INSS
@INSS_Hebrew
למרות התחזקות מחודשת של ארה״ב באיזור והיעדר מעורבות צבאית משמעותית במלחמת ישראל–איראן, סין הצליחה להעמיק את אחיזתה הכלכלית והדיפלומטית במזרח התיכון? כיצד זה קרה ובאיזה אופן עשויה מעורבותה האפשרית בשיקום איראן לאחר המלחמה לעצב מחדש את התחרות באזור ואת האתגרים האסטרטגיים של ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/china-middle-east-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד המערכה באיראן שברה את הקונספציה בקרמלין – ומהם הלקחים של רוסיה מהאירועים האחרונים? >> www.inss.org.il/he/publication/russia-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
באפריל 2026 נחתה בשנגחאי ג'נג לי־וון, מנהיגת האופוזיציה המרכזית בטאיוואן. בשיאו של הביקור, היא נפגשה עם נשיא סין – מפגש ראשון מזה קרוב לעשור בין הנהגות שתי המפלגות ההיסטוריות. מה המשמעויות של הביקור ההיסטורי? >> www.inss.org.il/he/publication/taiwan-china-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
צומת דובאי: האם איחוד האמירויות יכולה להתנתק מאיראן?
יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
לאורך השנים שימשה דובאי כמרכז חשוב בממשק הכלכלי שבין איראן לבין הכלכלה הגלובלית, ולעיתים גם כצינור עקיף להקלת השפעתן של סנקציות בינלאומיות על טהראן. התפתחות זו לא הייתה תוצר לוואי של הגלובליזציה, אלא חלק ממבנה כלכלי-פיננסי שהתבסס על תפקיד איחוד האמירויות כמרכז מסחר ושירותים אזורי פתוח, בעל רגולציה גמישה ויכולת קישוריות גבוהה בין שווקים. דובאי – בה מתגוררים איראניים רבים – שימשה כזירת ביניים שבה פעלו חברות איראניות, חלקן לגיטימיות וחלקן בעלות זיקות עקיפות או ישירות לגורמי משטר, תוך שימוש במנגנוני סחר, חלפנות והעברות פיננסיות שאפשרו תנועה של הון וסחורות מחוץ למסגרות הפורמליות של הסנקציות.
דובאי במיוחד תפקדה כצומת מרכזי ברשתות עקיפת הסנקציות האיראניות, לרבות באמצעות חברות קש ומתווכים פיננסיים, ולעיתים גם לגופים הקשורים למשמרות המהפכה. ניתן למסגר תופעה זו בתוך הקשר רחב יותר של אסטרטגיית איזון אמירתית, המשלבת בין צורך לשמור על יחסים טובים עם איראן, כמעין "תעודת ביטוח", לבין שימור מעמדה של דובאי כמרכז סחר. התוצאה היא שנוצרה לאורך השנים מעין תלות ההדדית בין איראן לבין מדינות המפרץ, ובמיוחד איחוד האמירויות (שותפת סחר ראשית עבור איראן), ולמרות היריבות האסטרטגית, התקיים דפוס של דו-קיום כלכלי.
הדילמה האסטרטגית של איחוד האמירויות, על רקע המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, נוגעת ליכולת לשמר את היתרון הכלכלי האמירתי המבוסס על פתיחות וגמישות פיננסית, מבלי לסייע למדינה שתקפה ללא הצדקה תשתיות אסטרטגיות ואזרחיות בתחומה בטילים וכטב"מים. ניתוק מוחלט ומיידי של הסחר יגרום נזק לאיראן, לכן יהיה זה צעד מוסרי, תגובה הולמת לתוקפנות האיראנית. אלא שלא ברור האם מהלך זה ניתן ליישום לאור מחירו הכלכלי הגבוה לאמירתים. לאור התלות המבנית שנוצרה בין הכלכלות של שתי המדינות המהלך יפגע קשה בכלכלת איחוד האמירויות. לפיכך, כל שינוי במדיניות הכלכלית האמירתית כלפי פעילות איראנית בתחומה יצריך החלטות קשות, משום שהוא אינו רק שאלה של רגולציה פיננסית, אלא מרכיב במאמץ רחב להתמודדות עם איראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
״אם המפקד חושב שבזכות העובדה שהוא מקור הסמכות, הוא יעשה לחייל הדתי חינוך מחדש - תהיה לו בעיה קשה״
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, בשיחה עם עידית שפרן-גיטלמן על הקשר המתוח בין דת וצבא.
״צו העם״ - הפרק השלישי זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית בזירה האיראנית ובזירה הלבנונית. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים. לנתונים המלאים > www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-data/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מפה אינטראקטיבית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה תמונת מצב של הזירה הלבנונית בעת מבצע "שאגת הארי" ולאחר הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ב-16 באפריל 2026. המפה מציגה את רצועת הביטחון הישראלית, תקיפות צה"ל במרחב, וכן את מוצבי צה"ל ובסיסי האו"ם. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים ודיווחים בתקשורת. לחצו לצפיה >> www.inss.org.il/he/publication/lebanon-map-roaring-lion/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הסכם או הסלמה? לאן מתקדמת המערכה הישראלית-אמריקנית מול איראן?
בפרק מיוחד של ״משדרים (אקסטרה) ביטחון״, ראש המכון תמיר הימן, שהשתחרר זה עתה משירות מילואים אליו גויס עם תחילת מבצע ״שאגת הארי״, משוחח עם ד״ר רז צימט, ראש תוכנית ״איראן והציר השיעי״ במכון, לסיכום ביניים של המערכה: מה הושג ממטרות המלחמה, מה נותר פתוח, היכן הדברים עומדים כעת, ומה עשויות להיות המשמעויות של ההתפתחויות האחרונות.
הפרק המלא זמין לצפייה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
דו"ח המודיעין על פוטין: נבואה שנועדה להגשים את עצמה?
גאורגי פורוסקון, חוקר המכון, כותב:
ב־4 במאי פרסמו עיתונאים בכמה כלי תקשורת, בהם CNN, פרטים מתוך דו"ח מודיעיני של אחת ממדינות אירופה, שלפיו הקרמלין הידק משמעותית את סידורי אבטחה סביב הנשיא פוטין מחשש להדלפות, ניסיון התנקשות או קנוניה פנימית. הפרסום הזה חשוב לא רק בגלל תוכנו, אלא גם בגלל עצם הופעתו.
חשוב לשים לב להקשר: בחודשים האחרונים קשה להתעלם מתחושה של שינוי באקלים הפנימי ברוסיה. תחושת הביטחון והוודאות נשחקת בארבעה מישורים במקביל:
ראשית, השלטון נוקט באמצעים חסרי תקדים להגבלת השימוש באינטרנט ובשירותים הפופולריים בו (בראשם הטלגרם), ובכך פוגע בשגרת החיים של האזרח.
שנית, התקיפות האוקראיניות לעומק רוסיה מתגברות ונכנסות כרכיב מתערב בחיי היום-יום של אחוז הולך וגודל של האוכלוסייה, גם בערים המרכזיות.
שלישית, ביקורת פומבית כלפי החלטות המשטר מושמעת לא רק על ידי האופוזיציה הנרדפת אלא על ידי גורמים לויאליים למשטר: בלוגרים מפורסמים ואפילו נציגי המערכת הפוליטית (מושל מחוז, חברי פרלמנט).
רביעית, מתערערת תפיסת הביטחון האישי בקרב האליטות – בגין מעצרים וכליאה של בכירי הממסד שתפסו עצמם בעבר כ"מוגנים" בזכות קשריהם ההדוקים למקורבי פוטין, והתנקשויות אוקראיניות בגנרלים ברחובות מוסקבה.
הדו"ח מתמקד בתחושת חוסר הביטחון בסביבת פוטין שמתורגמת לנהלי אבטחה מוחמרים, כתוצאה מאותן המגמות של החרפת האיום האוקראיני וחוסר אמון גובר בתוך קבוצות האליטה הביטחונית השונות. באופן חריג, מתואר מצב שאבטחת הנשיא מנתחת כאיום ייחוס לא רק תקיפה אוקראינית, אלא ניסיון הפיכה או התנקשות פנימי – מקרב אותן קבוצות האליטה שמרגישות נפגעות מהמצב.
מעבר לאמינות הדו"ח (לא ניתן להצליב את רוב העובדות המצוינות בו), השאלה המעניינת היא למה דו"ח כזה בכלל פורסם. לא סביר שמטרתו הייתה להזהיר את פוטין, וגם לא סביר שמדובר רק ברצון להראות "מה יודעים" במערב. סביר יותר שהפרסום עצמו נועד להשפיע.
עצם הפיכת הדו"ח לפומבי מעצימה את חוסר האמון הפנימי ומגבירה את המתחים שאותם הוא מתאר. אם אליטות רוסיות מפנימות שסכסוכים והפרת ערבויות יצאו לפומבי וכל השחקנים במערכת מודעים להם, הן נדרשות לשקול מחדש את מצבן. האם כללי המשחק השתנו? האם הביטחון האישי עדיין מובטח? האם המתנה פסיבית בטוחה יותר מפעולה מוקדמת?
במובן הזה, ייתכן שהפרסום הוא דוגמה מעניינת למבצע השפעה פסיכולוגי: ניסיון "להוסיף שמן למדורה" ולהאיץ תהליכי ערעור יציבות הפנימית ברוסיה שכבר מתחילים להופיע במערכת. לכן חשוב להכיר בכך שהבעיות במערכת הפוטיניסטית נראות עמוקות ושונות מבעבר, אבל גם לנתח את הפרסום באופן ביקורתי. הוא אינו רק מקור מידע על רוסיה. הוא עשוי להיות גם כלי שנועד להשפיע על המציאות בתוכה ולקרב את העימות הפנימי שממנו המאבטחים של פוטין כה חוששים. -
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי מרכין ראש עם לכתו של חוקר המכון הבכיר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן.
תא"ל (מיל') ד"ר אלרן הצטרף לסגל החוקרים במרכז יפה (לימים המכון למחקרי ביטחון לאומי) ב-2003, אחרי ששימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין בצה"ל בתחומי המחקר, הפיקוד והמטה. תפקידו האחרון היה סגן ראש אמ"ן (בשנים 1987 – 1989).
אלרן נטל חלק פעיל בשיחות השלום עם מצרים והיה חבר בכיר במשלחת הצבאית הישראלית לשיחות השלום עם ירדן. אחרי פרישתו מהצבא, שימש כסגן המנהל הכללי של עיריית תל אביב וראש מכון ברוקדייל של הג'וינט. לאחר מכן, שימש כיועץ בכיר לתכנון אסטרטגי לצה"ל ולכמה משרדי ממשלה, ביניהם משרד הביטחון, החינוך, ביטחון פנים והמועצה לביטחון לאומי.
תחומי המחקר העיקריים של אלרן במכון היו החזית האזרחית הישראלית והחוסן החברתי מול הטרור המתמשך. הוא פרסם מאמרים רבים בנושאים אלה וערך כמה מזכרים וספרים. אלרן קיבל תואר ראשון במזרח תיכון ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני מאוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית ביחסים בינלאומיים ולימודים רוסיים ותואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. בשנת 2009 שימש אלרן עמית מחקר בכיר ב-National Defense University, NESA Strategic Studies Center, ואף לימד באוניברסיטת שיקגו יחסים הבינלאומיים.
יהי זכרו ברוך. -
INSS
@INSS_Hebrew
בין טראמפ לפוטין: הדילמה של אירופה מול הסדר העולמי המשתנה
״משדרים ביטחון״ - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הבחירות המוניציפליות ברשות הפלסטינית
פרופ׳ קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, כותב:
הבחירות המוניציפאליות שהתקיימו ב־25 באפריל ברשות הפלסטינית הן אירוע פוליטי חשוב, אך צריך לנתח אותן בזהירות רבה – בעיקר בגלל ההקשר שבו הן נערכו והעובדה שחמאס לא השתתפה בהן. הממצאים מצביעים על כך שהבחירות המקומיות אינן משקפות מערכת דמוקרטית מלאה, אלא מנגנון היברידי המשלב בין הליך פורמלי לבין מגבלות פוליטיות ומבניות. הפער בין הנרטיב הרשמי – המדגיש הצלחה דמוקרטית – לבין המציאות בשטח, הכוללת היעדר תחרות והדרה פוליטית, מעיד על שבריריות המערכת הפוליטית הפלסטינית.
הבחירות מייצגות צעד לוגיסטי ופוליטי בעל משמעות בעיני הרשות הפלסטינית, בפרט בהקשר של הכנסת עזה לתוך מסגרת בחירות לראשונה מאז 2006. ניצחון פתח, לשיטתה, מחזק את מעמד הרשות הפלסטינית בסיבוב המשא ומתן הנוכחי ובעיני שותפיה הבינלאומיים. אולם אלו אינם יכולים להיחשב ככלי מדידה לדעת הקהל הפלסטינית האמיתית הן בשאלת הנהגה פנימית והן בשאלות אסטרטגיות כבדות משקל. בחירות שמוציאות מחוץ לתחרות את הגוף הפופולרי ביותר, שבמאות עיירות מתנהלות ללא כל יריבות, ושנערכות תחת כיבוש צבאי ובצל מלחמה, אינן יכולות להיחשב לתמונה מהימנה של העדפות הציבור הפלסטיני. היעדר בחירות כלליות מזה כשני עשורים מחזק את התחושה כי הבחירות המקומיות משמשות ככלי לניהול תדמיתי יותר מאשר כמנגנון דמוקרטי מלא.
לצד פיצול עמוק בחברה הפלסטינית שמשקפות הבחירות הן משקפות גם את הדואליות שבקרב הציבור הפלסטיני. לצד כמיהה ליציבות ולשיפור מציאות היומיום ניכרים ייאוש עמוק מהרשות הפלסטינית והתחזקות של המסגרות המשפחתיות והחמולתיות. אחוזי הצבעה נמוכים בשל התחושה של העדר השפעה הלכה למעשה. לצד הרצון בשינוי, בבחירות ובדמוקרטיזציה, אדישות ואחוזי הצבעה נמוכים בשל אובדן אמון ביכולת לשנות. תקווה לצד ייאוש, כשלעת עתה, נראה שהייאוש גובר על התקווה. תוצאות הבחירות מעידות על חברה עייפה פוליטית, המבכרת הישענות על מבנים משפחתיים מסורתיים בהיעדר אופק לאומי ברור.
הממצאים מצביעים כי הבחירות שיקפו הליך דמוקרטי פרוצדורלי בתנאים מבניים מגבילים, אשר מייצרים תוצאות שאינן משקפות תחרות פוליטית אמיתית. ניתן להצביע בבירור על שלושה תהליכים מרכזיים: שחיקה בלגיטימציה המוסדית, התפוררות הפוליטיקה המפלגתית, ועלייה בארגון פוליטי מקומי-חמולתי. ולכן, יותר משהבחירות הן עדות לדמוקרטיזציה, הן פסאדה של רפורמות שלטוניות ומבניות ומנגנון של שעתוק פוליטי מבוקר במסגרת של משטר לא דמוקרטי הנעדר לגיטימציה ציבורית רחבה. -
INSS
@INSS_Hebrew
איחוד האמירויות בקו האש: כשהמאבק על הורמוז הופך לעימות אזורי
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
התקיפה האיראנית באיחוד האמירויות אתמול משקפת שילוב של שיקולים אסטרטגיים שממקמים את אבו-דאבי בלב העימות המסלים במפרץ. הטריגר להסלמה הוא המאמץ האמריקאי לפתוח מחדש את נתיבי השיט במצר הורמוז ולהבטיח את חופש התנועה הימית. מבחינת איראן מהלך זה נתפס כניסיון לשלול ממנה את מנוף הלחץ המרכזי שנותר בידיה.
עם זאת, הבחירה לתקוף בעיקר את איחוד האמירויות (כולל פגיעה במסוף הנפט החשוב בנמל פוג'יירה ה"עוקף" את הורמוז) נובעת גם ממיקומה הגיאוגרפי הרגיש, כמדינה היושבת בסמוך למצר ומהווה חלק מהמערכת הכלכלית והלוגיסטית שמסביבו. מבחינת איראן, איחוד האמירויות אינה רק יעד קרוב גיאוגרפית, אלא גם חלק מהמרחב האסטרטגי שמאפשר את תפקודו של המצר — נמלים, תשתיות אנרגיה ומסחר שמחברים את המפרץ לכלכלה העולמית.
סיבה אפשרית נוספת היא העמדה האסטרטגית הנחרצת בה נקטה אבו-דאבי לטובת חזרה לסטטוס-קוו שקדם למלחמה, קרי חופש שיט מלא במצר. איחוד האמירויות היתה הנחרצת ביותר מבין מדינות המפרץ בתמיכה במאמץ האמריקאי להשבת השליטה הימית ולפתיחת המצר ואף הצהירה כי היא מוכנה לסייע במאמץ. בכך היא נתפסה בטהראן כשחקן פעיל המעודד את קיבוע ההגמוניה הימית האמריקאית באזור.
לכך מצטרף ממד שלישי: העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין האמירויות לבין ישראל לאורך המלחמה. לפי פרסומים שונים, ישראל מעורבת בפועל במאמץ ההגנתי על איחוד האמירויות, ובכלל זה בהגנה על תשתיות קריטיות מפני איומי טילים וכטב"מים. עבור איראן, התקרבות זו אינה רק שיתוף פעולה ביטחוני — אלא התגבשות של חזית אזורית רחבה יותר, שיתכן ומגבירה את הרצון האיראני "להעניש" את האמירתים.
במובן זה, התקיפה נגד איחוד האמירויות משרתת כמה מטרות במקביל: ניסיון לשבש את המהלך האמריקאי במצר הורמוז, הענשת שחקן אזורי מרכזי התומך בפתיחת המצר ובסטטוס קוו הימי, והעברת מסר ברור נגד העמקת הציר הביטחוני המתהווה בין מדינות המפרץ לישראל. התוצאה היא שאיחוד האמירויות מוצאת את עצמה בחזית העימות לא רק בשל קרבתה הגיאוגרפית, אלא גם בשל תפקידה האסטרטגי בעיצוב הסדר האזורי שאיראן מבקשת לערער. -
INSS
@INSS_Hebrew
מאז 2020 נמצאת המעורבות הכלכלית של סין בישראל בירידה חדה. ומתמשכת, שמתבטאת בהיקף ההשקעות ובמספר העסקאות. שיא השפל נרשם בשנת 2023 עם השקעות סיניות בסך 39 מיליון שקלים בלבד, כעשירית האחוז מכלל ההשקעות הזרות בישראל באותה שנה. מהן הסיבות למגמה, ומהן ההשפעות על ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/chinese-investments-in-isr…
-
INSS
@INSS_Hebrew
״באיזשהו שלב חיזבאללה הבין שיש לו זהב בידיים. תרתי משמע״
איך עובדת הרשת הפיננסית הגלובלית של חיזבאללה? מי הוא ארגון ״אלקרצ' אלחסן״ שהפך לברז של ארגון הטרור, וכיצד ניתן להחליש את הפעילות הכלכלית שלו?
פרק חדש של משדרים ביטחון זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האיום החות'י התפתח לאתגר רב-ממדי, בעל השלכות ישירות על ישראל ורלוונטיות גוברת עבור סומלילנד. כיצד האיום מתימן משפיע על השתיים, ואיך עליהן צריכים לפעול מול האיום המשותף? מאמר משותף לחוקר ה-INSS ולחוקר המכון למחקר ותובנות אסטרטגיות שבסומלילנד. לחצו לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/israel-somaliland-houthi/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה קורה בתוך ״מקס״ - הטלגרם האלטרנטיבי של הממשל הרוסי?
״מגרש הרוסים״ - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/europe-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שיבוש משט "סומוד": הישג מבצעי ודיפלומטי יוצא דופן באמצעי אל-הרג
אייקי חזן יהושע קליסקי, חוקרי המכון, כותבים:
משט ה"סומוד" היה אמור להגיע בימים הקרובים לרצועת עזה, לאחר שיצא מחופי סיציליה. משט זה תוכנן להיות הגדול מסוגו והוא כלל בעת תחילת ההפלגה קרוב ל100 כלי שייט וכ-אלף משתתפים מ-70 מדינות שונות. חלק מכלי השיט נתפסו בידי חיל הים במבצע מתוכנן היטב וחלק מהמשתתפים הוחזרו ויישארו ביוון, מלבד שני פעילי טרור שיוסגרו לישראל ויועמדו לדין. למרות ההצלחה, הצפי הוא למשטים פרובוקטיביים עתידיים רבי משתתפים, דבר המייצר אתגר מבצעי ומדיני לא מבוטל. עד לפעולה הנוכחית, צה"ל התמודד עם משטים קודמים באמצעות פשיטה של כוחות מיוחדים והובלת הסירות לחופי ישראל, כאשר במשט הקודם שהתרחש בשנה שעברה מאות לוחמי שייטת 13 השתלטו על ספינות המשט ועצרו את משתתפיו. לשיטת פעולה זו יש חסרונות מובנים: קיימת היתכנות שפעילות אלימה של פעילי המשט תסכן את ביטחון חיילי צה"ל וכן תגרום לפגיעה בפעילי המשט עצמם, מה שיכול להוביל לתקריות דיפלומטיות וכן לנזק תדמיתי גדול לישראל, כפי שאירע במשט המרמרה.
החלופה אותה אנו מציעים להתמודדות עם המשט, והיא שימוש באמצעי אל-הרג כגון כגון קרן אלקטרומגנטית בעצמה נמוכה לשיבוש התקנים אלקטרוניים ואלקטרו-אופטיים שחיוניים לתפעול כלי השיט, ועל ידי כך לגרום להרס או להשבתת כלל המערכות בספינות המשט, כולל מערכות ההנעה, התקשורת והניווט, זאת ללא פגיעה פיזית בבני אדם. פגיעה במערכות אלו במשטים עתידיים תוכל למנוע מהספינות להמשיך בתנועה ותשאיר את פעילי המשט ללא יכולת תנועה בלב ים. אמצעים אלו גם אפקטיביים נגד סירות מפרש, משום שהפגיעה האלקטרומגנטית משפיעה גם על מערכות התקשורת והניווט של הסירות, ופגיעה בהן תוכל לשבש באופן משמעותי את היכולת של המשט לתפקד בצורה תקינה.
מערכות שפעולות באופן זה - למשל Active Denial System - ADS או מערכת MEDUSA - פותחו ע"י צבא ארה"ב כאמצעי "רך" לנטרול גורמים עוינים.
אנו סבורים כי היתרון בחלופה זו ביישומה בהווה או בעתיד כנגד פרובוקציות מסוג זה הוא בכך שהיא מונעת או לכל הפחות מצמצמת את החיכוך של צה"ל עם פעילי המשט ובכך מצמצמת סיכונים, מפחיתה נזק תודעתי או עימות דיפלומטי שייגרם ע"י פגיעה בפעילי המשט, מייתרת את הצורך לגרור ולאחסן מספר רב של כלי שיט ופעילי טרור בישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
״המלכודת של ׳המדינה האחת׳ - זה האיום הכי גדול על החזון הציוני״
ד"ר עו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית משפט וביטחון לאומי, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על שינויי העומק במדיניות הממשלה: מעבר מתפיסת "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים לאימוץ תכנית ה"הכרעה" שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה לשינוי המציאות בשטח.
משדרים ביטחון - הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
עוד מוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, אך כבר ניתן לזהות מגמות בולטות במספר תחומים מרכזיים - ביניהם תוכנית הגרעין, מערך הטילים, ורשת השלוחים של איראן. מה אפשר ללמוד מהסטטוס-קוו הנוכחי, ומהן השאלות שעומדות בפני ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-conclusions/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הפרישה של איחוד האמירויות מאופ״ק: ביטוי לתחרות הגוברת במפרץ
ד״ר יואל גוז׳נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
החלטתה של איחוד האמירויות לפרוש מארגון המדינות המייצאות נפט, אופ"ק, משקפת הן את התחרות המחריפה בין מדינות המפרץ והן את השחיקה ההדרגתית במעמדו של הקרטל ששלט במשך עשורים בשוק הנפט העולמי.
איחוד האמירויות מסבירה את המהלך הדרמטי בצורך בגמישות רבה יותר במדיניות האנרגיה שלה. מכסות ההפקה של אופ״ק מגבילות את יכולתה לממש את השקעות הענק שביצעה בשנים האחרונות כדי להגדיל את תפוקת הנפט. אבו-דאבי מבקשת למקסם הכנסות ולהגדיל את השפעתה בשוק האנרגיה העולמי, ובמובן זה פרישה מהארגון מעניקה לה חופש פעולה רחב יותר.
אולם, מאחורי ההסבר הכלכלי עומד גם ממד מדיני-אזורי. בשנים האחרונות התפתחה תחרות גוברת בינה לבין ערב הסעודית על מעמד אזורי והשפעה כלכלית. שתי המדינות מבקשות לבסס עצמן כמרכזים כלכליים מובילים ולעיתים מוצאות את עצמן מתחרות על אותן חברות בינלאומיות ועל אותם משאבים. במסגרת אופ״ק, שבו לריאד השפעה דומיננטית על קביעת מדיניות התפוקה, חופש הפעולה של אבו-דאבי מוגבל יותר.
המלחמה עם איראן החריפה את המתח הזה. מבחינת איחוד האמירויות, המלחמה חשפה את פגיעותה ואת מגבלות הסולידריות המפרצית. בעוד שאבו-דאבי ציפתה לקו אזורי תקיף יותר כלפי איראן, בריאד העדיפו לנקוט מדיניות זהירה ולהימנע מהסלמה. באבו-דאבי יש מי שמעריכים כי ריאד אף פעלה בדרכים דיפלומטיות כדי להבטיח שפגיעתה שלה תהיה מצומצמת יותר. תחושה זו חיזקה את הרצון האמירתי לצמצם תלות במסגרת אזורית הנשלטת במידה רבה על-ידי הסעודים.
במקביל, ההחלטה משקפת גם מגמה רחבה יותר של היחלשות אופ״ק. בהדרגה פחתה יכולתו של הארגון לשלוט במחירי הנפט, בין היתר בשל עליית יצרניות חדשות ובראשן ארצות הברית בעקבות מהפכת הפצלים. במציאות אנרגטית כזו, מדינות מפיקות רבות מבקשות גמישות רבה יותר בניהול משאביהן. סביר שההחלטה לפרוש מאופ"ק התבשלה באיחוד האמירויות לאורך זמן, והיא הולכת בדרכה של קטר שפרשה מהארגון כבר ב-2019.
דווקא בשעה שהאיומים על מדינות המפרץ בשיא, מתקשות המדינות להציג חזית מאוחדת, בין היתר משום שמאחורי הקלעים הולכת ומעמיקה התחרות האסטרטגית ביניהן. -
INSS
@INSS_Hebrew
איום הרחפנים ורחפני FPV
ד״ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
ארגון חיזבאללה משתמש במערכה כנגד ישראל, בנוסף לארסנל הטילים שלו, גם בנשק זול וקל לתפעול, זאת בצורך איסוף מודיעין ופגיעה בחיילי צה״ל השוהים מוצבים ובמתקנים אזרחיים ביישובי הצפון. מדובר ברחפני נפץ ובכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). אחד האירועים הבולטים והקשים היה פגיעת רחפן מונחה סיבים אופטיים באיזור בו שהתה קבוצת חיילים מגדוד 77 של חטיבה 7, אירוע שהסתיים בנפילת החלל סמל עידן פוקס ז”ל.
לכלי טיס לא מאוישים ולרחפנים יש מס' יתרונות מובנים: מדובר בכלי קומפקטי ופשוט לתפעול, בעל יכולת תמרון גבוהה וחדירה למקומות עם מיפתח זעיר, לצד יכולת טיסה בגובה נמוך תוך ניצול תוואי קרקע סבוכים על מנת לחמוק מניסיונות גילוי מוקדם וניסיונות יירוט. מחירו הזול מאפשר ייצור המוני של אלפי רחפנים והפעלתם כנחילים תוקפים. לכלי הטיס הלא מאוישים זמן שהיה ארוך והחזר קרינת מכ"מ נמוך, שנובע הן מהפרופיל הגיאומטרי והן מחומרי המבנה הלא מתכתיים. תכונות אלו מקשות הן על גילוי מקדים של כלי הטיס הלא מאוישים והן על יירוטם.
לאחרונה, במסגרת הפקת הלקחים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, החיזבאללה החל להפעיל רחפני נפץ מסוג FPV - First Person Viewרחפנים מהירים ומתמרנים, הנושאים מטען נפץ בן מס' ק"ג. הרחפנים הללו מופעלים, לרוב, ע"י מפעיל יחיד תוך שימוש בטכנולוגיות של מציאות מדומה, דבר המאפשר למפעיל לראות את הדרך אל המטרה ואת תוואי השטח כאילו הוא "רוכב" על גבי הרחפן ומביט על הנוף ממעוף הציפור. יכולת זו מאפשרת למפעיל שליטה מרבית על מסלול הרחפן, תוך הכוונה ופגיעה מדויקת במטרות נייחות או ניידות. כדי למנוע את חסימת התקשורת בין המפעיל לרחפן באמצעות לוחמה אלקטרונית, החיזבאללה משתמש לאחרונה ברחפנים מונחי סיבים אופטיים, אשר חסינים בפני שיבוש תקשורת, ובהעדר חתימה אלקטרונית גם לא ניתן לגלות את מקום שממנו שוגרו. מכיוון שיירוט קינטי או שיבוש תקשורת רינו רלבנטי במקרה של רחפן FPV מונחה סיבים, הצבא האמריקאי מיישם את הממד הספקטראלי - שימוש במקורות קרינה אלקטרומגנטית רבי עצמה ("תותחי מיקרוגלים") כד לפגוע ו"לבשל" מערכות אלקטרוניות ומצלמות הנמצאות ברחפנים, וכך מתאפשר שיבוש פעולתם. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד מתמודדים יהודי ארה"ב עם האנטישמיות המתגברת ברקע המלחמה הישראלית-אמריקנית באיראן, ומה צריכה ישראל לעשות בנדון? >> www.inss.org.il/he/publication/antisemitism-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד ניתן לפגוע בחוסנו הפיננסי של חזבאללה, הנשען על מערכת גלובלית מסועפת ומורכבת שמאפשר לו להתגבר על התקיפות התשתיתיות שמבצע צה"ל בלבנון? >> www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-finance/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל נתפסת היום בקהילה הבינלאומית באופן שלילי ביותר ובמרחבים רבים אף כמדינה מצורעת. אילו כשלים הביאו למצב זה, ואיזה צעדים נדרשים כדי לשקם את התדמית הישראלית? >> www.inss.org.il/he/publication/hasbara-restoration/
-
INSS
@INSS_Hebrew
נפט והמלחמה עם איראן: המפסידות והמרוויחות במפרץ
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
המשבר סביב מייצרי הורמוז ממחיש עד כמה המלחמה עם איראן אינה רק עימות צבאי, אלא גם אירוע כלכלי. המצרים הללו הם אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם: כרבע מהנפט העולמי וכמות דומה של גז טבעי נוזלי עוברים בהם בדרך לשווקים הבינלאומיים. כאשר התנועה בהם נפגעת, לא מדובר רק בשיבוש אזורי אלא בטלטלה לשוק האנרגיה הגלובלי כולו.
אלא שבניגוד לדימוי של “מדינות המפרץ” כגוש כלכלי אחיד, המשבר הנוכחי חושף פערים מבניים במערכת המפרצית. חלק מהמדינות דווקא מצליחות להפיק רווח מהעלייה החדה במחירי הנפט, בעוד אחרות דווקא נפגעות מהשיבוש בנתיבי הסחר. כך למשל, עומאן נהנית מיתרון גיאוגרפי כמעט ייחודי באזור. נמלי הנפט המרכזיים שלה ממוקמים מחוץ למפרץ, ולכן אינם תלויים במעבר דרך מצרי הורמוז. כאשר התנועה במייצר משתבשת והמחירים בעולם מזנקים, עומאן יכולה להמשיך לייצא כמעט ללא הפרעה — וליהנות מהמחיר הגבוה יותר בשוק.
גם ערב הסעודית נמצאת בעמדה טובה יחסית, אם כי מסיבות שונות. ריאד החלה בשנות השמונים לבנות את צינור הנפט "מזרח-מערב" המוביל נפט מהשדות במזרח המדינה אל נמל יאנבו שבים האדום ומשם לשווקי המזרח, דרך באב אל-מנדב. הצינור מאפשר תיאורטית להעביר כ-5 מיליון חביות נפט ביום אל מחוץ למפרץ. תשתית זו אינה חסינה לחלוטין מפגיעה – שכן החות'ים עלולים לפגוע בתנועה בבאב אל-מנדב ואיראן יכולה לפגוע בצינור עצמו – אך הוא מעניק לסעודים גמישות אסטרטגית שאין לרוב שכנותיה. מעניין לציין שהן ערב הסעודית והן עומאן נפגעו במלחמה על-ידי איראן פחות, ביחס למדינות המפרץ האחרות.
איחוד האמירויות גם היא הניחה צינור "עוקף הורמוז" ב-2012 (בין אבו-דאבי לפוג'יירה). דווח שגם צינור זה נפגע במהלך המלחמה (היקף של כ-1.5 מיליון חביות ביום) ולא ברור מה מצבו. בניגוד לערב הסעודית ולעומאן מדינות אחרות במפרץ תלויות כמעט לחלוטין במעבר דרך המייצר, כאשר התנועה בו משובשת, חלק משמעותי מהנפט והגז שלהן פשוט אינו מגיע לשוק. גם אם המחירים עולים, הכנסותיהן אינן בהכרח גדלות, משום שנפח הייצוא עצמו מצטמצם. למעשה, מדינות אלו מפסידות פעמיים: גם ירידה בהיקף הייצוא וגם עלייה בעלויות הביטוח וההובלה הימית. -
INSS
@INSS_Hebrew
״התגובה האוטומטית היא שהקצינים הם בסדר והפוליטיקאים משחקים מלוכלך, אבל האמת היא יותר מורכבת״
פרק שני בסדרת "צו העם" – פודקאסט חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי בהנחיית ד"ר עידית שפרן-גיטלמן. בפרק מתארח עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״, לשיחה על האופן שבו השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית בעקבות מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה.
הפרק החדש זמין לצפייה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. האם ניתן לבלום את ההידרדרות המסוכנת? >>www.inss.org.il/he/publication/usa-israel-public-opinion/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״לא פחות מאשר כל שנה ואולי אף יותר, המעבר החד בימים אלו בין צפירת הזיכרון לחללי מערכות ישראל לבין תרועת העצמאות מקבל משמעות כבדה. השנה שוב נחוש את מחירה היקר עד מאד של העצמאות. נרכין ראש לזכר טובי בנותינו ובנינו, הגיבורים והגיבורות שבזכותם אנו כאן. אנו חבים להם את קיומנו, ויודעים היטב שמחיר העצמאות שמשלמת החברה הישראלית דור אחר דור הוא כבד ופצע פתוח, שמזכיר לנו כי המלחמה על הבית טרם תמה."
לאיגרת המלאה >> www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2026/04/IGE… -
INSS
@INSS_Hebrew
זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. כיצד עלולה להשפיע המדיניות שמקדמת ישראל ביהודה ושומרון-של החלת ריבונות, החלשת הרשות הפלסטינית ודחיקת הפלסטינים-על היציבות הביטחונית, אופייה של המדינה והיחסים הבינלאומיים שלה? >> www.inss.org.il/he/publication/west-bank-policy/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד המלחמה באיראן עיצבה מחדש את שיקולי הביטחון והאסטרטגיה של מדינות המפרץ? >> www.inss.org.il/he/publication/roaring-lion-gulf-states/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך צריכה ישראל לפעול במו״מ מול לבנון?
״משדרים ביטחון״ - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
שיאים שנשברו וחזיתות חדשות: האתגר המורכב של המאבק באנטישמיות
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
לא היה צורך ביום השואה, ואפילו לא בדו״ח מיוחד, כדי לדעת ששנה, כמו גם השנתיים שלפניה, נשבר שיא האנטישמיות בעולם. אך ישנם נתונים שראוי להתעכב עליהם ביום השואה, גם אם הם ידועים לכל. אחד מהם הוא שהשנה נרצחו עשרים יהודים בשל יהדותם - שיא של כשלושה עשורים. חמישה עשר מאותם יהודים נרצחו בפיגוע טרור אחד שהתרחש בחוף בונדי שבסידני, אוסטרליה, מה שהמחיש ביתר שאת מגמה שהתגברה השנה - התרחבות האיום למדינות חדשות, כאלה שנחשבו עד עתה כבטוחות יחסית עבור יהודים. אירועים אנטישמיים אכן התרחשו במספר גבוה מדי של מדינות, אך השונות בין האירועים לא מסתיימת שם. המפגעים האנטישמיים פועלים בשיטות מגוונות, אלימות יותר ופחות - הצתה, ונדליזם, תקיפה ורצח - וממניעים שונים, בדגש על עליונות לבנה ואיסלאמיזם, כמו גם ממניעים אנטי-ישראלים וראייתם את הקהילות היהודיות בתפוצות כנושאות באחריות למעשיה של ישראל.
גיוון זה במוקדי האנטישמיות, בשיטות הפעולה ובמניעים, מציב אתגר משמעותי לאלה המעוניים להתמודד עם בעיה זו. אין ״חשוד מיידי״ או ארגונים שרק בהם יש להתמקד, שהרי לפי דו״ח של אוניברסיטת ת״א, רבים מהמפגעים פועלים לבדם ולא חלק מארגון, והקצנתם התרחשה בחדרים סגורים ובמחשבים פתוחים, ולא בכנסים המוניים.
אתגר נוסף למלחמה באנטישמיות מציבות גם מדינות אשר משתמשות בניטור האירועים האנטישמיים ככלי פוליטי. כך למשל, רוסיה הרשמית דיווחה שלא חוותה השנה פשעים אנטישמיים, וזאת למרות שישנם תיעודים לא מעטים של אירועים אנטישמיים במדינה.
מדינת ישראל אינה יכולה לטפל לבדה באנטישמיות הגואה בעולם, ועל המדינות בהן מתקיימים אירועים אנטישמיים לטפל בתופעה בעצמם. מדינת ישראל כן יכולה ואף צריכה, לעומת זאת, לסייע לאותן מדינות ככל הניתן באימוץ אסטרטגיות התמודדות נכונות ובחשיפת האוכלוסייה המקומית לסכנות האנטישמיות ובהקשר יום זה - גם לזיכרון השואה וללקחים שיש ללמוד ממנה. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהו מודל ה-DDR, והאם הוא המפתח לפירוק חזבאללה ושילובו מחדש בלבנון ללא כיבוש צבאי מלא? >>www.inss.org.il/he/publication/lebanon-ddr/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מהן המשמעויות של מצור ימי על מיצר הורמוז?
״משדרים ביטחון״, הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מצור, הסכם או התלקחות: לאן מועדות פניו של המשבר במשא ומתן בין ארה״ב לאיראן? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-usa-talks-fail/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל מאבדת את צעירי ארה״ב
ד״ר אבישי בן ששון-גורדיס וטד ששון, חוקרי המכון, כותבים:
סקר של מכון Pew שנערך בסוף חודש מרץ ופורסם בשבוע שעבר מצביע על כך שרוב בציבור האמריקאי – ובכלל זה רפובליקנים מתחת לגיל 50 – מחזיק בעמדות שליליות או שליליות מאוד כלפי ישראל. נתונים שטרם פרמו ושאנו מביאים כאן לראשונה באדיבות פיו, חושפים תמונה מדאיגה עוד יותר: מגמת הירידה הכללית מכסה על קריסה של מעמד ישראל בקרב צעירים, כולל בקרב קהלים שרבים בישראל ראו בהם בסיס תמיכה מובטח.
הנתונים המפורטים מראים כי בקרב בני 18-29, מחזיקים בדעה שלילית או שלילית מאד על ישראל:
כלל המדגם - 75% (ו-67% מגיל שלושים עד ארבעים ותשע)
דמוקרטים ונוטים לדמוקרטים - 85% (ו-83% מגיל שלושים עד ארבעים ותשע)
רפובליקנים ונוטים לרפובליקנים - 64% (ו-52% מגיל שלושים עד ארבעים ותשע)
גם בפילוח לפי השתייכות דתית, ניתן לראות שחיקה עמוקה בקרב צעירים ביחס לישראל:
אוונגליסטים לבנים מתחת לגיל 50 - 50% שלילי /47% חיובי
אוונגליסטים לבנים מ-50 ומעלה - 20%/77%
פרוטסטנטים לבנים שאינם אוונגליסטים מתחת לגיל 50 - 70%/29%
פרוטסטנטים לבנים שאינם אוונגליסטים מ-50 ומעלה - 53%/46%
קתולים מתחת לגיל 50 - 74%/22%
קתולים מ-50 ומעלה - 50%/46%
בלתי משוייכים מתחת לגיל 50 - 80%/18%
בלתי משוייכים מ-50 ומעלה - 68%/30%
בשל מגבלות סטטיסטיות הנובעות מגודל המדגם לא ניתן לפלח את תתי הקבוצות הדתיות באופן מפורט יותר על פי גיל. בה בעת, סביר שלו היינו בוחנים אוונגליסטים מתחת לגיל 30 היינו מוצאים שהם מהווים משקולת שלילית על התמיכה בישראל בקרב קהילה זו. ככלל, אוונגליסטים לבנים הם הקהילה הכי פרו-ישראלית מחוץ לקהילה היהודית וסקר זה מצטרף לסקרים קודמים המעידים על עלייה בתפיסות שליליות של ישראל בקרב צעירי הקהילה.
במקביל, אף שהקהילה הקתולית לא נחשבת באופן מסורתי לקהילה מרכזית בתמיכה בישראל, מרכזיותם הגוברת של אישים קתולים שמרנים בולטים, למשל סגן הנשיא ואנס, בקרב אליטות הימין האמריקאי החדש, מגבירה את חשיבותה. הנתונים אמנם לא מספקים אינדיקציה ברורה לגבי האופן שבו תופסת תת קבוצה זו את ישראל, אך הם מצביעים על כך שהנושא דורש העמקה.
בשורה התחתונה: מהממצאים ניכר איום משמעותי על אחד מיסודות הביטחון הלאומי הישראלי. הנתונים מצטרפים לשורת סקרים מהשנים האחרונות המעידים כי באוכלוסיה הכללית של ארה״ב לא קיימת כיום אף קבוצת צעירים שרואה את ישראל בחיוב, וכי גם בקרב קהלים מבוגרים יותר מתקבע דימוי שלילי של ישראל. המשך המגמה הנוכחית עלול להוביל בטווח הקרוב למציאות בה אין לישראל בסיס פוליטי יציב באף אחת מהמפלגות.
להתדרדרות בדימויה של ישראל בציבור האמריקאי מתווספים שינויים בתוך קהילה היהודית. הקהילה המאורגנת, ששימשה בעבר עוגן לתמיכה בישראל, מאבדת בהדרגה מהשפעתה הפוליטית. בקרב הציבור היהודי, ובפרק בקרב צעירים, ניכר תסכול עמוק ממדיניות הממשלה בישראל, המוביל לאימוץ עמדות שליליות יותר כלפי ישראל.
ללא שינוי במדיניות הממשלה הנוכחית ייתכן כי הדימוי השלילי של ישראל יתקבע, ורמת התמיכה בה תתייצב בשיעור נמוך משהיה בעשורים קודמים. המגמה ניכרת לא רק בקרב הדמוקרטים, אלא בשתי המפלגות, כך שגם אם המפלגה הרפובליקנית תצליח להגן על הרוב שלה בשני בתי הקונגרס בבחירות האמצע שיתקיימו בחודש נובמבר, מטריית ההגנה שישראל התרגלה לה לא תהיה מובטחת עוד. ניסיון למצות עד תום את תמיכת הממשל הנוכחי בישראל – מה שנדמה כתגובה טבעית לאור האפשרות לעליית ממשל פחות תומך בהמשך – עלולה לסכל כל אפשרות לשיקום מעמדה של ישראל בעתיד, ובכך להוביל למצב של נבואה המגשימה את עצמה. -
INSS
@INSS_Hebrew
״שאגת הארי״: סיכום ביניים
חוקר המכון, ד״ר יהושע קליסקי, כותב:
מלחמת שאגת הארי מתאפיינת בחידושים טכנולוגיים מרשימים מבחינה מבצעית ומקצועית. יתרון המעניק לצה"ל יכולות המאפשרות לדרגי צה"ל השונים שיתוף פעולה אינטימי ביותר עם מפקדת סנטקום של צבא ארה"ב לשם השגת מטרות המלחמה.
צה"ל ביצע בהצלחה מכת מנע מפתיעה בעצמתה. במטס התקיפה הראשוני נדרש סנכרון בין 200 כלי טיס תוקפים, עשרות מטוסי תדלוק ומטוסי בקרה ושליטה הפועלים במרחק של 1800-2000 ק"מ מישראל תוך עיבוד מתמיד והיתוך של נתונים. במכת המנע הושמדו מרבית מערכי ההגנה האווירית ונפגעו יכולות השליטה והבקרה של מערכות אלו, תוך השגת עליונות אווירית כבר בשעות הראשונות של המערכה. בתקיפות נעשה שימוש בחימוש מדויק וקטלני כנגד מטרות נבחרות, בשילוב אמצעים למעקב רציף ומידי אחר יעילות התקיפות, ללא אבדות לכוחות התוקפים. במכת הפתיחה, וגם אחריה, חיסל צה"ל רבים מבכירי ההנהגה המדינית והצבאית של איראן, כולל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי .
צה"ל תקף והשמיד אתרי אחסון ושיגור של טילים בליסטיים, ומספר רב של משגרים. בנוסף, חיל האוויר תקף תשתיות תעשייתיות בטחוניות חיוניות ותשתיות אנרגיה ופגע בשרשרת הייצור והאספקה של חומרי גלם הקשורים בפיתוח הטילים הבליסטיים. הפגיעה הייתה במפעלי פלדה, אלקטרוניקה, אופטיקה ומפעלים כימיים הקשורים לייצור דלק נוזלי או מוצק עבור הטילים הבליסטיים השונים. העליונות האווירית בשמי איראן אפשרה גם את השמדת חיל האוויר האיראני, כולל מטוסי תובלה של משמרות המהפכה, ואת השמדת רובו של חיל הים האיראני כולל כלי שיט, תשתיות תחזוקה ומפקדות שליטה בים הכספי. נעשה גם שימוש אינטנסיבי בכטב"מים לשם פגיעה במשגרי טילים בליסטיים וחיסול מפקדות ואישים מכוחות הבאסיג'. לבסוף, חיל האוויר שב ותקף את אתרי הגרעין שהותקפו בעבר-נתאנז ואיספהאן, ואתר חשאי של קבוצת הנשק מין זאדאא'י, את הכור הגרעיני האיראני באראכ ומפעל ליצור מים כבדים בסמוך אליו. הישגי המבצע יאפשרו, במידה וידרש, את המשך המערכה לשדרוג המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד נכנסו נרטיבים אנטישימיים לשיח הציבורי בארה״ב במהלך מבצע שאגת הארי ואיך על ישראל להגיב? >> www.inss.org.il/he/publication/epic-fury-antisemitism/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בין עוצמה אסטרטגית לשחיקה ציבורית: מעמדה של ישראל בארה״ב לאחר המלחמה
ד״ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר במכון, כותב:
בראי מעמדה של ישראל בארה”ב מאזן המערכה צפוי להיות מעורב. מחד, ישראל הוכיחה את יכולתה להוציא לפועל שיתוף פעולה צבאי עם ארה”ב בקנה מידה שמעטות המדינות שמסוגלות לו, והפגינה ביצועים מבצעיים יוצאי דופן במסגרת זו. פריצת הטאבו על הפעלת כוח אמריקאית גלוייה בזירה המזרח תיכונית בשיתוף עם ישראל ומשטחה עשוי גם הוא לחזק את מעמדה של ישראל מבחינת עתיד היחסים הביטחוניים בין המדינות.
מאידך, בזירה הפנימית המלחמה והאופן בו נראה לעת עתה כי היא מגיעה לסיום, האיצה את השחיקה במעמדה הציבורי של ישראל. דיווחים על תפקידה של הצמרת המדינית של ישראל בעידוד ארה”ב ליציאה למערכה שתוצאותיה נראות כעת לרבים כבלתי מספקות מזינים את הדימוי, האנטישמי לפרקים, של ישראל ושל היהודים כמי ששולטים בנעשה בזירה הבינלאומית. גם בקרב מי שלא אימצו את גרסותיו האנטישמיות יותר של טיעון זה, קיימים ספקות לגבי המידה בה שירתה המלחמה את האינטרס האמריקאי לעומת האינטרס הישראלי.
על רקע זה יש לראות גם את הירידה החדה במעמדה של ישראל המדווחת בסקרים בארה”ב. כך למשל, בסקר פיו שנערך במהלך המלחמה השיבו כ-60% שהם רואים את ישראל באופן שלילי. נתון זה ראוי לציון במיוחד משום שגם בקרב רוב הרפובליקנים מתחת לגיל 50 נרשם רוב לאלה התופסים את ישראל באופן שלילי.
ככל שישראל תיתפס כמי שפעולותיה הכשילו את סיום המלחמה, בין אם אלה פעולות ישירות באיראן או בלבנון, תגבר עוד יותר הביקורת עליה בזירה הפנים אמריקאית. -
INSS
@INSS_Hebrew
בין הצהרות למציאות: חוקרי המכון מנתחים את הפסקת האש וסימני השאלה.
🧵 >>Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
יואל גוז׳נסקי, חוקר בכיר וראש תחום המפרץ:
המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל הציבה את מדינות המפרץ בעמדה מורכבת ואף החמירה את מצבן האסטרטגי. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר שרד והוכיח עמידות, תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – במיוחד היכולת לאיים על מיצרי הורמוז ועל תשתיות האנרגיה במפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית ואת חוסר היכולת של חלופות אחרות – מעצמות חיצוניות, בריתות אזוריות או הסתמכות עצמית – לספק ביטחון אמיתי. כתוצאה מכך, סביר שמדינות המפרץ ימשיכו במדיניות של גידור סיכונים: שילוב בין המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה מפני טילים וכטב"מים), גיוון שותפויות בינלאומיות וניסיון להפחית מתחים עם איראן. במקביל, הן עשויות לקדם פתרונות לעקיפת מיצרי הורמוז ולבחון בטווח הארוך גם יכולות הרתעה לא קונבנציונליות, אם יתברר כי איראן שומרת על יכולות גרעיניות. בסיכומו של דבר, המלחמה לא פתרה את בעיות הביטחון של מדינות המפרץ ואף הדגישה כי כמעט כל החלופות האסטרטגיות העומדות בפניהן הן חלקיות ובעייתיות.
INSS
@INSS_Hebrew
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה וראש תחום לבנון:
חזבאללה מסיים פרק זה בתוצאות מעורבות: מחד, הארגון מילא את תפקידו עבור איראן, גרר את ישראל לחזית נוספת, הוכיח רלוונטיות ויכולת שיקום מהירה, ונשאר גורם מאיים ומרתיע בלבנון. מאידך, שילם מחיר כבד באבדות, פגיעה בתשתיות, כישלון בבלימת צה"ל בדרום לבנון וביצירת משוואות חדשות, והעמיק את הביקורת הציבורית. למרות כל זאת גם הפעם לא ניתן עדיין להספיד את חזבאללה. גם אם המערכה הנוכחית תימשך הוא לא יוותר בקלות, ויחזור להשקיע, בסיועה של איראן, בשיקומו וביצור מעמדו ויפעל בנחישות למניעת יישום הצעתו של הנשיא עוון לנהל מו"ם ישר עם ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
גם הפעם לא נכון להספיד את חזבאללה
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
הפסקת האש במלחמה מול איראן מהווה רק עוד פרק בעימות של ישראל מול חזבאללה ועדיין לא מסמנת את סיומו. חזבאללה מסיים פרק זה בתוצאות מעורבות.
מצד אחד הוא הצליח למלא את התפקיד שיועד לו על ידי איראן במלחמת התמיכה בה וגרר את ישראל להילחם בחזית נוספת כשהוא משקיע את כל האמצעים שברשותו כדי למלא את ייעודו מול איראן. במקביל הייתה זו גם דרך לשמר את שרידותו כשהוא מוכיח שהוא עדיין רלוונטי ומאיים ולא ניתן יהיה להכריעו בקלות. ואמנם במלחמה הוא הציג כי ביכולתו להשתקם במהירות על אף המכות הקשות שספג מצה"ל, וכי הוא עדיין מהווה גורם מאיים על ביטחונה של ישראל כמו גם גורם מרתיע מול ממשלת לבנון שמנסה, ללא כל הצלחה עד כה, לפרקו מנשקו.
מצד שני, חזבאללה שילם גם במלחמה זו מחיר יקר. לא רק באובדן של פעיליו הצבאיים והאמל"ח שלו והפגיעה הקשה בכל מפקדותיו, מתקניו ותשתיותיו בכל רחבי לבנון, אלא גם בכך שלא הצליח למנוע את העמקת נוכחותו של צה"ל בדרום לבנון והרחבת אחיזתו ברצועת הביטחון לאורך הגבול, ונכשל בניסיונותיו לייצר משוואות חדשות בלחימה מול צה"ל או לגרום לפינוי תושבי הצפון. זאת, תוך הרס נוסף לכפרים השיעים בדרום לבנון והטלת העומס של למעלה ממיליון עקורים על ממשלת לבנון. במקביל גם מעמיקה גם הביקורת מצד מרכיבים נרחבים בציבור הלבנוני על כך שחזבאללה מערב את המדינה במלחמה בשירות אינטרסים זרים ונחשפה עוד יותר מחויבותו לאיראן ומעורבותה בלבנון. בימים האחרונים אף מתרוצצת בלבנון שמועה, על כך שהמתקפה הרחבה של צה"ל אתמול שיבשה כוונות של חזבאללה לבצע הפיכה ולהשתלט על מוסדות השלטון בביירות.
למרות כל זאת גם הפעם לא ניתן עדיין להספיד את חזבאללה. גם אם המערכה הנוכחית תימשך כפי שישראל כבר הצהירה והוכיחה במעשים, הוא לא יוותר בקלות, ויחזור להשקיע, בסיועה של איראן, בשיקומו וביצור מעמדו ויפעל בנחישות למניעת יישום הצעתו של הנשיא עוון לנהל מו"ם ישר עם ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקרים חדשים על דעת הקהל היהודית-אמריקאית מצביעים על התנגדות למלחמה ועל שחיקה בתמיכה
טד ששון, חוקר המכון, כותב:
שני סקרים של דעת הקהל בקרב יהודי ארצות הברית—הראשונים מאז פרוץ המלחמה באיראן—מדווחים על התנגדות רחבה למערכה המשותפת של ארצות הברית וישראל. סקר אחד, שנערך על ידי קבוצת מלמן עבור המכון הלא-מפלגתיJewish Electorate Institute , מצא כי 55% מהמצביעים היהודים מתנגדים לפעולה הצבאית. הסקר השני, שנערך על ידי קבוצת GBAO עבור ארגון הליברלי J Street, מצא כי 60% מתנגדים למלחמה. שני הסקרים נערכו בקרב מצביעים יהודים במהלך המחצית השנייה של חודש מרץ, עם טעות דגימה של 3.5%.
באופן כללי, עמדותיהם של יהודי ארצות הברית כלפי המלחמה דומות מאוד לעמדות הציבור האמריקאי הרחב, אשר ברוב הסקרים מביע התנגדות למלחמה בשיעור דומה. גם הפערים המפלגתיים דומים למדי. בסקר מלמן, 83% מהרפובליקנים היהודים תומכים במערכה, בעוד 74% מהדמוקרטים היהודים מתנגדים לה. בסקר GBAO, 98% מהרפובליקנים תומכים בפעולה, ואילו 83% מהדמוקרטים מתנגדים לה.
אף כי העמדות מושפעות מנאמנויות מפלגתיות, הן משקפות גם שיקול דעת אסטרטגי ודאגה מפני תגובת נגד אנטישמי. בסקר GBAO, 63% מהמשיבים היהודים ציינו כי ״דיפלומטיה וסנקציות” הן הדרך היעילה ביותר להתמודד עם האיום האיראני, לעומת 37% שהעדיפו פעולה צבאית. בסקר מלמן, 54% מהמשיבים היהודים אמרו כי המלחמה צפויה לעורר ״דאגה לגבי תפקידן של ישראל ויהודי ארצות הברית במדיניות החוץ האמריקאית.”
סקר GBAO מצביע במיוחד על המשך שחיקה בעמדות הכוללות של יהודי ארצות הברית כלפי ישראל—תהליך שהחל כבר במהלך השנה השנייה למלחמת עזה. בתשובה לשאלה נפוצה בסקרי דעת קהל, 30% מהמשיבים היהודים אמרו כי בסכסוך במזרח התיכון אהדתם נתונה יותר לפלסטינים מאשר לישראלים—שיעור שהיה גבוה אף יותר בקרב קבוצות הגיל הצעירות.
המצביעים היהודים היו גם חלוקים בשאלת הסיוע הכספי והצבאי של ארצות הברית לישראל: 31% תמכו בסיוע ״ללא תנאים”, 44% תמכו בסיוע ״רק אם ישראל עומדת בחוק האמריקאי”, ו-26% התנגדו לכל סיוע. יהודים מבוגרים יותר ובעלי זיקה דתית חזקה יותר (אורתודוקסים וקונסרבטיבים) נטו יותר לתמוך בסיוע ״ללא תנאים״.
שני הסקרים צריכים לשמש אות אזהרה עבור מקבלי ההחלטות בישראל. יהודי ארצות הברית, הנמנים עם תומכיה הבולטים של ישראל בארצות הברית, מאותתים על אי-שביעות רצון גוברת מן הכיוון הצבאי והאסטרטגי של ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר חדש של מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי: חודש למבצע ״שאגת הארי״
לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/survey-lions-roar-3/ -
INSS
@INSS_Hebrew
אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. לנייר המדיניות המלא >> www.inss.org.il/he/publication/nuclear-iran-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בחינת הפעילות האיראנית במצרי הורמוז, שמטלטלת את הכלכלה העולמית, בעין משפטית >> www.inss.org.il/he/publication/hormuz-legal/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חודש ל״שאגת הארי״: מה הסיכוי להגיע להסכם?
פאנל מומחים מיוחד של חוקרי תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון: ד״ר רז צימט, סימה שיין, ודני סיטרינוביץ. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם כל הניתוחים העדכניים ביותר בנושאי ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים.
״משדרים ביטחון״ - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהן ההשלכות של המערכה באיראן על דמשק, כיצד פועל משטר א-שרע לניצול הזדמנויות – ולמה יש לשים לב בישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/syria-iran-war/
-
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
כל המומחים אצלי!
פרק חדש של "משדרים ביטחון" - חודש למבצע "שאגת הארי" עם סימה שיין, @citrinowicz @RZimmt
@INSS_Hebrew -
INSS
@INSS_Hebrew
שחרור אחיזתה של איראן במצר הורמוז והפסקת השיבוש שהיא גורמת לכלכלת העולם ידרשו לא רק הפחתת איומים על השייט, אלא גם הגברת הלחץ על כלכלת איראן כדי להרתיעה מהתקפות נוספות וליצור מנוף לדיפלומטיה. מהן האפשרויות הצבאיות שעומדות בפני וושינגטון? >> www.inss.org.il/he/publication/hormuz-military-actions/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד איראן. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים. לנתונים המלאים >> www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-data/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה הישראלית-אמריקנית מאיצה את המגמות הקיימות בארה"ב המצביעות על ירידה בתמיכה בישראל והתנגדות לברית המסורתית בין וושינגטון לירושלים. כיצד ניתן למתן פוליטיזציה נוספת של היחסים החזקים בין המדינות? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-usa-relations/
-
INSS
@INSS_Hebrew
העקורים בלבנון – פצצת זמן חברתית
ד״ר מורן לבנוני, חוקר בכיר במכון, כותב:
על פי הפרסומים מלבנון אומדן העקורים שעזבו את בתיהם מאז פרוץ מלחמת "שאגת הארי" הוא כמליון נפש. בפועל, כל תושב חמישי בלבנון נעקר מביתו. רובם תושבי כפרי הדרום שעזבו לאחר הודעות פינוי של דובר צה"ל לפני תקיפות מעוזי חזבאללה וחלקם תושבי הפרבר הדרומי של בירות - הדאחיה, ותושבי הבקאע.
ממשלת לבנון הקימה עבור העקורים מרכזי-קליטה בבתי-ספר ממשלתיים אולם מספר המקומות במרכזים אלה מצומצם ביחס לדרישה. משפחות רבות נאלצות להתגורר במבני ארעיים ובאוהלי-בד בגנים-ציבוריים או בשולי הדרכים. יתירה מזו, תושבים נוצריים ודרוזים מונעים לעיתים את כניסתם של העקורים בני העדה השיעית לשכונותיהם מחשש כי הדבר יביא להשתלטות של שיעים על מבנים ושטחים ציבוריים וייקרא להפצצות של חיל-האויר על פעילי חזבאללה המסתתרים בין העקורים.
ביקורת חריפה במיוחד מצד תושביה הנוצרים של בירות מעוררת כוונת ממשלת לבנון בשיתוף עם עמותה בשם "פרח אל-עטא" (שמחת הנתינה) המקורבת למפלגה הנוצרית ה"זרם הפטריוטי החופשי" של ג'בראן בסיל, להקים מרכז קליטה לעקורים בשכונת הקרנטינה הצמודה לנמל בירות. תושבי שכונת אל-אשרפיה הסמוכה טוענים כי מרכז זה יחסום את רצף השכונות הנוצריות של בירות צפונה לכיוון ג'וניה. מעבר לכך, בקרב התושבים הנוצריים המתנגדים לחזבאללה וקונקרטית להחלטתו לערב את לבנון במלחמה שהיא לא קשורה אליה גוברת הסלידה וההתנגדות למעשי ההתגרות של אנשי חזבאללה ואמ"ל מקיימים סיורים רכובים ברחבי השכונות הנוצריות תוך השמעת הימנונים וקריאות בזכות חזבאללה והשיעים. פרובוקציות אלה גורמות להתגברות המתח העדתי בבירה בירות ולא אחת לקטטות המחייבות את התערבות הצבא וזרועות הביטחון.
הצהרתו של שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ כי תושבי הכפרים השיעים בדרום לא יוכלו לשוב לכפריהם אלא לאחר פירוק מוחלט של חזבאללה מנשקו וכי הכפרים יהרסו בדומה למודל העזתי רק מגבירה את חששותיהם של התושבים הנוצרים, הסונים והדרוזים כי השיעים עלולים לגור בתוכם לזמן ארוך יותר משחשבו בתחילה. התפתחות אשר עלולה להעצים את החיכוכים וגילויי האלימות הבין עדתיים בלבנון. -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן מכוונת לשתי נקודות בבטן הרכה של המערכה המשותפת לארצות הברית ולישראל – שוק הנפט ומדינות המזרח התיכון הפגיעות. כיצד יכולות בעלות הברית לערער על האסטרטגיה הזו? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-strategy/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״ככל שהמשטר האיראני שורד יותר, ככה התחושות במוסקבה יותר נוחות״
איך המערכה משרתת את האינטרסים של פוטין, ועד כמה הוא מסייע למשטר האייתולות. וגם – איך באים לידי ביטוי הפי שבין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של ישראל ושל ארה"ב, בהקשר של רוסיה במציאות הנוכחית?
הזווית הרוסית - פרק חדש של ״משדרים ביטחון״ - זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המשחק הכפול של האקדמיה
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
נדמה היה שמאז השימועים הפומביים של נשיאות האוניברסיטאות בקונגרס, והתפטרות חלקן לאחרי השימוע, הבעיה כמו נפטרה מעצמה, אך לא כך הדבר. לפי דו״ח שפרסם הרוב בוועדת החינוך וכוח העבודה של הקונגרס האמריקאי, בעיית האנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה ממשיכה, ואולי אף מחמירה. דו״ח זה מצביע על מספר גורמים המעצבים ותורמים לאווירה העוינת בקמפוסים כלפי ישראל ועבור סטודנטים יהודים. כמו בעבר, התייחס הדו״ח לסגל האקדמי והמנהלי שחלקים ממנו מפיצים אנטישמיות, וזאת לצד מנהיגי סטודנטים אנטי-ישראלים, שאותם הגדיר הדו״ח כמעין ״ראשי כנופיות״ המובילים הטרדות חוזרות ונשנות נגד סטודנטים יהודים. אך לצד הסגל והסטודנטים שהואשמו לא פעם ביצירת אווירה עוינת ליהודים, הפעם מופנית אצבע מאשימה ברורה כלפי ראשי האוניברסיטאות, שלפי הדו״ח, יש בהם כאלה שהחליפו את כובע האקדמאים בחולצת פעילים-אקטיביסטים. נקודה זו חשובה מאוד משום שהיא מדגישה שלנשיאי ונשיאות האוניברסיטאות יש תפקיד שאינו רק מנהלי. כלומר, עליהם לא רק להחליט היכן ומתי יתקיימו מחאות, כפי שעשו רובם עד כה, אלא עליהם להביע עמדה מוסרית ברורה ולא מתפשרת שלא מאפשרת את קיומם של מופעי אנטישמיות, כולל הטרדת סטודנטים יהודיים במוסדות הלימוד.
פרק נרחב מוקדש לסוגייה בעייתית לא פחות והיא השלוחות של האוניברסיטאות האמריקאיות במדינות שאינן דמוקרטיות, בראשן קטר. שלוחות אלה שיחקו משחק כפול כאשר מצד אחד התחייבו לשמור ואף להפיץ ערכים מערביים וליברליים, ומן הצד השני נכנעו לתכתיבים של המדינות בהן הם מתארחות. כך, למשל, תכנים אנטי-ישראלים בוטים נלמדו בקמפוסים של נורת׳ווסטרן וג׳ורג׳טאון בקטר, אך תכנים המעבירים ביקורת, גם אם לגיטימית, על מדיניות קטר, הועלמו מן השיח. משחק כפול זה אינו יכול להימשך, ולמרות שלישראל אין את היכולות להשקיע ממון באקדמיה האמריקאית, כפי שעושה קטר, בהחלט רצוי שהיא תחשוף אירועים מסוג אלה, כדי לאפשר לרשויות המתאימות להתמודד עימן, להבטיח שסטודנטים יהודים יכולים ללמוד בביטחה ובחופש, ולמנוע הסתה נגד ישראל, גם היא מתרחשת בשלוחה נסתרת מן העין. -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן לא מבקשת לייצר רק הישגים צבאיים ישירים, אלא בעיקר לעצב תפיסות, לייצר התרעה פסיכולוגית ולשחוק את חוסנם של יריביה לאורך זמן, תוך יצירת לחץ בינלאומי לסיום הלחימה בתנאים הנוחים לה. כיצד היא משתמשת ביכולות צבאיות לצד לוחמת מידע וטכנולוגיות מתקדמות כדי לעשות זאת? >> www.inss.org.il/he/publication/roaring-lion-media/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חזבאללה מנהל בעת הנוכחית מלחמת הישרדות בתקווה לשנות את מאזן הכוחות בינו לבין צה"ל ולשפר את מעמדו בזירה הפנימית בלבנון. מה עומד מאחורי החלטת הארגון המוחלש להצטרף למערכה, וכיצד על ישראל לפעול מולו? >> www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-roaring-lion/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך באה לידי ביטוי בשדה הקרב המדיניות האמריקנית החדשה, שבמסגרתה מוצב ה-AI כרכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף המודיעין ובתכנון מבצעים מורכבים – ומה המסקנות שצריכים להסיק בישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/ai-first/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״ממשלת לבנון רוצה לעשות איתנו שלום - חייבים לנסות את זה״
באיזה שלב של המלחמה מתחילים לתכנן את סופה ואת המציאות שמבקשים ליצור באמצעותה לאחר מכן? כיצד הזרוע המדינית משפיעה על הגדרת יעדים צבאיים וכיצד אותם יעדים צבאיים מסייעים להשגת היעדים הפנימיים? האם בשלב הזה של המלחמה מאוחר מדי לדבר על תכנון ועל איזה טעות שנעשתה ב"עם כלביא" אסור לחזור כעת?
פרק חדש של ״משדרים ביטחון״, עם תא״ל (במיל׳) אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים"ֿ, זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות -
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה עם איראן הציבה את מדינות המפרץ בעל כורחן בלב העימות. כיצד הן את המערכה בין ישראל וארה"ב למשטר האייתולות, במהלכה עריהן המרכזיות מותקפות באופן יומיומי על ידי המשטר בטהראן? >> www.inss.org.il/he/publication/gulf-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
טראמפ בין אולטימטום לאכיפה: המערכה מול איראן כבר אינה רק על היעדים המקוריים
אלדד שביט וג'סי ויינברג, חוקרי המכון, כותבים:
הפוסט שפרסם הנשיא טראמפ בלילה האחרון מסמן עליית מדרגה נוספת במערכה מול איראן. האולטימטום שהציב לטהראן, לפתוח בתוך 48 שעות את מצרי הורמוז, והאיום לפגוע בתשתיות חשמל מרכזיות באיראן אם לא תיענה, מלמד כי מבחינת וושינגטון המערכה כבר אינה מתנהלת רק סביב שחיקת יכולותיה הצבאיות והגרעיניות של איראן. בשלב זה, מדובר גם בשאלת ההרתעה והאמינות הנשיאותית. לאיום הזה יש להתייחס ברצינות, בין היתר משום שהוא מגובה גם בהמשך תגבור הכוחות האמריקאיים במרחב ובבחינה של חלופות צבאיות להבטחת חופש השיט במפרץ.
עם זאת, האולטימטום אינו בהכרח מעיד על כך שטראמפ בחר במסלול של הסלמה מלאה. סביר יותר שהוא מבקש קודם כל למקסם את האיום עצמו: להפעיל לחץ על איראן, לשדר נחישות כלפי שותפותיו ויריביו, ובו בזמן לשמר לעצמו חופש תמרון בין אכיפה צבאית, בלימה חלקית או הסדרה מוגבלת. גם ההחלטה האמריקאית לאפשר למשך 30 יום מכירה ואספקה של נפט איראני שכבר נמצא בים, מהלך שנועד להוסיף לשוק כ־140 מיליון חביות, ממחישה כי הבית הלבן פועל לא רק לפי היגיון של הסלמה אלא גם מתוך לחץ לבלום את הזינוק במחירי האנרגיה ואת המחיר הפוליטי הפנימי הנלווה לכך.
מנגד, גם איראן אינה מאמצת דפוס של בלימה, אלא של הסלמה נגדית. תגובתה לאולטימטום האמריקאי כללה איום מפורש לפגוע בתשתיות אמריקאיות ובתשתיות של בעלות ברית אזוריות, ובימים האחרונים היא כבר הוכיחה נכונות להרחיב את זירת הפגיעה באמצעות תקיפות נגד מתקני אנרגיה במפרץ ושיגורים לעבר ישראל. במובן זה, המערכה הולכת ומקבלת אופי של מאבק הדדי: כל העלאת מדרגה מצד וושינגטון או ירושלים נענית בניסיון איראני להוכיח כי גם לטהראן נותרה יכולת להכאיב, לשבש ולגבות מחיר.
ואולם, גם אם טראמפ יצליח לכפות פתיחה מחודשת של הורמוז, יישארו בעינן שאלות היסוד של המערכה ובעיקר עתידו של מלאי האורניום האיראני המועשר ל־60% שקבור מחתת לקרקע, כל הנראה, במספר יעדים. במקביל, התמונה המצטברת מצביעה על כך שהמשטר בטהראן לא קרס, וכי גם לאחר פגיעה קשה ביכולותיו הוא עודנו מסוגל לתפקד, להגיב ולהסלים.
מכאן שהמערכה הנוכחית כבר אינה רק על הגרעין, על חופש השיט או על מחירי הנפט. היא הפכה גם למבחן של אמינות, כוח עמידה ויכולת כפייה. טראמפ מבקש בשלב זה לשמר לעצמו את כל האופציות, אך ככל שהעימות מתמשך ומתרחב, כך גובר הסיכון שהמאבק על ההרתעה והיוקרה יהפוך בהדרגה למרכיב מרכזי לא פחות מן היעדים האסטרטגיים המקוריים. -
INSS
@INSS_Hebrew
בעיצומו של משבר חריף ביחסי ישראל-ירדן פרצה המלחמה נגד איראן, שלהשלכותיה פוטנציאל לשינוי טיב מערכת היחסים בין עמאן לירושלים >> www.inss.org.il/he/publication/israel-jordan-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר חדש של מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי: שבועיים לתוך
מבצע ״שאגת הארי״
לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/survey-lions-roar-2/ -
INSS
@INSS_Hebrew
״צייד הבסיג'ים״: האם האיראנים חושבים שהחיסולים יביאו להפלת המשטר?
בפרק חדש של מעבר לרשת, אורית פרלוב מנסה לאפיין את השיח הציבורי באיראן בעקבות מבצע ״שאגת הארי״
הפרק המלא, ובו פרשנויותיהם של אסטרטגים ערבים ואיראנים ושאר התנאים הנדרשים להפלת המשטר - זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@oritperlovThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. איך ניתן להסביר זאת? >>www.inss.org.il/he/publication/china-iran-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המערכה הצבאית שפתחו ארצות הברית וישראל נגד איראן בסוף פברואר 2026 מציבה את מוסקבה בפני מציאות אסטרטגית חדשה. כיצד רואה הקרמלין את המתרחש בזירה האיראנית, אילו לקחים הוא לומד ממהלכי המלחמה ומהן השלכותיה על הזירה הרוסית? >> www.inss.org.il/he/publication/russia-iran-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
לא אירועים בודדים: המערכה נגד יהודי התפוצות
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
בשבוע שעבר הרעידו מספר פיגועים את אמסטרדם ורוטרדם שבהולנד, את לייז׳ שבבלגיה, ואת ווסט בלומפילד שבמישיגן, ארצות הברית. ארבעת הפיגועים התרחשו במוסדות יהודים מובהקים - בתי כנסת, בתי ספר יהודיים, או במקרה של מישיגן, במבנה המשמש גם כבית כנסת וגם כבית ספר יהודי. קל היה לתקשורת המקומית באותן מדינות, ובמידה מסוימת גם לתקשורת הישראלית, להזדעזע, אך להמשיך במהרה לנושא שנתפס כגדול וחשוב יותר - המערכה הניטשת בין ארצות הברית וישראל לאיראן וזו שבין ישראל לחיזבאללה בלבנון. אך למעשה, אין אלה שתי ידיעות סותרות, כי אם קשורות בקשר הדוק. לפי פרסומים בארצות הברית, המחבל ממישיגן הינו אזרח ממוצא לבנוני שביצע את הפיגוע כדי לנקום על מות קרוביו בלבנון, שניים מהם מחבלי הכוח הרקטי חיזבאללה. את שלושת הפיגועים באירופה ביצע ארגון ״אסחאב אל יאמין״ שלפי מקורות אירופיים הוקם בסבב ההסלמה האחרון מול איראן, ונתמך על ידי משמרות המהפכה כדי לפגוע ביעדים יהודיים באירופה.
למרות שלא היו נפגעים בנפש באף אחד מהפיגועים, הם כולם העבירו מסר חד וברור לקהילות היהודיות באירופה ובארצות הברית - אתן האחראיות למעשיה של ישראל, בין אם אתן תומכות בהם או אם לאו. האשמת יהודים כקולקטיב באחריות למעשיה של ישראל היא האשמה אנטישמית, לפי הגדרת האנטישמיות המקובלת של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, הגדרה שכל שלוש המדינות הנפגעות אימצו. אך, כאמור, הפיגועים הללו התרחשו רק לאורך השבוע האחרון, והם מצטרפים לעשות פיגועים ואירועי ונדליזם אחרים במדינות רבות שמטרתם להצר את צעדיה של הקהילה היהודית ולהניא את מי מהם שתומך בישראל מלעשות זאת. על המדינות לא להתייחס לאירועים אלה כאירועים בודדים ונטולי הקשר, אלא כחלק ממערכה עצימה נגד קהילות יהודיות בתפוצות, שמסכנת לא רק את הקהילות, אלא את המדינה כולה. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההתחממות בגזרה הצפונית - האם סוריה צפויה להתערב?
״משדרים ביטחון״: פרק חדש ובו משוחחות ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, וד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה בצפונית, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הזווית הטורקית והזווית הסורית במערכה מול איראן ומול חיזבאללה
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
צומת קבלת ההחלטות של טראמפ בנוגע להמשך המלחמה באיראן – והמשמעויות לישראל >> www.inss.org.il/he/publication/trump-war-considerations
-
INSS
@INSS_Hebrew
ללמוד מניסיונם: כיצד כטב"מי שאהד מחזקים את הזיקות בין רוסיה ואוקראינה לבין המלחמה באיראן
גאורגי פורוסקון, חוקר המכון, כותב:
המלחמה באיראן גוררת לתוכה גם את רוסיה ואת אוקראינה. מדובר בשלב זה במעורבות עקיפה, דרך מומחיות וייעוץ מודיעיני וצבאי-טכנולוגי, בדגש על ניסיון מבצעי עם כטב"מים מתאבדים – אך המגמה ברורה.
לפי פרסומים והערכות של מודיעין מערבי, רוסיה מסייעת לאיראן בשלושה אופנים פרקטיים. הראשון הוא העברת מודיעין על אובייקטים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון (ייתכן מבוסס בראש ובראשונה על צילומי לוויין). השני הוא ייעוץ טכנולוגי-מבצעי באשר ייעול הפעלת הכטב"מים – אותם "שאהדים" שרוסיה רכשה מאיראן ושדרגה לצרכי מלחמתה באוקראינה – עד כדי, לחומרה, הספקתם לידי איראן (כנראה בכמויות מוגבלות), כפי שטוען נשיא אוקראינה זלנסקי, ומה שנתמך גם באמצעות רכיבים רוסיים שנמצאו באתרי הנפילות במדינות המפרץ. השלישי הוא סיוע לוגיסטי-דיפלומטי, אשר בא לידי ביטוי באופרציה רוסית להוצאת מעל מאה דיפלומטים איראנים מלבנון (כאשר בתוך כך עלו תהיות האם חלקם היו אנשי משה"מ).
מצד שני, רוסיה נמנעת פומבית מצעדים שיתפרשו כהשתתפות צבאית ישירה – ומשתדלת שלא לחצות את הסף שיוביל לעימות ישיר עם ארה"ב וישראל. עם זאת, המיצוב הפוליטי של רוסיה הינו חד וברור. מוסקבה מבקרת בחריפות את המערכה הישראלית־אמריקאית וב־14 במרץ גינתה פומבית תקיפות ישראליות בקרבת תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, שבה עובדים גם מומחים רוסים. במקביל הקרמלין מפיק רווח כלכלי מן הסכסוך: הזינוק במחירי הנפט והחלשה זמנית של סנקציות אמריקניות משפרים את מצבו של התקציב הרוסי, הנתון לגירעון של עשרות מיליארדי דולרים.
אוקראינה, לעומת זאת, מוצאת את עצמה בצדו השני של הסכסוך. קייב משתפת באופן פעיל את ארצות הברית ואת מדינות המפרץ הערביות בניסיון שצברה במאבק נגד אותם הכטב"מים האיראניים. כך, שלחה אוקראינה לאזור צוותי מומחים כדי לסייע בארגון וכיול מערכי ההגנה נגד השאהדים, כולל ייעוץ לגבי טקטיקות וטכנולוגיות יירוט. בפועל, אוקראינה היא אחת המדינות הבודדות שלהן ניסיון קרבי ממשי בהתמודדות עם מתקפות המוניות של כטב"מים מתאבדים, וניסיון זה התגלה כמבוקש במיוחד במזרח התיכון. על רקע זה ראה"מ פנה בבקשה לקיים שיחה נדירה עם נשיא אוקראינה זלנסקי, שעתידה להתקיים בתחילת השבוע. איראן כבר הגיבה במישור הפוליטי: מהפרלמנט האיראני מושמעות האשמות כלפי קייב בסיוע לישראל שבגינן ניתן להתייחס לאוקראינה כ“מטרה לגיטימית”.
מלבד כך, עצם היקפה של המלחמה באזור טומן בחובו סיכון עבור קייב: ככל שכוחות אמריקאיים ובעלות בריתם משתמשים ביותר טילי יירוט להגנה על בסיסים ותשתיות במפרץ הפרסי, כך גוברת האפשרות שמערכות נדירות אלה יהיו קשות יותר להשגה עבור אוקראינה.
מבחינת ישראל, חשוב להפנים את הזיקות בין המלחמה שלנו לבין רוסיה ואוקראינה. ההיבט הבולט (אבל לא היחיד) הוא נכונות שתי המדינות לחלוק את הניסיון הקרבי הענף בטכנולוגיות בלתי מאוישות – אותם כטב"מי שאהד – לשדה המערכה המזרח תיכוני, כאשר רוסיה נרתמה לעזרתה של איראן, ואילו אוקראינה הופכת בפועל לחלק מהמחנה המתמודד עם היכולות האיראניות. -
INSS
@INSS_Hebrew
טילים בליסטיים עם מטען נפץ מתפזר או פצצות מצרר
ד״ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
חלק מהאמל"ח הטילי המשוגר מאיראן לישראל אינו מכיל ראש קרבי עם חומר נפץ מרסק (חנ״ם), אלא מקבץ של פצצות קטנות, לעיתים הן נקראות פצצות מצרר, או פצצונות.
פצצות אלו מתפזרות באוויר ונופלות על פני שטח נרחב, דבר המהווה סכנה כפולה בעת הפגיעה למבנים, תשתיות ולאזרחים.
ככלל, הטילים הבליסטיים המשוגרים לישראל מכילים ראש קרבי בן מאות ק"ג של חומר נפץ. כאשר הטיל פוגע במטרה אליה כוון, נגרם נזק ממוקד למטרה ולסביבתה עקב הפיצוץ, גלי ההדף הנלווים לו, והפגיעה הקינטית במטרה. לטילים הבליסטים המכילים כמות גדולה של פצצות מצרר, אותם משגרים האיראנים במלחמת עם כלביא ובמלחמה הנוכחית, היא לגרום לנזק סביבתי במרחב גדול ולייצר פגיעה במספר רב של מטרות ונפגעים ללא אבחנה.
הטיל הבליסטי שנושא את הראש הקרבי, ובתוכו פצצות המצרר, הוא ככל הנראה חוראמשהר או עימאד, אך אין מידע גלוי בנושא. הוא משוגר אל מטרתו וכאשר הוא נמצא בגובה של 7-10 ק"מ מעל המטרה, הראש הקרבי שלו נפתח והחימושים, אותן פצצות קטנות בנות 2.5-5 ק"ג חנ"ם, מתפזרות מרחבית ונופלות על פני שטח גדול. הפיצוץ מתרחש בעת הפעלת מנגנון הדריכה והפעלת חומר הנפץ בשעת הפגיעה במטרה או בקרקע.
מעטפת הפצצות עשויה מחומרים מיוחדים על מנת למנוע פגיעה תרמית או מכנית במעבר אל המטרה דרך האטמוספירה. הפיזור של הפצצות אינו סימטרי, אך ניתן להעריך כי רדיוס הפגיעה הממוצע הוא בין כמה מאות מטרים ועד לטווח של 10 ק"מ. היקף הפיזור תלוי בעיקר כמובן ברוחות ובטורבולנציה הקיימות באטמוספירה, בגובה בו משחררים את החימוש, ובמהירות הטיל נושא החימוש.
אחוז מסוים מאותן פצצות אינו מתפוצץ בהגיעו אל המטרה, אלא נשאר כנפל, מעין מוקש אשר עלול להידרך ולהתפוצץ במגע אדם ולגרום לפציעות חמורות ואף למוות. מסיבה זו השימוש בפצצות מצרר נאסר באמנת דבלין שנכנסה לתוקף בשנת 2010.
מה ניתן לעשות? בהיבט האישי, יש להקפיד על הוראות המיגון של פיקוד העורף והמשטרה. בהיבט הבטחוני, שדרוג מערכות היירוט על מנת לפגוע וליירט את הטיל נושא פצצות המצרר הרחק משטח מדינת ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
אידאולוג מהפכת או אופרטוניסט: מי הוא מוג'תבא חמינאי?
״משדרים ביטחון״, פרק חדש עם ד״ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל תוכנית איראן והציר השיעי, זמין להאזנה ולצפיה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
טילים, פליטים, כורדים וערעור המעמד האזורי: האתגרים שעמם מתמודדת אנקרה בתקופת המלחמה באיראן, פעולותיה, וההזדמנויות שהיא עשויה לנצל >> www.inss.org.il/he/publication/turkey-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם יציבות המשטר האיראני בסכנה?
ד״ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, כותב:
מאז תחילת המערכה הצבאית באיראן ממשיכים חילות האוויר של ישראל וארה"ב בתקיפת תשתיות של מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה ושל כוחות ביטחון הפנים ברחבי המדינה. תקיפות אלה נגד עשרות מפקדות ובסיסים נועדו לגרוע ככל האפשר מיכולות כוחות הביטחון האיראניים כדי לפגוע ביכולתם לשמר את שליטתו של המשטר ולערער את יכולת הדיכוי שלהם.
עם זאת, נראה כי התקיפות המתמשכות אינן פוגעות – לפחות בשלב זה – ביכולתו של המשטר האיראני לשמר מידה ניכרת של שליטה במצב ברחבי המדינה. דיווחים המתפרסמים בערוצי חדשות וברשתות החברתיות, לרבות בערוצים המזוהים עם האופוזיציה האיראנית, מעידים כי כוחות ביטחון הפנים ומנגנוני המודיעין של הרפובליקה האסלאמית, ובהם משמרות המהפכה, הבסיג', כוחות ביטחון הפנים ומשרד המודיעין, ממשיכים בפעילות נרחבת שמטרתה לשמר את יציבות המשטר.
מדיווחים אלה עולה, בין היתר, כי כוחות ביטחון הפנים ממשיכים לפרוס מחסומים רבים בערים המרכזיות כדי לפקח על תנועת האזרחים ולהרתיע את האוכלוסייה מפני חידוש ההפגנות נגד המשטר. כך, למשל, הקימו כוחות הביטחון רשת רחבה של מחסומים ועמדות בדיקה בטהראן. כמו כן, משתמשים כוחות הביטחון בתשתיות אזרחיות, במיוחד בתי ספר, לצרכים צבאיים. במספר ערים ברחבי איראן דווח על נוכחות יחידות בבתי ספר או בבניינים ממשלתיים שונים, כדי לאפשר להן להמשיך לפעול חרף הפגיעה במפקדות ובבסיסים המשמשים אותן בשגרה.
במקביל, ממשיכים השלטונות בהובלת גופי הביטחון והמודיעין לנקוט מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל גילוי של התנגדות למשטר. זאת, במקביל להמשך החסימות של הגישה לאינטרנט. במסגרת זו נעצרו בימים האחרונים לכל הפחות עשרות אזרחים שהואשמו בעבירות של ריגול, הסתה, שיתוף פעולה עם רשתות תקשורת זרות (למשל "איראן אינטרנשיונל") או צילום אתרים שנפגעו בתקיפות הישראליות והאמריקאיות. במקביל, פרסמו בכירים איראנים אזהרות מפורשות שלפיהן כל אזרח שישתף פעולה עם "האויב" וייצא להפגנות ייחשב כמשתף פעולה עם אויבי הרפובליקה האסלאמית בעת מלחמה. מפקד כוחות ביטחון הפנים, אחמד רזא ראדאן, אף הזהיר כי כוחותיו קיבלו הוראה מפורשת לירות באופן ישיר בכל מי שייתפס כמנצל את תנאי המלחמה, לרבות גנבים ומתפרעים.
התקיפות הישראליות והאמריקאיות נגד יעדים שלטוניים וביטחוניים בניסיון להשפיע על יציבות המשטר עשויות לשחוק לאורך זמן את יכולות המשטר ולהקשות עליו להתמודד בהצלחה עם אתגרים פנימיים, במיוחד בתרחיש של חידוש המחאה העממית. עם זאת, נראה כי בשלב זה אין בתקיפות אלה כדי לערער את הלכידות הפנימית בקרב כוחות הביטחון, את יכולתם לתפקד או את שליטתם המעשית ברחבי המדינה. -
INSS
@INSS_Hebrew
המערכה מול איראן גלשה לחזית הכלכלית, כשבמוקד ניסיונותיה של טהראן לפגוע בשוק האנרגיה העולמי כדי לאלץ את ארצות הברית לסיים את הלחימה. עם זאת, ניתוח מצב השוק מגלה תמונה מפתיעה. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/economic-pressure/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הפער הניכר בין חזונה של הנהגת לבנון, אשר בא לידי ביטוי בהחלטותיה נגד חזבאללה עד כה, לבין חוסר היכולת לממשו, מהווה אתגר לישראל. איזו מדיניות מומלץ לישראל לאמץ על מנת לחזק את ההנהגה הנוכחית בלבנון כשותפה עתידית? >>www.inss.org.il/he/publication/lebanese-armed-forces/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שימושי AI במבצע "שאגת הארי"
עידו קרפ וד"ר יהושע קליסקי, חוקרי המכון, כותבים:
במבצע "שאגת הארי" נגד איראן, האמריקאים ביצעו שימוש נרחב בבינה מלאכותית. לפי פרסום ב-Responsible Statecraft, צבא ארה"ב השתמש במודל AI שנקרא "קלוד" (Claude) כדי לתעדף ולתקוף 1000 מטרות ב-24 השעות הראשונות של המלחמה. ולתעדף מטרות בקצב שאינו אפשרי מבחינה אנושית.
"קלוד" הוא מודל שפה גדול שאומן על כמויות עצומות של טקסט ומידע. עם יכולת לנתח, לסכם ולהפיק טקסט חדש בשפה טבעית, להצליב מקורות מידע רבים ולהציע נימוקים ותרחישים. המודל מחשב הסתברויות למילים ורעיונות סבירים בהקשר נתון. שימוש ב-AI במלחמות אינו חדש, מלחמת רוסיה-אוקראינה היא הסכסוך הבינלאומי הראשון שבו הצדדים היריבים פיתחו והשתמשו באופן פעיל בבינה מלאכותית למטרות צבאיות. הפיתוחים כללו פתרונות למודיעין גיא-מרחבי, מבצעים עם מערכות בלתי מאוישות ואימונים צבאיים, לוגיסטיקה ולוחמת סייבר, והם המפתח להצלחה היחסית של אוקראינה בשדה הקרב. ניתוח שערך "הניו יורק טיימס" בנושא שימוש ה-AI במבצע מול איראן מוסיף שיש פונקציות המבוצעות כעת באופן אוטונומי והן כוללות המראה או ריחוף ללא GPS, ניווט לאזורי תקיפה, כמו גם זיהוי מטרות, מעקב ומרדף ועד נטרול המטרה. החידוש שתוכנת "קלוד" מוסיפה למלחמה הוא שכבת ניתוח, הסקת מסקנות והפיכת תהליך קבלת ההחלטות למהיר ואוטומטי יותר.
קיימת הנחה שקלוד משולב במערכת הנקראת "מייבן סמארט", פלטפורמה מבצעית של חברת פלנטיר. לפי פרסום של מרכז סופאן, המערכת אוספת נתונים ממקורות שונים, כולל תמונות לוויין, נתוני חיישנים ועוד, לממשק יחיד עבור מפקדים ומתכננים צבאיים. הכתבה מוסיפה ש"קלוד" שימשה אנליסטים לזיהוי דפוסים ולספק מודיעין והדרכה כנדרש עבור המבצע.
מרכזי נתונים המשוייכים לארה"ב ונמצאים במדינות המפרץ הפכו למטרה בתקיפות התגמול של איראן. ה"פייננשל טיימס" מציין שתקיפות מל"טים איראניים על מתקני אמזון באיחוד האמירויות ובבחריין מדגישות את הפגיעות של מתקני ענן, מתקנים שמהווים סמלים בולטים של כוח הטכנולוגיה האמריקאי באזור וקשים להגנה מפני תקיפה אווירית. ייתכן גם שהדבר מסמל עלייה בחשיבות של מרכזי נתונים בתור מטרות לפגיעה במלחמות. השימוש הנרחב ב-AI במערכה הנוכחית ממחיש את האופי הטכנולוגי והמתוחכם של המערכה הנוכחית וממחיש את העובדה ששדה הקרב הוא כר פורה להיווצרותן של טכנולוגיות נשק חדשניות. -
INSS
@INSS_Hebrew
מאוסטרליה ועד אמריקה: הנצחת זכרו של ח'מינאי במסגדים במערב כחלק מרשת ההשפעה האיראנית
ד״ר אלעד בן דוד, חוקר המכון, כותב:
חיסולו של עלי ח'מינאי, המנהיג העליון של איראן, בשבוע שעבר, הוביל לטקסי הנצחה במסגדים ומרכזים אסלאמיים חוצי גבולות ברחבי המערב. אף שחלקים מהפזורה האיראנית במערב מתנגדים למשטר ופועלו של ח'מינאי, חוגים שיעים מסוימים—במיוחד בקרב זרמים רדיקליים יותר—הביעו תמיכה בדמותו ובמורשתו.
באירופה לדוגמה, המרכז השיעי של אנגליה בצפון לונדון, הביע תנחומים על מות "השהיד" ח׳מינאי, ומחוץ למבנה הוצבו תצלומי המנהיג מוארים בנרות. גם במסגד "אימאם רזא" בברלין, הידוע בזיקתו לחיזבאללה, נערך טקס אבל לח׳מינאי — בדומה לטקס שנערך בו בשנת 2020 לאחר חיסול קאסם סולימאני. בארצות הברית, מסגדים בוירג'יניה ובדירבורן שבמישיגן, קיימו אירועים לזכרו של ח׳מינאי, ואף פורסם פלייר לסעודת האיפטר ברמדאן שבו כונה "המנהיג שלנו", זאת תוך האשמות חריפות על ארצות הברית שפעולותיה מונעות משיקולי "ישראל תחילה".
טקסים להנצחת ח'מינאי לא פסחו גם מהקהילה השיעית בדרום אפריקה. חברי הקהילה בקייפטאון התכנסו לטקס אבל על מותו של ח׳מינאי, שבו הונפו דגלי איראן, והושמעה ביקורת חריפה נגד ישראל וארצות הברית. גם באוסטרליה הרחוקה, מרכז "אל-רחמן" בסידני, ערך כינוס אבל לזכר "נשמתו הטהורה" של ח׳מינאי ולמען השהידים שקמו אל מול התוקפנות האמריקאית-ישראלית נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן—מה שעורר את זעמה של הקהילה היהודית.
הנצחת ח׳מינאי במסגדים שונים במערב ממחישה את עומק הקשרים בין חלקים מהדיאספורה השיעית לבין המשטר האיראני. גם כאשר מעמדו האזורי מותקף ומאותגר, מוסדות אסלאמיים בתפוצות ממשיכים לשמש זירה לשימור הלגיטימציה האידאולוגית שלו. בכך ניכרת העוצמה הרכה של איראן במערב — רשת השפעה דתית המסייעת למשטר לשמר את השפעתו גם בעיתות משבר —מציאות העלולה להשפיע גם על המשך המתיחות בין יהודים למוסלמים בתפוצות אחרי ה-7 באוקטובר. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם ביכולתו של העימות המחודש מול חזבאללה להביא לפריצת דרך דיפולמטית בין ירושלים לביירות? >>www.inss.org.il/he/publication/lebanon-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״המחשבה שאפשר לשלול מהאיראנים את היכולת לבנות טילים היא מחשבה שהיא לא רלוונטית בכלל״
שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?
״משדרים ביטחון״, פרק חדש זמן לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות -
INSS
@INSS_Hebrew
שלא כמצופה, החות'ים אינם מזדרזים להיחלץ להגנת טהראן. איך ניתן להסביר את העובדה שטרם נרשמו שיגורים מתימן לעבר ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/houthi-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מבצע "שאגת הארי" – תובנות ראשוניות
ד״ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
מהלומת הפתיחה של צה״ל במבצע "שאגת הארי" היא דוגמא לשילוב יכולות צבאיות ומודעיניות מרשימות וליישום אמצעים טכנולוגיים וחשיבה אסטרטגית ומדינית מתקדמת. מטרת מתקפת המנע הייתה להסיר איום קיומי מעל מדינת ישראל, והיא נסמכה על בניין כוח ויכולות צבאיות וטכנולוגיות ברמה מעצמתית.
מכת הפתיחה המפתיעה בעוצמתה היא מלאכת מחשבת של סנכרון בין 200 כלי טיס תוקפים, עשרות מטוסי תדלוק ומטוסי בקרה ושליטה תוך עיבוד מתמיד והיתוך של נתונים. בתקיפה נעשה שימוש בחימוש מדויק וקטלני כנגד מטרות נבחרות, מעקב רציף ומיידי אחר יעילות התקיפות וכמובן - ביצוע מושלם של המשימה ללא אבדות לכוחות התוקפים, זאת תוך שיתוף פעולה מבצעי עם ארה"ב – דבר שדורש יכולות מקצועיות גבוהות ביותר. בדומה למלחמת "עם כלביא", גם הפעם נעשה שימוש במימד החלל באמצעות מערך הלווינות של צה"ל אשר מספק מעקב, התרעה, איסוף מודיעין והערכת נזקים בזמן אמת.
בנושא הגרעין, חיל האוויר שב ותקף את אתרי הגרעין שהותקפו בעבר - נתאנז ואיספהאן – בנוסף לאתר חשאי של קבוצת הנשק מין זאדאא'י. בתקיפות השונות כנגד מטרות של טילים בליסטיים, מערכי אש, פיקוד ושליטה איראניות משתתפים גם מפציצים כבדים ארוכי טווח של צבא ארה"ב מדגם B-1, B-2, B-52, וחלקם אף פגעו והשמידו את הכור הגרעיני האיראני המסוכן באראכ.
עד כה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-200 טילים בליסטיים ומספר מסוים של כטב"מים עם הצלחה - למרות האבדות הכבדות בנפש - למערכת ההגנה האווירית של מדינת ישראל. חלק מהטילים מצוידים בנוסף לרש"ק הרגיל בן 400-500 ק"ג חנ"ם גם בפצצות מצרר המתפזרות על פני שטח נרחב וגורמות לנזק משני רב.
חיילות האוויר של ישראל וארה"ב שולטים בזירה ומבצעים תקיפות עצימות של מרכזי שלטון, אתרי אחסון ושיגור טילים בליסטים, מערכי אש, מערכי שליטה ובקרה, אתרי מכ"ם והגנה אווירית, מסביב לשעון תוך תיאום מבצעי מרשים.
מערכה זו עלולה להמשך זמן מסוים כדי להשיג את מטרת חיסול ציר הרשע, אך צה"ל, בשיתוף פעולה ובתיאום מבצעי ומדיני מרשימים, מבצע פעולות התקפיות ברמה המקצועית גבוהה בחזית האיראנית ובחזית הצפונית על מנת להסיר איום קיומי מעל מדינת ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
קטר נגד איראן
ד״ר יואל גוז'נסקי , חוקר בכיר במכון, כותב:
קטר הואשמה לאורך שנים, בעיקר על-ידי ישראל, כי היא מקיימת יחסים קרובים מדי עם איראן – היו אף שכללו אותה בציר האיראני. דוחה מצדה דחתה בעקביות את ההאשמות וטענה כי מדיניותה מבוססת על דיפלומטיה ושמירה על יחסים תקינים עם כלל שכנותיה. אלא שמדיניות האיזון הזו לא הגנה עליה מפני זעמה של טהראן במסגרת המלחמה המתרחבת בין איראן לבין ארצות הברית וישראל — וקטר מבקשת כעת להבהיר כי היא גם מסוגלת להגן על עצמה.
בשבוע שעבר התרחש אחד האירועים החריגים ביותר בעימות עד כה: בקרב האווירי המאויש הראשון במלחמה הפילו מטוסי קרב קטריים שני מטוסי סוחוי-24 שעשו דרכם לעבר בסיס אל-עודייד — הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון — וכן לעבר מתחם הגז הטבעי הנוזלי ברס לאפן, מרכז הפקת הגז הקטרי. לפי הדיווחים, המטוסים האיראניים טסו בגובה נמוך בניסיון לחמוק ממכ"ם, והיו דקות ספורות בלבד מפגיעה במטרותיהם כאשר מטוסי F-15 קטריים יירטו והשמידו אותם. קטר דיווחה גם כי עצרה לפחות שני אנשי משמרות המהפכה שאספו מודיעין בשטחה.
בעקבות האירועים ניכר שינוי גם בטון הקטרי כלפי איראן. קטר אמנם קיבלה בעבר את הטענה כי ייתכן שתישא בחלק מההשלכות של המלחמה בין ישראל לאיראן, אך בשיחה שקיים ראש ממשלת קטר עם שר החוץ האיראני הוא הדגיש כי התקיפות האחרונות מעידות שטהראן אינה מעוניינת בהפחתת המתיחות, אלא מבקשת דווקא לגרור את שכנותיה אל תוך המלחמה.
המסר הקטרי החריף יחסית משקף התגבשות עוינות ממושכת בין מדינות המפרץ לבין איראן, הגם שלא היתה אהבה גדולה בינן לבין איראן קודם למלחמה. במדינות המפרץ לא היו זקוקות לשכנוע כי מערך הכטב"מים, הטילים והשלוחות האזוריות של טהראן — כלומר המשטר האיראני עצמו — מהווה איום אזורי ישיר, שלא ניתן לנהל רק באמצעות דיפלומטיה ומשא ומתן ונדרשת פעולה אקטיבית ומשותפת מצידן. -
INSS
@INSS_Hebrew
יתרונות קצרי טווח, החלשה אסטרטגית וחוסר יכולת להתערב: השפעת המלחמה באיראן על רוסיה
גאורגי פורוסקון, חוקר המכון, כותב:
הנשיא פוטין מסר את תנחומיו על מות חמינאי לנשיא איראן פזשקיאן - אך מבלי להזכיר מי בעצם עמד מאחורי הסיכול.
פוטין נמנע מלבקר את טראמפ: בשנה אחרונה האסטרטגיה של הקרמלין היא לשמר דיאלוג עם הממשל בוושינגטון כדי לוודא שתמיכתו המעשית באוקראינה (ובאירופה) נותרת מצומצמת. זה מאפשר לרוסיה להמשיך את המאמץ המלחמתי נגד קייב, על אף מגמות שליליות ארוכות הטווח מבית: היחלשות הכלכלה וצמצום המשאבים האנושיים לגיוס.
בטווח הקצר רוסיה יכולה ליהנות מהמלחמה באיראן משום שמחירי הנפט והגז עולים, הקשב והמשאבים המוסתים למזרח התיכון על חשבון החזית האוקראינית (כמות המיירטים הזמינים בשוק נותרת מוגבלת, והאספקה לאוקראינה עלולה להיפגע), והמו"מ הרוסי-אוקראיני כעת לא בראש מעייניו של הנשיא האמריקני. אך אם המלחמה תסתיים בשבועות הקרובים, כל היתרונות האלה יתאפסו.
מצד שני, סיכול מנהיג של מדינה ריבונית (במובן של פוטין - כזאת שלא משתפת פעולה עם "ההגמון המערבי"), במיוחד אחרי המבצע האמריקני בוונצואלה - מצמצם עוד יותר את מפת השותפים העולמית של רוסיה, מה גם שלפוטין עצמו יש טראומה מהרג של מנהיגים אוטוריטריים (הוא מקרין זאת גם על עצמו). מות קדאפי ב-2011 הייתה הראשונה, ומאז פוטין דואג לתת מקלט למנהיגים ידידותיים שמאבדים שלטון - כמו ינוקוביץ׳ האוקראיני ואסד הסורי. יש לציין שמול האויבים שלו הוא לא דוגל באותו העקרון - את נשיא אוקראינה זלנסקי, על פי עדויות מקייב, רוסיה ניסתה לחסל מספר פעמים לאורך המלחמה.
כך או כך, המוניטין הרוסי כמגנת המדינות העצמאיות מוסיף להתערער. כפי שראינו גם שנה שעברה במהלך "עם כלביא", היא לא מסוגלת להציל בעלות ברית, בטח לא לסייע להם צבאית: הספקה מתוכננת של אמל"ח בהתאם לחוזים ארוכים כן נמשכה בחודשים האחרונים, אבל לא מדובר בהקצאת משאבי חירום לסיוע מיידי. מה שנותר לה - זאת הבמה הדיפלומטית הבינלאומית, לרבות המועבי"ט, מה שלעת עתה לא משפיע כלל על ההתפתחויות בשטח.
רוסיה כנראה תמשיך בגינויים הרטוריים בדרגים שמתחת לפוטין נגד התנהלות ארה"ב וישראל, כדוגמת מסגור המבצע על ידי גורמי משרד החוץ בתור "תוקפנות", "הרפתקה מסוכנת" ואף "הפקרות" כלפי החוק הבינלאומי. אך במקביל, מוסקבה תשאף לנצל הזדמנויות ולהציע עצמה בתור מתווכת בין הצדדים (לראיה, כבר הבטיחה למסור לאיראן את “דאגת מדינות המפרץ לבטחונן" בעקבות שיחותיו של פוטין עם מנהיגי ערב באזור), אם כי ארה"ב וישראל לא הביעו עניין בכך עד כה. לצד זאת, יש לקחת בחשבון שאם וכאשר המשטר בטהראן יתערער או ייפול, סביר להניח שמוסקבה תתאים עצמה למציאות החדשה באיראן - בדומה למה שקרה מול השלטונות הסורים החדשים. -
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמה ממושכת או הקפאת המערכה: מהן האפשרויות העומדות בפני הנשיא האמריקני בזירה האיראנית, מה עשוי להשפיע על החלטתו – וכיצד על ישראל להיערך? >> www.inss.org.il/he/publication/trump-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מנהיגות מוסלמית מרכזית בארצות הברית והמלחמה עם איראן: תפיסת "ישראל תחילה" שמתחזקת בשיח האמריקאי
ד״ר אלעד בן דוד, חוקר המכון, כותב:
מלחמת "שאגת הארי" נגד איראן, בהובלת ישראל וארצות הברית, נתפסת בשיח המוסלמי האמריקאי כהעמקה נוספת בתפיסת "ישראל תחילה", שבמסגרתה ממשל טראמפ מוצג כמזוהה יותר ויותר עם אינטרסים פרו־ישראליים על חשבון אינטרסים פנים־אמריקאיים. מגמה זו השתקפה בקרב דוברים מוסלמים בולטים באמריקה לאחר ה־7 באוקטובר, והושפעה בין היתר ממאבקי מושלי טקסס ופלורידה נגד ארגון CAIR (המועצה ליחסים אסלאמיים-אמריקאיים) והכתם של פרשת ג'פרי אפשטיין בשיח הציבורי — אירועים שנתפסו כממחישים מעורבות והשפעה פרו־ישראלית בזירה האמריקאית.
בתוך כך, מסתמן שמגמה זו מוסיפה ומתחזקת על רקע המלחמה עם איראן. כך לדוגמה, האימאם הפופולרי עמר סולימאן, מייסד מכון "יקין" בטקסס, קישר בין המלחמה של ישראל באיראן, לבין פרשת אפשטיין, במטרה למסגר את מובילי הפעולות הצבאיות נגד איראן כ"מסיתי מלחמה פדופיליים" שגוררים את העולם למלחמה למטרת הסחת דעת פוליטית שמוצגת לכאורה כ"שמירה על החירות" גם הארגון CAIR שהאשים את מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, בקידום מדיניות "ישראל תחילה" בהשפעת גורמים פרו־ישראלים ובהסטת המיקוד מעזה, ממשיך בקו דומה ביחס למלחמה עם איראן. לדבריו, הדחיפה למלחמה מונעת בעיקר מאינטרסים של ממשלת נתניהו מאשר צורכי ביטחון אמריקאיים, ולכן יש להציב את האינטרס האמריקאי תחילה ולהימנע מהסלמה צבאית. באופן מרומז יותר בהקשר של "ישראל תחילה", הדגיש ראש עיריית ניו-יורק, זוהרן ממדאני, שההסלמה הצבאית נגד איראן אינה משרתת את האינטרס הלאומי האמריקאי, אלא נובעת משיקולים חיצוניים (ישראליים) שאינם משקפים את רצון הציבור, שמבקש להתמקד בבעיות פנימיות וביציבות מקומית.
לפיכך, לצד המאבק הצבאי המשמעותי במשטר האיראני שמזוהה עם האינטרס הישראלי, יש לזכור שפעולות אלו מעצימות את תפיסת "ישראל תחילה" בשיח הציבורי אמריקאי, וממשיכות להעמיק את המתח הפוליטי והביקורת כלפי ישראל, ולפגוע עוד יותר במעמדה בקרב דעת הקהל האמריקאית. -
INSS
@INSS_Hebrew
חזבאללה פותח חזית מול ישראל בעקבות חיסול ח׳אמנאי
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
חזבאללה יזם הלילה פתיחתה של חזית תמיכה באיראן מלבנון לאחר התלבטויות ארוכות והצהרות עמומות בימים האחרונים. הנהגת הארגון היתה נתונה בדילמה גורלית כשהיא מתחבטת בין מחויבותה לאיראן, שדחפה אותה לסייע לה וזהותו כפרוקסי המוביל של ציר ההתנגדות, לבין האילוצים הקשים בהם נתון חזבאללה נוכח חולשתו הצבאית בעקבות המכות הנמשכות של צה"ל; הביקורת הפנימית המתרחבת והדרישה לפירוקו מנשקו; האזהרות מצד ההנהגה הלבנונית לבל יערב את לבנון במלחמה לא לה; והאיומים מצד ארה"ב וישראל באשר להשלכות הקשות הצפויות לו בעקבות הצטרפותו לאיראן. נראה שמה שהיטה את הכף והוביל לשיגור, מצומצם בשלב הראשון, של רקטות וכטב"מים לעבר ישראל (בליל ה- 2 במרס) היה חיסולו של מנהיג איראן ח׳אמנאי, אשר הוגדר על ידי הארגון כ"קו אדום" ערב מבצע "שאגת הארי" והקריאה לנקמה בעצרות האבל והתמיכה באיראן בהשתתפות עשרות אלפי שיעים בלבנון בעקבות החיסול.
מבחינת ישראל התקיפה מצד חזבאללה הלילה מייצרת הזדמנות לממש את התוכניות שהוכנו מראש בצה"ל ולקדם סבב לחימה נרחב נוסף נגד חזבאללה להעמקת הפגיעה ביכולותיו השיוריות והחדשות (שלהצליח לשקם מאז הפסקת האש) ובהנהגתו, כאשר לצה"ל שליטה מלאה במרחב הגבול ובמרחב האווירי של לבנון. בעקבות התקיפה מלבנון צה"ל מיהר להגיב ברצף של תקיפות באזורים נרחבים בלבנון והרמטכ"ל הודיע על פתיחת מערכה שתימשך ימים רבים. למעלה מ- 50 כפרים במרחבים השיעים נקראו להתפנות, ודווח כי בתקיפות בד'אחיה סוכלו בכירים של הארגון ובכללם מחמד רעד, המנהיג הפוליטי הבכיר של חזבאללה ששימש כראש סיעת "הנאמנות להתנגדות" בפרלמנט וכערוץ הקשר של הארגון לנשיא לבנון וחיסולים נוספים עוד בדרך.
בשלב מוקדם זה קשה להעריך את היקפה ומשכה של הלחימה בלבנון, אשר מסתמן כי תכלול גם תמרון קרקעי של צה"ל. במקביל מתרבות הידיעות על אפשרות לתקיפה על חזבאללה מסוריה מצד גורמי המשטר הסורי החדש ותומכיו, התאבים להשיב לארגון הלבנוני כגמולו על תפקידו המרכזי בלחימה נגדם לטובת משטרו של אסד. מכל מקום, נראה, כי גם בתרחיש של התארכות הלחימה מול איראן, לצה"ל עדיין היכולת לפעול במקביל מול חזבאללה ולפגוע קשות בארגון ובסיומה של מערכה זו ייקבעו כללי משחק חדשים (בפועל או בהסדר) שיקשו עוד יותר על התאוששותו. -
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד איראן. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים. לנתונים המלאים >> www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-data/
-
INSS
@INSS_Hebrew
אחרי חיסול חמינאי - מי יהיה היורש?
יממה אל תוך מבצע "שאגת הארי", מערכה משותפת לישראל ולארה"ב נגד משטר האייתוללות, כינסנו את חוקרת איראן הבכירה סימה שיין ואת ראש תוכנית ארה"ב במכון אבישי בן ששון גורדיס לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. האם חיסול חמינאי מסמן את תחילת הסוף של המערכה או להיפך, הסלמה? כמה זמן יכול נשיא ארה"ב להכות באיראן? ועד כמה הצמרת האיראנית הכינה לעצמה תוכנית מגירה יעילה להחלפת ההנהגה שנפגעה?
משדרים ביטחון - הפרק החדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מסביב לאיראן:
חוקרי וחוקרות המכון כותבים על מבצע "שאגת הארי" מעיניהן של השחקניות המרכזיות בזירה הבינ"ל 🧵Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
ד״ר רמי דניאל, ראש תוכנית אירופה:
האירופים שוב מוצאים את עצמם צופים מהצד באירוע שבו אין להם שליטה.
המנהיגים האירופאים גינו את משטר האייתוללות, אך קיימים הבדלים בניסוחים, המשקפים את רמת קרבתם לוושינגטון.
ר״מ בריטניה הצהיר כי מטוסי חיל האוויר הבריטי פועלים בשמי המזה״ת, והבוקר הודיע שר ההגנה הבריטי כי זוהו שני טילים איראניים שכוונו לבסיסים הבריטיים בקפריסין, מה שממקם אותה יותר ויותר בחזית.
הרחבת המלחמה למדינות המפרץ, שותפות חשובות של רוב מדינות אירופה ומקור אנרגיה חיוני ליבשת, מעלה את הרגישות האירופית למתרחש.
שירותי הביטחון האירופאים נערכים לשיבוש ניסיונות איראניים לבצע פעולות נקמה איראנית על אדמת אירופה.
INSS
@INSS_Hebrew
ד״ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה:
טורקיה, שתמכה בפתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני, רואה באופן שלילי את ההתפתחויות האחרונות ומאשימה את ישראל בכך שגררה את ארה״ב לתקיפה באיראן. אף שארדואן נזהר מלתקוף מילולית את טראמפ, התסכול הטורקי ניכר.
קיים בטורקיה שיח הדומה לזה שנשמע כבר אחרי מבצע "עם כלביא" שלפיו לאחר שישראל תפגע משמעותית באיראן, היא תעבור ליעד הבא: טורקיה. נשמעים שוב קולות הטוענים שטורקיה צריכה נשק גרעיני משלה, ושבכל מקרה, טוב שהיא מאיצה את תוכנית הטילים שלה לטווח בינוני וארוך.
@GLindenstrauss
INSS
@INSS_Hebrew
גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין:
המלחמה הנוכחית מציבה אתגר למדיניות החוץ הסינית. ארה"ב יריבתה תקפה "שותפה אסטרטגית מקיפה" שלה (איראן), שבתגובה תקפה כמה "שותפות אסטרטגיות מקיפות" אחרות (ביניהן איחוד האמירויות וערב הסעודית, שמבחינה כלכלית חשובות לסין יותר מאשר איראן).
בנוסף, שינוי משטר בטהרן אינו מובטח עדיין ולכן על בייג'ינג לנקוט בזהירות דיפלומטית. התוצאה - הצהרה נגד התקיפה האמריקאית-ישראלית וגינוי כללי לפגיעה בריבונות האיראנית ובריבונות של "מדינות נוספות באזור", מבלי לציין מי הפוגע. גם הפעם, סין אינה צפויה לסייע לאיראן מעבר לרטוריקה רפה ולתמיכה מסוימת באו"ם. -
INSS
@INSS_Hebrew
מפה אינטראקטיבית חדשה מציגה תמונת מצב אסטרטגית של הזירה האזורית במהלך המבצע הישראלי-אמריקני נגד איראן: תקיפות ישראליות ואמריקניות במרחב, תקיפות איראניות במדינות ערב, פריסת הכוחות האמריקניים, ומתקנים ובסיסים איראניים.
לצפיה בנתונים המלאים >> www.inss.org.il/he/publication/lions-roar-map/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך הסבירה רוסיה את מלחמת 12 הימים של ישראל ואיראן לאזרחיה?
״מגרש הרוסים״ - פרק חדש זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר פברואר של INSS: כמחצית מהציבור הישראלי (50.5 אחוזים) תומכים בתקיפה ישראלית עצמאית באיראן, במידה שייחתם הסכם בין ארצות הברית ואיראן אשר ימנע תקיפה אמריקאית. מנגד, 36.5 אחוזים מהמשיבים מתנגדים לתקיפה כזו.
לסקר המלא >> inss.org.il/he/publication/inss-survey-february-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
גישתה של ערב הסעודית כלפי ישראל עוברת שינוי — ורעיון הנורמליזציה מתרחק בהתאם. מהם הגורמים למהלך זה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי במדיניות ובמעשים בפועל? >> www.inss.org.il/he/publication/saudi-israel-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מהם היתרונות האסטרטגיים של פריסת כוחות ימיים — והאם ניתן להסיק ממנה על לוח הזמנים של טראמפ?
"הארמדה של טראמפ סביב איראן" - פרק חדש של הפודקאסט "משדרים ביטחון" - זמין לצפייה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הפתווה התקדימית באמריקה: העמקת ההלימה בין ההלכה האסלאמית לאקטיביזם פוליטי במערב
ד"ר אלעד בן דוד, חוקר המכון, כותב:
בתחילת חודש פברואר פרסמה מועצת הפִקְה של צפון אמריקה פתווה המתירה להשתמש בחלק מכספי הזכאת (חובת צדקה באסלאם) לצרכים פוליטיים, במסגרת הקטגוריה הקוראנית של "ריכוך לבבות". ההיתר נשען על תקדימים היסטוריים ופוסקים מודרניים, ובראשם השיח' יוסף אל־קרדאוי מתנועת האחים המוסלמים, שראו בכך עיקרון תקף גם כיום. לפי נוסח הפתווה, מותר למוסלמים במדינות דמוקרטיות מערביות להקצות חלק מוגבל מהזכאת להשפעה פוליטית לטובת הקהילה, דרך מוסדות מוסמכים ותוך מתן עדיפות לעניים ובהתאם לחוקי המדינה.
מועצת הפקה של צפון אמריקה שהוקמה בשנת 1986, פועלת שנים רבות להתאמת ההלכה האסלאמית לחיי מוסלמים במערב, במיוחד בעידן שאחרי פיגועי ה-11 בספטמבר. בשנת 2005 פרסמה פתווה האוסרת טרור נגד אזרחים ומחייבת שיתוף פעולה עם רשויות החוק, ובשנת 2017, פסקה שכפירה באסלאם אינה מצדיקה עונש מוות. הפתווה הנדונה שמתירה שימוש פוליטי בכספי זכאת בהקשר למלחמה בעזה, כל עוד הם משרתים את "האומה" (המוסלמית), משקפת מגמה רווחת בקרב אימאמים בכירים בארצות הברית, ולפיה מעורבות חברתית ופוליטית היא חלק אינטגרלי מדת האסלאם.
אין להתפלא אם כך, שבראש מועצת הפקה של צפון אמריקה מכהן השיח' ד"ר יאסר קאדי, אחד האימאמים המשפיעים במערב, המעצב לאורך שנים שיח ציבורי בולט המחבר בין האסלאם לאקטיביזם חברתי ופוליטי. במהלך השנים הדגיש בין היתר את המאבק בתחלואות חברתיות כחלק אינטרגלי מהאסלאם, מיתוג השריעה בהלימה עם דמוקרטיה מערבית, ואף שימוש בדמות הנביא מוחמד כמי ששילב את בשורת האסלאם עם אקטיביזם חברתי ופוליטי. נראה שפסיקה זו מצד הגוף האסלאמי החשוב ביותר באמריקה משקפת את ההלימה ההולכת ומתחזקת בין ההלכה האסלאמית ומטרות פוליטיות בזירה הציבורית — מגמה שהועצמה במיוחד מאז אירועי ה־7 באוקטובר. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד השתנה קמפיין ההשפעה האנטי-ישראלי המקושר לאחים המוסלמים לאחר תום מלחמת "חרבות ברזל"? >> www.inss.org.il/he/publication/isnad-after-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בתחילת החודש נערכה פסגה בקהיר בין נשיא מצרים א-סיסי לבין נשיא טורקיה ארדואן, מנהיגי שתי מדינות שעד לעשור האחרון נחשבו כיריבות אזוריות.
ההתקרבות בין שתי המדינות מתורגמת לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים בשטח, והדבק שלה היא ההתנגדות למדיניות הישראלית, בעזה - אבל לא רק.
להאזנה לפרק המלא של "משדרים ביטחון" >> www.inss.org.il/he/podcast/בזכות-ההתנגדות-לישראל-ההתקרבות… -
INSS
@INSS_Hebrew
השליטה בתשתיות הדיגיטליות היא כבר אינה סוגיה טכנולוגית או כלכלית בלבד, אלא אסטרטגית ממדרגה ראשונה.ישראל מובילה בפיתוח, אך תלויה במידה גוברת בתשתיות דיגיטליות הנשלטות בידי שחקנים זרים. כיצד ניתן לשמר פתיחות וחדשנות, ובמקביל להבטיח שליטה, חוסן וריבונות על נכסים דיגיטליים קריטיים? >> www.inss.org.il/he/publication/digital-sovereignty/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המאבק על הריבונות הדיגיטלית במזה"ת
ד״ר יואל גוז’נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
קונסורציום אמירתי הודיע על כוונתו להקים את WorldLink, פרויקט תשתיות תקשורת בהיקף של כ־$700 מיליון, שיחבר את איחוד האמירויות לטורקיה דרך עיראק, זמן קצר לאחר הכרזה על פרויקט סעודי בשם SilkLink בהיקף של כמיליארד דולר, שמטרתו לשקם את תשתיות התקשורת בסוריה ולהפוך אותה לציר נתונים יבשתי בין אסיה לאירופה. שני הפרויקטים ממחישים את המאמץ הגובר של מדינות המפרץ למצב את עצמן כמרכזי קישוריות אזוריים וגלובליים, כחלק מהתחרות הרחבה יותר על תשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים והשפעה כלכלית־גאופוליטית.
איחוד האמירויות ביססה בעשור האחרון את מעמדה כצומת המרכזי והמתקדם ביותר במזרח התיכון בתחום קישוריות הנתונים הגלובלית. יתרונה נשען על שילוב של צפיפות גבוהה במיוחד של כבלי תקשורת תת-ימיים, חלקם מהגדולים והחשובים בעולם, מערכת מתקדמת של מרכזי נתונים ושירותי ענן, רגולציה יציבה וידידותית לשחקנים בינלאומיים. בפועל, היא כבר אינה רק "תחנת מעבר" אזורית, אלא רכיב אינטגרלי בתשתית האינטרנט העולמית.
ערב הסעודית, מנגד, נמצאת בעיצומו של ניסיון לצמצם פערים מול שכנתה ולבסס עצמה כמרכז דיגיטלי אזורי מוביל. במסגרת חזון 2030 משקיעה הממלכה משאבים ניכרים בפריסת סיבים אופטיים בשטחה, בהקמת מרכזי נתונים ובהובלת פרויקטים של קישוריות יבשתית. יתרונה היחסי קשור להיקף השוק המקומי והביקוש הפנימי הגובר לשירותי ענן, בינה מלאכותית ותוכן דיגיטלי. הממלכה רואה בקישוריות נתונים מרכיב של ריבונות דיגיטלית ושל מדיניות תעשייתית רחבה.
בנוסף מקודמים גם חיבורים אזוריים שמטרתם לחזק את קיבולת התקשורת במפרץ. אחד המרכזיים שבהם הוא כבל התקשורת התת-ימי Al-Khaleej. הכבל "ידלג" על ערב הסעודית ויחבר את איחוד האמירויות עם בחריין עומאן וקטר.
הפרוייקטים הללו משקפים מגמה אזורית ברורה: תחרות בין מדינות המפרץ על שליטה בנתיבי הנתונים העתידיים אינה רק עניין טכנולוגי, אלא חלק ממאבק רחב יותר על מיצוב אסטרטגי, השפעה כלכלית והובלה בעידן הדיגיטלי והבינה המלאכותית. ריאד ואבו-דאבי מתחרות על מעמד ה-Hub האזורי, על משיכת חברות ענן גלובליות, ועל השליטה בתעבותר הנתונים בין אסיה, אירופה ואפריקה. אלא שתחרות לא מרוסנת עלולה להוביל לכפילויות ולפיצול, אך תיאום - גם אם חלקי - יהפוך את המפרץ כולו למסדרון דיגיטלי-אסטרטגי מהחשובים בעולם. -
INSS
@INSS_Hebrew
נסיגת הכוחות האמריקאיים מסוריה – משמעויות:
יניר קפח וד"ר כרמית ולנסי, חוקרי המכון, כותבים
במהלך השבועיים האחרונים צבא ארה״ב החל בפינוי הכוחות הצבאיים משני בסיסיים מרכזיים בסוריה: בסיס א-שדאדי בחסכה, שבצפון מזרח ובסיס א-תנף הממוקם במשולש הגבולות סוריה-ירדן-עיראק. מעניין לציין כי התהליך נעשה מתחת לרדאר, באופן שקט ומהיר יחסית – ולא ברור עד כמה עודכנה ישראל במהלך.
הסגת כלל הכוחות האמריקאיים תושלם בחודשיים הקרובים. מדובר בכ-1,000 איש, בעיקר יועצים, אנשי הדרכה וסיוע לכוחות מקומיים, ולכן השפעת המהלך על המאזן הצבאי לכאורה מוגבלת יחסית. אלא שנסיגת הכוחות, ובפרט מבסיס א-תנף, משתלבת במגמה רחבה יותר של צמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית בזירה מאז 2024. יצוין שטראמפ חתר להוצאת הכוחות האמריקאיים מסוריה כבר בקדנציה הקודמת שלו ב-2018 למורת רוחם של יועציו. ההחלטה הובילה בזמנו להתפטרות שר ההגנה הראשון שלו, אך לבסוף טראמפ שוכנע לחזור בו.
נראה כי לצד מיקודו בזירות בוערות יותר, עליית משטרו של א-שרע ושינוי הגישה האמריקאית כלפי סוריה הובילה להבנה כי התנאים לנסיגה בשלו. הכניסה האמריקאית לסוריה בסוף שנת 2014 נועדה להיאבק בדאעש במסגרת הקואליציה הבינלאומית למאבק בטרור, אולם היא שיחקה תפקיד חשוב גם בהגבלת התפשטות הנוכחות האיראנית בימיו של אסד. אפשר שבראייה האמריקאית צורך זה פחת לאור הנסיגה האיראנית מהזירה. אשר לדאעש, האיום עדיין קיים, אך הצטרפותה של סוריה לקואליציה הבינלאומית נגדו והעברת הניהול של מחנות דאעש שנותרו במדינה (חלקם פונו לעיראק) לכוחות הביטחון הסורים, אפשרה אף היא את פינוי הכוחות האמריקאיים. בנוסף, המהלך האמריקאי משקף את המעבר מתפיסת פריסה קרקעית ממושכת בזירות משניות – אל תפיסת הרתעה אזורית גמישה הנשענת על יכולות אוויריות, ימיות ומודיעיניות. במקום פיזור כוחות קטן במספר זירות, וושינגטון מרכזת מאמץ במוקדים הנתפסים כבעלי חשיבות אסטרטגית גבוהה יותר לאיום מדינתי ישיר: הגנה על חופש השיט, על בעלי ברית אזוריים ועל נכסים אמריקאיים.
המסר לשחקנים האזוריים כפול: ארצות הברית מצמצמת מעורבות בניהול איומים תת-מדינתיים ומעבירה חלק מן הנטל לשותפים מקומיים, אך בו בזמן משמרת ואף מחזקת את יכולתה לפעול צבאית מול יריבים מדינתיים ובראשם איראן. לפיכך, אין מדובר בהכרח בוואקום אסטרטגי אלא בארגון מחדש של הנוכחות האמריקאית – כזה שמעדיף גמישות מבצעית והרתעה על פני נוכחות קרקעית מתמשכת. בירושלים ממשיכים לראות בנוכחות האמריקאית רכיב חשוב בשימור האינטרסים הישראליים בזירה ומקווים להמשכה – גם אם במתכונת שונה.
מן הזווית הסורית, לעומת זאת, מדובר בהתפתחות חיובית: סמלית, המהלך מעניק תוקף נוסף לאמון שמגלה הנשיא האמריקאי בא־שרע ובמדיניותו; מעשית, הוא מאפשר לא־שרע לבסס שליטה וריבונות באמצעות צמצום חלק מן הנוכחות הזרה שפעלה במדינה בעשור האחרון. זאת, אף שהדרך לייצוב המדינה ולהוצאת יתר השחקנים הזרים משטחה עודנה ארוכה. -
INSS
@INSS_Hebrew
כור היתוך או כור איחוד: מה באמת יחזיק את צה״ל כצבא העם?
"צו העם" - סדרת פודקאסטים חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי בהנחייתה של ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, בה נבקש לפתוח את החוזה שבין צה"ל לחברה הישראלית. בכל פרק, בעזרת אורחות ואורחים שונים, נבחן סוגיה מרכזית בחוזה שבין צה"ל לחברה הישראלית, ובאמצעותה נצלול אל עומק היחסים המורכבים הללו, שניצבים כיום בפני אתגרים רבים, אולי יותר מאי פעם.
בפרק הראשון, עם העיתונאית חן ארצי סרור, ננסה להבין האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.
הפרק הראשון זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@IditShafran
@ChenSrorThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
נרמול השימוש בנשק כימי על ידי רוסיה כאתגר בינלאומי עתידי
ד"ר אלה איטקין, חוקרת המכון, כותבת:
השבוע מלאו שנתיים למותו של מנהיג האופוזיציה הרוסי, אלכסיי נבלני. נבלני מת במושבת העונשין חארפ, השוכנת מעבר להרי אורל הצפוניים ברוסיה, לאחר שנאסר ונכלא ב-2021. בסמוך לציון יום מותו, פרסמו חמש מדינות אירופיות – בריטניה, שבדיה, צרפת, גרמניה והולנד – הצהרה רשמית הקושרת את נסיבות מותו להרעלה, ומטילה על ממשלת רוסיה את האחריות לרציחתו בכלא. לדבריהן, רק לממשלת רוסיה היו האמצעים, הגישה והסיבות להביא למותו.
הצהרה זו התאפשרה הודות לבדיקות מעבדה עצמאיות, במסגרתן אותרו ממצאים של רעל קטלני בדגימות ביולוגיות שנדגמו מגופו והוברחו לאירופה. רעל זה המכונה אפיבטידין (epibatidine), מופק מעורן של קרפדות דרום אמריקאיות (החיות באקוודור ופרו ושאינן נמצאות באופן טבעי ברוסיה), ופועל על מערכת העצבים האנושית. יש לציין שהאפיבטידין מהונדס באותה המעבדה ברוסיה, במכון הממלכתי למחקר בכימיה אורגנית וטכנולוגיה, ה- GosNIIOKhT, שמייצרת גם רעלים אחרים, כגון הנוביצ'וק – החומר שאיתו הרעילו את נבלני ב-2020.
מדובר בהצהרה בעלת משמעויות פוליטיות סימבוליות. ראשית, היא הושמעה במסגרת ועידת מינכן לביטחון, ומהווה אישום פומבי כלפי רוסיה לא רק ברצח של מתנגדי משטר, אלא גם בשימושה בנשק כימי כלפי אזרחיה. שנית, היא מהווה המשך של הביקורת האירופית, הנשמעת מתחילת המלחמה באשר לשימושה של רוסיה בנשק כימי בשדה הקרב באוקראינה. מאז פרוץ המלחמה ב-2022 הולכות ומתרבות העדויות לשימוש רחב ותכוף שעושה רוסיה בנשק כימי כנגד חיילים אוקראיניים. לבינתיים, נשק זה אינו קטלני, אלא כזה אשר נועד להביא לנטישת עמדותיהם ולגילויים בפני חיילי צבא רוסיה. מדינות כמו בריטניה והולנד התריעו זה מכבר על הרחבת השימוש בנשק זה בשדה הקרב באוקראינה בשנים האחרונות.
יש לציין כי רוסיה הינה מדינה חברה באמנת הנשק הכימי (CWC) בחסות האו"ם. משכך, היא מחויבת לנהוג על פי ציוויי האמנה הכוללים את האיסור לפתח, לייצר, לרכוש, לאגור, להחזיק או להעביר נשק כימי; החובה להשמיד או להשמיש למטרות שלום נשק כימי הנמצא משכבר ברשות המדינה; והאיסור להשתמש בנשק כימי, כולל אמצעים לפיזור הפגנות, כשיטת לחימה.
כך, לא רק שההצהרה על רצח נבלני מעידה על הפרה בוטה נוספת של האמנה, אלא גם על תהליך של הסדרה שמתרחש ברוסיה בתחום של שימוש בכימיקלים אסורים כנגד מתנגדים פוליטיים ובשדה הקרב באוקראינה. נרמולה ושכיחותה של מגמה זו עשויות להוות אתגר בינלאומי בשנים הבאות. -
INSS
@INSS_Hebrew
המרחב בין דיפלומטיה להסלמה מצטמצם: תמונת המצב אחרי שיחות ז’נבה
סימה שיין ואלדד שביט, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
בצל תגבור מאסיבי של הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון, ותרגיל ימי של משה"מ במייצרי הורמוז, התקיים אתמול (17 בפברואר) בז’נבה סבב נוסף של שיחות עקיפות בין ארה״ב לאיראן, בתיווך עומאן. מהצד האיראני, משלחת רחבה שכללה אנשי גרעין לצד גורמים כלכליים (רמז לדרישה בנושא הסנקציות), בראשות שר החוץ עבאס עראקצ’י, שהגדיר את המפגש “קונסטרוקטיבי” וטען שהושגה הסכמה כללית על “עקרונות מנחים” להמשך העבודה, אך הדגיש שאין בכך סימן להסכם קרוב. הוא חזר על הקו של טהראן: מו״מ על הגרעין והסנקציות בלבד, ללא שילוב טילים/סוגיות אזוריות, וכרגע ללא ויתור על הזכות להעשרה.
וושינגטון, מצדה, טרם פרסמה הודעה רשמית, אך לפי גורם אמריקאי “הייתה התקדמות”, ואיראן צפויה לשוב בתוך כשבועיים עם הצעות מפורטות לצמצום הפערים. סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס אמר שהשיחות “הלכו טוב במובנים מסוימים”, אך הדגיש שהנשיא הציב “קווים אדומים” שהאיראנים עדיין אינם מוכנים להכיר בהם.
במקביל, שני הצדדים מעלים את רף האיומים וההיערכות הצבאית: ארה״ב העבירה בתוך יממה עשרות מטוסי קרב נוספים לכיוון המזרח התיכון (F-35, F-22 ו-F-16), ובמקביל הרחיבה נוכחות ימית, כולל כניסת נושאת מטוסים לאזור והיערכות להגעת אחת נוספת. מנגד, איראן אותתה על יכולת הסלמה מבוקרת בזירה הימית באמצעות סגירה זמנית של אזורים במצרי הורמוז לתרגילי אש חיה, לצד איומי המנהיג נגד דבריו של טראמפ, תוך הדגשת היכולת לפגוע בכוח הצבאי האמריקאי .
הגם שארה"ב ואיראן מנהלות מזה זמן "דיפלומטיה מגובה בכוח" מתוך כוונה להשפיע על העמדות בשולחן הדיונים, ההתפתחויות בשטח בימים האחרונים מוכיחות כי הלכה למעשה ההערכות למלחמה נמצאת בשיאה, אף שהאינטרס המוביל של השתיים הוא להשיג הסכם ולהימנע מעימות צבאי. הפער המשמעותי הנמשך מתמקד בעיקר בעמדת איראן לדון בנושא הגרעין בלבד וגם בו אין היא מוכנה להסכים לדרישת טראמפ להפסקת העשרה מלאה על אדמתה. כדי להגיע למסגרת של הסכם יצטרכו הצדדים, או לפחות אחד מהם, להתגמש משמעותית. בתוך כך, הנשיא טראמפ קצב חודש למו"מ וההודעה האמריקאית, לפיה איראן תשיב בתוך שבועיים, מצמצמת מאד את הזמן לפריצת דרך.
מבחינה אסטרטגית, החלטה של הנשיא לנקוט בפעולה צבאית תהייה אולי ההחלטה הקשה ביותר בקריירה הפוליטית שלו. היא מתנגשת חזיתית עם האינסטינקטים הפוליטיים שלו, ההבטחות לבוחרים והמציאות הגיאופוליטית הנפיצה של 2026. זאת לצד השיקולים האחרים מול בנות הברית שלו באזור. ההחלטה מחייבת אותו לבחור בין התדמית שלו כנשיא חזק שאינו מאפשר לאיראן גרעין, לבין התדמית שלו כמשכין שלום שמחלץ את ארה"ב מבוץ המזרח התיכון. ההערכות הצבאית בשטח וחוסר הנכונות של איראן להיענות לכלל דרישותיו מצמצמת את מרחב התמרון בין שתי התדמיות האלו והסבירות למהלך צבאי אמריקאי מול איראן גוברת. היערכות הכוחות מצביע על יכולת לפגיעה רחבה ועמוקה במטרות באיראן, אך עדיין לא ברור מה יהיה היעד האסטרטגי והאם מראש נקבעה אסטרטגיית יציאה שתאפשר לנשיא להציג הצלחות בטווח זמן סביר ובמינימום סיכון להידרדרות אזורית. -
INSS
@INSS_Hebrew
אם לא משטר האייתוללות - מי כן?
@RZimmtThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מתחולל משבר עמוק ביחסי טורקיה-ישראל. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא המערכה שטורקיה מנהלת נגד ישראל בזירה המשפטית. איך הפעולות של טורקיה פוגעות במעמד ישראל בעולם, והאם אפשר יהיה לשקם את היחסים בין המדינות בעתיד? >> www.inss.org.il/he/publication/turkey-israel-law/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה: רק 37% מיהודי ארה"ב מזהים עצמם כציונים
טד ששון, חוקר המכון, כותב:
מאז שפרסמה הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה(JFNA) בשבוע שעבר את הסקר שלה על יהודי ארצות הברית, חלק ניכר מן השיח הציבורי התמקד בשיעור הנמוך לכאורה של המשיבים שהגדירו עצמם כציונים — רק 37%. 8% הגדירו עצמם כלא־ציונים ו־7% כאנטי־ציונים. החלק הגדול ביותר של המשיבים, 48%, לא הזדהה עם אף אחת מן התוויות הללו. הסקר נערך במרץ 2025, בשעה שדיווחים על החמרה במצב ההומניטרי בעזה הלכו ותפסו תאוצה.
מאחר שסקרים על יהודי ארצות הברית כמעט ואינם שואלים אם המשיבים מזהים עצמם כציונים, לא ברור אם מספר המזדהים כציונים נמוך. ברוב הסקרים נשאלים המשיבים על תחושותיהם ועמדותיהם כלפי ישראל, ולא אם הם מגדירים עצמם כציונים. בהקשר זה, מצא הסקר כי 71% מן המשיבים חשים קשר רגשי לישראל, ו־88% סבורים שלישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית. נתונים אלה מצויים בטווח המקובל של סקרים קודמים.
הממצאים המעניינים ביותר של הסקר נוגעים לאופן שבו המשיבים מבינים את משמעות המונח ״ציונות״. קיימת הסכמה רחבה כי משמעותו היא ״זכותו של העם היהודי למדינה יהודית״. עם זאת, רוב האנטי־ציונים והלא־ציונים הגדירו את הציונות גם ככוללת את הטענות ש״לישראל יש זכות לשלוט על הגדה המערבית ורצועת עזה״; ש״יש לתמוך בכל פעולה שישראל נוקטת״; וש״יהודים עליונים על פלסטינים.״ משיבים שהגדירו עצמם כציונים נטו שלא להזדהות עם ההיגדים הנוספים הללו. ממצא זה מצביע על כך ששיעור המשיבים המזדהים עם ציונות תלוי במידת ההבנה של המונח — לא פחות, ואולי אף יותר — מאשר בתמיכה ממשית בלאומיות היהודית.
לא במפתיע, קבוצת הגיל הצעירה ביותר — בני 18–34 — הייתה הנוטה ביותר להזדהות כאנטי־ציונים (14%) או כלא־ציונים (18%). זוהי קבוצת הגיל שבגרה במהלך רצף של ממשלות ימין בישראל, ושנחשפה יותר מכול לתנועה הפרו־פלסטינית, אשר הפכה את ה״אנטי־ציונות״ למחויבות האידאולוגית המרכזית שלה.
ישראל וארגונים יהודיים קהילתיים יידרשו להסתגל לכך שקיים פלח משמעותי (אם כי לא רוב) בקרב הדור הצעיר של יהדות ארצות הברית, אשר עוין או מרוחק מציונות כתווית, ואך אפילו מישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
פרשת ג'פרי אפשטיין: כר פורה לאנטישמיות?
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
בפרשת ג׳פרי אפשטיין יש את כל מה שצריך כדי להפוך לכר פורה לתיאוריות קונפירציה - כסף, כוח, פוליטיקה ופשיעה הם רשימה חלקית בהחלט. אך בפרשה זו יש גם מעורבות של יהודים, מה שהופך אותה גם לכר פורה לאנטישמיות בוטה. תאוריית הקונספירציה שקנתה לה הכי הרבה אחיזה בקרב חלקים מסוימים בציבור היא שג׳פרי אפשטיין היה למעשה סוכן מוסד שביצע את פשעיו החמורים בשם ישראל, שביקשה ממנו ״להפיל בפח״ אנשים בכירים, ביניהם פוליטיקאים ואנשי עסקים, כדי שישראל תוכל אחר כך לסחוט אותם באמצעות מידע זה.
טענה זו, שהודהדה על ידי מובילי דעת קהל בימין האמריקאי כמו טאקר קרלסון וקנדס אוונס, נסמכת רק על היותו של אפשטיין יהודי ועל כך שלעיתים השתמש במילים בעברית בתכתובותיו.
סביב תאוריה זו נבנו תאוריות קונספירציה אנטישמיות נוספות, כמו זו שגורסת שלאפשטיין חשבון בנק בשם ״בעל״, שם כנעני, מה שהופרך, אך המשיך לשמש כ״ראיה״ לחברותו ברשת יהודית עולמית שמעבירה כספים במטרה להשתלט על מוקדי הכוח.
תאוריות הקונספירציה והאנטישמיות שהתפרצה עם מעצרו של אפשטיין, וביתר שאת עם חשיפת המסמכים על ידי הרשויות בארצות הברית, לא צריכים להפתיע איש. כמו במקרים אחרים, אירועים אקטואליים מספקים לאנשים שמחזיקים בדעות אנטישמיות ממילא הזדמנות להביע את אותן עמדות נבערות תחת מסווה של לגיטימיות, שהרי הרוב המכריע של האנשים מסכים שהמעשים שביצעו אפשטיין ושותפיו הינם מעשים נתעבים ואף פליליים. האירועים האקטואליים הללו לא דורשים מאותם אנטישמים להמציא תאוריות קונספירציה חדשות, אלא רק לשלוף מהארכיון תאוריות ישנות התואמות את ההקשר החדש. כך למשל, בתקופת מגפת הקורונה הושמשה מחדש התאוריה שיהודים מפיצים מחלות, וכעת מדובר בתאוריות על שליטה יהודית בפוליטיקה ובכלכלה. לכן, מלחמה נגד אותן התיאוריות לא תספיק, ורק חינוך שיעקור תפיסות אנטישמיות בקרב האוכלוסייה יכול לסייע בקעקוע התאוריות המסוכנות. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה עומד מאחורי פעולות ממשל טראמפ נגד זרם האסלאם הפוליטי, ומהן השלכות המהלכים? >> www.inss.org.il/he/publication/cair-muslim-brotherhood-usa/
-
INSS
@INSS_Hebrew
במהלך סוף השבוע נערכה ועידת מינכן לביטחון.
@MunSecConf
צוות ה-INSS בהובלת ראש המכון, אלוף (מיל׳) תמיר הימן @HaymanTamir, הוביל בוועידה שיח משותף עם בכירים אמירתיים והודים בנושא יוזמת ה-IMEC - כלי פוטנציאלי לבניית בריתות ולהשפעה גאו-פוליטית, שממשלת ישראל הכירה זה מכבר בחשיבותו.
#msc2026 #mscreport -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום - מועיל לישראל?
תא"ל (מיל') אסף אוריון - חוקר בכיר במכון וראש החטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בינלאומיים בצה"ל עד 2015, ויניר קפח, חוקר מטעם תוכנית ניובאאור במכון וחוקר דיפלומטיה צבאית ביטחונית כמכשיר לכינון בריאת בריתות באונ' העברית בירושלים - בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום, על המשמעויות בשטח, ועל ההשפעה של הצעד על מעמדה של ישראל באיזור
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
נאום רוביו בוועידת מינכן: יד מושטת לאירופה, בתנאים אמריקאיים
ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר המכון, כותב:
בנאומו בסוף השבוע בפני ועידת הביטחון במינכן, קרא מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, לאירופה להצטרף לארה"ב בעיצובו של סדר עולמי חדש, בעודו מבהיר בניסוח מרוכך כי ההזמנה לשיתוף פעולה כרוכה בהסתגלות אירופית לעקרונות המדיניות של הממשל הנוכחי.
רוביו עמד בנאומו על ההיסטוריה והתרבות המשותפות לארה"ב והדגיש שארה"ב אינה מעוניינת לצאת נגד אירופה אלא לפעול איתה לתיקון החולאים של המערכת הבינלאומית. רוביו עשה זאת על רקע חשש גובר מפני השבר בין אירופה לבין ארה"ב שהתבטא בין היתר במתיחות סביב ניסיונות ארה"ב לכפות על דנמרק למכור לה את גרינלנד. לנאום נודעה חשיבות מיוחדת לאחר שעל אותה הבמה בשנה שעברה נציג הממשל, סגן הנשיא ואנס ביקר בחריפות את אירופה והחצין את הקרע בין הממשל בוושינגטון לממשלות מערב אירופה שנסוב במידה רבה על ההתנהלות הפנימית של אותן ממשלות כלפי הגירה וכלפי הימין הלאומני שם. רוביו לעומתו הדגיש את המשותף ולא את המפריד בין המדינות באופן שנראה מכוון להנמיך את המתיחות בין הצדדים.
עם זאת, ועל אף הטון השונה בתכלית מזה של ואנס, רבות מהטענות שהשמיע סגן הנשיא שבו גם בנאום של רוביו. רוביו קרא לאירופה להתגייס מחדש להגן על הציוויליזציה המערבית, ניסוח מועדף על הממשל המופיע גם באסטרטגיית הביטחון הלאומי שלו, מפני מגמות פוליטיות המבכרות פתיחות להגירה, רב תרבותיות, חשש מפני משבר האקלים, חילון, וצמצום ההשקעה בביטחון. הוא קרא לערוך רפורמה במוסדות האו"ם שנכשלו היכן שהצליח הממשל בשחרור החטופים וסיום המלחמה בעזה, פתיחת שיח בין אוקראינה לרוסיה, מענה לגרעין האיראני (אותו הציג כהישג אמריקאי לחלוטין), והתמודדות עם המשטר בונצואלה. כמו כן הדגיש שהממשל אמנם ישמח לפעול עם אירופה אם זו תגביר את השקעתה בביטחון, תבלום הגירה, תגביר את חסמי הסחר (במשתמע מול סין), ותחתור לתיעוש מחדש של כלכלתה, ותלה זאת בין היתר בחשיבותה של התרבות הנוצרית המשותפת ליבשת ולארה"ב. לצד זאת, הבהיר כי אם אירופה לא תעמוד בציפיות אלה, ארה"ב נכונה להתקדם בלעדיה.
בשורה התחתונה, הטון בו נקט רוביו בנאומו היה הפוך לגמרי לזה שאימצו דוברי הממשל בשנה החולפת ביחס לאירופה, אולם תוכנם המדיני של הדברים היה רחוק הרבה פחות. -
INSS
@INSS_Hebrew
הגול העצמי של חמאס במלחמת התודעה
פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, כותב:
ב-10 בפברואר 2026 דיווח משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה על 72,037 הרוגים פלסטינים מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. במאמרים קודמים עמדתי על הבעייתיות בדיווחי חמאס בנוגע למספר ההרוגים והנפגעים והעדר המהימנות וההיגיון בהם. אלא שב-8 בפברואר הודיע המשרד לפיתוח חברתי של חמאס בעמוד הפייסבוק שלו על חלוקת מענק כספי בסך של יותר מ-9.6 מיליון ש״ח ל-19,306 אלמנות השהידים.
הדיווח של המשרד לפיתוח חברתי מקעקע כמעט באחת את מלחמת המספרים שהקפיד חמאס לנהל במשך המלחמה מראשיתה ועד ימים אלו ומאושש את הקביעה בדבר הישג פנומנלי של צה״ל בנוגע לנזק האגבי, שמהותו פגיעה באזרחים לא מעורבים.
משרד הבריאות של חמאס מקפיד, באופן שיטתי ומכוון, שלא להבחין בין הרוגים מאש צה״ל לבין הרוגים מאש חמאס או ארגונים פלסטינים אחרים (הרקטה הכושלת של הג׳האד האסלאמי בבית החולים אלאהלי בדרום עזה ב-17 באוקטובר 2023 כדוגמה). מעבר לכך, ברשימה נכללים גם כל אלו שמתו מוות טבעי, זקנה, או ממחלה. מנתוני הלמ״ס הפלסטינית ידוע שבכל שנה נפטרים ברצועת עזה כ-6,500 איש.
לפיכך, ובהתחשב בעובדה שהמספר 19,306 מתייחס רק לפעילי חמאס שנהרגו במלחמה, כאשר ידוע שעוד אלפי מחבלים מהג׳האד האסלאמי וארגונים קטנים אחרים נהרגו, ובהתחשב בדיווח בדבר אלמנות נוספות של פעילי חמאס שנהרגו דורשות לקבל את המענק, ניתן להניח בסבירות גבוהה שמספר פעילי הטרור מכל הארגונים שנהרגו במלחמה מגיע לכ-30,000.
אם מפחיתים ממספר הנפגעים הכולל – 72,037 את אלו שנהרגו על ידי חמאס וארגונים אחרים, בין אם בשל רקטות כושלות ובין אם מסיבות אחרות שהוזכרו, ואת מספר הפטירות שלא בנסיבות המלחמה, המספר של כ-42,000 אזרחים, שלכאורה נהרגו מאש צה״ל, הופך בהכרח לנמוך יותר. קשה לאמוד את המספר באופן מדויק, אך גם באומדן גס, מדובר בסופו של יום ביחס נפגעים בין מחבלים לבין אזרחים לא מעורבים של 1:1 עד 1:1.7. אין ספק שמדובר ביחס הנמוך ביותר המוכר בכל השוואה לכל מלחמה אורבנית אחרת במזרח התיכון ומעבר לו, ושהאומדן נמצא בהלימה מובהקת להערכותיו של ג׳ון ספנסר.
מדינת ישראל וצה״ל אינם יכולים לומר נואש ועליהם לפעול במשנה מרץ ובמנעד הרחב ביותר האפשרי ובכל פלטפורמה תקשורתית ואחרת כדי לקעקע את הנרטיב של חמאס ולהוביל לפגיעה במעמדו ובאמינותו הן בזירה הבינלאומית והן מבית, ברצועת עזה ובזירה הפלסטינית בכלל. מלחמת התודעה היא חלק בלתי נפרד מהמלחמה נגד חמאס ואל לנו להותיר את זירת התודעה לשליטת חמאס. -
INSS
@INSS_Hebrew
חלק ממדינות המפרץ הובילו בעשור האחרון שינויים עמוקים במבנה החברתי, בכלכלה ובתפיסת מדיניות החוץ שלהן - מהלכים שעשויים להשפיע באופן ממשי על סוגיות ליבה בישראל.
מזכר חדש ממפה את המגמות הללו ומעמיד אותן בהקשר רחב, תוך הצגת השיקולים, המגבלות והקווים האדומים הייחודיים לכל מדינה.
למזכר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/arab-gulf/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מפה אינטראקטיבית חדשה מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה״ב ושל שחקנים רלוונטיים נוספים במזרח התיכון. המפה מאפשרת לעקוב אחר תנועת והתקדמות הכוחות, על בסיס הערכות מודיעין ממקורות גלויים ודיווחי תקשורת, ולהעמיק במשמעות ההתפתחויות בשטח.
לצפייה במפה המלאה 👇 -
INSS
@INSS_Hebrew
עסקה או הסלמה: מרחב התמרון המצומצם של ישראל מול ממשל טראמפ
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
הציוץ שפרסם הנשיא דונלד טראמפ ברשת Truth Social רגעים ספורים לאחר סיום פגישתו בת שלוש השעות עם ראש הממשלה נתניהו ב-11 בפברואר, סיפק הצצה לדינמיקה שהתפתחה ככל הנראה מאחורי הקלעים במהלך הפגישה. זאת לאחר ששני הצדדים נמנעו, בניגוד לפגישות קודמות, מלאפשר שאלות עיתונאים. טראמפ הבהיר כי הוא "עמד על כך שהמשא ומתן עם איראן יימשך", במשתמע מול עמדה שונה של ראה"מ נתניהו, תוך שהוא מזכיר לטהראן את מחיר הסירוב בדמות מבצע "פטיש חצות" (יוני 2025).
בהנחה שגישת הממשל אינה הונאה טקטית לקראת תקיפה בטווח הזמן הקצר, נראה כי טראמפ מוביל קו של פרגמטיזם כוחני. הציוץ שלו אינו רק מסר לטהראן, אלא גם "תמרור עצור" לשאיפות הישראליות להסלמה. טראמפ רואה בשימוש בכוח מנוף שנועד להביא את היריב אל שולחן הדיונים מעמדת נחיתות. מבחינת הבית הלבן, היעד נותר "סגירת תיקים" במזרח התיכון כדי להתפנות לתחרות המעצמות מול סין, גישה המעדיפה פתרונות מהירים, גם במחיר של חיכוך גלוי עם תפיסת הביטחון הישראלית.
הביקור והתגובות שאחריו חשפו פערים מהותיים:
•הסוגייה האיראנית - בעוד נתניהו הציג בחדר הסגלגל קו אדום הדורש פירוק יכולות (לרבות היכולות הבליסטיות) כתנאי סף, טראמפ הבהיר כי הדיפלומטיה היא הערוץ המועדף עליו כעת. עם זאת, ייתכן כי בחדרי חדרים הושגו הבנות לגבי "קווים אדומים" ומנגנוני תיאום חשאיים שיגדירו מה ייחשב לכישלון המשא ומתן ויחייב תגובה. בכל מקרה, גם אם המו"מ ייכשל טראמפ יידרש לקחת בחשבון, קודם להחלטה לצאת למערכה צבאית מול איראן, קשת רחבה של שיקולים פוליטיים פנימיים, הכוללים את אירוח משחקי המונדיאל ביוני 2026 ואת בחירות האמצע בנובמבר. עליו יהיה גם לתמרן בין האגף הניצי במפלגתו לבין הקולות הטוענים כי נתניהו גורר את ארה"ב למלחמה המנוגדת לאינטרס האמריקאי.
•עתיד עזה ו"מועצת השלום" - הסכמת נתניהו להצטרף ל"מועצת השלום" הרב-לאומית היא נקודת ציון אסטרטגית, אך המתח סביב שאלת הריבונות נותר בעינו. בעוד טראמפ דוחף לפתרון רב-לאומי מהיר שיאפשר נסיגת כוחות וקידום ארכיטקטורה אזורית חדשה, ישראל עומדת על הצורך בשליטה ביטחונית עצמאית ובפירוק מלא של חמאס.
ישראל מוצאת עצמה בתוך "מלכוד של שותפות" מול נשיא שרואה בדיפלומטיה כוחנית את חזות הכל. הכלים של ירושלים להשפיע על המדיניות האמריקאית מצומצמים מאי פעם. הניסיון הישראלי המסורתי להפעיל לחץ דרך הקונגרס או האגף הניצי במפלגה הרפובליקנית נתקל הפעם בנשיא בעל שליטה מוחלטת בבסיסו הפוליטי, שאינו סובל התנגדות בשאיפתו להישג מדיני. המבחן המיידי של ישראל יהיה היכולת להכניס "תיקוני ביטחון" קריטיים לתוך ה"עסקה" של טראמפ, מתוך הבנה שבעת הזו, התנגדות גלויה לחזון הבית הלבן לא תוביל לעצירת המו"מ עם איראן, אלא רק לאובדן ההשפעה הישראלית על תנאיו. -
INSS
@INSS_Hebrew
מפה אינטראקטיבית חדשה מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה״ב ושל שחקנים רלוונטיים נוספים במזרח התיכון. המפה מאפשרת לעקוב אחר תנועת והתקדמות הכוחות, על בסיס הערכות מודיעין ממקורות גלויים ודיווחי תקשורת, ולהעמיק במשמעות ההתפתחויות בשטח.
לצפייה במפה המלאה >> www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך באה לידי ביטוי היריבות המתעצמת בין ריאד לאבו דאבי, וכיצד הדבר משפיע על סיכויי הנורמליזציה בין ישראל לממלכה הסעודית? >> www.inss.org.il/he/publication/saudi-arabia-uae-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע ח'אמנאי לא יכול לוותר על תוכנית הטילים הבליסטיים?
רגע לפני פגישת נתניהו-טראמפ, בה ידונו באריכות במשא ומתן של ארה"ב מול איראן, ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, והעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, עושים סדר בכלל הסוגיות שעל השולחן
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@RZimmt
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בני סבטי, מומחה לאיראן במכון, כותב:
@BeniSabti
האם לזרמים שכונו בעבר "מתונים" או "רפורמיסטים" ושניסו להביא לשינויים מזעריים במדיניות האיראנית בתוך איראן וכן ביחסי החוץ שלה, יש סיכוי לקדם רפורמות, למרות כוחם של משמרות המהפכה והמנהיג?
סעיד נור מחמדי, דובר המפלגה "קול האיראנים" באיראן משיב לכך בהצהרה לאתר "אנצאף ניוז":
"מדוע המתונים לא יוכלו לייצג את המפגינים?
היעדר מקום ומרחב פעולה למפלגות ודמויות מתונות במהלך התסיסה והמחאות של ינואר האחרון הוא תוצאה של המבנה הפוליטי, לא של שתיקתן או בחירתן הפוליטית.
ההון העיקרי של כל תנועה פוליטית הוא העם, ותפקידן הטבוע של המפלגות הוא לארגן דרישות חברתיות ולהפוך אותן לתוכניות פוליטיות ובחירות ספציפיות. תוכניות שאמורות בסופו של דבר להוביל להשגת כוח וייצוג מצביעים, אך דרך כזו חסומה כמעט לגמרי באיראן.
למפלגות אין אפילו אפשרות להציג ולתמוך רשמית במועמדיהן והן נאלצות לבחור מבין אפשרויות שעברו את מסנני הגורמים המוסמכים מטעם המשטר; כך שהן אינן יכולות לקחת על עצמן אחריות פוליטית מלאה. זה הפך את המפלגות לארגונים לא יעילים וללא ערבויות ביצועיות.
בנסיבות כאלה, למפלגות אין את היכולת להיכנס לשלטון וגם לא את האפשרות לקדם דרישות עממיות. טבעי שהן אינן יכולות לייצג את המפגינים.
בתקופות משבר כמו מחאות, הממשלה והמפלגות יכולות אך ורק לגנות האירועים, והמלצותיהן או פתרונותיהן אינם נלקחים ברצינות.
דמויות מתונות שנתמכו בעבר ע"י החברה, אפילו כאלו שנכחו ברמות הגבוהות ביותר, אינן מקובלות כיום על ידי המבנה הפוליטי ואינן מוכרות כנציג על ידי חלקים מהחברה המפגינה.
לכן האשמת מפלגות ודמויות פוליטיות בליבוי היצרים היא כמו האשמת הקורבן. את שורשי האירועים האחרונים יש לחפש בפגמים החמורים של המבנה הפוליטי, ולא בשתיקה או בחוסר יכולת של פעילים.
תפקידים שאמורים להתבצע באמצעות מפלגות מבוצעים כיום על ידי רשתות בלתי פורמליות או מעגלי כוח; רשתות הממלאות תפקיד בולט יותר ממפלגות במינוי שרים, סגני שרים וקביעת כיווני מדיניות רחבים.
עד שהמערכת הפוליטית לא תיתן למפלגות תפקיד מיוחד ויבוצעו רפורמות אמיתיות בחוקי הבחירות ובהכרה במפלגות, מפלגות מקומיות לא יהיו ערביות. רפורמות מוגבלות אינן מספיקות, וללא קבלה אמיתית של מפלגות במבנה קביעת המדיניות של המדינה, מצב זה יימשך".
כך נשמע מפי בכיר פוליטי בתוך המערכת האיראנית, כי כל עוד המבנה הפוליטי של איראן נשלט ע"י גופים ואישים כמו המנהיג האיראני ח'אמנהאי שמפעיל את זרועות סינון המועמדים לבחירות השונות ובעצם בוחר מראש את הנשיא או חברי הפרלמנט, וכן משמרות המהפכה, שלהן מעורבות עמוקה בהליכים פוליטיים או עצירת שינויים, וזאת מתוך אינטרס כלכלי או מאבקי כח, אין סיכוי לשינוי ולריפוי המשטר האיראני ע"י כוחות פנימיים שהיו או עדיין מקובלים ולגיטימיים בעיני המשטר.
במילים אחרות, האיש טוען כי הפתרון אינו טמון בשינוי איטי ומתוך בחירה של המערכת הנוכחית, גם לא ע"י אלה שהיו בעלי דעות מתונות יותר משאר החלקים (לדוגמא הנשיאים ח'אתמי ורוחאני), כי היא כלל לא מסוגלת לקדם שינוי כזה. לפי ניסיון העבר, גם המערב אינו יכול לתלות תקווה באישים כאלה, ורק גורמים שהיו או כיום מחוץ למערכת הרשמית יכולים לשנות את המדיניות בצורה שתיתן ביטוח לטובת חיי האזרח והחברה. -
INSS
@INSS_Hebrew
מצרים וטורקיה מתקרבות
ד"ר אופיר וינטר, חוקר המכון, כותב:
פסגת א-סיסי-ארדואן בקהיר בשבוע שעבר (4.2) הייתה נקודת ציון משמעותית בהתקרבות הנרשמת בשנים האחרונות בין מצרים לטורקיה, מדינות שנחשבו עד ראשית העשור הנוכחי ליריבות אזוריות. שני המנהיגים החליפו מחוות של ידידות: הנשיא המצרי קיבל את פני עמיתו הטורקי בשדה התעופה בליווי רעייתו וכינה אותו "האורח המכובד ביותר של מצרים"; מנגד, הנשיא הטורקי העניק למארחו המצרי במתנה מכונית חשמלית אדומה מתוצרת ארצו בשווי של כ-50 אלף דולר.
תהליך הנורמליזציה המואץ בין שתי המדינות נשען על מגוון אינטרסים משותפים, בהם: הגדלת הסחר ההדדי מ-9 ל-15 מיליארד דולר; ייצוא גז מונזל ממצרים לטורקיה; שיתוף פעולה צבאי סביב תמרונים משותפים של חילות הים; וחתימה על עסקאות נשק לייצוא מערכות הגנ"א טורקיות ולהקמת מפעל טורקי לייצור תחמושת ארטילרית במצרים, צעד התורם להפחתת תלותן של המדינות בנשק מערבי ומצטרף להסכמים קודמים שערכו סביב ייצור משותף של רחפנים וכלי רכב בלתי מאוישים.
נדבך נוסף – התופס נפח הולך ומתרחב ביחסי המדינות – הוא עמידתן המשותפת נגד מדיניותה של ישראל בעזה ובאזור. בהצהרה משותפת שפרסמו נשיאי מצרים וטורקיה לקראת כינוס מועצת שיתוף הפעולה האסטרטגי רם הדרג שייסדו, הציגו חזית אחידה מול ישראל במספר סוגיות: תביעה לנסיגה מלאה מעזה, לחזרת רשות פלסטינית מתוקנת לרצועה ולחידוש תהליך מדיני שיוביל להקמת מדינה פלסטינית; הדגשת הצורך בפתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים ובשיקום הרצועה בהקדם האפשרי; דרישה לכיבוד מנדט אונר"א; גינוי הפגיעות המיוחסות לישראל בריבונותן של סוריה ולבנון; ותמיכה בריבונות, באחדות ובשלמות הטריטוריאלית של סומליה מול סומלילנד.
עבור מצרים וטורקיה הפכה ישראל למעין "דבק מחבר", כזה היוצר שותפות סביב מטרות בעלות עדיפות גבוהה לשתיהן: ייצוב הפסקת האש בין ישראל לחמאס בעזה; מניעת התלקחות מחודשת של המלחמה בלבנון ובאיראן; הרתעת ישראל מקידום מה שנתפס בעיניהן כ"מזימות התפשטות והגמוניה" באזור; ויצירת משקל-נגד ערבי-מוסלמי מאזן לישראל בוושינגטון מול ממשל טראמפ.
למעשה, הציר המצרי-טורקי הוא חלק ממאמץ ערבי-מוסלמי רחב יותר שנוצר על רקע המלחמה לבודד את ישראל, שלו שותפות לפרקים גם ערב הסעודית, קטר, ירדן, איחוד האמירויות, פקיסטן ואינדונזיה. אם בעבר השתייכו מצרים וישראל לאותו מחנה אזורי פרגמטי הסולד מטורקיה, ואשר כולל מדינות ערביות וים-תיכוניות מתונות, הרי שעתה עלולות להתהפך היוצרות. לצד המשך מחויבותה של מצרים להסכם השלום עם ישראל, חילוקי הדעות הם שנותנים את הטון ביחסיהן.
המשך החיכוכים בין ישראל למצרים לגבי עתיד עזה, הזירה הפלסטינית וסוגיות אזוריות נוספות, עלול לדחוף את קהיר ביתר שאת לחיקה של אנקרה ולגרום לשתיים להעמיק את שותפותן. התוצאה תהיה צינון נוסף של השלום הקר, החרפת הרטוריקה העוינת והעמקת הנתק המדיני והחשדנות הביטחונית. מנגד, שיפור הדיאלוג המצרי-ישראלי, הגברת הקשב ההדדי וניסיון כן לשקם את האמון ולגשר על הפערים, צפויים לצמצם את הרכיב האנטי-ישראלי בשותפות המצרית-טורקית. -
INSS
@INSS_Hebrew
הצמיחה המואצת בעולמות המחשוב עתיר־הביצוע בעיקר ביישומי בינה מלאכותית, הבאה לידי ביטוי בעלייה חדה בצריכת החשמל, בצריכת מים לקירור ובתפיסת קרקע במרחבים עירוניים צפופים, יוצרת לחץ חסר תקדים על תשתיות הדאטא סנטרים הקיימות. על רקע זה מתפתחת בשנים האחרונות גישה חדשנית: הקמת דאטה סנטרים תת‑ימיים, המנצלת את המרחב הימי כתשתית אלטרנטיבית – מבחינה סביבתית וגאופוליטית כאחת. מהו המענה שמציעים דאטא סנטרים תת‑ימיים ומהן ההזדמנויות, הסיכונים, האתגרים והחסמים הכרוכים ביישומו? >> www.inss.org.il/he/publication/underwater-data-center/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חרדה, חשש או השראה: כיצד נראית הטלטלה באיראן מעיניים טורקיות וכיצד יציבותה משפיעה על הבטחון הלאומי של טורקיה? >> www.inss.org.il/he/publication/turkey-iran-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה חושבים באו״ם על מועצת השלום של טראמפ?
המסמך המייסד של מועצת השלום מלמד לא מעט על הסדר העולמי החדש שאליו שואף דונלד טראמפ. האם החליט לשבש לחלוטין את הסדר העולמי הקיים? איפה אפשר לזהות בו שאיפות "קיסריות"? ואיך כל זה משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל?
עו"ד ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה וראש תחום משפט וביטחון לאומי במכון, וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
אנטישמיות בלי צנזורה: עלייתה של רשת Upscrolled
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
בשבועות האחרונים סבב השיח הציבורי סביב שתי רשתות חברתיות: מולטבוק וטיקטוק. הראשונה, משום שהיא הרשת החברתית הראשונה שמשתמשיה אינם בני אדם, אלא סוכני בינה מלאכותית בלבד, והשנייה משום שהיא חתמה על הסכם לשינוי צורת הפעילות והבעלות שלה בארצות הברית. השינויים שחלו בפעילות טיקטוק השפיעו באופן ישיר גם על רשת חברתית אחרת בשם Upscrolled, שעד כה לא הייתה ידועה וצברה משתמשים מועֿטים אך בעקבות השינויים ברשת הענק, היא זינקה ל3.2 מיליון הורדות, שהם עלייה של כ-9000% הורדות בחודש.
הרשת, שהוקמה על ידי היזם האוסטרלי-פלסטיני עיסאם חיג׳אזי, מיתגה את עצמה ככזו שאין בה צנזורה כלל, ולכן משכה אליה משתמשים שהפיצו שיח שנאה ופעילותם ברשתות החברתיות האחרות הוגבלה. יחד עם הפופולריות הגוברת של הרשת חסרת הגבולות, הגיעו גם חשיפות על אנטישמיות חמורה הפושה בה - מהכחשת שואה, דרך טענות ש״הציונים (כמילת כיסוי ליהודים) שולטים בעולם״, ועד קריאות ממשיות לפגיעה פיזית ביהודים. משתמשים וצופים טענו שגם כאשר מוגשות לפלטפורמה תלונות על אנטישמיות, הן לא מטופלות כראוי, או בכלל. החברה מצידה, הודתה שהיא לא מצליחה לנטר את הפוסטים כראוי בשל העומס האדיר.
גם מייסד הפלטפורמה מתמודד עם האשמות דומות, בין השאר בשל נאום שנשא בכנס בקטאר ובו אמר שהוא לא יקח ״כסף ציוני״, אמירה שמזכירה סטריאוטיפים אנטישמים על כסף יהודי המבקש לקנות שליטה בעולם.
Upscrolled אינה לבדה, גם רשתות אחרות שמתיימרות לאפשר חופש ביטוי בלתי מוגבל, כמו X של אילון מאסק, חוות עלייה משמעותית בפוסטים אנטישמיים. לכן, אין מנוס מלהחיל דין אחיד על כל הרשתות החברתיות ולדרוש מהן אחריות לאי הטיפול המספק בתכני שנאה המופצים בהם. -
INSS
@INSS_Hebrew
המתיחות בין איראן לארצות הברית בשיאה. מצד אחד - בימים הקרובים צפויות להתקיים שיחות בין האיראנים לאמריקאים. מצד שני - במרחב מצטברים עוד ועוד כוחות אמריקאיים בעוד איראן נוקטת בצעדים מתריסים. מה נמצא על השולחן? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-usa-tension/
-
INSS
@INSS_Hebrew
נוכח המשבר שאליו נקלע המשטר באיראן, ניכר מאמץ מחודש מצד הרפורמיסטים להציג עצמם כחלופה שלטונית אפשרית. יכולתם בשלב זה לארגן מחאה חלשה, רבים ממנהיגים כלואים, והתמיכה הציבורית בהם נשחקה. האם בכל זאת יש ביכולתם להציע חלופה ממשית? >> www.inss.org.il/he/publication/reformists-in-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מועצת השלום נולדה כיוזמה תחומה וממוקדת שנועדה ללוות את תהליך הייצוב והשיקום של רצועת עזה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. ואולם, עיון במסמך המייסד של המועצהמצביע על סטייה מהותית מהייעוד המקורי: המועצה מוגדרת כמנגנון גלובלי ליישוב סכסוכים מחוץ למסגרת האו״ם, ללא אזכור של עזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/bop/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כיצד ישפיע שינוי מתווה הסיוע הישיר על ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/us-aid-to-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה חושבות מדינות המפרץ על האפשרות של נפילת משטר האייתוללות באיראן?
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מציג ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ומנהל תוכנית המפרץ במכון, את מארג האינטרסים והשיקולים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר ושכנותיהן, על רקע האפשרות למתקפה אמריקנית באיראן או להסכם עם משטר האייתוללות
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האיחוד האירופי נגד משמרות המהפכה
ד״ר רמי דניאל ודני סיטרינוביץ׳, חוקרי המכון, כותבים:
החלטת מועצת האיחוד האירופי להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור מהווה סיומו של תהליך ארוך והדרגתי. האיחוד האירופי החל להטיל סנקציות על המשטר האיראני כבר בשנת 2011, ומאז הרחיב אותן בהדרגה, הן על רקע הפרות זכויות האדם באיראן, והן בתגובה למדיניות החוץ של טהרן בסוגיות הגרעין, המזרח התיכון ואוקראינה.
עם זאת, ההחלטה לפעול ישירות נגד משמרות המהפכה נתקלה לאורך השנים במכשולים מדיניים משמעותיים שעיכבו את קבלתה. אף שמדינות מערביות אחרות הכריזו על משמרות המהפכה כארגון טרור בשנים האחרונות, ולמרות קריאות חוזרות מצד הפרלמנט האירופי לנקוט צעד דומה, מספר ממשלות באירופה, ובראשן ממשלת צרפת, התנגדו עד כה למהלך. התנגדות זו נבעה מהחשש כי צעד כזה יסכן את האפשרות להגיע לפתרון מדיני עם איראן. נוסף על כך, ובמיוחד בפריז, עלו חששות באשר לגורלם של אזרחים אירופאים שטהרן החזיקה כבני ערובה.
הדיכוי האלים של מחאות הפנים באיראן בשבועות האחרונים הביא לשינוי בעמדת המדינות שבלמו עד כה את המהלך. בהקשר זה, חשוב לציין כי בהצהרה הרשמית של האיחוד האירופי מודגשים המצב הפנים־איראני והעמקת שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהרן כגורמים המרכזיים להחלטה, ולא אירועים שהתרחשו בזירה המזרח תיכונית.
בראייה האיראנית, החלטת האיחוד האירופי מתקבלת על רקע ההידרדרות המשמעותית ביחסי איראן–האיחוד בכלל, וביחסיה עם מדינות ה-E3 בפרט, בעיקר לאחר הפעלת מנגנון הסנאפבק. ההחלטה מצמצמת עוד יותר את הסיכוי לגישור על הפערים בין הצדדים ומעידה, מנקודת מבט איראנית, על נסיגה מעשית של אירופה ממעורבות פעילה בשיח עם טהראן בסוגיית הגרעין.
לצד השלכותיה הכלכליות המשמעותיות – בעיקר בכל הנוגע לחברות ולגופים הקשורים למשמרות המהפכה וליכולתם לקיים קשרים כלכליים עם האיחוד – צפויה ההחלטה להעמיק את המתיחות בין איראן לבין מדינות נוספות באיחוד, אשר כבר מאשימות את טהראן בהתערבות בענייניהן הפנימיים.
במישור המדיני, ההחלטה משדרת מסר ברור ביחס ללגיטימיות של המשטר האיראני בעיני האיחוד האירופי, ומעדיה על רצונן של מדינות אירופה לא להידחק לגמרי לשולי האירועים במזרח התיכון בזמן שהפעילות האמריקאית מתעצמת. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה קורה בסוריה - והאם סופה של האוטונומיה הכורדית מתקרב?
@CarmitValensi -
INSS
@INSS_Hebrew
מיתוג מחדש כ"לוחמי חופש", הסטת אחריות ואשמה, וניכוס של שפת המשפט הבינ"ל: בחינת פניית חמאס לעולם המערבי דרך מסמך סיכום המלחמה. לניתוח המלא >> www.inss.org.il/he/publication/hamas-international-arena/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר ינואר של ה-INSS:
40% מהציבור סבורים כי רק צה״ל מסוגל לפרק את חמאס מנשקו. 23% מעריכים כי אין אפשרות ממשית לפרק את חמאס מנשקו. 23% סבורים כי יש להטיל את המשימה על כוח רב-לאומי וערבי, בעוד 7% בלבד תומכים בהטלת האחריות על הרשות הפלסטינית.
לתוצאות המלאות >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-january-2026/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"יכול להיות שחמאס אפילו יגיע למסקנה שכבר לא צריכים נשק, אבל ככוח פוליטי, הם בוודאי שמרו על כוחם"
לראשונה מאז 2014 אין יותר חטופים בעזה, עם השבת גופתו של רס״ל רן גאוילי ז"ל, וכעת מתחיל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ.
אז מה עכשיו? פתיחת מעבר רפיח, התפרקות חמאס מנשקו, תחילת עבודתה של ממשלת הטכנוקרטים בעזה והכנסת כוח בינלאומי לרצועה - אלה רק חלק מהנושאים הסבוכים שעל הפרק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מנסים לעשות סדר ולזהות את המוקשים המומחים עפר שלח, חוקר בכיר ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן ויוחנן צורף, חוקרים בכירים בתוכנית "מסכסוך להסדרים".
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
youtu.be/VW0JC845GDoThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהם האתגרים והחששות שעלו – הן בירושלים והן ברמאללה - בעקבות ההכרזה על מעבר לשלב השני בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, וכיצד על ישראל לפעול? >> www.inss.org.il/he/publication/phase-2/
-
INSS
@INSS_Hebrew
יום השואה הבינלאומי: זיכרון בצל אנטישמיות מתגברת
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
יום השואה הבינלאומי שחל היום מספק נקודת התבוננות על מגמות השנה החולפת שהתקיימו בצל אתגרים משמעותיים לזיכרון השואה, ביניהם התמעטותם הטבעית של שורדי השואה, אך גם תופעות מסוכנות וטבעיות פחות. תופעות של עיוות זיכרון השואה או הכחשתה במדינות אירופה והמזרח התיכון, בהתאמה, ממשיכות להיות משמעותיות. למרות שממשלות מסוימות, ביניהן קנדה, מנסות להילחם בכך והגדילו את המימון ללימודי שואה, המגמה מעורבת. בבריטניה למשל, מספר בתי הספר שציינו את יום השואה הבינלאומי ב-2025 צנח בחדות, באמתלה שמדובר בנושא ״רגיש פוליטית״, כאילו הייתה השואה נושא שנוי במחלוקת.
בהקשר הרחב יותר, ובניגוד למה שחזו רבים, גם הסכם הפסקת האש בעזה לא הצליח להוריד את רמות האנטישמיות בעולם וניכרה עלייה של 7.5% בתקריות אנטישמיות, עם יותר מ-6,300 תקריות שהתרחשו בין החודשים ינואר לדצמבר 2025.
בשנה זו, האנטישמיות ממנה החלו לסבול יהודי אוסטרליה ביתר שאת מאז תחילת המלחמה, ושלא איפיינה את היבשת לפני כן, הגיעה לשיאה עם פיגוע אנטישמי בחוף בונדי בסידני, בו נרצחו חמישה עשר חוגגים במסיבת חנוכה קהילתית. בתגובה לאותו פיגוע, הנחו מדינות מסוימות לא לקיים אירועי חנוכה פומביים, מה שגרם לקהילות היהודיות להסתגר ולחשוש לחייהן אף יותר. פיגוע זה מצטרף לפיגועים קטלניים נוספים - רצח שני המתפללים בבית הכנסת במנצ׳סטר, אנגליה, ורצח שני עובדי השגרירות הישראלית בארצות הברית, בפיגוע שהתרחש במוזיאון היהודי בוושינגטון הבירה.
מגמות אלה צריכות להדאיג בראש ובראשונה את מדינת ישראל שאחד מתפקידיה המרכזיים הוא לשמר את זיכרון השואה ולהילחם באנטישמיות, אך לא פחות את המדינות בהן מתקיימות אותן מגמות. לא רק שהיהודים הינם אזרחים באותן מדינות והם זכאים להגנה, אלא שזיכרון השואה ולקחיה לגבי אנטישמיות בימינו הינם לקחים אוניברסליים שעל כל אומות העולם לזכור ולהפנים. -
INSS
@INSS_Hebrew
שימוש אמריקאי בנשקים אלקטרומגנטים
אייקי חזן וחוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי כותבים:
בראיון שהעניק הנשיא טראמפ לוושינגטון פוסט בשבוע שעבר הוא חשף כי במהלך הפעולה בוונצואלה השתמשה ארה״ב השתמשה בנשק סודי חדש אותו כינה ״המבלבל״ .(The Discombobulator) לדבריו ולפי עדויות שונות, נשק זה שיתק את המכ"מים ומערכות הטילים הסיניות והרוסיות שנמצאו ברשות צבא וונצואלה ומנעו ממנו לפגוע בכוחות אמריקאים. הנשק שאליו התייחס טראמפ תואם את המאפיינים של פצצה אלקטרומגנטית קונבנציונלית המבוססת על פולסים אלקטרומגנטים .(EMP)לפצצות אלו יש פוטנציאל הרסני למערכות אלקטרוניות כולל מערכות תקשורת, מערכות בקרה, מחשבים, מערכות חשמל ותשתיות מים וביוב, עד כדי שיתוק של מערכות ביטחון, כלכלה ובריאות. לנשק המבוסס על פצצות א"מ יתרונות הנובעים מיכולת פעולה במהירות האור, פשטות הפעלה, כיסוי נרחב של מטרות ויכולת פעולה בכל תנאי סביבה ומזג אוויר.
טראמפ התייחס לנשק בהקשר לדיווחים שפורסמו לאחרונה, לפיהם ממשל ביידן רכש במבצע חשאי נשק אלקטרומגנטי נוסף, ככל הנראה מבוסס על גלי מיקרו, מסוג דומה לזה שלפי החשד הופעל על ידי רוסיה וגרם לסדרת תסמינים הידועים בשם "תסמונת הוואנה". תסמינים אלה, שעליהם דיווחו מאות דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים ברחבי העולם, הופיעו לראשונה בשנת 2016 בקרב אנשי שגרירות ארה"ב בהוואנה. על פי הדיווחים, הם שמעו רעש צורם ולאחר מכן חשו בחילה, כאבי ראש, סחרחורת, נדודי שינה ואובדן שיווי משקל.
תסמינים דומים עלו גם מעדויות מהשטח לאחר המבצע האמריקאי בוונצואלה. העדויות תיארו גל קול עוצמתי שגרם לאנשיו של מדורו ליפול לקרקע בלי יכולת לזוז תוך כדי שהם חוו תסמינים פיזיים קשים. בהקשר זה, ראוי לציין כי ארה"ב בעבר ניסתה לפתח נשק דומה כחלק מפרויקט MEDUSA וב2004 תאגיד WaveBand, במימון חיל הים האמריקאי, הציג אב טיפוס של מערכת המבוססת על גלי מיקרו בעוצמה נמוכה שיוצרת תחושת קול במוח אשר עלולה לגרום אי-נוחות חמורה ואף שיתוק זמני.
לשימוש אמריקאי בארסנל הנשקים אלקטרומגנטים שבידי ארה"ב יש פוטנציאל תועלת רב במערכה עתידית נגד מדינות סוררות . שימוש בנשק המבוסס על גלי מיקרו לשליטה בקהל יכול לסייע למבצעים מיוחדים תוך פגיעה "רכה" בתשתיות ובלוחמים. שימוש אמריקאי בפצצות אלקטרומגנטיות קונבנציונלית עשוי לשבש ולגרום נזק משמעותי למערכי הלחימה בכל עימות עתידי ביניהם ניתן למנות פגיעה במערכי טילים בליסטיים ומשגרי טילים ,כטב"מים, מטוסי קרב, ספינות מלחמה וטנקים. כמו כן, לפצצות אלקטרומגנטיות יש יכולות לפגוע בחדרי פיקוד ושליטה ולשבש את יכולת התיאום בין ובתוך הגופים הצבאיים במדינות אויב וכן להעמיק את הפגיעה בתשתיות המשמשות לייצור אמצעי לחימה לא קונבנציונלים. -
INSS
@INSS_Hebrew
החזית הפנימית של טראמפ: מבצעי ההגירה מציתים עימות אלים במיניאפוליס
ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר המכון, כותב:
בעוד שתשומת הלב העולמית ממוקדת במפגן הכוח הגלובלי של ממשל טראמפ, הכולל את חטיפת נשיא ונצואלה, האפשרות לפעולה אמריקאית באיראן והשקת "מועצת השלום", הממשל ניצב בפני אתגרים גוברים מבית. תחום אחד המתבלט בהקשר זה הוא המאמץ להרחיב את המבצעים נגד הגירה, בעיקר בערים ובמדינות הנשלטות על ידי המפלגה הדמוקרטית. נקודת החיכוך האחרונה המתפתחת בהקשר הזה בשבועות האחרונים היא העיר מיניאפוליס שבמינסוטה.
פקידים פדרליים מהמשרד לביטחון המולדת (DHS) נשלחו לעיר שבה הקהילה הסומלית הגדולה בארה"ב, שרובה אזרחי ארה"ב, והיא ממוקמת במדינה שבראשה עומד המושל הדמוקרטי טים וולז, המועמד הדמוקרטי לשעבר לתפקיד סגן הנשיא. תושבי העיר הגיבו בהתארגנות נגד פעולות הממשל שבאה לידי ביטוי במחאות ובמעקב אחר סוכנים בעת שהם מנסים לבצע את פעילותם. הסוכנים, מצדם, משתמשים בכוח משמעותי, ועוצרים מהגרים חוקיים ובלתי חוקיים כאחד, כמו גם אזרחים, ובשני מקרים מתוקשרים במיוחד הרגו שני אזרחים אמריקאים.
בתקרית הראשונה, לפני כשבועיים, סוכן ירה לתוך רכבה של תושבת מקומית ולאחר מעשה טען הממשל כי היא ניסתה לדרוס סוכנים. בתקרית השנייה במהלך סוף השבוע האחרון מספר סוכנים ריסנו, ולאחר מכן ירו באזרח שהשתתף במחאה נגד הפעולות הפדרליות. בשני המקרים, ממשל טראמפ טען כי הקורבן ניסה לנהוג באלימות כלפי הסוכנים, ומנע חקירה של התקרית על ידי רשויות אכיפת החוק.
האירועים האחרונים מדגישים את האופן שבו המאמץ הגורף של הממשל נגד הגירה לארה"ב והמחאה נגדו, גורמים למתחים גוברים ולאלימות מבית בארה"ב. הם גם עשויים לעזור להסביר את השחיקה בתמיכה הציבורית בממשל ובמדיניות ההגירה שלו. עם הזמן, תפיסה של חולשה מבית עלולה לפגוע בשליטה המוחלטת של הנשיא טראמפ ברפובליקנים בקונגרס (סימנים לכך כבר מתחילים להופיע) ועשויה גם להוביל את המפלגה הדמוקרטית, שהופכת לעומתית יותר, לניצחונות בבחירות האמצע בשנת 2026 שיגבילו את חופש הפעולה של הממשל עוד יותר. -
INSS
@INSS_Hebrew
75 אחוזים מהציבור הערבי בישראל תומכים במעורבות שב״כ באלימות ובפשיעה בחברה הערבית. מנגד, 20 אחוזים מתנגדים, ואילו 5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-january-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
תחת שלטון חמאס, הפכה עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם פותח חלון הזדמנויות לשינוי עומק.
מזכר חדש בודק למה פירוז צבאי ושיקום פיזי לא יספיקו, ומציע אסטרטגיית “דה־חמאסיזציה” אינטגרטיבית שמחברת פירוז מתמשך, רתימת קואליציה ערבית, שיקום כלכלי והצבת אופק מדיני ממשי - כדי לבנות אלטרנטיבה בת-קיימא לחמאס ויציבות בטחונית ארוכת טווח עבור ישראל. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/de-hamasification/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע חוששות מדינות המפרץ מקריסה מהירה של המשטר בטהראן, ופועלות למניעת מתקפה אמריקנית באיראן? >> www.inss.org.il/he/publication/gulf-iran-usa/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"יש האומרים שעיראק הפכה לריאות או לפה שדרכם איראן יכולה לנשום"
אליזבת' צורקוב, עמיתה בכירה במכון "ניו ליינס", וד"ר מייקל נייטס, מומחה לעיראק ולמדינות המפרץ, וד"ר ירון שניידר, בפרק מיוחד של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" העוסק במצבה של עיראק כיום, בתפקיד שממלאות בה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, ובאיום הנוכחי עבור ישראל בצל הפיכתה של המדינה למוקד פעילות של הציר השיעי בהובלת איראן
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@Mikeknightsiraq
@ElizraelThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לאחר חצי עשור: כיצד העברת ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב באה לידי ביטוי בשטח? >> www.inss.org.il/he/publication/centcom-5-years/
-
INSS
@INSS_Hebrew
גם אם יעלה בידו של המשטר להתגבר באופן זמני על המשבר הנוכחי, ניתן להעריך כי כחצי מאה לאחר המהפכה, הרפובליקה האיראנית השנייה מתקרבת לקיצה ההיסטורי. כיצד עשויה להיראות הרפובליקה השלישית? >> www.inss.org.il/he/publication/third-iranian-republic/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם עדיין יש סיכוי שטראמפ יתערב באיראן - ואיך זה קשור לאובמה?
ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר בתכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על התרחישים האפשריים להתערבות ארה׳׳ב במהומות באיראן ותגובות איראניות אפשריות
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
סופה של האוטונומיה הכורדית? העימותים עם המשטר הסורי והשלכותיהם
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת המכון, כותבת:
בשבועיים האחרונים התחוללו עימותים בין כוחות הביטחון הסוריים לבין הכורדים בהובלת ארגון "כוחות סוריה הדמוקרטיים" (SDF). מה שהחל כחיכוך צבאי ביוזמה כורדית התגלגל במהירות להזדמנות אסטרטגית עבור המשטר: השבת שטחים נרחבים והפעלת לחץ כבד על הכורדים ליישם את ההבנות שנקבעו בהסכם ממארס 2025. לאחר השתלטות על רובעי שייח' מקסוד ואל-אשרפייה בחלב, ובהמשך גם על דיר חאפר, הצליחו כוחות המשטר לבסס שליטה מלאה במחוז דיר א-זור וכן בשכונות בא-רקה – אחת הערים המרכזיות בצפון־מזרח סוריה.
למעשה, מדובר בהשתלטות המשמעותית ביותר של המשטר על שטחים מאז נפילת משטר אסד. במהלך זה עברו לידיו למעלה מ־40 אחוזים מהשטחים שבשליטת הכורדים, ובהם גם שדות הנפט והגז המרכזיים של סוריה. הקצב המהיר של ההתקדמות הצבאית, ואופייה הלא־אלים יחסית, התאפשרו בין היתר בשל מהפך בנאמנות האוכלוסייה המקומית: שבטים ערביים־סוניים בחרו להתנתק משליטת ה־SDF, לחבור לכוחות המשטר ולסייע בהעברת השטחים לידי כוחותיו של אחמד א־שרע. לכך תרמו גם התמיכה שמקבל א־שרע מארצות הברית והיעדר התנגדות בינלאומית משמעותית למהלך.
בערב הדרמטי של 18 בינואר הכריז א־שרע על הפסקת אש ועדכן כי הצדדים צפויים לחתום על הסכם חדש. ההסכם כולל, בין היתר, שילוב כלל המוסדות בצפון־מזרח סוריה תחת שלטון דמשק, מסירה מלאה של שדות הנפט והגז לידי הממשלה, העברת השליטה על מעברי הגבול, ושילוב אנשי ה־SDF בצבא הסורי כיחידים – ולא כיחידות אורגניות, כפי שדרשו הכורדים. כמו כן התחייב המשטר למנות נציגים כורדים מוסכמים למוסדות המדינה.
אירועים אלו ממחישים את נחישותו של א־שרע לאחד מחדש את סוריה ולסכל כל ניסיון לקדם מודל ביזורי או פדרטיבי. אם ההסכם אכן ייושם, מעמדו הפנימי של א־שרע יתחזק, ובמקביל השאיפה לאוטונומיה מצד מיעוטים אחרים – ובראשם הדרוזים – תלך ותתרחק.
ישראל, הרואה בכורדים שחקן חיובי בעל אינטרסים משותפים, בחרה הפעם לפעול באיפוק. לאחר ששבה לאחרונה לשולחן המו״מ עם דמשק, נמנעה ישראל מהתערבות ישירה והסתפקה בהבעת תמיכה פומבית בכורדים – צעד שנועד להימנע מהסתבכות בענייניה הפנימיים של סוריה ומעימות עם ארצות הברית. לצד זאת, ראוי שישראל תשתמש בערוצי הקשר שלה, הן מול דמשק והן מול וושינגטון, כדי להבהיר את ציפיותיה לשמירה על ביטחון הכורדים ולקידום שילובם במוסדות המדינה ובמערכת הביטחון. מהלך כזה עשוי לתרום לייצוב סוריה, לגיוון מוקדי הכוח בה ולאיזון הדומיננטיות הסונית – תוצאה בעלת חשיבות אסטרטגית גם עבור ישראל.
@CarmitValensi -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד רואה הממסד הדתי של "סוריה החדשה" את האפשרות להסדר עם ישראל – ומה יש ללמוד מכך? >> www.inss.org.il/he/publication/syria-islamic-discourse/
-
INSS
@INSS_Hebrew
תרחישים להתערבות ארה"ב באיראן - ותגובות אפשריות >> www.inss.org.il/he/publication/iran-usa-protests/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הקרב על המציאות: מה עושים כשמודלים של בינה מלאכותית כמו צ׳אט gpt או gemini מתבססים על מידע מוטה?
דוד סימן-טוב, ד"ר שלומית ליר ואלה קינן בשיחה על "הקרב על הידע" כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיות הדיגיטליות, ברשתות החברתיות, ובמודלים של בינה מלאכתותית. איך שחקניות שונות הופכות מקורות מידע ל״מורעלים״, ואיך אפשר לזהות ולהתמודד עם התופעה?
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@EllaTravelsLoveThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מיתוס המחנה הסוני-ערבי
ד״ר יואל גוז’נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
בישראל מקובל לדבר על “המחנה הסוני-הערבי” כאילו מדובר בגוש קוהרנטי, מתואם ובעל אינטרסים משותפים, לרבות מול איראן וביחס לישראל. אלא שהמציאות האזורית של השנים האחרונות - וביתר שאת של החודשים האחרונים - מפרקת את המיתוס הזה מן היסוד. הקונפליקט המתרחב בין סעודיה לאיחוד האמירויות הוא הדוגמה הבולטת ביותר. שתי המדינות, שנתפסו בעיני רבים כעמוד השדרה של אותו “מחנה”, מצויות כיום בעימות בתימן, בסודאן, ואולי בקרוב גם בסומלילנד - אזור שישראל מיהרה להכיר בו.
דוגמא נוספת היא הקריאה ממדינות המפרץ לארה"ב, שלא לתקוף באיראן. הן חוששות לא רק מתגובה איראנית כלפיהן, בשל פגיעות תשתיותיהן, אלא גם מההשלכות של נפילת המשטר – הן חוששות מאיראן חזקה ומהפכנית, אך גם מאיראן מתמוטטת. לכן הן תמשכנה את תהליך הדטננט שהחלו מולה, ושהוכיח בעימותים הקודמים בין ישראל לאיראן ככזה שיכול לשמור אותן מחוץ לקו האש.
אלא שמה שנתפס בירושלים כשותפות, לכל הפחות בין מדינות המפרץ, מתגלה בפועל כתחרות חריפה על השפעה. פה יש להכליל גם את השאיפות של מחמד בן-סלמאן, המבקש לסעודיה את תפקידה "הטבעי" בהיררכיה הערבית, והרואה עצמו לא רק כמנהיג מדינות המפרץ אלא כמנהיג הערבים. גם קטר אינה משתלבת בחלוקה מחנאית פשוטה. מחד, היא מקיימת קרבה עמוקה לטורקיה - מדינה שמסומנת בישראל כחלק מ”מחנה האחים המוסלמים”. מאידך, קשריה עם מצרים ועם סעודיה הדוקים מבעבר והיא "מדלגת" בין "מחנות”, מגדרת סיכונים. קטר אינה חריגה, היא סימפטום.
גם עצם ההנחה בדבר קיומו של “מחנה האחים המוסלמים” מתערערת. בשנים האחרונות מעמיקים היחסים בין טורקיה לסעודיה - שתי מדינות שממוסגרות בישראל כעומדות משני צדי המתרס האידיאולוגי. אנקרה וריאד מקדמות שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים ועל-פי הדיווחים הן ניצבות במוקד של מערך על-אזורי חדש בהשתתפות פקיסטן.
הניסיון הישראלי לחלק את המזרח התיכון למחנות אידיאולוגיים, משקף יותר צורך בנרטיב מסדר מאשר הבנה של המציאות. מדינות האזור פועלות באופן גמיש ולעיתים סותר, על בסיס אינטרסים משתנים ולא נאמנויות קבועות. גם התחרות בין ריאד לאבו-דאבי אינה אנומליה זמנית אלא ביטוי למבנה אזורי שבו שיתופי פעולה הם זמניים ובריתות הן רופפות. סעודיה, למשל, רואה הן באיראן והן בישראל כגורמים המערערים את היציבות האזורית, ולכן היא מחפשת פתרונות שונים שיבטיחו את יציבותה.
המשך ההיאחזות הישראלית בדימוי של “מחנה סוני-ערבי” אחיד שגויה, ואף מסוכנת. היא מובילה לקריאה שגויה של הזירה, לציפיות לא מציאותיות ולמהלכים מדיניים שאינם לוקחים בחשבון את עומק הפיצול, והאינטרסים הסותרים באזור. היא גם מתקשה לזהות הזדמנויות. המזרח התיכון לא פועל לפי מחנות, אלא לפי כללים של תחרות וניצול הזדמנויות. הגיע הזמן לנתח אותו בהתאם. -
INSS
@INSS_Hebrew
"זה מדהים: הפגנות באיראן, המשטר במצוקה, ומה שהם מתעסקים בו עכשיו זה להעביר כסף לחיזבאללה"
ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
1418 ימים: מלחמת רוסיה–אוקראינה שוברת שיא היסטורי
גאורגי פורוסקון, חוקר המכון, כותב:
השבוע עברה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אבן דרך סמלית ובעלת משמעות היסטורית: 1418 ימים. זה משך הזמן שארכה "המלחמה הפטריוטית הגדולה" – פרק במלחמת העולם השנייה שהחל בפלישה הגרמנית לברית המועצות והסתיים בכניעת גרמניה. ברוסיה, מזכירים לרוב את ה"מלחמה הפטריוטית הגדולה" כשמדברים על מורשת מלחמת העולם השנייה במדינה.
"מבצע צבאי מיוחד" – הכינוי "לשון נקייה" שבו משתמש המשטר הרוסי למלחמה הנוכחית – נועד במקור, לפי ההצהרות הרשמיות, "לפתור את הבעיה האוקראינית" תוך ימים ספורים. בפועל, הלחימה נמשכת זמן רב יותר מהתקופה ההיסטורית שעל בסיסה הקרמלין מעצב ומצדיק את תפיסת האיום והפעלת הכוח שלו. הרי על פי נרטיב המשטר, המאבק באוקראינה (ובדמות המלחמה ההיברידית גם נגד אירופה) הוא מאבק בניאו-נאצים שהשתלטו על קייב בסיוע המערב.
במציאות, מדובר זה זמן רב במלחמת התשה. רוסיה ממשיכה לתקוף תשתיות אנרגיה בניסיון לשבש את שגרת החיים בערים האוקראיניות, בעוד שבשטח נרשמת התקדמות איטית מאוד לעבר קווי ההגנה במזרח המדינה, המלווה בהרג של אלפים מדי שבוע. במקביל, רוסיה מתמודדת עם שחיקה כלכלית, מדינית וחברתית מצטברת, ועד כה לא הצליחה להשיג את יעדיה המרכזיים: סיום הלחימה בתנאיה הכוללים ויתורים טריטוריאליים מצד אוקראינה, הגבלת צבאה ויכולתה לקבל סיוע מערבי (הגנה צבאית של מדינות אירופה ו/או נאט"ו).
פער זה בין הנרטיב שמקדם הקרמלין לבין המציאות בשטח הולך ומעמיק. בעוד שב"מלחמה הפטריוטית הגדולה" עמי ברית המועצות הדפו, במחיר עשרות מיליוני הרוגים, תוקף זר שאיים על עצם קיומה של המדינה, המערכה הנוכחית מתנהלת כניסיון לכפות שינוי גבולות וכפיפות מדינית על מדינה ריבונית שכנה – בהתאם לתפיסה שלפיה אזורים מסוימים "חייבים" לשוב לחיק רוסיה.
מהלך זה עומד בניגוד לעקרונות שעל בסיסם עוצבה המערכת הבינלאומית לאחר תבוסת גרמניה הנאצית, ובראשם עקרון הריבונות, קדושת הגבולות והזכות של עמים להגדרה עצמית. תוצאת המלחמה, שסופה טרם נראה באופק, עשויה לשמש אינדיקציה מרכזית ליכולתה של המערכת הבינלאומית להמשיך ולפעול על בסיס אותם העקרונות שהחזיקו מעמד 80 שנה – או, לחלופין, להצביע על מעבר לסדר בינלאומי חדש ואלים יותר. -
INSS
@INSS_Hebrew
הפסקת הסיוע האמריקאי – מודל ישראלי חדש?
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
בראיון ב״אקונומיסט״ שפורסם ביום שישי האחרון, אומר ראש הממשלה שהוא מעוניין להפסיק את הסיוע האמריקאי לישראל בתוך עשור. סיוע זה, שאליו התחייבה ארצות הברית במסגרת מזכר הבנות (MoU) עליו חתמה מול ישראל, עומד על כ-3.8 מיליארד דולרים בשנה לשנים 2019-2028, וזאת בלי לכלול את הסיוע הנוסף שקיבלה ישראל מארצות הברית במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל הוא רעיון שהופיע לפני ראיון זה גם במסמכי מדיניות של מכון Heritage השמרני שמשפיע רבות על עיצוב המדיניות של ממשל טראמפ השני. עמדה זו מייצגת את הגישה הבדלנית הפושטת במפלגה הרפובליקנית ובתנועת MAGA וגורסת שארצות הברית צריכה להשקיע את כספה בעצמה, ולצמצם את הסיוע שלה למדינות זרות.
לכן, מוכנות ישראלית להיגמל מסיוע זה, צפויה להיתפס באופן חיובי על ידי הזרם הבדלני שחלקים ממנו החלו הולכים ומתרחקים ממדינת ישראל. בצעד זה, יכולה ישראל להוכיח לאותו מחנה שהיא בת ברית חזקה, שמסוגלת לדאוג לעצמה בכוחות עצמה, ושאינה ״גוררת״ את ארצות הברית למחויבויות שבעיני אותו מחנה נחשבות מיותרות.
למעשה, למודל הישראלי יש את הפוטנציאל להיות דגם האב למה שדורש ממשל טראמפ משותפותיה האחרות של מדינתו, בכללן מדינות נאט״ו, טאיוואן, קוריאה ואחרות. אך גם הצד השני במפה הפוליטית עשוי לגלות שביעות רצון מאמירתו האחרונה של נתניהו.
במשך שנים, המחנה הליברלי-פרוגרסיבי בשמאל האמריקאי גרס שארצות הברית מממנת את ישראל בכבדות יתר. על כן, טענו המצדדים בעמדה זו, יש לה את הזכות לדרוש מישראל שינויי מדיניות, גם אם אלה לא תואמים את האינטרסים והעמדות הישראלים. עצירת הסיוע תשמוט את הקרקע מתחת לטיעון זה ותפחית את העילות המוצדקות התערבות בהחלטותיה של ישראל, אך אין הדבר אומר שהביקורת על ישראל בקרב מחנה פוליטי זה תיפסק. -
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל ניצבת בפני דילמה: איך עליה לפעול ברצועת עזה בשלב זה? מאמר חדש מציע ניתוח ארבע החלופות שעומדות בפני ישראל ומציג את משמעויותיהן >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-options/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם “חלום האימפריה” הוא המפתח להבין את המדיניות של איראן ורוסיה?
"מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא-מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@BeniSabtiThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם ארה"ב פגעה במערכת החשמל בעת הפעולה בוונצואלה?
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
לאחרונה דיווח ה"דיילי מייל" הבריטי כי בעת הפעולה לחטיפת נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, עשה צבא ארה"ב שימוש, ככל הנראה, בפצצה אפלה מדגם BLU-114/B כדי לפגוע ולהשבית חלק מתשתיות חשמל קריטיות בבירה קראקס.
מהי אותה "פצצה אפלה" אשר הנשיא טראמפ רמז על אפשרות השימוש בה?
מדובר בנשק שמטרתו לפגוע בתשתיות "פגיעה רכה", עם אפשרות לשיבוש זמני במערכת החשמל, ללא הרס פיזי ופגיעה בחיי אדם. בעבר, ארה"ב עשתה שימוש בנשק זה במלחמת המפרץ הראשונה (1991), מלחמת המפרץ השניה (2003), ובמלחמת קוסובו (1999).
הפצצה המכילה סיבי פחמן או סיבי גרפיט - חומרים מוליכי חשמל- שמטרתם היא יצירת קצר חשמלי על מנת לשתק ולנטרל מערכות חשמל קריטיות. בעת הפיצוץ משתחרר ענן המכיל אלפי סיבים המתפזרים באזורים בעלי חשיבות לתשתיות החשמל: תחנות כוח, שנאים, תחנות משנה, וקווי מתח גבוה. הסיבים נדבקים למערכות ולמעגלים חשמליים הנושאים מתח גבוה, ומשבשים את ההולכה החשמלית, עד כדי כך יצירת קצר חשמלי והפסקת אספקת החשמל באזורים נרחבים.
הקצר החשמלי עשוי לגרום גם לניתוקים אוטומטיים במקטעים אחרים של הרשת, במטרה למנוע תגובת שרשרת של קריסות ונזק מצטבר למערכת החשמל.
ישנן מספר דרכים להגן על מערכות חשמל קריטיות מפני התקפה מסוג זה: ציפוי מוליכי חשמל בחומר מבודד, הקמת מערכות הגנה ייעודיות, או יצירת יכולות גיבוי למערכת החשמל.
חשוב לציין כי הנזק אינו מוגבל רק לרשת החשמל עצמו, אלא פוגע גם בתשתיות ובמערכות התלויות בה: תעשיות שונות, בתי חולים, בנקים, מערכות סניטציה, מים וביוב, תחבורה יבשתית ואווירית, וכן ומערכות צבאיות שונות כגון מערכות מכ"ם ותקשורת הנשענות על רשת החשמל. נוסף על כך, עלול להיגרם נזק רפואי לבני אדם עקב שאיפת חלקיקים. היבטים אלה יכולים להסביר את התגובה הבלתי ממוקדת של כוחות ההגנה בוונצואלה במהלך המתקפה האמריקאית.
אם אכן ההשערה שלפיה נעשה שימוש ב"פצצה אפלה" נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בלוחמה המודרנית: יכולת פגיעה ממוקדת וקטלנית בתשתיות חיוניות, תוך נזק מינימלי לסביבה ולבלתי מעורבים. -
INSS
@INSS_Hebrew
"מצב מהפכני מתמשך": לאן פניה של איראן בגל המחאה הנוכחי?
ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, כותב:
הערכה מסויגת לגבי תמונת המצב הנוכחית באיראן:
אין ספק שמדובר באירוע דרמטי ואלים מאוד (כולל בערים הגדולות, ובראשן טהראן), אשר להבנתי מציב את האיום המשמעותי ביותר על יציבות המשטר מאז מהפכת 1979. אין עוד טעם להעריך את מספר המפגינים או את היקף מוקדי המחאה, אך ברור כי מדובר בתנועה נרחבת במיוחד. שניים מהתנאים שהצענו בעבר להתפתחות מצב מהפכני משמעותי שעשוי להוביל לשינוי משטר (היקף רחב של מפגינים והצטרפות מגזרים שונים) מתקיימים כבר באופן חלקי.
מה שלכאורה עדיין חסר הוא מידע בדבר הצטרפות משמעותית של מגזרים כלכליים קריטיים, כדוגמת פועלים בתעשיית הנפט. התנאי השלישי — ובעיניי החשוב ביותר בשלב זה — נוגע להתנהלות מנגנוני הדיכוי והאכיפה, ובעיקר לקיומן של אינדיקציות לסדקים או בקיעים במנגנונים הללו (עריקות, עייפות תפקודית, חוסר נכונות לשתף פעולה עם פעולות הדיכוי וכדומה). בשלב זה אין אינדיקציה לכך. גם האליטה הפוליטית ממשיכה בשלב הנוכחי להפגין לכידות, לפחות כלפי חוץ (לא ברור מה קורה, למשל, בדיוני המועצה העליונה לביטחון לאומי)
נראה כי נכון להגדיר את המצב הנוכחי כ״מצב מהפכני מתמשך״, אשר עשוי להימשך גם חודשים ולהתפתח לכמה כיוונים מרכזיים:
1.דיכוי יעיל מצד השלטונות וחזרה לסוג של ״שגרת חירום״, בין אם תוך המשך מחאות מזדמנות ובין אם בדעיכה עד לגל הבא. מבחינת המשטר זו האופציה המועדפת בשלב זה, אך ייתכן שהיא דווקא תוביל להסלמה נוספת ואף למימוש איומיו של טראמפ להתערב.
2.התרחבות מתמשכת והקצנה נוספת של המחאה, לצד הופעת בקיעים במנגנוני הדיכוי, עד כדי הצבת איום משמעותי על יציבות המשטר ולבסוף שינוי משטר.
3.הכרה מצד הצמרת האיראנית (או לפחות חלקה) באובדן היכולת להכיל את האירוע, ובעקבות זאת אחד משני תרחישים: השתלטות של גורמים באליטה הביטחונית־פוליטית על השלטון, לרבות אפשרות של ״הקרבת״ המנהיג (בהסכמתו או בכפייה) וכינון שלטון צבאי מסוג כלשהו (זמני או קבוע בהתאם לנסיבות), או תפנית של 180 מעלות במדיניות, למשל הסכמה להיענות לדרישות ארה"ב במטרה להגיע להסכם ולהסרת הסנקציות.
בעיניי, תרחיש של תפנית כזו נראה פחות סביר בשלב זה, כל עוד ח׳אמנהאי ממשיך לשלוט בפועל. ובכל מקרה, גם אופציה 3 (על שני התרחישים שבו) אינה מבטיחה התייצבות, לפחות בטווח הקצר. -
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציג: תמונת מצב מתעדכנת של גל המחאה הנוכחי. פלטפורמת המעקב מספקת בסיס לניתוח ולמעקב שוטף אחר ההתפתחויות באיראן, שעשויות להשליך על יציבות המשטר בטהראן. לתמונת המצב >> www.inss.org.il/he/publication/iran-protests/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בדצמבר 2025 פרסם חמאס מסמך המסכם את המלחמה ברצועת עזה בחלוף כשנתיים מתחילתה. כיצד מסכם חמאס שנתיים של מלחמה מול ישראל – ומה ניתן ללמוד מכך? >> www.inss.org.il/he/publication/hamas-papers/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך נתפסת ההכרה הישראלית בסומלילנד בעולם הערבי?
פרק חדש של "מעבר לרשת" עם החוקרת אורית פרלוב זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם גל המחאה מאיים על משטר האייתוללות? והאם סבב נוסף עם ישראל מתקרב?
עושים סדר בכאוס האיראני
@RZimmtThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
רכבת המפרץ: חזון בהתהוות
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
תכנית לחיבור מסילתי בין מדינות המפרץ אושרה כבר ב-2009 והתקדמה עד עתה בעצלתיים, כאשר תאריך היעד למימושה, 2018, חלף עבר לו. אולם, לאחרונה ניכרת שוב תנופה, ונראה שרכבת שתחבר בין שש מדינות המפרץ רוקמת עור וגידים. קווי רכבת חדשים יוצאים לדרך, מכרזים נחתמים, והוצב תאריך יעד חדש להשקת רשת רכבות מפרצית - 2030. ואולם, גם מאחורי ההתקדמות האחרונה מסתתרת מציאות מורכבת יותר ואתגרים, בראשם, קצב שונה של התקדמות בין מדינה למדינה ותיעדוףברור של פרוייקטים לאומיים, על פני אינטגרציה אזורית.
איחוד האמירויות וערב הסעודית ממשיכות להוביל את המהלך, אך כל אחת עושה זאת בנפרד ומתוך היגיון תחרותי מובהק. האמירויות מקדמת את Etihad Rail כבסיס להפיכתה לצומת הלוגיסטי המרכזי של המפרץ, עם חיבורים לנמלים ולנתיבי סחר עוקפי מצרי הורמוז. ערב הסעודית, מצידה, משקיעה ברשת מסילות עצמאית רחבת היקף המחברת בין המפרץ לים סוף ולמרכזי התעשייה החדשים, כחלק מיישום חזון 2030. בשני המקרים, שיתוף הפעולה האזורי מוצג כמטרה, אך הביצוע נשען בראש ובראשונה על אינטרסים לאומיים.
על רקע זה בולטת ההתקרבות בין ערב הסעודית לקטר, שהצהירו בחודש שעבר על בנית רכבת מהירה בין המדינות שתושלם בעוד 6 שנים ותחבר בין ריאד לדוחא בשעתיים. על הפרק גם הנחת מסילה שתחבר בין התשתית הקיימת באיחוד האמירויות לעומאן, אולם לא נמסר לוח זמנים למימוש. ב-2026 צפויות להתחיל העבודות לרכבת בין ערב הסעודית לכווית, שאמורה להתחיל לפעול ב-2028. מסילת רכבת שתחבר בין בחריין לערב הסעודית וממנה לרשת המשותפת צפויה לפעול על בסיס התשתית הקיימת של גשר פהד (המחבר בין המדינות).
העבודות אכן מתקדמות, והמחויבות הפוליטית לפרויקט רכבת המפרץ נראית כיום חזקה מבעבר. אך עליה עדיין להתגבר על יריבות, לצמצם חשדנות, ולבחור באינטגרציה על פני תחרות. בהקשר רחב יותר, תנופת הרכבות במפרץ יכולה להשתלב במסגרת יוזמת IMEC ולחבר בין המסילות האזוריות לבין צירי סחר גלובליים בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. לישראל עניין מובהק להשתלב במארג התחבורתי הנבנה במפרץ, לחזק את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי, ולהפוך לשותפה רלוונטית בעיצוב נתיבי הסחר של המאה ה-21 – ולא לצופה מן הצד. -
INSS
@INSS_Hebrew
הטיית הידע בוויקיפדיה והמגמתיות הפוליטית בשיח לגבי ערכים רגישים עוררו ביקורת גוברת וצמיחתן של חלופות דיגיטליות, ביניהן גרוקופדיה וג׳סטפדיה. מאמר חדש מציע בחינה השוואתית של עיצוב ומסגור הידע על אודות הציונות בשלוש הפלטפורמות ושל הפערים בנרטיבים שהן מייצרות >> www.inss.org.il/he/publication/zionism-wiki/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הבינה המלאכותית נתפסת בעיני ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – ובהיקף מצומצם יותר, גם בקטר – כנכס אסטרטגי שבכוחו להחליף בעתיד את הנפט והגז כמקור לצמיחה כלכלית, ליציבות משטרית, לעוצמה גלובלית ולנכסיות ביטחונית. כיצד פועלות המפרציות בתחום, ואיך תושפע מהדבר ישראל? >>www.inss.org.il/he/publication/ai-gulf-states/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע השנה הבאה נחשבת על ידי רבים כזו שבה הצבא הסיני יאחד בכוח את סין עם טייוואן, ומה הן המשמעויות של פעולה כזו לישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/china-taiwan-2027/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך תושפע איראן מהפעולה האמריקאית בוונצואלה ומעצר מדורו?
העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס בשיחה עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון; ד"ר רז צימט - מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקר ורכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון, על לכידת מדורו, האינטרסים של ארה"ב באמריקה הלטינית, וההשפעה של האירועים המטלטלים על ישראל, איראן, ושאר העולם.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההכרה הישראלית בסומלילנד - פתח לשידרוג יכולות הגנתיות והתקפיות
אייקי חזן וחוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי כותבים:
ההכרה הישראלית בסומלילנד וההתפתחות ההדדית ביחסים הדיפלומטיים עשויה לאפשר לישראל שידרוג משמעותי ביכולות התקפיות והגנתיות. בפרסום של האתר "”Middle East Monitor מהשנה שעברה דווח כי סומלילנד, בתיווך איחוד האמירויות, הביעה נכונות לאפשר לישראל להקים בסיס צבאי בשטחה בתמורה להכרה ישראלית בריבונותה, כינון יחסים דיפלומטיים והשקעות כלכליות מצד ישראל. ייתכן כי במסגרת ההכרה הנוכחית סומלילנד גם עשויה לאפשר באופן חשאי לישראל לבסס נוכחות צבאית בשטחה. הנושא גם מתכתב עם הצהרתו של ראש מערך המודיעין לשעבר של סומלילנד בדבר מחויבות השלטון בסומלילנד "להגן על האינטרסים של המערב, ובעיקר על האינטרסים של ישראל".
היתרון בהקמת בסיס צבאי בסומלילנד הוא ברור: ראשית, פריסת מערכות מכ"ם וחיישנים בסומלילנד תחזק את יכולות הגילוי וההתרעה המוקדמת מפני שיגורים. אחיזה בסומלילנד מעניקה לישראל עומק אסטרטגי עם יכולות הגנה ותקיפה משופרות של מטרות חות'יות מטווח קצר יותר, של מאות ק"מ לכל היותר לעומת מרחק משוער של 2000 ק"מ ויותר מישראל, הפחתת עלויות ומורכבות לוגיסטית של תקיפה מרחוק, מתן תגובה מבצעית מהירה ובזמן אמת. בהיבט ההגנתי, הדבר מעניק יכולות יירוט טילים בליסטיים בסמיכות גיאוגרפית למקום השיגור, במיוחד בשלב ההאצה, שהוא שלב בו מהירות הטיל עדיין איטית, כושר התמרון שלו מוגבל והמעטפת שלו רגישה לפגיעות חיצוניות. ליירוט הרחק משטח מדינת ישראל יתרון שנובע מכך ששברי טילים מיירטים, חלקי מנוע או שברים של גוף הטיל או הרקטה המשוגרת, ומטען חומר הנפץ של הרש"ק נופלים בשטח האויב – מה שמונע נזק ישיר ו"אגבי" לאוכלוסיית ישראל ובנוסף, הדבר מקנה לישראל גמישות מבצעית ומרווח זמן במיקרה של החטאה ביירוט. יתרון נוסף ביירוט מוקדם בשטח האויב הוא מניעת צורך לשלוח אוכלוסיות מאזורים נרחבים למרחבים מוגנים, דבר הכרוך בנזק כלכלי ופסיכולוגי ניכר.
נכון להיום, יישום יירוט טילים בשלב ההאצה מוגבל בשל סיבות גיאופוליטיות, כלכליות וטכנולוגיות. אך בעתיד הקרוב עשוי יירוט הטילים בשלבים מוקדמים של שיגורם, אולי אף בשלב ההאצה להיות אפשרי לשימוש בשל פיתוחים טכנולוגים ומבצעיים כגון מיירטים וחיישנים מתקדמים ומהירים יותר, ושימוש בגירסאות מתקדמות של נשק הלייזר "אור איתן" במיוחד גירסאות המבוססות על מערכות לייזר רב עצמה מוטסות, השילוב בין ההתפתחויות הגאו-פוליטיות לבין הטכנולוגיות החדשניות עשוי לאפשר בשנים הקרובות לישראל לשדרג את יכולות הגנתיות והתקפיות כנגד אויבים ואיומים בליסטיים במעגל הרחוק. -
INSS reposted
Raz Zimmt
@RZimmt
בין טהראן לקראקס. אלדד שביט, ג'סי ויינברג ואנוכי מנסים לעשות סדר אחרי סופ"ש סוער באיראן ובוונצואלה בפודקאסט של @INSS_Hebrew עם @manuelbaz
youtu.be/alyJUPIHiiM -
INSS
@INSS_Hebrew
מהם האתגרים שעומדים בפני הכוח המיועד לשמירת הפסקת האש ברצועה – ומדוע הליך הקמתו הוא קריטי להתמודדות עם אתגרים אלו? >> www.inss.org.il/he/publication/isf-challenges/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הפעולה האמריקנית בוונצואלה ללכידת מדורו ממחישה את מדיניות ממשל טראמפ: הרחבת המעורבות הביטחונית והמדינית ביבשת אמריקה הלטינית באופן משמעותי, במטרה להבטיח את האינטרסים של ארצות הברית. לנוכח תפיסת הממשל את איראן כגורם המאיים על אינטרסים אלה, ייתכן שמדיניות זו יוצרת חלון הזדמנויות ייחודי לגיבוש אסטרטגיה, אשר לכל הפחות טומנת בחובה פוטנציאל לצמצום הפעילות האיראנית ביבשת. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/iran-latin-america/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שנה אחרי נפילת אסד – שהיה בן החסות של רוסיה – מתחדשים היחסים הביטחוניים בין מוסקבה ודמשק, דבר שלא משרת את ישראל ואף מייצר סיכונים לפעולותיה. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/rusia-syria-2026/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ריאד ואבו-דאבי: היריבות שמגיעה לפתחה של ישראל
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שתי הכוחות המשמעותיים במפרץ הערבי, הצטיירו בעיני רבים כבנות ברית וכבסיס ל"מחנה" ערבי-סוני. המציאות רחוקה מהתיאור הזה. כלפי חוץ המדינות מבקשות לשמור על מראית עין של שותפות, אולם היחסים ביניהן בעשור האחרון מתאפיינים בתחרות על השפעה והובלה בזירות שונות.
בתימן הפער ברור ביותר. ערב הסעודית שואפת לשימור מדינה מאוחדת ויציבה, הנתפסת כאבן יסוד לביטחונה הלאומי, בעוד איחוד האמירויות קידמה את מועצת המעבר הדרומית, השואפת להקים מדינה בדרום תימן. בשבועות האחרונים החריפה עוד המתיחות בין ריאד לאבו-דאבי: ערב הסעודית תקפה משלוחי נשק אמירתים שנועדו לבדלנים (לאחר שאלו תפסו מספר מחוזות במזרח המדינה), ריכזה כוחות בגבול ופרסמה אולטימטום לאמירתים שבתגובה הודיעו על סיום הנוכחות הצבאית שלהם בתימן. למרות "ההתקפלות" האמירתית לכאורה שאלות רבות נותרו פתוחות, בהן: האם האמירתים יפסיקו את התמיכה שלהם בבדלנים והאם האחרונים יסוגו מהשטחים שתפסו ומדרישותיהם. כך או כך, ברור כעת עד כמה עמוק הפער בין ריאד לאבו-דאבי ועד כמה הקואליציה הערבית שאמורה להיאבק בחות'ים למעשה לא קיימת .
גם בסודאן, ערב הסעודית ואבו־דאבי תומכות בצדדים יריבים במלחמת האזרחים, כשהראשונה תומכת בעבד אל-פתאח אל-בורהאן, מפקד הכוחות המזוינים של סודאן (SAF)בעוד השנייה מגבה את מוחמד חמדאן דגאלו ("חמידתי"), מפקד מיליציית "כוחות התמיכה המהירה" (RSF). התוצאה: חוסר יציבות ממושך המסכל מאמצים לקדם פתרון פוליטי - ובעקיפין אף מאתגר את מימוש הנורמליזציה של חרטום עם ירושלים. גם מול קטר ניכר הפער: בעוד ערב הסעודית פועלת במרץ להידוק יחסיה עם קטר, איחוד האמירויות נותרה מסויגת, חוששת מהתחזקות מחודשת של קטר. גם ההכרה הישראלית בסומלינלנד נתפסה בריאד כיישור קו ישראלי עם אבו-דאבי, לה קשרים כלכליים, מדיניים וביטחוניים הדוקים בסומלילנד.
לישראל, התחרות ספק יריבות, בין ריאד לאבו-דאבי מציבה מבחן מורכב. הקשר של ישראל עם איחוד האמירויות הפך לקשר אסטרטגי והוא בא לידי ביטוי גם ברצועת עזה, שם האמירתים הם השחקן הערבי האקטיבי ביותר ושותפים למרבית מיעדיה של ישראל ברצועה. אולם, אל לה לישראל לסגור את הדלת לסעודים. העדפה, גם אם משתמעת, לטובת אבו-דאבי, תפגע בגמישות האסטרטגית של ישראל ולא תועיל ליחסים שישראל מבקשת לפתח עם הסעודים. במזרח תיכון רווי סכסוכים, ישראל חייבת לפעול ככוח מתמרן: לשמר קשרים עם שתי המדינות ולהימנע מהזדהות מפורשת בתחרות זו. -
INSS
@INSS_Hebrew
הסדר הליברלי העולמי ניצב בשנים האחרונות בפני אתגרים משמעותיים – כיצד הדבר משפיע על מאזן האיומים כלפי ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/world-order/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מחמאות, מסרים, ושאלות פתוחות: פגישת נתניהו-טראמפ
אלדד שביט וד״ר ג׳סי ויינברג, חוקרי המכון, כותבים:
הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו נפגשו ב־29 בדצמבר בפעם השישית בתוך שנה. בדברי טראמפ לתקשורת טרם הפגישה בלט רצונו להחמיא לנתניהו, להדגיש את קרבתו לישראל ולשבח את מנהיגותו נוכח האיום הרב־זירתי, תוך אזכור סוגיית החנינה.
ביחס לרצועת עזה, טראמפ הביע רצון להתקדם במהירות לשלב ב' וקשר זאת בפירוק חמאס מנשקו, תוך איום כללי כי חמאס לא יעשה זאת, “דברים גרועים יקרו”, ללא פירוט אופרטיבי. טראמפ ציין כי 59 מדינות הביעו נכונות להצטרף לכוח ייצוב בינלאומי ברצועה, אך לא הבהיר מי הן המדינות ומה יהיה הרכב הכוח או המנדט שלו. בנוסף, לא ברור אם השבת גופתו של החלל רן גואילי מהווה תנאי להמשך התוכנית. מדיווחים עולה כי צוותו של טראמפ לוחץ להתקדם לשלב ב׳, מחשש כי עיכובו יוביל להידרדרות.
בנושא איראן, טראמפ הזהיר כי המשך שיקום מערך הטילים והגרעין עלול להוביל לתקיפות נוספות, אך שב והדגיש את רצונו בקידום עסקה. נראה כי תקיפה נוספת אינה בעדיפות ובשלב זה לא מדובר במתן אור ירוק לתקיפה ישראלית.
בנוגע לטורקיה, טראמפ שיבח את ארדואן והדגיש כי ארה״ב רואה בטורקיה מדינה קריטית ליציבות וקידום ארכיטקטורה אזורית, בפרט לאור המהלכים שכבר נקטה בסוריה. טראמפ התייחס בחיוב למעורבות טורקיה בייצוב הרצועה, אך לא ברור האם יכפה זאת על ישראל. בנוסף, טראמפ הצהיר כי הוא שוקל למכור מטוסי F-35 לטורקיה תוך הדגשה שלא יופנו נגד ישראל.
בסוגיית הגדה המערבית, טראמפ הכיר בקיומם של פערים בנושא בין ישראל לארה״ב, והביע אמון בכך שנתניהו יעשה את הדבר הנכון. לפי דיווחים, הממשל לוחץ לריסון האלימות, אותה הוא תופס כפוגעת בהרחבת הסכמי אברהם, מערערת את הפסקת האש בעזה ומחלישה את יחסי ישראל עם אירופה ומדינות האזור.
באשר לסוריה ולבנון, טראמפ הביע תקווה להתקדמות להסדר בין ישראל לסוריה. בלבנון גינה הנשיא את פעילות חיזבאללה וציין כי ממשלת לבנון נעדרת מנופים ממשיים מול הארגון, אך לא רמז לפעולה ישראלית.
לסיכום, בניגוד להערכות מוקדמות, דברי טראמפ שידרו רצון לעמעם מחלוקות ולהציג תיאום. עם זאת, ספק אם ניתן יהיה לקדם את מטרות הממשל - ייצוב אזורי והרחבת הסכמי אברהם - ללא התקדמות ממשית בזירה העזתית, ושאלות מהותיות לגבי אופן יישום יעדי הממשל נותרו פתוחות. -
INSS
@INSS_Hebrew
בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בשנים האחרונות היא הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מאמר חדש סוקר את מערך ההגנה האווירית האיראני מתוצרת עצמית. לסקירה המלאה >> www.inss.org.il/he/publication/iran-air-defense/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר דצמבר של המכון למחקרי ביטחון לאומי:
כשני שלישים מהציבור (64%) מעריכים כי חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל תפגע במוטיבציה לשירות קרבי
לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-december-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"לא זו בלבד שהמתווה המוצע לא יכול להביא לגיוס חרדים, אלא שהוא עולה לכדי סכנה ממשית לביטחון הלאומי ולריבונות היהודית בארץ ישראל".
למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/the-bismuth-outline/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מה חושב הציבור על חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי מגיוס לצה"ל?
בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף שנת 2025
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
סקר דצמבר 2025 המלא של המכון למחקרי ביטחון לאומי זמין לקריאה באתר המכוןThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל הכריזה על הכרה ברפובליקת סומלילנד. מהי בעצם סומלילנד, ומהי חשיבותו האסטרטגית של המהלך עבור ישראל? חזרה לניתוח שפרסם המכון בנובמבר 2025 >> www.inss.org.il/he/publication/somaliland/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סודאן כזירת עימות שקט בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
ביקורו של יו"ר המועצה הריבונית של סודאן ומפקד הצבא, גנרל עבד אל־פתאח אל־בורחאן, אצל פטרוניו בריאד השבוע, אינו ניסיון לקדם הפסקת אש במלחמת האזרחים ההרסנית במדינתו – בה נהרגו מעל 150,000 כולל מיליוני פליטים ועקורים – אלא גם ביטוי למאבק השפעה אזורי הולך ומחריף בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות.
ערב הסעודית, המארחת את בורחאן ומקדמת עצמה כמתווכת מרכזית לסיום המלחמה, נוטה להזדהות עמו ועם הצבא הסודאני הרשמי. מבחינת ריאד, יציבות בסודאן היא אינטרס ביטחוני ואסטרטגי מובהק: חשש מהתפשטות קיצוניות, פשיעה חוצת גבולות ואי־יציבות לאורך חופי הים האדום - אזור שערב הסעודית מבקשת לפתח כעוגן תיירותי וכלכלי במסגרת חזון 2030.
מנגד, איחוד האמירויות נתפסת כמי שתומכת, ישירות או בעקיפין, בכוחות ה-RSF היריבים, וממסגרת את מעורבותה בסודאן כחלק ממאבק נגד גורמים איסלאמיסטיים, ובראשם תנועת האחים המוסלמים. אף שערב הסעודית שותפה לעוינות כלפי האחים המוסלמים, היא רואה בדומיננטיות אמירתית אפשרית בסודאן ובחופיה תרחיש מערער יציבות, ואף מאיים על מאזן הכוחות בים האדום.
המחלוקות בין שתי המדינות השכנות מהמפרץ, שכבר נחשף בזירות אחרות ובראשן תימן, מקבל בסודאן ממד חריף במיוחד: מאבק על השפעה במדינה אסטרטגית, עשירה במשאבים ובעלת מיקום גיאוגרפי קריטי. עבור בורחאן, ההתקרבות לערב הסעודית היא גם ניסיון לאזן את התמיכה שמקבלים יריביו מאיחוד האמירויות ולגייס גיבוי פוליטי ויתכן אף צבאי.
גם לישראל ענין רב במתרחש בסודאן. לישראל יש עניין לממש את "הסכם הנורמליזציה" שמימושו נדחה גם בשל מלחמת האזרחים במדינה. כמו בתימן, גם בסכסוך זה ייטב לה לישראל לא לבחור צד בין ריאד, עמה היא רוצה לחתום על הסכם נורמליזציה, לבין אבו-דאבי, עמה כבר יש לישראל נורמליציזה. התמשכות מלחמת האזרחים בסודאן מחלישה עוד את המדינה הסודאנית ומאפשרת לשחקנים שונים כמו איראן ורוסיה לקבל אחיזה במדינה.
כך, המלחמה בסודאן חורגת זה מכבר מגבולות סכסוך פנימי והופכת לזירת התגוששות אזורית שקטה, שבה ערב הסעודית והאמירויות אומנם אינן מתעמתות ישירות, אך פועלות משני צדי הסכסוך ומלבות אותו. -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן נעזרת במדינות כמו רוסיה וסין לצורך עקיפת הסנקציות שמוטלות עליה?
למרות הסנקציות המחמירות שהוטלו עליה, איראן הצליחה לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש ממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. מכותבי המחקר, דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור ברחבי העולם - מציגים את כל מה שיש לדעת על התחכום האיראני ומסבירים מה צריך ואפשר לעשות עם המידע שברשותם, מול הרשויות הבינלאומיות.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות. המאמר המלא - באתר ה-INSSThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בשבועות האחרונים הולך וגובר המתח בשורות הימין האמריקאי סביב מעמדה של ישראל במדיניות החוץ של ארצות הברית. שיח מעין זה בתוך המרחב השמרני מצביע על כך שתמימות הדעות שאפיינה את המפלגה הרפובליקנית בשאלת התמיכה בישראל בעבר הקרוב, עלולה שלא להימשך בעתיד. איך נדרשת ישראל להיערך למציאות שבה התמיכה היא לא רק פחות דו מפלגתית, כפי שמזהירים רבים, אלא הופכת לסוגיה שנויה במחלוקת בתוך כל אחת מן המפלגות? למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/republican-party/
-
INSS
@INSS_Hebrew
צפו בראיון המלא עם מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל, במסגרת כנס בנושא יחסי ישראל וארצות הברית, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי. >> www.youtube.com/watch?v=pdXYMFwSeCk
-
INSS
@INSS_Hebrew
שגריר ארה״ב בישראל, מייק האקבי: ״נראה שאיראן לא הבינה את המסר של ההפצצה בפורדו, עושה רושם שהם חופרים עמוק״.
צפו בראיון המלא באתר ה-INSS וביוטיובThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל, בראיון מיוחד במסגרת כנס בנושא יחסי ישראל וארצות הברית, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי.
צפו בראיון המלא באתר ה-INSS וביוטיוב:
|www.youtube.com/watch?v=pdXYMFwSeCk -
INSS
@INSS_Hebrew
🧵 מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל, בראיון מיוחד במסגרת כנס בנושא יחסי ישראל וארצות הברית, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי:
״ אני לא יודע אם האיראנים אי פעם התייחסו לנשיא טראמפ ברצינות עד הלילה שמפציצי B-2 יצאו לפורדו.
אני מקווה שהם הבינו את המסר, אבל נראה שהם לא הבינו אותו במלואו. נראה שהם מנסים להקים מחדש ולמצוא דרך חדשה לחפור את הבור עמוק יותר, לאבטח אותו יותר.״
1/5Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
על סוריה:
״אני חושב שיכול להיחתם הסכם בין ישראל לסוריה; א-שרע יודע שכל דרך ליציבות בסוריה ולהמשך שרידותו, תלויה ביכולתו לעשות שלום עם ישראל.״
4/5
INSS
@INSS_Hebrew
על לבנון:
״כוחות הביטחון הלבנוניים יצטרכו להתעצם. זה הליך איטי יותר ממה שכולנו היינו רוצים, אבל צריך לתת להם הזדמנות. אנחנו צריכים להיות סבלניים. צריך להכיר בכך שממשלת לבנון חייבת ללמוד ללכת לפני שתוכל לרוץ.״
5/5 -
INSS
@INSS_Hebrew
ברקע אישור השרים את קידום החוק לוועדת חקירה חלופית שתחקור את טבח ה-7 באוקטובר:
סקר INSS לחודש דצמבר מצא: 57% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית אותה ימנה נשיא בית המשפט העליון, לעומת 29% בלבד שתומכים בהקמת ועדת חקירה אותה ימנו חברי הכנסת.
תוצאות הסקר המלאות - מחר באתר ה-INSS -
INSS
@INSS_Hebrew
פוטין מאמין בקונספירציות?
תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משרתים את המשטר הרוסי כדי למכור לוקשים לאזרחיו ולשכנע אותם שכל אלטרנטיבה למשטר - היא איום.
התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמיד את רוסיה. כיצד נבנים נרטיבים אלה, עד כמה הזויים הסיפורים ומי פיתח לכאורה זן של יתושי קרב כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון עושים סדר בעלילה.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ משנה את תנאי המשחק. מהן המשמעויות של מציאות זו עבור ישראל, ואיך עליה לפעול? >>www.inss.org.il/he/publication/trump-strategy/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המודיעין מצביע על כך שאיראן לא עוסקת בהעשרת אורניום - אז מה היא כן עושה?
סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ולשעבר סגנית ראש המל"ל לנושאים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על סטטוס הגרעין האיראני, על פיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, ועל הסיכוי לסבב נוסף מול הרפובליקה האסלאמית.
״משדרים ביטחון״, הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
למרות הסנקציות המחמירות שהוטלו עליה - איראן הצליחה לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, כזה שמאפשר לה לשמר תפקוד, לממן את שלוחיה באיזור, ולהפגין עמידות מול הלחץ הבינלאומי.
איך זה עובד? פרסום מיוחד משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי ולעמותת Coleven חושף את השיטה. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/aircraft-under-the-radar/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מטוסים מתחת לרדאר: איך מצליחה תעשיית התעופה האיראנית לעקוף את הסנקציות המחמירות שמוטלות עליה?
פרסום מיוחד משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי ולעמותת Coleven חושף את השיטה. למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/aircraft-under-the-radar/This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל לתשומת ליבך: ערב הסעודית וקטר מאיצות את תהליך ההתקרבות ביניהן
יואל גוז’נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
ערב הסעודית וקטר עשו צעד משמעותי נוסף לעבר הידוק היחסים ביניהן עם כינוס "מועצת התיאום" בין השתיים בריאד בשבוע שעבר, שהתכנסה בראשות יורש העצר הסעודי והשליט בפועל, מוחמד בן-סלמאן, ואמיר קטר, תמים בן חמד א־ת'אני. המפגש הסתיים בשורת הסכמים רחבה בתחומי האנרגיה, התחבורה, ההגנה, ההשקעות והכלכלה הדיגיטלית - ובראשם פרויקט דגל חדש: מסילת רכבת חשמלית מהירה באורך 785 ק"מ שתחבר בין ריאד לדוחה.
הרכבת, שצפויה להשלים את המסע בתוך שעתיים, תחבר גם בין שדות התעופה הבינלאומיים של שתי המדינות. היא צפויה לשרת כ־10 מיליון נוסעים בשנה וליצור כ־30 אלף מקומות עבודה. הפרויקט משתלב ביעדי "חזון 2030" הסעודי וב"חזון קטר 2030".
הפסגה התקיימה על רקע שיפור מתמשך ביחסים בין שתי המדינות מאז החתימה על הסכם הפיוס בין מדינות המפרץ ב־2021 – בדחיפה של ערב הסעודית – אז בוטל המצור של "הרביעייה הערבית" על קטר. מאז התחזקו הקשרים הכלכליים בין ריאד לדוחא: היקף הסחר הדו־צדדי הגיע בשנת 2024 לכ־930 מיליון דולר — עלייה של 634% לעומת 2021. ההסכמים החדשים מרחיבים את שיתופי הפעולה גם בפוליטיקה, ביטחון ומודיעין, אנרגיות מתחדשות, כרייה, אקלים, תרבות, חינוך, סייבר ועוד. יש לציין כי הקשרים בין קטר לאיחוד האמירויות ולבחריין לא התקדמו באותו האופן וישנה חשדנות הדדית המעטה את תהליך הפיוס.
המשמעות הרחבה של המפגש בין המנהיגים היא המשך ואף העמקת ההתקרבות בין ריאד לדוחה שאפיינה את השנים האחרונות. לאחר שנים של מתיחות קשה, שתי המדינות פועלות כיום בתיאום גובר בסוגיות אזוריות - מתהליך השיקום של סוריה ועד מאמצי התיווך סביב המלחמה בעזה. פרויקט הרכבת מבטא את ההתכנסות המדינית גם באופן מוחשי: תשתית אזורית חדשה שנועדה להעצים את הניידות, להגביר את הסחר ולחזק את החיבוריות בין שתי המדינות. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהי תמונת המצב הנוכחית בלבנון, שנה לאחר הפסקת האש עם ישראל, ומהם הסיכונים וההזדמנויות הניצבים בפני ישראל בזירה הצפונית? למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/lebanon-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
טרור במסיבת חנוכה: הכתובת הייתה על הקיר?
אופיר דיין, חוקרת המכון, כותבת:
באופן טרגי, הפיגוע הרצחני שאירע אתמול בחוף בונדיי שבסידני, אוסטרליה, היה כמעט צפוי. לאורך השנים האחרונות, וביתר שאת מאז ה-7.10, מספר התקריות האנטישמיות במדינה זינק לשיאים חסרי תקדים. לפי מועצת יהדות אוסטרליה (ECAJ - Executive Council of Australian Jewry), מאוקטובר 2023 עד אוקטובר 2024, התרחשו פי ארבע תקריות אנטישמיות מאשר בשנה הקודמת. בין 2024 ל-2025, ירד מספר התקריות בכ-20%, אך מספרן נשאר גבוה בהרבה מהמציאות שלפני המלחמה ומגפת הקורונה, והסנטימנט האנטישמי נותר בעינו.
התקריות האנטישמיות לבשו צורות שונות - מהשחתת כלי רכב בשכונה יהודית, דרך חשיפת פרטיהם האישיים של אקדמאיים יהודים, ועד הצתת בית הכנסת עדת ישראל במלבורן. באופן מדאיג, רבות מן התקריות קשרו בין עמדות אנטי-ישראליות למוסדות הקהילה היהודית. כך למשל, בתי כנסת ומוסדות קהילתיים יהודיים אחרים הושחתו בגרפיטי הקורא ״לשחרר את פלסטין״ ומשווה את היהודים ואת ישראל לנאצים.
עוד מוקדם לדעת האם איראן, או מי משלוחיה, עומדים מאחוריי הפיגוע הנתעב, ויש להניח שנכונה הטענה שהמוסד הזהיר והתריע בפני הרשויות האוסטרליות על זיהוי כוונה לפגע. עם זאת, אין זה זמן להתנגח בהנהגה האוסטרלית על מה שעשו או לא עשו עד כה, לכך יהיה זמן מאוחר יותר. כעת, יש לתמוך בקהילה היהודיות האוסטרלית ולעבוד יחד עם הרשויות האוסטרליות לוודא שישנה אפס סובלנות כלפי תופעת האנטישמיות ולהכריז על מאבק תקיף נגד ביטוייה באמצעות הרתעה, אכיפה, וחינוך. -
INSS
@INSS_Hebrew
איפה עומדות מדינות העולם בפיתוח מערכות נשק מבוססות לייזר – ואיך זה עשוי להשפיע על המזרח התיכון?
בעקבות פריצת הדרך שהתרחשה בישראל עם יישום קרן הלייזר בהגנה המבצעית מפני טילים וכטב״מים, ד״ר יהושע קליסקי מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים בהקשר זה ואת המשמעויות של מהפכת הלוחמה האלקטרומגנטית.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
דרום תימן קמה מחדש
יואל ג׳וזנסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
בשבועיים האחרומים התחולל בדרום תימן מפנה אסטרטגי דרמטי: מועצת המעבר הדרומית (STC), בגיבוי מלא של איחוד האמירויות, השתלטה במהירות על עדן, על מחוז חצרמוות העשיר במשאבים ועל מוסדות שלטון מרכזיים. ממשלת תימן המוכרת נמלטה לריאד, ודגל דרום תימן הונף מחדש מעל מבני שלטון בעדן. בפועל, תימן חדלה להתקיים כמדינה מאוחדת והפכה לשתי ישויות דה־פקטו: צפון חות’י ודרום פרו־אמירתי.
המהלך מחדד את כישלון המסגרת שנבנתה מאז 2015: קואליציה פרו־סעודית חלשה, מפוצלת ותלויה בגורמים חיצוניים. עבור החות’ים, זהו יתרון מיידי - יריביהם שקועים במאבקים פנימיים ואינם מציבים חזית אחידה. אך בטווח הבינוני נוצר גם איום חדש: כוח דרומי ממושמע, מאורגן, בעל גב כלכלי וצבאי מאורגן, השולט בחופים, בנמלים ובנתיבי ההברחה אל החות'ים, עניין כשלעצמו בכל חשיבות. זהו לראשונה שחקן שאינו רק “אנטי־חות’י”, אלא בעל יכולת שלטונית וצבאית ממשית.
האירוע חושף גם את עומק הפער בין סעודיה לאמירויות. בעוד ריאד ממשיכה לדבוק, לפחות הצהרתית, בשלמות הטריטוריאלית של תימן, אבו-דאבי בנתה בסבלנות ישות דרומית חלופית. התוצאה: סעודיה נדחקת מהדרום, והאמירויות מעצבות מציאות חדשה בגבול הדרומי של חצי האי הערבי.
ומה לגבי ישראל? בטווח המיידי, האיום החות’י אינו נעלם. פיצול תימן אף מקל על החות’ים להתבסס בצפון ולשמר רציפות שלטונית. אך במקביל נפתח חלון הזדמנויות אסטרטגי: ישות דרומית יציבה, הנשענת על האמירויות, שולטת בנמל עדן החשוב, סמוכה לבאב אל־מנדב ומגבילה את ההשפעה האיראנית במרחב הימי הקריטי לישראל. זוביידי, מנהיג ה-STC, אף רמז בעבר על אפשרות הצטרפות עתידית להסכמי אברהם.
עם זאת, אסור לישראל להתבלבל: הדרום אינו פרו־ישראלי, אלא פרו־אמירתי. הפוטנציאל טמון לא בחיבוק ישראל, אלא בניהול זהיר דרך אבו־דאבי, תוך רגישות לתחרות בינה לבין לסעודיה. דרום תימן אינו רק סיפור מקומי; הוא נדבך חדש במאבק האזורי על הים האדום, והוא טומן בחובו גם הזדמנויות, אם ינוהל נכון. -
INSS
@INSS_Hebrew
מערכות חדשניות לניטרול נחילי רחפנים וכטב"מים
החוקרים יהושע קליסקי ואייקי חזן כותבים:
אחת הבעיות הקריטיות בשדה הקרב של המאה ה-21 היא הופעת נחילי רחפנים וכטב"מים תוקפים או אוספי מודיעין. כחלק ממאמצי הפיתוח של אמצעי יירוט מתקדמים לנחילי כטב"מים ורחפנים, פרסמה חברת Epirus בתיעוד חדש כי מערכת ה-Leonidas שלה יירטה בהצלחה נחיל של 49 רחפנים בו זמנית.
מטרתה של המערכת היא ליירט נחילי רחפנים ומערכות אוויריות בלתי מאוישות קטנות שונות, ולספק הגנה למערכות צבאיות ואזרחיות ולכוחות מתמרנים. ה-Leonidas יורה גלי מיקרו ממוקדים לעבר נחילים תוקפים בעוצמה גבוהה (HPM) בעלות כספית אפסית, ויש למערכת יכולת של כוונון אורך הגל של גלי המיקרו לשם הגברת יעילות הפגיעה ומניעת חסימות אפשריות של תדרי התקיפה. המערכת ניידת ויכולה להיות מותקנת על פלטפורמות יבשתיות, ימיות ואוויריות. היא משתמשת בגלי מיקרו פולסיים בעוצמה גבוהה, הנוצרים מהאצת אלקטרונים בתדר גבוה בהתקן חשמלי חדשני משולב עם התקן מצב מוצק מסוג גליום ניטריד (GaN) .
היירוט המתועד התבצע כחלק מניסוי שהתקיים בחודש אוגוסט האחרון בבסיס הצבאי האמריקאי Camp Atterbury שבאינדיאנה. במהלך הניסוי יורטו סה"כ כ-61 רחפנים בחמישה סבבים שונים, עם שיעור הצלחה של 100%. היכולת של מערכת ה-Leonidas ליירט מספר רב של רחפנים בו זמנית מהווה פריצת דרך בתחום יירוט הרחפנים והיא ממצבת את חברת Epirus בחוד החנית העולמי בתחום. עד כה, מערכות יירוט המבוססות על גלי מיקרו בעוצמה גבוהה הצליחו ליירט רק נחילים המכילים מספר בודד של רחפנים, ובשביל לנטרל נחיל גדול הן היו צריכות לבצע מספר יירוטים אחד אחרי השני.
מעבר ליכולת ליירט מספר רב של רחפנים בו זמנית, מערכת ה-Leonidas הדגימה בניסוי יכולות יירוט מתקדמות נוספות, ובהן יירוט שתי קבוצות של רחפנים שנעו בכיוונים מנוגדים, יירוט ממוקד של רחפן בודד מתוך נחיל והפלת נחיל רחפנים באזור מוגדר מראש.
על רקע הצלחות אלו, חברת Epirus השיקה בחודש יולי האחרון את הדור השני של מערכת ה-Leonidas בה טווח הפעולה הוכפל והעוצמה של גלי המיקרו עלתה ב-30%. במערכת החדשה קצב שידור הפולסים מהיר יותר, והסוללות מוצבות בצפיפות גבוהה, מה שמאפשר זמני פעולה ארוכים יותר תוך הפחתת התלות במקור כוח חיצוני. שתי מערכות מהדור השני צפויות להימסר לצבא האמריקאי כחלק מחוזה בשווי 43 מיליון דולר, בנוסף לארבעה אבות טיפוס הקיימים שסופקו ב-2024 והדגימו יכולות מבצעיות בניסויים שהתקיימו במזרח התיכון ובמרחב האינדו-פסיפי. -
INSS
@INSS_Hebrew
תחושת הביטחון והאמון הציבורי מול התפתחות האירועים בצפון מאז 7 באוקטובר 2023 >> www.inss.org.il/he/publication/north-public/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך נראית סוריה שנה לאחר נפילת שלטון בשאר אל-אסד – הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית - ומהן ההמלצות לישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/syria-year-after/
INSS
@INSS_Hebrew
האזינו לפודקאסט בנושא
להאזנה >> podcasts.captivate.fm/media/3fedf3e2-ce99-4e10-a208-92057…
לצפייה >> www.youtube.com/watch?v=COWTOKnttqQ -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן מצויה בשורה של משברים מתמשכים - מול הסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית, מול ארה״ב, וגם וויכוח פנימי סביב המשא ומתן בנושא הגרעין. המבוי הסתום יחייב את טהראן לקבל החלטות בשבועות-חודשים הקרובים. לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/nuclear-iran-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שקיפות כנשק: השלכות הפיצ’ר החדש של רשת X על מבצעי השפעה זרה
דוד סימן טוב ורעות דוד, חוקרי המכון, כותבים:
לאחרונה השיקה רשת X (טוויטר לשעבר) את “About This Account”, פיצ׳ר המציג מתי החשבון נפתח, היסטוריית שינויי שם המשתמש, המדינה/איזור ממנו החשבון מתופעל לפי הערכת הפלטפורמה ואת מיקום הורדת האפליקציה. מטרת המהלך המוצהרת היא להקשות על התחזות, קמפיינים מתואמים ובוטים, ולהעניק למשתמשים ולחוקרים אינדיקציה מיידית למידת האותנטיות של חשבונות - זאת כחלק מלחץ רגולטורי גובר על הפלטפורמות.
הפיצ׳ר הופך את זיהוי השחקנים הזרים לפשוט בהרבה: חשבון המציג את עצמו כישראלי אך מסומן כפעיל מטהראן או מוסקבה, למשל, מהווה ״דגל אדום״ מיידי. ואכן, ימים ספורים לאחר השקת הפיצ׳ר נחשפו חשבונות פופולריים שהתיימרו להיות ישראלים, אך נחשפו כמתופעלים ממדינות כגון רוסיה, ניגריה ותאילנד.
למהלך משמעויות בהתמודדות עם השפעה זרה:
גם אם ניתן לעקוף את הפיצ׳ר, התהליך ידרוש משאבים רבים ותחכום – כך שהתוקף יידרש להשקעה גבוהה על מנת לייצר הסוואה איכותית.
הפיצ׳ר מספק מאגר גלוי של אנומליות גיאוגרפיות שנין להצליב עם דפוסי תוכן, ולמפות באמצעותו רשתות זרות ומבצעי השפעה.
הפיצ'ר עשוי לסייע בזיהוי ישויות פיקטיביות מבוססות בינה מלאכותית, שעד כה נהנו מאמינות יחסית בשל פרופילים מושקעים ויזואלית.
עם זאת, מדובר במרוץ חימוש. שחקנים עוינים צפויים לסגל במהירות אמצעי עקיפה ומגוון פתרונות התחזות חדשים, ולכן "חלון ההזדמנויות" שהפיצ׳ר אפשר עשוי להצטמצם עם הזמן.
למדינות דמוקרטיות ישנה מגבלה מובנית באיסוף מידע על אזרחים בשל מחויבות לפרטיות ולחופש הביטוי. בכך ש-X חושפת מידע על משתמשים, היא מספקת למדינה אינדיקציה חיונית על שחקנים זרים מבלי שהמדינה עצמה תידרש לאסוף נתונים רגישים ובכך מקלה בהתמודדות עם האיום. מנגד, המהלך מעמיק את התלות של מדינות בתאגידים טכנולוגיים פרטיים, ההופכים דה-פקטו לרגולטורים של המרחב הציבורי ולספקי מודיעין, ללא מנגנוני פיקוח ציבוריים הולמים.
בשורה התחתונה, הפיצ'ר החדש מוסיף שכבת שקיפות שמשרתת דמוקרטיות ומהווה חלק ממגמה רחבה של דרישה לאחריותיות(Accountability) בפלטפורמות. עבור ישראל, הנמצאת בעיצומה של מערכה על התודעה מול רשתות איראניות ורוסיות אינטנסיביות, זוהי הזדמנות לשפר את "ההיגיינה הדיגיטלית". אם המידע הזה ישולב במאמצי הסברה לציבור ובכלי ניטור מתקדמים, הוא יוכל לשמש כחגורת הגנה נוספת מפני הנדסת תודעה עוינת. -
INSS
@INSS_Hebrew
החות'ים בתימן הצטיידו בשנים האחרונות בכמויות אדירות של מערכות נשק מתקדמות, הכוללות בין השאר טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים משוטטים (כטב"מי נפץ). רוב המערכות האלה הן תוצרת איראן, שמקבלות מיתוג מחדש אצל החות'ים. חלקן מורכבות בתימן ולעיתים עוברות שינויים קלים. סקירה חדשה עוסקת ביכולות המגוונות של החות'ים בממד האווירי. לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/houthis-technology/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הצעד הקטן - אך משמעותי - של ממשלת לבנון מול חזבאללה
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
הסכמת ממשלת לבנון, בלחץ אמריקני, לצרף דיפלומט מטעמה לשיחות עם ישראל במסגרת וועדת האכיפה ליישום הפסקת האש, מהווה צעד קטן אך משמעותי במערכה בתוך לבנון על מעמדו והשפעתו של חזבאללה. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתו של הארגון, אשר מתנגד באופן נחרץ לכל מגע ישיר בין נציגים לבנונים לישראליים, ותובע למנוע צירוף גורמים אזרחיים לשיחות עם ישראל, שהוגדרו עד כה כשיחות צבאיות עקיפות, כל עוד ישראל לא מפסיקה את פעילותה הצבאית בלבנון ונסוגה מכל שטחה. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם הדגיש עמדה זאת בנאומו (5 בדצמבר) בו טען, כי ההחלטה עומדת בניגוד לכל עמדות הארגון וכי משמעותה ויתור לבנוני גדול לישראל ללא כל תמורה. נאומו כלל גם ביקורת חריפה על ממשלת לבנון, כשהשווה בין החלטה לבין עשיית חור בספינה הנושאת עליה את כל אזרחי המדינה בלב ים. חלק מתומכי הארגון אף הגדירו את המהלך כ"בגידה".
מאז ההחלטה הגורלית של ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו (5 באוגוסט) ניכר היה כי ההנהגה הלבנונית גוררת רגליים ביישומה, בעיקר משום החשש מעימות עם חזבאללה, העלול להוביל לכאוס פנימי. ההנהגה מיישרת קו עם דרישותיו של הארגון ביחס להתקדמות במו"מ המדיני עם ישראל. אך נראה כי החשש מהרחבת העימות מול ישראל, הטוענת כי קצב השיקום של חזבאללה מהיר יותר מקצב פעולות צה״ל לשימור חולשתו, דחף אותה לקחת את הסיכון ולהסכים להצטרפות הנציגים האזרחיים לשיחות במסגרת וועדת האכיפה. הנשיא עוון התייחס לכך ואמר (5 בדצמבר), כי המהלך לא נועד לרצות את הקהילה הבינלאומית, אלא לשרת את טובת לבנון ולמנוע סבב אלימות נוסף, וכי אין חזרה ממנו.
אימוץ ההחלטה, בניגוד לעמדת חזבאללה, משקף שחיקה נוספת במעמדו של הארגון במערכת הפוליטית הפנימית בלבנון ומעצימה את הדילמה העומדת בפניו. אמנם, חזבאללה עדיין מחזיק ביכולת הרתעה מול ההנהגה הלבנונית, החוששת כי יפעל נגדה, וכן באיום ליזום בעצמו הדרדרות צבאית מול ישראל, אך הבחירה ללכת בכיוונים אלה עלולה להחליש אותו עוד יותר. בה בעת, הימנעותו מצעדים מסוג זה עשויה לעודד את ההנהגה הלבנונית להתקדם במסלול המו"ם עם ישראל במקביל להמשך פעילות צה"ל להחלשת הארגון. -
INSS
@INSS_Hebrew
בעשור האחרון ישראל נשענת יותר על גז טבעי לייצור חשמל, מה שמפחית זיהום אך יוצר תלות מסוכנת בשני צינורות אספקה ובמספר מצומצם של אתרי ייצור. במקביל, בשל שילוב של איומי אקלים מתגברים ואיומי ביטחון - לצד היעדר חיבור לרשתות חשמל אזוריות - פגיעה משמעותית בצינור גז או במתקן הולכה מרכזי עלולה להביא להשבתה רחבה של ייצור החשמל ולפגיעה בתפקוד המשק כולו.
פרויקט מיוחד הסוקר את האיום על תשתית הגז ואת המענה האפשרי של האנרגיה המתחדשת לחיזוק הביטחון האנרגטי. לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/electricity-system/ -
INSS
@INSS_Hebrew
״רעידת אדמה חזקה והרסנית במדינת ישראל זו לא שאלה של האם - זו שאלה של מתי. זה האיום הכי גדול על מדינת ישראל שהיה ויהיה. זה הרבה יותר גדול אפילו מהאיום האיראני.״
ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי, מזהיר כבר שנים מפני אסון על מדינת ישראל והאוכלוסייה בגין רעידת אדמה בלתי נמנעת. "אבל זה לא מאוחר מדי", הוא מסביר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אם כי מדגיש ש"לא יבואו להציל אותנו" ומציע שלושה מהלכים דחופים לפעולה מיידית.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הרפובליקה האסלאמית הגבירה את מאמצי ההשפעה שלה בקרב השיעים במדינה האסיאתית. כיצד הדבר בא לידי ביטוי – ואיך הוא משפיע על ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-thailand/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הארכיטקטורה של טראמפ, הסיכונים של ישראל
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
הציוץ של הנשיא טראמפ (1 בדצמבר), שבו קרא לישראל לנהוג בזהירות בסוריה ושידר ציפייה ממנה ש"לא תפריע", אינו הערת אגב. זהו ביטוי להתנגשות בין חזונו למזרח התיכון לבין צורכי הביטחון של ישראל.
עבור טראמפ, המשטר החדש בדמשק - גם אם ראשיו כיכבו עד לא מזמן ברשימת הטרור האמריקאית - הוא נכס. כל עוד יתרחק מאיראן ויישר קו עם הציר האמריקאי-סעודי, ניתן להציגו כ"סיפור הצלחה" של שינוי משטר וייצוב אזורי. מכאן הדרישה המרומזת לישראל: לא לפגוע בשיקום ולא לסבך את הניסוי שהוא מוביל.
עבור ישראל, סוריה היא גבול חי, לא פרויקט חזוני. חופש הפעולה שם הפך לעמוד תווך של האסטרטגיה הביטחונית. כשהבית הלבן משדר "לא כדאי להפריע", המשמעות היא לחץ לצמצם את הפעילות, בזמן שבמבט ישראלי האיום עדיין רחוק מלהיעלם. ישראל נדרשת להתאים את עצמה לניסוי גיאופוליטי אמריקאי שתוצאותיו אינן ודאיות.
ברמה הרחבה יותר, טראמפ תופס את המזרח התיכון כמרחב עסקאות בין מנהיגים חזקים, לא כזירת סכסוכים היסטוריים. הוא מעדיף ארכיטקטורה אזורית רופפת, ציר וושינגטון-ריאד במרכז וסביבו ישראל, מצרים, איחוד האמירויות, ובמידה מסוימת גם טורקיה וסוריה. בתוך במבנה הזה משולבת גם עזה, דרך הליך שיקום ומנגנונים רב לאומיים בתיווך סעודי, מצרי, טורקי וקטארי. מבחינתו, ישראל כבר "קיבלה את שלה": תמיכה במלחמה והסכם שהחזיר חטופים.
הסכנה אינה בקרע עם וושינגטון, אלא בגלישה למבנה של פטרון וקליינט, שבו תפקידה של ישראל הוא לאשרר את "העסקה הגדולה" ולהתאים את חופש הפעולה שלה לצרכים האמריקאיים. הלקח מהציוץ ברור: ישראל חייבת להגדיר לעצמה ולארה"ב קווים אדומים ברורים ובראשם שמירת חופש הפעולה מול איומים, כעיקרון קיומי שאיננו נתון למיקוח. -
INSS
@INSS_Hebrew
האשמות מהעת האחרונה ולפיהן ישראל מבצעת רצח עם, אוכפת אפרטהייד ומנהיגה קולוניאליזם על ידי מתנחלים, לא צצו בחלל ריק. המקור האינטלקטואלי להן מצוי בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, אשר אומצה לפני חמישים שנה וקבעה כי "ציונות היא צורת גזענות ואפליה גזעית". למרות שבוטלה בשנת 1991, ההיגיון המנחה את ההחלטה נותר בעינו. על המשוואה המסוכנת שנולדה מתוך ציניות סובייטית, טופחה על ידי האו"ם, וצברה תאוצה מחדש אחרי ה-7 באוקטובר >> www.inss.org.il/he/publication/3379-zionism/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה חושבים במדינות אפריקה על ישראל - ולמה כדאי להשקיע ביחסים איתן?
על רקע השינוי בתפיסת האיומים על ישראל באזור הים האדום, והצורך הדחוף לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם האיום הממושך מצד החות׳ים בתימן, ד״ר אשר לובוצקי, חוקר יחסי ישראל-אפריקה, מנתח את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות יבשת אפריקה, בדגש על סומלילנד, ככר לפעילות ביטחונית ולקואליציה צבאית אזורית נגד האיום החות׳י. בהמשך לדיון זה, לובוצקי מנתח את השיקולים שמובילים את סומלילנד ומדינות נוספות באפריקה להעדיף יחסים עם ישראל ועם המערב, על פני קשרים עם מדינות יריבות המתחרות בישראל ובארה״ב על ההשפעה והמעורבות באפריקה, ובהן איראן.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
אחרי שלוש שנים שבמהלכן נשלטה עיראק בידי קואליציה של מפלגות ומיליציות שיעיות פרו-איראניות, שוב נטרפים הקלפים בבגדד. איך ישפיעו התוצאות על המעורבות האיראנית במדינה? >> www.inss.org.il/he/publication/iraq-elections-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקירה טכנולוגית של מערך טילי השיוט של איראן: התפתחות, יכולות והאיום המבצעי שהתקלה במתקפה האיראנית באפריל 2024. לסקירה המלאה >> www.inss.org.il/he/publication/cruise-missiles/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שנה לפרוץ המתקפה שהפילה את משטר אסד: חמש תובנות
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
לפני שנה בדיוק (27.11.2024) פתחו ארגוני מורדים המשתייכים לחמ"ל המרכזי באזור אדליב שבצפון-מערב סוריה במתקפת פתע נרחבת נגד המשטר הסורי. ארגון "היאת תחריר א-שאם" (HTS) הצליח להפיל את משטרו של אסד בתוך פחות משבועיים.
5 תובנות על סוריה בעידן שאחרי אסד - ועל מקומה של ישראל:
1. ממשלת המעבר בראשות אחמד א-שרע תציין בחודש הבא שנה לקיומה. במהלך שנה זו הצליחה לשקם את יחסי החוץ של המדינה ולזכות בהכרה ולגיטימציה מצד מדינות האזור והקהילה הבינלאומית, ובראשה ארה"ב, שפתחה דף חדש והיסטורי ביחסי המדינות.
2. מנגד, בזירת הפנים מתקשה א-שרע להתמודד עם שלל אתגרים הנובעים בעיקר מנקודת הפתיחה הרעועה של סוריה, אותה ירש לאחר יותר מעשור של מלחמת אזרחים. בראשם: אלימות נגד מיעוטים, הנובעת גם מתחושת נקם עממית שמבעבעת בקרב הסונים; מו"מ מקרטע לשילוב המיעוטים במדינה; פעילות דאעש ועוד.
3. על אף הספקות המוצדקים לגבי כוונותיו ויכולותיו של א-שרע להפוך את סוריה למדינה יציבה, בטוחה וכוללת, החלופה - סוריה ללא משטר מרכזי הזוכה לגיבוי אזורי ובינלאומי - פירושה כאוס, פירוק והידרדרות למלחמת אזרחים על סטרואידים.
4. לכן, מדיניות פרו אקטיבית וכינון קשרים עם הממשלה הסורית הם עקרונות חשובים שיאפשרו לייצר השפעה על המשטר החדש ולנתב אותו לאימוץ התנהגות רצויה וחיובית, תוך צמצום תפקידם של ספוילרים קיצוניים, דוגמת איראן.
5. ישראל צריכה לקבל החלטות אמיצות, לנהל סיכונים ולתרגם ההישגים הצבאיים לתמורות מדיניות. ישנה כעת הזדמנות להסכם ביטחון שיאפשר שקט בגבול ופתיחת דף חדש ביחסי המדינות והאזור כולו. אם סוריה לא תעמוד בהסכם - ישראל תמיד תוכל לחזור לגישה הצבאית, שבה כבר הוכח כי היא מצטיינת. -
INSS
@INSS_Hebrew
*סקר INSS:*
41.5% מהציבור הישראלי סבורים כי המצב הביטחוני בצפון מחייב חזרה ללחימה מוגבלת ו-10.5% נוספים מעריכים כי נדרשת לחימה עצימה הכוללת תמרון. רק 34% סבורים כי המצב הנוכחי מאפשר ביטחון לתושבים. לתוצאות הסקר המלאות >> www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-november-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"המטרה במשטרים טוטליטרים היא לשלוט גם בכוונות שלך, במה שאתה תחשוב, לשלוט בתודעה שלך. לשם זה הולך בצעדי ענק"
ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים, בוגדים, זרים.
מהן שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג?
חוקרי המכון השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליהודים ולישראלים.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
המרחב הדיגיטלי הפך בשנים האחרונות לשדה קרב תודעתי. מדינות, ארגונים ושחקנים זרים מפעילים קמפיינים מתוחכמים שמטרתם לעוות שיח, לזרוע בלבול ולהשפיע על דעת הקהל – בישראל וברחבי העולם.
"מעגלי השפעה" – ניוזלטר חדש מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, מביא אליכם את ניתוחי מבצעי ההשפעה הבולטים מהחודשים האחרונים: התערבות זרה בזירות פוליטיות, ניסיונות השפעה על ישראל ועל קהילות יהודיות בעולם, ושימוש הולך וגובר בבינה מלאכותית ככלי למניפולציה תודעתית. נציע גם מה אפשר לעשות כדי להתמודד איתם.
להצטרפות לרשימת התפוצה>> www.inss.org.il/he/newsletter-cognitive/ -
INSS
@INSS_Hebrew
האם על ישראל להכיר במדינה הפרו-מערבית הנמצאת בקרן אפריקה - אזור שחשיבותו הביטחונית לישראל קיבלה משנה תוקף בשנתיים האחרונות? >> www.inss.org.il/he/publication/somaliland/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מהן ההשלכות של ביקורו ההיסטורי של יורש העצר הסעודי בוושינגטון, הן מבחינת סעודיה והן מבחינת ארה"ב, ואילו סיכונים והזדמנויות האירוע מייצר לישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/mbs-trump/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חיסול טבטבאי – האם יהווה נקודת מפנה במערכה בין ישראל לחזבאללה?
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
חיסולו (23 בנובמבר) של הרמטכ"ל בפועל של חזבאללה, היית'ם עלי טבטבאי, בלב הדאחיה בביירות, הוא אירוע שיא במערכה שמנהלת ישראל מאז חתימת הפסקת האש עם לבנון לפני שנה. טבטבאי, מפקד בכוח רדואן, היה אחראי על המבצעים המיוחדים של הארגון ושימש גם כנציג חזבאללה לפיתוח שלוחי איראן בחו"ל: בסוריה, בעיראק ובתימן. בשל מעורבותו בקידום פעילות טרור מחוץ ללבנון הוא נכלל החל מאז 2018 ברשימת המבוקשים של הממשל האמריקני, כשעל ראשו פרס של חמישה מיליון דולר. טבטבאי קודם לתפקידו הבכיר בחזבאללה לאחר חיסולה של כמעט כל הגוורדיה הצבאית הוותיקה של הארגון. בשנה האחרונה הוא פעל, בסיועה של איראן, לקידום מאמצי השיקום של חזבאללה לאחר המכות שספג במלחמה.
חיסולו משתלב במאמציו של צה"ל בשנה האחרונה לפעול להמשך החלשת הארגון ולמניעת התעצמותו מחדש. צה"ל תוקף בלבנון מדי יום, ובשנה שחלפה חיסל כ- 350 פעילים של חזבאללה והשמיד אמצעי לחימה ותשתיות של הארגון בדרום לבנון, בבקע וביירות. למרות זאת, חזבאללה מצליח להתקדם במאמצי השיקום ולהבריח כספים ואמצעי לחימה, גם אם באופן מוגבל.
בשל חומרת החיסול, חיזבאללה ניצב בפני דילמה בנוגע לתגובתו: האם לחדול ממדיניות "ההכלה" ולהגיב, ואם כן מתי, וכיצד?
ברשות הארגון עדיין אמצעי לחימה ופעילים – שאריות מהמלחמה לצד אמצעים חדשים שפיתח או הבריח – כך שיש ביכולתו לפעול נגד ישראל, אם יבחר בכך. אפשרויותיו כוללות תקיפת כוחות צה״ל בשטח לבנון, ירי לעבר יישובי הצפון, חדירה לשטח ישראל, ירי טילים לעבר העורף הישראלי או פעולת טרור נגד יעדים ישראליים בחו״ל. בשלב זה, הארגון נמנע מהתייחסות ישירה לאופי התגובה הצפויה מצידו, ומסתפק באיומים מרומזים.
מנגד, עומדים השיקולים המרסנים את חיזבאללה התגובה הקשה מצד צה"ל, המאותת כי לא יירתע גם מהרחבת לחימה, הקשיים הפנימיים בהם נתון הארגון וההתמודדות עם הממשלה המבקשת לפרקו מנשק, לצד לחץ בינ"ל ואזורי על הממשלה להתקדם במאמץ זה; וחשש מפני מפגיעה נוספת בלבנון שתחליש את התמיכה הפנימית בו, בעיקר מצד האוכלוסייה השיעית. לכן, אם יבחר הארגון להגיב, סביר שייבחר במדרגת תגובה נמוכה כדי למנוע את הרחבת הפעילות הצבאית של ישראל.
לסיכום, חיסול טבטבאי הוא הישג משמעותי במאמץ לשימור חולשת חזבאללה. על ישראל להתמיד במאמץ הצבאי תוך היערכות לאפשרות של הרחבת הלחימה, אך במקביל לחתור למהלך מדיני משלים מול ממשלת לבנון בסיוע ארה״ב. -
INSS
@INSS_Hebrew
״ישראל צריכה לראות איך היא מחזקת את ההבנה שהיא נכס - ולא נטל.״
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה?
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS reposted
תמיר הימן | Tamir Hayman
@HaymanTamir
כיצד ניתן להגדיר ניצחון והכרעה – והאם ישראל השיגה אותם בתום שנתיים של מלחמה בעזה?
מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה. במאמר המצורף מנותח המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה". לאבחנה מושגית זו השלכות ישירות על תפיסת הניצחון של ישראל במלחמה מול חמאס, וכן על מידת הנכונות של הציבור בישראל לקבל מציאות שבה המלחמה תסתיים באופן שונה מציפיותיו של חלק מהציבור לגבי מצב הסיום (חמאס ממשיך להתקיים). במובן זה, התכנית לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים הישראליים, שהציג הנשיא טראמפ בספטמבר 2025, מביאה למעשה לידי ביטוי אפשרות לניצחון ישראלי מובהק (אם תיושם במלואה).
לינק למאמר המלא - www.inss.org.il/he/publication/israel-victory/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הנהגת חמאס חו"ל מספרת שחמאס ניצח במלחמה - אבל האם הציבור העזתי קונה את זה?
בפרק חדש של "מעבר לרשת", אורית פרלוב מנסה להבין את השיח הציבורי בקרב העזתים, וכן ובקרב הלבנונים, הסעודים והאמירתים, בנוגע לשאלה המכרעת – מי הוא הצד המנצח במלחמת ה-7 באוקטובר?
פרלוב מציגה את השיח הביקורתי האורגני מצד אחד, ומצד שני את הקמפיינים שהתגייסו על מנת לקעקע את נרטיב הניצחון של חמאס.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 סימנה את שיאו החמור ביותר עד כה של העימות המתמשך בין המדינות. על אף שנמשכה זמן קצר יחסית, היא נחשבת אירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית. איזה לקחים מסיקה איראן מסיקה מהמלחמה בתחומי הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד זו השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-iran-war-memorandum/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה.
במאמר מיוחד מנתח ראש המכון, אלוף (במיל') תמיר הימן, את המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה", ובוחן מה השיגה ישראל בתום שנתיים של מלחמה בעזה.
למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/israel-victory/ -
INSS
@INSS_Hebrew
למה איראן מתערבת באפריקה?
קרן אפריקה, צפון אפריקה, הסאהל והמערב – השפעתה של איראן הולכת ומתפשטת ברחבי היבשת. הפעילות שלה מגוונת מבחינת מניעים ודפוסי פעולה, כאשר לצד השקעתה הצבאית-אסטרטגית בסודאן למשל, היא מפעילה רשתות תקשורת בשאר היבשת ואף פועלת באמצעות "השפעה רכה" מתוחכמת.
כיצד הדבר משפיע על ישראל? האם ניתן לרסן את התהליך? ומי הן המדינות שישראל יכולה לרתום למשימה למען הביטחון הלאומי שלה? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן הציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbaz
@citrinowiczThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
העמקת השותפות האמריקאית–סעודית: מבט ישראלי
ד״ר יואל גוז'נסקי ואלדד שביט, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
ביקור יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בוושינגטון הוא המשך ישיר לביקורו המוצלח של הנשיא טראמפ בריאד ומסמן שלב נוסף בהעמקת הציר וושינגטון–ריאד. קבלת הפנים המלכותית הדגישה את המסר שסעודיה היא שותפה אסטרטגית של ארה״ב, במעמד דומה לזה של ישראל. הביקור כלל חתימה על סדרה של הבנות והסכמים בעלי השלכות אסטרטגיות משמעותיות על הזירה האזורית ועל ישראל. בין השאר כוללים ההסכמים התחייבות של טראמפ למכור לסעודיה מטוסי 35-F, ושיתופי פעולה בנושאי גרעין אזרחי, מינרלים קריטיים, טכנולוגיות מתקדמות וביטחון.
חתימת הסכם ההגנה האסטרטגי (SDA) בין ארה"ב לסעודיה מהווה אבן דרך משמעותית. ההסכם מעגן מערכת יחסים ביטחונית בת 80 שנה ומחזק את ההרתעה מול איראן.
הצהרת שיתוף הפעולה בנוגע לגרעין אזרחי, אף שנאמר כי ייקבעו סטנדרטים מחמירים של אי-הפצה, מעוררת עבור ישראל שאלות משמעותיות בשל עצם כניסתה של סעודיה למרחב הגרעיני. עם זאת, מעורבות אמריקאית הדוקה בתחום זה עדיפה לישראל על פני חדירה של רוסיה או סין.
העמקת שיתוף הפעולה בין ריאד לוושינגטון בתחומי AI ומינרלים חיוניים מחזקת את ארה"ב מול סין. זהו אינטרס ישראלי מובהק: שמירה על השפעה מערבית בטכנולוגיות ליבה במזרח התיכון תורמת ליציבות האזורית ומפחיתה את הסיכון לשימוש לרעה ביכולות מתקדמות.
עבור ישראל, ההסכם טומן בחובו הזדמנות ואיום: חיזוק שיתוף הפעולה הבטחוני האמריקאי-סעודי עשוי ליצור דיאלוג אזורי חדש, ואף לתמוך בתהליכי נורמליזציה עתידיים; אף שבשלב זה יורש העצר ממשיך לקשור זאת עם התקדמות להקמתה של מדינה פלסטינית. במקביל, אספקת אמצעי לחימה מתקדמים לממלכה, ובראשם הF-35, מצריכה בחינה מחודשת של מנגנוני שמירת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל והבנה עד כמה מימושן של העסקאות יותנה בקידומה של נורמליזציה בין שתי המדינות.
הביקור ממחיש את מגמת ההתקרבות האסטרטגית שנועדה לחזק את החזית הפרו-מערבית ולהעמיק את המעורבות האמריקאית באזור. עבור ישראל, מדובר בהתפתחות המשנה את כללי המשחק: היא יכולה לקדם יציבות אזורית, אך גם מחייבת ניטור צמוד של מאזן הכוחות, של תהליך שיתוף הפעולה הגרעיני המתרקם ושל השלכות מכירות הנשק על הסביבה האסטרטגית. -
INSS
@INSS_Hebrew
חידושים בנושא מחשוב הקוונטי
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
מחשוב קוונטי הוא אחד הנושאים המרכזיים בהתפתחות הטכנולוגית במאה ה-21. פעולת המחשב הקוונטי מבוססת על עקרונות תורת הקוונטים, שנוסחו כבר בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, ורבים מהם משמשים אותנו גם היום. בפוסט זה יוצגו החידושים בתחום, אחרי שבסקירה קודמת הוצגו העקרונות הבסיסיים.
במחשב רגיל, החישובים מתבצעים בטור ובאמצעות ביטים – מתגים חשמליים שיכולים להיות במצב פתוח או סגור - "1" או "0". במחשב קוונטי, יחידת המידע היא קיוביט: רכיב אטומי או תת אטומי (למשל אלקטרון), שיכול להיות בו־זמנית בשני המצבים - "1" וגם "0". תכונה זו מאפשרת למחשב הקוונטי לבצע חישובים רבים במקביל ולהגיע לפתרונות שהיו דורשים ממחשב רגיל אלפי שנים.
עיקרון מרכזי נוסף הוא שזירה (entanglement) של קיוביטים. זהו מצב שבו שני חלקיקים "קשורים" זה לזה כך ששינוי באחד משפיע על השני באופן מיידי, גם אם הם רחוקים זה מזה. באמצעות השזירה, מחשבים קוונטיים יכולים לבצע פעולות מקבילות ומורכבות ביעילות גבוהה.
ההתקדמות הנוכחית בפיתוח מחשבים קוונטים ממוקדת בהתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים סביב מזעור גודל המערכת, ובניסיונות לאפשר את הפעלתה בתנאי סביבה שאינם מיוחדים. בין השאר, נדרש פיתוח קיוביטים יציבים ואמינים במניעת "רעש קוונטי", הגורם לקריסת מצבים קוונטיים ולהפקת תוצאה קלאסית שגויה, הרחבת מאגר האלגוריתמים הקיים, פיתוח תוכנה לצמצום השגיאות במהלך החישוב, פיתוח מערכות מחשוב אופטי לשם אופטימיזצית תהליכים מרובי משתנים, ואפשרות לפיתוח מערכות היברידיות - מערכות שמשלבות מחשב קוונטי עם מחשב רגיל.
כיום קיימות מספר שיטות ליצירת קיוביטים. ההתקדמות המרכזית באה לידי ביטוי באפשרות לפיתוח שבבים שמסוגלים להכיל אלפי קיוביטים ואף יותר, מבלי שיפריעו זה לזה. חלק מהשבבים משתמשים בעל-מוליכים, חומרים שיכולים להעביר זרם חשמלי ללא התנגדות. שבבים אחרים משתמשים בקיוביטים טופולוגיים, המבוססים על שילוב מוליכים ועל-מוליכים אשר בתנאים מיוחדים יכולים לייצר פאזה טופולוגית: ייצור חומר בעל יכולת הולכת חשמל באזורים ספציפיים, למשל בקצוות המוליך, בעוד השאר נשארים מבודדים, יכולת זו מאפשרת הפחתה של הפרעות חיצוניות או קריסה.
הפיתוחים האלו נשענים על מחקרי פיזיקה שזכו בפרסי נובל: בשנת 2025 עבור פיתוח התקנים מבוססי על־מוליכים, ובשנת 2016 עבור גילוי פאזות טופולוגיות. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההצהרות והפעולות של ארדואן כלפי ישראל מעלים את החשש כי "טורקיה היא איראן החדשה" – אך האם זהו הדימוי הנכון לאיום הטורקי? >> www.inss.org.il/he/publication/turkish-threat/
-
INSS
@INSS_Hebrew
אבסורד בחסות האו״ם: הגנת זכויות עובדים - במדינה שמגבילה אותן?
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
הדיון על העברת המשרד האזורי של ארגון העבודה הבין־לאומי (ILO) מביירות לדוחא איננו ויכוח טכני על עלויות או לוגיסטיקה. הוא מבחן עקרוני לשאלה עד כמה הקהילה הבין־לאומית מוכנה להתפשר על ערכיה הבסיסיים תמורת נוחות תקציבית. העברת מטה הגוף שאמור להגן על זכויות עובדים למדינה שמואשמת שנים בניצול שיטתי של עובדים מהגרים, אינה רק צעד קצר־רואי; היא פגיעה ישירה במהות של הארגון עצמו.
קטר אמנם ביצעה רפורמות מסוימות בשנים האחרונות בעקבות הביקורת שהוטחה בה סביב אירוח גביע העולם בכדורגל, אך אין בכך כדי למחוק את המציאות הבסיסית: איגודי עובדים אסורים, מעבר מעסיק מוגבל, תנאי העבודה בענפי הבנייה קשים, וחופש הביקורת אינו קיים. בדוחא, כל פגישה עם עובדים דורשת אישור ממשלתי. כך לא יכולה לפעול זרוע של האו״ם שאמורה לוודא שהממשלה אינה דורסת את זכויותיהם.
מהלך כזה אינו רק פגיעה בעובדי הארגון שחוששים בצדק לעצמאותם. הוא מסר מסוכן למדינות האזור: שהסטנדרטים הבין־לאומיים גמישים, שאפשר להפר אותם ועדיין לזכות באירוח גוף פיקוח בינלאומי. בעידן שבו זכויות עובדים נמצאות תחת לחץ כבד ברחבי המזרח התיכון, ה־ILO חייב להיות בדיוק ההפך: קו ההגנה האחרון, לא שותף שבוי של משטרים.
הזכות של הארגון לשמור על עצמאותו איננה עניין פנים־ארגוני. היא תנאי בסיסי ליכולתו להגן על אותם עובדים שאין להם קול. כל מהלך שיחליש זאת - ובפרט מעבר למדינה שמגבילה חופש ביטוי והתאגדות - אינו רפורמה אלא ויתור.
אם ה־ILO באמת חפץ לחזק את אמינותו ולשמור על המנדט שלו, עליו להבהיר שמעמד של מדינה מארחת אינו פרס מדיני, אלא אחריות הניתנת רק למי שמכבדים את הערכים שעליהם בנוי הארגון. קטר, נכון לעכשיו, עדיין רחוקה מהדרישה המינימלית הזו. -
INSS
@INSS_Hebrew
הצעירים חוגגים "האלווין", המשטר מציב פסל של מלך פרסי קדום: מהן הסיבות למגמות אלה, שאינן מתיישבות עם זהותה האסלאמית של איראן, וכיצד הן משליכות על עתידה של הרפובליקה האסלאמית? >> www.inss.org.il/he/publication/iranian-republic/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סוגיית החוץ המרכזית שהעסיקה את מצרים בעת האחרונה הינה המלחמה ברצועת עזה, מלחמה שהציבה מבחן חסר תקדים ליחסיה עם ישראל מאז חתימת השלום. מאמר חדש מציע ניתוח של עמדותיה של מרצים ביחס לסוגיה הפלסטינית והאתגרים הפנים-מצריים במטרה לבאר דרכם את מדיניות מצרים כלפי היחסים עם ישראל וההשלכות הצפויות על היחסים הללו. לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/egypt-israel-gaza-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם סבב מלחמה נוסף מול איראן באמת על הפרק?
בפרק זה של משדרים ביטחון, ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, עושה סדר בדיווחים על אפשרות להסלמה בחזית האיראנית, מסביר את האינטרסים האיראניים בעת הנוכחית, וגם מעדכן במצב משטר האייתוללות אחרי המלחמה, במעמדה האזורי של איראן, ובהתקדמות שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbaz
@RZimmtThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
למרות ריחוקה הגיאוגרפי של ישראל מהאזור, יש לה מגוון אינטרסים בו - סוגיות של ביטחון, כלכלה ודיפלומטיה. כיצד התנהלות ישראל מול כל אחד מההיסטים האלה תתרום או תזיק לאינטרסים הלאומיים הרחבים שלה? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-arctic/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה צריכה ישראל לעשות כדי לא לפספס את הרכבת הדוהרת של הבינה המלאכותית?
ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, חושב שעוד לא מאוחר מדי - אבל נצטרך לעשות יותר. הוא גם מאמין שכדאי לנו לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי.
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס הוא מספר על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזוריות על מנת לעלות על הרכבת של הבינה המלאכותית לפני שיהיה מאוחר מדי.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הקאמבק של מרכז אסיה: מדוע אזור נשכח חוזר לקדמת הבמה הבינ״ל?
ירון גמבורג, חוקר המכון, כותב:
בספרו “תרגום מתוך התעתיק” (2013) תיאר הסופר הרוסי יבגני צ’יז’וב מדינה מרכז אסיאתית דמיונית ששוקעת במעמקי האוטוריטריות המסורתית ומתנתקת לחלוטין מן העולם המערבי, שמצידו לא מביע שום עניין במדינה הרחוקה והנשכחת. בשונה מהתרחיש המתואר, מה שראינו בשבוע האחרון בבית הלבן נראה כהיפוך גמור של חזון זה: במקום התנתקות והתעלמות, מרכז אסיה חוזר לקדמת הבמה הגיאופוליטית.
ב־6 בנובמבר 2025 הנשיא טראמפ אירח בבית הלבן את מנהיגי חמש מדינות מרכז אסיה: קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן, במסגרת המפגש המכונה C5+1. מתכונת מפגשים זו בדרגי עבודה נוסדה בימי הנשיא אובמה ב-2015, וקיבלה חיזוק בתקופת הנשיא ג׳ו ביידן, שנפגש אישית עם מנהיגי מדינות מרכז אסיה ב-2023 בניו יורק. קיום המפגש בבית הלבן מצביע על רצון שני הצדדים בחיזוק שיתוף הפעולה. סדר היום השמרני של ממשל טרמפ, המתמקד בראש ובראשונה בנושאים כלכליים, תוך הזנחת סוגית זכויות האדם ומצב הדמוקרטיה בעולם, תואם את השקפותיהם הפוליטיות של מנהיגי האזור, וכתוצאה מכך מהווה עבורם הזדמנות של ממש להעמקת היחסים עם ארה״ב. חשוב להזכיר כי למרות ההבדלים בינן לבין עצמן, כל מדינות מרכז אסיה חולקות שאיפה משותפת אחת: חיזוק היחסים עם ארה״ב כתשובה לתלותן הגוברת בשכנותיהן האימתניות, רוסיה וסין.
יחסי מדינות מרכז אסיה עם רוסיה מתאפיינים בחשדנות לצד תלות הדדיות. אלה נובעים מתסביך פוסט-קולוניאלי מחד, וסירובה העיקש של רוסיה לראות בהן מדינות עצמאיות לכל דבר, מאידך. התערבותה הצבאית של רוסיה בעת ניסיון ההפיכה בקזחסטן בינואר 2022 אומנם סייעה לנשיא המכהן, אך רק הבליטה את תלותה הביטחונית ברוסיה. המתיחות בין רוסיה למדינות מרכז אסיה גברה באופן משמעותי אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר התחזקה תלותה של רוסיה במדינות אלה. באוקטובר 2022 נשיא טג'יקיסטן, אמומאלי רחמון, הטיח ביקורת פומבית בנשיא פוטין על יחסה המתנשא של רוסיה כלפי מדינות מרכז אסיה.
במקביל, בעשור האחרון סין הפכה לשחקנית הכלכלית הדומיננטית ביותר באזור. סין מממנת בניית תשתיות במסגרת יוזמת “החגורה והדרך”, מעניקה הלוואות בהיקפים גדולים למדינות מרכז אסיה, ומעודדת את הצטרפותן למסגרות גיאופוליטיות תחת חסותה. כל מדינות האזור, למעט טורקמניסטן, חברות בארגון שנגחאי לשת״פ; אוזבקיסטאן וקזחסטן מועמדות לחברות בבריקס.
רצונן של מדינות מרכז אסיה בהרחבת שת״פ כלכלי בעל מרכיבים אסטרטגיים מתקבל בברכה על-ידי ממשל טראמפ. ההצהרה המשותפת שנחתמה בין ארה״ב למדינות אלה בתום המפגש האחרון, תואמת את סדרי העדיפויות של ממשל טראמפ: פיתוח תחום המתכות הנדירות והקריטיות ומשאבי אנרגיה, הנמצאים בשפע במרכז אסיה; חיבור האזור לאירופה באמצעות תשתיות התחבורה והאנרגיה הקיימות (המעבר הטרנס-כספי) והעתידות לקום (״הנתיב של טרמפ לשלום ושגשוג בינ״ל״, TRIPP) בקווקז. יצוין כי במהלך ביקור נשיאי חמש מדינות מרכז אסיה בארה״ב, אוזבקיסטן וקזחסטן חתמו על עסקאות עם חברות אמריקאיות בשווי עשרות מיליארדי דולר.
מבחינה גיאופוליטית, המהלכים הנ״ל מאפשרים לממשל האמריקאי למנף את חולשתה של רוסיה ומהווים המשך להתרחבות השפעת ארה״ב במרחב הפוסט-סובייטי: תחילה באזור קווקז בדמות הפיוס בין ארמניה ואזרבייג׳ן, וכעת מול מרכז אסיה. מהלכים אלה חשובים גם בהתמודדות אמריקנית מול סין. עם זאת, הצלחת המדיניות האמריקנית תלויה במידת הנחישות והקוהרנטיות שלה - שני מרכיבים שהממשלים הקודמים לא הצטיינו בהם מול מרכז אסיה.
התפתחויות אלו יוצרות חלון הזדמנויות גם עבור ישראל. צירופה של קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שמקיימת יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל זה שלושה עשורים, אמנם התקבל בחוגים מסוימים בישראל בהרמת גבה, אולם חשוב לזכור שמאז הקמת המדינות הללו בשנות ה-90, ישראל לא השקיעה מאמצים מספיקים בפיתוח יחסיה עמן, וגם היום מאוד רחוקה מניצול הזדמנויות באזור. יש לקוות שזריקת המרץ האמריקאית תעודד גם את מקבלי ההחלטות בירושלים להפנות תשומת לב ומשאבים לאזור זה, שחשיבותו בשנים הקרובות רק תתעצם. -
INSS
@INSS_Hebrew
המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר במכון למחקרי ביטחון לאומי מזמין אתכם לעקוב אחרי חשבון ה-X החדש שלו, @GlazerCenter, שם תוכלו לקבל את כל העדכונים על המתרחש בתוך סין ועל יחסיה של בייג'ינג עם מדינות העולם - ועם ישראל
-
INSS
@INSS_Hebrew
ממובלעת אידליב לבית הלבן: ביקור א-שרע בוושינגטון
ד"ר כרמית ולנסי ואמל חאיכ, חוקרי המכון, כותבים:
הביקור ההיסטורי של נשיא סוריה, אחמד א-שרע ושר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני, בבית הלבן (11.11) מהווה אבן דרך משמעותית בהתחממות היחסים בין וושינגטון לדמשק ובחזרתה של סוריה אל חיק הקהילה הבינלאומית. תהליך זה החל בפגישת טראמפ-א-שרע בריאד במאי האחרון והמשיך בנאומו של א-שרע בעצרת הכללית של האו"ם. ראוי לציין שמדובר בביקור ראשון של נשיא סורי בבירה האמריקאית מאז עצמאותה של סוריה ב-1946.
הפגישה בין שני הנשיאים התמקדה במספר סוגיות מרכזיות המשקפות את סדרי העדיפויות של כל צד: מבחינת סוריה, מעבר לביסוס הלגיטימציה הפנימית וההכרה הבינלאומית בא-שרע, הביקור היווה הזדמנות קריטית לקדם הסרה סופית של סנקציות "קיסר" האמריקאיות, המעכבות את תהליך השיקום והבנייה במדינה. במהלך הביקור סוכם להשהות לחצי שנה את הסנקציות המוטלות על סוריה במסגרת "חוק הקיסר". עוד הוחלט לפתוח מחדש את שגרירות סוריה בארה״ב. בראיון שקיים לאחר הפגישה ל- Fox News ציין א-שרע כי: "מדובר בהתחלה חדשה ליחסים האסטרטגיים עם ארה"ב. סוריה אינה מהווה עוד איום על ארה"ב, אלא הפכה לבעלת ברית גיאופוליטית שלה."
מנקודת המבט האמריקאית, הביקור קידם שני אינטרסים מרכזיים: האחד - שילוב כוחות הצבא והביטחון הסוריים, כנראה בשיתוף פעולה עם הכוחות הכורדים, בקואליציה הבינלאומית למלחמה בדאע"ש. על אף שבחודשים האחרונים מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני בין דמשק לשותפי הקואליציה נגד דאע״ש, בראיית וושינגטון, מדובר בצעד משמעותי בדרך להפיכתה של סוריה, באופן רשמי, לחברה בקבוצת המדינות הפרו-מערביות, הנאבקות בטרור ובארגונים קיצוניים. מהלך זה אינו ברור מאליו לאור העובדה שעד לפני פחות משנה, א-שרע עמד בראש הארגון הקיצוני והג'האדיסטי, 'היאת תחריר א-שאם'. שר המשפטים ואיש הדת הסורי, מט׳הר אלויס, מיהר "להכשיר" את הצטרפותה של סוריה לקואליציה וסייג כי מדובר בשיתוף הפעולה מודיעיני וביטחוני, ולא בברית צבאית וכי המהלך דווקא יחזק את הריבונות הסורית, יותר מאשר יגביר את התלות בגורמים חיצוניים.
הנושא השני שעלה בפגישה הוא השגת הסכם ביטחוני בין סוריה לישראל. אמנם לא נרשמה התקדמות משמעותית בנושא, אולם במהלך הפגישה טראמפ הדגיש כי: "אפשר לצפות להכרזה שכזו. אנחנו רוצים שסוריה תשגשג... אנחנו עובדים עם ישראל על כך שתסתדר עם סוריה ועם כולם, זה עובד בצורה נהדרת". בראיית טראמפ, ההסכם הביטחוני עתיד לסלול את הדרך לנורמליזציה בין שתי המדינות, זאת על אף ששני הצדדים הדגישו כי התנאים לכך עדיין אינם בשלים. כך, חזר א-שרע על טענתו כי: "מצבה של סוריה שונה מיתר המדינות שהצטרפו להסכמי אברהם, כיוון שיש לה גבול משותף עם ישראל, שכובשת את הגולן הסורי" והוסיף, "לא ניכנס לשיחות ישירות בנושא בשלב זה".
על אף האווירה האופטימית והחגיגות שנצפו אמש בסוריה ומחוץ לבית הלבן, בשיח הסורי נשמעת גם ביקורת על הפער בין הישגיו המרשימים של א-שרע בזירה הבין-לאומית לבין המציאות המורכבת מבית - הקרעים הפנימיים ואירועי האלימות נגד מיעוטים, הקושי לשלב את הכוחות הכורדים במנגנוני הצבא, הצורך ברפורמות פוליטיות מהותיות ובעיקר המשבר הכלכלי החריף. הגיבוי האמריקאי הוא אמנם התחלה מבטיחה בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו, אך חובת ההוכחה והעבודה הקשה עודנה מוטלת על א-שרע עצמו. -
INSS
@INSS_Hebrew
עבור מדינות המפרץ, אפריקה מתעצבת בהדרגה כזירה אסטרטגית: מקור להשפעה ביטחונית, כלכלית וגאופוליטית. לצד שיתופי פעולה ממוקדים, מתפתחת תחרות גוברת בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר על מעמד והשפעה ביבשת - תחרות שמייצרת חיכוכים ומשקפת מאבק רחב יותר על עיצוב הסדר האזורי החדש. מהם האינטרסים וההזדמנויות של מדינות המפרץ באפריקה, ומהן השלכות המעורבות הזו על ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/gulf-africa/
-
INSS
@INSS_Hebrew
אחרי שנתיים של מלחמה - לאן פני מערך המילואים?
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
צומת וושינגטון-ריאד: הפגישה הצפויה בין טראמפ ובן סלמאן
ד"ר יואל גוז'נסקי ואלדד שביט, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
הפגישה הצפויה בין נשיא ארצות הברית טראמפ ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בבית הלבן ב־18 בנובמבר עשויה להתברר כאירוע מכונן בעיצוב מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון ובעל השפעה ישירה על ישראל. ערב הסעודית, מדינת מפתח בזירה הערבית, מחזיקה במשקל ייחודי בשל מעמדה המדיני, הכלכלי והדתי, ובשל היותה שחקן מרכזי במערך האזורי מול איראן.
טראמפ רואה בערב הסעודית גורם מרכזי ביישום החזון האמריקאי ל“ארכיטקטורה אזורית חדשה”. מנקודת ראותו, הידוק היחסים עמה הוא נדבך חשוב במדיניות "העסקאות הגדולות" של הממשל שעיקרה הוא שותפות המבוססת על תמורות הדדיות - ביטחוניות, כלכליות וטכנולוגיות. הפסקת האש בעזה והשאיפה לייצוב הזירה הפלסטינית נתפסות בוושינגטון כהזדמנות למנף את שיתוף הפעולה עם סעודיה לכיוון סדר אזורי חדש.
בהקשר זה, ההודעה האחרונה של הבית הלבן על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם אינה רק מהלך סמלי, אלא ביטוי לאסטרטגיה רחבה יותר: ניסיון אמריקאי לבנות רשת גשרים בין אסיה המרכזית למזרח התיכון תחת הנהגה אמריקאית. קזחסטן, מדינה מוסלמית מתונה בעלת משקל גיאו אסטרטגי וכלכלי, נתפסת בוושינגטון כחוליה מקשרת בין המרחב הפוסט סובייטי לעולם הערבי וכשותפה פוטנציאלית ביוזמות האנרגיה, התשתיות והביטחון האזוריות. ההכרזה על שילובה במסגרת הסכמי אברהם אמורה לאותת למדינות האזור, ובמיוחד לסעודיה, כי הממשל נחוש להרחיב את "מעגל היציבות" סביב ישראל גם מעבר לגבולות המזרח התיכון המסורתי, וכי מי שיתמהמה עלול להישאר מחוץ לסדר החדש.
במקביל, דיווחים על כוונת וושינגטון לקדם הסכם הגנה עם סעודיה בדומה לזה שנחתם לאחרונה עם קטאר ובמסגרת זו יתכן ואף לאשר לראשונה מכירת מטוסי F-35 מתקדמים לסעודיה. נכונות אמריקאית זו אמורה מעבר לקידום המוטיבציה הסעודית לקדם עסקאות עם וושינגטון גם לשכנע את הסעודים להתקדם בצעדי הנורמליזציה עם ישראל. לפי שעה לא ברור עד כמה יענה יורש העצר במהלך ביקורו לרצון האמריקאי. כזכור העמדה הסעודית קושרת בין נכונותה להתקדם בסוגיה זו לבין התקדמות בהגעה למתווה מדיני בנושא הפלסטיני.
העמקת שיתוף הפעולה הסעודי – אמריקאי בעת הנוכחית עשויה לצמצם את התמריץ הסעודי לנרמל בעתיד את היחסים שלה עם ישראל, וזאת באם ארה"ב תעניק לריאד את מבוקשה – גישה לטכנולוגיות מתקדמות, הסכמי הגנה, ואף רישיון להעשרת אורניום, ללא תנאים מדיניים בהקשר הישראלי. לא רק שישראל עלולה לפספס את רכבת הנורמליזציה, מהלך כזה עלול לפגוע ביתרון האיכותי של ישראל ולשחוק את הטאבו בעניין העשרת אורניום
בהיעדר מהלך מדיני ישראלי משמעותי כלפי הפלסטינים, סעודיה עלולה להשיג הישגים אסטרטגיים ניכרים מוושינגטון מבלי לשלם מחיר מדיני כלפי ירושלים. לפיכך, ישראל תידרש להפגין מדיניות גמישה וראייה אסטרטגית רחבה, כזו שתאפשר לה להשתלב בעיצוב הסדר החדש ולא להיוותר מחוצה לו. שמירה על תיאום הדוק עם וושינגטון, לצד פתיחות למהלכים מדיניים מבוקרים, עשויות לסייע לישראל להישאר שחקן מרכזי בציר וושינגטון-ריאד ולמנוי התהוותו של סדר אזורי חדש שבו השפעתה תצטמצם. -
INSS
@INSS_Hebrew
כל מה שכדאי לדעת על מערכות הנשק מבוססות הכטב״מים התוקפים (UCAVs), האיום החדש שמעצב את שדה הקרב המודרני והעורף, וההשפעות על ישראל >> www.inss.org.il/he/publication/ucav/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"על ישראל להציג תוכנית סדורה, רב-שלבית ומפורטת לפירוז רצועת עזה ובמסגרתה הקמת כוח ייצוב בינלאומי, בטרם יתקבלו החלטות אמריקאיות ובינלאומיות 'מעל לראשה' | למאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/isf/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הלילה הגדול של הדמוקרטים בארה״ב
ד״ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר המכון, כותב:
למרות שהכותרות יתמקדו בנצחונו של ממדאני על קואומו במירוץ לראשות העיר ניו יורק, בפועל הדמוקרטים רשמו אמש יום בחירות יוצא דופן ברחבי ארה״ב – עם לא מעט נורות אדומות עבור הרפובליקנים לקראת בחירות האמצע בנובמבר 2026.
בוירג׳יניה, מדינה עם ריכוז גבוה של עובדים פדרליים רבים שנפגעו קשות מצעדי הממשל נגדם, ניצחה המועמדת הדמוקרטית למושלת, אביגיל ספאנברגר. בנוסף, המפלגה קטפה גם את עיקר המשרות הבולטות הנוספות. בניו ג׳רזי, שבה רשם טראמפ הישגים יוצאי דופן בבחירות האחרונות, ניצחה המועמדת הדמוקרטית למושלות, מיקי שריל, בפער של כ-13%. זאת על אף שהסקרים הצביעו על צמצום הפער ע״י הרפובליקנים. בקליפורניה אושרה הצעה 50, המאפשרת שרטוט מחדש של מחוזות בחירה עוד לפני מחזור השינוי הבא, בשנת 2030 - הישג שצפוי לפגוע ברפובליקנים, ומהווה תגובה למהלכים שיזם טראמפ לעודד מדינות רפובליקניות, ובראשן טקסס, למחוק מחוזות מתנדנדים ודמוקרטיים כדי לשמר את הרוב הצר של המפלגה בבית הנבחרים.
לצד סימני שחיקה בתמיכה הרפובליקנית ובאג׳נדה של טראמפ גם במחוזות אדומים שנחשבו לבטוחים, הסיכוי לתבוסה רפובליקנית בבית הנבחרים בבחירות האמצע עלה משמעותית. במיין הפסידו הרפובליקנים בניסיון להעביר הצעה שתגביל הצבעה בדואר, שיטה שנתפסת כמועילה יותר לדמוקרטים. בפנסילבניה, הצליחו הדמוקרטים לשמר את שליטתם בבית המשפט העליון במדינה – מהלך שיקשה על נסיונות לשנות את חוקי הבחירות לרעתם במדינה מתנדנדת זו.
לבסוף, אי אפשר שלא להתייחס לנצחונו של ממדאני. גם אם רבים ממצביעיו הגיעו משיקולי סלידה מיריביו או בשל הצעות המדיניות העירוניות שלו, עצם העובדה שמועמד בולט מצליח להיבחר למרות עמדות אנטי-ציוניות היא מציאות שבקושי ניתן היה להעלות על הדעת עד לאחרונה. -
INSS
@INSS_Hebrew
דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי.
עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות חדש מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים.
לקריאת הנייר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/day-after-trump/ -
INSS
@INSS_Hebrew
למה כולם מדברים על התחממות בגבול הצפוני?
קצת פחות משנה אחרי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל, ארגון חיזבאללה פועל כדי להתחזק. הארגון אמנם ספג מכות קשות ועבר שינויים, אך איראן עוד עומדת מאחוריו וצבא לבנון אינו מוכן להתעמת איתו. ישראל פועלת צבאית כדי לרסן אותו ולמנוע ממנו להפוך שוב לאיום ממשי על תושבי ישראל, אבל האם זה מספיק? כיצד כדאי לנהוג כדי לנטרל את הארגון השיעי והאם תוכנית פירוק הנשק בכלל ריאלית?
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, עם כל העדכונים מהגזרה המתחממת
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד השפיעה המלחמה על ישראל, על המזרח התיכון ועל הזירה הגלובלית? באילו הקשרים היו החמצות? מה היו ההצלחות וההישגים וכיצד מומלץ לישראל לפעול בהתאם לשינויים הללו? לקריאת הניתוח המלא >> www.inss.org.il/he/publication/swords-of-iron-hayman/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מאז ה-7 באוקטובר, מנהיגים מוסלמים בולטים בארצות הברית, שהפכו בעשור האחרון מובילי דעת קהל ומעצבי תודעה לא רק הסלימו את עוינותם כלפי ישראל, אלא גם מסגרו את מסריהם להקשרים פוליטיים ישירים בזירה הישראלית והאמריקאית. כיצד הרטוריקה הזאת שונה מהשיח האנטי הישראלי שלפני ה-7 באוקטובר? כיצד המגמה מחזקת אקטיביזם מוסלמי אנטי ציוני באמריקה ומזיקה לתדמין ישראל, וכיצד על ישראל לפעול?
לקריאת המאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/muslim-leaders/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מהם העמדות והאינטרסים השונים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה בנוגע לעיצוב עתיד רצועת עזה - ומה יהיו המשמעויות עבור ישראל, כפי שהן עולות מתמונה זו? עושים סדר >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-involvement/
-
INSS
@INSS_Hebrew
פסגת הנשיאים
אופיר דיין, חוקרת ב-@GlazerCente שבמכון למחקרי ביטחון לאומי, כותבת:
ביום חמישי האחרון (30.10.25), נפגשו בקוריאה הדרומית מנהיגי שתי המעצמות - נשיא סין, שי ג׳ין-פינג, ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ - בשולי פסגת APEC המאגדת את מדינות דרום-מזרח אסיה. אף אחת מהמעצמות, שמנהיגיהן ״גנבו את ההצגה״ בפסגה, אינה חברה בארגון זה ושתיהן נכחו במפגש כ״שותפות דיאלוג״. בהודעות שהוציאו המנהיגים לאחר הפגישה, הנשיא שי הדגיש את ההיבטים העולמיים והבילטרליים כשמסגר את יחסי המסחר בין המעצמות כעוגן מייצב, במקום מקור למתחים, וטען שהכלכלה הסינית יציבה ומתקדמת בכיוון חיובי. הנשיא טראמפ, מצידו, התייחס לקשרי המסחר בין שתי המעצמות בעיקר בהקשרים פנים-אמריקאיים כשהדגיש שרכישת התוצרת החקלאית האמריקאית על ידי סין תיטיב עם החקלאים האמריקאים, שרכש מוצרי אנרגיה ממדינתו יזרים לקופת המדינה האמריקאית הון ושסין תקל את ייצוא המתכות הנדירות הדרושות לייצור בארצות הברית.
לנשיא סין היה חשוב למסגר את מדינתו כשותפה שוות ערך לארצות הברית. הוא קרא לשתי המדינות ״שתי הכלכלות הגדולות בעולם״, והציע שישתפו פעולה בהתמודדות עם אתגרים עולמיים מסוגים שונים, תוך ציון העובדה ששתי המדינות יארחו בשנה הבאה פסגות חשובות - סין את פסגת APECוארצות הברית את פסגת ה-G20.
הבית הלבן פרסם הודעה מפורטת על אודות ההסכמים אליהם הגיעו המנהיגים, אחרי עבודה מאומצת של צוותים מקצועיים משתי המדינות. לפי הודעה זו, שני הצדדים התחייבו לנקוט בצעדים משמעותיים המתייחסים לנקודות מחלוקת עמוקות ביחסי הסחר בין המעצמות. סין תשעה את הגבלות ייצוא המתכות הנדירות למשך שנה, תפעל לעצירת זרימת הפנטניל לארצות הברית, תשעה את מכסי וצעדי הנגד שהטילה על סחורות אמריקאיות, תרכוש תוצרת חקלאית אמריקנית, ותפסיק חקירות נגד חברות אמריקניות מסוימות. ארצות הברית מצדה, תשעה גם היא מכסים שהוטלו על מוצרים סינים, ותשעה הגבלות על חברות סיניות מסוימות (בעיקר בתחום הטכנולוגיה). כצפוי, המסגור האמריקני הציג את ההסכם כ״איזון״ הסחר עם סין וכ״ניצחון״ לאזרחי ארצות הברית. למרות הצעדים הדרמטיים לכאורה, יש לשים לב שמדובר בהשעייה, לא בהפסקת הצעדים לאלתר, ושמדובר בצעדים שבבסיסם מחלוקת עמוקה שההסכם אינו צפוי לפתור. -
INSS
@INSS_Hebrew
"זה לא או לשלוט בהם ביד גסה ולמעוך אותם או לוותר על הכל ולסכן את בטחוננו - יש אפשרות אחרת. יש אמצע"
אחת:אפס, סדרת הפודקאסטים מבית INSS, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים.
בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות לתרחיש המאיים של מדינה אחת בין הירדן לים. היפרדות, אוטונומיה, פדרציה, יישות פלסטינית בריבונות מוגבלת - בכולן מפתחות הביטחון נותרות בידי ישראל. אז מדוע לא דנים בכך?
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההסכם שנחתם מהווה הישג דרמטי לישראל, שכן לראשונה חמאס הסכים לוותר על קלף המיקוח המרכזי שלו, ואף נכלל בהסכם סעיף פירוז הרצועה. עם זאת, העתיד מעורפל: סביר יותר שחמאס לא יתפרק מנשקו, יפעל לשמירת נוכחותו ואף לחידוש שליטתו המעשית בשטח, ויעשה מאמץ גדול לשיקום כוחו. על האתגרים וההזדמנויות שבהסכם סיום המלחמה >> www.inss.org.il/he/publication/israel-hamas-agreement/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קבוצת המחקר "תמרור", בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית: האפשרות המועדפת על הציבור הפלסטיני בגדה באשר לעתיד המשטר בעזה היא ממשלת אחדות של חמאס ופת"ח (39%). 24% סבורים כי יש להשיב את השליטה לרשות הפלסטינית, ו־17% מביעים העדפה למנהל טכנוקרטי בפיקוח מדינות ערב. מיעוט בלבד תומך בהמשך שלטון חמאס (8%). לתוצאות המלאות הקליקו >> www.inss.org.il/he/publication/survey-palestinians
-
INSS
@INSS_Hebrew
בתי הכנסת באוקראינה תחת אש רוסית
ירון גמבורג, חוקר המכון, כותב:
ב־24 באוקטובר 2025 טיל רוסי פגע פגיעה ישירה בבית הכנסת המרכזי בעיר חרסון שבדרום-מזרח אוקראינה. אף שלא התפוצץ, הטיל הרס את המבנה לחלוטין; רב בית הכנסת ניצל בנס לאחר שיצא מהבניין שניות ספורות לפני הפגיעה. אותו בית כנסת הותקף גם ב־9 באוקטובר, אז פגז מצרר רוסי פגע באחד מקירותיו. ב־22 לאוקטובר, במהלך מתקפה אווירית שגרתית על קייב, בירת אוקראינה, פגע כטב"ם רוסי בבית הכנסת בשכונת פודול וגרם להרס רב. באוגוסט השנה, למחרת התשעה באב, פגע כטב"ם רוסי מדגם “שהיד” בבית הכנסת ההיסטורי בעיר אודסה שבדרום אוקראינה.
תדירות ההתקפות על בתי הכנסת מעלה תהיות בדבר מקריותן, במיוחד על רקע התפארות שלטונות רוסיה כי צבאה עושה שימוש בטילים וכטב"מים מתקדמים ו"חכמים". למרות הצהרותיהם כי ההתקפות של צבא רוסיה מכוונות נגד מטרות צבאיות ואסטרטגיות בלבד, ההפצצות הרוסיות בעורף האוקראיני פוגעות בצורה אנושה בתשתית האזרחית במדינה - זאת מתוך מטרה להפוך את אוקראינה למקום בלתי ראוי למגורי אדם. בתי תפילה יכולים להיחשב, אפוא, למטרה איכותית שהפגיעה בה הורסת את מרקם החיים האזרחיים. אחרי שלוש וחצי שנים מאז הפלישה, כבר לא ניתן להתפלא ממידת האכזריות והציניות שבאופן ניהול המלחמה על-ידי רוסיה.
לנשיא רוסיה גם אין סיבה מיוחדת לגלות אהדה כלפי יהדות אוקראינה. בראש המדינה עומד וולודימיר זלנסקי, שעצם זהותו היהודית מעבירה על דעתה את הצמרת הרוסית שמנסה להוכיח לכל העולם כי באוקראינה שולט ״משטר ניאו-נאצי״. פוטין ושריו נוקטים רטוריקה אנטישמיות בוטה ביחס לזלנסקי, המשלבת עיוותים של השואה ותיאוריות קונספירציה אנטי-מערביות. בעוד נשיא רוסיה מאשים ״יהודים אתניים״ ברדיפה נגד הכנסייה הרוסית האורתודוקסית באוקראינה, שר החוץ שלו, סרגיי לברוב, מתפלסף על ״השורשים היהודיים״ של היטלר וזלנסקי. אך הכעס של הקרמלין מופנה לא רק כלפי זלנסקי. ראשי הקהילה היהודית באוקראינה תומכים בריבונותה ובמאבקה נגד רוסיה. הרב הראשי של אוקראינה ושליח חב״ד במדינה, הרב משה אסמן, גינה בחריפות את הפלישה הרוסית. אסמן גם שכל את בנו, חייל בצבא אוקראינה, שנפל במלחמה. לא במקרה יועצו של ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה השתלח בתנועת חב״ד באוקראינה וכינה אותה ״כת ששולטת במדינה״.
בין אם הפגיעות בבתי כנסת הן מקריות או מכוונות, רוסיה לא פרסמה שום התנצלות. מה שמדאיג לא פחות הוא תגובת העולם – או ליתר דיוק, היעדרה. למרות שרוב בתי הכנסת שנפגעו בהפצצות שייכים לתנועת חב״ד, ראש חב״ד ברוסיה – הרב ברל לזר, מקורבו של פוטין, כלל לא התבטא בנושא. ארגונים יהודיים בינ״ל וממשלות של מדינות המערב לא גינו את הפגיעה בבתי הכנסת. כמו-כן, ארצות הברית, המתווכת בין רוסיה לאוקראינה כדי לסיים את המלחמה, לא השמיעה גינוי. גם קולה של ישראל לא נשמע.
שתיקת הקהילה הבינ״ל מדגישה את תוצאות תהליך הנירמול של המלחמה באוקראינה. שתיקה זו גם מכרסמת בתשתית המוסרית עליה נשען המאבק הגלובלי באנטישמיות. אך אין לשכוח שמעבר לעניין המוסרי, למאבק באנטישמיות יש גם מימד אסטרטגי מובהק. הדבר נכון לגבי האנטישמיות המשתוללת במערב אירופה - והוא רלוונטי גם ביחס להפצצות חוזרות ונישנות של צבא רוסיה על בתי הכנסת באוקראינה. חשוב לא לתת יד לנירמול תופעה זו. -
INSS
@INSS_Hebrew
ויקיפדיה האנגלית היא אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים על עיצוב התודעה העולמית ביחס לישראל, אולם נוכחותה הדומיננטית של עריכה אנטי־ישראלית הופכת אותה לכלי המשעתק נרטיב חד־צדדי. מאמר חדש בוחן את ההטיה ישראל בוויקיפדיה האנגלית, הכוחות העומדים מאחוריה והשלכותיה. לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/wikipedia/
-
INSS
@INSS_Hebrew
עתיד תוכנית טראמפ ל״יום שאחרי״ בעזה מעורפל ושברירי: השלב הראשון של התוכנית מומש חלקית (שחרור חלק מהחטופים ויישום ה״קו הצהוב״), בעוד חמאס ממשיך לשמור על שליטתו בערים, פועל לדיכוי מתנגדים, ומפר את ההסכם תוך גרירת רגליים בנוגע לשחרור יתר החללים החטופים וסירוב להתפרק מנשק.
כיצד על ישראל לפעול בנקודת הזמן הזו, על מנת לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכנית הנשיא, באופן שתואם את האינטרס הישראלי? >> www.inss.org.il/he/publication/trump-plan/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"קטר וטורקיה רוצות את ההשפעה בעזה שיום אחרי. ואיך הן יכולות להשפיע בעזה ביום שאחרי? אם חמאס נשאר."
הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא.
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.
"משדרים ביטחון". הפרק זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
אם יתממשו הציפיות הגוברות לפריצת דרך ביחסי ישראל-אינדונזיה, תוכל אינדונזיה לתרום משמעותית ל"יום שאחרי" ברצועת עזה - בעיקר בקידום תהליכי דה-רדיקליזציה. אך לפני כן, כדאי להכיר את מחויבותה של אינדונזיה למדינה פלסטינית - ואת הרגישות הפנימית בנוגע למדיניותה מול ישראל. לקריאת המאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/indonesia-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר אוקטובר של ה-INSS:
רוב מוחלט מהציבור הישראלי (74.5%) תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בעת הזו.
התמיכה חוצת מגזרים פוליטיים וכוללת את רוב מצביעי הקואליציה (52%).
לסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/survey-october-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
השתלטות סין על שוק המינרלים העולמי
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות הפכה את שוק המתכות והמינרלים לגורם קריטי בכלכלה העולמית. הסיבה לכך היא התכונות הכימיות והפיזיקליות המיוחדות שהופכות את המתכות והמינרלים לאבני יסוד בענפיה השונים של התעשייה העולמית. עובדה זו נכונה לגבי תעשיית ההיי-טק המתבססת על מתכות ומינרלים הנדרשים למוצרים טכנולוגיים בשימוש יום-יומי. לדוגמא, תעשיית השבבים או תעשיית רכיבים מתוחכמים המבוססים על שבבים, וענפי תעשייה שנגזרים מרכיבים אלו, כגון תעשיית הרכבים האוטונומיים והרכבים החשמליים, מגנטים בתעשיית המנועים, מטוסים, טילים, לוויינים, מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה, טורבינות רוח ואנרגיה ירוקה, מוצרי רפואה מבוססי טכנולוגיה כגון MRI, מרכזי שליטה ובקרה, ענפי הפוטוניקה, לייזרים ואלקטרו-אופטיקה.
הצורך החיוני במתכות מיוחדות תקף גם לתעשייה המסורתית בענפי הברזל והפלדה, שמבוססת על מתכות בעלות עמידות בתנאי קיצון של עומסים מכניים ותרמיים. שוק המינרלים והמתכות כולל בעיקר ברזל, נחושת, פלטינה, זהב, טיטניום, פלדיום, סקנדיום, מגנזיום, עופרת, קובלט, ליתיום ונגזרות של תרכובות אלו, אך גם במתכות נדירות, המוגדרות בעגה המקצועית "עפרות נדירות", כגון נאודימיום, ארביום, איטרביום, תוליום, פרסאודימיום ואחרים. המתכות הללו הן מחצבים טבעיים הנמצאים במעמקי האדמה, וכדי להפיקם יש צורך בכרייה באמצעות מכרות ייעודיים או בחציבה עמוקה באמצעות קידוחים. בנוסף, מכיוון שהמתכות נמצאות בטבע כתערובות או תרכובות כימיות, יש צורך במפעלים מיוחדים ובשימוש בחומרים כימיים המסוכנים לעובדים ולסביבה לשם יישום תהליכי הפקה והפרדה.
כפי שפורסם בדו"ח מטעם המכון בחודש אוקטובר 2024, המינרלים הללו מהווים אבני יסוד בכל ענפי התעשיה המודרנית. על כן, השליטה בענפים ובשרשרת האספקה אלו חיונית לפיתוח כלכלת סין עצמה, והיא מהווה אמצעי למיצוב סין כשחקנית משמעותי בכלכלה הגלובלית עם יכולות לא מבוטלות של מינוף להשפעה כלכלית ופוליטית. סין השקיעה בשלושים השנים האחרונות סכומים של טריליוני דולרים במכרות, פיתוח תשתיות, ובמפעלי עיבוד וטיהור מינרלים קריטיים באפריקה. בשווקים מסוימים יש לה דומיננטיות מוחלטת, עד כדי 90% במוצרים מסוימים. לדבר יש השלכות כלכליות ופוליטיות בעיקר ביחסי סין - ארה"ב ויחסי סין ומדינות אפריקה, אירופה, אסיה ודרום מזרח אסיה.
הממשל הסיני ביצע החל משנות ה-80 המוקדמות השקעות רבות בתשתיות הקשורות לכריית מינרלים ועיבודם בארצות שונות באפריקה, וכן השקיע בתשתיות אזרחיות הקשורות בעקיפין לנושא. ההשקעות הנרחבות הסיניות ביבשת השחורה ובמקומות אחרים בעולם מוכוונות למטרה משולבת של צרכי פנים וצרכים מדיניים - אסטרטגים. החזון של המטרה המשולבת הוא לפיתוח הכלכלה הסינית ע"י צבירת מלאי אסטרטגי תוך במינרלים קריטיים או ע"י שליטה בשרשרת האספקה של מוצרי צריכה מסוימים, בעלי חשיבות קריטית לכלכלה הסינית והכלכלה העולמית. הדבר משתלב עם חזונו של נשיא סין, שי ג'ין-פינג, שמדבר על שליטה בתעשיית השבבים כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי הסיני.
במקביל למאמץ הסיני לשליטה במשאבי המינרלים של מדינות אפריקה, הממשל הסיני מתמקד גם בפיתוח משאבי טבע בסין וביבוא מסיבי של מינרלים ועיבודם בסין לשם צבירת כמות משמעותית של חומרי גלם קריטיים ועל ידי כך - שליטה על היקפי הצריכה העולמית ועל שרשרת האספקה של רכיבים קריטיים. השליטה הסינית בשוק המינרלים כאמצעי לחץ פוליטי וכלכלי כגון פגיעה בתעשיית הרכב המערבית באמצעות שליטה ביצוא חומרי גלם עבור מגנטים למנועים או לסוללות עבור רכבים חשמליים, הטרידה את ממשלי אובמה וביידן וכיום מטרידה את ממשל טראמפ, אשר מחריף מלחמת הסחר עם סין ובמקביל חותר להסכמים עם מדינות כאוקראינה או אוסטרליה על מנת לצמצם את תלות ארצות המערב, ובראשן ארה"ב, בסין. -
INSS
@INSS_Hebrew
במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' שיגרו האיראנים לעבר ישראל מטחים גדולים וצפופים של טילים בליסטיים ארוכי טווח – כ-500 טילים בסך הכול – וכטב"מי נפץ (המכונים גם טילים משוטטים) – כ-1,000 בסך הכול. סקירה חדשה מפרטת על מערכות הטילים והכטב"מים ששוגרו במהלך המבצע.
לחצו לקריאה >>www.inss.org.il/he/publication/iranian-weapons/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי שדרג את מסד הנתונים אותו עדכן מדי יום במהלך ימי המלחמה. הנתונים עוסקים בפעילויות המבצעיות של צה"ל בחזיתות השונות - עזה, איראן, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון ותימן - ובהיקף השיגורים, המפונים וההרס, וכן בחללי המלחמה ובנפגעיה. מידע זה מציג תמונה כוללת של האבידות והנזקים הקשים לצד ההישגים המשמעותיים בכל זירה, וכולל גם נתונים על התגברות האנטישמיות העולמית והחידושים הטכנולוגיים בתחום.
לצפיה בפרויקט המלא >>www.inss.org.il/he/dasboard-2-years/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כשבועיים חלפו מאז נכנס לתוקף הסכם הפסקת האש בעזה - ומה קורה בשטח?
המפה האינטראקטיבית של מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה תמונת מצב של ההתפתחויות ברצועה: קו הנסיגה של צה"ל ("הקו הצהוב"), הפרות הפסקת האש של חמאס, וכן מקרי אלימות פנימית ברצועה בין פלגים ושבטים מקומיים מול חמאס.
המפה מציעה מגוון כלים אינטראקטיביים המאפשרים בחינה נוחה של הנתונים, ומתעדכנת באופן רציף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
לחצו לצפייה במפה >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-day-after/ -
INSS
@INSS_Hebrew
שלב ב׳ של ההסכם בעזה: בין החזון האמריקאי לשיקולים הביטחוניים של ישראל
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
רצף הביקורים של בכירי הממשל האמריקאי בישראל, בצד היערכות הצבא האמריקאי במפקדה הקדמית בקרית גת, שם מתנהל הפיקוח על הסכם הפסקת האש, משקפים את החשיבות הרבה שמייחס הנשיא טראמפ להבטחת הצלחת ההסכם. ההסכם, מבחינתו, נועד להוות בסיס לארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון, שבמרכזה הרחבת הסכמי אברהם.
הממשל, בהובלת טראמפ ויועציו הבכירים, מציג קו תקיף כלפי חמאס, כולל איום בפעולה צבאית אם יפר את ההסכם ולא יתפרק מנשקו, אך במקביל מפעיל לחץ גובר על ישראל להימנע מצעדים שעלולים לסכן את מימוש המתווה. שר החוץ מרקו רוביו חזר ואמר כי “אין תכנית ב’” וכי ההסכם הוא המסלול היחיד ליציבות. טראמפ עצמו שב ומדגיש כי ישראל תפעל רק "אם יאשר זאת", במשתמע הוא יהיה זה שיקבע האם חמאס הפרה את ההסכם. כמו כן, הנשיא הבטיח כי "ישראל לא תחיל ריבונות על שטחים ביו"ש".
למרות הסכמות עקרוניות בין ירושלים לוושינגטון, הנחישות האמריקאית להאיץ את היישום עלולה ליצור פערים משמעותיים בין הצדדים במיוחד אם הממשל יבקש “לרוץ קדימה” בטרם יוסדרו הסוגיות המורכבות שעל השולחן. בולטים בהקשר זה:
הכוח הרב לאומי: הממשל צפוי לדחוף לפריסת הכוח בהקדם, ייתכן אף טרם הושגו הסכמות מלאות על סמכויותיו ועל זהות המדינות המשתתפות (כולל שאלת השתתפות טורקיה). ישראל, מצדה, דורשת שליטה הדוקה בכל הנוגע להרכבו, פעילות הכוח ולתיאום מול גורמי הביטחון והסיוע ההומניטרי.
הפירוז: ארה״ב שואפת למנגנון בינלאומי בפיקוחה, שיבטיח תהליך פירוז מדורג לצד נסיגה הדרגתית. ישראל מתעקשת על פירוז מלא של תשתיות הטרור כתנאי מוקדם לכל שינוי בפריסת הכוחות, ודוחה מתווה מקבילי. ככל הידוע טרם הוסכם על לוח זמנים ומדדים לבחינת ההתקדמות.
האלטרנטיבה השלטונית: וושינגטון, בתמיכת מדינות ערב, נוטה לרכך את התנאי שגוף הניהול הזמני יהיה מנותק לחלוטין מהרשות הפלסטינית, בעוד שישראל מתנגדת לשילוב דמויות המזוהות עמה או עם חמאס, ודורשת ערבויות ביטחוניות מחייבות טרם הפחתת נוכחות צה״ל.
שיקום עזה: ארה״ב מבקשת להניע כבר בשלב ב׳ תוכנית שיקום אזרחית רחבת היקף במימון קואליציה ערבית מערבית, כבסיס ליציבות אזרחית וכלכלית. ישראל, לעומת זאת, מתנה כל צעד בשיקום בהשלמת הפירוז ובבקרה ביטחונית הדוקה, ודוחה הזרמת כספים טרם “הסרת האיום הצבאי לחלוטין”.
בשורה התחתונה - השלב השני של הסכם הפסקת האש בעזה מציב את יחסי ארה״ב - ישראל במבחן עדין בין חזון מדיני אמריקאי לשימור שליטה ביטחונית ישראלית. בעוד טראמפ רואה בהסכם מנוף לבניית סדר אזורי חדש, ישראל מתמקדת בהבטחת ביטחונה ובשמירה על עצמאות פעולה. היכולת להתגבר על הפערים תקבע אם ההסכם יבשיל למהלך אזורי יציב או יקרוס תחת מחלוקות אסטרטגיות בין בני הברית הקרובים ביותר. -
INSS
@INSS_Hebrew
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על סיפוח?
״אחת:אפס״ - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה ידון איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים, ובה כחמישה מיליון תושבים (כולל ערביי ישראל) המגדירים עצמם פלסטינים. זאת, בעקבות פרסום מזכר מיוחד שהוכן במכון ומתאר את המציאות של מדינה אחת דו-לאומית והשלכותיה.
הפרק הראשון בסדרה זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר אוקטובר של ה-INSS:
29% מהציבור הישראלי מעריכים כי איחוד וריפוי החברה הישראלית היא המשימה הדחופה ביותר לפתחה של ישראל ביום שאחרי המלחמה. 40% טוענים שכל המשימות חשובות באותה המידה. הקליקו לתוצאות המלאות >> www.inss.org.il/he/publication/survey-october-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
התקיפה של בניין רשות השידור של איראן ע״י חיל האוויר בחודש יוני האחרון הפנתה זרקור לתפקיד המשמעותי שמשחקת הטלוויזיה האיראנית בהפצת תעמולה ומסרים של השלטון ברחבי העולם. כיצד התעמולה הזו משפיעה על מדינות המערב ואיך אפשר להגביל אותה?
לקריאת המאמר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/iran-tv/ -
INSS
@INSS_Hebrew
רוסיה מחריפה את הרטוריקה כלפי מדינות אירופה ואף מסלימה את פעילותה הצבאית באיזור. מה מדאיג את פוטין ואילו הזדמנויות הוא מזהה? לקריאת המאמר המלא >>www.inss.org.il/he/publication/europe-obstacle-russia/
-
INSS
@INSS_Hebrew
״אני לא רואה שינוי בתפיסה של ארדואן לגבי חמאס - להפך. כולנו רואים אותם כארגון טרור - הוא קורא להם ארגון שחרור.״
ד״ר גליה לינדנשטראוס ב״משדרים ביטחון״ - על המשחק הכפול של טורקיה, הרווחים שהפיקה ממלחמת ישראל וחמאס, והמשמעויות של עירוב טורקיה בעזה עבור ישראל.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@GLindenstrauss @manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
"איך אתה מערב שחקניות כמו טורקיה וקטר שכל כך רוצות שחמאס יישאר רלוונטי ביום שאחרי ואתה חושב שהם אלה שיביאו לפירוקו? יש פה איזו סתירה פנימית" - ד"ר גליה לינדשטראוס ב"משדרים ביטחון" על הרווח של טורקיה והמשמעויות בעבור ישראל
@INSS_Hebrew
@GLindenstraussThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
שנה אחרי חיסול נסראללה: איפה נמצא ארגון חזבאללה, ומה המשמעויות עבור ישראל? >>www.inss.org.il/he/publication/one-year-nasrallah/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קבוצת המחקר "תמרור", בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית: מחצית מהציבור הפלסטיני מאמינים כי בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה בעזה ניתן להשמיד את מדינת ישראל, בעוד ש-40% סבורים כי לא ניתן לעשות זאת. לתוצאות המלאות הקליקו >> inss.org.il/he/publication/survey-palestinians
-
INSS
@INSS_Hebrew
נשיא לבנון מנסה לעלות על רכבת השלום של טראמפ, אך הדרך עוד ארוכה ומשובשת
אורנה מזרחי וד"ר מורן לבנוני, חוקרי המכון, כותבים:
דבריו של נשיא לבנון, ג'וזף עוון, בנאומו בפני עיתונאים בבירות (13 באוקטובר) - בהם טען כי לאור האווירה האזורית החדשה לא ניתן להימנע עוד משא ומתן עם ישראל והאינטרס הלבנוני הוא לשוב אליו - מעוררים עניין רב ודיון ציבורי ער בעד ונגד בלבנון. בעקבות החשיפה הנרחבת לדברי עוון, שנאמרו ביום ביקורו של הנשיא טראמפ בכנסת, והטענה כי מדובר בשינוי במדיניות הלבנונית, פרסמה לשכת הנשיאות הבהרה לפיה אין בדבריו כדי לבטא שינוי בעמדה הרשמית של לבנון, שניהלה כבר בעבר משא ומתן עם ישראל בתווך אמריקני שהוביל לסימון הגבול הימי. עוד צוין כי לבנון איננה יכולה להימצא מחוץ למעגל הפתרונות הדיפלומטיים באזור, שכן עליה לקדם את האינטרס שלה להשגת יציבות, ריבונות והפסקת תקיפותיה של ישראל בלבנון. גם שר החוץ הלבנוני נרתם להסביר כי לבנון דוחה את האפשרות למו"מ ישיר עם ישראל, וכי הנשיא התכוון למו"מ עקיף שמטרתו פתרון מחלוקות הנוגעות לסימון הגבול היבשתי.
מנגד, חזבאללה ותומכיו דוחים באופן נחרץ כל אפשרות להסדרת היחסים עם ישראל. כך למשל, חבר הפרלמנט של חזבאללה, עלי מקדאד, התנגד חד משמעית לכל צעד שיחשב לנורמליזציה עם ישראל. דוברי הארגון טוענים כי שיח הנורמליזציה מבטא התרפסות בפני הלחץ האמריקאי ויש מי שמכנה את התומכים בכך "עבדיה של השגרירות האמריקאית". להבנתם, חשוב לשמר את הנשק של חזבאללה לצורך המשך המאבק מול ישראל.
חולשתו הנוכחית של חזבאללה, הפועל בכל דרך להכשיל את המהלך לפירוקו מנשקו, מהווה עדיין אבן נגף מרכזית בפני ניסיונות ההנהגה החדשה לקדם את יחסיה עם ישראל. בנוסף, קיים פער בין עמדת ממשלת לבנון, המתנה את פתיחת השיח העקיף עם ישראל בתמורות מצד ישראל ובעיקר בנושא השלמת הנסיגה של צה"ל והפסקת תקיפותיו בלבנון, לבין עמדת ישראל, הדורשת, בתמיכת ארה"ב, התקדמות אמיתית ומתמשכת בפעילותיו של צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו. יש גם מי שמזכיר כי בלבנון קיים חוק האוסר על כל מגע עם ישראלים.
התפתחויות אלה חושפות מצד אחד את הרוח החדשה של ההנהגה הלבנונית, אשר כבר לא נרתעת מלבטא בפומבי את עניינה בשינוי היחסים עם ישראל ומעוניינת להשאיר את הנושא הלבנוני על סדר היום, ומצד שני את האילוצים בהם היא נתונה. צפוי, כי העיסוק בנושא יימשך, כשהוא אף מקבל מימד של דחיפות נוכח המשך התקיפות של צה"ל לחסימת ניסיונות השיקום של חזבאללה. ייתכן כי כניסתו לתפקיד בקרוב של שגריר ארה"ב החדש בלבנון, מישל עיסא (איש עסקים ממוצא לבנוני) תתרום גם היא לכך. מבחינתה של ישראל, חשוב כי תסכים לכל יוזמה או הזדמנות לשיח עם לבנון, גם אם הוא עקיף, אך מבלי לוותר בשלב מוקדם זה על חופש הפעולה לקידום תקיפותיה נגד חזבאללה. -
INSS
@INSS_Hebrew
סכנה לפנינו: קטר חוזרת לעזה
ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
ישנם היבטים חשובים בתכנית האמריקאית שהביאה, כך נראה, לסיום החלק העצים במלחמה שהחל ב-7 באוקטובר 2023. אלא שבתהליך שמוביל ממשל טראמפ נועד לקטר תפקיד מרכזי.
היות חמאס נותר בפועל ריבון, אומנם מוכה וחלש מבעבר, בכמחצית הרצועה משמעותה שלצדו ניצבת קטר, על כוחה הכלכלי והמדיני הרב והשפעתה בארה"ב. לאורך שנים קטר וחמאס ניזונים ומזינים אחד את השני.
קטר פעלה בשנתיים האחרונות לפי אינטרס ברור שבסיום המלחמה חמאס יוותר על כנו, שאלמלא היא היתה מפסידה אמצעי השפעה קריטי בעבורה בזירה הפלסטינית והאזורית ויכולת לשאת חן בעיני ארה"ב, באופן שיטיב עם ביטחונה ומעמדה.
קטר פועלת במתח שבין רצון לשמר נאמנות לארה"ב, פטרוניתה, לבין הרצון להיראות כמי שעומדת לצד הפלסטינים. קטר תמכה ב'הצהרת ניו-יורק' וגם במתווה '20 הנקודות' של טראמפ הקוראים לפירוק חמאס מנשקו. מאחורי הפרגמטיות הזו ישנו הצורך להתיישר עם המדיניות האמריקאית, ואולי גם הבנה שיהיה קשה לממש את שלב ב' במתווה, ולכן ניתן לשלם מס שפתיים בעניין. יתכן אף שניתנה לחמאס הבטחה לסיום המלחמה ואף להמשך קיומו.
ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – מדינות שישראל רצתה לראות ככוח העיקרי המשקם את הרצועה על חשבון קטר – מהססות לקחת תפקיד משמעותי ומתנות את הסיוע שלהן בשיקום עזה בסיום שלטון חמאס ובפירוק נשקו. התוצאה של זה גם היא הגברת הסבירות כי הסיוע הקטרי, המגיע כביכול ללא תנאים מוקדמים, ימצא את דרכו שוב לחמאס. סיוע קטרי בשיקום עזה יביא להגברת ההשפעה הפוליטית הקטרית ביום שאחרי, שסופה לא רק יתרום למעמד קטר אלא גם יחזק את חמאס.
השפעתה של קטר יונקת גם מיחסיה ההדוקים עם ארה"ב, וספציפית מהדרישה האמריקאית לאורך השנתיים האחרונות לשלבה במו"מ, וכעת – להופכה לחלק אינטגרלי משיקום הרצועה.
לא רק שחמאס נותר "כתובת" להשפעה קטרית אלא שיחסי דוחה-וושינגטון טובים משהיו. בעיני ארה"ב קטר הוכיחה עצמה כשותפה אמינה ולחצה על חמאס באופן שהביא אותו להסכים למתווה. מכאן גם הקושי הישראלי לפעול מול קטר ולצמצם את השפעתה. פעולה כזו תיראה כפגיעה באינטרסים אמריקאים ובסיכויי השלום. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם פוטין שוב תימרן את טראמפ?
ד׳׳ר ג׳סי ויינברג ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, חוקרי המכון, כותבים:
יממה לפני הפגישה בין נשיא ארה״ב טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי, יזם נשיא רוסיה שיחת טלפון עם הנשיא האמריקני. השיחה ארכה כשעתיים וחצי ועסקה באספקה אפשרית של טילי טומהוק לצבא אוקראינה - דבר שמדאיג מאד את הרוסים בשל יכולות הטיל לפגוע בתשתיות קריטיות בעומק שטחם. טראמפ הסכים לשוחח עם פוטין למרות חוסר שביעות רצונו מהתנהלותו אחרי הפסגה באלסקה.
במהלך החודשיים שחלפו מאז הפסגה, הגביר טראמפ את הלחץ הפומבי על רוסיה והביע תמיכה ביכולתה של קייב ״להחזיר את כל אוקראינה לצורתה המקורית.״ בנוסף לכך, טראמפ כינה את רוסיה בפומבי ״נמר מנייר״ ונתן לאוקראינה מודיעין קריטי להתקפותיה נגד תשתיות נפט וגז, כולל בתי זיקוק ברחבי רוסיה. במישור הבינלאומי, טראמפ ושריו מתחו ביקורת חריפה על הודו בשל רכישת נפט רוסי בכמויות משמעותיות תוך כדי המלחמה. טראמפ לא היסס ללחוץ גם על ארדואן להפסיק לרכוש נפט וגז מרוסיה במהלך פגישתם בבית הלבן כחלק של המו״מ על רכישת מטוסי קרב F-35. יש לציין כי שני הצדדים שחררו פרטים, בניסוחים דומים, מהשיחה הטלפונית בין שני הנשיאים. פוטין שיבח את טראמפ על הצלחתו לסיים את המלחמה בין ישראל לחמאס. טראמפ, מצדו, תיאר את השיחה כפרודוקטיבית מאוד וציין כי צפוי מפגש של גורמים בכירים משני הצדדים בשבוע הבא, בהובלת מזכיר המדינה רוביו. הוא אף חזר על אפשרויות לקדם סחר בין המדינות לאחר סיום המלחמה. אחרי השיחה עם פוטין הודיע טראמפ כי הוא מתכוון להיפגש איתו תוך שבועיים בבודפשט.
פגישתו של טראמפ עם זלנסקי בבית הלבן ביום שישי האחרון לא ענתה על הציפיות האוקראיניות, ובדיווחים שונים אף צוין שהיא התנהלה בצורה קשה. אם לפני שיחת הטלפון בין טראמפ לפוטין הייתה תחושה שארה״ב עומדת לנקוט צעדים משמעותיים לטובת הסיוע לאוקראינה, כעת נראה שטראמפ השתכנע מדברי פוטין, לפיהם אספקת טילי טומהוק לאוקראינים תביא להסלמה במלחמה ולהרעה משמעותית ביחסים בין רוסיה לארה״ב.
על אף המכשולים, טראמפ מאמין כי ביכולתו להביא את שני הצדדים לסיום המלחמה, במיוחד לאור הצלחתו להביא לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס. טראמפ תופס את עצמו כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית וכיחידי שמסוגל לסיים מלחמות. הוא טרם ניצל את כל ארגז הכלים העומד לרשותו אשר כולל, בין היתר, סנקציות קטלניות נגד יצוא רוסי של נפט וגז במידה והמו׳׳מ יכשל. טראמפ עדיין סבור שהעסקה המיוחלת, קרי סיום המלחמה, טרם הבשילה ואינה ברת ביצוע במועד הנוכחי. רק כאשר הוא ירגיש שהבשילו התנאים לסגירתה - הוא יפעיל את הלחצים המקסימליים כדי להשיג את מטרתו. בסופו של דבר טראמפ מחזיק את הקלפים והכל תלוי בו. -
INSS
@INSS_Hebrew
״בסוף במקום ׳לא חמאס ולא רשות פלסטינית׳ - יהיה גם חמאס וגם רשות פלסטינית. זה היה ברור שההתנגדות הזאת לא תחזיק מים״
איך נראית תוכנית השלום של טראמפ מהזווית העזתית? אורית פרלוב, חוקרת מגמות ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים', בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על עזה בימים הראשונים להפסקת האש והמשך יישום ההסכם "השלום הנצחי במזרח התיכון."
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדינות המפרץ ותכנית השלום של טראמפ
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
מדינות המפרץ רואות בשיקום רצועת עזה חלק ממהלך אזורי רחב היקף שנועד לעצב מחדש את הזירה הפלסטינית, ולקדם תהליך מדיני בהובלה אמריקאית, אך עמדותיהן שונות אחת מהשניה.
ערב הסעודית מובילה קו מדיני זהיר ומותנה. היא מבקשת לגבש קואליציה ערבית־בינלאומית שתנהל את השיקום, אך מבהירה כי לא תספק מימון משמעותי ללא העברת סמכויות לרשות הפלסטינית או לגוף אחר בעל לגיטימציה בינלאומית. הממלכה מתעקשת על פירוז הרצועה והתפרקות חמאס מנשקו כדי למנוע חזרת העימותים ואובדן השקעתה, ונמנעת משיתוף פעולה ישיר עם ישראל.
איחוד האמירויות היא כיום השחקן הפעיל ביותר מבחינה הומניטרית בעזה מתוך שאיפה להיות שחקן מוביל ב“יום שאחרי”. דווח שאבו-דאבי הסכימה לשליחת כוחות צבא מטעמה או במימונה כחלק מכוח בינ"ל שיתגבש, אך השתתפותה בשיקום מותנית בשינוי יסודי של המצב בעזה – פירוק מוחלט של חמאס ורפורמה מקיפה ברשות הפלסטינית, בראש ובראשונה חילופי הנהגה. בניגוד לריאד, היא נכונה לשיתוף פעולה ישיר עם ישראל, אך דורשת מסגרת פלסטינית מחודשת שתבטיח ניהול יעיל ובקרה על כספי הסיוע.
קטר לעומתן ממשיכה לשלב בין תיווך וסיוע הומניטרי ומדגישה את הצורך בשיקום מיידי של התשתיות, זאת כמעט ללא תנאים מוקדמים מצדה, במטרה ברורה לשמר את השפעתה ברצועה דרך שמירה על כוחה של חמאס. לאחרונה, כנראה בעקבות לחץ ערבי ואמריקאי, היא נוקטת עמדה מתונה יותר כלפי דרישות לפירוק חמאס מנשקו, ואף הצטרפה לקריאות ערביות־מערביות למעבר לשלטון חדש בעזה.
העובדה כי מנהיגי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לא נכחו בפסגה בשארם א-שייח מעידה, כך נראה, על חוסר שביעות רצונן מהמתווה המתגבש ויותר מכך – מהמעמד לו זכו קטר וטורקיה. שלוש המדינות תומכות עקרונית בשיקום עזה אך שונות בתנאי הסף שהן מציבות לשם כך. מאחורי עמדות אלו עומדים אינטרסים רחבים יותר: חיזוק מעמדן האזורי, קידום אינטרסים כלכליים וביטחוניים, ושמירה על מעמדן מול דעת הקהל הערבית. משותף לכולם - הספק באשר ליכולת לממש את התוכנית השאפתנית. יתר מכך, נוכח הלחצים הכלכליים בשל ירידת מחירי הנפט, התחייבויות כספיות בזירות אחרות (סוריה, לבנון) והיעדר אופק מדיני ברור, השקעתן תיוותר לעת עתה על הנייר. -
INSS
@INSS_Hebrew
ביקור הנשיא טראמפ במזרח התיכון
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
עם תום ביקורו במזרח התיכון צייץ הנשיא טראמפ ברשת X כי "כל המדינות שלחמו כל כך הרבה זמן יפעלו יחד להשלים את המשימה. עזה היא רק חלק, החלק הגדול הוא שלום במזרח התיכון". טראמפ, ששב לוושינגטון שבע רצון מהצלחתו להביא לשחרור החטופים ולהוביל פסגת מנהיגים "לקידום השלום" במצרים, אינו מסתיר את חזונו לקדם ארכיטקטורה אזורית חדשה המבוססת על הרחבה משמעותית של הסכמי אברהם וביסוס היחסים האזוריים על יסודות כלכליים ועסקיים.
שאלת ההמשך נותרת פתוחה: האם טראמפ ישחזר את האנרגיות וכוח ההשפעה שלו כדי לכפות על הצדדים גם את יישום "החלק השני" של תוכניתו? שלב שרחוק עדין מגיבוש כל פרטיו. המשבר סביב החזרת גופות החטופים ממחיש את המורכבות. טראמפ, שהכריז כי המלחמה הסתיימה ואף העניק, ככל הנראה, ערבויות לחמאס שישראל לא תשוב ללחימה, יידרש עכשיו להשקיע מאמצים מדיניים ניכרים מול סוגיות קשות בהרבה: פירוק חמאס מנשקו, מזעור השפעתו ברצועה, כינון כוח רב-לאומי לפיקוח, והגדרת גבולות הנסיגה הישראלית.
הפסגה המרשימה בשרם א-שייח סימלה רצון אזורי אך לא סיפקה מענה ממשי לסוגיות הליבה, במיוחד בהיעדר חמאס וישראל מהשולחן. מאחורי הצהרות האחדות והרצון לקדם את "היום שאחרי" מסתתרות מחלוקות עמוקות בין המדינות המשתתפות ובוודאי בין ישראל לחמאס, באשר לעתיד הרצועה. סעודיה ממשיכה לקשור נורמליזציה עם ישראל בהתקדמות ממשית בזירה הפלסטינית, בעוד מצרים וירדן מבקשות לשמר שליטה ביטחונית הדוקה מחשש להתפשטות חמאס לשטחן.
מעבר להיבט ההומניטרי, טראמפ רואה במהלך הזדמנות להחזיר את ההשפעה האמריקאית למוקד האזורי ותרומה משמעותית למאמציו לבנות ציר אמריקאי-סוני שיבלום את איראן ושלוחותיה. הצלחתו בשחרור החטופים מספקת לו הישג מדיני ראשון בקדנציה הנוכחית, והוא צפוי להציגו כהוכחה ליכולתו להביא "עסקה גדולה", בניגוד למדיניות ה"ניהול" של קודמו.
משמעויות לישראל
עבור ישראל, ההישג מהווה גם אתגר מדיני לא פשוט. טראמפ עשוי לדרוש צעדים ממשיים, ובהם נסיגה הדרגתית מעזה והחזרת גורם פלסטיני מוסדר לרצועה, לצד התחייבות ישראלית להימנע מחידוש הלחימה. במקביל, לא ברור עדיין עד כמה ואיך תטופל הדרישה לפרוק את חמאס מנשקו, בעוד ישראל תידרש להמשיך לפעול בשטח תחת מגבלות מדיניות ובינלאומיות. ישראל צריכה להבטיח כי הממשל ישלב אותה בדיונים עם הגורמים האזוריים והבינלאומיים לגיבוש פרטי השלב השני.
ישראל תצטרך לאזן בין שמירת חופש הפעולה הצבאי לבין מניעת חיכוך עם וושינגטון, במיוחד נוכח האפשרות שטראמפ יראה בהתקדמות מדינית מהירה חלק ממורשתו הנשיאותית. עם זאת, התהליך עשוי גם לפתוח הזדמנות משמעותית: הרחבת הסכמי אברהם ורתימת סעודיה למהלך אזורי חדש עשויות ליצור מסגרת ביטחונית וכלכלית משופרת, בתנאי שישראל תדע לנווט בזהירות בין הלחצים המדיניים לבין צורכי הביטחון הלאומי שלה.
במובן זה, ביקור טראמפ אינו רק אירוע מדיני אלא נקודת מבחן למדיניותה של ישראל. היא תידרש לגבש קו מאוזן בין צורכי הביטחון, הלגיטימציה הבינלאומית ועתיד יחסיה עם וושינגטון. מעבר להשלכות המיידיות על רצועת עזה, ההתפתחויות עשויות לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון: אם המהלך יצליח, הוא יחזק את הגוש הפרו-אמריקאי וידחוק את איראן לשוליים; אם ייכשל – ישראל עלולה למצוא עצמה במצב ביטחוני רגיש עוד יותר מול חמאס ומול ממשלים זרים המבקשים לרסן את פעולותיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
עסקת טראמפ לסיום המלחמה: מה האינטרסים של קטר וטורקיה?
שחרור חטופים ותוכנית טראמפ - פרק מיוחד עם אלוף (מיל') תמיר הימן | משדרים ביטחון - פרק 42
בשעות הקרובות צפוי להתחיל הליך שחרור החטופים, כך בהתאם לשלב הראשון של התוכנית שהציג נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסוף המלחמה ואף שלום במזרח התיכון. במסגרת שלב זה, צה"ל כבר נסוג מחלקים ברצועת עזה ונמצא כעת בכ-53% מהשטח.
אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על תוכנית טראמפ לסיום המלחמה, החוזקות שלה והנקודות המדאיגות לעתיד.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
העסקה ההיסטורית - והיום שאחריה
ראש המכון, תמיר הימן, כותב:
זהו יום היסטורי. העסקה שנחתמה היא טובה מאוד, טובה בהרבה מהציפיות.
ראשית כי חמאס הסכים להפריד בין עסקת החטופים לתוכנית שיקום עזה. לו היו מתעקשים על נושא השיקום כתנאי לחתימה על ההסכם כפי שעשו עד כה, זה לא היה קורה. שנית, החטופים חוזרים בפעימה אחת. זה חשוב ערכית ומוסרית, אך גם מבחינה אסטרטגית כי לא משנה מה יקרה אחר כך, יש לישראל יותר דרגות חופש (גם אם תחודש הלחימה מתחת לסף המלחמה הכוללת, זה נח יותר כך).
שלישית, מתחיל תהליך שיקום מעמדה של ישראל - כלכלית ובינ״ל אנו היינו על סף תהום. ואולי חשוב מכל, מתחיל תהליך ריפוי של הפצעים שהמלחמה הארוכה השאירה אצל האנשים שנשאו בנטל, ובחברה הישראלית ככלל.
אך חשוב לזכור, יש גם חסרונות:
- אנו לא יודעים אילו ביטחונות ניתנו ומה זה אומר על הגבלת חופש הפעולה שלנו.
- מחבלים רוצחים מסוכנים יוצאים לחופשי.
- טורקיה וקטר הפכו למעצמות אזוריות ובנות ברית קרובות מאוד לארה״ב.
מה שחשוב להמשך הוא לממש את שלב ב׳ של העסקה שמבטיח את פירוק חמאס מנשקו והסרתו מהשלטון בעזה. ללא מימוש שלב זה, אנו נמצא עצמנו מול עזה תחת שליטת חמאס, והבעיה לא נפתרה. -
INSS
@INSS_Hebrew
במלאת שנתיים לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג פרויקט מיוחד המסכם וממפה את המציאות מאז. בפרויקט תוכלו למצוא סקר עמדות מיוחד של הציבור הישראלי, ציר זמן של האירועים המרכזיים ולוח נתונים הסוקר שינויים בטחוניים ומדיניים בגזרות השונות. לחצו לצפיה בפרויקט המלא >> www.inss.org.il/he/publication/7-10-two-years/
-
INSS
@INSS_Hebrew
במלאת שנתיים לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג פרויקט מיוחד המסכם וממפה את המציאות מאז. בפרויקט תוכלו למצוא סקר עמדות מיוחד של הציבור הישראלי, ציר זמן של האירועים המרכזיים ולוח נתונים הסוקר שינויים בטחוניים ומדיניים בגזרות השונות. לחצו לצפיה בפרויקט המלא >> www.inss.org.il/he/publication/7-10-two-years/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך יראה המשך המלחמה במידה וחמאס יסרב למתווה טראמפ?
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס.
מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומה בעצם קורה אם חמאס אומר לא?
ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט, ראש תחום יחסי ישראל וארה"ב במכון, מנסים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, לעשות סדר בתרחישים ובהשלכות האפשריות של ההכרזה הדרמטית.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד יוזמת טראמפ לרצועת עזה יוצרת עבור ישראל הזדמנויות חדשות לשינוי המציאות הביטחונית והמדינית, ומהם האתגרים שעלולים לעמוד בדרכה? >> www.inss.org.il/he/publication/trump-21-points-peace-plan/
-
INSS
@INSS_Hebrew
התגבשות ציר ריאד-פריז
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
סעודיה וצרפת הובילו בשבוע שעבר את הכינוס בעצרת האו"ם במטרה לקדם את ההכרה במדינה פלסטינית. אלא שהשתיים מעמיקות את השותפות ביניהן מעבר לסוגיה הפלסטינית, באופן שמשרת אינטרסים הדדיים. המהלך המדיני המשותף בנושא הפלסטיני ממחיש את עומק התיאום ביניהן, הצלחתו עלולה להגביר את תיאבונן להרחיב את מעורבותן בזירות נוספות הרלוונטיות לישראל.
שורשי ההתקרבות בין ריאד לפריז נעוצים בהכרה הצרפתית, כבר לפני למעלה מעשור, במעמדה המרכזי של סעודיה באזור ובפוטנציאל הכלכלי והאסטרטגי של הממלכה ושל שכנותיה מפיקות הנפט. מאז בחירתו של עמנואל מקרון ב-2017 העמיקה המגמה, והקשרים התהדקו במיוחד לאחר 2021 הודות לעובדה שמקרון היה בין המנהיגים היחידים במערב שהסכימו להיפגש עם בן-סלמאן לאחר רצח חשוקג׳י, ובכך פתח פתח לשיתופי פעולה מדיניים ומעשיים.
מאז נרשמו ביקורים הדדיים והצהרות על “חזון משותף ליציבות האזור” שלוו בהרחבת שיתופי פעולה ביטחוניים—אספקת נשק, אימונים ותיאום מודיעיני—ובהידוק הדיאלוג על סוגיות אזוריות שונות. עליית מדרגה נרשמה ב-2024 עם פרסום מפת דרכים לשותפות אסטרטגית וחתימה על מזכר הבנות להקמת מועצה לשיתוף פעולה אסטרטגי, המספקת מסגרת מקיפה להעמקת היחסים מעבר לתחום האנרגיה.
פריז מקפידה להדגיש עצמאות מסוימת מעמדות וושינגטון, במיוחד בתיק הגרעין האיראני, ומצטיירת בעיני ריאד כשותפה פרגמטית הרגישה פחות לנושא זכויות אדם. יתרון נוסף מבחינת הסעודים הוא היעדר דרישה צרפתית להגביל את קשרי הממלכה עם סין, דרישה המלווה את יחסיהן עם ארה"ב.
בכלכלה, “חזון 2030” הסעודי יוצר הזדמנויות רחבות בעיני ריאד לשת״פ עם חברות ומוסדות צרפתיים בתחומי אנרגיה מתחדשת, תיירות, תחבורה וטכנולוגיה. ביולי 2025, נחתם בפריז הסכם לחיזוק שיתוף הפעולה בסייבר, במאבק בטרור ובפשיעה—צעד הנגזר מההיערכות הסעודית לאירוח אקספו 2030 ומונדיאל 2034.
בהקשר הרחב, ריאד משתמשת בקרבה לפריז כדי לאותת לוושינגטון שבידיה חלופות, במטרה לעורר גמישות אמריקאית. ציר ריאד–פריז נשען אם כן על מפגש אינטרסים ביטחוני, כלכלי ומדיני, על דיאלוג פוליטי הדוק ועל נכונות הדדית לגלות גמישות. גם אם תקרת הזכוכית של השותפות עדיין קיימת, המגמה היא של העמקה והרחבה. -
INSS
@INSS_Hebrew
איך השתנה תפקיד הסבתא במוסד המשפחה הרוסית, ואיך זה קשור לאידיאולוגיה של פוטין?
משדרים [אקסטרה] ביטחון - פרק חדש של ״מגרש הרוסים״, והפעם חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בשאלה מהי אידיאולוגיה שמכווינה את השלטון במוסקבה, והאם בכלל יש כזאת.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
תוכנית טראמפ לסיום המלחמה – קודם כל ״כן״ - ואז ״אבל״
פרופ׳ קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, כותב:
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה גובשה על בסיס כמה הסכמות של הנשיא עם מנהיגים ערבים ונשענת, כך יש להניח, גם על הבנות עם ראש הממשלה נתניהו ומתחשבת גם באינטרסים ישראלים חיוניים. מאחר ועקרונות התוכנית מחייבים את פירוק חמאס מנשקו, את שחרור החטופים כולם, את פירוז רצועת עזה והכרה במחויבות לכך שרצועת עזה לא תהווה איום ביטחוני על מדינת ישראל, כמו גם ההכרה בנחיצות פרימטר ביטחוני מורחב, עונים לדרישות הביטחוניות של ישראל ומתכתבים עם מטרות המלחמה המוצהרות של ישראל, צריכה ישראל לומר כן.
ה״כן״ הישראלי צריך להיות ברור ומשכנע, ואת הגמגום שמשמעותו סירוב יש להותיר לחמאס. תשובה מגומגמת של חמאס תשחוק את שאריות הסבלנות כלפי הארגון והנהגתו וסביר או יש לקוות שגם כלפי קטר פטרוניתו ותרחיב את בסיס הלגיטימציה של ישראל להשלים את מלאכתה עד כדי כיבוש מלא של רצועת עזה.
בחלק המתוקשר של פגישת ראש הממשלה והנשיא, חשוב שראש הממשלה יודה לנשיא טראמפ על תוכניתו ויביע הערכה למאמץ ותקווה ליישומה המהיר. בפגישתם טרם מסיבת העיתונאים חשוב שראש הממשלה ישכנע את הנשיא טראמפ לעדכן כמה מהנקודות, להבהירן ולהרחיבן באופן שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים החיוניים והמתחייבים של מדינת ישראל. כך למשל, בהתייחס לפירוק החמאס מנשקו יש להתייחס גם להשמדת כל תשתית המנהרות מכיוון שלא השמדת התשתית הזו, יוכל הארגון לחדש את תהליך התעצמותו ובעצם קיומן נותר איום ביטחוני ממשי על ישראל ונפגעת יכולתה כמו יכולת הסמכויות השלטוניות האחרות שתהיינה שם לנטרל איומים ביטחוניים. בנוסף, חשוב ונכון מבחינת ישראל להבטיח שקטר לא תהיה חלק מהמנגנון של ״היום שאחרי״ וכל מעורבות שלה, במידה ותהיה, תותנה בשינוי של ממש בהתנהלותה העוינת כלפי ישראל בזירה הבינלאומית. בהתייחס לטרוריסטים הפלסטינים שישוחררו כחלק מהתמורה הישראלית לשחרור החטופים הישראלים, נכון יהיה לדרוש את שחרור כולם לשטח רצועת עזה עם התחייבות מצרית שלא לאפשר להם לעזוב את רצועת עזה דרך מצרים. בנוסף, יש להעמיד תנאים לגבי שחרורם בכל הנוגע למגבלות חמורות על התנהלותם בשטח רצועת עזה והתחייבותם שלא לחזור לפעילות טרור. ההתחייבות הזו צריכה להיאכף נמרצות על ידי המנגנון השלטוני שיוקם ברצועת עזה כשכל חריגה של מי מהמשוחררים מהתחייבות זו שלא תיאכף אפקטיבית על ידי המנגנון השלטוני ברצועת עזה, תיאכף על ידי ישראל מכוח הסמכות הביטחונית הגוברת שלה וחופש הפעולה המבצעי שצריך להינתן לה. עוד סעיף שיש להרחיב ולהבהיר בהתייחס לתוכנית.
לבסוף, ובהתייחס לתוכנית שיקום הרצועה, חשוב להבטיח שאונר״א לא תהיה חלק מהתהליך ושלא יהיו תקומה ושיקום למחנות הפליטים. אונר״א היא מנגנון ההנצחה האולטימטיבי של אתוס הפליטות לצד מחנות הפליטים כסמל חי של רעיון ״זכות השיבה״. תנאי הכרחי לכל מתהליך שיקום הוא אמירה בינלאומית חד משמעית ונחרצת לגבי איון אתוס הפליטות ואי השלמה עם כל ניסיון לשמר את רעיון ״זכות השיבה״. מדובר בהזדמנות היסטורית חשובה וייחודית לתחילתו של שינוי הכרחי.
אסור לישראל להיתפס כסרבנית, אלא כמי שמברכת על היוזמה והתוכנית ונכונה להצטרף אליה. קשה להניח הסכמה מפורשת וכנה של חמאס לתוכנית ולכן חשוב שראש הממשלה והנשיא יגיעו להבנות, שתגובינה על ידי המנהיגים הערבים הרלוונטיים, בנוגע לתגובה הישראלית-ערבית-אמריקאית למקרה שחמאס תדבוק בסירובה. התנהלות כזו מצד ישראל תשרת את מטרות המלחמה, בין אם במסגרת התוכנית המעודכנת והמוסכמת, ובין אם מכוח הלגיטימציה המשמעותית יותר למהלכים ישראלים, בהינתן סירוב של חמאס. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד עלול מיטוט הרשות הפלסטינית לערער את בטחונה של ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/הקרסת-הרשות-הפלסטינית/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ההישג הטכנולוגי שבהשלמת פיתוח מערכת היירוט בלייזר
ד״ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
ההודעות הרשמיות בדבר השלמת הפיתוח והניסויים המבצעיים של לייזר רב הספק בן 100 קילוואט ליירוט טילים, רקטות וכטב"מים, לצד הטמעת מערכת "מגן אור" (בשמה החדש - "מגן איתן"), במערך המבצעי של צה"ל, מעידות על הישגים טכנולוגיים מרשימים. הן גם ממצבות את מדינת ישראל כמדינה מובילה בפיתוחים טכנולוגיים מרהיבים לשם הבטחת ביטחונה. זהו הישג טכנולוגי רב תחומי: לייזרים, אופטיקה, ותחומי הנדסה רבים.
חשוב לציין כי מערכת לייזר רב עוצמה היא אינה הפתרון האולטימטיבי ליירוט "כל דבר שזז או עף באוויר", כפי שטען דובר אנונימי, אלא מערכת שמשתלבת באופן מיטבי בשכבות ההגנה השונות של מדינת ישראל.
בתצורתה הנוכחית, מערכת ״מגן איתן" יעילה בעיקר כנגד מטרות ספציפיות, כגון רחפנים וכטב"מים. עדות לכך אפשר למצוא בעימות בצפון מול החיזבאללה ומול איראן, כדברי ד"ר יובל שטייניץ, יו"ר רפאל.
למערכת הלייזר רב העוצמה יתרונות מובנים, ביניהם הגעה אל המטרה במהירות האור, ריכוז אנרגיה רבה בזמן קצר יחסית על גבי מטרה ובזמן נטרולה. המערכת גם מאופיינת במודולריות וגמישות בתפעולה ובתחזוקה. מדובר בנשק שאיננו מתכלה ושעלות הפעלתו עבור ירי בודד היא מספר שקלים בודדים. יתרונות אלו, בדגש על תנועת הקרן במהירות האור, מאפשרים זמן תגובה מהיר כנגד מטרות קצרות טווח – מטרות שנגדן כיפת ברזל איננה יעילה.
מאידך, למערכת הלייזר מספר מגבלות, כגון פעילות מוגבלת עקב תנאים אטמוספיריים או תנאי מזג אוויר, זמן שהייה מסוים על גבי המטרה על מנת לייצר נזק אפקטיבי, ומגבלת טווח עבור הספק נתון. על חלק מההגבלות הללו ניתן יהיה להתגבר בעתיד.
בעת שקלול מכלול היתרונות והחסרונות של נשק לייזר רב ההספק, ניתן להסיק כי פתרון מבוסס נשק מוכוון אנרגיה הוא נדבך נוסף וחשוב בהבטחת ביטחונה של מדינת ישראל, כאשר הוא משתלב במעטפת ההגנה הקיימת. -
INSS
@INSS_Hebrew
השלכות מות המופתי הסעודי
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר המכון, כותב:
שייח' עבדאלעזיז בן עבדאללה אאל א־שייח', המופתי הגדול של ערב הסעודית מאז 1999, היה אחת הדמויות הדתיות המרכזיות בעולם האסלאם. הוא נולד בראשית שנות הארבעים למשפחת אאל־שייח' – צאצאי מוחמד אבן עבד אל־והאב – ובכך נשא עמו סמכות דתית־היסטורית. מגיל צעיר התמסר ללימודי הלכה אסלאמית ושלט במקורות השריעה למרות עוורונו. לאחר שכיהן כמרצה וכדרשן, מונה לחבר במועצת חכמי הדת הבכירים בסעודיה, ובהמשך לסגן המופתי הגדול. בשנת 1999, לאחר מות קודמו עבד אל־עזיז אבן באז, מינה אותו המלך פהד למופתי הגדול של הממלכה.
תפקידו היה לאשרר ולנסח פסיקות דתיות בעלות משמעות הלכתית, חברתית ופוליטית. במובנים רבים, עמדותיו העניקו גיבוי דתי ולגימציה למדיניות בית המלוכה. הוא הרבה להדגיש את חובת הציות לשליטים, הזהיר מפני פגיעה בהם וקרא להגן על אחדות הממלכה. בכך חיזק את הקשר ההדוק בין ההנהגה הפוליטית לדת, קשר יסודי בשיטת הממשל הסעודית. לצד זאת, בלטו אמירותיו נגד השיעים ופסיקותיו נגד קיצוניות וטרור. הוא גינה את ארגוני אל־קאעדה ודאעש וכינה אותם אויבי האסלאם ומעוותי דמותו, פסק נגד פיגועי התאבדות וכינה אותם "פשעים חמורים", ובכך ניסה לפגוע בלגיטימציה הדתית של הזרמים הרדיקאליים.
בתחום החברתי והתרבותי, פסיקותיו לעיתים עוררו מחלוקת חריפה, אך בשנים האחרונות – ובעיקר כדי להתיישר עם רפורמות מוחמד בן-סלמאן – הוא קיבל על עצמו חלק מהשינויים, למשל כאשר תמך בהחלטה להתיר לנשים לנהוג או לפתוח בתי קולנוע בממלכה. בכך הראה כי גם אם עמדותיו האישיות נטו לשמרנות קיצונית, הוא פעל פעמים רבות בהתאמה עם המדיניות הרשמית.
מותו של המופתי הגדול מסמן נקודת מעבר חשובה. הסמכות הדתית הגבוהה ביותר בסעודיה מתפנה לראשונה מזה רבע מאה. בעולם המוסלמי למופתי הסעודי יש ממד סמלי נוסף – כיוון שבתחום הממלכה שני המקומות הקדושים לאסלאם, דבריו נתפסו לא פעם כהנחיות מחייבות, בעיקר בקרב חוגים שמרניים. כעת, מינוי חדש עשוי לאותת על שינוי כיוון דתי־אידיאולוגי או לפחות על התאמה לסדר היום של "חזון 2030" ולשאיפות להציג את סעודיה ככוח מוסלמי מתון יותר כלפי חוץ. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם איראן לקראת עזיבת אמנת ה-NPT?
סימה שיין, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
שבוע לפני חזרתן של סנקציות מועצת הביטחון על איראן (ה"סנפבק") הלהטוטים של הדיפלומטיה האיראנית הגיעו למבוי סתום, והמערכת הבינלאומית וטהראן עומדות בפני משבר חדש. בדיון פרוצדורלי במועצת הביטחון, שלב הכרחי בתהליך החזרת הסנקציות, הגישה דרום קוריאה הצעת החלטה לביטול הסנקציות על איראן. ההצעה לא הצליחה להשיג את תמיכתן הנדרשת של 9 חברות ולכן לא נדרש אפילו וטו לביטולה. עתה סלולה הדרך לכניסתן לתוקף ב-28 לחודש, של כלל הסנקציות של מועצת הביטחון הקשורות לגרעין.
קדמו להחלטה במועצת הביטחון שיחות ישירות של שר החוץ האיראני עם האירופאיות, בהן הציע "מפת דרכים" חלקית להתקדמות בתמורה להשהיית ה"סנפבק" ותחילת משא ומתן עם ארה"ב על הסכם גרעין. מסרים דומים הועברו גם לשליח האמריקאי, סטיב וויטקוף. אולם המינימום של וושינגטון וה-E3 לא פגש את המקסימום שהציעו האיראנים. גם ניסיון של איראן להעביר, בתמיכת רוסיה, סין ומדינות נוספות, החלטה בסבא"א שאוסרת תקיפת מתקנים גרעיניים, נכשל ברגע האחרון בשל לחץ אמריקאי על המשתתפים והבנת טהראן שלא תצליח להעביר את ההחלטה.
במקביל, מתלהט הוויכוח באיראן לגבי התגובה הנדרשת להחזרת הסנקציות. מצד אחד, גורמים פרגמטיים/רפורמיסטיים קוראים לשינוי מדיניות נרחב, כולל בתחום הגרעין והפסקת העשרה. מצד שני, מתרבים הקולות כמו זה של עורך היומון השמרני כיהאן, מקורבו של המנהיג, שקורא לפרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) תוך שהוא מצביע על חוסר התוחלת של שני עשורים של משא ומתן שנכשלו בהגנה על מתקני הגרעין של איראן. חברי פרלמנט רבים קוראים אף הם לעזיבת ה-NPT. חלקם אף מוסיפים קריאה לאימוץ מדיניות של עמימות, ולבסוף לבצע פיצוץ גרעיני, לדבריו של אחד מהם, פעולה שתימנע מאיראן את גורלן של עיראק ולוב.
קוטביות העמדות לגבי מדיניות הגרעין משקפת הערכות ותפיסות עולם שהתחדדו בצמרת המשטר בעקבות מלחמת 12 הימים. יש מי שגורסים כי המלחמה, שהוכיחה פגיעות ואובדן הרתעה, מחייבת התמקדות בשיפור הדיאלוג עם הציבור כדי להבטיח את תמיכתו ביציבות המשטר. מכאן גם תמיכתם של אלה בגמישות מדינית שתאפשר מניעת סנקציות נוספות והחרפת המצב הכלכלי. הקיצוניים יותר סבורים שוויתורים יפגעו באיראן ותומכים בהתנגדות לדרישות המערב, הסתמכות על ההצלחה לשרוד עד כה למרות הסנקציות האמריקאיות, והידוק הקשרים עם רוסיה וסין.
עזיבת איראן את אמנת ה-,NPT אם תתרחש, תימנע פיקוח של סבא"א ותותיר את הבנת מצבה של תוכנית הגרעין למידע מודיעיני בלבד. מצב זה יחמיר את המתיחות סביב מהלכיה של איראן והחשש משיקום יכולות גרעין ומצעדים חשאיים להתקדמות לנשק גרעיני, יגבר. שבוע לפני מועד חזרתן של הסנקציות, קיים סיכוי קלוש שבזמן זה תימצא נוסחה לדחיית המשבר וגם החלטה על נטישת האמנה תותיר, בהתאם לחוקיה, 90 יום להמשך משא ומתן. -
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי מאחל לכם שנה טובה ושקטה.
לחצו לקריאת איגרת ראש המכון לרגל ראש השנה תשפ״ו >> www.inss.org.il/he/new-year-5786/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"משדרים ביטחון" - פרק מיוחד לראש השנה: לאן פנינו מועדות?
"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" - כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי.
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הציר השיעי ולפעולות הנדרשות על מנת לשמר אותם. לבסוף, הוא ממליץ לעסוק ברצינות בשנה הקרובה בסוגייה מהותית לעתידנו: הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מלגת ניובאואר לדוקטורנטים - כל מה שרציתם לדעת
חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר ירון שניידר, ענת שפירא וג'סי ויינברג, בעברם חברי תוכנית מענקי המחקר ע"ש ניובאואר, המעניקה הזדמנות לסטודנטים לתואר שלישי להשתלב בפעילויות המכון למחקרי ביטחון לאומי, נותנים את כל הפרטים על המלגה היוקרתית.
לכל שאלה על המלגה ניתן לפנות למייל: neupro@inss.org.ilThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הסכם בין ישראל לסוריה: תחילתו של עידן חדש?
ד״ר כרמית ולנסי ואמל חאיכ, חוקרי המכון, כותבים:
על רקע כינוסה של העצרת הכללית של האו"ם, בה ישתתף לראשונה הנשיא הסורי אחמד א-שרע, מתרבים הדיווחים על האפשרות להשגת הסכם ביטחוני חדש בין ישראל לסוריה. לכך קדמו לפחות שלוש פגישות שהתקיימו בין השר לעניינים אסטרטגים, רון דרמר, לבין שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני. פרטי ההסכם המלא טרם נחשפו, אולם בבסיסו עומדת ההתחייבות הישראלית לנסיגת כוחות צה"ל (ככל הנראה באופן הדרגתי) לקווים של הסכם הפרדת הכוחות מ-1974, פרט לשתי עמדות צבאיות בחרמון הסורי; דחיית הדיון בנושא הגולן לעתיד; התחייבות סורית למנוע שימוש באדמת סוריה לביצוע התקפות נגד ישראל, להיאבק בנוכחות איראן ושלוחיה על אדמת סוריה וכן להבטיח השתתפות של המיעוטים בחיים הפוליטיים במדינה תחת מסגרת של סוריה מאוחדת. ישראל מצידה תתחייב שלא להתערב בעניינים הפנימיים של סוריה ותכיר בממשלה של אחמד א-שרע. טרם נרשמה תגובה לדרישה הסורית לעצור את התקיפות הישראליות במדינה.
בכל הנוגע לאזור דרום סוריה, מתגבש הסדר שכולל חלוקתו לשלושה מרחבים הנבחנים בסוג בכוחות וסוג הנשק שמותר יהיה להחזיק בכל אחד מהם, שברצועת החיץ לא תתאפשר נוכחות צבאית או נשק כבד, אך תותר נוכחות משטרה וביטחון פנים.
בראיון שקיים ב-17 בספטמבר ציין א-שרע כי השיחות "מתקדמות" ויתכן ותתגבש הסכמה בקרוב, אך הבהיר שלא מדובר עדיין בהסכם שלום או נורמליזציה, והדגיש שהסדר ביטחוני הוא “הכרח” ויכול לפתוח פתח ל"הסכמות נוספות".
האינטרסים הסורים בהגעה להסכם ברורים: הסגת כוחות צה"ל והפסקה, או לכל הפחות, הפחתה של התקיפות הישראליות והכרה ישראלית במשטר - יתרמו לביסוס מעמדו של א-שרע, יגבירו את הלגיטימציה הפנימית ויחזקו את דימויה של סוריה כמדינה ריבונות. בנוסף, התמורה האמריקאית עבור המהלך עשויה להתבטא בהסרה קבועה של הסנקציות בחוק “הגנת האזרחים הסורים”.
המצב השברירי בסוריה וחוסר הוודאות אשר למשטר החדש ולעתידה של המדינה מחייבים את ישראל להישאר זהירה ולהתכונן לתרחישים בהם המשטר הסורי עלול שלא להיות מסוגל – או מעוניין – לעמוד בהתחייבויותיו. יחד עם זאת, אל לה להחמיץ את ההזדמנות הנדירה שניצבת בפניה. הסכם הדרגתי עם סוריה עשוי לאפשר לישראל לתרגם את הישגיה הצבאיים להסדרים דיפלומטיים ארוכי טווח שיאפשרו גבול שקט ובטוח, לשפר את מעמדה האסטרטגי האזורי והבינלאומי, להחליש את ההשפעה האיראנית ולתרום ליציבות אזורית ארוכת טווח. -
INSS
@INSS_Hebrew
סעודיה ופקיסטן: סוף לעמימות?
ד״ר יואל גוז׳נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
מערכת היחסים בין סעודיה לפקיסטן הייתה במשך שנים רבות סמל לעמימות אסטרטגית בה רב הנסתר על הגלוי: מימון סעודי נדיב, אשראי נפט ותמיכה כלכלית נכרכו בקשרים ביטחוניים סמויים, תוך רמיזות מתמשכות על מטריה גרעינית פקיסטנית לסעודיה.
חתימת ההסכם הביטחוני השבוע שינתה את התמונה במקצת. לראשונה, סעודיה ופקיסטן אינן מסתפקות עוד במחוות של סיוע הדדי ובהצהרות כלליות על אחווה אסלאמית, אלא קובעות בסעיף מפורש כי תקיפה על אחת מהן תיחשב תקיפה על שתיהן. זהו מהלך שנעד להעביר את היחסים מהצללים אל האור, מהסתרה אל הצהרה.
ועדיין, גם כאשר ה"נסתר" נחשף, העמימות לא נעלמת. הברית החדשה מעוררת שאלות חדשות: כיצד תיושם המחויבות ההדדית בעת משבר, מהו היקף התיאום האופרטיבי, והאם – חרף ההכחשות – קיימת התחייבות פקיסטנית גרעינית לממלכה? דווקא הפיכת הברית לפומבית מגבירה את הספקולציות סביב הממד הזה, ונדמה כי המוטיב של “רב הנסתר על הגלוי” נותר.
יש לזכור כי הברית בין המדינות אינה חדשה כלל ועיקר. הקשרים הכלכליים והחברתיים – אשראי נפט, סיוע כספי, מיליוני עובדים פקיסטנים בסעודיה ומעמד החג’ – ממשיכים להוות את בסיס הדבק האסטרטגי. ההסכם הביטחוני מתווסף לשכבות קיימות אלו, אך גם נכרך במהלכים אזרחיים מקבילים. לפיכך, מדובר במערכת יחסים מקיפה, שאינה מצטמצמת להרתעה צבאית בלבד.
בהיבט האזורי, סעודיה מאותת כי גם אם בשנים האחרונות פחתה המתיחות שלה עם איראן והיחסים עלו על מסלול תקין לפחות באופן פומבי, באמצעות הדטאנט, הרי היא מחזיקה בברית עם מדינה מוסלמית גרעינית המהווה עבורה עומק אסטרטגי.
לכן, מה שנראה בעבר כברית מוצנעת הפכה לברית מוצהרת, אך לא פחות מורכבת. סעודיה ופקיסטן הכריזו בגלוי על מה שהיה ידוע במובלע, אך השאירו במכוון שאלות פתוחות. בכך הן מבססות מודל אסטרטגי חדש: מערכת יחסים שמבוססת על שקיפות חלקית בלבד, על שילוב של הצהרה והסתרה. זוהי דינמיקה שצפויה להשפיע לא רק על מאזן הכוחות במזרח התיכון, אלא גם על הדרך שבה מדינות המפרץ יבחנו את יכולתן להמשיך ולגדר סיכונים, ולא להסתמך בלעדית על ארצות הברית. -
INSS
@INSS_Hebrew
״יש פה התנהלות כלכלית שמחזיקה מעמד על סמך עליה בחוב, שמאפשרת לבורסה לשגשג ולאנשים להתקיים, אבל היא לא ברת קיימא.״
ברקע סערת "נאום ספרטה" של ראש הממשלה, כינסנו את החוקרים הבכירים מהתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון - ד"ר תומר פדלון ופרופ' אסטבן קלור, כדי לדון במצב הכלכלי הישראלי אחרי שנתיים של לחימה, ולנסות לבחון מחדש את הטענה הרווחת על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה ביוטיוב וכל פלטפורמות הפודקאסטיםThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
״ביטחון לאומי אינו רק הגנה פיזית, אלא גם שמירה על זהותה הדמוקרטית של המדינה, על מוסדותיה ועל מעמדה בזירה הבינלאומית. במובן זה, בית משפט עצמאי וחזק הוא נדבך הכרחי בביטחונה של ישראל – לא איום עליו.״
פרסום מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ו״תכלית״ - המכון למדיניות ישראלית, משיב לטענה השגויה והמסוכנת, לפיה בית המשפט העליון פוגע בלחימה ובביטחון המדינה. לחצו לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/supreme-court/ -
INSS
@INSS_Hebrew
רוסיה ממשיכה להתנתק מאירופה
ד״ר אלה איטקין, חוקרת המכון, כותבת:
בתחילת החודש הגיש נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הצעת חוק לדומה – הבית התחתון של הפרלמנט – שמטרתה לבטל את הצטרפותה של רוסיה לאמנה האירופית נגד עינויים ונגד יחס או עונשים אכזריים, בלתי־אנושיים ומשפילים. רוסיה הצטרפה לאמנה בשנת 1996, תחת שלטון בוריס ילצין, עת ביקשה למצב עצמה כמדינה מערבית אשר רואה ערך בעקרונות ליברליים – דמוקרטיים. הצטרפותה העניקה רשות למפקחים חיצוניים לבקר ולדווח על המצב בבתי הסוהר, מחנות המאסר ובתי החולים הפסיכיאטריים בשטחה. לצד זאת, היותה חתומה על האמנה העניק לאזרחיה את הזכות לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם. ההינתקות מהאמנה הינה פורמלית בעיקרה, שכן הוצאתה של רוסיה ממועצת אירופה בשנת 2022 עם פלישתה לאוקראינה, הפכה את חתימתה על האמנה לסמלית בלבד. אפשרויות הפיקוח על המוסדות בשטחה נסגרו כבר אז, ויש לומר שגם לפני כן היו מוגבלות ביותר: מתוך 30 הדוחות שהוגשו במהלך 27 שנות הפיקוח בתחומה, רק ארבעה פורסמו וטופלו באופן רשמי.
יש לציין כי הבחירה לסגת מאמנה האירופית נגד עינויים דווקא בעת המלחמה מול אוקראינה אינה מקרית. רוסיה עודנה חתומה על אמנה דומה לזו האירופית, היא האמנה נגד עינויים של האו"ם. למעשה, סעיפי שתי האמנות דומים מאוד ועולה השאלה אודות הסיבות לפרישתה מאחת אך לא מהשנייה. ניכר כי התשובה בעיקרה פוליטית: בניגוד לאמנה האירופית נגד עינויים, האמנה של האו״ם מצויה תחת פיקוחה של הוועדה נגד עינויים של האו״ם, שבה מכהן כסגן יושב־הראש פרופ’ בחטיאר טוזמוחמדוב, בכיר במערכת המשפט הרוסית. טוזמוחמדוב יחד עם גורמים רוסיים אחרים באו"ם מהווים חוצץ לדרישות גופים אזרחיים שונים לנקוט צעדים מול רוסיה באשר לשימוש בעינויים בשטחה. כך, צעד זה של פרישה מהאמנה האירופית מדגיש ביתר שאת את האופי הדקלרטיבי והפוליטי של ההינתקות.
הצהרה זו מהווה צעד נוסף במדיניות הרוסית אשר מבססת אותה כאלטרנטיבה למערב, ובפרט לאירופה שניצבת כבעלת בריתה המרכזית של אוקראינה בעת זו. בזמן שארצות הברית מתקרבת לרוסיה ומעניקה לגיטימציה לפוטין שבאה לידי ביטוי בפסגת טראמפ-פוטין באלסקה, אירופה מגבירה את השיח הלעומתי כלפיה. ובפרט, האירועים האחרונים של הפרת המרחב האווירי של פולין מעידים על מתיחות הולכת וגוברת של מדינות אירופה כלפי רוסיה. "איננו סומכים על הכוונות הטובות של ולדימיר פוטין...אנו מאמינים שפוטין מוכן לפלוש למדינות נוספות." אמר ב-9 בספטמבר נשיא פולין, קרול נברוצקי. דברים דומים ביטא גם קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ בסוף אוגוסט באומרו כי גרמניה כבר נמצאת בקונפליקט עם רוסיה, ושמוסקבה היא גורם מתסיס באירופה. לצד זאת, הסיוע הצבאי שמעניק האיחוד האירופי לאוקראינה שובר שיאים השנה ועומד נכון לתחילת ספטמבר על 25 ביליון אירו. זאת ועוד, התחמשותה של אירופה, הגדלת תקציבי הביטחון שלה והגברת שיתופי הפעולה הביטחוניים כנגד האיום הגובר מרוסיה הופכים אותה לבעלת הברית המשמעותית של אוקראינה. מנקודת מבט זו, נסיגה מהאמנה האירופית נגד עינויים מהווה צעד נוסף במיצובה האידיאולוגי והפוליטי של רוסיה כנגד אירופה.
ברמה הפרקטית, נסיגתה מהאמנה מהווה הלכה למעשה נורמליזציה של העינויים והודאה באשמה במעשיה כלפי אזרחיה ושבויי מלחמה אוקראינים – נשים וגברים כאחד. בשלוש וחצי השנים האחרונות מאז פלישתה לאוקראינה, הולכות ומצטברות עדויות על עינויים קשים בכלא הרוסי הכוללים שימוש בהרעבה, אינוס, מכות חשמל ולחץ פסיכולוגי מתמשך. לעיתים, העינויים ותוצאותיהם מצולמים ומפורסמים בערוצי המדיה הרשמיים של המדינה. עדויות נוספות נישאות מפי שבויי מלחמה אוקראינים שחזרו למולדתם במסגרת חילופי שבויים, וכן באמצעות תחקירים עיתונאיים עצמאיים. לצד זאת, שחרור האסירים הפוליטיים הרוסיים באוגוסט 2024, ופרסום האוטוביוגרפיה של מתנגד המשטר שנרצח, אלכסיי נבלני, מובילים לקביעה כי שיטת העינויים לא רק שמיושמת על ידי כוחות הביטחון ברוסיה, אלא שהשימוש בה בשנים האחרונות הולך וגדל. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה משמעות העמקת התמרון בעיר עזה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת הסוף של המלחמה? בפרק נוסף של משדרים ביטחון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - שניהם חוקרים בכירים במכון, מתווכחים על התשובות לשאלות אלה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אבל מסכימים על דבר אחד: כל מעשה צבאי חייב להיגמר במעשה מדיני.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
אחרי חצי עשור ומכשולים רבים, בהם המלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים - ובתוך כך התקיפה בקטר - ההסכמים מוכיחים עמידות. כיצד ניתן, חרף האתגרים, לשמר את ההסכמים – ואף לחזקם ולהרחיבם? >> www.inss.org.il/he/publication/abraham-accords-5-years/
-
INSS
@INSS_Hebrew
שלוש שנים למחאת מהסא אמיני: המאבק טרם הוכרע
ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, כותב:
איראן מציינת בימים אלה שלוש שנים לגל המחאות החמור, הנרחב והממושך ביותר מאז המהפכה ב־1979. המחאות, שפרצו בעקבות מותה של מהסא אמיני לאחר מעצרה בידי "משטרת הצניעות", התרחבו עד מהרה ברחבי המדינה עד שדוכאו בראשית 2023. השאלה שנותרה היא מה השתנה – ובעיקר מה לא – מאז מחאות "אישה, חיים, חירות".
השינוי הבולט ביותר נוגע לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי. חובת הרעלה, אחד מסמליה המובהקים של הרפובליקה האסלאמית, אמנם לא בוטלה אך חדלה להיאכף באותה עוצמה. בסרטונים מאיראן נראות נשים רבות, במיוחד בטהראן, ללא רעלה במרחב הציבורי. ניסיונות המשטר להשיב את המצב לקדמותו כשלו, ובדצמבר 2024 אף החליטה המועצה העליונה לביטחון לאומי להקפיא את יישום חוק הרעלה החדש, שנועד להטיל סנקציות חמורות על נשים שאינן מקפידות בלבושן. לכך תרמו גם השינויים הפוליטיים בעקבות החלפתו של הנשיא ראיסי בנשיא פזכשיאן, שהחזיר למוקדי השלטון גורמים פרגמטיים, אף כי הדומיננטיות השמרנית נותרה בעינה.
עם זאת, גם נכונות המשטר להקל מעט על האזרחים הייתה בעיני רוב הציבור בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. תהליכי העומק בחברה האיראנית, שבמרכזם פער מתרחב בין המשטר לדור הצעיר, חילון גובר ושחיקה במעמד אנשי הדת, לא נעצרו ואף הואצו לנוכח המציאות הקשה. גם מלחמת 12 הימים, שהביאה לסולידריות זמנית, לא הצליחה להאפיל על כישלון השלטונות לספק פתרונות למצוקות היומיומיות, ובראשן המשבר הכלכלי, המחסור במים ובחשמל ודיכוי החירויות האזרחיות.
מצד שני, גם במאזן הכוחות בין המשטר למתנגדיו לא חל שינוי משמעותי. תנועת המחאה ממשיכה לסבול מבעיות היסוד המאפיינות אותה מזה שנים: היא אינה מצליחה לגייס מסה קריטית של מפגינים, רוב המחאות נותרות מקומיות, ללא הנהגה מרכזית וללא תיאום או שיתוף פעולה בין מוקדים שונים. רבים עדיין חוששים מפני שינוי מהפכני שיוביל לכאוס. מנגד, המשטר, על אף מחלוקות פנימיות נמשכות, מצליח לשמר את לכידותו ונחישותו לדכא כל איום פוטנציאלי על יציבותו.
במציאות זו, גוברת הסבירות כי שינוי פוליטי באיראן לא יתרחש באמצעות מהפכה עממית, אלא בתהליך הדרגתי של קריסת המשטר מבפנים או בעקבות חילופי ההנהגה הצפויים לאחר הסתלקותו של המנהיג ח'אמנהאי בן ה־86. כך או כך, גם שלוש שנים לאחר פרוץ המחאה, המאבק על דרכה, זהותה ועתידה של הרפובליקה האסלאמית נמשך, גם אם ההכרעה בו טרם נפלה. -
INSS
@INSS_Hebrew
התקיפה הישראלית בקטר: סדקים בתפיסת הביטחון המפרצית
ד״ר יואל גוז׳נסקי ואילן זלאיט, חוקרי המכון, כותבים:
לתקיפת בקטר השלכות הנוגעות לא רק למלחמה בעזה ויחסי ישראל-קטר, אלא גם ליחסי ארה"ב ומדינות המפרץ. האחרונות רואות בארה"ב שותפה אסטרטגית – וגם בהיעדר הסכמי הגנה פורמאליים –ערבה לביטחונן מפני איומים חיצוניים. תקיפה בלב בירה מפרצית על ידי בעלת ברית קרובה של וושינגטון – ויתכן אף בידיעתה – מטלטלת הנחה זו, גם אם אין אהדה רבה למשטר הקטרי וודאי לחמאס במפרץ.
מנקודת המבט המפרצית, התקיפה בדוחה היא חוליה נוספת בשרשרת אירועים בשנים האחרונות הסודקת הנחות בסיסיות באשר לתפיסה ולפיה ארה"ב תערוב לביטחונן: המתקפה האיראנית על מתקני הנפט במזרח ערב הסעודית ב־2019, וירי המל"טים של החות'ים לעבר אבו דאבי ב־2022. בשני המקרים, היעדר תגובה אמריקאית הולמת הביא את ערב הסעודית ואיחוד האמירויות להבין כי לא ניתן עוד להסתמך על ההגנה האמריקאית כבעבר והוביל אותם לשנות כיוון – מהתנגשות עם טהראן לדטאנט עימה, ומהישענות בלעדית על וושינגטון לגידור אסטרטגי שכולל התקרבות לסין ולרוסיה.
וושינגטון השקיעה מאמצים ניכרים לשוב ולחזק את מעמדה במפרץ כנגד מגמה זו ובמיוחד נכון הדבר לממשל טראמפ הנוכחי. ביקורו של הנשיא טראמפ במאי האחרון חיזק את התחושה שהיחסים שבו למסלול חיובי: ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות התחייבו להשקיע סכומי כסף גדולים בכלכלה האמריקאית –באמונה כי הצהרת כוונות זו תבסס מחדש את האינטרס אמריקאי לשמור על ביטחונן.
ואולם, התקיפה בדוחה מחזירה את החששות במלוא עוצמתם ומערערת את האמון, שגם כך לא היה מלא, בנכונות ארה"ב לפעול כדי שביטחונן ישמר. הגם שאין חלופה לארצות הברית כבעלת ברית צבאית, ולו בשל עוצמתה הצבאית, קשריה ההיסטוריים עם המדינות והיותה נוכחת באזור, היא עלולה להביא את המדינות להמשיך ולגדר סיכונים בתחרות בין המעצמות. בטווח הקצר לעומת זאת, דוחא, אבו-דאבי וריאד עשויות להגביר את הדרישה שלהן לקבלת ערבויות פורמליות, בדמות הסכמי הגנה, מארה"ב ובכלל זה גם אמצעי לחימה מתקדמים להפגנת המחויבות האמריקאית לביטחונן. מדיווחים שונים עולה כי הן קטר והן ארה"ב חותרות להעמיק את היחסים הביטחוניים שלהן כתגובה ישירה לתקיפה הישראלית. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר אסטרטגי כבד משקל: תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת.
מזכר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציע ניתוח מגמות ותהליכים בזירות שונות על מנת לבחון את הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי יהודה ושומרון והעירוב הגובר בין האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית.
במזכר מתוארת מציאות של מדינה אחת באמצעות מספר תרחישים, ומהניתוח עולה כי היא תוביל להתלקחות אלימה, לפגיעה קשה במעמדה הבינלאומי של ישראל ולקריסת החברה והכלכלה הישראלית.
איך יראה עתיד המדינה בכל אחד מהתרחישים, ובאילו צעדים מומלץ לנקוט על מנת לבלום את התהליך?
לחצו לקריאת המזכר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum/ -
INSS
@INSS_Hebrew
סקרים בארה"ב: תמיכת הציבור בניו יורק בישראל נשחקת
אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר המכון, כותב:
בסימן נוסף לשחיקה במעמדה של ישראל בזירה הפוליטית האמריקאית, סקר של הניו-יורק טיימס בקרב מצביעים רשומים בעיר ניו יורק מצביע על רוב מובהק המביע הזדהות חזקה יותר עם הפלסטינים מאשר ישראל.
בעוד שבאוכלוסייה הכללית, סקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהתמיכה מתחלקת כמעט שווה בשווה, בסקר שערך העיתון הביעו 44% תמיכה גבוהה יותר בפלסטינים לעומת 26% שצידדו בישראל (12% תומכים בשני הצדדים במידה שווה).
בדומה לסקרים אחרים בנושא שנערכו בקרב קהלים אמריקניים לאחרונה ניכר כי התמיכה בישראל בקרב צעירים נמוכה במיוחד, רק 13% מבני 18-34 בהשוואה ל-67% שהזדהו עם הפלסטינים. בקרב דמוקרטים, המהווים רוב מוחלט בעיר, 57% הזדהו יותר עם הפלסטינים בהשוואה ל-12% מהרפובליקנים, ו-18% מהדמוקרטים הזדהו עם ישראל לעומת 57% מהרפובליקנים.
כצפוי, דפוס זה מעתיק עצמו לתמיכה במועמדים לראשות העיר, כאשר רק 5% מתומכי ממדאני, המועמד הדמוקרטי המוביל והאנטי-ציוני, מזדהים יותר עם ישראל לעומת 74% שהזדהו עם הפלסטינים. עם זאת, אפילו בקרב תומכי אנדרו קואומו, המועמד השני במירוץ שידוע בתמיכתו בישראל, ישראל נהנית מתמיכת 38% בלבד לעומת 28% התומכים בפלסטינים. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההתנקשות שמטלטלת את ארצות הברית
ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקרי המכון, כותבים:
צ'רלי קירק (31), פעיל שמרני ומייסד הארגון הפרו-טראמפיסטי Turning Point USA, , נרצח אמש על ידי מתנקש באירוע פומבי באוניברסיטה ביוטה.
קירק, מהמשפיענים הבולטים והמארגנים העיקריים של צעירים בתנועת Make America Great Again (MAGA), היה מקורב לנשיא טראמפ, ויש המייחסים לו תפקיד חיוני בהצלחתו בקרב מצביעים צעירים בבחירות האחרונות. בבמות הרשת שלו ובהופעותיו הפומביות הוא קידם תפיסות ימין-שמרני בנושאים כמו הגירה, יחסים בין המינים, מגדר, והחופש לשאת נשק, והיה משתתף בולט בדיונים ציבוריים בטלוויזיה השמרנית ובקמפוסים ברחבי ארצות הברית.
בהקשר הישראלי, קירק נודע כתומך מוצהר בישראל, אך במקביל הדגיש את התנגדותו למעורבות צבאית אמריקאית מול איראן.
בעקבות הרצח מיהרו גורמים בימין האמריקני, כולל טראמפ עצמו להטיל את האחריות על השמאל האמריקאי ועל השיח המסית שהוא מוביל לדבריהם. זאת, עוד קודם שנודע מי היורה ומה מניעיו שעד כה טרם נתפס. טראמפ הבטיח כי יפעיל את סמכויותיו כדי להביא לדין כל מי שהוא יזהה כאחראים לפגיעה בקירק. דמויות בולטות אחרות בימין האמריקאי כגון אילון מאסק והמשפיענית המקורבת לנשיא לַארַה לוּמר, האשימו גם הם את השמאל ואת המפלגה הדמוקרטית תוך שימוש ברטוריקה אלימה. בכירים במפלגה הדמוקרטית לעומת זאת, גינו את הרצח והזהירו מפני כל פניה לאלימות.
על אף שקירק אינו נושא במשרה רשמית בממשל, להתנקשות בו יש פוטנציאל להדהד לעוד זמן רב ולהאיץ את האלימות והקיטוב שכבר מאפיינים את הפוליטיקה האמריקאית. רק לאחרונה ירה למוות איש ימין-נוצרי במחוקקים דמוקרטים במינסוטה, לצד שריפת ביתו של מושל פנסילבניה היהודי בפסח האחרון על ידי פרו-פלסטיני, ורצח שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון בחודש מאי על רקע דומה, וכשברקע ניסיון ההתנקשות בטראמפ עצמו במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות. הממשל ותומכיו צפויים לנצל את הרצח כדי להצדיק פעולה נגד ארגוני שמאל ומהגרים שגם כך נמצאים על כוונת הממשל הטוען כי מצב הפשיעה בארה"ב מחייב את השימוש הגובר במשמר הלאומי ככוח מוביל במאבק. -
INSS
@INSS_Hebrew
איך נראה השינוי חסר התקדים ברשת השלוחים של משטר האייתולות בזירות השונות - ומהן המשמעויות לישראל ולארה"ב?
פרסום מיוחד משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי ולפורום למדיניות ישראל. לחצו לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/fracturing-the-axis/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך יושפע המוניטין של קטר מהתקיפה הישראלית בדוחה - והאם נראה אותה שבה לתפקיד המתווכת?
"משדרים ביטחון", והפעם, יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון, בשיחה עם העיתונאית אלבז-פלפס על כל המשמעויות והשאלות הפתוחות אחרי התקיפה הדרמטית על אדמת קטר
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
טראמפ בין ישראל לקטר: הדילמות שלאחר התקיפה בדוחא
אל״מ (מיל׳) אלדד שביט, ראש תחום ארה״ב במכון, כותב:
מאז שנודע דבר ניסיון ההתנקשות שביצעה ישראל נגד מנהיגי חמאס בדוחא, בירת קטאר, מקפיד הנשיא טראמפ להצדיק את עצם הפעולה, אך במקביל משקיע מאמץ ניכר במניעת משבר עם קטאר, שליחסים עמה מייחס הממשל חשיבות אסטרטגית רבה. בתדרוך הבית הלבן, וכן בציוץ שפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, הודגש כי הממשל לא היה מעורב בפעולה, לא ידע עליה מראש ובוודאי לא אישר אותה, ואף פעל כדי ליידע את ההנהגה הקטארית מיד לאחר שנודע לו. טראמפ בחר להבליט את ביקורתו כלפי ישראל, ובעיקר על כך שהפעולה בוצעה נגד "מדינה ריבונית ובעלת ברית קרובה של ארצות הברית". לדבריו, התקיפה "אינה מקדמת את מטרות ישראל או ארצות הברית".
לאחר התקיפה שוחח טראמפ עם ראש הממשלה נתניהו ועם אמיר קטאר, שלו הבטיח כי "דבר כזה לא יקרה שוב על אדמתם". עוד מסר כי הורה לשר החוץ האמריקאי לקדם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני עם קטאר.
סוגיית מעורבותו המוקדמת, אם בכלל, של הממשל עדיין לוטה בערפל. היא קריטית להבנת ההשלכות האפשריות של הפעולה, במיוחד אם תיחשב ככישלון. דיווחים תקשורתיים המבוססים על "בכירים אמריקאים" טוענים כי הבית הלבן הופתע מהתקיפה, והביע מורת רוח מהעיתוי, בשעה שבוושינגטון המתינו לתשובת חמאס להצעת טראמפ לעסקת חטופים ולסיום המלחמה.
ההערכה היא שתגובתו הראשונית של טראמפ נועדה בעיקר לרצות את קטאר. הבטחתו לאמיר כי פעולה כזו לא תישנה עלולה להתפרש כמתן חסינות לקטאר לארח בעתיד גורמים "בעייתיים". בהמשך, עמדת הממשל תגובש בהתאם להצלחת הפעולה, לתגובת קטאר, ללחצים שתפעיל הנהגתה על וושינגטון, ובעיקר למידת השפעתה על הסיכויים להביא במהירות לעסקת חטופים ולסיום המלחמה. טראמפ אינו מסתיר את רצונו להביא לסיום מהיר של הלחימה. דוברת הבית הלבן מסרה כי הנשיא שוחח עם נתניהו, שהבטיח לו כי "הוא רוצה לעשות שלום", וכי טראמפ מאמין ש"התקרית המצערת הזו עשויה לשמש הזדמנות לשלום", מבלי לפרט כיצד. -
INSS
@INSS_Hebrew
תקיפת ישראל בדוחה: מכה לחמאס – ואתגר לקטר
ד״ר יואל גוז׳נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
ישראל תקפה היום את צמרת ארגון הטרור חמאס בעת שזו התארחה בדוחה, בירת קטר. לפעולה זו השלכות לא רק על המשא ומתן לשחרור חטופים, למעמד חמאס וליכולתו להמשיך לתפקד באותו אופן, אלא גם לקטר, למעמדה וליכולתה לפעול במתכונת דומה בעתיד.
קטר, עד לתקיפה, הייתה השחקן החיצוני בעל הקשר ההדוק ביותר לחמאס לצד טורקיה ולכן הייתה לה השפעה מכרעת על הארגון ועל המשא ומתן לשחרור החטופים. קשר זה מסתיים, לפחות זמנית. הפעולה פוגעת קשות בקטר, במעמדה ובכבודה – ובעיקר ביכולת שלה לתפקד 'כמתווך על' באזור ולהרוויח בשל כך דיבידנדים רבים בעיקר מארה"ב.
יתכן שכעת מצרים תקבל משקל גדול יותר במו"מ, אלא שלא בטוח שיש לה השפעה כמו של קטר על מי שנותר בהנהגת חמאס. סביר כי נראה התאגדות של מרבית מדינות ערב בגינוי ישראל ובתמיכה בקטר שריבונותה נפגעה. אלא, שאלו יהיו גינויים מהשפה אל החוץ. חמאס הוא בעיה, שלא לומר איום, גם על מדינות ערב הפרגמטיות. אלו לא מבכות גם את הפגיעה בקטר, שמדיניות החוץ שלה נתפסת בעיני רבות מהן כהרפתקנית, וככזו שפגעה באינטרסים שלהן.
סביר כי ארצות הברית הייתה בסוד העניין הרבה לפני התקיפה, ולו בשל השליטה הצבאית שלה במרחב הקטרי. ישראל לא הייתה פועלת ללא אישור מארה"ב, למרות רצונה של האחרונה להרחיק עצמה כעת מהאירוע. המעורבות האמריקאית חשובה משום שהיא תאפשר למתן כמה מההשלכות השליליות של הפעולה בשדה המדיני והתקשורתי – שני שדות בהן קטר פועלת ובהן יש לה השפעה רבה. נכון שלארה"ב מנופים משמעותיים מול קטר, אך גם ההפך הוא נכון. קטר הפכה בשנים האחרונות לשותפה קרובה של ארה"ב באזור ומעבר לו.
לפעולה יש ערך הרתעתי רב, אך היא יכולה לפגוע באופן עקיף בקשריה של ישראל עם יתר מדינות המפרץ. אמנם חלקן מתחרות של קטר ורואות בה בעיה, בשל קרבתה לארגונים דוגמת חמאס, אך עתה הן יגלו סולידריות עמה, יגנו את ישראל ואף ינקטו פעולות נגדה, למשל בפורומים בינלאומיים, זאת בשעה שגם כך היחסים שלהן עם ישראל נתונים ללחצים רבים על רקע המלחמה בעזה. -
INSS reposted
Raz Zimmt
@RZimmt
ויכוח פנימי באיראן סביב האפשרות לפרוש מה-NPT, המשך העיסוק בפירוק חזבאללה מנשקו, עתיד המיליציות השיעיות בעיראק וביטול קונצרט של מוזיקאי איראני - כל אלה ועוד בגיליון חדש של "סובב הציר", הניוזלטר של תוכנית איראן והציר השיעי ב-@INSS_Hebrew.
app.activetrail.com/S/diji3xxttaz.htm -
INSS
@INSS_Hebrew
האורח נפגע, המארח הושפל: המכה הכפולה שספגה קטאר
אלוף (במיל׳) תמיר הימן, ראש המכון, כותב:
לפעולה שבוצעה בדוחא השלכות עמוקות על שתי מטרות המלחמה. מי שיקבע את השגת שתי המטרות הללו הן ההשלכות של הפעולה על חמאס, קטאר, ארצות הברית וישראל.
1. מבחינת חמאס, אם אכן כל ההנהגה חוסלה, מדובר ברעידת אדמה. חמאס חו"ל היושב בקטאר זכה למעמד של הגנה דיפלומטית - מעין שגרירות רשמית. דרכה גויסו כספים, ובאמצעותה נוהל הקמפיין הדיפלומטי נגד ישראל. אחרי הפעולה, מרכז הכובד חוזר לרצועת עזה. והפעם בלי האחים סינוואר, עם מנהיגות זוטרה ומותשת, ולמולך הגברת העוצמה של המערכה בעזה.
חמאס כיום חלש הרבה יותר, ועל כך יש לברך, ומוטב מאוחר. עמדת חמאס בנושא עסקת החטופים וסיום המלחמה לא צפויה להשתנות בטווח הקצר, כי זה ישדר חולשה, אבל בטווח הארוך - יהיה שינוי. כיוון השינוי תלוי מאוד בעמדת המתווכות וארצות הברית.
2. קטאר, שהקפידה למקום את עצמה כמתווך הראשי בעסקת החטופים, ספגה מכה משפילה. זו מדינה חלשה, שברירית מבחינה צבאית, הזקוקה לכיפת ההגנה האמריקנית כדי לשרוד. מאחר שסביר שארצות הברית הייתה בסוד העניינים, הרי שרכיב חשוב בתפיסת הביטחון שלה עורער. סביר שבטווח הקצר, קטאר תיסוג ממאמצי התיווך ותגביר את מאמצי החתרנות נגד ישראל, כצעד של תגובה. עם זאת, בהיעדר האירוח של בכירי חמאס, יתרונה היחסי כמתווכת נמוג. הכדור יעבור למצרים, שמהווה את הכתובת שאליה יפנו אנשי חמאס בעזה.
3. ארצות הברית: הנשיא טראמפ רוצה לגמור את המלחמה, וכדרכו זה עובר דרך הפגנת כוח וחתירה נחושה למשא ומתן. התקיפה הזו, שככל הנראה אושרה על ידו, תביא אומנם לביקורת, אך היא תטען אנרגיה מחודשת לתהליך סיום המלחמה בעזה. סביר שהציר המצרי-אמריקני ייקח את הובלה. לקטאר אין הרבה מנופי לחץ על ארצות הברית, להפך. לפיכך, טראמפ יכול לנטרל או למתן את הנזק הפוטנציאלי של קטאר.
4. ישראל: ממשלת ישראל מנהלת מהלך מסוכן של הליכה על סף הכאוס. הגברת הלחץ על עזה, הסיכול של הנהגת חמאס, האולטימטום האמריקני - כולם מובילים לאפשרות של תמונת ניצחון וסיום המלחמה בהסכם כולל. עם זאת, הבעיה היא שיש פה יותר מידי חלקים נעים. זהו נתיב אפשרי לניצחון, אך גם להסתבכות נוספת במבצע צבאי לכיבוש העיר עזה כאשר אין שום ציר תיווך שמתרגם את הלחץ הזה למתווה שחרור חטופים. לפיכך, מאחר שבטווח הקצר אין משמעות למשא ומתן כי תהיה דחייה, אז גם אין דחיפות בלחץ המבצעי. מומלץ להשהות את הפעולה בעזה, ולתת לאפקט החדש שנוצר זמן לשקוע ולהשפיע.
לסיכום, זו פעולה חשובה, שאולי תביא לדחייה זמנית של המשא ומתן אך גם מכניסה אנרגיה חדשה שאם תנוצל כראוי תוביל לתמונת ניצחון, ולהשגת מטרות המלחמה.
טור זה פורסם לראשונה באתר n12 -
INSS
@INSS_Hebrew
טיל השיוט האוקראיני ״פלמינגו״: שובר שיוויון?
ד״ר יהושע קליסקי וארקדי מיל-מן, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
לאחרונה סוקר בעיתונות האוקראינית טיל שיוט מסוג חדש, בעל תכונות ייחודיות. ככל הנראה מדובר בפיתוח משותף של תעשיית הנשק האוקראינית, חברת Fire Point וחברה ביטחונית הנמצאת בבעלות משותפת בריטית-אמירתית.
טיל השיוט החדש פותח על אדמת אוקראינה, תחת מעטה סודיות, ולו מספר תכונות ייחודיות: טווח הפעולה המשוער שלו (יש ספקות באשר לביצוע ניסוי למרחק כזה) הוא כ-3000 ק"מ, משקלו 6000 ק"ג, מוטת כנפיו היא 6 מטר, משך זמן השהייה באוויר הוא כ-4 שעות או יותר, ומשקל ראש הקרב שלו נע בטווח של 1000-1150 ק"ג. מהירותו המקסימלית היא 950 קמ"ש ומהירות השיוט אף היא גבוהה: 850-900 קמ"ש. הניווט הוא נווט אינרציאלי בסיסי או ניווט לוויני ללא תיקוני קרקע. בעזרת חיישנים שונים ניתן לקבל בשלבי השיוט הסופיים ולקראת הפגיעה במטרה כוונון עדין והתוצאה הסופית היא דיוק רב: רדיוס הפגיעה בו יפלו 50% מהטילים המשוגרים (CEP) הוא 14 מטר.
לטיל ה"פלמינגו" יתרונות ברורים: טווח הפעולה ומשקל הראש הקרבי של ה-"פלמינגו" כפולים מאלו של מקבילו האמריקאי – טיל השיוט ״טומאהוק״. גורם מהותי נוסף הינו המחיר של טיל ״פלמינגו״, אשר נמוך פי 5 ממחירו של טיל ״טומאהוק״. ״פלמינגו״ מתאפיין בפשטות תכנון, תוך שמירה על עקרון "זמינות ואפקטיביות על חשבון תחכום טכנולוגי". בנאום שנשא ב־20 באוגוסט 2025, הודיע נשיא אוקראינה זלנסקי כי הייצור הסדרתי החל והעניק ל״פלמינגו״ את התואר - ״הטיל הטוב ביותר ברשות צבאו״.
קצב הייצור כעת עומד על כ־30 טילים בחודש, עם תוכניות להגדיל את התפוקה ל־210 בחודש, עד אוקטובר 2025. בתחילת ספטמבר הודיעה ממשלת דנמרק כי חברה־בת של Fire Point תתחיל ב־1 בדצמבר 2025 לייצר בדנמרק דלק מוצק לרקטות עבור ״פלמינגו״.
כיאה לכלי נשק חדש, ל״פלמינגו״ יש גם מגרעות: מימדיו הגדולים הופכים אותו למטרה קלה יחסית לגילוי מוקדם, או ליירוט ע"י מטוסי קרב או טילי נ"מ. בנוסף, הוא חסר יכולות חמקניות ונדרש זמן הכנה לשיגור ארוך יחסית, בין 20-40 דקות. ההערכות באוקראינה הן שכ-80% מטילי השיוט ייורטו ע"י ההגנה האווירית הרוסית, אך ה-20% שיחדרו את ההגנה הרוסית יגרמו לנזק ניכר.
מבחינה מדינית, פיתוח וייצור עצמאי של טילי "פלמינגו" מעניקים לממשל בקייב דרגות חופש חדשות ויכולת תמרון רחבה גם מול ממשל טראמפ, במטרה להשיג הישגים בשדה הקרב בעימות הנוכחי. טילי ה"פלמינגו" אף משחררים את אוקראינה מהמגבלות הפוליטיות והמשפטיות שאפיינו עד כה את הפעלת מערכות הנשק המערביות, ומאפשרים לה לפגוע בעומק השטח הרוסי.
אוקראינה מוכיחה כי ביכולתה לספק בכוחות עצמה את צורכי החימוש החיוניים ביותר, ולא להישען עוד באופן בלעדי על סיוע מערבי. אם שיגורי ה"פלמינגו" יצליחו להסב נזק כבד לצבא רוסיה ולתשתיות הביטחוניות שלה, תציב אוקראינה את עצמה בשורה אחת עם המדינות המובילות טכנולוגית ותבסס את מעמדה כשחקן צבאי עצמאי ורב־עוצמה. הצלחה כזו עשויה לתרום לשינוי תדמיתה בעיני נאט״ו והאיחוד האירופי - לא עוד מדינה תלויה המבקשת עזרה, אלא שותפה שוות־ערך, ניצבת על רגליה היא ובידיה מגן טילים עצמאי ומרתיע. -
INSS
@INSS_Hebrew
למה סעודיה מעלה את תפוקת הנפט גם במחיר פגיעה בכלכלתה?
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר המכון, כותב:
השבוע הודיעה קבוצת אופ״ק+ [סעודיה, רוסיה, איחוד האמירויות, כווית, עיראק, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן] על העלאת נוספת בתפוקת הנפט, הפעם ב־137 אלף חביות ליום החל מאוקטובר, צעד המתווסף לגידול תפוקת הקבוצה ב־547 אלף חביות בספטמבר.
במהלך השנתיים האחרונות הובילה סעודיה להגדלה של התפוקה, מה שהביא לירידת מחירים. עם יכולת ייצור עודפת של כ־2 מיליון חביות ליום, סעודיה מהווה השחקן המרכזי בקבוצה ומחזיקה בידיה מרחב תמרון נרחב.
ההחלטה להגדיל את התפוקה נראית לכאורה לא הגיונית: יותר נפט בשוק פירושו מחירים נמוכים יותר. למה לסעודיה, שנאבקת בגירעון תקציבי, ויש לה תוכניות פיתוח מגלומניות הדורשות הון עתק, לפגוע בכלכלתה שלה באמצעות הגדלת תפוקה?
ככל הנראה, מדובר בצעד שנועד לשמור על נתח שוק. סעודיה רוצה לוודא שהלקוחות המרכזיים שלה, במיוחד באסיה, לא יפנו למתחרים. כשהיא מזרימה יותר חביות לשוק, היא מבטיחה את מעמדה כספקית אמינה. בנוסף, ההעלאה במכסות מאפשרת לסעודיה להזכיר למדינות אחרות מי באמת קובע באופ"ק+, ולדרוש מהן לעמוד בעצמן במכסות.
יתכן גם שריאד מבקשת לאתגר את המתחרים. אם מחירי הנפט ירדו, חברות הנפט בצפון אמריקה יתקשו להרוויח. העלאת התפוקה גם מרגיעה את צרכניות הנפט הגדולות (ארה"ב, סין, הודו) ומוכיחה שסעודיה לא תיתן למחירים לזנק ולהכביד על הכלכלה העולמית. זה נותן לה נקודות זכות בזירה הבינלאומית. בהקשר זה, יתכן שישנם לחצים מצד הנשיא טראמפ שקרא למחירים נמוכים יותר בתחנות דלק כדי למתן את יוקר המחיה ולהוריד את האניפלציה (גם במחיר של אתגור תעשיית הפצלים) ויתכן שגם להגביר את הלחצים על הכלכלה הרוסית.
בסופו של יום, סעודיה מקריבה חלק מהרווחים המיידיים כדי להבטיח שליטה בשוק, נאמנות של לקוחות, והכנה לעתיד שבו הביקוש לנפט צפוי לרדת. הממלכה מוותרת על רווח היום, כדי לשמור על מעמדה ומנופי הכוח שלה לטווח ארוך. הצעד מאפשר לריאד לחזק את מעמדה כמובילה באופ״ק+ ולהדק את יחסיה עם ארה"ב – ולהמשיך להשתמש בנפט לא רק ככלי כלכלי אלא גם כנכס מדיני. -
INSS
@INSS_Hebrew
החלטת ממשלת לבנון – ניסיון לרבע את המעגל
ד"ר מורן לבנוני, חוקר המכון, כותב:
ממשלת לבנון אימצה במהלך סוף השבוע את תוכנית צבא לבנון לפירוק המיליציות החמושות מנשקן, אך ללא קביעת לוח זמנים מחייב, זאת, בניגוד להחלטת הממשלה שבועיים קודם בלחץ אמריקאי לפירוק המיליציות עד סוף השנה. בנוסף, הוזכרה בהחלטה הדרישה לפינוי הכוחות הישראלים משטחה של לבנון. החלטה זו מאפשרת הן לצבא והן לחזבאללה למסמס את תהליך החרמת הנשק לאורך זמן ובנוסף לכך מהווה כניעה לתכתיבי חזבאללה להתניית פירוק הנשק בנסיגה ישראלית. מהלך המשקף ניסיון של ממשלת לבנון להימנע מעימות עם חזבאללה, לפחות בשלב זה.
בשבועות שלפני ההחלטה חזרו נציגי חזבאללה בכל הדרגים להכריז כי לא יתפרקו מנשקם ואפילו נביה ברי, יו"ר הפרלמנט ויו"ר תנועת אמ"ל השיעית, ציין את חשיבותה של ההתנגדות. בתחילה התלוו להצהרות הלוחמניות של חזבאללה גם הפגנות סוערות של תומכי הארגון, כשהם מלווים באופנועים ונושאים את דגלי הארגון בכל רחבי לבנון, אולם הפגנות אלה שככו לאיטן, בעקבות מגעים שהתקיימו מאחורי הקלעים במטרה להגיע לפתרון למשבר. ערב הישיבה נפוצו שמועות על אפשרות שהשרים השיעים יחרימו את הדיון בממשלה כדי לפגוע בלגיטימציה שלו, ואכן כך קרה והם נטשו ברגע שניכנס רמטכ"ל הצבא, רודולף הייכל, להציג את תוכניתו בממשלה.
ההחלטה אפשרה לנביה ברי להצהיר כי זוהי החלטה נכונה שמאפשרת לשמור על שלום בית בלבנון, ומאפשרת לעון ולסלאם להודיע לאמריקאים כי עמדת הצבא התקבלה והממשלה מחויבת לפירוק חזבאללה מנשקו. עם זאת, היא מאפשרת לחזבאללה להתחמק באופן אלגנטי ממסירת הנשק. מדובר בהישג פוליטי לכל הצדדים בלבנון, אך אם לא יפורק , חזבאללה ישאר כוח צבאי המאיים על ישראל.
עם זאת, חזבאללה נכשל בביטול ההחלטה לפירוקו מנשקו שהפכה באופן מעשי את המשך החזקת הנשק מצידו ללא חוקי. בארגון טוענים כי בשל היעדרות השרים השיעים מהישיבה, ההחלטה שהתקבלה בנושא ללא חוקית.
לסיכום, הפתרון שהציגה ממשלת לבנון מאפשר לה להלך בין הטיפות בסוגייה העקרונית של פירוק חזבאללה מנשקו. בכך שקידמה בברכה את התוכנית של צבא לבנון לפירוק הנשק של חזבאללה, אך ללא לוח זמנים ובדרישה לנסיגת ישראל.
ובאשר לישראל – בנסיבות הנוכחיות על ישראל להמשיך ולהלום בחזבאללה על מנת להחלישו ולפרקו מנכסיו, ובמקביל להמשיך לפעול לחיזוק הממשל הלבנוני על מנת שיוכל להתמודד מול חזבאללה ולממש את ההחלטה לפירוק חזבאללה מנשקו. -
INSS reposted
The Jerusalem Post
@Jerusalem_Post
🔴OPINION: ISNAD disinformation campaign used AI & fake Israeli profiles to flood social media. Leaders compared their resilience to "tunnels being destroyed and rebuilt: always returning, sometimes stronger."
www.jpost.com/opinion/article-866115 -
INSS
@INSS_Hebrew
שיקום רצועת עזה בתום המלחמה צפוי לעלות עשרות מיליארדי דולרים, וממשלת ישראל מצפה שסכום זה יגיע ממדינות המפרץ. אך האם אכן מעורבות המפרציות בשיקום מובטחת, ואם כן - באילו תנאים? >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-reconstruction/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איך צריכה ישראל להגיב אם ממדאני יבחר לראשות עיריית ניו יורק?
"משדרים ביטחון", והפעם: ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, מספר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המועמד השנוי במחלוקת של המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק, ועל מה שיש ללמוד מהבחירה בו לגבי יהודי ניו יורק והשינויים במפלגה הדמוקרטית
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
צפו במפה האינטראקטיבית של מרכז הנתונים במכון, המתעדת את פעילות צה״ל בעזה - לרבות תקיפות, אזורי שליטה ופינוי - עם עדכונים שוטפים על בסיס הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים. >>www.inss.org.il/he/publication/gaza-map/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מעמדה של ישראל בארצות הברית נקלע למשבר חסר תקדים.
התמיכה המסורתית נשחקת משמעותית - לא רק בקרב הדמוקרטי, אלא גם בחלק מהרפובליקנים.
כיצד הפגיעה במעמדה של ישראל באה לידי ביטוי, והאם עדיין ניתן לעצור את ההידרדרות? >> www.inss.org.il/he/publication/usa-israel-crisis/ -
INSS
@INSS_Hebrew
לציון חמש שנים לחתימת "הסכמי אברהם", קיים המכון למחקרי ביטחון לאומי כנס מיוחד שבו השתתפו חוקרי המכון ומומחים נוספים. הדיונים עסקו בתרומתם של ההסכמים לצד האתגרים והמגבלות שנלוו להם, ונידונו הצעדים הדרושים לשימורם ולהרחבתם.
לחצו לצפייה בכל מושבי הכנס באתר >> www.inss.org.il/he/event/5-years-normalization/ -
INSS
@INSS_Hebrew
החות'ים משבשים את הכלכלה העולמית - איך הם עושים את זה?
"משדרים [אקסטרה] ביטחון" - רצועת ההעמקה של הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. והפעם, תא״ל (מיל') יובל אילון, איש חיל הים לשעבר וכיום חוקר בכיר במכון, משוחח עם חוקר המכון, ד״ר ירון שניידר, על האתגרים הימיים של ישראל ודרכי ההתמודדות עמם.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
״לפוטין לא אכפת כמה אנשים יהרגו. זה בכלל לא שיקול בחברה הרוסית״
שלוש וחצי שנים כמעט אחרי פרוץ המלחמה של פוטין באוקראינה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרס שטיח אדום בפני נשיא רוסיה. לאחר מכן הוא נפגש עם מנהיגי אירופה ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, וכעת הוא עובד על מפגש משולש – זלנסקי, פוטין וטרמאפ כמתווך.
איזה סוג של תיווך מביא טראמפ למצב הכה מורכב, ועל מה זלנסקי יהיה מוכן להתפשר? האם פוטין יכבד הסכמים, ובכלל, האם יש טעם לכל הדיבורים האלה או שהפסקת אש והסכמים ארוכי טווח כלל לא ריאליים? ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר, ראש תוכנית רוסיה במכון ומי שהיה שגריר ישראל ברוסיה, יענה על הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לאחר המונדיאל, בקטר רוצים אולימפיאדה
יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
קטר אישרה לאחרונה כי היא נמצאת במשא ומתן עם הוועד האולימפי הבין-לאומי בנוגע לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2036. מדובר בחלק מאסטרטגיה קטרית להפוך למרכז עולמי של אירועי ספורט, לאחר שאירחה את גביע העולם בכדורגל ב-2022.
התחרות על אירוח המשחקים האולימפיים צפויה להיות קשה. לצד קטר כבר הכריזו על מועמדותן מדינות רבות, וגם שכנתה הגדולה של ממערב, ערב הסעודית, שוקלת הגשת מועמדות. הסיכויים של כל מדינה מושפעים מגורמים שונים: יכולות כלכליות, ניסיון קודם בארגון אירועי ספורט בינלאומיים, שיקולים פוליטיים בתוך הוועד האולימפי, וכן שאלת הפיזור הגאוגרפי של האולימפיאדות.
אירוח המונדיאל ב-2022 מעניק לקטר יתרון מול יתר המועמדות. קטר נמצאת במוכנות תשתית גבוהה - נשיא הוועד האולימפי הקטרי הדגיש כי 95 אחוזים מהתשתיות הספורטיביות כבר קיימות במדינה. בנוסף, היא מביאה ניסיון מוכח בניהול אירועי ספורט עולמיים. עם זאת, עומדים בפניה גם חסרונות: תדמיתה הבינלאומית נפגעה בשל קשריה עם חמאס, והיא ספגה ביקורת מתמשכת על זכויות עובדים ומהגרי עבודה במונדיאל. בשל אלה, הוועד האולימפי עלול להסס לבחור בה.
בזירה המזרח־תיכונית, תתכן תחרות בינה לבין ערב הסעודית, שכאמור בוחנת אפשרות לארח בעצמה את האולימפיאדה לאחר שנבחרה לארח את המונדיאל ב־2034, באופן שישקף את התחרות האזורית בין שתי המדינות, אך גם את העלייה המשמעותית של המפרץ הערבי כשחקן מרכזי בעולם הספורט העולמי. אפשרות נוספת היא מתן האירוח לשתי מדינות או יותר – קרבתן הגיאוגרפית של ערב הסעודית וקטר יכולה לאפשר להן לארח יחדיו את האולימפיאדה. במקרה כזה, יהיה ככל הנראה גם צורך להעביר את המשחקים לחורף בשל התנאים במפרץ בקיץ.
אם קטר תקבל את אירוח המשחקים האולימפיים (והפאראולימפיים), היא תהיה המדינה המזרח תיכונית הראשונה לעשות כן. היא אומנם נמצאת בעמדה טובה יותר משהייתה לפני שני עשורים, כאשר ניסיונותיה הקודמים לאירוח האולימפיאדה לא צלחו, אך יהיה עליה להתמודד מעתה עם ביקורת על מדיניותה ועם התחרות מצד שכנותיה במפרץ. -
INSS
@INSS_Hebrew
בין אם ינצח בבחירות לראשות העיר ניו יורק או לא, ניצחונו של זוהרן ממדאני בפריימריז הדמוקרטיים בעיר מצביע על מגמה במפלגה שצפויה להערים אתגרים רבים בפני ישראל >> www.inss.org.il/he/publication/mamdani/
-
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
שוחחתי על מנגנון הסנאבפק עם סימה שיין, חוקרת בכירה ב-INSS ולשעבר בכירה במוסד. מה זה בדיוק ומה תנסה איראן לעשות ב-30 הימים הבאים?
@INSS_Hebrew
open.spotify.com/episode/3U9ptOU3If5lD8jVGjOtRi -
INSS
@INSS_Hebrew
במפרץ רוצים אותך! תופעת ויזת הזהב מתרחבת
ד״ר יואל גוז׳נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
באיחוד האמירויות, בבחריין ומעתה גם בעומאן נעשה שימוש בוויזת הזהב ככלי למשיכת הון זר ולחיזוק הכלכלה המקומית. המשותף לשלושת המדינות הוא הרצון להשתמש בוויזות זהב לא רק כהטבה יוקרתית אלא כאמצעי אסטרטגי לגיוון הכלכלה. איחוד האמירויות מובילה בתחום מאז 2019, עם אשרות שהייה ארוכות טווח ל־5 או 10 שנים, הניתנות למשקיעים, יזמים, בעלי מקצועות מבוקשים כמו מהנדסים, רופאים ומדענים, וסטודנטים מצטיינים – וזאת ללא צורך בספונסר מקומי. הוויזה מעניקה יתרונות רבים, ביניהם האפשרות להביא בני משפחה, חופש תנועה מחוץ למדינה, וגישה לשירותי בריאות וחינוך.
בבחריין הושק מסלול המעניק תושבות ומאפשר חיים ועבודה במדינה ופתוח גם למשקיעי נדל"ן. צעד זה נועד לבדל את הממלכה הקטנה מול התחרות הגוברת במפרץ, אולם גם כאן קיימים אתגרים דומים של יצירת כדאיות כלכלית אמיתית למשק המקומי, ושאלות על האפקטיביות של מהלך כזה במדינה בעלת משאבים מצומצמים יותר.
עומאן מצטרפת רשמית למגמה ותשיק החודש תוכנית אשרות ל־5 או 10 שנים. הדרישה הראשונית היא השקעה של לפחות 250 אלף ריאל עומאני – כ־650 אלף דולר – בנדל"ן, יזמות מסחרית או פיקדון בנקאי ארוך טווח. הצעד מגיע דווקא על רקע שיפור מצבה הפיננסי של מוסקט, ירידה בחוב הממשלתי וגידול בפעילות ההנפקות וההשקעות באנרגיות מתחדשות. עם זאת, האתגר עבור עומאן הוא כיצד להפוך את התוכנית לכלי אפקטיבי למשיכת הון איכותי וחדשני, ולא רק להרחיב את ההשקעות המסורתיות בנדל"ן, תוך שמירה על יציבות פיננסית וזהות כלכלית ייחודית מול שכנותיה במפרץ.
מדינות המפרץ מבקשות לא רק לגוון את כלכלותיהן, ולספק למשק המקומי מקצועות חסרים, אלא גם להפוך למרכז בינלאומי לידע מקצועי. יחד עם זאת, הן נבדלות במבנה התוכנית, באפשרויות ההשקעה ובדרישותמהמבקשים. על שלשת המדינות לאזן בין הרצון למשוך משקיעים לבין הביקורת הציבורית והבינלאומית על כך שמדובר למעשה בהפיכת תושבות למוצר פיננסי. לכך מצטרפים חששות מפני הלבנת הון, לצד שאלה עד כמה הכספים המוזרמים מייצרים ערך כלכלי ממשי ולא רק פעילות ספקולטיבית בשוק הנדל"ן. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר אוגוסט של ה-INSS:
61% מהציבור הישראלי מאמינים כי ניתן להשיב את כל החטופים רק באמצעות הסכם הכולל את סיום המלחמה. הקליקו לתוצאות המלאות >> www.inss.org.il/he/publication/survey-august-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
לאכזבת איראן, מוסקבה ובייג'ינג הסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן. איפה עומדים היחסים בין השלוש כיום? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-china-russia/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר אוגוסט של ה-INSS:
לראשונה מאז תחילת המלחמה, יותר ממחצית מהציבור הישראלי מאמין כי לא קיים שיתוף פעולה יעיל בין הדרג המדיני ובין הדרג הצבאי בניהול המלחמה. הקליקו לתוצאות המלאות >> www.inss.org.il/he/publication/survey-august-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד ניתן יהיה לתרגם את הישגי צה״ל במלחמה מול חזבאללה והתפוררות הציר השיעי למציאות בטחונית חדשה בגבול הצפוני, ועל איזה עקרונות על ישראל להתעקש בכל מחיר? נייר מדיניות חדש מציע תוכנית מדורגת שמשלבת בין מעשה צבאי מתמיד לבין מהלכים מדיניים וכלכליים במטרה לייצר מערכת יחסים חדשה עם מדינת לבנון >> www.inss.org.il/he/publication/israel-lebanon-policy-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מאז עליית א-שרע לשלטון, קטר ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך שיקום סוריה. באמצעות שילוב דיפלומטיה עם אסטרטגיה כלכלית "מלמטה-למעלה", היא מציבה חלופה למדינות המפרץ האחרות בהקשר ייצוב סוריה החדשה. עם זאת, המדיניות הנ"ל טומנת בחובה סיכונים, גם למשטר א-שרע, וגם לקטר עצמה>> www.inss.org.il/he/publication/qatar-syria/
-
INSS
@INSS_Hebrew
השעון מתקתק לקראת החזרת סנקציות האו"ם על איראן
סימה שיין, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
חלון הזמן של איראן הולך ונסגר לקראת מימוש החלטת מדינות ה-E3 (בריטניה, צרפת, גרמניה) להפעיל את סעיף החזרת סנקציות האו"ם, ה"snapback". סעיף זה, שתוקפו עומד לפוג ב-18באוקטובר הקרוב, מאפשר לכל מדינה ששותפה להסכם הגרעין (ה-JCPOA) להחזיר את הסנקציות אם איראן תיחשב כלא עומדת בדרישות ההסכם, וללא הצבעה חדשה (מונע זכות וטו). מהלך כזה יחזיר את אמברגו הנשק העולמי, הגבלות על הטילים ואמצעים אחרים שהוסרו ב-2015.
המגעים בין איראן לאירופאיות בנושא התקיימו בחצי השנה האחרונה, במקביל לסבבי השיחות שהתקיימו בין איראן לארה"ב, ועוד לפני התקיפה הישראלית והאמריקאית את תוכנית הגרעין האיראנית ביוני האחרון. הדרישה של האירופאיות נצמדה לזו של האמריקאיים ולפיה איראן תוותר על העשרה באדמתה. במגעים הראשוניים איימה טהראן שאם סעיף ה"סנפבק" יופעל היא תנקוט בצעדי תגובה קשים, ביניהם איימה בהעשרה לרמה צבאית ו/או עזיבה של אמנת ה-NPT. כיום לאחר הפגיעה הקשה בתוכנית הגרעין "ארגז הכלים" של איראן ריק למדי. בימים האחרונים עלה הרעיון של סגירה סלקטיבית של מיצרי הורמוז בפני ספינות של ארה"ב ושלוש האירופאיות, מהלך שעשוי להקפיץ את מחירי הנפט, שלהערכת טהראן יגרום לחשש בארה"ב.
לקראת המועד האחרון שהוצב בפני איראן, סוף החודש, מנהל שר החוץ האיראני מגעים אינטנסיביים. בשיחות שהתקיימו לאחרונה עם האירופאיות הן הביעו נכונות להאריך את המועד להפעלת ה"סנפבק", בחצי שנה, ובתנאי שאיראן תחזור למו"מ עם וושינגטון ותאפשר פיקוח של סבא"א. בשלב זה, איראן מסרבת לתמוך בהארכת מועד הפעלת ה"סנפבק" ודורשת את פקיעתו, תוך שהיא מבהירה כי אין לאירופאיות את הזכות החוקית והמוסרית (תמיכתן בתקיפה הצבאית הישראלי-אמריקאית) להפעלתו. במקביל, איראן מצפה לתמיכתן של רוסיה וסין שאכן התייצבו בהתבטאויות של שר החוץ הרוסי ושל הנציג הרוסי בסבא"א בתמיכה ברורה באיראן, וסין אף הגישה מכתב למועצת הביטחון המתנגד למהלך, והזהירה כי חידוש הסנקציות עלול להסתכן בהשלכות "קטסטרופליות ובלתי צפויות".
המדיניות האיראנית מצויה במחלוקת פוליטית חריפה בין אלה התומכים, בלית ברירה, בהשעיית העשרה וחידוש דיאלוג עם ארה"ב כמוצא היחיד למניעת החמרה במצב הכלכלי ולאיום המרחף לחידוש העימות הצבאי עם ישראל, לבין השמרנים, בהובלת המנהיג ומשמרות המהפכה, המסרבים להיכנע לדרישה לה לא היו מוכנים לפני המלחמה. בימים הקרובים אמורים האיראנים והאירופאיות להיפגש בווינה (26 אוגוסט) לשיחות מכריעות. ללא תמורה איראנית משמעותית תאלצנה האירופאיות להתקדם בתהליך להחזרת סנקציות האו"ם שיחמיר את מצבה הכלכלי של איראן, יפגע בסיכויים להחזרת פיקוח סבא"א על אתרי הגרעין והחומר המועשר ויחריף גם את המתיחות הצבאית באזור. -
INSS
@INSS_Hebrew
הדרמה הפוליטית שמטלטלת את איראן
ד״ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, כותב:
ההצהרה שפרסמה השבוע "חזית הרפורמות" באיראן, וכללה רשימת דרישות לשינויים מרחיקי לכת במדיניות הפנים והחוץ של איראן, עוררה עניין רב גם מצד אמצעי תקשורת בישראל. רשימת הדרישות כללה, בין היתר: חידוש המו"מ עם ארצות הברית, השעיית העשרת האורניום בתמורה להסרת הסנקציות, שחרור כל האסירים הפוליטיים, ביטול קוד הלבוש האסלאמי והרחקת משמרות המהפכה ממעורבות פוליטית.
האם מדובר בהתפתחות מעניינת? בהחלט כן. היא משקפת את השיח הנוקב, שהתנהל תמיד באיראן בין המחנות הפוליטיים המרכזיים (שאינם עשויים מקשה אחת): שמרנים-רדיקליים ופרגמטיים-רפורמיסטים. השיח שב והתחדש ביתר שאת מאז סיום המלחמה. הדרישה ל"שינוי פרדיגמטי", שהועלתה מיד לאחר המלחמה על ידי אנשי אקדמיה, מומחים ופעילים פוליטיים, בעיקר מקרב החוגים הפרגמטיים באיראן, מבטאת הכרה מצדם הן בצורך הדחוף לספק פתרונות למשברים הגוברים מבית, ובראשם המשבר הכלכלי, באמצעות שינויים במדיניות הפנים והחוץ, והן בהזדמנות שנוצרה, לטענתם, בעקבות המלחמה, לביצוע השינויים הנדרשים תוך ניצול ההתגייסות הציבורית סביב תחושת פטריוטיות ולאומיות שבאה לידי ביטוי במהלך המלחמה.
יתרה מזו, הרפורמיסטים רואים בעת הנוכחית – תקופה של הפקת לקחים והיערכות לעידן שלאחר מות ח'אמנהאי – הזדמנות מחודשת לחיזוק מעמדם הפוליטי. זאת, לאחר שהודרו בשנים האחרונות מתהליכי קבלת ההחלטות באיראן. לא ייפלא אפוא כי הצהרת החזית עוררה ביקורת חריפה מצד הימין השמרני ואף האשמות בדבר "בגידה" ונכונות לכניעה לתכתיבי המערב.
אף על פי כן, השאלה המרכזית שיש לשאול היא האם יש בהצהרה זו משום ביטוי לשינוי במאזן הכוחות הפוליטיים בצמרת השלטונית בטהראן. בעניין זה יש להדגיש כי מוסדות השלטון מתאפיינים כיום, גם לאחר ניצחונו של מסעוד פֶּזשכיאן בבחירות לנשיאות בשנה שעברה, בדומיננטיות שמרנית. גם בחירתו לאחרונה של עלי לאריג'אני, שמרן פרגמטי בעצמו, כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי לא שינתה באופן מהותי את מאזן הכוחות.
יתרה מכך, בשונה ממה שנכתב בחלק מהדיווחים בימים האחרונים, "חזית הרפורמות" אינה "סיעתו של הנשיא". חלקים ממנה (מדובר בקואליציה של גופים ומפלגות) אמנם תמכו במועמדותו של פֶּזשכיאן, משום שראו בו "הרע במיעוטו", במיוחד בהשוואה ליריבו סעיד ג'לילי, המזוהה עם "חזית העמידה האיתנה", סיעת הימין הרדיקלי-מהפכני. ג'לילי, אגב, נותר עדיין אחד משני נציגיו של המנהיג במועצה העליונה לביטחון לאומי.
זאת ועוד, אפילו בקרב המחנה הפרגמטי וחלק מתומכי הנשיא נשמעו בימים האחרונים הסתייגויות מהצהרת החזית, בטענה כי היא מחלישה את הנשיא דווקא בימים מאתגרים אלה שלאחר המלחמה, ועלולה לשרת את החוגים הרדיקליים.
חשוב מכך, בשנה האחרונה – וגם מאז המלחמה – ניכרים מאמצים מצד הממשלה ואף מצד המועצה העליונה לביטחון לאומי להפיג את המתח בין השלטונות לציבור, כדי למנוע את חידוש המחאה. כך, למשל, השעתה המועצה את יישום הצעת החוק שעברה במג'לס, שכללה החרפת סנקציות על הפרת קוד הלבוש האסלאמי מצד נשים. לאחרונה החליטה הממשלה שלא ליישם הצעה אחרת, שקראה להחרפת המגבלות על פרסום תכנים רגישים ברשתות החברתיות. גם מינויו של לאריג'אני כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עשוי להתפרש כמסר פייסני מצד השלטונות.
עם זאת, הדיכוי הפוליטי והאזרחי לא זו בלבד שלא נפסק אלא אף התגבר מאז המלחמה, לרבות גל מעצרים המוני והוצאות להורג. כמו כן, לא ניכר כל שינוי במעמדו של הנשיא ביחס למוקדי הכוח האחרים באיראן, ובמיוחד ביחס ללשכת המנהיג ולמשמרות המהפכה.
בנוסף על כך, לא ניכר לעת עתה כל שינוי במדיניות החוץ האיראנית: טהראן אינה מפגינה רצון של ממש לחדש את המו"מ עם ארצות הברית לקראת הסדרה אפשרית בסוגיית הגרעין, עומדת בסירובה לחדש את פעילות הפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולא נסוגה מהמשך מחויבותה לשלוחיה ב"חזית ההתנגדות" – בלבנון, בעיראק, בתימן ובזירה הפלסטינית.
בשורה התחתונה, מלחמת 12 הימים עוררה באיראן שיח מחודש סביב הלקחים שיש להפיק ממנה הן בזירה הפנימית והן בזירת מדיניות החוץ. שיח זה משקף את מאבקי הכוחות והוויכוחים המתמשכים מזה שנים במערכת הפוליטית ובציבוריות האיראנית.
עם זאת, אין בשלב זה כל אינדיקציה לשינוי מהותי במערך הפוליטי ובמאזן הכוחות בצמרת השלטונית, וספק רב אם ייתכנו תמורות מהותיות ומשמעותיות כל עוד לא חל שינוי של ממש במשטר האיראני, ובמיוחד בחילופי המנהיג העליון.
@RZimmt -
INSS
@INSS_Hebrew
בין ויכוחים פנימיים ללחצים חיצוניים: איך מתמודדים הזרמים באיראן עם שאלת עתיד תוכנית הגרעין?
בפרק זה של משדרים ביטחון, ד״ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון, סוקר עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את תהליך הפקת הלקחים האיראני בחודשים שלאחר המלחמה מול ישראל.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@manuelbaz @RZimmtThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ג'קרטה לפני ריאד?
חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, כותב:
אינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם, מגבירה את המעורבות הישירה שלה בסוגיה הפלסטינית. במסגרת זאת, היא החלה השבוע, באישור ישראל, להצניח סיוע הומניטרי ברצועת עזה. בנוסף, לאחרונה דווח שאינדונזיה נאותה לקלוט לשטחה פצועים פלסטינים מרצועת עזה. האם צעדים אלו הם הומניטריים גרידא או שיש להם ממד מדיני?
על רקע הציפיות להרחבת מעגל הנורמליזציה בתום המלחמה עולה שמה של אינדונזיה. בין ירושלים וג'קרטה קיימים קשרים עקיפים בין היתר בתחומי התיירות, המסחר והטכנולוגיה. אולם, העמדה הרשמית של ג'קרטה נותרה מחויבת לקונצנזוס מוסלמי, בהתאם לקו של ארגון הועידה האסלאמית (היושב בג'דה) והיא מציבה התקדמות בסוגיה הפלסטינית כתנאי מוקדם לנורמליזציה.
ערב הסעודית היא מדינת מפתח בהקשר האינדונזי. הממלכה ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב הקונצנזוס האסלאמי בסוגיה והיא מחזיקה בהשפעה דיפלומטית וכלכלית על אינדונזיה. בתום המלחמה, אם ריאד תצעד לקראת נורמליזציה עם ישראל, היא עשויה להקל על אינדונזיה להצטרף למהלך, אך הפעם עם יכולת טובה יותר להתמודד עם ביקורת בזירה האסלאמית. תקדים סעודי עשוי להעניק לאינדונזיה, ולמדינות אחרות, תעודת הכשר.
נורמליזציה ישראלית-סעודית תפעיל לחץ על ג'קרטה לבחון את עמדותיה. ריאד עשויה לנצל את קשריה עם ג'קרטה כדי לרכך עמדות מוסלמיות כלפי ישראל, למשל באמצעות פורומים אסלאמיים בינלאומיים, או בקידום יוזמות אזרחיות־כלכליות בהובלת ערב הסעודית, הכוללות גם את ישראל.
יתכן גם תרחיש הפוך, ולפיו ג'קרטה מקדימה את ריאד. לפני המלחמה, דווח שגובשו הבנות לגבי הצטרפות אפשרית של אינדונזיה ל"הסכמי אברהם". אולם, מאז נערכו הפגנות ענק נגד ישראל ובג'קרטה הביעו תמיכה חד-משמעית בפלסטינים. סיום המלחמה ומתן אופק מדיני בנושא הפלסטיני עשויים להקל על אינדונזיה לנרמל את יחסיה עם ישראל לפני או במקביל לערב הסעודית.
מה עוד עשוי להשפיע על עמדת ג'קרטה? ארצות הברית. אינדונזיה צפויה לבקש תמורות בינלאומיות בעד נורמליזציה עם ישראל, כמו תמיכה בחברותה ב-OECD, סיוע ביטחוני וכלכלי מצד ארה"ב. נרמול יחסי ישראל עם המדינה המוסלמית הגדולה ביותר היא אפשרית ואף תיטיב עם הממלכה, בכך שתעניק לגיטימציה אסלאמית רבה לכל צעד שלה מול ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
קמפיין "איסנאד" הוא מאמץ מתוחכם ורחב היקף של התערבות זרה, שעומדת מאחוריו תנועה עממית לכאורה, המזדהה עם האחים המוסלמים, ומטרתו לסייע לחמאס במלחמתו בישראל ברצועת עזה באמצעות השפעה תודעתית רחבה ברשתות החברתיות. איך זה עובד? >> www.inss.org.il/he/publication/isnad-iran-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת "חרבות ברזל" פרצה בעידן של שגשוג בתהליכי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, כאשר נדמה היה שהשלום עם ערב הסעודית ממתין מעבר לפינה.
מתקפת ה-7 באוקטובר שינתה את התמונה: יחסי ישראל עם מצרים וירדן נקלעו לשפל עמוק בממד המדיני ואילו 'הסכמי אברהם' עלולים להפוך בהדרגה משלום חם לשלום קר.
נייר מדיניות חדש מציע פרידגמה שיכולה לשמש תשתית להשבת הנורמליזציה למסלולה - צעד שיכול להוות בסיס לתהליכי שיקום ואינטגרציה אזוריים, ולסמן את הניצחון האמיתי על חמאס וציר ההתנגדות. לחצו לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/normalization-lane/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מאבקי התעופה במפרץ
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, כותב:
כחלק מחזון 2030, ערב הסעודית משקיעה הון רב במטרה להפוך לצומת תחבורה ולוגיסטיקה בינלאומי ואף למשוך 150 מיליון תיירים עד סוף העשור. במסגרת זו הכריזו רשויות התעופה בממלכה על הקמת חברת תעופה נוספת, במודל לואו-קוסט, שתפעיל קווים פנימיים ובינלאומיים.
ההכרזה על חברת התעופה החדשה מפתיעה, שכן רק ב-2023 הכריז מחמד בן-סלמאן על הקמת חברת תעופה לאומית חדשה, Riyadh Air, הצפויה להתחיל לטוס כבר השנה, במטרה מוצהרת להתחרות ב"שלוש הגדולות" במפרץ: Emirates, Qatar Airways, and Etihad Airways.
חברות אלה, שמושבן בדובאי, דוחא ואבו-דאבי, הפכו את נמלי הבית שלהן למוקדי מעבר בינלאומיים מרכזיים, והן מתחרות בחברות תעופה ותיקות באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה. Riyadh Air עתידה לפעול לצד חברת התעופה הסעודית הוותיקה, Saudia, הנמצאת בעצמה בתהליך שדרוג הצי שלה ומתחדשת ב-118 מטוסי איירבוס ובואינג.
מבחינה גיאופוליטית, התחרות המתעצמת היא לא פחות מאשר שאיפה לריבונות על נתיבי מסחר. הדבר רלוונטי במיוחד לנוכח המשקל הכלכלי של מזרח הממלכה, שם תמוקם חברת הלאו-קוסט החדשה, הכולל ריכוז שלתשתיות נפט, זיקוק ושינוע. בראיית הממלכה, זהו צעד שמבקש להסיט את זרימת התנועה האווירית מדובאי ודוחא, ומהווה איתות לרצון של ערב הסעודית להשיב לעצמה נתח שוק על חשבון שכנותיה. התרחבות התחרות בתחום קשורה אומנם לביקושים גוברים אך בפניה אתגרי תפעול בתנאי אקלים קשים ורגישות לשיקולים גיאופוליטיים אזוריים.
מפת התעופה במפרץ משתנה בקצב מהיר המשקף לא רק שינויים בכוחות השוק אלא גם שאיפות לאומיות עמוקות. התחרות בענף התעופה בין ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות אינה רק מאבק מסחרי גרידא. שליטה במסדרונות אוויריים, במוקדי מעבר ובזרימת נוסעים משפיעה לא רק על גיוון כלכלי, אלא גם על הקרנת עוצמה רכה.
היכולת לארח אירועים עולמיים, למשוך השקעות, ולהקל על תנועת תיירות ועליה לרגל משתלבת בנרטיבים גיאופוליטיים רחבים יותר. מדינות המפרץ משתמשות בתעופה כאמצעי לשמירה על עצמאות כלכלית ונראות בינלאומית. אולם, מאחורי הכותרות התפעוליות מסתתר סיפור רחב יותר על הקרנת עוצמה, גיוון כלכלי ומיצוב אסטרטגי בתוך המפרץ ומחוצה לו. -
INSS
@INSS_Hebrew
אמריקאי, אירופי - או דווקא טורקי: טורקיה נדרשת לחדש את צי מטוסי הקרב שלה - אבל אף אופציה אינה אידיאלית. מה הן הדילמות העומדות בפניה, ואיך צריכה ישראל להיערך? >> www.inss.org.il/he/publication/turkish-jet/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ביקור נשיא איראן בפקיסטאן: חיפוש הזדמנויות במציאות מאתגרת
חנה ליברמן אלמו, עוזרת מחקר ורכזת תוכנית איראן במכון, כותבת:
ביקורו המדיני הראשון של הנשיא מסעוד פזשכיאן בפקיסטאן בתחילת אוגוסט 2025 מבטא מאמץ מצד איראן לייצב את גבולה המזרחי ולהפוך אותו מאזור של מתיחות מתמשכת למרחב של שותפות והזדמנויות כלכליות. הגבול בין איראן לפקיסטאן, במיוחד באזור בלוצ'יסטאן, מהווה מזה זמן רב מקור לחיכוך הנובע מ פעילות של תנועות בדלניות מיליטנטיות וגורמים פליליים חוצי גבולות. בראשית 2024 הגיעה המתיחות בין שתי המדינות לשיאה, כשאיראן שיגרה טילים לעבר יעדים של התנועה הבדלנית הבלוצ'ית "ג'יש אל-עדל" בשטח פקיסטאן בתגובה למתקפה קטלנית של פעילי התנועה בראסק שבמזרח איראן. פקיסטאן הגיבה בתקיפות אוויריות, אך המשבר דעך במהירות.
ביקור הנשיא משתלב במאמצי איראן לחזק את קשריה האזוריים, במיוחד לאור האתגרים המשמעותיים בפניהם היא ניצבת בזירה האזורית (הן במזרח התיכון והן בדרום הקווקז) והשלכות המלחמה עם ישראל וארצות הברית. טהראן חותרת להצטייר כשותפה קונסטרוקטיבית, בין היתר באמצעות הצעתה לתווך בין הודו ופקיסטאן. פקיסטאן מצדה גינתה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות והביעה תמיכה בפתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין ובזכותה של איראן לתוכנית גרעין אזרחית.
במהלך הביקור נחתמו שנים-עשר הסכמים בילטרליים, שנועדו לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, לרבות בתחומי המסחר, האנרגיה והתשתיות. איראן, שכבר הצטרפה ליוזמת ה-BRI (Belt and Road Initiative) ולארגון ה-SCO (Shanghai Cooperation Organization), רואה בשיפור הקשרים עם פקיסטאן הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה במסגרת מסדרון סין-פקיסטאן (CPEC). בנוסף על כך, שתי המדינות אותתו על רצונן להתקדם בכיוון של הרחבת שיתופי הפעולה האזוריים, ובכלל זה סביב השקעות בנמל גוואדר ובנמל צ’אבהאר, שמעוררות רגישות על רקע היריבות בין הודו ופקיסטאן.
בהקשר רחב יותר ניתן לראות את ההתפתחות ביחסים בין איראן לפקיסטאן גם בהקשר לתחרות הגלובלית. שתי המדינות מעמיקות את קשריהן עם סין, בעוד שוושינגטון חותרת להשקיע במגזר הנפט של פקיסטאן, ובכלל זה בבלוצ'יסטאן הפקיסטאנית. איסלאמאבאד חותרת להדק את יחסיה עם ארצות הברית (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשני ביקורים של רמטכ"ל פקיסטאן בארצות הברית בחודשים האחרונים) מבלי לפגוע בקשריה עם סין ועם איראן. בהקשר זה, פקיסטאן מציבה את עצמה כגורם מתווך אפשרי בין טהראן לוושינגטון.
בכל מקרה, ספק אם יהיה ניתן לקדם באופן משמעותי את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות בהעדר הקלה משמעותית בסנקציות על איראן, ובמיוחד בתרחיש של החרפתן בעקבות הפעלת מנגנון ההדק (סנאפבק) בשבועות הקרובים. -
INSS
@INSS_Hebrew
כשלון המאמץ להביא לשחרור החטופים באמצעות לחץ צבאי או גיבוש הסכם מחייב דיון בשאלה: מה על ישראל לעשות כעת?
נייר מדיניות חדש מציע ניתוח למצב המתהווה לנגד עינינו ומסכם אותו בהמלצה שמציעה מדיניות חדשה ומותאמת >> www.inss.org.il/he/publication/war-policy-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מהו ההסבר לזעם שחשים רבים בעולם הערבי כלפי חמאס?
פרק נוסף של ״משדרים בטחון״, ובו מספר יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הכעס הגובר שהוא מזהה בשיח של הוגים ואינטלקטואלים ערבים כלפי חמאס וההתנגדות האלימה.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיבוש עזה: שלושה חוקרים, שלוש נקודות מבט
"אין דבר כזה, הכרעה צבאית של חמאס. כוח גרילה חמוש, החלום שלו זה שהאויב החזק שלו ישב בתוך השטח ויחזיק. זה השלב שבו גרילה פורחת."
- עפר שלח, ראש תוכנית "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון למחקרי ביטחון לאומי, על החלטת הקבינט להיכנס לעיר עזה
מתוך פרויקט מיוחד של הפודקאסט ״משדרים ביטחון״: שלושה מחוקרי המכון משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים נקודות מבט שונות על הסוגייה הבוערת ביותר כרגע: כיבוש עזה.
כל פרקי הפרויקט זמינים לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיבוש עזה: שלושה חוקרים, שלוש נקודות מבט
"אתה לא יכול לתכנן משימה שסותרת את המטרה"
- תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, על הדילמה של הרטמכ"ל נוכח החלטת הקבינט להרחבת הפעולה בעזה.
מתוך פרויקט מיוחד של הפודקאסט ״משדרים ביטחון״: שלושה מחוקרי המכון משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים נקודות מבט שונות על הסוגייה הבוערת ביותר כרגע: כיבוש עזה.
כל פרקי הפרויקט זמינים לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
פסגת טראמפ-פוטין: נקודת מפנה או המשך הדרך?
ד׳׳ר ג׳סי ויינברג והשגריר ארקדי מיל-מן כותבים:
הפסגה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הייתה מלאה בסימבוליות וכבוד הדדי. למרות שתוכננה להמשך כ-6-7 שעות, היא הסתיימה אחרי פחות מ-3 שעות ובניגוד לתכנון המקורי לא כללה ארוחת ערב משותפת. הפסגה הוכנה בצורה חפוזה לאחר ביקור השליח המיוחד ויטקוף במוסקבה ב-6 באוגוסט, כאשר שני הצדדים ניסו להפחית ציפיות מהמפגש שאת תוצאותיו היה קשה לחזות מראש.
הנשיא טראמפ הכריז לפני הפסגה כי מטרתו העיקרית היא לקדם משא ומתן להפסקת אש זמנית שיכולה להוביל לסיום המלחמה. אך הסתבר במהרה כי טראמפ אימץ את הגישה הרוסית והכריז שוושינגטון מדלגת על הפסקת אש מיידית וחותרת להסכם סיום המלחמה בר קיימא. בניגוד לקו התקיף שנקט טראמפ לאחרונה בכל הנוגע להטלת סנקציות חריפות על רוסיה ושותפותיה, הנושא לא הוזכר כלל. טראמפ למעשה מנסה להציג את הפסגה כהצלחה רבתי למרות העדר פרטים מדויקים המצביעים על הישגים כלשהם.
הנשיא פוטין בהגיעו לפסגה רצה להשיג יציאה מהבידוד הבינלאומי מצד המערב לאחר יותר משלוש שנים ולהחזיר לרוסיה תדמית של מעצמה שווה ערך לארצות הברית. כמו-כן לפוטין היה חשוב למנוע הפסקת אש זמנית כדי להמשיך את השתלטותה של רוסיה על שטחים נוספים באוקראינה. הוא עדיין מאמין כי צבא רוסיה מסוגל להכריע בשדה הקרב. למעשה, הנשיא הרוסי הצליח להסיט את השיח לדרישות המקסימליות שלו שבבסיסן ״בעיות השורש״ של הסכסוך באוקראינה, קרי אינטרס רוסי מובהק לבטל את ריבונותה של אוקראינה.
על פי דיווחים בתקשורת, סבור טראמפ אחרי הפסגה באלסקה שניתן לנהל משא ומתן מהיר להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בתנאי שהנשיא זלנסקי יסכים לוותר על שטח של אזור דונבאס שלא נכבש על ידי רוסיה בנוסף לשטחים שכבר נכבשו על ידה. בתמורה, רוסיה תבטיח להקפיא את הפעילות הצבאית בקווי החזית באזורי חרסון וזפוריז׳יה. בשלב זה קשה לאמת את התחושות של טראמפ, אך יתכן והמדובר בנקודת מפנה במלחמה זו מפרספקטיבה אמריקאית. טראמפ שואף לכנס פסגה משולשת עם פוטין וזלנסקי, ברם כעת אין הצעה קונקרטית על הפרק.
בניגוד לממשל ביידן, אשר דגל בגישה לפיה ״המשא ומתן על אוקראינה אינו מתקיים בלי אוקראינה״, הממשל הנוכחי יצר תקדים אשר שינה את כללי המשחק והעמיד את האוקראינים ואת האירופאים בפני אתגרים חדשים. ביום שני אמור להתקיים מפגש בבית הלבן בין הנשיא טראמפ לבין הנשיא זלנסקי ומנהיגים אירופאיים שידונו על ההשלכות של הפסגה באלסקה, כולל ערבויות ביטחוניות אפשריות לאוקראינה. נושא הערבויות הוא טעון ומורכב ביותר משום שיישומן בשטח תלוי בגורמים שונים ובקשיים לוגיסטיים לא מבוטלים.
מנקודת ראותה של מוסקבה, התוצאות של המפגש הנשיאותי מאפשרות להמשיך בדרך שהתווה פוטין עם תחילת המלחמה באוקראינה, ורוסיה לא מתכוונת לעצור בחזית האוקראינית בטווח הנראה לעין. -
INSS
@INSS_Hebrew
האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה הצית דיון סוער בישראל, בעולם, וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי.
בפרויקט מיוחד של הפודקאסט ״משדרים ביטחון״, משוחחים שלושה מחוקרי המכון עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים נקודות מבט שונות על הסוגיה הבוערת ביותר כרגע: כיבוש עזה.
לחצו לצפיה או האזנה לכל פרקי הפרויקט:
www.inss.org.il/he/gaza-podcast-project/This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מהן המשמעויות וההשלכות של השינויים הארגוניים האחרונים שנעשו במסגרת הפקת הלקחים ממלחמת 12 הימים עם ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/snsc-changes/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ב־7 באוקטובר 2023, חמישים שנה ויום לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הופתעה ישראל שוב בפלישת אויב לשטחה. כמו אז, גם הפעם צעדה בעיוורון אל היום הגורלי, ומנהיגיה הוכיחו שמי שאינו לומד מההיסטוריה, סופו לחזות בה חוזרת על עצמה.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לשגות פעם נוספת כפי ששגתה באוקטובר 1973 ובאוקטובר 2023; אם לא תפנים את לקחי שני האירועים, היא תגלוש במדרון המוביל אל האסון הבא.
לפרסומו המלא של גיא חזות >>
www.inss.org.il/he/publication/history/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן נמצאת בצומת החלטות קריטי בנוגע לתוכניתה הגרעינית – והזמן דוחק. מהן האפשרויות שעל הפרק? >> www.inss.org.il/he/publication/strategic-catch/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מערכת ה-CHAMP היא פרויקט אמריקאי לפיתוח נשק מבוסס גלי מיקרו המותקן על טילי שיוט. איזה עוד סוגים של פצצות אלקטרומגנטיות קיימים, ומה זה בעצם אומר? המדריך המלא לכל מה שצריך לדעת על הנשק עם הפוטנציאל השיתוק ההרסני >> www.inss.org.il/he/publication/electromagnetic/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מאז ה-7 באוקטובר, סין הגבירה את תמיכתה בפלסטינים בזירה הבינלאומית ונמנעה בעקביות מגינוי חמאס, חזבאללה, איראן והחות'ים. במקביל, היא ממשיכה לקיים קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם ישראל, ואף מעמיקה אותם. מה מרוויחה סין מהסתירה בין השיח הגלוי למדיניות בפועל? >> www.inss.org.il/he/publication/china-middle-east-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בשנים האחרונות נרשמה בעולם עליית מדרגה בעיסוק במרחבי הים בכלל, ששבים ועולים למרכז הבמה העולמית בשל מרכזיותם בסכסוכים הבולטים המתרחשים כיום ברחבי העולם, ומעלים פעם נוספת את חשיבותו של המרחב הימי לכלכלת העולם.
מזכר חדש מספק תובנות ורעיונות שיפתחו את ההבנה, ההזדמנויות והאתגרים במרחבי הים האדום ויסייעו להכללת המרחב בתפיסת הביטחון העדכנית של מדינת ישראל. לחצו לקריאה >> www.inss.org.il/he/publication/red-sea/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן לא מתאוששת מהמלחמה מול ישראל וארה״ב - והאזרחים לא מרוצים.
@BeniSabtiThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר יולי של ה-INSS:
אומנם 62% מהציבור הישראלי שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד מההישגים הצבאיים של ישראל באיראן, אך 61% מאמינים כי ישראל תידרש לחדש את המלחמה נגד איראן כבר בשנה הקרובה. לתוצאות המלאות היכנסו >> www.inss.org.il/he/publication/survey-july-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
חיזבאללה יוותר על ההתנגדות לישראל? לא כל כך מהר
פרק נוסף של ״משדרים ביטחון״ ובו חוקרי המכון, אורנה מזרחי ויורם שוויצר, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס על התוכנית הלבנונית לפירוק חיזבאללה מנשקו ועל מצבו של ארגון הטרור אחרי המכה הקשה שספג.
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
חזבאללה נדחק לפינה ודוחה את החלטת ממשלת לבנון לפרקו מנשקו
חוקרי המכון, אורנה מזרחי וד״ר מורן לבנוני, כותבים:
בתום ישיבת ממשלת לבנון שהתקיימה ב-5 באוגוסט, שהוגדרה כמושב חריג וגורלי לדיון ביישום איסוף הנשק הבלתי חוקי שנמצא ברשות המיליציות הלבנוניות, ובראשם חזבאללה, הציג ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, את החלטה שנתקבלה לפיה על צבא לבנון להכין עד סוף אוגוסט תוכנית לאיסוף הנשק מהמליציות עד סוף שנת 2025. ברקע להחלטה – ויכוח פנימי נוקב בחודשים האחרונים בין מתנגדי חזבאללה, הדורשים את פירוקו של הארגון מנשקו בטענה כי הוא מסבך את לבנון במלחמות לא לה, לבין חזבאללה, העומד בסירובו לוותר על נשקו.
אימוצה של החלטה יוצאת דופן זו התאפשרה בעיקר בשל חולשתו של חזבאללה בעקבות המלחמה, ובצד בחירתה של הנהגה חדשה בלבנון בהובלת הנשיא עוון וראש הממשלה סלאם, אשר חרטו על דגלם לפעול לחיזוק ריבונותה של לבנון. הנהגה זו מבינה כי פירוק חזבאללה מנשקו הינו צעד חיוני בדרך לתיקון המצב בלבנון, אך מתקשה לעשות זאת ונדחפה לקדם את הנושא בעיתוי הנוכחי בניסיון למנוע הדרדרות נוספת מול ישראל.
חזבאללה פעל ערב כינוס הממשלה למניעת אימוץ החלטה זו וצפוי כי יפעל גם בהמשך להכשלת המאמצים ליישומה. בארגון, המנסה שלא להתעמת עם ההנהגה הוחלט לאחר התלבטות להשתתף בישיבה ולא להחרימה, אך לבסוף השרים השיעים פרשו מהדיון הסוער לפני ההצבעה. במקביל לישיבת הממשלה שודר נאום לוחמני של מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, שטען כי מדובר בכניעה של ממשלת לבנון לתכתיב האמריקאי- סעודי וההחלטה היא בגדר בגידה במולדת. הוא הכריז שוב כי חזבאללה לא ימסור את נשקו, שהוא הגורם המרתיע את ישראל, בטרם תצא ישראל מכל שטחי לבנון, תפסיק את תקיפותיה ותשיב את שבויי המלחמה שברשותה. קאסם גם הוסיף ואיים, כי אם ישראל תמשיך לתקוף, יפלו טילים בעומק שיטחה. בתגובה רשמית להחלטה טען חזבאללה, כי מדובר בחטא של ממשלת לבנון. על פי ההודעה, ההחלטה סותרת את החוקה הלבנונית, מחלישה את לבנון מול התוקפנות הישראלית-אמריקנית, ומהווה חלק מאסטרטגית הכניעה. עוד נאמר, כי יציאת שרי חזבאללה ואמל מהישיבה מהווה דחייה של ההחלטה והארגון יתייחס אליה כאילו אינה קיימת.
למרות הספקנות הרבה והמוצדקת לגבי יכולתם של ממשלת לבנון וצבא לבנון החלשים לעמוד ביעד שהוגדר בהחלטת הממשלה של איסוף הנשק מכל המליציות ובמיוחד חזבאללה תוך מספר חודשים, הרי שהחלטה זו מצביעה על רצון ההנהגה הלבנונית לבסס את ריבונות לבנון ועל הבנתה, כי מעמדו העצמאי של חזבאללה מהווה אבן נגף מרכזית בדרך לתיקון מצבה של לבנון. כזכור, סוגיית פירוק הנשק של חזבאללה מהווה דרישה מרכזית במסגרת התוכנית האמריקנית שהוצגה ללבנונים על ידי השליח תומס ברק וכתנאי להרחבת הסיוע לצל"ב ולמדינה הלבנונית.
יחד עם זאת, נחישותו של חזבאללה שלא להתפרק מנשקו תקשה מאוד על ההנהגה הלבנונית לקדם את החלטתה, במיוחד אם תתמיד במדיניותה שלא להגיע לעימותים אלימים עם הארגון. על אף חולשתו הנוכחית חזבאללה עדיין ארגון חזק ותחת פיקודו עשרות אלפי נושאי נשק. דחיקתו לפינה כדי שיוותר על נשקו עלולה להובילו לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון הלבנונים עד כדי מלחמת אזרחים, למרות שנראה כי בשלב זה הוא אינו מעוניין בכך. על ארה"ב וישראל להכיר בכך ולנסות לתמוך בהנהגה הלבנונית במאמציה לעמוד באתגר הקשה העומד בפניה. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההשלכות המעשיות של ההכרה הבינלאומית עשויות להיות מוגבלות, אך התגובה שישראל תבחר לנקוט תקבע את עוצמת האתגרים שינבעו ממנה. איך יראו ההשלכות הללו בעקבות כל אחת מאפשרויות התגובה שעומדות כעת בפני ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/international-tsunami/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הזעם הרב המצטבר בשיח הערבי נגד חמאס נוכח הסבל האנושי ברצועת עזה, הנזקים שגרם וכישלונו להשיג את המטרות שבשמן יצא למתקפה, מביא את מרבית המבקרים, בהם מקורבים לארגון, למסקנה שעל עידן המאבק המזויין להגיע לסיום, וכי על המיליציות נושאות הנשק ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולבחור דרכי מאבק לא אלימות.
מה אפשר ללמוד מניתוח השיח, וכיצד ישראל יכולה להפוך לגורם משפיע בסוגיה? >> www.inss.org.il/he/publication/muqawama/ -
INSS
@INSS_Hebrew
משך המערכה ברצועת עזה, הקושי להשיג בה הכרעה, והיקף הכוחות העצום שמושקעים בה - נעוצים כולם ישירות באתגר התת-קרקע הייחודי לזירה זו.
איזה השלכות יש לכך יש, לא רק על מצב המלחמה הנוכחית ברצועה, אלא גם על המצב שייווצר בעקבותיה? >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-tunnels/ -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר יולי של ה-INSS:
90% מהציבור היהודי סבור כי לא ראוי להעניש חיילים המסרבים להיכנס לסבב לחימה נוסף בשל שחיקה נפשית. לתוצאות המלאות היכנסו >> www.inss.org.il/he/publication/survey-july-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
בין בייג'ינג לוושינגטון: האיחוד האירופי מתקשה לבנות אסטרטגיה במלחמת הסחר העולמית
גיא לרמן וד"ר רמי דניאל, חוקרי המכון, כותבים:
בתוך ימים בודדים קיימה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שני מפגשים קריטיים הממחישים את האתגרים העומדים מול אירופה בתחרות הבינלאומית.
ב-24 ביולי 2025 נפגשה משלחת אירופית בכירה בהובלת פון דר ליין עם ההנהגה הסינית בבייג'ינג. למרות הצהרותיהם של שני הצדדים על מחויבותם לשתף פעולה ולהעמיק את הקשרים ביניהם, הפגישה, שאליה התלווה רף ציפיות נמוך, לא הובילה להישג מוחשי.
הנשיאה פון דר ליין הדגישה כי יחסי הסחר בין האיחוד האירופי לסין הגיעו לנקודת פיתול, והבהירה כי איזון מחדש של השותפות הכרחי כדי להבטיח שהיא תהיה בת קיימא ומועילה לשני הצדדים. היא קראה לצדדים להכיר בחששות ההדדיים ולהציע פתרונות ממשיים.
האיחוד האירופי קרא לסין לפעול בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי ולהימנע מתמיכה צבאית ברוסיה. במקביל, נמשכת המתיחות הכלכלית בין הצדדים, בין היתר בשל חסמי כניסה לשוק ושיטות סחר סיניות הנתפסות באירופה כבלתי הוגנות. נותרו חילוקי דעות בנוגע למכסים על רכבים חשמליים ולצעדי תגמול הדדיים. האיחוד האירופי חיזק את התחייבותו למדיניות "סין אחת", גינה את ההחרפה במתחים במצרי טייוואן ובאזורים הימיים הסמוכים, וקרא לפתרון הסכסוכים בדרכי שלום בהתאם לחוק הבינלאומי.
אך מול חששות אלה לא הצליחו שני הצדדים להסכים על פתרונות, והמתח ביניהם לא פחת.
ב-27 ביולי, פון דר ליין נפגשה עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. בסוף אותה הפגישה הודיעו שני הצדדים על הסכמה ביניהם כדי לשים קץ למלחמת המכסים שהכריז טראמפ על האיחוד האירופי, במסגרת מאבקו הרחב יותר בתחום הסחר.
הנציבה הסכימה להטלת מכסים של 15% על הייצוא האירופי לארצות הברית (ללא מכס על הייצוא האמריקאי לאיחוד האירופי), לנכונות להשקיע כ-600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקאית וכן לרכישת מוצרי אנרגיה אמריקאיים בשווי של כ-750 מיליארד דולר.
מאז הפגישה פורסמו דיווחים סותרים בנוגע להסכמות הללו: בעוד שהבית הלבן הדגיש את הניצחון האמריקאי, הנציבות האירופאית הציגה את ההבנות עם וושינגטון כדרך היעילה ביותר למנוע אי וודאות או הטלת מכסים גבוהים יותר. על אף שרוב הממשלות האירופיות בירכו על התוצאות, רבים באירופה מתחו ביקורת חריפה וכינו את ההסכם "הסכם כניעה".
שני המפגשים ותוצאותיהם המחישו את החולשה היחסית של האיחוד האירופי בתחרות הבינלאומית מול שחקנים עם רצון עז לקדם את האינטרסים שלהם באמצעות מינוף כוח ולא בהידברות. מה שנתפס אצל רבים ככישלון של הנציבות, בתחום שבו היא בעלת סמכות מלאה, סחר, גם עלול להחריף את הקשיים בעיצוב מדיניות אירופאית אחידה ויעילה, דווקא בתקופה שבה נדרשות לאירופה אסטרטגיות חדשות. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההתנגדות לפעולות ישראל בעזה גוברת בקונגרס האמריקאי ובקרב הציבור האמריקאי
טד ששון, חוקר המכון, כותב:
ארבעים סנאטורים דמוקרטים חתמו על מכתב לשר החוץ מרקו רוביו ולשליח המיוחד סטיב ויטקוף, בו הם קוראים לממשל טראמפ להגביר את מאמציו להשגת הפסקת אש בעזה ולטיפול במצב ההומניטרי המחריף ברצועה. המכתב הוא יוזמה של ארבעה סנאטורים יהודים, ביניהם מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, והסנאטור מקליפורניה, אדם שיף. במכתב הם מותחים ביקורת על ה-Gaza Humanitarian Foundation, קרן הסיוע שנתמכת על ידי ארצות הברית וישראל, בטענה שזו "כשלה בטיפול במשבר ההומניטרי המעמיק ותרמה למספר הקורבנות האזרחיים הבלתי מתקבל על הדעת וההולך וגדל." הסנאטורים קוראים להרחבת הסיוע בקנה מידה נרחב ולחלוקה שלו באמצעות ארגונים בינלאומיים בעלי ניסיון.
במקביל, סקר חדש של מכוןGallup מעלה כי התמיכה בפעולה הצבאית של ישראל בעזה נמצאת בשפל חסר תקדים בקרב הציבור האמריקאי. הסקר, שנערך בין 7 ל-21 ביולי – תקופה שכללה את ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ואת הקיפאון בשיחות על הפסקת אש ועסקת החטופים – מצא כי רק 32% מהאמריקאים תומכים בפעולות ישראל בעזה, ירידה של 10 נקודות לעומת סקר דומה שנערך בספטמבר 2024. לפי הסקר החדש, 60% מהאמריקאים מתנגדים לפעולה הצבאית של ישראל.
הירידה בתמיכה בפעולה הצבאית של ישראל הובלה על ידי דמוקרטים ועצמאים, שתמיכתם ירדה ב-16 נקודות לעומת הסקר הקודם. רק 9% מהדמוקרטים ו-25% מהעצמאים הביעו תמיכה בפעולות ישראל בעזה. בקרב הרפובליקנים נרשמה עלייה קלה בתמיכה, מה שהרחיב את הפער המפלגתי וריכך במעט את התמונה הכללית.
הסקר כלל גם שאלות על עמדות הציבור כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסך הכול, 29% מהמשיבים הביעו דעה חיובית כלפיו, לעומת 52% שהביעו דעה שלילית – הפעם הראשונה מאז שנות התשעים שמכון Gallup מדווח על מאזן שלילי. גם כאן הפער המפלגתי בולט: 67% מהרפובליקנים הביעו דעה חיובית על נתניהו, לעומת 9% בלבד מהדמוקרטים.
מעבר לפערים המפלגתיים, מגדר, גיל, ואתניות מתגלים כגורמים מכריעים בעמדות האמריקאים כלפי ישראל. נשים, צעירים ובני מיעוטים נטו יותר להביע עמדות שליליות. במיוחד מדאיג עבור ישראל – בקרב בני 18–34, רק 9% תמכו בפעולות ישראל בעזה ורק 8% הביעו עמדה חיובית כלפי ראש הממשלה הישראלי.
נכון לעכשיו, תמיכתו של הנשיא טראמפ ותמיכת המפלגה הרפובליקנית צפויות לספק לישראל חומת מגן פוליטית לנוכח שינויי המגמות. אך מבט קדימה מגלה כי הביקורת ההולכת ומחריפה בסנאט האמריקאי והיחלשות התמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקאית, מצביעות על משבר מתהווה ביחסי ארצות הברית–ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
עושים סדר - איפה ברצועת עזה יש רעב - ואיך אפשר לדעת?
פרק מיוחד של "מעבר לרשת" - ובו דרך השיח ברשתות החברתיות עושה החוקרת אורית פרלוב סדר בפייק ובאמת שבכל הדיווחים, הסרטונים והתמונות מרצועת עזה. הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות
@oritperlovThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה קורה באיו"ש? מפה אינטראקטיבית חדשה מציגה את תמונת המצב העדכנית מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. המפה כוללת מידע גיאוגרפי אודות תקיפות צה"ל, פיגועי טרור פלסטיניים, מעצרים, הפגנות, אירועי אלימות קיצונים ונתונים כלכליים. הקליקו לצפייה >> www.inss.org.il/he/publication/west-bank-map/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מאז מתקפת ה-7 באוקטובר עומדת טאיוואן לצד ישראל - שמוגבלת ביכולתה לשתף פעולה עם האי הנמצא בסכסוך מתמשך עם סין. כיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את התמיכה ואת שיתופי הפעולה עם טאיפיי, בלי לפגוע ביחסיה עם בייג'ינג? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-taiwan-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מהן המשמעויות של השתלטות מלאה על רצועת עזה והחלת ממשל צבאי זמני, וכיצד חלופה זו עונה על מטרות המלחמה בהשוואה לחלופות האחרות העומדות על הפרק? >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-occupation/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה לזירת עימות נוספת במלחמה, ולכלי אסטרטגי במאבק על שליטה, עיצוב נרטיבים וצבירת לגיטימציה בינלאומית? >> www.inss.org.il/he/publication/humanitarian-aid-gaza/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה ניתן ללמוד מההתמודדות הבריטית עם מבצעי ההשפעה האיראניים, שמהם סובלת גם ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-uk-influence/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בחודשים האחרונים טענו החות'ים שטילי 'פלסטין 2' ששיגרו לכיוון ישראל הם טילים היפרסוניים שייצרו בעצמם. אמנם נראה כי הטענה מופרכת, אך האם דווקא איראן היא זו שמתקדמת לעבר המועדון היוקרתי של מדינות שייצרו טילים היפרסוניים? באיזה שלבים נמצא הפיתוח? מה היכולות של הטילים ואיך ניתן להתמודד עם האיום?
עושים סדר בכל מה שכדאי לדעת על הדור הבא של החימושים >> www.inss.org.il/he/publication/hypersonic/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע סעודיה דוחפת להכרה במדינה פלסטינית?
יואל גוז'נסקי, חוקר המכון, כותב:
סעודיה מיהרה לשבח את נשיא צרפת עמנואל מקרון, לאחר שזה הכריז שיכיר במדינה פלסטינית בכנס בנושא בשולי עצרת האו"ם בניו-יורק בספטמבר. סעודיה לא היתה היחידה ששיבחה את צרפת, כמותה היו מדינות ערביות רבות. ובכל זאת, עמדת הממלכה חשובה במיוחד לא רק בשל משקלה בעולם הערבי והאסלאמי, אלא גם בשל העובדה שרבים רואים בה מועמדת, בתנאים המתאימים בראייתה, לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל.
בשנה האחרונה הובילה הממלכה יחד עם צרפת מהלך דיפלומטי רחב בזירה הבינלאומית להכרה במדינה פלסטינית. כחלק מהמהלך תוכננה ועידה, שנדחתה בשל העימות האיראני-ישראל, וכאמור מתוכננת להתקיים בספטמבר. משרד החוץ הסעודי תיאר בסוף השבוע את הכרזת מקרון כ"היסטורית" והדגיש את תמיכת הממלכה בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים. יתרה מכך, סעודיה יצאה בסוף השבוע בקריאה לכלל המדינות שעדיין לא הכירו במדינה פלסטינית – לעשות זאת.
מאז החלה המלחמה, ניתן לזהות אימוץ של טון שלילי וחריף כלפי ישראל בתקשורת הסעודית הרשמית, במקביל לנקיטה במדיניות סעודית פרואקטיביות שמטרתה לקדם הכרה במדינה פלסטינית. גולת הכותרת של מדיניות זו היא כינוס אותה הוועידה עם צרפת.
אם כך, מהם המניעים הסעודים בקידום המהלך וכיצד הוא משרת אותה? בראיית הסעודים, היוזמה היא חלק מהעלאת הפרופיל שלהם בסוגיה הפלסטינית - תהליך שהחל לפני המלחמה אך צבר תאוצה בעקבותיה, וכולל בין היתר התבטאויות כלפי ישראל מצד השליט בפועל, מחמד בן-סלמאן, שהפכו קשות, וכן ניסיון לקדם מהלכים בינ"ל בסוגיה הפלסטינית, כדי לזכות בנקודות בדעת הקהל הערבית, ולהיראות, גם כלפי מבקריה של הממלכה, כמי שאינה רק משלמת מס שפתיים בסוגיה אלא היא מובילה מהלכים בפועל.
זאת ועוד, האסטרטגיה נועדה לחזק את מעמדה של סעודיה כמנהיגה אזורית, תוך מיצוב הממלכה ככוח מתווך ואחראי בזירה הבינלאומית. אין לראות במהלך הסעודי נטישה של רעיון הנורמליזציה, נהפוך הוא. מדובר בניסיון לצבור לגיטימציה שתהיה הכרחית גם לאפשרות של מהלכים תומכי נורמליזציה. -
INSS
@INSS_Hebrew
מאמר חדש מציע קריאה רטרוספקטיבית ברומן 'הקוצים והציפורן' מאת יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בשנים 2024-2017 ואחד ממתכנני טבח ה-7 באוקטובר 2023. הספר, שחובר ב-2004 בעת שסינוואר ריצה עונש מאסר בישראל, מעניק הצצה מוקדמת לשורשי משנתו המקדשת ג'האד אלים, הקרבת חיים, שנאת יהודים ודחיית כל הסדר שלום עם ישראל. לחצו לקריאת המאמר >> www.inss.org.il/he/strategic_assessment/sinwar/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מאז 7 באוקטובר 2023, החברה הישראלית מתמודדת עם משבר עומק ביחסיה עם צה"ל ועם הנהגת המדינה. חוקרות המכון בוחנות את עמדות הציבור לאורך חודשי המלחמה. במחקר מקיף, הן מסכמות את המגמות שנוטרו בשנת המלחמה הראשונה. המחקר מצביע על מגמות מדאיגות שנצפו ביחסי צבא חברה בתום שנה למלחמת חרבות ברזל: ירידה באמון, תחושת הפקרה מתמשכת, עייפות מערכתית ומשבר כוח אדם בצבא, ומחלוקות בין הדרג המדיני לצבאי.
לקריאת המסמך המלא>> www.inss.org.il/he/publication/swords-of-iron-first-year/ -
INSS
@INSS_Hebrew
איך השפיעה מלחמת 12 הימים מול ישראל על יציבות המשטר באיראן? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-regime-stablity/
-
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד מדינות המפרץ מנתחות את מלחמת 12 הימים, ואיך זו תשפיע על יחסיהן עם איראן, ארה"ב וישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/gulf-iran-post-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
איראן ומדינות ה-E3 ינסו לשמר את הסיכוי להסכם גרעין בין טהראן לוושינגטון
דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון, כותב:
סגני שרי החוץ של איראן ומדינות ה-E3 (בריטניה, צרפת וגרמניה), יפגשו בסוף השבוע הקרוב באיסטנבול, במסגרת המאמצים של הצדדים לחזרה ל"מציאות הסכמית" בסוגית הגרעין האיראנית. מדובר בפגישה חשובה, שכן היא אמורה לעסוק בנסיון למצוא פתרון לסוגיית הסנאפבק (SNAPBACK), קרי החזרת כלל הסנקציות מהסכם הגרעין (JCPOA) ולהטילן מחדש על איראן.
כזכור, עד תאריך ה-18 לאוקטובר 2025, כל אחת ממדינות ה-E3 יכולה להחזיר את כלל הסנקציות שכבר הוסרו מעל איראן במסגרת הסכם הגרעין, ואלו מאיימות לאחרונה לעשות כן באם איראן לא תגיע להסכם גרעין חדש שיגביל את תוכניתה הגרעינית. הגם שספק רב מאוד אם החזרת הסנקציות תוביל לקריסתה הכלכלית של איראן, התגובה האיראנית הצפויה למהלך שכזה (טהראן איימה בעבר כי היא תצא מהאמנה למניעת נשק גרעיני באם הסנאפבק יופעל), תפחית למינימום את הסבירות לחזרה להסכם גרעין בין איראן והמעצמות ותייצר קרע חסר תקדים בין איראן למדינות ה-E3.
גם אם הצדדים יגיעו להסכם, לא תהיה חזרה למציאות הסכמית כל עוד ארה"ב ואיראן לא יגיעו לסיכומים בסוגית הגרעין, ולכן המו"מ בין איראן לאירופאיות איננו תחליף לשיח בין טהראן לוושינגטון. ועדיין, ללא סיכומים בסוגית הסנאפבק, הסבירות להסכם גרעין תהיה כאמור נמוכה ביותר.
ברקע הדברים חשוב לציין כי ייתכן שכמחווה של רצון טוב לקראת השיחות, אישרה איראן כי היא מתכוונת לחזור לשיח "טכני" עם הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) אבל עדיין ללא החזרת פקחים למתקני ההעשרה. במסגרת השיחות סביר שמדינות ה-E3 ידרשו את החזרת הפקחים לאיראן כתנאי לדחייתו האפשרית של הסנאפבק.
בהקשר הישראלי, הציפייה בירושלים היא שמדינות ה-E3 יפעילו את הסנאפבק, צעד שכאמור יפחית דרמטית את הסבירות להסכם, אבל מנגד חשוב לזכור כי צעד כזה עלול להגביר את הסבירות שבאיראן "ישכפלו" את המודל הצפון קוריאני של יציאה מה-NPT והתקדמות אפשרית לנשק גרעיני תוך ניצול היעדרות הפקחים של סבא"א באיראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן ומדינות ה-E3 ינסו לשמר את הסיכוי להסכם גרעין בין טהראן לוושינגטון
דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון, כותב:
סגני שרי החוץ של איראן ומדינות ה-E3 (בריטניה, צרפת וגרמניה), יפגשו בסוף השבוע הקרוב באיסטנבול, במסגרת המאמצים של הצדדים לחזרה ל"מציאות הסכמית" בסוגית הגרעין האיראנית. מדובר בפגישה חשובה, שכן היא אמורה לעסוק בנסיון למצוא פתרון לסוגיית הסנאפבק (SNAPBACK), קרי החזרת כלל הסנקציות מהסכם הגרעין (JCPOA) ולהטילן מחדש על איראן.
כזכור, עד תאריך ה-18 לאוקטובר 2025, כל אחת ממדינות ה-E3 יכולה להחזיר את כלל הסנקציות שכבר הוסרו מעל איראן במסגרת הסכם הגרעין, ואלו מאיימות לאחרונה לעשות כן באם איראן לא תגיע להסכם גרעין חדש שיגביל את תוכניתה הגרעינית. הגם שספק רב מאוד אם החזרת הסנקציות תוביל לקריסתה הכלכלית של איראן, התגובה האיראנית הצפויה למהלך שכזה (טהראן איימה בעבר כי היא תצא מהאמנה למניעת נשק גרעיני באם הסנאפבק יופעל), תפחית למינימום את הסבירות לחזרה להסכם גרעין בין איראן והמעצמות ותייצר קרע חסר תקדים בין איראן למדינות ה-E3.
גם אם הצדדים יגיעו להסכם, לא תהיה חזרה למציאות הסכמית כל עוד ארה"ב ואיראן לא יגיעו לסיכומים בסוגית הגרעין, ולכן המו"מ בין איראן לאירופאיות איננו תחליף לשיח בין טהראן לוושינגטון. ועדיין, ללא סיכומים בסוגית הסנאפבק, הסבירות להסכם גרעין תהיה כאמור נמוכה ביותר.
ברקע הדברים חשוב לציין כי ייתכן שכמחווה של רצון טוב לקראת השיחות, אישרה איראן כי היא מתכוונת לחזור לשיח "טכני" עם הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) אבל עדיין ללא החזרת פקחים למתקני ההעשרה. במסגרת השיחות סביר שמדינות ה-E3 ידרשו את החזרת הפקחים לאיראן כתנאי לדחייתו האפשרית של הסנאפבק.
בהקשר הישראלי, הציפייה בירושלים היא שמדינות ה-E3 יפעילו את הסנאפבק, צעד שכאמור יפחית דרמטית את הסבירות להסכם, אבל מנגד חשוב לזכור כי צעד כזה עלול להגביר את הסבירות שבאיראן "ישכפלו" את המודל הצפון קוריאני של יציאה מה-NPT והתקדמות אפשרית לנשק גרעיני תוך ניצול היעדרות הפקחים של סבא"א באיראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה ניתן ללמוד מהאסטרטגיה שנקט צה"ל בתחום ההסברה במהלך 12 ימי המערכה מול איראן? >>www.inss.org.il/he/publication/idf-media-strategy/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע נשיא ארה"ב נחוש לרכוש את גרינלנד - ואיך תשתנה הזירה הבינלאומית אם הדבר יתממש? >> www.inss.org.il/he/publication/greenland/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת "עם כלביא" הסיגה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור במידה ניכרת, אך לא הביאה לחיסולה המוחלט. מהו מצבה לאחר 12 ימי המערכה מול ישראל, ומהן ההמלצות לירושלים לגבי הצעדים הבאים? >> www.inss.org.il/he/publication/iran-nuclear-program/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ארה״ב לא מרוצה: מורת הרוח מהפגיעה בנוצרים ובמקומות קדושים
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, כותב:
הימים האחרונים מתאפיינים התגברות מורת הרוח האמריקאית כלפי ישראל, על רקע שורת אירועים שמעוררים הד ציבורי ותקשורתי רחב ובעיקר זעם מצד קהילות נוצריות ברחבי העולם. בין האירועים הבולטים: הפצצת כנסיית "המשפחה הקדושה" - הכנסייה הקתולית היחידה ברצועת עזה, הנמצאת במזרח העיר עזה; הצתת כנסייה עתיקה בכפר הפלסטיני א-טייבה, מזרחית לרמאללה, שחלק מתושביו מחזיקים באזרחות אמריקאית; ומשבר סביב מתן ויזות לנציגי אגודות נוצריות הפועלות בישראל ובשטחים. עוד קודם לכן דרשה ארה"ב מישראל לחקור "רצח" של הפלסטיני-אמריקני סיף א-דין מוסלט, שהוכה למוות בכפר סינג'יל ליד רמאללה, על פי החשד בידי פורעים יהודים.
אירועים אלה מדאיגים את האמריקנים וגררו תגובה חריגה גם מצד תומכיה המסורתיים של ישראל בוושינגטון. השגריר האמריקאי בישראל, מייק האקבי, תומך נלהב של ישראל ומי שמזוהה עם הימין האוונגליסטי, הוביל את הביקורת הציבורית. בשורת ציוצים חריפה, כינה האקבי את התקיפות בעזה ובכפר הפלסטיני "התקפות ברבריות" וגם "פשעים נגד האנושות". השגריר אף ערך ביקור פומבי בכפר א-טייבה, בליווי הסנאטור לינדזי גראהם, גם הוא תומך ישראל ותיק, שהבהיר לאחר מכן: "אם מתנחלים אחראים להצתה - יש להביאם לדין".
מה שהסלים את המתיחות עוד יותר הייתה שיחת טלפון של הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו, בעקבות לחצים שהופעלו עליו מצד מנהיגים נוצרים אמריקאים לאחר הפגיעה בכנסייה בעזה. לפי מקורות שמעורים בפרטי השיחה, טראמפ דרש מנתניהו לפעול מיידית להרגעת המשבר, והזהיר כי הפגיעה בנוצרים פוגעת קשות בתדמית ישראל בעיני הציבור האמריקאי.
בתגובה, פרסם נתניהו תוך שעות ספורות התנצלות פומבית על "פגיעה לא מכוונת בקהילה הנוצרית" ואף שוחח אישית עם האפיפיור כדי להביע צער ולהבטיח שמדינת ישראל מחויבת להגנה על חופש הדת והמקומות הקדושים.
במקביל, שלח האקבי מכתב רשמי לשר הפנים משה ארבל, ובו הזהיר כי אם לא תיפתר בעיית הוויזות לאנשי דת ונציגי ארגונים נוצריים, ארה"ב תשקול להטיל מגבלות על מתן ויזות לאזרחים ישראלים. "אלה לא היחסים שישראל רוצה לקיים עם ידידתה הטובה ביותר", כתב האקבי. הוא הוסיף: "כשגריר המייצג את הנשיא טראמפ, אני דורש פתרון מיידי למשבר מול משרד הפנים - לפני שהנזק ליחסים יחריף".
המתיחות סביב ההתנהלות הישראלית כלפי קהילות נוצריות משתלבת בדיווחים נוספים על חוסר שביעות רצון בוושינגטון מההתנהלות ישראלית באזור, ובמיוחד כלפי המשטר הסורי על רקע העימותים בין הדרוזים לבדואים בדרום סוריה. על אף יחסי הקרבה בין ממשל טראמפ לבין ישראל, מתחזקת התחושה שבוושינגטון גוברת הרגישות למהלכים הנתפסים כפוגעים באינטרסים אמריקאיים - ובייחוד כאלה הקשורים לבסיס התמיכה הנוצרית-אוונגליסטית. -
INSS
@INSS_Hebrew
מזכר חדש מציג את ממצאיו של מחקר שנערך במכון ובוחן את יחסי צה״ל והחברה הישראלית מתחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ועד תחילת אוקטובר 2024, בהתבסס על ניתוח של חמישה צירים מרכזיים: תפיסות הציבור בנוגע ללחימה, כוח אדם, סוגיית החטופים, התפתחויות חברתיות-פוליטיות ואמון הציבור. הקליקו לקריאת המזכר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/swords-of-iron-first-year/
-
INSS
@INSS_Hebrew
השאלות הקריטיות שמעלים אירועי הימים האחרונים בסוריה – וההמלצות לישראל >> www.inss.org.il/he/publication/israel-syria-druze-conflict/
-
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
עושים סדר בכאוס הסורי עם @CarmitValensi
ו @Amalhayek2020 ניתוח מעמיק ומעניין. ממליצה בחום
@INSS_Hebrew
open.spotify.com/episode/7e0P4c6eq3N8vBWdklflOc -
INSS
@INSS_Hebrew
הפעילות השנויה במחלוקת של הנשיא האמריקני למאבק באנטישמיות, המתמקדת במוסדות להשכלה גבוהה ובפעילים פרו-פלסטיניים, מעוררת מחלוקת גם בתוך הקהילה היהודית. מהן הסיבות לכך – וכיצד על ישראל לפעול? >> www.inss.org.il/he/publication/usa-antisemitism/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סווידא בוערת - עימותים אלימים בסוריה בעיצומם של מגעים עם ישראל
ד״ר כרמית ולנסי ואמל חאיכ, חוקרי המכון, כותבים:
לראשונה מאז העימותים האלימים בין הדרוזים לכוחות הביטחון הסוריים בסוף אפריל, חודשה הלחימה בעצימות גבוהה בין הצדדים. מקור הסבב הנוכחי נעוץ בתקרית מקומית בין דרוזים לבדואים בפאתי מחוז סווידא, כאשר תושב דרוזי נחטף בידי כנופייה בדואית. בתגובה, חטפו מיליציות דרוזיות, בהובלת "המועצה הצבאית של סווידא", מספר תושבים בדואים.
על אף ניסיונות ההרגעה מצד נכבדי דת באזור, האלימות התלקחה במהרה. כוחות הביטחון הסוריים שנשלחו לשטח כדי להרגיע את הרוחות נפלו למארב מתוכנן של "המועצה הצבאית" – בו נהרגו לפחות 12 אנשי ביטחון. במהרה הסלימו האירועים לכדי עימות רחב היקף, שכבר גבה את חייהם של כ־200 בני אדם – רובם לוחמים מקרב הדרוזים, הבדואים וכוחות המשטר.
אירועים אלה מבשרים על קריסת ההבנות שהושגו בין המשטר לבין הדרוזים בחודש מאי, ומזכירים במאפייניהם את סבבי האלימות הקודמים. גם הפעם, לחץ פנימי מתוך העדה הדרוזית בישראל הביא למעורבות צבאית מצד ישראל, שביצעה תקיפות ישירות נגד כוחות הביטחון הסוריים באזור סווידא, והשמידה טנקים של הצבא הסורי החדש. בהמשך תקפה ישראל סמוך לכניסה למשרד ההגנה הסורי בדמשק – איתות תקיף שנועד להבהיר את דרישתה להפסיק את הלחימה בדרום.
האירועים גם חשפו שוב את הפיצול הפנים־דרוזי: את הקו הניצי והלוחמני מוביל השיח' חכמת אל־הג'רי ולוחמיו במסגרת "המועצה הצבאית", התומכים במעורבות הישראלית ואף בעימות ישיר עם א־שרע וכוחותיו. מנגד, קולות מתונים יותר קוראים לריסון, לשיח עם המשטר ולבלימת ההתערבות הישראלית – בין השאר מצד השיח'ים יוסף ג'רבוע, חמוד חינאווי ומנהיג תנועת "אנשי הכבוד", לית' בלעוס.
בדומה לאירועים קודמים, תועדו מקרי התעללות ואלימות מצד כוחות המשטר וחמושים מקומיים, כולל גילוח זקנים של דרוזים – מעשה שנתפס כהשפלה חמורה וגרר גינויים גם מקרב גורמים מתונים בעדה. לא ברור האם נשיא סוריה, אחמד א־שרע, אישר מעשים אלה או התעלם מהם, אך שוב עולה השאלה בנוגע ליכולת השליטה שלו בכוחות הפועלים בשמו, ובעיקר נפגעים מאמציו לשדר תדמית מתונה ואחראית.
בשונה מעימותים קודמים, סבב האלימות הנוכחי מתרחש על רקע מגעים מדיניים אינטנסיביים בין גורמים ישראלים לסורים, שבמהלכם אף הועלו הצהרות – בעיקר מצד ישראל וארה"ב – על אפשרות להסכם נורמליזציה עתידי. כעת נראה שהריכוך שאפיין את הגישה הישראלית כלפי א־שרע מתפוגג, עם חוסר האמון והעוינות הגואה בין הצדדים, הסיכוי להסכם – אפילו להסדרה ביטחונית מוגבלת בגבול – מוטל בספק.
@Amalhayek2020
@CarmitValensi -
INSS
@INSS_Hebrew
האיחוד האירופי נמנע מהטלת סנקציות - בינתיים
שמעון שטיין, חוקר בכיר (אמריטוס) במכון, כותב:
מפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי הסתיים אמש ללא הצבעה על צעדים מעשיים נגד ישראל – כגון השעיית הסכם האסוציאציה או הטלת סנקציות נקודתיות.
הרקע הדיון היה בקשתה של הולנד, ולצידה 16 מדינות נוספות, לקיים דיון באופציה להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל בטענה שהתנהלות האחרונה ברצועת עזה מהווה הפרה של סעיף 2 בהסכם: ״כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטים״. בבסיס הדיון עמד מסמך שהוכן ע״י שירות החוץ של האיחוד, ובו מתוארים סימנים להפרה קשה של החוק הבינ״ל על ידי ישראל, כולל האמנה הרצח עם. לבקשת מנהיגי האיחוד ובתגובה לדו״ח, ניסחה הממונה על ענייני חוץ וביטחון מטעם האיחוד, קאיה קאלאס, רשימת סנקציות אפשריות.
הסיבה העיקרית לכך ששרי החוץ הסתפקו בדיון על המצב ברצועה ועל האופציות לנקיטת צעדים, מבלי לאמץ צעדים קונקרטיים, היא ההבנה שהושגה בין האיחוד לבין ישראל על צעדים משמעותיים שבכוונת ישראל לנקוט בזמן הקרוב על מנת לייצר שיפור במצב ההומניטרי ברצועה.
במסיבת עיתונאים שקיימה קאלאס לאחר המפגש, היא הודיעה שניכרים בשטח סימנים חיוביים המעידים על יישום ההבנות, וכי על ישראל לנקוט צעדים קונקרטיים נוספים לשיפור המצב. שר החוץ ההולנדי כי בכוונת האיחוד לעקוב מקרוב אחר יישום ההבנות, וכי האופציה להטלת סנקציות בעתיד נותרה על השולחן. קאלאס הוסיפה כי ״המטרה היא לא להעניש את ישראל, אלא לקדם הפסקת אש ועסקת שחרור חטופים.״
מנגד, ולמרות הביקורת הניכרת על התנהלות על ישראל ועל המצב ההומניטרי ברצועת עזה, ישנן מדינות הממשיכות להתנגד ל״הענשת״ ישראל: גרמניה, איטליה, בולגריה, רומניה, צ׳כיה והונגריה.
אם לא תעמוד ישראל בציפיות לייצר שיפור במצב ההומניטרי ברצועת עזה, ואם תמשיך בהחלטה להתחיל בקמת ״העיר ההומניטרית״, שמשפטנים רואים ביישומה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות, עלול האיחוד, או חלק ממדינותיו, לנקוט בצעדי עונשין.
לסיכום, עם כניסתה לתפקידה ביקשה הממונה על ענייני החוץ קאלאס לפתוח דף חדש ביחסי האיחוד עם ישראל, לאור היחסים הרעועים של ישראל עם קודמה בתפקיד, ג׳וזפ בורל. נראה כי בפני שאיפה זו עומדים אתגרים לא פשוטים. -
INSS
@INSS_Hebrew
פספסתם את ועידת הביטחון והשירות? כל הראיונות וכל הפאנלים זמינים לכם עכשיו לצפייה באתר המכון >> www.inss.org.il/he/event/idf-conscription-conference/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הצטרפו לשידור ישיר מוועידת הביטחון והשירות של קבוצת ״ידיעות אחרונות״ ו-INSS www.youtube.com/watch?v=lFHwv3ZDp30
צילום: יאיר שגיא
INSS
@INSS_Hebrew
ראש מכון INSS, אלוף (במיל׳) תמיר הימן, בוועידת הביטחון והשירות:
״אני טנקיסט, והסיוט הכי גדול של טנקיסטים זה להתקע בתוך טנק בוער, מבלי יכולת לצאת משם. אתמול במשך שעות רבות, כשהטנק הזה בוער בג'בליה, התנהל עולם מקביל שעוסק באיך לעשות את הקומבינה הכי טובה כדי לפטור חלק מהאנשים, כדי שבכלל לא יגיעו לסיטואציה כזאת אי פעם.״
צילום: ירון ברנר
@HaymanTamir
INSS
@INSS_Hebrew
40% מההורים לבני 18-15 המשתתפים בסקר שנערך עבור ועידת הביטחון והשירות של המכון למחקרי ביטחון לאומי וידיעות אחרונות ענו כי במידה ויחוקק חוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה"ל, הדבר ישפיע על האופן בו יעודדו את ילדיהם להתגייס לצה"ל. מתוכם, 45% השיבו כי בעקבות החוק הם יעודדו את ילדיהם להתגייס אך לא לשירות קרבי ואילו 41% השיבו כי בעקבות החוק יעודדו את ילדיהם לא להתגייס כלל.
צילום: ירון ברנר
INSS
@INSS_Hebrew
יאיר לפיד, יו״ר האופוזיציה, בוועידת הביטחון והשירות:
״הפסקת המלחמה היא אינטרס ישראלי מובהק. המלחמה הזאת לא הולכת לשום מקום, המלחמה הזאת לא מועילה למדינת ישראל, והמלחמה הזאת לא מחסלת את החמאס. אנחנו צריכים לצאת, להערך מחדש, לחשוב מחדש איך מחסלים את החמאס. אני לגמרי מקבל את חיסול החמאס כמטרה לאומית ישראלית, אבל עובדתית, המלחמה הנוכחית לא משרתת את זה.״
צילום: ירון ברנר
INSS
@INSS_Hebrew
ד״ר עידית שפרן-גיטלמן, חוקרת בכירה ב-INSS:
"לא האמנתי כשאמרו לי שהצבא ומערכת הביטחון מבטיחים לחייל חרדי - אתה יוצא כמו שאתה נכנס בזמן מלחמה. אין כזה דבר ולעולם לא היה, אף חייל לא יוצא כמו שהוא נכנס. בוקר שבו אתמול לא רק נהרגו 3 חיילים בעזה, אלא גם חייל נטל את חייו והוא היה שלישי השבוע. הוא לא יצא כמו שהוא נכנס.״
INSS
@INSS_Hebrew
יאיר גולן, יו״ר מפלגת הדמוקרטים, בוועידת הביטחון והשירות:
״הדרך הנכונה להתנהל בעזה היא להגיע לעסקת שחרור חטופים, הפסקת אש ארוכת טווח, ובניית שלטון חלופי לחמאס עם גורמים פלסטינים מתונים, עם המדינות הסוניות המתונות, בלי הקטארים אבל עם האמירויות והסעודים. המטרה שלנו, בסופו של דבר, היא שנער פלסטיני בעזה יקום בבוקר וישאל את עצמו: 'מה עדיף, לחפור מנהרות לחמאס מחדש, או ללכת לקבל"ן האמירתי שמשלם לי פי 10?'״
צילום: ירון ברנר
INSS
@INSS_Hebrew
רס״ן אלה ואויה, סגנית דובר צה״ל לעולם הערבי וראש מדור תקשורת, בוועידת הביטחון והשירות:
״מי שמתגייס לצבא מהחברה ערבית לא צריך להגיע כדי לקבל הטבות ותעודות, אלא מתוך שייכות, מתוך זהות. בסופו של דבר, זאת לא רק זכות להיות בצה''ל, על מדים, זה גם חלק מהשליחות שלנו, והיום אני יכולה לומר שיש לא מעט ערבים שנמצאים בצבא.
המדים האלה זאת הזהות שלי, זאת אני״
צילום: ירון ברנר -
INSS reposted
ynet עדכוני
@ynetalerts
אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", INSS, בוועידת הביטחון והשירות של קבוצת ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS: ״כשמסתכלים בפורום מטכ''ל היום, יש 3 נשים ואנו מאבדים פה את הפוטנציאל האנושי הרב הזה"
www.ynet.co.il/activism/article/yokra14439275 | @INSS_Hebrew -
INSS reposted
ynet עדכוני
@ynetalerts
תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר בורד ב-INSS, שימש כחבר בפורום מטכ״ל, וחבר הנהלת משרד הביטחון, בוועידת הביטחון והשירות של קבוצת ידיעות אחונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS:
"אם מישהו אומר לך 'בוא נגייס, אבל לא את אלה שבישיבה', זה אומר שהוא מרמה אותך. צריך לשלוח צווים לכולם"
www.ynet.co.il/activism/article/yokra14439275 | @INSS_Hebrew -
INSS
@INSS_Hebrew
ראש תוכנית מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, עפר שלח, בוועידת הביטחון והשירות:
״מ-7.10 צה״ל החזיק מאות כיתות כוננות בעלות מטורפת. אין שום סיבה שכיתות כוננות לא יורכבו מצעירים חרדים שיבואו וישרתו. בין אם זה בקרב הקהילה שלהם ובין אם זה במקום אחר. אין שום בעיה עם אורח החיים החרדי״
צילום: ירון ברנר -
Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
ראש מכון INSS, אלוף (במיל׳) תמיר הימן, בוועידת הביטחון והשירות:
״אני טנקיסט, והסיוט הכי גדול של טנקיסטים זה להתקע בתוך טנק בוער, מבלי יכולת לצאת משם. אתמול במשך שעות רבות, כשהטנק הזה בוער בג'בליה, התנהל עולם מקביל שעוסק באיך לעשות את הקומבינה הכי טובה כדי לפטור חלק מהאנשים, כדי שבכלל לא יגיעו לסיטואציה כזאת אי פעם.״
צילום: ירון ברנר
@HaymanTamir -
INSS reposted
ynet עדכוני
@ynetalerts
אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בפתיחת ועידת הביטחון והשירות של קבוצת ידיעות אחרונות ו-INSS:
"כשהטנק בער אתמול בג'באליה במשך שעות, התנהל עולם מקביל שעסק באיך לעשות את הקומבינה הכי טובה לפטור אנשים כך שישתמטו באופן חוקי"
www.ynet.co.il/activism/article/yokra14439275 | @HaymanTamir | @INSS_Hebrew -
INSS
@INSS_Hebrew
ועידת הביטחון והשירות של קבוצת ״ידיעות אחרונות״ בשיתוף עם INSS - כבר מתחילים
לצפייה בלייב >> www.youtube.com/watch?v=lFHwv3ZDp30
@YediotAhronot -
INSS
@INSS_Hebrew
62% מהציבור היהודי סבור כי המשך המדיניות סביב גיוס חרדים עשוי להוביל לפגיעה בביטחון המדינה. לתוצאות המלאות היכנסו >> www.inss.org.il/he/publication/idf-conscription/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בחינת התפנית במדיניות ירושלים כלפי דמשק, ברקע ההתפתחויות האחרונות ביחסי המדינות - שכוללות שיחות ישירות ואף דיווחים על אפשרות לנורמליזציה >> www.inss.org.il/he/publication/syria-israel/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מבצע "עם כלביא", שיצא לדרך על רקע מלחמה ממושכת ברצועת עזה, לווה קונצנזוס ציבורי ועלייה חדה במדדי האמון בצה"ל. עם זאת, ניתוח השיח הציבורי וסקרי דעת קהל שהתקיימו במהלך המבצע מלמדים כי הצלחה זו לא ביטלה מתחים חברתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותם. לקריאת הניתוח המלא >> www.inss.org.il/he/publication/military-society/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"1967 של איראן" - מה חושבים ברשתות הערביות על המלחמה של איראן עם ישראל?
פרק נוסף של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" - מעבר לרשת. החוקרת אורית פרלוב מביאה את השיח ברשתות החברתיות באיראן ובעולם הערבי בעקבות המלחמה עם ישראל.
הפרק זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@oritperlovThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לאן פונה מוסקבה? העמדה הרוסית מול איראן בזמן ואחרי 'עם כלביא'
גאורגי פורוסקון, חוקר המכון, כותב:
במהלך העימות בן 12 הימים בין ישראל לאיראן רוסיה התגלתה כשחקן כמעט לא רלוונטי. על רקע ההסכם לשותפות אסטרטגית שנחתם בינואר והרטוריקה האנטי-מערבית המשותפת בין הצדדים, אפשר היה להניח שמוסקבה תסייע לבעלת בריתה. גם בטהראן ציפו לכך, אך הדבר לא קרה. הקרמלין אמנם ניהל פעילות דיפלומטית, כולל יוזמות מו"מ פעילות, אך היא לא נשאה פרי. יתרה מכך, נראה כי מוסקבה לא סיפקה כל תמיכה צבאית משמעותית לאיראנים: לא מל"טים, לא מערכות נ"מ, ולא טכנולוגיה משמעותית, גם לא באופן עקיף.
במסגרת הפעילות הדיפלומטית שקיימה רוסיה, הציע פוטין לדונלד טראמפ לשמש כמתווך. טראמפ דחה את הרעיון בפומבי והמליץ לעמיתו הרוסי "לעזור לעצמו". רמז לקיפאון במגעים עם אוקראינה ולמעמדה המתערער של רוסיה כצד רלוונטי בגישור.
הגורמים להיעדר השפעה מצד רוסיה כוללים מחסור במשאבים זמינים בשל העומס בחזית האוקראינית; רצון שלא לעורר מתיחות מול טראמפ, הנחשב למאפשר מרכזי של המשך קיום המערכה מול קייב; וכן בשל הכרה בעליונות הברורה של ישראל וארה"ב בעימות – דבר שהפחית מהמוטיבציה לתמוך בצד שמסתמן כמפסיד.
עם זאת, רוסיה אינה מוותרת על ניסיונות להשתלב בתהליך ההסדרה של סוגיית הגרעין האיראני. בשיחה נדירה בין פוטין לבין נשיא צרפת – יוזמה של האחרון - דנו הנשיאים בנושא האיראני ובתפקיד שרוסיה משחקת בו. גם בפסגת BRICS+ שנערכה לאחרונה, שר החוץ הרוסי לברוב נפגש עם מקבילו האיראני, עבאס אראקצ'י, והעלה מחדש את ההצעה להשתמש ביכולת הרוסית לאחסן ואף לדלל אורניום איראני עד לרמה המתאימה לשימוש אזרחי - כלי רוסי בלעדי שיכול לתת מענה הן לדרישות מדינות המערב והן לחשדות האיראניים, בדומה למה שהוצע גם במסגרת JCPoA.
בנוסף, פוטין המליץ לאיראנים לקבל את הדרישה המערבית ולוותר על כלל ההעשרה בשטחם - צעד שעד כה רוסיה נמנעה מלעשות, בשל החשש שתצטייר כמי שמשתפת פעולה עם המערב נגד איראן.
אחרי שהפגינה חוסר רלבנטיות ודומיננטיות בעת העימות עצמו - מוסקבה מנסה לחזור למה שבראייתה הוא תפקידה המסורתי, שחקנית חיונית בשולחן המשא ומתן. במאמץ להשיב לעצמה יכולות השפעה היא אף נכונות ליישר קו עם חלק מהדרישות המופנות כלפי איראן. הצלחת המאמץ הרוסי להשתלב מחדש בתהליך ההסדרה תלויה בעיקר בשיתוף פעולה - או בהתעלמות - של שאר השחקנים המרכזיים, לרבות ארה"ב, אירופה וישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
הנורמליזציה עם סוריה מתקרבת? לפני שחוגגים, יש דברים שצריך לקחת בחשבון.
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית הזירה הצפונית, הגיעה לדון עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס בתרחישים הריאליים של הסדרת היחסים עם השכנה מצפון
הפרק המלא זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
@CarmitValensi @manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד חזרתו של טראמפ לבית הלבן סימנה נסיגה ממאמצי ההגנה מפני התערבות זרה ברשת – ומה המשמעויות עבור המערב וישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/trump-influence/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מה גורם ליותר ויותר אזרחים ללכת נגד הקו הדתי האדוק של משטר ארדואן בטורקיה ומשטר האייתולות באיראן? >> www.inss.org.il/he/publication/turkey-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
רכישות הענק של המפרציות העשירות במצרים ובירדן מעניקה להן דריסת רגל משמעותית בשתי מדינות אלה. איך תושפע מכך ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/egypt-jordan-gulf/
-
INSS
@INSS_Hebrew
אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי בטחון לאומי, מנתח את מבצע "עם כלביא" - החל מהסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן דרך הסיכונים שהיו גלומים בתקיפה ושיטת הפעולה ורכיביה, ועד לתוצאותיה ועיקרי ההישגים וכן תרחישים לעתיד לבוא. >> www.inss.org.il/he/publication/rising-lion-analysis/
-
INSS
@INSS_Hebrew
פתחתם ידיעות הבוקר?
רשימת הדוברים המלאה של כנס ועדת השירות והביטחון של המכון למחקרי ביטחון לאומי וקבוצת ״ידיעות אחרונות״
לפרטים נוספים אודות הדוברים ורכישת כרטיסים:
p.ynet.co.il/Yedioth-INSS -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד רואה מצרים את השינוי ההיסטורי שהתרחש בסוריה, ומה יכולה ישראל ללמוד מכך? >> www.inss.org.il/he/publication/egypt-syria/
-
INSS
@INSS_Hebrew
המדריך המלא לנשק המבוסס על גלי מיקרו להגנה מפני אמל"ח ובני אדם >> www.inss.org.il/he/publication/microwave-weapon/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הסכם סחר בין ארה״ב לוויטנאם: מסר עקיף לבייג׳ינג
ד"ר תומר פדלון, חוקר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, כותב:
ארצות הברית ו-ווייטנאם חתמו על הסכם סחר בתחילת חודש יולי. בלב ההסכם הורדה משמעותית של המכסים על סחורות מוויטנאם משיעור של 46 אחוזים, כפי שנקבע בטבלת המכסים שהוצגה ב״יום השחרור״ באפריל השנה, ל-20 אחוזים. בנוסף, יוטלו מכסים בשיעור של 40 אחוזים על כל סחורה המועברת ממדינה שלישית. הסכם זה מציג עלייה משמעותית במכסים שכן במשך שנים ארצות הברית הטילה מכסים מינימאליים של 3-4 אחוז על סחורות מוויטנאם.
קשה להבין את עיצובו של הסכם זה בין שתי המדינות מבלי להתייחס לסין. עם פתיחתה של מלחמת הסחר הראשונה בין סין לארה״ב בשנת 2018, סין נקטה בצעדים אפקטיביים למדי כדי להתחמק מהמכסים האמריקאיים על סחורות סיניות. ראשית, חברות סיניות המייצאות לארה״ב העבירו חלק מפעילותן לווייטנאם. שנית, חברות סיניות המשיכו לייצא לארה״ב דרך וייטנאם. למעשה, העלייה בהיקף הסחר בין וייטנאם לארה״ב קשורה גם לעלייה בייצוא מסין לווייטנאם. בשנת 2024 ארצות הברית יבאה מוויטנאם סחורות בשווי 136 מיליארד דולר, לעומת יבוא בשווי 49 מיליארד בשנת 2018. באותן שנים נרשם גידול משמעותי בייבוא הווייטנאמי מסין. מייבוא בשווי 65 מיליארד דולר לייבוא בשווי 144 מיליארד דולר בשנת 2024.
אין זה מפתיע כי בבייג'ינג זעמו על הסכם הסחר שנחתם. למעשה, ההסכם מנסה לנטרל את הדרכים של סין לעקוף חומות מכסים. הוא אמור לפגוע הן בחברות הסיניות שהחלו לפעול בווייטנאם ויאלצו להתמודד עם מכסים בגובה 20 אחוזים, והן בסחורה סינית שמיוצאת לווייטנאם כדי להגיע ליעד הסופי שהינו ארה״ב, במה שמוגדר ״שינוע מחדש״, עליה יוטלו מכסים בגובה 40 אחוזים. עם זאת, אפשר להעריך בזהירות כי הסכם החדש לא יוריד את תנודות הסחר בין שלוש המדינות בחזרה למה שהיו בשנת 2018. בסבירות גבוהה יותר, ההסכם יוביל לקטיעת העלייה הדרמטית שנרשמה בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא כפולה: ראשית, מכסים בגובה של 20 אחוזים על סחורה מווייטנאם אכן מהווים עלייה משמעותית לעומת השנים האחרונות, אך בסביבה גלובלית של מכסים גבוהים, הייבוא מוויטנאם עדיין משתלם ליבואנים אמריקאים ביחס לאלטרנטיבות. שנית, חלק גדול מהייצוא הסיני לוויטנאם הוא של חומרי גלם ולא של מוצרים מוגמרים. למשל, ייצוא של בדים להכנת בגדי לבוש. סחורה זו תעמוד בפני מכסים של 20 אחוזים ולא 40 אחוזים.
בשנה הקרובה נראה כמה הסכם הסחר בין ארצות הברית לווויטנאם משפיע על תנודות הסחר ביניהן ועל תנודות הסחר בין סין לוויטנאם. עם זאת, המסר הוא ברור: סין נוכחת גם בהסכמי סחר בין ארצות הברית למדינות אחרות. -
INSS
@INSS_Hebrew
המשבר הרב ממדי שחווה אוכלוסיית ישראל מתאפיין בהיבטים ייחודיים המאתגרים את החוסן הלאומי. בדיוק בזמן המאתגר הזה, אירע מבצע "עם כלביא". איך השפיעה מלחמת 12 הימים עם איראן על היבטי הידועים כמעצבי חוסן כמו אמון, סולידריות חברתית, אופטימיות, ושמירה על שגרה? >> www.inss.org.il/he/publication/rising-lion-society/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בקרוב יעמדו חברות מועצת הביטחון בפני הזדמנות נדירה: החלפת מודל יוניפי"ל במודל חדש.
איזה אפשרויות נמצאות על הפרק אחרי השינויים הדרמטיים שחלו בלבנון וכיצד תצטרך ישראל לפעול? >> www.inss.org.il/he/publication/unifil-new/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כטב"מים בתמורה להבטחות ריקות: ביקורת באיראן על התנהלות רוסיה במלחמה
ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, כותב:
מאז סיום מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל, גוברת הביקורת בטהראן על הימנעות רוסיה מלסייע לה במערכה. בשבוע האחרון התפרסמו באמצעי תקשורת איראניים, בעיקר אלה המזוהים עם המחנה הפרגמטי, מאמרי פרשנות, שבהם נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות רוסיה, שהסתפקה בגינויים רשמיים בלבד ונמנעה מכל תמיכה מעשית באיראן.
כך, למשל, מתח אתר החדשות "ח'בר אונליין" ביקורת על העיכוב המתמשך באספקת מטוסי סוחוי-35 רוסיים לאיראן. האתר העריך, כי העיכוב אינו נובע מבעיות טכניות או כלכליות, אלא מכך שרוסיה מעדיפה את יחסיה עם ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ על פני מחויבותה לאיראן. העיכוב באספקת המטוסים, שיכלו לשנות באופן משמעותי את תוצאות העימות עם ישראל, מוכיח, לטענת "ח'בר אונליין", כי הברית בין המדינות היא חד-צדדית: איראן מספקת לרוסיה כטב"מים חיוניים ובתמורה זוכה להבטחות ריקות מתוכן.
העיתון הרפורמיסטי "שרק" גרס, כי התנהלות רוסיה, שלא ניצבה לצד השותפה החשובה שלה בשעתה הקשה ואף לא ניסתה לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, מעוררת ספקות בנוגע לברית בין המדינות. במאמר פרשנות שכותרתו "רוסיה: צופה מהצד או בעלת ברית?" נכתב, כי השותפות האיראנית-רוסית, ששיאה בחתימת ההסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות בראשית 2025, לא הניבה הישגים ממשיים לטהראן. בעוד שארצות הברית הצטרפה באופן פעיל למלחמה, תמיכת רוסיה נותרה בגדר הצהרות פוליטיות בלבד. לטענת היומון, התנהלות רוסיה, שנמנעה מלספק מטוסים מתקדמים או מערכות הגנה אווירית מתקדמות לאיראן גם לאחר התקיפה הישראלית בסוף אוקטובר 2024, מוכיחה שוב כי השותפות עִמה מבוססת על אינטרסים משתנים ולא על מחויבות של ממש.
יצוין כי ההסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, שנחתם בין נשיאי רוסיה ואיראן בינואר 2025, אינו כולל סעיף המחייב את המדינות להגיש סיוע צבאי זו לזו במקרה שאחת מהן תותקף. עם זאת, התנהלות רוסיה במלחמה מחזקת את החשדנות האיראנית המסורתית כלפי מוסקבה. בשנים האחרונות הזהירו חוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי והרפורמיסטי באיראן מפני תלות גוברת ברוסיה שעלולה, לטענתם, להקריב את האינטרסים הלאומיים האיראניים על מזבח האינטרסים שלה. אף כי ספק רב אם יחול שינוי באסטרטגיה האיראנית כלפי רוסיה בעתיד הנראה לעין, המלחמה עם ישראל מעוררת מחדש את סימני השאלה בטהראן ביחס לנכסיותה האסטרטגית של רוסיה עבור איראן. -
INSS
@INSS_Hebrew
הפוטנציאל הכלכלי והמרכיבות המדינית שטומן בחובו מיזם מסדרון IMEC, אחד המיזמים הגיאו-כלכליים הבולטים שהוכרזו בעשור האחרון >> www.inss.org.il/he/publication/imec/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מצבו של חיזבאללה לאחר המלחמה בין ישראל לאיראן הוחמר, ולישראל ניתנת הזדמנות לשיפור המציאות הביטחונית והיחסים עם הנהגת לבנון >> www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-after-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חרם הכדורסל הירדני - ניצחון לנבחרת, הפסד לשלום
ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון, כותב:
בפברואר האחרון פורסמה הודעה חגיגית בעמוד הפייסבוק בערבית של שגרירות ישראל בירדן: "שמרו את התאריך! ב-29 ביוני ייפגשו נבחרות ישראל וירדן בגביע העולם עד גיל 19. האירוע הנכבד מבטא את יחסי הידידות בין ארצותינו ואת הכוח של הספורט לקרב בין העמים".
ואולם, לאחר מכבש לחצים מצד גורמים אסלאמיסטיים המתנגדים לנורמליזציה, והתלבטות שנמשכה כמעט עד הרגע האחרון, הודיעה אתמול נבחרת ירדן שלא תופיע למשחק.
בריאיון לערוץ הטלוויזיה "אל-ממלכה" טען נשיא התאחדות הכדורסל בירדן כי ההחלטה נועדה להגן על שחקני הנבחרת מפני התנכלויות. כשנשאל על ידי המגיש לגבי המסר הניצב מאחוריה ל"ישות הכיבוש הציונית", הוא נמנע מלייחס לצעד משמעויות פוליטיות, ככל הנראה מחשש מהחמרת הענישה מצד פיב"א.
החרם הירדני אומנם אינו מפתיע בהתחשב בשפל העמוק ביחסי ישראל-ירדן לאורך המלחמה, בלחצים הציבוריים המופעלים על בית המלוכה לפעול ביתר נחישות למען הפלסטינים ובצורך שלו לרצות את דעת הקהל. ועדיין, קשה להפריז במשמעויותיו החמורות והמדאיגות:
ראשית, מדובר בתקדים בעייתי המדגיש את הבידוד של ישראל במרחב ומסיג את יחסיה האזוריים לאחור. בשנים האחרונות התקבע סטנדרט לפיו ספורטאים ממדינות ערביות שיש להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל – ולעיתים אף כאלו שלא – אינם מחרימים את עמיתיהם הישראלים בתחרויות בינלאומיות ומסתפקים לכל היותר בגינוני מחאה, כגון הימנעות מלחיצת יד.
"הנורמליזציה" מוצדקת במקרים אלה במקצוענות ספורטיבית, בצורך לייצג את המדינה בכבוד ואף במוטיבציה להתמודד מול ישראל ולגבור עליה. ירדן שהגיעה לטורניר הכדורסל היוקרתי לראשונה מזה כשלושה עשורים יכולה הייתה – לו רצתה – להצדיק בעזרת טיעונים אלה החלטה הפוכה משקיבלה.
שנית, החרם מדגיש את הפער הגדל והולך בין המשטר לדעת הקהל בממלכה ביחס לישראל, ובפרט בעיתוי הנוכחי: ימים ספורים לאחר ששתי המדינות פעלו יחדיו – וייתכן שאף במתואם – ליירוט שיגורים מאיראן.
שלישית, ההחלטה משדרת חולשה, כאשר הרחוב מנהל את ממשלת ירדן - ולא להיפך. לישראל עניין במשטר ירדני המסוגל לנווט את דרכה של הממלכה בהתאם לאינטרסים הלאומיים הירדניים ולא לאג'נדות של כוחות אסלאמיסטיים רדיקליים, שרוצים בביטול השלום עם ישראל ובריקונו מכל תוכן.
לסיכום, החרם הירדני אמנם העניק לישראל ניצחון טכני בכדורסל, אך הנחית הפסד כואב ליחסי המדינות. יש לראות בו אות אזהרה: בטרם ישראל רוקמת הסכמי נורמליזציה חדשים, עליה לוודא שלא תאבד את אלה הוותיקים ולתת עדיפות לשיקום היחסים עם שכנתה ממזרח -
INSS
@INSS_Hebrew
ניצחונו של ממדני בניו יורק: איתות מדאיג לישראל על שינוי במפלגה הדמוקרטית
אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר המכון, כותב:
במה שעשוי לבשר על שינוי רחב במפלגה הדמוקרטית – שינוי שעלול לעורר דאגה בישראל - זכה זוהרן ממדני, מועמד סוציאל-דמוקרטי, בפריימריז הדמוקרטיים לראשות עיריית ניו יורק. למנצח בבחירות הפנימיות הללו סיכויים גבוהים לזכות בבחירות לראשות העיר שיתקיימו בחודש נובמבר. הוא יתמודד מול המועמד הרפובליקני קורטיס סליווה, מי שנחשב כחסר סיכוי לזכות, ומול ראש העיר המכהן, ששמו נקשר בפרשות שחיתות קשות וזכה לחנינה מהנשיא טראמפ, אריק אדמס, שמתמודד לקדנציה נוספת.
ממדני, מוסלמי בן 33, מייצג את האגפים השמאליים של המפלגה הדמוקרטית. הוא נתמך ע"י הסנטור ברני סנדרס וחברת הקונגרס אלכסדריה אוקסיו קורטז (AOC) שמבקרים את מדינת ישראל בחריפות ובעקביות, ועל ידי הארגון האנטי-ציוני "קול יהודי לשלום" (JVP). בפריימריז הוא ניצח את מועמד המרכז ומושל ניו יורק לשעבר, אנדרו קואומו, שזכה לתמיכת רבים בממסד הדמוקרטי כולל הנשיא לשעבר ביל קלינטון, לצד תמיכתן של קהילות יהודיות וגופים פרו-ישראלים. ממדני זכה לתמיכת המועמד השלישי במרוץ, מבקר העיר ניו יורק היהודי בראד לאנדר, המזדהה כציוני-ליברלי. תמיכתו קריטית בשל שיטת הבחירות בניו יורק המאפשרת לבוחרים לדרג יותר ממועמד אחד, ובשל האשמות שהוטחו בממדני בטענה לאנטישמיות.
ממדני, כאמור, משתייך לאגפי המפלגה הדמוקרטית הביקורתיים, המרבים לבקר את המדיניות הישראלית. הוא הביע תמיכה בחרם על ישראל, קידם חקיקה האוסרת על העברת תרומות מניו-יורק להתנחלויות וליחידות בצה"ל, הגן על השימוש בביטוי Globalize the Intifada בטענה כי המילה אינתיפאדה מבטאת מאבק שאינו אלים בהכרח, ונמנע מהצטרפות להצהרת גינוי של השואה, לדבריו, כחלק ממדיניות עקרונית של הימנעות מהצהרות מסוג זה. ממדני ותומכיו דחו ההאשמות בדבר אנטישמיות, וטענו שמדובר בטשטוש הגבולות בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות. הם אף טענו כי הקמפיין נגדו נגוע באסלאמופוביה.
מספר תנאים הקלו על נצחונו של ממדני. הבחירות בניו יורק, עיר ליברלית במדינה ליברלית, נערכו באקלים ציבורי של תגובת נגד להיבחרו של טראמפ לנשיאות. בנוסף, הממסד הדמוקרטי התאחד מאחורי מועמד שנוי במחלוקת: קואומו התפטר מתפקידו כמושל בשנת 2021 בעקבות סדרת האשמות בהטרדה מינית של נשים. לבסוף, לאחר שורה של ראשי ערים שנתפסו ככישלון, רבים מתושביה נמשכו למסר של ממדני, שהתמקד בראש ובראשונה בשיפור שירותים לתושב.
הצלחתו של ממדני עשויה להעיד על שינוי מדאיג בפוליטיקה האמריקאית עבור ישראל. בקרב מנהיגי המפלגה הדמוקרטית הנוכחיים עדיין קיימת הערכה למדינת ישראל ונכונות להגן עליה מפני ביקורת, גם במקרים שבהם המפלגה אינה מסכימה עם דרכה של האחרונה. בקרב הדור הזה, מקובל לראות בתמיכה בישראל עמדה שאיננה שוללת תמיכה בפלסטינים. אך בין אם יזכה בבחירות לראשות העיר ובין אם לאו, ממדני מייצג דור חדש וצעיר של מועמדים ובוחרים שרואים בישראל שחקן בעייתי וסורר, ומזדהים עם הפלסטינים במה שהם תופסים כעימות בו הם נדרשים לבחור צד.
תהליך חילופי הדורות במפלגה לא יתרחש בין לילה, ולא יוביל להחלפה מוחלטת של עמדות המפלגה. עם זאת, כפי שמעידים סקרי דעת קהל, חל שינוי בקרב הקונצנזוס ביחס לישראל שאפיין את המפלגה הדמוקרטית בעבר, והוא צפוי לאתגר את ישראל בבואה לגייס תמיכה אמריקאית במדינה ופעולותיה. -
INSS
@INSS_Hebrew
על ישראל למנף את השינוי הדרמטי שחל באזור בעקבות סבב הלחימה מול איראן, להפגין אומץ מדיני - לא רק צבאי - ולבחור בתהליך סיום אחראי של המלחמה >> www.inss.org.il/he/publication/swords-of-iron-closing/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הנזק הסביבתי הכולל של הטילים האיראנים
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
אחת התופעות הבולטות במלחמת "עם כלביא" היא היקף הנזק שגרמו הטילים האיראניים, הן בנפש והן ברכוש. לפי הנתונים העדכניים, פגיעות ישירות ועקיפות של טילים גבו את חייהם של 29 בני אדם. ברחבי המדינה נרשמו מעל 10,000 מפונים, נגרם נזק ל-980 מבנים, והוגשו למעלה מ-40,000 תביעות פיצויים בגין נזקים. הנזק הכלכלי למבנים בלבד מוערך ביותר ממיליארד שקלים.
במלחמה זו השתמשו האיראנים במגוון טילים בליסטיים היפרסוניים. אלו הם טילים הנעים במסלול מחוץ לאטמוספירה במהירות עד פי 12 ממהירות הקול – למעלה מ-14,000 קמ"ש. חלק מהטילים הללו, למשל "חייבר שקאן", "חאג' קאסם" ו"פתאח-1", הם טילים דו-שלביים, בעלי ראש קרבי מתמרן במשקל משוער של 400-1000 ק"ג. גוף הטיל עצמו, לאחר התנתקות המנוע, שוקל כמה עשרות טונות.
בעת חדירת גוף הטיל לאטמוספירה מהירותו פוחתת עקב החיכוך עם האטמוספירה. עם זאת, עדיין מדובר במהירות גבוהה, בת אלפי קמ"ש. משקלי השלב השני של הטיל והראש הקרבי, לצד המהירות הגבוהה, מקנים לגוף הפוגע אנרגיה קינטית עצומה. אנרגיה זו, בתוספת האנרגיה המשתחררת עקב פיצוץ ראש הקרב, מועברת לסביבה בצורת חום של אלפי מעלות צלסיוס בזמן קצר ובחלקה מועברת כאנרגיה קינטית למולקולות האוויר. הדבר גורם למפלי לחץ וטמפרטורה גבוהים ביותר בלב הפגיעה ביחס לסביבה בזמן קצר, ועקב כך, לזרימת אוויר אלימה.
במילים אחרות, נוצר גל הדף שנע במהירות על קולית על מנת להתאזן עם הלחץ האטמוספירי. גל הלם זה גורם לנזק ברדיוס גדול סביב אזור הפגיעה, שנוסף בנוסף לנזק שנגרם עקב פיצוץ חומר הנפץ. יש להביא בחשבון גם את זווית הפגיעה של הטיל במטרה: כאשר מדובר בראש קרב מתמרן, זווית הפגיעה יכול להיות זווית חדה, ואז גלי ההלם מתפשטים בסימטריה אליפטית, בעיקר בכיוון פגיעת הטיל, מה שמגדיל את פוטנציאל הפגיעה.
נושא עמידות מבנים בפני הדף פיצוצים דורש תכנון הנדסי מחודש בהיבטי הגנת מבנים, כמו גם שדרוג מערכות היירוט לצד פגיעה בטילי אויב מהירים ומתמרנים בשלבים מוקדמים, רצוי בשלב ההאצה, במטרה למנוע או לצמצם נזקים פוטנציאלים. -
INSS reposted
Raz Zimmt
@RZimmt
עד כמה משמעותי הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין האיראנית? כיצד המלחמה השפיעה על המוטיבציה של המשטר להשיג נשק גרעיני? ומה השלכותיה על יציבות המשטר בטהראן? שיחה של @citrinowicz ושלי אצל @manuelbaz בפודקאסט "משדרים ביטחון" של @INSS_Hebrew.
youtu.be/aDM6TXzHkxw -
INSS
@INSS_Hebrew
"שלום באמצעות עוצמה": ארה"ב לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. מאמר חדש מציע מסגור מחודש למציאות הגלובלית הנוכחית >> www.inss.org.il/he/publication/peace-through-strength/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מעמיק המשבר בין איראן לסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית
סימה שיין, חוקרת המכון, כותבת:
הפרלמנט האיראני, המג'לס, קיבל חוק שאושר גם ע"י מועצת שומרי החוקה ולפיו על הממשלה להפסיק כל שיתוף פעולה עם סבא"א. חברי מג'לס אף הביעו עמדות קיצוניות, כאלה שכללו איומים ישירים על מנכ"ל הסוכנות, רפאל גרוסי, ודרשו להעמידו לדין. הגדיל לעשות העיתון המקורב למנהיג איראן, "כיהאן", שקבע כי אם גרוסי יגיע לאיראן יש להעמידו לדין ולהוציאו להורג. גרוסי מצדו הבהיר כי הוא רואה חשיבות רבה בהגעת אנשיו למתקנים וביצוע הבדיקות הנדרשות, ובראשן פיקוח על החומר המועשר. יודגש כי איראן נמנעה עד כה - כולל בחוק שקיבל המג'לס - מלהודיע על פרישה מאמנת ה-NPT. גורמים איראניים הבהירו כי אם איראן תהיה מוכנה לשוב בעתיד לדיאלוג עם סבא"א, התנאי שלה יהיה הדחתו של המנכ"ל. כלומר, האופציה לשוב ולשתף פעולה עם הסוכנות נותרה פתוחה.
מתחילת המלחמה, וביתר שאת לאחר סיומה, החריפה טהראן את הביקורת על תפקידה של סבא"א במלחמה. האיראנים מאשימים את הדו"ח שפרסמה הסוכנות במאי האחרון - דו"ח ששימש את פורום הנגידים להכרזה על איראן כמי שאינה מצייתת למחויבויות שלה במסגרת אמנת ה-NPT - כגורם המרכזי שהוביל להחלטת ישראל לתקוף. איראן אף מאשימה את פקחי סבא"א בריגול אחר תוכנית הגרעין, ובמסירת מידע מדויק על אתרים באיראן לישראל.
העימות עם סבא"א משמש את איראן בימים אלה למניעת כל פיקוח ותיעוד מדויק של הנזקים שנגרמו לאתרי הגרעין השונים. תצלומי לווין שפורסמו לאחרונה מעידים על תחילת פעילות סביב אתר פורדו. יש להניח כי האיראנים ינצלו תקופה זו, לצד אומדן הנזקים, גם להבטחת האורניום המועשר, אם חלקו נותר באתרים שהותקפו. בשלב זה לא ברור האם ומתי יחודש המשא ומתן עם ארה"ב שהוצע לאיראנים על ידי הנשיא טראמפ, אך במידה שיחודש, לסבא"א יהיה תפקיד מרכזי בו. המשבר הנוכחי מוסיף עוד מחלוקת לשורת המכשולים הקיימים בפני התקדמות ממשית להסכם. -
INSS
@INSS_Hebrew
האשמות הדדיות ואינטרסים משותפים - סין וארה"ב בהסלמה הנוכחית
אופיר דיין, חוקרת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, כותבת:
מאז פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״, המעצמות צחצחו חרבות בזירה הדיפלומטית – בין היתר במועצת הביטחון של האו״ם, שבה שתיהן חברות קבועות. כך, גם בהקשר המערכה מול איראן, מיהרו סין, פקיסטן ורוסיה ליזום החלטה במועדה הקוראת להפסקת אש מיידית. השגריר סין לאו״ם, פו קונג, קרא לצדדים להימנע מ״הוספת שמן למדורה״ ודוברים רשמיים מטעמה של בייג'ינג אף הוסיפו כי הפעולה האמריקאית ״מפרה את עקרונות אמנת האו״ם והחוק הבינלאומי״. נשיא סין, שי ג׳ין-פינג, קרא ל״מדינות בעלות השפעה מיוחדת על הצדדים בעימות" להרגיע את המצב – אמירה שכוונה בבירור לארה"ב, שבראייתו של שי, מסלימה את המצב במקום להרגיע אותו.
באופן מעניין, ארצות הברית פנתה לסין בבקשה שתשתמש בהשפעתה על איראן, עמה היא מנהלת קשרים ענפים. כך, כשאיראן איימה לסגור את מיצרי הורמוז - דרכם עובר נתח נכבד של הסחר העולמי ו-20% מהנפט - מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, דחק בסין להניא את איראן מנקיטת צעד דרמטי זה. קריאה זו מעידה על כך שלמרות העימות הגלוי, ישנן גם נקודות שבהן האינטרסים האמריקאיים והסיניים חופפים. גם אם סין תבחר להתערב, לא יהיה זה כי נענתה לבקשתו של רוביו, אלא כי גם היא נסמכת במידה רבה על מיצר הורמוז במסחר עם מדינות באיזור.
סבב ההסלמה בין ישראל לאיראן - ובימים האחרונים גם בין ארה"ב לאיראן - הוא כר פורה להתנגחויות בין המעצמות. אך בדומה לסכסוכים קודמים, קיימים ביניהן גם הפעם אינטרסים משותפים: מניעת הסלמת והבטחת מעבר חופשי בנתיבי הסחר העולמיים. לכן, מאחורי הרטוריקה החריפה מסתתר האינטרס של כל מעצמה לתרום את חלקה בהרגעת המצב, במטרה לאפשר שגרת חירום תוך צמצום נזקים. גם אם משמעות הדבר, עבור ארה"ב, הכרה בהשפעתה הגוברת של סין במזרח התיכון. -
INSS
@INSS_Hebrew
העימות מול איראן הבליט את מגבלות ההשפעה של מדינות ערב
ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר המכון, כותב:
מלחמת 12 הימים היא רגע מכונן גם עבור מדינות ערב, שהרי איראן היוותה איום בעבור רבות מהן. העימות הסב פגיעות משמעותיות לתשתיות הגרעין והטילים של איראן וצמצם עוד את יכולתה להפעיל את שלוחותיה האזוריות. עם זאת, הישגים אלו אינם משויכים לעולם הערבי, אלא דווקא לישראל ולארצות הברית – אשר הצליחו להנחית מכות צבאיות אפקטיביות על איראן בפרק זמן קצר, מהלך שבו לא הצליחו מדינות ערב במשך עשורים.
הפער הזה ממחיש את חולשתן האסטרטגית של מדינות ערב ואת תלותן הנמשכת בכוחות חיצוניים להגנה. יתר על כן, התגובות הערביות הצטמצמו לקריאות להרגעה ולניסיונות תיווך. בהיעדר יוזמה עצמאית או השפעה של ממש על מהלך האירועים, העולם הערבי נותר שחקן שולי – הן בממד המדיני והן בממד הצבאי. תוצאה זו עשויה לעודד את איראן לנקוט בעתיד צעדי תגמול אסימטריים נגד מדינות ערב, מתוך תחושת נחיתות מול ישראל אך גם זיהוי חולשה ערבית.
הצלחתה הצבאית של ישראל, אשר חיזקה את דימוי העוצמה שלה, שופכת אור על הפערים העמוקים בינה לבין מדינות ערב – רבות מהן סובלות מתפקוד לקוי של מוסדות השלטון וחולשה צבאית ניכרת. גם שותפות פוטנציאליות של ישראל, ובראשן מדינות המפרץ, בוחנות את התפתחויות בעיניים חשדניות. אף שהן רואות בישראל שותפה אסטרטגית מול איראן, הן גם חוששות מחיזוק תחושת המסוגלות של ישראל ומיכולתה לנקוט בפעולות חד-צדדיות, עם תשומת לב מעטה לאינטרסים הערביים.
מהלך האירועים לא שינה את הרצון של מדינות ערב להמשיך בדטנט עם טהראן, מדיניות שנועדה לרכך את המתיחות מולה ולהפחית את הסיכוי להיגרר לעימות מולה. מבחינת מדינות ערב הסיפור כלל לא נגמר. בראייתן, עצם קיומו של עימות נוסף עם איראן הוא רק שאלה של זמן, ולכן עדיף להמשיך ולנסות לנקוט עמדה נייטרלית.
בסופו של יום, העימות חשף את חולשתן וחוסר הרלוונטיות של מדינות ערב בעיצוב הסדר האזורי, היו אלו כוחות לא ערביים שהביאו לשיפור, גם אם זמני, במצבן האסטרטגי מול איראן. כדי לשוב ולהיות שחקניות מובילות, עליהן לחדול מהפסיביות שלהן ולהיות מוכנות לקחת אחריות על יציבות האזור. כל עוד לא יעשו כן – הן יוסיפו להוות מטרה נוחה לפגיעה בעבור כוחות חיצוניים. -
INSS
@INSS_Hebrew
סוריה החדשה – כבר לא מגרש המשחקים של איראן
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
המתקפה הישראלית באיראן, שהביאה לפתיחת מלחמה כוללת בין שתי המדינות, לא רק שהנחיתה מכה קשה לתוכנית הגרעין וליכולות הקונבנציונאלית של איראן, אלא גם חשפה ביתר שאת את השלכות הפגיעה בשלוחים האיראניים כתוצאה מהמלחמה בישראל. למעט החות'ים בתימן, ארגוני "ציר ההתנגדות" בזירה הפלסטינית, בלבנון, בעיראק ובסוריה הסתפקו בהבעת סולידריות עם איראן ונמנעים מלממש בפועל את הייעוד שלשמו הוקמו - אמצעי הרתעה נגד ישראל וחלק מיכולת התגובה האיראנית במקרה של תקיפה נגד מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית.
מעבר להיחלשותו הצבאית והפוליטית של חיזבאללה, שמנעה מהארגון לתמוך באופן אקטיבי באיראן, השינוי הבולט ביותר התרחש בסוריה – עד לאחרונה מעוז אסטרטגי מרכזי של איראן. נפילת משטר אסד בסוף 2024 אילצה את איראן להסיג את כוחותיה ואת נכסיה הצבאיים מהמדינה. אילולא נפילתו של אסד, קשה לראות תרחיש בו איראן לא היתה משתמשת במרחב הסורי כדי להסב פגיעה בישראל, בין אם באישורו של הנשיא ובין אם לאו.
המשטר החדש בהנהגת הנשיא אחמד א-שרע, לא רק נמנע מלגנות את המתקפה הישראלית באיראן, כפי שעשו רוב מדינות ערב, אלא אף בחר שלא להתייחס כלל לפעילות הישראלית הענפה בשטחו. במהלך המלחמה, ישראל פעלה בחופשיות במרחב האווירי הסורי, מטוסי חיל האוויר טסו בשטח המדינה בדרכם לתקוף באיראן ומערך ההגנה האווירי יירט כטב"מים וטילים בסוריה בדרכם לישראל. אפשר שמדובר היה בעצימת עין לנוכח המטרה המשותפת להחלשת איראן, או שמא אף בתיאום מוסכם ושקט בין המדינות.
בנוסף, בלטו גילויי השמחה שנשמעו ברחוב הסורי לנוכח ההשפלה והמכות שאיראן חטפה, לאחר שנים של פעילות עוינת והרסנית במדינתם. עדיין, איראן לא ויתרה לחלוטין על הזירה הסורית וממשיכה לנסות לערער את היציבות באמצעות סוכנים מקומיים.
בעוד שישראל וסוריה עמדו בעבר משני צידי חזית איראנית פעילה, כעת הן חולקות אינטרס משותף: החלשת מעמדה האזורי של איראן ונטרול איומיה הצבאיים. במציאות זו יש פוטנציאל להידוק השיח האסטרטגי בין ירושלים לדמשק – אולי אפילו כבסיס לנורמליזציה זהירה בעתיד. -
INSS
@INSS_Hebrew
איך יכול להיות שגם ישראל וגם איראן טוענות לניצחון?
@BeniSabti , חוקר איראן במכון, מסביר.This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בתום 12 ימי לחימה, שהיוו את שיא העימות הנמשך זה עשורים בין ירושלים וטהראן, כיצד על ישראל להיערך לבאות? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-iran-war/
-
INSS
@INSS_Hebrew
אחרי איראן - הגיע הזמן להפנות את כל תשומת הלב למתרחש בעזה.
עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן, חוקרי המכון, כותבים:
עם סיום המערכה באיראן יש להפנות את מלוא תשומת הלב למתרחש בעזה.
שלושה חודשים חלפו מאז הפרה ישראל את הפסקת האש, במה שמכונה מבצע ״מרכבות גדעון״: במטרה המוצהרת של שחרור החטופים באמצעות לחץ על חמאס שיוביל לעסקה לא חלה כל התקדמות; פרויקט השליטה בסיוע ההומניטרי אינו משנה את התמונה הכללית של כאוס ברצועה, על השלכותיה הקשות על מעמדה הבינלאומי של ישראל; ויחידות הנמצאות בלחימה רצופה כבר למעלה מ-20 חודשים סובלות מנפגעים רבים, תשישות וקושי לשמור על משמעת מבצעית.
לדיווחים הקשים על נפגעים בקרב כוחותינו נוספות ידיעות, שהציבור אינו מודע להן די הצורך, על אזרחים הנפגעים ליד מתחמי הסיוע. יחידות רבות בסדיר ומילואים מדווחות על שחיקה קשה של לוחמיהן, המקשה עליהן למלא משימות, שהגיונן המבצעי אינו תמיד ברור לאור המטרה המוצהרת.
אחריותם של מפקדי צה״ל כלפי פקודיהם מחייבת אותם להבהיר לדרג המדיני את המשמעות של המבוי הסתום בעזה, ולהיערך באופן שיאפשר לשמור על הכוחות ולצמצם את האבדות.
כמינימום, יש לחדש את כשירות הצבא ולמנוע את השחיקה הנפשית, המשמעתית והערכית החמורה המתרחשת בלחימה ברצועה. -
INSS
@INSS_Hebrew
היחלשות של איראן מעידה על התחזקות העולם הערבי? לא בהכרח
בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מספר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, על האופן שבו השפיעה המלחמה ההיסטורית על מדינות ערב והמפרץ, התקיפה האיראנית על הבסיס האמריקני בשטח קטאר, ועל הסיכוי, בכל זאת, להתקדם לעבר נורמליזציה.
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> youtu.be/fMcmhr0Isa0
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/5autXjKfYRX0mHfZ3aRtyA
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
כיף לגלות שיש מי שמאזינים ואוהבים. תודה @asafy . "דיון מפורט ומנומק", זה בהחלט חלק ממה שמשתדלים לעשות. וזו הזדמנות נהדרת להגיד תודה לצוות הפודקאסטים והדיגטיל של @INSS_Hebrew
@omervix @shai_shahaf ואריאל נוגריאן
"משדרים ביטחון", זמין בכל הפלטפורמות להאזנה ולצפייה
נעם בנעט - نوعم بنعط - Noam Bannett
@aravimislam
תודה @asafy על הביקורת המפרגנת ושהכנסת את אֻסְכֻּת בתוך "חמישה הסכתים המיועדים למי שלא מסתפקים במהדורות"
מי עוד ברשימה?
2. 'משדרים ביטחון' של @INSS_Hebrew בהובלת @manuelbaz
3. 'השבוע במזרח התיכון' של ד"ר @boris_gorelik
4. 'מרד החליפים' של @khalifa_Halabi (התארח באֻסְכֻּת בפרק 70)
5. 'The Bomb' של @bbcworldservice
כיף לזכות בפירגון ארוך, זה פירגון שני כבר שהתפרסם בידיעות אחרונות להסכת שלי #אסכת. תודה על האמון והפירגון. @YediotAhronot
וד"ר @thmr - יש קריאה להחזרת הפודקאסט המשובח איראניום מועשר, אני מצטרף לקריאה זו. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS:
טרום הפסקת האש, רק 32% מהציבור הישראלי סברו כי על ישראל לפעול כעת לסיום מהיר של המערכה באיראן. 63% סברו כי על ישראל להמשיך או אף להרחיב את המערכה.
לסקר המלא: www.inss.org.il/he/publication/survey-rising-lion/ -
INSS
@INSS_Hebrew
טראמפ הכריז על הפסקת אש בין ישראל לאיראן - מה צפוי עכשיו?
חוקרי וחוקרות המכון משתפים בתובנות בנוגע להכרזה המפתיעה >>Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
״בישיבת מועצת הביטחון ב-22.6, בעקבות תקיפתה של ארה״ב את מתקני הגרעין באיראן, קראה סין להפסקת אש מיידית וללא תנאים. ברקע, חששות בבייג'ינג מפני הסלמת האירועים וערעור היציבות האזורית, בין אם באמצעות סגירת מיצר הורמוז ובין אם באמצעות הפלת השלטון האיראני. במובן זה, הפסקת האש עליה הכריז הנשיא טראמפ צפויה להתקבל בברכה בבייג'ינג, וגם הפרתה ע״י איראן לא תשנה את עמדתה.״
גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין
INSS
@INSS_Hebrew
״טורקיה חששה שהמתקפה הישראלית על איראן תוביל לשלל השלכות שליליות מיידיות עליה. בין היתר, דאגה אנקרה מגל פליטים גדול מאיראן, מעליית מחירי האנרגיה, ומכך שהמתרחש באיראן, ובפרט בקרב המיעוט הכורדי שם, יוביל לעצירה של תהליך ההתפרקות של המחתרת הכורדית (שלה יש שלוחה גם באיראן). בהיבטים אלו, ההגעה להפסקת אש היא התפתחות רצויה מבחינת טורקיה ותואמת את קריאתה להרגעה במתיחות האזורית.״
ד״ר @GLindenstrauss , חוקרת טורקיה והכורדים -
INSS
@INSS_Hebrew
חזבאללה נותר על הגדר - גם לאחר התקיפה האמריקנית באיראן
אורנה מזרחי, חוקרת המכון, כותבת:
גם לאחר התקיפה ההיסטורית והמרשימה של ארה"ב על אתרי הגרעין האיראנים, חזבאללה נותר מחוץ למעגל המלחמה. זאת למרות רמיזות שקדמו לתקיפה על אפשרות לשינוי במדיניות הארגון בעקבות הצטרפות ארה"ב למלחמה. כך למשל, מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, טען לפני ימים בודדים כי חזבאללה איננו ניטרלי בסכסוך זה, אלא תומך באיראן ויעמוד לצידה, אך נמנע מאיום מפורש בהצטרפות ללחימה.
התגובה הרשמית הראשונה של הארגון לתקיפה פורסמה בערב ה-22.6. איחור המשקף, ככל הנראה, את ההתלבטות והמבוכה בקרב מובילי הארגון, כמו גם את הצורך בהתייעצות עם האיראנים. בסופו של דבר הסתפק הארגון בגינוי חריף שכלל האשמות קשות נגד ארה"ב לצד תמיכה מוחלטת באיראן, אשר לה, עפ״י ההודעה, הזכות להגן על עצמה והיכולת להתעמת עם התוקפנות הישראלית והאמריקנית. מקורות לבנונים אף צוטטו בעיתון הסעודי אלשרק אלאווסט כאוחזים בטענה שישראל היא זו שמנסה לגרור את לבנון למלחמה, אך חזבאללה עומד איתן בדעתו להימנע מכך.
בבסיס ההחלטה של חזבאללה שלא לקחת חלק במלחמה עומדים האילוצים הבאים:
מצבו הקשה הנוכחי של חזבאללה, אשר עדיין מלקק את פצעיו בעקבות התבוסה במלחמה ורצונו להתמקד תחילה בשיקום יכולותיו ומעמדו, בעוד פעולה מצידו נגד ישראל או ארה"ב יכולה להוביל לגריעה נוספת בנכסיו, כמו גם לפגיעה נוספת בלבנון ותושביה.
הפעילות הצבאית הנמשכת ללא לאות של צה"ל נגד חזבאללה, במקביל למלחמה עם איראן, מקשה מאוד על הארגון לפעול גם אם היה בוחר להסתכן בכך. רק בימים האחרונים חוסלו מספר פעילים של הארגון וכן תשתיות של הארגון בדרום לבנון. כמו כן, נמסר על תגבור הנוכחות של צה"ל לאורך הגבול.
הלחץ הכבד המופעל על חזבאללה מצד ההנהגה הלבנונית החדשה שלא להתערב. בשונה מחזבאללה, הנהגה זו מיהרה להתייחס לתקיפה האמריקנית. הנשיא עוון וראש הממשלה סלאם הדגישו, לאחר התייעצות משותפת, כי האינטרס העליון של לבנון הוא להימנע מכל התערבות במלחמה. הנשיא עוון אף הזכיר, כי לבנון כבר שילמה מחיר כבד על מלחמות של אחרים ולא תוכל לשאת עלותה של מלחמה נוספת.
הלחצים המופעלים לא רק מבית, אלא גם מצד גורמים בינ"ל ובראשם ארה"ב על ההנהגה הלבנונית למנוע מהארגון מלהתערב במלחמה ולהאיץ את הטיפול בסוגיית פירוק הנשק של חזבאללה והגורמים הפלסטינים החמושים בלבנון, הפועלים בתיאום עימו. הנושא עלה גם בשיחותיו של השליח האמריקני תומס בראק בלבנון.
לסיכום, בתרחיש של סיום המלחמה עם איראן בטווח הקרוב, גוברים הסיכויים כי חזבאללה יישאר מחוץ למעגל הלחימה ויבחר להתמקד בשיקום יכולותיו לקראת מערכה עתידית מול ישראל. אם המלחמה תתארך ותסתבך לא ניתן לשלול אפשרות של מעורבותו, גם אם באופן סימלי ומוגבל, לטובת האינטרסים האיראנים ובתאום עימם. -
INSS
@INSS_Hebrew
עד כמה אפשר לשמור על קפריסין מחוץ לקלחת?
ד״ר גליה לינדנשטראוס ותמי גולדנברג, חוקרות המכון, כותבות:
מאז האסקלציה עם איראן, החיבור הימי והאווירי לקפריסין התברר כחוליה מרכזית בהקשר הלוגיסטי הישראלי. שעות בודדות לאחר המתקפה פורסם כי חברות התעופה הישראליות פינו את המטוסים שלהן לקפריסין, יוון ויעדים נוספים, כחלק מתוכנית שגובשה מראש, מהלך שמצביע על התיאום הלוגיסטי בין ישראל לקפריסין. מלבד ישראל, מדינות נוספות משתמשות בנמלים ושדות התעופה של קפריסין כדי לחלץ אזרחים ולהחזירם הביתה, ביניהן ארה"ב, סלובקיה ופורטוגל. עוד קודם לכן, בנקודות מפתח שונות במהלך המלחמה, בלטה מרכזיותה של קפריסין בגיבוי המאמץ המלחמתי הישראלי, אך ניכר שחשיבותה עבור ישראל בנקודה הנוכחית היא חסרת תקדים.
לסיוע הקפריסאי לישראל יש מחיר בדמות איומי טרור מוגברים על יעדים ישראלים ויהודים באי, כפי שמעיד מעצרו בקפריסין ב-21 ביוני של בריטי ממוצא אזרי, שחשוד בקשר למשמרות המהפכה ובתכנון פיגוע נגד ישראלים. נראה שההודעה על טיסות חילוץ לישראלים מיעדים נוספים מלבד לרנקה (ואתונה) נועדה למנוע את הגידול בכמות הישראלים השוהים באי. בנוסף, קיים איום על שני הבסיסים של בריטניה באי. אמנם שטח זה נמצא מחוץ לריבונות הקפריסאית, אך יש חשש שפגיעה בו תגרום לנזק גם מחוץ לבסיסים עצם. זאת למרות שבריטניה הכחישה שנעשה שימוש בבסיסיה כחלק מהמתקפה של ישראל על איראן. בהקשר זה, חשוב לזכור שביוני 2024, איים חיזבאללה לפגוע בקפריסין לאור התפקיד המסייע שלה לישראל. אמנם חיזבאללה נחלש מאז משמעותית, אך עדיין הדבר מהווה ביטוי לסכנות הפוטנציאליות עבור קפריסין שטומנת בחובה ההתלקחות בין ישראל ואיראן.
חוסר השקט הקפריסאי מהשלכות המתרחש בישראל בולט בפעילות הדיפלומטית הענפה של שר החוץ הקפריסאי ונשיא קפריסין. בין היתר פורסם כי נשיא קפריסין יעביר מסרים לישראל מאיראן. מלבד פעולות התיווך, פועלת קפריסין כדי למסגר את הסיוע האווירי לישראל ולמדינות אחרות כסיוע הומניטרי ולא סיוע צבאי. כך למשל פרסם משרד החוץ הקפריסאי כי הסיוע לישראל הוא חלק מתוכנית ESTIA לפינוי אזרחים מאזורי משבר, והופעלה כדי לפנות אזרחים מלבנון ב-2024, וכי המטוסים הצבאיים שנחתו בקפריסין נועדו לפנות אזרחים בלבד. אף שיש מתווכות נוספות באירוע הנוכחי, ישראל צריכה להיות קשובה לקפריסין ולצרכיה, לאור המצב הרגיש שבו היא נמצאת וסיועה הלוגיסטי הנרחב והמשמעותי עבור ישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדינות המפרץ ביום שאחרי התקיפה האמריקאית
יואל גוז'נסקי, @YGuzansky, חוקר המכון, כותב:
מפרוץ העימות הישיר בין איראן לישראל, שש מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ – סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, קטר, כווית ועומאן – מתבוננות מהצד במתח ובדאגה הולכת וגוברת. החשש המרכזי שלהן הוא שההסלמה הנוכחית תגלוש לשטחן, בין אם דרך מתקפה ישירה ובין אם דרך פגיעות עקיפות בתשתיות רגישות, בסיסים זרים או נתיבי סחר. אף על פי שכל המדינות הללו אינן תומכות בהתגרענות איראנית, ומקוות כי הפגיעה בתכנית הגרעין היא משמעותית וארוכת טווח, הן חוששות שמחיר הפעולה הישראלית-אמריקאית תהיה תגובת נגד שתכוון כלפיהן.
מדינות המפרץ אימצו בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת העימות, מדיניות חוץ עצמאית, שמטרתה לשדר ניטרליות ולא להיתפס כמשויכות אוטומטית למחנה זה או אחר. הגינויים שהושמעו כלפי התקיפות הישראליות באיראן, גם מצד מדינות הסכמי אברהם, אינם מבטאים הזדהות עם טהראן, אלא ניסיון להרחיק את האש מגבולותיהן. המדינות מבקשות להיתפס כבלתי מעורבות, מתוך הבנה ברורה של העליונות הצבאית האיראנית ביחס אליהן, כמו גם חוסר היכולת שלהן לעמוד לבדן בפני מתקפה כוללת. בהתאם לכך, הן הגבירו את הפעילות הדיפלומטית ואת ניסיונות התיווך בין איראן לארה"ב במטרה להפחית את גובה הלהבות ולנסות לשמר מעמד נייטרלי.
כבר קודם לתקיפה האמריקאית הפצירו מדינות המפרץ בארצות הברית שלא לפעול ישירות נגד איראן מתוך בסיסים שבשטחן, והעדיפו תקיפה מוגבלת, ממוקדת וללא הסלמה אזורית. הן אף העבירו מסרים לישראל שלא לפגוע בתשתיות נפט באיראן, מחשש לתגובה איראנית שתפגע במתקני הנפט שלהן עצמן. במובנים רבים, התקיפה האמריקאית הנקודתית ענתה על הדרישות האלה, לפחות בשלב הראשון.
לצד הצעדים הדיפלומטיים, המדינות מעלות את רמת הכוננות הביטחונית: תגבור סוללות יירוט והגנה, תיאום צבאי הדוק עם כוחות אמריקאיים, והיערכות אזרחית לתרחישים של הסלמה אזורית. עם זאת, הן מבינות כי למרות כל ההכנות, ביטחונן תלוי בראש ובראשונה בנכונות ארצות הברית להרתיע את איראן, להגן בפועל על שטחן במקרה של מתקפה, ולשלוח מסר ברור של תגמול על כל פגיעה.
האירועים האחרונים מציבים את האסטרטגיה הכפולה של המפרציות – פיוס עם איראן מחד, והעמקת שותפות עם המערב מאידך – בפני מבחן משמעותי. אם איראן תבחר להסלים את התגובה ולכלול גם יעדים במפרץ, המדינות תידרשנה להכרעה אסטרטגית: האם להמשיך ולהיאחז בניטרליות ככל האפשר, או לקחת חלק אקטיבי בעיצוב הסדר האזורי החדש. הפיתוי למנף את האירועים כדי לשוב ולמצב עצמן כמתווכות מרכזיות קיים, אך הוא עלול להיתקל בחשדנות מצד איראן ובהחמרת המשבר. מדינות המפרץ מקוות שתגובת איראן תהיה מדודה, סמבולית ומוגבלת – כזו שתשמר את הכבוד האיראני אך לא תגרור את ארצות הברית לתגובה נרחבת ולמלחמה כוללת באזור. כל עוד תגובה כזו תתקיים, המפרציות ימשיכו לנווט בזהירות בין איראן לארה"ב כדי לנסות ולהישאר צופות מן הצד. -
INSS
@INSS_Hebrew
בפרק הזה של ״משדרים ביטחון״, העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם ד״ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון, ועם פרופ' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל״ל וחוקר בכיר במכון. יחד הם מנתחים את התקיפה האמריקאית באיראן: מה התרחש, כיצד התקבלה ההחלטה, מהן ההשלכות האפשריות – ולאן עשויה המערכה להתפתח מכאן.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/2dHebdzuTaMKvZTt2arvuD
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> youtu.be/w4577kZScMs
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
הפצצות ששיגרה ארה"ב לעבר מתקני הגרעין
חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי כותב:
פצצות משישה מפציצי B-2 Spirit וטילי שיוט מסוג "טומהוק" פגעו הלילה במתקני הגרעין האיראניים בפורדו (12 פצצות מפצחות בונקרים), בנתנז (2 פצצות מפצחות בונקרים וטילי שיוט), ואיספהאן (טילי שיוט). מדובר בתרחיש מבצעי חסר תקדים וראשון מסוגו, בו מטוסים אמריקניים מטילים פצצות חודרות בוקרים GBU-57, שמכונות בעגה המקצועית MOP-Massive Ordance Penetrator, מונחות GPS או הנחיית לייזר, במשקל של 13 טון בערך ועם יכולת חדירה משוערת של 60 מטר.
עיקר משקלה של הפצצה הוא המעטפת המתכתית המיוחדת אשר נועדה לאפשר לה חציבה בתוך מתחם הררי לעומק רב ופיצוץ בעת ההגעה למתחם התת קרקעי. הפיצוץ רב העוצמה נעשה בעזרת קוקטייל של חומרי נפץ יעילים, בסיוע חומרים כימיים מיוחדים מעודדי בעירה, והכל במשקל של 3-2.5 טון, ואשר כאמור נועדו לפעול לאחר ביצוע החדירה, בעת ההגעה ליעד התקיפה.
להטלת הפצצות ולפגיעה באתרי ההעשרה בפורדו ובנתנז ארה"ב השתמשה בחבילת תקיפה שכוללת מטוסי תידלוק ומטוסי קרב אשר מלווים ומגינים על המפציצים האסטרטגיים התוקפים, קרי על המפציץ החמקן B-2 Spirit. עפ"י ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, המפציצים התוקפים טסו ישירות מארה"ב לאיראן.
כאמור, להשלמת מלאכת ההשמדה וחיסול תכנית הגרעין האיראנית, האמריקנים שיגרו מצוללות כ-30 טילי שיוט "טומהוק" עם ראש קרב בן 500 ק"ג ומעלה לכל טיל. אמנם אין עדיין מידע רשמי ומאומת על תוצאות ההפצצות, אך מתוך ניתוח המידע והצילומים ניתן להבחין בחדירות מדויקות של הפצצות אל המטרות החצובות בסלע. לתקיפה האמריקאית גם משמעות אסטרטגית שבאה לידי ביטוי בנכונות ארה"ב להשתמש בנשק מתוחכם רב עוצמה כנגד "ציר הרשע". -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS:
כמחצית מהציבור הישראלי (49%) סבור כי העורף יהיה מוכן לחיות עד חודש במצב של מלחמה בהתחשב בכל השלכותיה - אבדות, מפונים, פגיעה בכלכלה וכו'.
לתוצאות הסקר המלא >> www.inss.org.il/he/publication/survey-june-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ארה״ב מצטרפת למערכה באיראן - ומה עכשיו?
חוקרי וחוקרות המכון משתפים בתובנות מרכזיות בנוגע להשלכות הצפויות.
🧵>>
1/9Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
״האירופאים קמים הבוקר עם רגשות מעורבים. הסרת האיום הגרעיני האיראני היא בשורה טובה עבורם, אך דרך הפעולה הישראלית-אמריקאית נוגדת את עקרונותיהם ונטייתם להעדיף הידברות ומו"מ. באירופה חוששים מתגובה איראנית שתיפגע גם באינטרסים שלה. אירועי השבוע האחרון שוב הדגישו את חוסר הרלוונטיות של מדינות אירופה בזירה וחילוקי הדעות ביניהן בנושא. עדיין, הן יכולות למלא תפקיד חשוב בגיבוש הסכם חדש עם איראן, אם לשם ינשבו הרוחות".
ד״ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה
8/9
INSS
@INSS_Hebrew
״טורקיה, אשר מאז תחילת האסקלציה עם איראן גיבתה את טהראן וגינתה את 'התוקפנות הישראלית', נמצאת בדילמה לאור כניסת ארה״ב למערכה. נשיא טורקיה יהסס לסכן את יחסיו הטובים עם נשיא ארצות הברית. צפוי לכן שטורקיה תמשיך ללחוץ לכיוון של הגעה להסכם ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית ותרצה לקחת חלק פעיל בתיווך"
ד״ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת טורקיה והכורדים
9/9 -
INSS
@INSS_Hebrew
התקיפה האמריקנית באיראן: לאן ממשיכים מכאן?
החוקרים הבכירים אלדד שביט וצ'ק פרייליך כותבים:
בנאומו לאחר סיום התקיפה נגד שלושת אתרי הגרעין העיקריים באיראן - פורדו, נתנז ואספהאן, הדגיש הנשיא טראמפ כי "המטרה שלנו הייתה השמדת יכולות הגרעין וההעשרה של איראן וכן עצירת האיום הגרעיני". עוד איים כי "הבריונית של המזה"ת חייבת לעשות שלום ואם היא לא תעשה זאת, תקיפות עתידיות יהיו גדולות הרבה יותר וקלות הרבה יותר". עוד הדגיש: "או שיהיה שלום או שאיראן תחווה טרגדיה גדולה יותר ממה שראינו בשמונת הימים האחרונים".
נראה כי מבחינת הנשיא התקיפה הממוקדת אמורה להביא עתה מהר ככל האפשר לסיום המערכה הצבאית בהסכם מדיני שיכלול נכונות של איראן לקבל הסכם מקיף וקשוח שיושתת על: אפס העשרה, פירוק מלא של תשתיות העשרה, הוצאת החומרים שהועשרו, פיקוח מקיף חודרני. נראה כי הממשל אינו מתכוון להמשיך מבחינתו, בשלב הנוכחי, את התקיפות הצבאיות, אלא אם יידרש להגיב על פגיעה איראנית ביעדים/כוחות אמריקאים ו/או פגיעה בתשתיות של בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ.
ההערכה היא כי התקיפה לוותה בהעברת מסרים מדיניים במספר ערוצים. מסרים אלה הדגישו, מחד גיסא, את הנכונות להגיב בתקיפות על כל פעולה איראנית נגד ארה"ב, ומאידך גיסא, את הדרישה מאיראן להסכים לאלתר לתנאי ההסכם כפי שהוגדרו על ידי הממשל. בנוסף, סביר שהממשל ינסה גם לקבוע קווים אדומים ברורים באשר לפעילות הטילים של איראן ולהתנהלותה האזורית. על פי דיווחים בתקשורת, המסרים לאיראן כללו הבהרה כי אין בכוונת הממשל להביא להפלת המשטר בטהראן.
למרות ההחלטה לתקוף את אתרי הגרעין, ניכר כי האינטרס האמריקאי להימנע מהיגררות למלחמה ממושכת נותר בעינו. ההתלבטות לגבי המשך המעורבות הצבאית תגבר ככל שיתברר כי איראן ממשיכה בסרבנותה ואינה נענית לדרישות ו/או אם יתברר שנותרו בידיה יכולות גרעיניות משמעותיות.
בתרחיש שבו המערכה הצבאית תסתיים ללא הסכם מדיני, צפוי הממשל להתמקד באכיפה תקיפה של הסנקציות, בראש ובראשונה בתחום ייצוא הנפט האיראני, ולפעול בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל, למימוש מבצעים מיוחדים לפגיעה ביכולות גרעין ששרדו את התקיפות. בתרחיש כזה, קיימת סבירות גוברת שהממשל וישראל יידרשו להתמודד עם מציאות של היעדר פיקוח בינלאומי בשטח איראן, ואף עם אפשרות של פרישת איראן מאמנת ב-NPT. -
INSS
@INSS_Hebrew
האיחוד האירופי מסתכל מהיציע
שמעון שטיין, חוקר בכיר במכון, כותב:
כמו במשבר עזה, כך גם במשבר מול איראן, האיחוד האירופי עוקב אחר האירועים מן היציע. שני המשברים חושפים במידה רבה את חוסר הרלוונטיות של האיחוד והיעדר יכולתו להשפיע על מהלך העניינים, לא כל שכן להביא לסיומם. בין הסיבות לכך נמנית סלידתו של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, מהאיחוד האירופי. שלא כקודמו בתפקיד, הנשיא לשעבר ביידן, הוא אינו רואה באיחוד בני ברית ושותפים שניתן להיעזר בהם או להיוועץ איתם. לראיה, טראמפ לא טרח כלל לעדכן אותם על בפתיחת המשא ומתן מול איראן, לא כל שכן לשלבם בשיחות. אחרי הכל, ההחלטה האם להפעיל את מנגנון ה״סנאפ-בק״ באוקטובר הקרוב, שישיב את הסנקציות על איראן, נמצאת בידיהן של שלוש המדינות האירופיות החזקות באיחוד: צרפת, גרמניה ובריטניה.
וכך, לא נותר לאיחוד האירופי והמדינות החברות בו אלא להסתפק בהצהרות בלבד. המכנה המשותף של מרביתן כולל את המונחים: דה-אסקלאציה, איפוק, ודיפלומטיה כאמצעי לסיום הקונפליקט. במקביל, בהצהרות מודגשת התנגדות המדינות לפיתוח נשק גרעיני ע״י איראן. זכותה של ישראל להגנה עצמית נעדרת מהצהרות האיחוד – דבר המהווה עדות להיעדר קונצנזוס סביב הסוגיה השנויה במחלוקת בקונטקסט של הדין הבינ״ל, מחלוקת שלא הפריעה לצרפת, גרמניה ובריטניה לתמוך בזכות של ישראל להגנה עצמית. קנצלר גרמניה אף הגדיל לעשות כשהביע תמיכה במהלך הצבאי ושיבח לצה״ל וממשלת ישראל על האומץ.
בנושא האפשרות של מעורבות צבאית אמריקאית במלחמה, הזהירה קאיה קאלאס, הממונה על ענייני החוץ באיחוד, מפני מעורבות ארה״ב, דבר שלהערכתה עשוי להסלים את הסכסוך ולסכן את היציבות האזורית. בניסיון למנוע מעורבות צבאית אמריקאית ואת השלכותיה גם מעבר לזירה האזורית, הודיע נשיא צרפת על כוונת שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה להיפגש בסוף השבוע הקרוב עם שר החוץ האיראני, במטרה להביא להפסקת המלחמה - מהלך שעל פי קנצלר גרמניה נעשה בתיאום עם ארה"ב. -
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
חמינאי - יפול או לא? מה יכול לבוא אחריו והאם זה עלול להיות לא פחות גרוע? מה אומרים באיראן על הפגיעה בסורוקה, איך זה קשור לחמאס ומי קונה את התעמולה של המשטר? כל זה ועוד בראיון שקיימתי עם @BeniSabti ותגובה ראשונה לחיקוי ב @Eretz_Nehederet !👇
"משדרים ביטחון"-פרק 14
@INSS_Hebrew -
INSS
@INSS_Hebrew
“הפתרון הישראלי חכם יותר”
איך אפשר לשגר טיל בליסטי מבלי שהאויב יראה אותו? לישראל יש פתרון.
בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון - הרצועה השבועית למיטיבי לכת - חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי משוחח עם ד"ר ירון שניידר על מערכות הנשק של ישראל, של איראן, ושל ארה״ב, שבאמצעותן מתנהלת מלחמת ישראל-איראן.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/3hmgJSHQJoJAVjXjBxPuMm
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> youtu.be/bfEj1U-YGxo -
INSS
@INSS_Hebrew
70% מהציבור הישראלי חושש מהתפתחות המערכה בין ישראל ואיראן.
לתוצאות הסקר המלא בנושא המערכה באיראן >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-june-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הסכנה שבדחיקת איראן לפינה
ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר המכון, כותב:
העמקת ההישג הצבאי באיראן עשויה ליצור איום על יציבות המשטר האיראני. נוכח איום ממשי על יציבותו הוא עלול לנקוט במהלכים קיצוניים, גם אם חריגים, במטרה להרתיע או לגבות מחיר. מהלכים אלו מוכרים אך בתרחישי קיצון. איראן עלולה לנקוט באחד או בכמה מהם.
בראש סולם החומרה ישנה פריצה מהירה ליכולת גרעינית צבאית. מהלך זה יכול לכלול העשרת אורניום לרמה של 90% באתר לא ידוע תוך ניתוק הקשרים עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והודעה על יכולת גרעינית מבצעית ו/או ביצוע ניסוי גרעיני ראשון. תרחיש חמור נוסף כולל שימוש בחומרים כימיים, ביולוגיים או רדיולוגיים (מעין "פצצה מלוכלכת") או לעשות תקיפה ביולוגית מתוחכמת באמצעות נגיף מהונדס – כל אלה מהווים אמצעים זולים יחסית, שקשה לייחס אותם ישירות לשולחיהם.
תרחיש נוסף שמוזכר הוא פעולה לשיבוש חופש השיט במצרי הורמוז. שיבוש, אפילו חלקי, באמצעות תקיפת מכליות או הנחת מוקשים ימיים ישפיע לא רק על מחירי הנפט אלא גם על היציבות בשווקים הפיננסיים. זוהי פעולה המהווה עילה ברורה למלחמה וסביר שהיא תגרור תגובה אמריקאית, והסתברות גבוהה להידרדרות לעימות צבאי ישיר – אך דווקא בשל כך, עלולה איראן לראות במהלך זה מנוף לחץ מכריע כאשר אין לה עוד מה להפסיד. יש יכולת להפחית מהפגיעה של מהלך זה על-ידי שימוש בצינורות 'עוקפי מייצרים' בסעודיה ובאמירויות ופתיחת מאגרים אסטרטגיים בעיקר בארה"ב.
במדרג החמור נמנה תרחיש של תקיפת שגרירויות ומרכזים יהודיים וישראלים בחו"ל. מטרת פיגועים אלה תהיה כפולה: הרתעה והסטת תשומת לב, תוך שמירה על "מרחב הכחשה". איום נוסף, כחלק מהסלמה כוללת, הוא מתקפת סייבר הרסנית. איראן פועלת בתחום זה בהיקף נרחב כבר שנים, ויכולה לבחור להסלים בצורה דרמטית: השבתת מערכות חשמל, פגיעה בבתי חולים ובנקים.
במדרג החומרה הנמוך יותר אך בעל סבירות גבוהה יותר ניתן למנות פעולה לפגיעה בישראל באיו"ש או הפעלת כוחות שעדיין נאמנים לאיראן בעיראק ובתימן נגד מדינות המפרץ או כוחות אמריקאים. פעולה זו תסייע לאיראן ליצור תחושת חוסר יציבות שתאלץ את הקהילה הבינ"ל להתמקד בטיפול בזירות אחרות. איראן יכולה לפגוע במדינות המפרץ באמצעות רחפנים, טילים בליסטיים, או מתקפות סייבר. אלו אינם תרחישים חדשים, אך עוצמתם עלולה לגדול והם עשויים להפוך לאסטרטגיים, אם הפגיעה תתבצע במוקדי תשתית כמו מתקני נפט וגז, נמלים או מתקני התפלה. מדינות המפרץ מצפות למענים הגנתיים אמריקאים נוכח פגיעותן היחסית.
בסיכומו של דבר, ככל שאיראן תרגיש את הסד מתהדק על צווארה, כך עלולה לגבור הנכונות שלה לקחת סיכונים ולנקוט בצעדים קיצוניים, שחלקם תוארו לעיל. תרחישי קצה דוגמת פריצה לגרעין צבאי, שימוש באמצעים כימיים/ביולוגיים, פגיעה בחופש השיט וטרור בחו"ל אינם מנותקים מהמציאות – הם חלק מהאפשרויות האופרטיביות של המשטר האיראני ויש להתכונן אליהם. -
INSS
@INSS_Hebrew
איזון עדין: הדילמות הירדניות נוכח המלחמה בין ישראל לאיראן
ד״ר אופיר וינטר, חוקר המכון, כותב:
מאז מתקפת הפתע הישראלית באיראן, מנסחת ירדן את עמדתה הפומבית בזהירות רבה. דוברים רשמיים גינו בחריפות את "התוקפנות הישראלית" ואת "ההפרה הבוטה של ריבונות מדינה החברה באו"ם". שר החוץ הירדני, אימן אל-צפדי, שוחח עם עמיתו האיראני, עבאס עראקצ'י, וחזר באוזניו על הגינוי הירדני הנחרץ ל"הסלמה המסוכנת" מצד ישראל.
עם זאת, באותה שיחה הבהיר אל-צפדי לעראקצ'י שירדן לא תאפשר פגיעה בריבונותה ובביטחון אזרחיה, הן מצד ישראל והן מצד איראן, ותפעל לבלימת כל ניסיון לחדור למרחבה האווירי – כפי שנהגה בעבר (למשל, מול המתקפות האיראניות על ישראל באפריל ובאוקטובר 2024). גם המלך הירדני עבדאללה השני הדגיש כי ארצו לא תשמש זירת קרב בעימות בין ישראל לאיראן.
הצהרות אלו קיבלו ביטוי מעשי: מראשית המלחמה מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית בירדן יירטו כטב"מים וטילים איראניים שחדרו למרחב האווירי של הממלכה בדרכם לישראל. בעוד שתומכי ציר ההתנגדות הפרו-איראני פתחו בקמפיין נגד ירדן ברשתות החברתיות על התייצבותה, לכאורה, לצד ישראל, גורמי משטר ירדניים הצדיקו את יירוט הכלים התוקפים בצורך להגן על ריבונותה ועל גבולותיה ולמנוע פגיעות באזורים מיושבים בשטחה.
בעיתונים ירדניים פרו-ממסדיים, דוגמת "אל-ראי", נמתחה ביקורת גם על ישראל וגם על איראן, שתוארו כמי שמקדמות פרויקטים דתיים-קיצוניים המאיימים על יציבות האזור. בתגובה להאשמות נגד ירדן בשיתוף פעולה עם ישראל ביירוט הטילים והכטב"מים, נכתב ביומון "אל-אנבאט" כי הממלכה לא תכפיף את מדיניותה לאג'נדה זרה השואפת להפכה לחזית. בהקשר זה, איראן הואשמה בניצול ציני של הבעיה הפלסטינית להצדקת חתרנותה במדינות ערב.
במקביל, בולטת שאיפתה של ירדן לסיום מהיר של ההתגוששות בין ישראל לאיראן, לפני שתתפתח למלחמת התשה ממושכת או לעימות בינלאומי. המלך עבדאללה הדגיש בשיחה עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, את הצורך הדחוף בעצירת המלחמה. עורך היומון "אל-ע'ד", מכרם אלטראונה, הביע תקווה שגורמים בינלאומיים יתערבו בהקדם לבלימת ההסלמה באזור, להבטחת ביטחונו ושלומו ולהצלתו מסכנת חורבן.
בראיית ירדן, מערכה ממושכת ורחבה עלולה להסב לה נזקים ביטחוניים וכלכליים קשים, בכללם: נפילות נוספות של שיגורים ויירוטים בשטחה; השעיית ייצוא הגז הישראלי, צעד הפוגע בייצור החשמל בירדן ומאלץ אותה לרכוש דלקים יקרים המכבידים על תקציבה; השהיית התעופה האזרחית; פגיעה בתיירות לממלכה; והפרעות בשרשראות האספקה דרך נמל עקבה והים האדום.
חרף ביקורתה על ישראל, ירדן הייתה ועודנה שותפה מרכזית במאבק ב"סהר השיעי" – מונח שטבע המלך עבדאללה עצמו לפני כשני עשורים. נוכח הקשרים האסטרטגיים והאינטרסים המשותפים לשתי המדינות, חשוב שישראל תתייחס בכובד ראש לחששותיה של ירדן מהתמשכות המלחמה ותשקלל את השפעותיה גם על שכנתה הקרובה. -
INSS
@INSS_Hebrew
איראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה מול ישראל: מהן הדילמות העומדות בפניה – ולמה צריכה להיערך ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/war-with-iran/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"הזדמנות אחרונה"? ארה״ב מגבירה את הלחץ על איראן
אלדד שביט וצ'ק פרייליך, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
ביממה האחרונה הגביר ממשל טראמפ באופן משמעותי את מאמציו לשכנע את איראן לשוב לשולחן המשא ומתן. הנשיא שב ומדגיש כי עדיין לא מאוחר מדי עבור איראן להגיע להסכם בנושא תוכנית הגרעין - אותו הוא מציג כ"הזדמנות אחרונה" – שאם יושג, יביא לסיום המערכה הצבאית ולהחזרת היציבות לאזור.
על פי דיווחים, שליחו של טראמפ למזרח התיכון, וויטקוף, מקיים מגעים עם איראן - הן ישירות והן באמצעות מתווכים - בניסיון לקבוע פגישה בין הצדדים עוד במהלך השבוע. גורמים אמריקאיים אישרו כי האיראנים מביעים נכונות לקיום שיחות ואף פנו לגורמים אזוריים בבקשה לתווך בינם לבין הממשל. עם זאת, לא ברור אם ההצלחות הישראליות בשטח אכן גרמו לאיראן לשנות את עמדתה בנושא העשרת האורניום. בהצהרותיו, טראמפ ממשיך להתעקש כי בידיו היכולת להביא להסכם. הוא אף חתם על ההצהרה שפרסמו מנהיגי מדינות ה-G7 בתום הפסגה בקנדה, שבה גינו את איראן, קראו להרגעת המתיחות באזור ולמציאת פתרון כולל – לרבות הפסקת אש בעזה.
במקביל, הממשל מגביר את רמת האיומים כלפי איראן, לקראת האפשרות של כישלון ב"מאמץ האחרון" להשגת הסכם. טראמפ אף קטע את השתתפותו בפסגה וחזר לוושינגטון, תוך שהוא מצייץ שוב ושוב כי עדיין לא מאוחר להגיע להסכם, ואף קרא לתושבי טהראן לעזוב את העיר. בניסיון לרתום את הציבור האמריקאי מאחורי מהלך צבאי, שיגר טראמפ מסר לעמיתיו בתנועת MAGA ובראשם השדר טאקר קרלסון – ממתנגדיה הבולטים של מעורבות צבאית – ולפיו אין סתירה בין עקרונות התנועה לבין הצורך למנוע מאיראן נשק גרעיני. לצד זאת, דווח כי הפנטגון פועל להכנת תוכניות תקיפה, וכי ארצות הברית מתגברת את כוחותיה במזרח התיכון, כולל העברת מטוסי תדלוק והגעת נושאת מטוסים שנייה לאזור.
למרות הדיווחים על אפשרות לפגישה בין וויטקוף לשר החוץ האיראני, לא ברור האם הממשל מתנה את קיומה בכך שאיראן תשיב תחילה בחיוב להצעה האמריקאית - שהייתה אמורה לעלות לדיון בפגישה שתוכננה ליום ראשון האחרון אך בוטלה בעקבות תחילת המערכה הישראלית - או שמא מדובר במפגש שמטרתו פתיחת משא ומתן בפועל. נראה כי הממשל מבקש לנצל את הישגי ישראל בשטח כדי להפעיל לחץ נוסף על איראן להסכים למתווה המוצע - שפרטיו המלאים טרם פורסמו.
מכלל המידע לא ברור האם הנשיא טראמפ קיבל כבר את ההחלטה האם להורות על תקיפה באיראן. בפומבי, דוברי הממשל עדיין מתייחסים בעיקר לתפקיד ההגנתי של הכוחות האמריקאים. עם זאת, הרושם הוא כי גוברת הסבירות כי אם הנשיא יגיע למסקנה כי הוא נכשל בלכפות על טהראן הסכם ששם מגבלות חמורות על יכולות ההעשרה באיראן, הוא יורה על הרחבת המעורבות הצבאית האמריקאית. זאת, בעיקר שברור כי ליכולות הצבאיות האמריקאיות תפקיד קריטי ואולי בלעדי בפגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין האיראנית לאורך שנים בכלל ובאתר ההעשרה בפורדו בפרט. מהלך שישתלב בקביעה שלו כי האינטרס האמריקאי הוא למנוע מאיראן היכולת לנשק גרעיני. -
INSS
@INSS_Hebrew
המלחמה מול ישראל תביא לסופו של משטר האייתוללות באיראן? לא בטוח
לאור המצב, פרק מיוחד של ״משדרים ביטחון״. סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי במכון ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, אלוף משנה במיל׳ אלדד שביט, חוקר בכיר וראש תחום ארה"ב במכון, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/4pvbgzFA9Ng8lcPjlq5w9D
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> youtu.be/RFi0ON0MOrgThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק ביותר בנוגע למלחמה מול איראן >> www.inss.org.il/he/publication/iran-real-time/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מומחה איראן במכון, @BeniSabti, מספר בריאיון ל-@N12News מה קורה ברחובות טהראן בזמן המלחמה עם ישראל? | צפו >>
This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
השיח ברשתות החברתיות באיראן - פטריוטיזם, חיבוק הדוב הישראלי וקמפיינים שקריים
@oritperlov , חוקרת המכון, כותבת:
השיח האיראני ברשתות החברתיות מחולק לשניים: גולים איראנים, שממוקמים בעיקר בארה״ב ובישראל, המנהלים קמפיין תקשורתי רחב. במרכז הקמפיין: הקריאה להפלת המשטר באיראן. מנגד, אזרחים איראנים החיים באיראן השמים דגש על הפטריוטיות שלהם והדיפת ״חיבוק הדוב״ הישראלי, לצד דיאלקטיקה פנימית המנסה להסביר מדוע מחסום הפחד טרם נשבר ומדוע היתכנות למחאות עממיות בשלב זה הוא קטן.
שיח הגולים:
שיח זה מנוהל כמעט לחלוטין על ידי גולים איראנים והוא בעל אג'נדה אחת ברורה: הפלת משטר האייתוללות. במרכזו של שיח הגולים שני קמפיינים מרכזיים:
קמפיין ראשון: ״משטר האייתוללות חלש כמו כורי עכביש״ - פרסום והדהוד מתמידים של פגיעה בסמלי השלטון האיראני בתוך המדינה בצירוף סרטונים ותיעודים שמטרתם להמחיש את הסדקים וחוסר השליטה שאליהם נקלע משטר האיתוללות. בנוסף מנסים לעודד את הציבור האיראני לצאת לרחובות ולמחות כבעבר.
הקמפיין השני: ״כולם בורחים למוסקווה״ או ״דין חמינאי הוא כדין אסד״ - בקמפיין זה מופצים סרטונים מזויפים המציגים כביכול את משפחות בכירי המשטר נמלטים בטיסות למוסקבה. מדובר בתופעה שאולי תתרחש בעתיד, אך נכון להיום - זה לא קורה. בנוסף, שיח זה מנסה לרמוז כי קיימת שמחה גדולה בקרב האיראנים על הרקע התקיפות הישראלית. חשוב להדגיש, הקמפיין הזה לא משקף את הלך הרוח ברחובות איראן, אלא את קבוצות הגולים מחו״ל. גם אם קיימות בקרב הציבור האיראני שאיפות לב להפלת השלטון, לא קיימים עדיין קמפיינים להוצאת הציבור לרחובות.
השיח הפנים איראני: הפטריוטיות ומחסום הפחד
שלושה נרטיבים מרכזיים מאפיינים את השיח הפנים איראני באיראן:
1. ״משנאת המן ולא מאהבת מרדכי״: קיימת בשיח חלוקה ברורה בין השנאה למשטר האייתוללות אך אהבה עזה לאיראן ובחירה ברורה לעודד את איראן ולא את פעולות ישראל. בנוסף, קיימת סלידה אמיתית מממשלת ישראל, שנתפסת ימנית ואכזרית ואחראית על הסבל של העזתים. האיראנים מביעים את אי שביעות רצונם מ"חיבוק הדוב" הישראלי המצייר אותם כבוגדים. רבים מתנגדים לקישור בין הפעולה הצבאית של ישראל לבין מאבק פנימי להפלת המשטר. כמו במקרים של הדרוזים או העלאווים – החיבוק הזה נתפס כחונק ולא כתומך.
2. שיתוק אל מול הפחד מהמשטר: לצד הפטריוטיות האיראנית קיים שיח אפולוגטי המנסה להסביר מדוע לא רואים הפגנות מחאה ברחובות איראן ומדוע מחסום הפחד טרם נשבר, והציבור עדיין לא בשל לצאת לרחובות. לכן, כל הציפיות בשלב זה להתקוממות עממית משמעותית הן בגדר משאלות לב ישראליות יותר מאשר שיקוף אותנטי של המציאות בשטח. זעקות הפחד שייכות לתושבים בעוד צעקות השמחה נשמעות בפיהם של הגולים.
3. צעקות פחד ולא שמחה: הציבור האיראני חפץ חיים, וחושש מאוד שדין טהראן יהיה כדין ג׳אבלייה או הדאחייה ולכן היינו עדים תוך שלושה ימים מתחילת המבצע לבריחה המונית ואקסודוס של תושבי טהראן אל מחוץ לעיר. עד כה, ישראל התמקדה בפגיעה באתרים צבאיים, ולכן טרם נרשמה תחושת אימה כוללת. אך אם יתחילו להיפגע בנייני מגורים בטהראן – סביר להניח שהמגמה תשתנה -
INSS
@INSS_Hebrew
אורך רוח כלכלי למבצע ״עם כלביא״
ד״ר תומר פדלון, חוקר המכון, כותב:
היכולת של ישראל להשיג את יעדיה האסטרטגיים באיראן במבצע ״העם כלביא״ תלויה גם באופן שבו ישראל תוכל לממן מבצע זה. כלכלת ישראל חזקה בהרבה מזו האיראנית. למרות שאוכלוסיית איראן גדולה פי 9 מזו של ישראל, בשנת 2024 התמ״ג הישראלי עמד על למעלה מחצי טריליון דולר לעומת 400 מיליארד דולר באיראן. הפערים בולטים עוד יותר בתמ״ג לנפש. התוצר לנפש בישראל עומד על 54 אלף דולר לעומת 4400 דולר באיראן. למרות פערים אלו, הנטל הכלכלי הכרוך במבצע יקר ומורכב באיראן מחייב תכנון וחשיבה בנוגע למקורות המימון שלו.
למרות חוסנה של הכלכלה הישראלית, המבצע נפתח אחרי עשרים חודשים של לחימה בחזיתות שונות שפגעה בצמיחה הכלכלית והגדילה משמעותית את הגרעון בתקציב הממשלתי ואת יחס החוב/תוצר. משתנים אלו הובילו כבר למספר הורדות דירוג אשראי של ישראל מאוקטובר 2023 ועד היום. כמו כן, בעקבות החזרה ללחימה עצימה בעזה במסגרת מבצע ״מרכבות גדעון״, ערב התקיפה באיראן ישנה כבר חריגה של כ-20 מיליארד שקל בתקציב 2025 שאושר רק לפני כשלושה חודשים.
אין אנו יודעים בדיוק מה תהיה עלות הלחימה באיראן. ביומיים הראשונים העלות הביטחונית הישירה (שעות טיסה, חימושים ואנשי מילואים) עומדת על כ-5.5 מיליארד ש״ח. בנוסף, ביומיים אלה התקבלו 2400 תביעות פיצויים לקרן הפיצויים של רשות המיסים. עלות הנזקים המשוערת של תביעות אלו עומדת על כמיליארד שקל. עלויות אלה אינן כוללות את העלויות העקיפות המשמעותיות הנובעות מהשבתת חלקים גדולים של המשק, הן בגלל גיוס נרחב של חיילי מילואים והן כי אנשים נשארים בבית עקב איום הטילים. לפי חישובים שונים, העלות הכוללת של המבצע עלולה להגיע לכ- 40 מיליארד שקל. זוהי חריגה השקולה לשליש מכלל תקציב הביטחון הישראלי.
הנטייה הטבעית כדי להתמודד עם עלויות חד פעמיות היא להגדיל את הגרעון כדי לממן אותן. נטייה זו מסוכנת אחרי שנתיים של גירעונות גדולים וכאשר הגרעון המתוכנן, לפני המבצע, לשנה זו הוא כבר 4.9 אחוז. לכן, מימון המבצע באמצעותו עלול להביא אותו למעל 7 אחוז. בניגוד לנטייה זו, ישנם צעדים רבים אשר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, יכול לנקוט בהם כדי לפנות מקורות תקציביים לצורך מימון המבצע. לדוגמא, ישנה הזדמנות לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולהוריד את מספר השרים, לקצץ בכספים הקואליציוניים ובקצבאות המעודדות אנשים רבים להישאר מחוץ לכוח העבודה. צעדים אלו מכוונים לאוכלוסיות הלא עובדות ולא פוגעות במעמד הביניים העובד שגם כך נאנק תחת נטל המיסים. בנוסף, על מדינת ישראל לשלול תקציבים ממוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה.
מדינת ישראל חייבת לעשות התאמות כלכליות עוד היום כדי להגיע להתנהלות פיסקאלית אחראית. רק מדיניות פיסקלית אחראית תבטיח שמשך המבצע יקבע לפי שיקולים אסטרטגיים צבאיים ומדיניים ולא לפי אילוצים כלכליים. -
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת ישראל – איראן:
ביצועי ההגנה האווירית
ד״ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
מתקפת המנע של צה״ל כנגד האיום הקיומי האיראני על מדינת ישראל היא לא רק דוגמה מעוררת התפעלות של ביצועים התקפיים, היא גם מדגימה באופן בולט ביצועים מצוינים בתחום של ההתגוננות מפני מתקפות סימולטניות של מאות טילים בליסטיים ונחילי כטב"מים, זאת על אף אבדות קשות בנפש וברכוש.
פוטנציאל ההרס של הטילים הבליסטיים האיראנים הוא עצום. מדובר בטילים הטסים במסלול מעל האטמוספירה, חלקם בעלי גוף מתמרן ורובם עם ראש נפץ במשקל 500 ק"ג ויותר. מעבר לכך, בגלל המהירות הרבה של הטיל בעת גלישתו, הוא צובר אנרגיה קינטית רבה ובעת פגיעתו במטרה הוא מייצר גלי הדף וגלי הלם אשר גורמים לנזק רב, בנוסף לחומר הנפץ.
למדינת ישראל יכולות הגנה ייחודיות מהטובות ביותר בעולם מפני איומים מהסוג הזה, בדמות מערכות הגנה רב שכבתיות. קשה עד בלתי ניתפס לתאר את הישגי המתקפה של צה"ל והיכולת לנהל מלחמה רב-זירתית ללא שכבות ההגנה האלה.
מעטפת ההגנה של מדינת ישראל מורכבת ממספר מערכות:
מערכת ״כיפת ברזל״, המשמשת ליירוט רקטות וטילים קצרי טווח (120 ק"מ) ע"י פיצוץ מטען נפץ בסמוך למטרה.
מערכת ״קלע דוד״ ליירוט רקטות, טילי שיוט וטילים לטווח בינוני בפגיעה ישירה (250-300 ק"מ).
מערכת ״חץ 2״ - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח (1500 ק"מ) באטמוספירה
מערכת ״חץ 3״ - טיל דו שלבי עם ראש מתמרן בהנעה וקטורית - שמשמש ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח (3000 ק"מ) מחוץ לאטמוספירה בפגיעה ישירה.
בנוסף, הוצבה בישראל סוללת טילי THAAD – High Altitude Area Defense, המשמשת ליירוט טילים בליסטיים לטווחים קצרים ובינוניים בגובה של עד כ-150 ק"מ. מערכת ה-THAAD מצוידת במרכז בקרת אש ובמכ"ם רב עצמה שמאפשר גילוי וזיהוי מטרות בטווח של 2500-3000 ק"מ, כולל זיהוי שיגור טילים בליסטיים כבר בשלב ההאצה.
לשכבות ההגנה המוצבות ביבשה, יש חיזוק ימי: מערכת יירוט ״כיפת מגן״. המערכת הימית היא בעלת תכונות דומות לכיפת ברזל ומוצבת בספינות הטילים מסוג "סער 6". היא משמשת להגנה על נכסים כלכליים הנמצאים בים. המערכת תורמת רבות ליירוט איומים אוויריים, והיא ביצעה את היירוט הראשון של כטב"ם בגזרת ים סוף, בחודש אפריל 2024.
תוספת חדשה ומשמעותית לשכבות ההגנה של מדינת ישראל היא מערכת הלייזר רב העצמה "מגן אור", אשר בשלב הפיתוח הנוכחי ביצעה עשרות יירוטים מבצעיים של כטב"מים ובשלבים מאוחרים יותר תהיה בעלת יכולות יירוט איומים רקטיים בטווחים שונים.
כל שכבות ההגנה הללו מסונכרנות עם מערכת ניהול ובקרת אש אשר קובעות על סמך פרמטרים פיזיקליים את סוג המיירט ומתעדפות פגיעה במטרות עוינות בעלות פוטנציאל פגיעה בנכסים אסטרטגיים או בריכוזי אוכלוסייה.
אי אפשר שלא להתרשם מכוחות ההגנה האווירית אשר מונעים ביעילות רבה חדירת נחילי כטב"מים או כט"במים בודדים. אחוזי ההצלחה של מערכות היירוט כנגד מאות הטילים הבליסטיים עמוסי חומר הנפץ אשר שוגרו בשבת בבוקר ובמוצאי שבת לעבר ישראל הם בערך 95%. אין אפשרות לחסימה הרמטית של שמי המדינה בפני כטב"מים או מאות טילים בליסטיים המשוגרים בו זמנית. ואכן, המתקפות האיראניות גרמו עד כה לאבידות בנפש ולנזק רב לרכוש. לצד זאת, נזק כבד ביותר נמנע וחיי רבים ניצלו כתוצאה מיעילות מערכות ההגנה והקפדת האזרחים על הנחיות פיקוד העורף. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדינות המפרץ ומלחמת ישראל-איראן: לאן הולכים מכאן?
ד״ר יואל גוז'נסקי @YGuzansky ואילן זלאיט @ilanzalayat , חוקרי המכון, כותבים:
המלחמה בין ישראל לאיראן אינה הפתעה אסטרטגית עבור מדינות המפרץ, שכן הן התכוננו לה מזה זמן, ברמה הצבאית והמדינית. המלחמה גם אינה הפתעה טקטית עבור המדינות, משום שלפחות חלקן היו בסוד העניינים כחלק מהתיאום האזורי בחסות פיקוד המרכז האמריקאי שקדם למבצע "עם כלביא", ונועד לסייע בגילוי ויירוט טילים וכטב"מים איראניים.
נכון לשלב זה, דרך פעולתן של המדינות, בעיקר ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, תואמת את הקו בו נקטו עד עתה בזירה האזורית בכלל, וביחס לאיראן ולישראל בפרט – כאשר מטרתן המרכזית היא לנסות ולהישאר מחוץ לאירועים ככל האפשר כדי להימנע מפגיעה.
שש המדינות מיהרו לגנות, כצפוי, את הפעולה הישראלית באיראן בראש ובראשונה כדי לנסות ולהרחיק את עצמן מהאירועים. כולן הטילו את האחריות על ישראל; הביעו תמיכה בחזרה למסלול הדיפלומטי (באופן שגם מתיישר עם מדיניות ממשל טראמפ); טענו שמדובר בהפרה של החוק הבינ"ל; פגיעה בריבונות איראן והפצירו בקהילה הבינ"ל לפעול לעצירת הקונפליקט. באופן לא מפתיע, הגינויים לפעולה הישראלית הגיעו גם ממדינות הסכמי אברהם.
לצד גינוי ישראל, המדינות ובעיקר ערב הסעודית, הגבירו את המגעים שלהן עם איראן, ככל הנראה במטרה לבדוק את "הדופק" האיראני, להדגיש שידן לא במעל ואף כדי להעביר מסרים לצדדים שלישיים. הן גם עדכנו ותיאמו עמדות באופן מואץ עם שכנותיהן הערביות בנושא. באותו אופן, נערכות שיחות רבות עם מדינות במערב, בראשן ארצות הברית. עומאן, שאירחה את שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן (שהופסקו בעקבות המתקפה), אף הודיעה שהיא מנהלת מגעים לעצירת העימות.
מדיניות הדטאנט והפיוס בה נקטו מדינות המפרץ כלפי איראן, סייעה, בראייתן, בהרחקתן מהמלחמה במשך קרוב לשנתיים. כעת היא עומדת למבחנה המשמעותי ביותר: התקיפות, המוגבלות בינתיים, של ישראל נגד מתקני אנרגיה באיראן עלולות להביא את האחרונה לממש איומיה ולפגוע במתקנים דומים גם במדינות המפרץ הערביות.
בנוסף, ככל שתתארך המלחמה, ובוודאי שאם ארצות הברית תצרף אליה באופן ישיר, איראן עלולה לפגוע בבסיסים האמריקאיים הנמצאים במדינות המפרץ. האחרונות, לפי הדיווחים, ביקשו מבעוד מועד מארצות הברית לא להשתמש בשטחן לפעולה נגד איראן – דבר שאינו אפשרי מבחינה מבצעית ושנועד לאותת לאיראן כי הן נייטרליות – ובכל מקרה, הן מצפות ממנה להגנה מפני כל פעולה איראנית. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה אומרים בבייג׳ינג? תלוי מי שואל
גליה לביא, סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, כותבת:
זה היה מהיר. ביום שישי - היום הראשון לתקיפה הישראלית באיראן - דובר משרד החוץ של סין נשמע מאופק למדי כשציין שארצו "מתנגדת לפעולות המפרות את ריבונותה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של איראן". פחות מ-12 שעות לאחר מכן, בשבת בבוקר, חזרה סין למנגינה המוכרת של גינוי ברור ונחרץ לפעולות ישראל. שגריר סין לאו"ם, Fu Cong, היה הראשון להבהיר את דף המסרים המעודכן, לפיו סין מגנה בתוקף את המתקפה הישראלית על איראן. עוד הוסיף השגריר כי סין "מגנה תקיפות חמושות על מתקני גרעין בעלי שימושים שלווים".
המסר הנחרץ הזה הודהד מיד על ידי דוברים נוספים - דיפלומטים, חוקרים וכתבים בכלי תקשורת רשמיים בסין - שמיהרו ליישר קו עם העמדה הרשמית של המשטר בבייג'ינג. גם שר החוץ וואנג יי חזר על מסר הגינוי לשימוש בכוח מצד ישראל בשיחתו עם עמיתו האיראני. לעומת זאת, בשיחתו של וואנג עם שר החוץ גדעון סער חזר הראשון דווקא על המסר המאופק יותר, לפיו סין מתנגדת לתקיפת ישראל את איראן, תוך הפרת המשפט הבינלאומי ובזמן שהמאמץ הדיפלומטי לפתרון הסוגיה הגרעינית של איראן עדיין לא מוצה.
אין כל סיבה להתרגש מהגינוי הסיני - בדיוק כפי שאין להתרשם מאמירותיו הפייסניות של שגריר סין הנכנס בישראל, שבמהלך אפריל ציין את חמאס בשמו, ופרשנים מיהרו לראות בכך רמז לגינוי בדיעבד של מעשי 7 באוקטובר. שתי ההצהרות – זו של הגינוי לישראל וזו של הרמיזה על חמאס – הן חלק מאסטרגיית האיזון הסינית. בייג'ינג מנהלת את נוכחותה האזורית תוך התאמת מסריה באופן סלקטיבי לקהלים השונים – גינוי תקיף באו"ם, מסר מאוזן בירושלים, והרגעה בטהראן.
באמצעות גישה זו, סין מצליחה לשמר ערוצי קשר עם כל השחקנים – איראן, ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית – מבלי להיקלע למעורבות ישירה או מחייבת. לא מדובר במוסר, בערכים או באידאולוגיה, אלא במדיניות חוץ פרגמטית שפועלת באמצעות ריבוי גרסאות מכוונות: רטוריקה מדודה, המותאמת לכל אוזן בנפרד, ומכוונת לשקט שיבטיח השקעות, יציבות שתאפשר סחר ודימוי של מעצמה אחראית – כל זאת מבלי לשלם מחיר גיאופוליטי. -
INSS
@INSS_Hebrew
לחזבאללה אילוצים המונעים ממנו לפי שעה להצטרף למלחמה
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, כותבת:
חזבאללה, אשר טופח לאורך השנים על ידי איראן כדי לסייע לה בתרחיש של תקיפה ישראלית נגדה, נאלץ להישאר מחוץ למעגל הלחימה ולדבוק, לפי שעה, באסטרטגית "ההכלה" אותה אימץ מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל ללבנון (27 בנובמבר 2024).
בהודעות שפורסמו מטעם הארגון לאחר גל התקיפות הראשון על יעדים באיראן, ישראל הואשמה בתוקפנות פושעת בגיבוי ארה"ב ובסיכון היציבות והביטחון של כל האזור ללא הצדקה, ובהבטחה שתוקפנות זו לא תישאר ללא עונש. הארגון קרא למדינות האזור לפעול נגד ישראל, והביע את הזדהותו עם איראן ואמונתו ביכולתה להגיב ולהגן על עצמה. עם זאת, לא הוזכרה בהודעות האפשרות של הצטרפות הארגון למלחמה. בד בבד, סוכנות רויטרס ציטטה גורם בכיר בחזבאללה שהבהיר כי הארגון לא יתקוף את ישראל בתגובה להתקפותיה באיראן.
החלטתו של חזבאללה להימנע בשלב זה מלתקוף את ישראל נובעת משורה של אילוצים ובראשם חולשתו בעקבות תבוסתו במלחמה; רצונו לייצר שקט מדומה כדי להתחזק ולשקם את יכולותיו; ומנגד התקיפות הישראליות הנמשכות נגד פעיליו ותשתיותיו באופן יום יומי למניעת התבססותו מחדש בדרום לבנון ולהכשלת מאמציו לבנות מחדש את כוחו הצבאי; וכן הלחצים עליו מבית, בעיקר מצד ההנהגה החדשה בלבנון, אשר חרטה על דגלה את החזון לפירוק חזבאללה וכלל המליציות בלבנון מנשקן ודורשת לשמר בידיה את ההחלטות בנושאי מלחמה ושלום. זאת כאשר גם עליה מופעלים לחצים מצד ארה"ב, מדינות המערב והמפרץ, המתנים את העברת הסיוע הנחוץ ללבנון בפירוק חזבאללה מנשקו.
מכאן ברור עניינה של לבנון הרשמית להימנע ממעורבות במלחמה נוספת בשעה שהיא מתקשה עדיין לשקם את ההרס הנרחב בעקבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה. בהודעותיהם הפומביות של הנשיא עוון וראש הממשלה סלאם הם אמנם מגנים נחרצות את ישראל, בטענה שהיא מאיימת על יציבות האזור ומפרה באופן בוטה את החוק הבינלאומי, אך בה בעת ההנהגה הלבנונית העבירה, על פי מקורות לבנונים, מסרים ברורים לחזבאללה לבל יגרור את לבנון להתערבות בעימות שאין לה כל קשר אליו, וכי מי שיערב את לבנון יישא באחריות לכך.
לסיכום, בשלב זה מסתמן כי חזבאללה נותר מחוץ למעגל המלחמה, אך נראה כי מוקדם עדיין להעריך האם ימשיך להימנע מכך גם בנסיבות של התארכות המלחמה והעמקת המצוקה האיראנית. -
INSS
@INSS_Hebrew
מבצע ״עם כלביא״: הגיבוי האמריקאי והדילמות של טראמפ
אלדד שביט וצ׳ק פרייליך, חוקרים בכירים במכון, כותבים:
בחלוף למעלה מיממה מאז פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", דוברי הממשל האמריקאי ממשיכים להביע תמיכה בהחלטה הישראלית, תוך הדגשת זכותה של ישראל להגנה עצמית.
הנשיא טראמפ שב ומבהיר כי איראן הביאה על עצמה את המהלך הישראלי, לאחר שאימצה עמדות נוקשות במהלך סבבי המשא ומתן שהתנהלו בינה לבין ארה"ב. עם זאת, הוא מקפיד לציין כי עדיין לא מאוחר עבור איראן להגיע להסכם שיעצור את ההסלמה הצבאית. לדבריו, הוא מעריך כי המבצע הישראלי אף עשוי לסייע בקידום הסכם עתידי.
במהלך דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם, הדגיש הנציג האמריקאי כי "ארצות הברית תמשיך לחתור לפתרון דיפלומטי שיבטיח שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני ולא תהווה איום ליציבות האזור". הוא ציין כי "הנשיא טראמפ נבחר ברוב ברור כדי לקדם שלום ולהימנע מהטעויות של ממשלים קודמים, שהובילו למלחמות אינסופיות".
מאז תחילת המבצע טראמפ מגבה את ישראל ואינו מחמיץ הזדמנות להתהדר בהצלחת הטכנולוגיות האמריקאיות ששולבו בפעולה הישראלית, אף שבינתיים הממשל מדגיש שוב ושוב כי מדובר במהלך חד-צדדי של ישראל, וכי לא הייתה לו מעורבות צבאית ישירה. גורמים אמריקאים הבהירו כי ישראל אמנם עדכנה את הממשל מראש על הכוונה לצאת למבצע, אך פעולה זו הוגדרה כהכרחית לצורך הגנה עצמית מצד ישראל. גורם בבית הלבן הכחיש בשיחה עם העיתונאי ברק רביד את טענת גורמים בירושלים כי טראמפ הביע תמיכה מלאה במבצע, והבהיר כי הנשיא אף הסתייג מעיתויו הנוכחי. יתר על כן, הגורם ציין ש"בשלב זה" ארה"ב לא מתכוונת להצטרף למתקפה. יודגש, כי הגם שבעת הנוכחית ההתנגדות בקרב חוגי תנועת ה-MAGA מצומצמת כבר עתה נשמעים קולות המתנגדים להרחבת המעורבות האמריקאית.
כך או כך, הממשל האמריקאי צפוי להידרש כבר בקרוב להכרעה אסטרטגית באשר למדיניותו להמשך הדרך: מחד גיסא, הרצון להימנע ממעורבות צבאית ישירה במערכה מול איראן, למעט סיוע בהגנה מפני טילים וטק"ק איראניים המשוגרים לעבר ישראל; ומאידך גיסא - ההבנה כי רק איום אמריקאי ישיר בהתערבות צבאית ובוודאי הצטרפות למערכה עשויים להניע את איראן להסכמה להסכם, בהתאם ליעד המרכזי של הנשיא טראמפ.
מה עשוי להביא לשינוי בעמדת הממשל?
•פגיעה ישירה באינטרסים אמריקאים - הממשל שב ומדגיש כי "העדיפות העליונה והמוחלטת שלנו היא הגנה על אזרחי ארצות הברית, אנשינו וכוחותינו הפרוסים באזור".
•נזקים משמעותיים בשטח ישראל או תקיפה איראנית של יעדים אסטרטגיים במדינות הידידותיות לארה"ב.
•כישלון ישראלי מתמשך בפגיעה מהותית בתשתיות הגרעין האיראניות, על אף התקיפות. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, עדכן את מועצת הביטחון כי נהרס המבנה העליון במתקן בנתנז שבו התבצעה העשרה ברמה של 60%, אך אין אינדיקציות לפגיעה בקסקדות התת-קרקעיות. עם זאת, ייתכן שהפגיעה באספקת החשמל גרמה לנזק בצנטריפוגות. גרוסי הוסיף כי גם המתקנים בפרדו ובאיספהאן הותקפו, אך לא נמסרו פרטים על היקף הנזק.
•החלטת איראן לסיים את הפיקוח של סבא"א, ובפרט אם תודיע על פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) מהלך שיחשב לקו אדום בזירה הבינלאומית.
בכל תרחיש של סיום הלחימה, סביר שהמערכה תדרוש מהלך מדיני, שבו לממשל האמריקאי יהיה את התפקיד המוביל. היכולת של ארה"ב להשפיע על תוצאותיו תישען במידה רבה על האופן שבו תתפוס איראן את מידת הפגיעה שספגה תכנית הגרעין של ואת מידת הנחישות של הממשל האמריקאי לקחת חלק פעיל במערכה הצבאית. -
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמה באיראן: מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג את כל יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמת איראן, וכן את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן | היכנסו למפה המתעדכנת בזמן אמת >> www.inss.org.il/he/publication/iran-assets-map/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סין, איראן וישראל: דיפלומטיה זהירה בזירה בוערת
סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, גליה לביא, כותבת:
מתקפת המנע הישראלית על איראן תפסה בהפתעה גם את סין. פרשנים סינים נקטו בקו זהיר והדגישו שעדיין מוקדם להעריך את השלכות האירועים ואת תוצאותיהם, אולם ציינו כי המהלך צפוי להוביל לשיתוק או כישלון במאמצים להגיע להסכם עם איראן.
גם דובר משרד החוץ של סין בחר בניסוח מאופק. בשונה מהתגובה הסינית לתקיפה הקודמת של ישראל באיראן – באוקטובר 2024 – הפעם נמנע הדובר מגינוי מפורש של ישראל ושל פעולותיה, והסתפק בהבהרה כי "סין מודאגת מאוד מהתקיפות של ישראל נגד איראן וחוששת עמוקות מההשלכות החמורות האפשריות של פעולות אלה". עוד הדגיש הדובר כי "סין מתנגדת לכל הפרה של ריבונותה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של איראן, ומתנגדת לפעולות שמחריפות את המתיחות ומרחיבות את הסכסוך".
אם בצד האיראני היו ציפיות לכך שבייג'ינג תספק לה תמיכה דיפלומטית ואף מעשית ברגעים קריטיים אלה, התגובה הסינית הפושרת עשויה להעיד על רצונה של סין לשמור על מרחק מהאירועים ולהימנע מהסתבכות בעימות האזורי. בין הסיבות לכך ניתן לציין בראש ובראשונה את התנגדותה העקבית של בייג'ינג להחזקת נשק גרעיני על ידי איראן, אשר היא רואה בו גורם מערער יציבות, העלול לפגוע באינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של סין במזרח התיכון.
סיבה נוספת היא שסין רואה חשיבות אסטרטגית וכלכלית גבוהה יותר בקידום קשריה עם מדינות ערב המרכזיות – בראשן סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים – מאשר בהידוק יחסיה עם איראן. מדיניות האיזון הזו משרתת את יעדיה האזוריים של בייג'ינג, ומלמדת כי היא אינה רואה את עצמה כחלק מהציר האיראני. בנוסף, לנוכח סימנים ראשוניים לרצון לשפר את יחסיה עם ישראל, סין נזהרת מאימוץ עמדה אנטי-ישראלית שעלולה לפגוע במהלך זה.
מכאן שתגובתה הזהירה של סין משקפת ניסיון מודע לנווט בין מחויבותה לעקרונות מדיניות החוץ שלה לבין רצונה לשמר את השפעתה האסטרטגית באזור – מבלי להיגרר לעימותים שעלולים לסכן את האיזון העדין שהיא שואפת לקיים בין טהראן, ירושלים והמדינות הערביות. -
INSS
@INSS_Hebrew
בין המשך קידום מו"מ להגנה על נכסים: ארה"ב והמתקפה באיראן
חוקר ארה"ב במכון, @EldadShavit, כותב:
שעות ספורות לאחר תחילת המבצע הישראלי נגד איראן, פועל הממשל האמריקאי להרחיק את עצמו מהפעולה. הצהרותיהם של הנשיא ושר החוץ מדגישות כי מדובר במהלך חד-צדדי של ישראל, ללא מעורבות אמריקאית. אף אם ארה"ב לא נטלה חלק פעיל במהלכי ההונאה שקדמו למבצע, נראה כי הנשיא בחר, למרות העדפתו את הנתיב המדיני, שלא להטיל וטו על הפעולה הישראלית.
סביר להניח כי כעת יבקש הממשל למנף את המהלך הצבאי, ולנצל את מצבה המוחלש של איראן כדי לקדם מהלך מואץ של מו״מ - רכיב מרכזי בתרחיש היציאה מהמערכה. הנשיא אף הדגיש בשעות האחרונות כי הוא מקווה שאיראן תחזור לשולחן הדיונים.
דוברי הממשל הבהירו כי עיקר מאמציהם ממוקדים בהגנה על נכסים אמריקניים באזור, אך הדגישו שלא יהססו להגן גם על ישראל. ההערכה היא כי ארה״ב תשתדל להימנע ממעורבות ישירה בעימות, ובפרט מתקיפה באיראן עצמה - ולפי שעה אינה מתייחסת לתרחיש כזה בפומבי. עם זאת, תקיפת יעדים אמריקניים על ידי איראן צפויה להוביל לתגובה מיידית מצד ארה"ב נגד יעדים איראניים.
במקביל, הדילמה האמריקאית ביחס למידת המעורבות שלה צפויה להתחדד במקרה של פגיעות חמורות בישראל או באחת מבעלות בריתה האחרות באזור בדגש על ערב הסעודית, או אם יתברר כי המבצע הישראלי לא הסב נזק משמעותי לפרויקט הגרעין. במצב כזה, עלולים להתגבר הלחצים על וושינגטון להשלים את המלאכה בעצמה -באמצעות יכולותיה הצבאיות. -
INSS
@INSS_Hebrew
להיערך למערכה all in
חוקר המכון @citrinowicz כותב:
לאור התקדמותה של איראן בתוכניתה הגרעינית ובניין הכוח הקונבנציונלי שלה, ועל רקע המשך הסיוע שהיא מעניקה לשלוחיה במזרח התיכון, החליטה ממשלת ישראל לתקוף מתקפת מנע מפתיעה את איראן.
מהדיווחים השונים עולה כי המאמץ הישראלי מכוון כרגע לפגיעה אנושה באתרי ההעשרה בנתנז ופורדו, כולל חיסול מדעני גרעין מובילים; לערעור מערך הפיקוד והשליטה של צבא איראן ומשמרות המהפכה כדי להקשות על איראן להוציא את תגובת הנגד; לפגיעה בסמלי המהפכה בדגש על מטה וראשי משמרות המהפכה; והמשך פגיעה במערכי ההגנה האווירית של איראן כדי לאפשר את המשך התקיפות באין מפריע. במסגרת מהלכים אלו חוסלו רמטכ"ל הצבא באקרי, מפקד משמרות המהפכה סלאמי, מפקד ח'אתם אלאנביא, רשיד, מי שהיה ראש הועד לאנרגיה אטומית עבאסי וכן נפצע קשה מחזיק תיק הגרעין באיראן עלי שמח'אני.
הכדור נמצא כרגע בידיים האיראניות ונראה כי לצד התגובה העצימה שהיא מכוונת להוציא לפועל לעבר ישראל, טהראן צפויה להכריז עליה מלחמה. במקביל סימן השאלה הגדול נוגע לאפשרות שאיראן תתקוף בסיסים אמריקנים במפרץ למרות הנסיון המובהק של וושינגטון להתנער מהתקיפה הישראלית. זוהי דילמה קשה להנהגה האיראנית.
חשוב לציין - אנחנו נמצאים רק בתחילתו של אירוע שספק אם יהיה דומה לאירועים הקודמים שבהם ישראל ואיראן "התגוששו" בצורה ישירה. הפעם נראה כי מדובר במערכה "all in" והשלכותיה יהיו נרחבות ומשמעותיות על עתיד של איראן ויציבות האיזור. זוהי רק ההתחלה. -
INSS
@INSS_Hebrew
ברקע הקביעה של מועצת הנגידים של סבא"א, לפיה איראן מפרה את התחייבויותיה בתחום הפיקוח הגרעיני, פרסמו השבוע חוקרי המכון @EldadShavit וסימה שיין מאמר הדן בשני דוחות מדאיגים שפרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית טרם הקביעה הדרמטית, ומספק תמונת מצב עדכנית לגבי שיחות הגרעין עם איראן, בצל המתיחות הגוברת בימים האחרונים >> www.inss.org.il/he/publication/iran-iaea-usa/
-
INSS
@INSS_Hebrew
היסטוריה בממלכה: נבחרת ירדן בדרך למונדיאל
אביגיל כהן וד״ר אופיר וינטר, חוקרי המכון, כותבים:
לראשונה בהיסטוריה, נבחרת הכדורגל של ירדן, ששחקניה המכונים "אל-נשאמא" (النشامى – גיבורים פטריוטים בעלי רוח הקרבה), העפילה בסוף השבוע האחרון לגביע העולם בכדורגל 2026, לאחר ניצחון של 0:3 על נבחרת עומאן. ההישג הספורטיבי חסר התקדים השתלב בחגיגות חג הקורבן, וגם הגיע בעיתוי פוליטי מוצלח במיוחד ששינה את האווירה הציבורית בממלכה מקצה לקצה.
באפריל האחרון החליטה ממשלת ירדן על הוצאת תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק, לאחר כ-80 שנות פעילות חוקית במדינה, בעקבות חשיפת תאי טרור שסיכנו את ביטחונה ואת יציבותה של ירדן. המהלך עורר תרעומת בקרב תומכי התנועה – בהם צעירים רבים – שהעניקו רק בספטמבר 2024 הישג אלקטורלי מרשים לזרועה הפוליטית, "חזית הפעולה האסלאמית", שהפכה למפלגה הגדולה בפרלמנט המחזיקה בקרוב לרבע ממושבי הבית.
החגיגות שפרצו בעקבות העפלת הנבחרת למונדיאל היו בדיוק "הדבק המלכד" לו הייתה זקוקה הממלכה מול אותם גורמים אסלאמיסטיים שקראו תיגר על עצם ריבונותה ועל האתוס שניצב מאחוריה. הישג הנבחרת שיפר את המותג של "מדינת הלאום הירדנית", הפיח גאווה לאומית בקרב אזרחיה והעצים את הלכידות הפנימית, תחושת השייכות וההזדהות עם המולדת. זאת ועוד, ההצלחה במגרש הכדורגל מהווה מקור השראה אפשרי במגרשים נוספים, למשל בהתמודדות עם האבטלה והעוני.
ההנהגה הירדנית היטיבה לזהות את גודל הרגע. המלך עבדאללה צולם כשהוא עוקב ממסעו בלונדון אחר ביצועי הנבחרת. לאחר העפלתה כתב: ״בני עמי היקרים, אני שמח מכל ליבי על עליית הנבחרת שלנו בכדורגל לגביע העולם 2026. הניצחון הזה מגיע לנבחרת שלנו בזכות ולא בחסד, אשר יש בה כוכבים ושחקנים שאנו מתגאים בהם. תודה מיוחדת לקהל שלנו על התמיכה הגדולה״.
יורש העצר חוסיין חגג עם השחקנים את ההעפלה למונדיאל בחדר ההלבשה, והפך בכך – כמו שכתבו כמה מאוהדי הכדורגל בממלכה ברשתות החברתיות – לשחקן ה-12 של הנבחרת, אולי אף לכוכב הניצחון.
כנבחרת הערבית הראשונה המבטיחה את מקומה במונדיאל, נותר לירדן זמן רב לתכנן כיצד למנף בצורה מיטבית את הופעתה בקיץ 2026 בבמה המרכזית בעולם. כלכלנים ירדנים קוראים לנצל את ההישג לחיזוק "העוצמה הרכה" של הממלכה, ובפרט להובלת קמפיין שיווקי שיבליט את סגולותיה כיעד תיירות אטרקטיבי, מגזר חשוב לאוצר ולשוק התעסוקה בירדן.
אשר לישראל, ניתן לקוות שהעפלת שכנתה למונדיאל תשמש חלון הזדמנויות למעבר ממציאות של מלחמה ממושכת – שמעיבה על יחסיהן – לטיפוח חזון חיובי שיעניק לשתי המדינות ניצחונות משותפים -
INSS
@INSS_Hebrew
התקרבות מעצמות עם כוכבית: השיחה הראשונה בין דונלד טראמפ ושי ג׳ינפינג
אופיר דיין, חוקרת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, כותבת:
ב-6 ביוני, לראשונה מאז שיבתו של טראמפ לבית הלבן, קיימו נשיאי שתי המעצמות הגדולות - סין וארה"ב – שיחת טלפון. השיחה נמשכה כשעה וחצי, ובמהלכה הדגישו שי ג׳ין-פינג ודונלד טראמפ את הנושאים שמעסיקים בעיקר את הקהל הביתי של כל אחד מהם.
לאור ההאשמות האמריקאיות, על פיהן סין מפרה את הסיכומים בנושא הסחר שאליהם הגיעו נציגי המעצמות בז׳נבה, ולאור העובדה שהנושא מטריד את רוב מדינות העולם, הנשיא שי הקדיש חלק נכבד מדבריו לנושא. בשיחה טען שהסיכומים מקובלים לא רק על אזרחי סין וארה״ב, אלא גם על הקהילה הבינלאומית. שנית, ואולי כעקיצה לצד האמריקאי, הוא ציין שסין מקפידה על קיום הבטחותיה ולפיכך עומדת בהסכם.
הנשיא שי הקדיש חלק ניכר מהשיחה לאחד מ״הקווים האדומים״ שהגדירה סין - טאיוואן. שי ציין שעל ארה״ב להתנהל בזהירות בנושא זה, וכינה את תומכי עצמאות טאיוואן כקבוצת שוליים קטנה שעלולה לגרור את המעצמות לעימות. אמירה זו מעידה על רצונה של סין לשרטט קו ברור, שלפיו בייג'ינג לא תתפשר על עמדותיה הנחרצות בנושא, אותו היא מגדירה עניין פנים-סיני.
הנשיא האמריקאי, מצדו, ניסה להציג את השיחה ככזו שהתמקדה אך ורק בנושא הסחר בין המדינות. הוא אף טען כי לא צפויות יותר חששות בנוגע להגבלות שהטילה סין על ייצוא יסודות נדירים, זאת לאור הסכמות מתגבשות בין סין לאיחוד האירופי. הנשיא הוסיף כי לא נידונו במהלך השיחה סוגיות כמו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה או איראן. מכך ניתן להסיק כי טראמפ רואה את היחסים בין המדינות דרך פריזמה כלכלית, ומבקש להשאיר את הסכסוכים העולמיים מחוץ לשיח - בין אם במטרה להפחית מתיחות, ובין אם משום שאינו מעוניין במעורבות סינית בהם. במקביל, גם הביע את רצונו לראות סטודנטים סינים בארה״ב, אף שפעולותיו בפועל נוגדות את הטענה הזו.
למרות הפערים הרטוריים בהצהרות המנהיגים, שי וטראמפ הבהירו את הרצון ההדדי בשיתוף פעולה בין שתי המעצמות. אולי אף משמעותי מכך, ובניגוד לאופן שבו התקיימו שיחות בעבר בין נשיא לסין לבין ממשל ביידן, נראה שקיים בין שני המנהיגים קשר אישי חם, שהתבטא בהזמנות הדדיות לביקורים רשמיים. הדינמיקה החיובית הזו עשויה לתרום להפחתת מתיחות בין המעצמות. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה מלמד אותנו הסדק באמון הציבור סביב סוגיית גיוס החרדים – ומהן הדרכים שצה״ל יכול לנקוט?
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה עם העיתונאית @manuelbaz , היא מסבירה אילו מגמות משתקפות מהסקרים שנעשים במכון באופן תדיר וקבוע לאורך כל המלחמה
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >>> open.spotify.com/episode/3Hq2vngph9ZgVk2dImbLO3
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >>> www.youtube.com/watch?v=yBZLI-4dxeYThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מתעניינים באיראן ובפעילות בנות בריתה ושלוחיה באיזור?
איך מתקדמות שיחות הגרעין? כיצד חזבאללה מנסה לשקם את יכולותיו ואיך סוריה פותחת דף חדש מול ארה"ב לאחר שנטשה את הציר?
הצטרפו ל"סובב הציר" – הניוזלטר החדש של תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי.
כל העדכונים, הניתוחים והפרשנויות שאתם צריכים לדעת – ישירות למייל.
לחצו להרשמה >>> forms.gle/ZCzyAJioajKn8wkS7 -
INSS
@INSS_Hebrew
תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. >>> www.inss.org.il/he/publication/iran-iaea-usa/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הפיגוע בקולורדו: תשתית הפעלה של האחים המוסלמים באמצעות רשת ערוצי טלגרם
דוד סימן-טוב, חוקר המכון, כותב:
פיגוע המולוטוב בבולדר קולורדו (יוני 2025) מציף זירה חדשה-ישנה: רשתות טלגרם המזוהות עם האחים-המוסלמים משמשות לא רק להאדרה אידיאולוגית, אלא גם כצומת רשתי שמעודד ומכווין מפגעים בודדים לחקות מעשי נקם כנגד יעדים יהודיים וישראלים בעולם.
ב-1 ביוני 2025 השליך מחמד צברי סולימאן, מהגר מצרי, בקבוק תבערה לעבר צעדת סולידריות עם החטופים הישראלים בעזה בעיר בולדר בקולורדו וגרם לפציעת שישה מפגינים, אחת מהם במצב אנוש. זמן קצר לאחר הפיגוע הועלה לערוץ טלגרם בשם “טֻופֿאן אל־אֻמָּה”, בבלעדיות עם לוגו מוטמע, סרטון שכלל מניפסט שבו המפגע קורא לחקיינים לבצע פיגועים דומים.
“טֻופֿאן אל־אֻמָּה” (בערבית": מבול האומה", מתכתב עם הכינוי בערבית למתקפת ה-7 באוקטובר – "טופאן אלאקצאא") הוא ערוץ טלגרם (כ-30 אלף מנויים) שנפתח בפברואר 2025 הפונה לציבור המוסלמי ומשמש להסתה לפעילות אלימה נגד “אויבי האסלאם”. בערוץ משובצים תכנים סלפיים–ג’האדיסטיים קלאסיים (כמו דרשות עבדאללה עזאם) לצד תכנים אנטישמיים.
לאחר הפיגוע של סולימאן, פרסם הערוץ תמונה של סולימאן ושל המחבל ממוזיאון היהדות בוושינגטון, אליאס רודריגז, מאחורי מנהיג חמאס לשעבר, יחיא סינוואר.
הפוסטים של הערוץ מהודהדים בערוצים אחרים וביניהם IsnadPalestin שמוביל עז-אלדין דווידאר, שהיה בעבר באחים-המוסלמים. כך הופך איסנאד-פלסטין למכלול הפצה ותמיכה ברעיונות של "טופאן", לרבות הסתה לאלימות. במסגרת זו הוזכרו באחרונה יעדים ישראלים כגון שגרירויות באפריקה.
מסלול ההפצה: מאידאולוגיה לפיגועי שנאה
1.השראה ג'יהדיסטית המזוהה עם האחים המוסלמים בערוץ טופאן אל-אומה.
2.הידהוד ושיתוף בערוץ איסנאד-פלסטין המזוהה גם הוא עם התנועה.
3.הפצה בטוויטר לפירסומים בארה"ב על-מנת לגייס תומכים או חקיינים.
המעבר המהיר הזה ממחיש כיצד תכנים אידאולוגיים משתלבים במנגנון הסתה משולב: הערוץ הראשון מספק את המודל והתמריץ; הערוץ השני מעניק קהל גדול ולגיטימציה לאלימות, ובכך מקצר את שרשרת הרדיקליזציה של מפגעים בודדים פוטנציאליים נגד יעדים ישראלים ויהודיים ברחבי הגלובוס ובארה״ב במיוחד.
הפיגוע בבולדר מדגים כיצד “טֻפאן אל־אֻמָּה” משמש ערוץ תעמולה וצומת-הפעלה המעביר השראה, הנחיות ותמריצים למפגעים בודדים; החיבור הישיר שלו לרשת איסנאד-פלסטין המזוהה עם האחים המוסלמים יוצר ציר טרנס־אטלנטי – מהטפה אידאולוגית במזה"ת לפעולה אלימה בשטח ארה״ב ובמקומות נוספים בעולם.
תודה ל"קו החרדי" על סיוע באיתור הממצאים ובכתיבת הפוסט
ניתוח מעמיק ומתודולוגי של הפרשה יפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי בשבועות הקרובים -
INSS
@INSS_Hebrew
איך ניתן לסיים את המלחמה בעזה תוך השגת מטרותיה - שחרור החטופים והחלשת חמאס, תוך שיפור מעמדה האסטרטגי של ישראל? נייר מדיניות חדש מציע תשתית אסטרטגית, הנשענת על יוזמה ערבית-מצרית, להשגת מטרות המלחמה. >>> www.inss.org.il/he/publication/policy-paper-war-ending/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל ניצבת היום בפני אתגרים מורכבים וחדשים בכל הנוגע לביטחון המזון שלה – אתגרים ששורשיהם אינם רק חקלאיים, אלא כלכליים, גאופוליטיים, סביבתיים וטכנולוגיים. איומים אלה, גלובליים ומקומיים כאחד, מדגישים את החשיבות של ניהול הסיכונים בשרשרות אספקת המזון המיובא לישראל.
"תגובת שרשרת", פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף עם מכון יסודות, מכון גזית ואוניברסיטת תל אביב, מציע מיפוי וניתוח של הסיכונים שמולם ניצבת ישראל, לצד מסקנות והמלצות לתגובה הנדרשת על מנת להבטיח אספקה רציפה, מגוונת ובטוחה של מזון. לקריאת תקציר הפרויקט והתנסות בכלי המיוחד שפותח לצורך ניתוח הנתונים >>> www.inss.org.il/he/publication/chian-reaction-summary/ -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS: הציבור הישראלי חלוק לגבי חידוש הלחימה בעזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון". לתוצאות הסקר המלאות >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-may-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
החזון של טראמפ לצבא ארה"ב
אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר ארה"ב במכון, כותב:
בוושינגטון הבירה נערכים אלפי חיילים ועשרות כלי צבא כבדים לכבוד מצעד יום ההולדת של צבא ארה״ב (250 שנה) ושל הנשיא טראמפ (79) שייערך ב-14 ביוני. במהלך כהונתו הראשונה ביקש טראמפ לערוך מצעד צבאי ברחובות בירת ארה"ב לאחר שהתרשם ממצעד דומה בפריז, אולם נבלם על ידי הנהגת מערכת הביטחון וצוותו שסברו שמצעד מעין זה לא תואם את הרוח האמריקנית ויהיה בזבזני.
במקביל ובאווירה אחרת לגמרי, הצבא האמריקני עושה את דרכו לעיר אמריקנית אחרת. בלוס אנג'לס שבקליפורניה, הורה הבית הלבן על פריסה של אלפיים מאנשי המשמר הלאומי. זאת, בתגובה להפגנות בנות מאות משתתפים ביומיים האחרונים נגד פשיטות על בתי עסק למעצר וגירוש שוהים בלתי חוקיים. הצו הנוכחי מקנה למשמר הלאומי, כוח מילואים שמוכשר לתגובה גם לאירועים פנימיים, סמכות מוגבלת להגנה על כוחות ומתקנים פדרליים, ולא מאפשר השתתפות שלהם בפעולות אכיפת חוק. עם זאת, בהמשך ייתכן שהסמכות הזו תורחב.
מושל קליפורניה, גאווין ניוסום הדמוקרטי, שלו כפוף המשמר הלאומי של קליפורניה בשגרה הבהיר כי הוא מתנגד להלאמת המשמר. עם זאת, מנוסח הצו שהוציא הנשיא, לא ברור אם הכוחות שהולאמו הם אלה של המשמר הלאומי של קליפורניה עצמה או של מדינות אחרות. אם אכן יפרסו כוחות ממדינה אחרת, מדובר יהיה באירוע חסר תקדים. פריסה של כוחות משמר לאומי כשהמדינה עצמה לא מבקשת זו או כשהיא איננה בהפרה של צו של בית משפט פדרלי, היא אירוע חריג.
ברקע לכך, בשנת 2020 טראמפ היה מתוסכל מאד שלא נעשה שימוש רב יותר בצבא לדיכוי ההפגנות שפרצו לאחר רצח ג׳ורג׳ פלויד על ידי שוטר. בנוסף, לאורך קמפיין הבחירות שלו ולאחר כניסתו לתפקיד הביעו טראמפ ואנשיו כוונה להשתמש בצבא נגד מה שהם כינו "אויבים מבית".
לעירוב הצבא בנעשה בזירה הפנים - אמריקאית לא צפויה השפעה ישירה על ישראל. אולם סביר שלאורך זמן הם יפגעו בלגיטימיות הציבורית הרחבה של הצבא בתוך ארה"ב ועלולים להחריף את אי היציבות הפנימית במדינה. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה צריך לדעת על איש השעה, יאסר אבו שבאב, ועל המליציה שהקים?
אורית פרלוב, חוקרת המכון, כותבת:
יאסר אבו שבאב, איש שבט תראבין - השבט הגדול ביותר בעזה – הוא כיום הדמות המרכזית במיליציה מקומית חדשה הפועלת בשיתוף פעולה עם ישראל. בעבר ניהל קשרי הברחות נשק עם דאעש-סיני, על אף שאינו מזדהה עם האידיאולוגיה של הארגון, עסק בסחר בסמים, ואבטח מתקנים של הפת"ח. עוד בנובמבר 2024 התנער שבט תראבין מאבו שבאב בשל שיתוף הפעולה שלו עם ישראל וחשש לנקמות דם מצד חמאס - כפי שקרה בעבר לשבט דע׳אמוש בצפון עזה, שמספר מחבריו חוסלו ע"י חמאס לאחר שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל. אבו שבאב עצמו אכן הגיע לראש רשימת החיסול של חמאס ועד כה הארגון ביצע לפחות שני ניסיונות לחסלו – שניהם נכשלו.
מיליציית "הכוחות העממיים" שהקים אבו שבאב מונה כ-100 עד 300 חברים. בעבר היא הייתה ידועה בשם "הסוכנות ללוחמה בטרור". בין חבריה נמנים אנשי ביטחון פלסטינים לשעבר, שאחד המרכזיים שבהם הוא ע'סאן אל-דהיני, האחראי על גיוס כוחות סמויים חדשים שיסייעו במאבק מול חמאס על הסיוע, תחת פיקוח צה"ל. אבו-שבאב ואנשיו עסקו באבטחת שיירות הסיוע שנכנסו לרפיח ובמניעת השתלטות של חמאס על האספקה. בעקבות ההצלחה בפרויקט הנ"ל, הוא קיבל אחריות על אבטחת פרויקט חלוקת המזון הניסיוני במזרח רפיח. המודל החדש מבוסס על טיהור שטח ע"י צה"ל והקמת "מושבה" פלסטינית מאובטחת ונקייה מגורמים אלימים. בשטח זה מוקמת נקודת חלוקת מזון שמוגנת ע"י מעטפת בטחונית של אנשי המליציה של אבו שבאב.
מטרת המודל היא יצירת הפרדה בין חמאס ובין האוכלוסיה העזתית, ובין חמאס לבין אספקת הסיוע, והוא מבוסס על מודל אמריקאי שנוסה והצליח במזרח סוריה. ארה"ב הקימה מיליציה בשם SDF שהורכבה משבטים סונים וכורדים שפעלו באופן דומה נגד דאעש. המודל הצליח בניתוק האוכלוסיה הסורית מהתלות בדאעש עבור צרכים כמו מזון וביטחון. בהמשך, אחרי שתפס א-שרע את השליטה בסוריה, חתם הממשל הסורי על הסכם מול המיליציה, שכלל בין השאר מתן ערבויות לשילובה במנגנוני המדינה ושרטוט מפת דרכים להתפרקות מנשק.
בעוד שמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית מסרבים להיכנס לעזה כל עוד הלחימה נמשכת, השבטים העזתים מוכנים להיכנס לוואקום שחמאס משאיר ולקחת אחריות על אי אילו תחומים – גם במקביל לפעילות צה"ל ברצועה. חשוב להדגיש כי המהלך הנוכחי לא פוגע בסיכוי להכניס את הרשות הפלסטינית לרצועת עזה בשלבים מאוחרים יותר. יאסר אבו שבאב היה בעברו איש פת"ח שעסק באבטחת משרדי הרשות ברצועה. הרש"פ אף מסייעת כבר בשלבים אלו באיתור מגויסים חדשים לקבוצה. מהלכים אלו עשויים לסייע בהכנסת מנגנוני ביטחון רשמיים של הרשות הפלסטינית לרצועה בעתיד.
רוצים לדעת עוד?
בפרק החדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" סוקרת אורית פרלוב את השיח העזתי בתוך הרצועה ברקע חלוקת הסיוע החדשה, ביזת הציוד, ופעילות צה"ל בצפון הרצועה
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי: open.spotify.com/episode/2LO7w3tkJrEka8nWXanllI
לצפייה בפרק המלא ביוטיוב: www.youtube.com/watch?v=uRKW515Q4CI&t=1080s -
INSS
@INSS_Hebrew
מה ישראל מפספסת בנוגע לחות'ים? והאם ניאלץ להמשיך לחיות לצד "טפטוף" הטילים מכיוון תימן?
דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, עונה לכל השאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הארגון שמאוד מציק ואף מזיק יותר ממה שנדמה, ועל הצעדים הנדרשים כדי להתמודד איתו.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/4UW1vApuUCHqJXxgSQE9K9
לצפייה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=nvEuEk5afQo
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת הרחפנים: כשמערכות הלוגיסטיקה האזרחיות הופכות לכלי תקיפה בעומק אסטרטגי
אלוף (מיל') ד"ר יעקב בנג'ו, חוקר המכון, כותב:
ב-1 ליוני יצא לדרך מבצע "רשת העכביש" (Operation Spiderweb) של הכוחות האוקראינים נגד הרוסים. המבצע השיג את יעדיו המרכזיים תוך מספר קטן של שעות. בתיעוד מהשטח נראים בבירור רחפנים שהמריאו מחלקן העליון של מכולות ספנות סטנדרטיות בגודל 20 רגל, ובצילומים שפרסמו האוקראינים הם חשפו תאים נסתרים ומנגנוני שיגור בתוך מכולות ייעודיות אלו.
על פי דיווחים אוקראיניים, מתקפה זו פגעה בלמעלה מ-40 מטוסים רוסיים, כולל מפציצים אסטרטגיים ומטוס בקרה. היקף הנזק וההשמדה עדיין אינו ברור, אך חלק מהדיווחים מצביעים על כך שלפחות 13 מטוסים הושמדו באופן מוחלט, נזק המוערך במיליארדי דולרים.
הבחירה להשתמש במכולות נבעה מהצורך לקרב את הרחפנים ליעדיהם, שכן בניגוד למל"טים, רחפנים אינם מסוגלים לטוס יותר מעשרות קילומטרים בודדים. המתקפה בוצעה בעומק של יותר מ-2000 קילומטרים בתוך שטח רוסיה, מה שפגע באחד היתרונות האסטרטגיים המרכזיים של רוסיה: שטחה העצום כמגן טבעי.
הנהגים, ככל הנראה נהגי משאיות מסחריים תמימים, לא היו מודעים כלל למטענם הקטלני. סביר להניח כי המכולות הורכבו מחוץ לרוסיה, כנראה בשטח אוקראינה, והועברו דרך גבולות אל יעדיהן.
בלוחמה המודרנית, הטכנולוגיה מאפשרת לייצר משטחי תקיפה חדשים ונועזים שהופכים את ההגדרות "חזית" ו"עומק" למושגים שדורשים תיקוף מחודש. יכולת זו, של שיגור רחפנים מוסווים במכולות תובלה רגילות, אפשרה לאוקראינה לעקוף מערכי הגנה ולהגיע לבסיסים רחוקים.
אירוע זה מדגיש את היכולת למצות תשתיות לוגיסטיות אזרחיות לצרכים צבאיים, ומחייב חשיבה מחודשת על אסטרטגיות ביטחון והגנה אזרחיות וצבאיות מפני איומים אלו.
לקריאה נוספת: פרסום חדש באתר המכון עוסק במהפכת רחפני FPV ובמשמעויותיה עבור לוחמת היבשה ותחומים מבצעיים נוספים. www.inss.org.il/he/publication/fpv-drones/ -
INSS
@INSS_Hebrew
ברקע המלחמה הנמשכת כבר מעל שנה וחצי, מדינות השלום הערביות עודן מחויבות להסכמים ולחזון הנורמליזציה עם ישראל, אך גובר החשש שהמשך המדיניות הישראלית הנוכחית יסב נזקים רב-ממדיים ליחסים בין הצדדים >> www.inss.org.il/he/publication/silent-crisis/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ביקור שר החוץ האיראני בביירות: ניסיון לשמר השפעה לנוכח שחיקה באחיזה האזורית
ד״ר @RZimmt , ראש תוכנית ״איראן והציר השיעי״ במכון, כותב:
ביקורו של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, בביירות בימים האחרונים נועד, לפחות לפי הרטוריקה הרשמית, לשדר מסר של המשכיות ותמיכה בלבנון ובחזבאללה. בפועל, הוא שיקף את האתגרים הגוברים הניצבים בפני איראן באזור, במיוחד בזירה הלבנונית.
במהלך ביקורו נועד עראקצ'י עם בכירי הממשל הלבנוני, בראשם הנשיא ג'וזף עון, ראש הממשלה נוואף סלאם ויושב-ראש הפרלמנט, נביה ברי. הוא אמנם הצהיר כי איראן תומכת בחזבאללה, אך גם הדגיש שטהראן מכבדת את עצמאותו ואת "החלטותיו הלאומיות". את סוגיית פירוק הנשק של הארגון כינה עראקצ'י "עניין פנים-לבנוני", שיש להסדיר במסגרת מדינית פנימית בין הממשלה לכוחות השונים. הוא ציין כי שיחותיו עם בכירי הממשל בביירות היו בונות והובילו להבנות בנוגע להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי, תוך הדגשת כיבוד ריבונותה של לבנון והימנעות מהתערבות בענייניה הפנימיים. יתר על כן, הוא הוסיף כי איראן הביעה נכונות להשתתף בפרויקטים לשיקום תשתיות בלבנון, אך הדגיש כי שיתוף הפעולה יתבצע רק במסגרת ממשלתית רשמית ובהתאם לעדיפויות שתקבע ממשלת לבנון.
במהלך ביקורו עלה שר החוץ האיראני לקברו של מנהיג חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה, ונועד עם מזכ"ל הארגון, נעים קאסם. עם זאת, בשונה מבעבר, פגישתו עם קאסם הוצנעה באופן יחסי בדיווחים בתקשורת האיראנית, במיוחד בהשוואה לפגישותיו עם ראשי הממשל הלבנוני.
בכך שידר עראקצ'י הבנה של כללי המשחק החדשים בזירה הלבנונית: איראן כבר אינה יכולה להסתמך רק על חזבאללה ולעקוף את המדינה הלבנונית כבעבר. ניכר כי גם טהראן נאלצת להכיר בשחיקת מעמדה ובהיחלשות חזבאללה, לנוכח התחזקות הקריאות הפנימיות בלבנון לפירוקו מנשקו והלחצים הגוברים עליו – הן מצד ישראל והן מצד הממשלה הלבנונית. ראש ממשלת לבנון, סלאם, נתן לאחרונה ביטוי למגמה זו כשהצהיר ש"עידן ייצוא המהפכה האיראנית נגמר" וכי לבנון לא תנוח כל עוד יש נשק שאינו בידי המדינה.
אין משמעות הדבר כי בכוונת איראן לזנוח את תמיכתה ב"התנגדות" או את מאמציה לשמר את השפעתה בלבנון - גם באמצעות חזבאללה, שנותר בעל בריתה המרכזי בזירה זו. עם זאת, נראה כי גם טהראן מבינה שאם ברצונה להישאר רלוונטית ולשמר מידה רבה ככל הניתן של השפעה בלבנון, עליה להתאים את מדיניותה לנסיבות המשתנות, לפעול במידה גוברת דרך המדינה הלבנונית, ובאמצעות מנופי השפעה שאינם רק אספקת נשק – אלא גם פעילות דיפלומטית-מדינית וסיוע בשיקום הכלכלי. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS:
74% מהציבור היהודי סבור כי לא ראוי להעניש חיילי מילואים המסרבים להיכנס לסבב לחימה נוסף בשל שחיקה.
לתוצאות הסקר המלאות >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-may-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הבחירות בפולין: הקיטוב מתעצם
השגריר שמעון שטיין, חוקר המכון, כותב:
כשלוש מאות אלף קולות בלבד (מתוך למעלה מ-21 מיליון בוחרים) הפרידו בין המועמד השמרני לאומני שניצח בבחירות בפולין (50.9% ) למועמד המחנה הליברלי (49.1%). הבדל קטן עם משמעויות עבור מדיניות הפנים והחוץ של פולין בשנים הקרובות.
החוקה הפולנית מעניקה לנשיא סמכויות נרחבות יחסית לתפקיד ייצוגי. הנשיא מחזיק בתפקיד עיצוב מדיניות החוץ, לרבות מינוי שגרירים, וכן מחזיק בסמכויות בעיצוב מדיניות ההגנה, כולל מינוי מפקדים בכירים. בנוסף, עומדות ברשותו סמכויות גם בתחום הפנים, והוא רשאי להטיל וטו על חוקים שאושרו בפרלמנט, להציע יוזמות חקיקה ולמנות שופטים.
תקוותו הגדולה של רוה"מ המכהן, טוסק, הייתה שמועמדו לכהונת הנשיא יזכה, ובכך יתאפשר לו ליישם רפורמות שקידם בתחום הפנים, שאמורות היו להשיב את פולין, לאחר שמונה שנות שלטון מפלגת החוק והצדק ("פיס"), למסלול של דמוקרטיה ליבראלית. זאת לצד רפורמות נוספות שקידם כלפי חוץ, שכוללות התקרבות מחודשת לאיחוד האירופי והידוק הקשר עם צרפת וגרמניה. הנשיא המכהן (המייצג את "פיס") עשה כל שביכולתו כדי להציב מכשולים בדרכה של ממשלת הקואליציה ליישום סדרי היום שלה. חוסר יכולתה ליישם הבטחותיה (רפורמות משפטית וליברליזציה בתחומי הפנים, למשל בנושא הפלות) מצא ביטוי בביקורת ציבורית גוברת על תפקוד הממשלה. חלק מציבור בוחריה בחר לתת ביטוי לאכזבתו בכך שלא הצביע. דבר שככל הנראה השפיע על תוצאות הבחירות.
גם אם רוה"מ יזכה בהצבעת האמון שנקבעה ל-11 ביוני, הרי ש"הקוהביטציה" עם הנשיא הנבחר, שיציב לו מכשולים ככל שיוכל, תהפוך את רוה"מ "לברווז צולע", בעיקר בתחום הפנים.
בהקשר לנושאים הבוערים על סדר היום האירופי והבינלאומי, הנשיא הנבחר ורוה"מ תופסים את רוסיה כאיום. בעוד שרוה"מ ועמיתיו לאיחוד מחויבים להמשך תמיכה באוקראינה, יש ספקות ביחס למחויבות הנשיא, שהבהיר כי אינו תומך בצירוף אוקראינה לברית נאט״ו. השותפות עם ארה״ב, תחת נשיאות טראמפ, נתפסת כמרכזית עבור הנשיא. טראמפ בירך אותו על נצחנו, והוא עצמו צפוי לבקר בוושינגטון לאחר ביקור בוותיקן. ממעט ההתבטאויות הפוליטיות של הנשיא הנבחר, עולה ה"אירוסקפטיות" למדינות האיחוד האירופי ולמוסדותיו בכלל. בכך הוא אינו שונה מעמיתיו לקואליציה הגדלה של מנהיגי ימין קיצוני פופוליסטי אירופי, שמרביתם הזדרזו לברך על זכייתו.
לסיכום, תוצאות הבחירות בפולין הבליטו את הפולריזציה של החברה הפולנית, וכן כי בפני המדינה ניצבת תקופה אי יציבות פוליטית. -
INSS
@INSS_Hebrew
פסגה משולשת היסטורית במלזיה
חברת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, יובל לס, כותבת:
בסוף חודש מאי האחרון נערכה במלזיה פסגה משולשת ראשונה מסוגה, בהשתתפות נציגי מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN), מדינות המפרץ (GCC) וסין. מטרת הפסגה הייתה לחזק את שיתופי הפעולה הבין-אזוריים ולגבש מענה משותף לאתגרים כלכליים וגיאופוליטיים, על רקע מדיניות המכסים החד־צדדית של ממשל טראמפ והמתיחות הגוברת בזירה הגלובלית. הדיונים עסקו בהרחבת השותפויות בתחומי הסחר, השקעות, תשתיות, טכנולוגיה, אנרגיה ופיתוח בר-קיימא. בנוסף, המשתתפים הביעו דאגה מהמצב ההומניטרי בעזה וקראו להפסקת אש ולקידום פתרון מדיני.
גושי ASEAN, GCC וסין מהווים יחדיו כוח כלכלי ודמוגרפי בעל השפעה ניכרת על הכלכלה העולמית. לפי הבנק העולמי, התמ"ג המשולב של מדינות אלו עמד ב-2023 על כ-23.7 טריליון דולר – כ-22.3% מהתמ"ג העולמי. ביחד, הן מייצגות שוק צרכני עצום של כ-2.15 מיליארד איש – נתון המדגיש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשותפות משולשת זו.
הפסגה במלזיה המשיכה את המפגש ההיסטורי בין ASEAN ל-GCC שנערך ב-2023 בערב הסעודית, ולראשונה הורחבה למסגרת תלת-צדדית עם צירופה של סין. המפגש עשוי לסמן את ראשיתו של שיתוף פעולה בין-אזורי משולש, שבו כל צד שואף לרתום את יתרונותיו לקידום יוזמות משותפות, במיוחד בתחומי הסחר, ההשקעות ושרשראות האספקה.
עבור סין, הפסגה מהווה הזדמנות אסטרטגית לבסס את מעמדה כשותפה כלכלית אמינה ויציבה, בניגוד לגישה הפרוטקציוניסטית של ארצות הברית תחת ממשל טראמפ. יתרה מזאת, השתתפותה בפסגה מאפשרת לה לקדם סדר עולמי רב-קוטבי, ולחזק את מעמדה הכלכלי והדיפלומטי בתוך גושי ASEAN וה-GCC, תוך קידום אינטרסים סיניים ארוכי טווח, כמו הרחבת פרויקטים במסגרת יוזמת החגורה והדרך (BRI), והבטחת גישה למשאבים אסטרטגיים באזורים אלו. -
INSS
@INSS_Hebrew
איך צריכה ישראל להגיב לאיום הבידוד הבינלאומי?
עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", וד"ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על היחסים המסובכים - והאם עוד ניתן לתקן.
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=CPmh7ywi_tk
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> spoti.fi/43Mw6VY -
INSS
@INSS_Hebrew
היירוט המבצעי הראשון בעולם של "מגן אור" – הצלחה טכנולוגית מרהיבה
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר המכון, כותב:
הצלחתה המבצעית של מערכת לייזר רב העצמה "מגן אור" ביירוט כטב"מים בעת המערכה בצפון היא עדות ליצירתיות ולחוסן טכנולוגי של מדינת ישראל. מדובר במערכת כחול לבן אשר פיתוחה המורכב דורש תשתית טכנולוגית וכוח אדם בעל ידע רב תחומי מעמיק. מדובר גם בפריצת דרך מבצעית, שכן זו הפעם הראשונה שבה מפורסם יירוט מבצעי של איום אווירי באמצעות נשק אלקטרומגנטי ולא נשק קינטי.
הממסד האקדמי והתעשייתי במדינת ישראל היה מאז ומתמיד בחזית המחקר המדעי והיישומי בתחומי האלקטרו-אופטיקה והלייזרים למגוון יישומים פורצי דרך במערכת הביטחון, התעשייה והרפואה, כך שפיתוח מערכת "מגן אור" הינו הצלחה רב דורית של מדענים , מהנדסים ויזמים בעלי חזון.
למערכת הלייזר "מגן אור" יש שיטת פעולה יוצאת דופן: היא מפיקה מספר קרני לייזר בטכנולוגיות ייחודיות ולאחר מכן מבצעת איחוד קרניים תוך שמירה על התכונות המיוחדות של קרן הלייזר. כשקרן הלייזר פוגעת במטרה היא מחממת אותה עד לכשל מבני משמעותי בגוף המיורט.
מהמעט שנחשף אודות המערכת בעבר, נציין כי מדובר במערכת מורכבת ביותר ובעלת יתרונות מובנים רבים: היא מודולרית, בעלת יכולת שליטה על ההספק עפ"י צורך מבצעי. היא מבוססת על רכיבים ייחודיים, רובם מתוצרת מקומית, ויש לה יכולת לתקן עיוותים וסטיות של הקרן בדרכה דרך האטמוספירה אל המטרה ובכך לקבל צפיפות הספק גדולה על המטרה. זאת ועוד, מדובר במערכת עם עלות הפעלה נמוכה ביותר בהשוואה ליירוט בכיפת ברזל או יירוטים באמצעות מסוקי קרב או טילי אוויר-אוויר. מדובר במערכת בלתי מתכלה, המאפשרת הפעלה רב פעמית ופועלת במהירות האור. היא בעלת יכולת נטרול מטרות קצרות טווח ומנמיכות טוס ואיטיות כמו כטב"מים ורחפנים, וגם מטרות מהירות יותר, כמו פצצות מרגמה ורקטות קצרות טווח - מטרות כנגדן כיפת ברזל איננה יעילה. בנוסף, מערכת הלייזר הינה בעלת יעילות אנרגטית גבוהה יחסית ומסונכרנת עם שכבות ההגנה האחרות המרכיבות את מעטפת ההגנה האווירית של מדינת ישראל.
חשוב לזכור כי למערכת לייזר רב העצמה הזו יש גם מגבלות. למשל, הקטנת עצמת או הספק הקרן עקב תנאים סביבתיים כגון עננות, גשם ,ערפל, עשן או אבק וכן עקב בליעות או פיזורים של חלקיקים ומולקולות הנמצאים באטמוספירה. עובדות אלו מגבילות את הטווח האפקטיבי של הקרן במתווה המבצעי הנוכחי לטווח של 8-10 ק"מ. על מגבלות אלה ניתן להתגבר באמצעים שונים שעליהם לא נרחיב את הדיבור. פיתוח והפעלה מבצעית ראשונה של הלייזר מהווה פריצת דרך טכנולוגית ומבצעית מרשימה של מערכת הביטחון והוכחה נוספת לערך המוסף של הטכנולוגיה בשדה הקרב. -
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל והכורדים - יחסינו לאן?
משדרים [אקסטרה] ביטחון - רצועת ההעמקה של המכון למחקרי בטחון לאומי. והפעם, חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, הגיעה לשוחח עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון.
לצפייה בפרק המלא ביוטיוב: www.youtube.com/watch?v=EXUGPShkJ_4&t=2s
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי: spoti.fi/3ZcQbTZThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
איך יתכן שפוטין - האיש שבנה את תדמיתו על מאבק בלתי מתפשר בטרור - מודה בגלוי לחמאס לעיני מי שחזר מהשבי בעזה? באילו תנאים ארגון טרור יכול להפוך להיות 'שותף מכובד' במוסקבה?
הפעם במשדרים [אקסטרה] ביטחון, פרק נוסף של 'מגרש הרוסים' - על תפיסת הטרור ברוסיה המודרנית.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> spoti.fi/3SW3eFw
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=JYdRsBjJVN0This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
מכה לפופוליזם: משמעות תוצאות הבחירות המפתיעות ברומניה
מילו ויניקאס, חוקר אירופה, כותב:
הבחירות לנשיאות רומניה שהתקיימו ב-18 במאי הניבו ניצחון ברור למועמד המרכז הליברלי והפרו-אירופאי ניקושור דן, ראש העיר בוקרשט, אשר זכה ב-54% מהקולות.
רוב מנהיגי אירופה בירכו על התוצאה, בין היתר בשל חששות מפני ניצחון אפשרי של גיאורג סימיון. סימיון, יו"ר ה-AUR, שהתבטא באופן נחרץ בעד ישראל, ניהל קמפיין ימין קיצוני נגד הממסד ונגד השחיתות, עם אלמנטים המזכירים את רטוריקת ה- MAGA של טראמפ, מה שהפך אותו למאוד פופולרי בקרב רומנים רבים החיים מחוץ לרומניה.
הניצחון של דן מרשים במיוחד לאור הכוחות הפוליטיים שפעלו נגדו—ובעיקר סוכנויות הביון הרוסיות. מוסקבה תמכה תחילה בקלין גאורגסקו, שעמדותיו היו עוד יותר רוויזיוניסטיות ואנטי-ממסדיות. נרשמה עלייה חדה ומלאכותית בתמיכה בגאורגסקו, שנשענה על פעילות רבה בטיקטוק והובילה לניצחונו המפתיע בסיבוב הראשון. בית המשפט החוקתי פעל במהירות, ביטל את תוצאות הבחירות ואסר על גאורגסקו להתמודד—צעד שיכול היה להוביל למשבר עמוק של לגיטימציה פוליטית. עם זאת, שירותי הביון הרומניים בנו נגדו תיק מפורט, שהציג ראיות משמעותיות להסתה נגד הסדר החוקתי, לשוחד בחירות, להלבנת הון ולעבירות פליליות נוספות. לאחר מכן, התמיכה הרוסית עברה במהירות לסימיון, שזכה גם הוא לעלייה מהירה בטיקטוק.
במקביל, באירופה גברו החששות מהתערבות שמקורה, באופן חסר תקדים, גם בוושינגטון. ממשל טראמפ גילה עניין יוצא דופן בבחירות ברומניה—בדומה למה שעשה בגרמניה בפברואר האחרון. ג'יי.די. ואנס ואלון מאסק מתחו ביקורת על ביטול הבחירות והביעו בפומבי תמיכה בסימיון, שעמדותיו האידיאולוגיות דומות לשלהם. ממשל טראמפ אף שלח משקיפים לבחירות בבוקרשט והשהה את הצטרפות רומניה לתוכנית הפטור מוויזה.
נצחונו המפתיע של דן עשוי להשפיע בהיבטים אסטרטגיים רחבים יותר. ראשית, רומניה לא הצטרפה לציר הפרו-רוסי של הונגריה וסלובקיה, מה שהיה קריטי לאור חשיבותה הגיאו-אסטרטגית - היא חיונית לתמיכה הצבאית המערבית באוקראינה ולביטחון הכללי באזור הים השחור. ניצחון של סימיון ככל הנראה היה מקשה על מאמצי הסיוע הצבאי המערביים, בשל עמדותיו הפרו-רוסיות בנוגע למלחמה והתביעות הרוויזיוניסטיות לריבונות על שטחים אוקראיניים.
שנית, יתכן ותבוסתו של סימיון משקפת מגמה עולמית של התרחקות מהפופוליזם מאז תחילת כהונתו של טראמפ והטלת המכסים על העולם. דוגמאות נוספות אפשר למצוא בתבוסות של מועמדים המזוהים עם טראמפ, כמו פייר פואילייבר בקנדה ופיטר דאטון באוסטרליה, שהפסידו בסופו של דבר בשל הזהות האידיאולוגית שלהם.
לבסוף, נראה שאירופה משפרת את יכולתה להתמודד עם התערבות זרה. ניצחונו של דן בא לאחר הפגנת חוסן מצד המוסדות בזמן הבחירות לנשיאות במולדובה ובפולין. ברחבי היבשת, מוסדות דמוקרטיים משדרים ביטחון הולך וגובר בזיהוי ובהתמודדות עם השפעות עוינות—ומצליחים בכך. -
INSS
@INSS_Hebrew
מדינות רבות, בהן ישראל, מזהות את פוטנציאל הלייזרים להפוך לאמצעי לחימה מרכזי ורב עוצמה בשדה הקרב העתידי, עם פוטנציאל להתמודד ביעילות מול רחפנים, רקטות ואפילו טילים בליסטיים.
סקירה חדשה מציגה את מצב הפיתוחים בעולם ואת ההזדמנויות והאתגרים שצפויים לישראל. >> www.inss.org.il/he/publication/laser/ -
INSS
@INSS_Hebrew
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן? >> www.inss.org.il/he/publication/shiite-axis/
-
INSS
@INSS_Hebrew
טפטוף הטילים של החות'ים - האם זו גזירה משמיים?
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, כותב:
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" החלו החות'ים בתקיפות מטרות בישראל באמצעות כטב"מים וטילים בליסטיים, בעיקר מתוך הזדהות עם תושבי עזה ובמטרה להקל עליהם ע"י הסטת הקשב הצה"לי. החות'ים אימצו טקטיקה של שיגורי טילים בליסטיים או כטב"מים באופן אקראי ומסביב לשעון. בנוסף, הם הטילו סגר על ספינות ישראליות או ספינות הקשורות לישראל ועוברות בים האדום דרך מיצרי באב אל-מנדב ולמעשה גרמו לשיתוק נמל אילת ולהפרעה בסחר הימי העולמי.
הירי של החות'ים לעבר ישראל הוא אקט של טרור. בהיעדר יכולת לפגוע במטרות איכות, כוונות השיגורים הן פגיעה, הטרדה והפחדה של אזרחי המדינה. החות'ים מתפארים ביכולתם להכניס מיליוני "ציונים מבוהלים" למקלטים, ואגב כך לגרום לנזקים כלכליים.
התגובה הישראלית כללה עד כה תקיפות של חיל האוויר ופגיעה בנמלים, בשדה התעופה של צנעא ובתשתיות. נזק הפגיעות, עפ"י מנהיג החות'ים, מוערך בכ-1.4 מיליארד דולר, אך הדבר לא עצר את הטפטוף הקבוע של טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר שטח ישראל.
מדינה ריבונית אינה יכולה להשלים עם טפטוף יומיומי של טילים בליסטיים ומצור ימי. האתגר הוא התגברות על אויב חמקמק, מבוצר, הנמצא במרחק של כ-2000 ק"מ מגבולות ישראל. העיקרון בהתמודדות זו הוא יצירת מאזן הרתעה כזה, שהנזק שייגרם למנהיגי תימן ואזרחיה יעלה על התועלת של השיגורים לעבר ישראל. כיום מאזן כזה לא קיים ואסטרטגית התקיפות הנוכחיות לא פועלת, שכן תימן היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם. תקיפת תשתיות אזרחיות כמעט שאינה משפיעה על רמת החיים הנמוכה, ואינה מרתיעה את מנהיגיה.
על מנת לייצר מאזן הרתעה יש להסיר איומים פוטנציאלים ע"י תקיפות יזומות. הדבר צריך להתבצע באמצעות יישום האסטרטגיה של מכת נגד מקדימה ופגיעה בנכסים אסטרטגיים תוך שימוש בנשק שובר שוויון שכולל פצצות כבדות המיועדות לפיצוח בונקרים וטילים בליסטים ארוכי טווח, תקיפות מכיוונים שונים ובלתי צפויים ושימוש בפלטפורמות תקיפה ימיות. בהמשך, יש לפתוח בתקיפות רציפות וממוקדות על מחסני נשק, אתרי אחסון ומרכזי שליטה ובקרה. במקביל, לבצע תקיפות ממוקדות על סמלי שלטון: מרכזי שלטון, בכירי משטר, מרכזי תקשורת ואתרים כלכליים המשמשים כמנופי שליטה וכמנוע פיננסי למימון טרור. יש להמשיך בפעולות ממוקדות כדי למנוע שיקום האתרים הפגועים, ובתקיפות נמלים ושדות התעופה על מנת להטיל מצור ימי ואווירי.
יש להניח כי מראות ההרס יהדהדו ברחבי תימן (והמזרח התיכון) ויגרמו למנהיגי החות'ים להעריך אחרת את עלות הנזקים מול עלות התועלת שבתקיפת ישראל. אז יתגשמו דברי משה דיין המנוח: "יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו - מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לממשלות הערביות לשלמו" . -
INSS
@INSS_Hebrew
מה בעצם נשאר מהנהגת חמאס? לא הרבה
עם ציון 600 יום לתחילת המלחמה, הגיעו אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, לשוחח עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המתרחש ברצועת עזה בפועל, החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים של התרחישים.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/5icrvLByveEzcB71OeZ94u
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=C8opkiwnZRgThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
האם ישראל ערוכה לעמוד בדרישות ההומניטריות שיתעוררו אם תכבוש את רצועת עזה?
ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית @manuelbaz את כל מה שידוע על תוכנית הסיוע השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל ובעתיד.
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=XjKSkTKOqyQ
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/6ayZf9hi5HgSeGhWdf2u0h -
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
אם רק היו גורמי מקצוע שהיו מזהירים שמנגנון חלוקת הסיוע לא יכול לעבוד…
פרק של "משדרים ביטחון" שהוקלט אתמול עם עו"ד תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי ב @INSS_Hebrew -
INSS
@INSS_Hebrew
מה אפשר ללמוד מתוצאות הבחירות המקומיות בלבנון?
חוקרי המכון, ד״ר מורן לבנוני ואורנה מזרחי, כותבים:
במהלך חודש מאי נערכו בלבנון, לאחר מספר דחיות, הבחירות לרשויות המקומיות, לראשונה מאז שנת 2016. קיום הבחירות עתה, תחת ההנהגה החדשה, מסמן צעד נוסף בניסיון של הנשיא עוון לחדש את המשילות ברחבי המדינה ולשקף התקדמות לעידן חדש. לקראת הבחירות ובמהלכן בלטו מאמצי הממשלה החדשה וגורמי הביטחון לפעול כדי להבטיח כי יתקיימו בהתאם לחוק ובבטחה, ואכן ברוב רובן של הרשויות הן התקיימו ללא אירועים חריגים או תקריות אלימות במיוחד. בתוצאותיהן אין הפתעות. לפיכך, חשיבותן העיקרית נובעת בעצם קיומן, המסמן ניסיון לחזרה למנהל תקין במדינה.
הבחירות נערכו בארבעה סבבים, על בסיס חלוקה גיאוגרפית:
4 במאי: מחוז הר הלבנון
11 במאי: צפון לבנון ומחוז עכאר
18 במאי: בבעלבכ, בבקאע ובביירות
24 במאי: בדרום לבנון ובנבטיה
תוצאות ההצבעות משקפות, כמו בעבר, את החלוקה העדתית וההצבעה החמולתית למשפחות החזקות. תנועות השינוי שנולדו בשנים האחרונות לא הצליחו לזכות בתמיכה מקומית. אחוזי ההצבעה היו נמוכים במעט מאלה של הבחירות הקודמות, ובדרום לבנון בלטו אחוזי הצבעה הנמוכים מאוד, גם ביחס לבחירות שהתקיימו ב-2016.
חזבאללה ייחס חשיבות גדולה לבחירות במטרה להוכיח כי נשמרת התמיכה בו. הארגון פעל רבות בקרב האוכלוסייה השיעית כדי לדחוף את התושבים להצביע. עם זאת, הוא נמנע מלהתמודד בנפרד ונגש לבחירות ברשימה משותפת בשם "הפיתוח והנאמנות", לצד התנועה האחות השיעית אמ"ל, ותוך קביעת ראשי הרשויות וחבריהן מראש. רשימה זו זכתה, כצפוי, ברוב המוחץ של העיריות במרחב השיעי: בדרום לבנון, בבעלבכ, באל-הרמל ובשכונות השיעיות בביירות (במחצית מהרשויות באזורים השיעים בדרום לבנון ובחלק ניכר מהמועצות במחוז בעלבכ לא התקיימו כלל בחירות כיוון שלא ניצבו מועמדים נגד הרשימה המשותפת השיעית). לפיכך, חזבאללה יכול לטעון כי שימר את התמיכה בו.
בערים הגדולות התוצאות שיקפו את החלוקה העדתית המוכרת בלבנון. כך למשל, בביירות (21% הצבעה) נבחר ראש עיר נוצרי (ברשימה מאוחדת של כל מפלגות הקואליציה). בטריפולי נבחר ראש עיר סוני (לאחר מאבק בין שתי רשימות סוניות, וללא השפעה של התנועות האסלאמיסטיות – ג'יהדיסטיות שפועלות בעיר). בצור זכתה הרשימה המשותפת השיעית, ובצידון רשימה מטעם מפלגת אל-מוסתקבל הסונית. באזורים הנוצריים ניצחו, כצפוי, בעיקר נציגי שלושת המפלגות הגדולות: הכוחות הלבנונים, הפלנגות והזרם הפטריוטי החופשי - שניצח במספר רב של רשויות, והוכיח כי יש לו עדיין אחיזה בציבור הנוצרי וקשר עם המשפחות המובילות. -
INSS reposted
Raz Zimmt
@RZimmt
ההתפתחויות באזור מחייבות בחינה מחודשת של מידת הרלוונטיות של המושג "הציר השיעי" בהובלת איראן והצורך לעבור לניתוח התאגדות זו כמודל של רשת דינמית ורופפת המחייבת מדיניות מותאמת לכל אחד מרכיביה תוך זיהוי נקודות תורפה והזדמנויות להחלשתה. מאמר שלי ב-@INSS_Hebrew.
www.inss.org.il/he/publication/shiite-axis/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מהפכת רחפני FPV כבר כאן – והיא משנה את כללי המשחק בשדה הקרב המודרני. סקירה חדשה מסבירה את מהות השינוי והמשמעויות הנגזרות ממנו >> www.inss.org.il/he/publication/fpv-drones/
-
INSS
@INSS_Hebrew
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת >> www.inss.org.il/he/publication/iran-latin-america/
-
INSS
@INSS_Hebrew
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב? >> www.inss.org.il/he/publication/unifil-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
חוקרי ביטחון לאומי? כתבתם ספר בנושא?
אנחנו מזמינים אתכם להגיש מועמדות לפרס השנתי על שם סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל לשנת 2025.
לכול הפרטים לחצו כאן>> www.inss.org.il/he/tshetshik-prize-in-security-studies/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כמעט 600 ימים למלחמה, מה בעצם ישראל מנסה להשיג?
@oritperlov , חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית @manuelbaz על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/5icrvLByveEzcB71OeZ94u
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=C8opkiwnZRg -
INSS
@INSS_Hebrew
סבב שיחות חמישי בין איראן לארצות הברית – מה השתנה?
חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, כותבים:
סבב השיחות החמישי בין ארצות הברית לאיראן התקיים ברומא (22 במאי), כשברקע כלל גורמי הממשל האמריקאים חוזרים ומדגישים כי ההסכם חייב להבטיח שלאיראן לא תהיה תוכנית העשרה, ואילו האיראנים חוזרים ומבהירים כי הבסיס היחיד מבחינתם לניהול מו"מ הוא "המשך העשרה נמוכה לצרכים אזרחיים באיראן". הצדדים קבעו לשוב ולהיפגש בקרוב.
קדמה לסבב שיחת טלפון בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו, במהלכה, עפ"י דוברת הבית הלבן, הביע את רצונו להגיע להסכם עם איראן, אם הדבר אפשרי, וציין כי השיחות מתקדמות "בכיוון הנכון". הדוברת הוסיפה כי הנשיא הוא איש של עסקאות, והוא מאמין מאוד בדיפלומטיה. פרסום הדברים הללו נראה כמהלך שנועד לאותת לישראל לבל תשקול תקיפה צבאית, לפחות בעת הזו. לאמירה זו חשיבות מיוחדת על רקע ההדלפה בתקשורת האמריקאית לפיה המודיעין האמריקאי איתר סימנים להכנות של ישראל לתקיפה באיראן.
איראן מצידה, ממשיכה לקוות כי השיחות יובילו להסכם על בסיס עמדתה העקרונית לגבי זכותה להעשרה, תוך שהיא מבהירה כי תהיה מוכנה לנקוט בצעדים שתידרש כדי להבטיח שאין כוונתה לתוכנית גרעין צבאית. בתום הסבב החמישי, קבע שר החוץ האיראני, עראקצ'י, כי היה זה אחד מסבבי המו"מ המקצועיים ביותר שהיו עד כה וכי הוא מעריך שקיימת הבנה טובה יותר של עמדות איראן. בדבריו רמז עראקצ'י כי הועלו הצעות טכניות לגישור ולאחר שאלה ייבחנו ע"י הצדדים, ניתן יהיה לקיים את סבבי השיחות הבאים לגיבוש הסכם. במקביל, העלו האיראנים את רף האיומים כלפי ישראל במגמה להרתיעה מתקיפה. נראה כי טהראן ערה לעיסוק הישראלי הרב ב"חלון ההזדמנות" לתקוף את תוכנית הגרעין, נוכח הפגיעה הקשה בשלוחיה, בעיקר בחיזבאללה, והפגיעות האפשרית שלה כפי שנחשפה בתקיפה הישראלית באוקטובר 2024.
לאחר חמישה סבבי שיחות עולה בברור כי שני הצדדים מעוניינים להמשיך במאמצים למצות את המו"מ. לוח הזמנים מחייב הסכמות בזמן הקרוב כדי לקבל החלטה האם סעיף ה"סנאפ-בק", המחזיר את סנקציות מועצת הביטחון, יופעל עד הדד ליין באוקטובר הקרוב. גורמים אמריקאים רמזו לאפשרות כי המטרה עתה היא גיבוש הפרמטרים העקרוניים להסכם חדש, תוך השארת פרטים רבים למו"מ מאוחר יותר. אם אכן הצדדים יתקדמו בנתיב זה, קיים חשש שמא המו"מ בהיבטים הטכניים ייתקל בקשיים ואולי אף ימנע את מימוש הסכם המסגרת העקרוני, ובינתיים יאפשר לאיראן להרוויח זמן ולדחות את הפעלת ה"סנאפ-בק". -
INSS
@INSS_Hebrew
מה טראמפ מנסה להשיג עם המכסים העצומים שהטיל, ומה קורה אחרי ההסכם שחתם מול סין?
ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון ובמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין הגיע לשוחח עם העיתונאית @manuelbaz על ההתפתחויות האחרונות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ועל ההשפעה של הסערה הנוכחית על ישראל
לצפיה ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=veto4U8FO10
להאזנה בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/59ZNG6U1Uatehl4qoBE0BfThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר: כיצד נראה הסחר בין ישראל וסין בשנה שעברה - ומהם האתגרים העתידיים הגדולים? >> www.inss.org.il/he/publication/israel-china-2024/
-
INSS
@INSS_Hebrew
The World Hasn’t Given Up on the Two-State Solution
INSS researcher, Ambassador Shimon Stein, writes:
While the two-state solution has largely faded from Israel’s public and political discourse—especially in light of the war and the current government’s stance—the international community continues not only to keep the idea alive but also to actively pursue its implementation.
Here is a brief summary of recent efforts:
In September 2024, Saudi Arabia and Norway initiated the launch of the Global Alliance for the Implementation of the Two-State Solution. Following its launch on the sidelines of the UN General Assembly—with the participation of around 90 countries—meetings were held in Brussels, Riyadh, and Oslo in late 2024 and early 2025. The driving force behind the initiative was the outgoing EU High Representative for Foreign Affairs and Security Policy, Josep Borrell. His successor, Kaja Kallas, also supports the initiative and regards the two-state solution as the only viable path to peace and stability.
In parallel, France and Saudi Arabia announced the convening of a summit (June 17–20) aimed at advancing the two-state solution. The background to this initiative is a resolution passed by the UN General Assembly in December 2024, reaffirming its commitment to the two-state solution and calling for a high-level international conference. The summit is expected to produce a detailed action plan that includes “irreversible steps” toward implementation.
Following French President Emmanuel Macron’s statements that recognizing a Palestinian state is “not taboo” and that such recognition must happen “at the right moment,” the question arises whether he will use the June summit to announce France’s formal recognition—joining the 147 countries that have already done so. As of now, Germany and the United Kingdom are not considering such recognition.
Israel’s absence from the initiative, along with the expected absence of the United States, will likely render the summit a symbolic show of support for the two-state solution—nothing more. Once again, this will underscore the international community’s inability to impose its position on Israel, so long as the United States maintains its opposition to unilateral recognition of a Palestinian state. -
INSS
@INSS_Hebrew
בעולם לא הרימו ידיים מפתרון שתי המדינות
חוקר המכון, השגריר שמעון שטיין, כותב:
בעוד פתרון שתי המדינות נדחק מהשיח הציבורי-פוליטי בישראל בעקבות המלחמה בפרט ועמדת הממשלה בכלל, הרי שהקהילה הבינ"ל ממשיכה לא רק לשמר את הנושא בתודעה העולמית, אלא אף לפעול למימושו.
להלן סיכום קצר של המאמצים: בספטמבר 2024 הוקמה ביוזמת סעודיה ונורבגיה "הברית הגלובלית ליישום (הקמת) מדינה פלסטינית ופתרון שתי המדינות". בעקבות השקת היוזמה בשולי כינוס עצרת האו"ם (בהשתתפות כתשעים מדינות), התקיימו בסוף 2024 ובתחילת 2025 מפגשים בבריסל, ריאד ואוסלו. הרוח החיה מאחורי היוזמה ומי שפעל ללא לאות לתמיכה בהקמת מדינה פלסטינית היה הממונה היוצא לנושאי חוץ ובטחון של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל. גם מחליפתו קאיה קאלאס תומכת ביוזמה ליישום פתרון שתי המדינות כאופציה היחידה להשגת שלום ויציבות.
במקביל ליוזמה לעיל, הודיעו צרפת וסעודיה על כינוס ועידה (17-20 ביוני) לקידום פתרון שתי המדינות. הרקע ליוזמה היא החלטת העצרת הכללית של האו"ם (מדצמבר אשתקד) החוזרת על המחוייבות לפתרון שתי המדינות וקוראת לכינוס ועידה בינ"ל רמת דרג. על הוועידה להציע תכנית פעולה מפורטת שתכלול צעדים "בלתי הפיכים" ליישום פתרון שתי המדינות.
בעקבות הודעותיו של נשיא צרפת מקרון על כך שהכרה במדינה פלסטינית "אינה טאבו", ובהמשך שהכרה תצטרך לקרות "ברגע מתאים", נשאלת השאלה האם הוא ינצל את הכינוס ביוני כדי להודיע על הצטרפות צרפת למאה ארבעים ושבע המדינות שכבר הכירו במדינה הפלסטינית. גרמניה ובריטניה אינן שוקלות (לפי שעה) להכיר במדינה פלסטינית.
היעדרות ישראל והיעדרותה הצפוייה של ארה"ב יהפכו את הכינוס למפגן תמיכה בפתרון שתי המדינות ותו לא. בכך, יבוא פעם נוספת לידי ביטוי חוסר האונים של הקהילה הבינ"ל לכפות את עמדתה על ישראל, כל עוד ארה"ב אינה משנה את עמדתה המתנגדת לצעד חד צדדי של הכרה במדינה. -
INSS
@INSS_Hebrew
איפה נמצא בסיס פרצ'ין? כמה מתקני טילים יש באיראן? ואיפה בכלל, לפי הדיווחים, ישראל תקפה?
מפה אינטראקטיבית חדשה של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024.
המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים. >> www.inss.org.il/he/publication/iran-assets-map/ -
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
פודקאסט! מנצלת את דיווח סי.אן.אן "ישראל עושה הכנות לתקוף מתקני גרעין איראניים" - כדי להגיד ששאלתי את אלוף (מיל') תמיר הימן ו @RZimmt איזה הסכם יכול להיחתם בין ארה"ב לאיראן ולספק את ישראל והאם יש תקיפה כזו שתשמיד סופית את תכנית הגרעין?
זה ב"משדרים ביטחון",הפוד של @INSS_Hebrew👇 -
INSS
@INSS_Hebrew
אילו אתגרים והזדמנויות טכנולוגיות וכלכליות מציב ההסכם שנחתם בין ארה"ב לסעודיה עבור ישראל — ואיך עליה לנקוט?
אל"מ (במיל') אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, הגיעו לשוחח עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על ההשלכות של ביקור טראמפ במדינות המפרץ. הפרק החמישי זמין לצפיה ולהאזנה בכל הפלטפורמות, ובאתר המכון >> www.inss.org.il/he/podcast/
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
העדר איזון במערכת, כוחו העודף של צה״ל וההתחמקות מאחריות וחוסר הידע של הדרג המדיני מובילים לתהליכי קבלת החלטות לקויים ולכשלים, שניכרו גם במחדל ה-7.10
באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו. >> www.inss.org.il/he/publication/ministry-of- -
INSS
@INSS_Hebrew
מה אפשר ללמוד מהמאבק של מצרים באחים המוסלמים? הרבה.
פרק ראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית למיטיבי לכת, על אירועים והנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות
והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10.
לצפיה בפרק המלא ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=DDeCbLqyYFg
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/5PMutU58MERYx3RiHeIqG8 -
INSS
@INSS_Hebrew
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל? >> www.inss.org.il/he/publication/trump-gulf/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ביקור טראמפ במזרח התיכון הגיע לסיומו - ומדינה אחת לא ממש הייתה שם
אלוף משנה (במיל'), אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, מסכמים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ביקור טראמפ במדינות המפרץ.
לצפיה ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=IyNDg-fd9os
להאזנה בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/6J0RQ1fyhyX1v4dfEoWYA6
@manuelbazThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בעוד דונלד טראמפ שועט לעבר הסכם מדיני עם איראן, בישראל ממשיכים להתלבט בין שתי אופציות: תקיפה של מתקני הגרעין - או קבלת ההסכם.
מהם הסיכונים וההשלכות של פעולה צבאית? והאם בכלל קיים דבר כזה "הסכם טוב"?
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, @HaymanTamir, וראש תוכנית איראן והציר השיעי, ד"ר רז צימט, דנים האפשרויות שניצבות על השולחן הישראלי.
לצפיה ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=fIPzx7onZV0
להאזנה בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/2OqGyNUG3S0qDrOZFtHmnjThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
בין ביקורת חריפה לתמיכה ברורה: האיחוד האירופי חלוק ביחסו להמשך המערכה בעזה
חוקר המכון, השגריר שמעון שטיין, כותב:
"ישראל גורמת לנו לדאגות גדולות...לישראל הזכות להגן על עצמה נגד התקפת חמאס, אבל היא חייבת להישאר מדינה ששומרת על מחויבויות הומניטריות ושומרת על החוק הבינ"ל" - כך אמר הקנצלר הגרמני הנכנס מרץ, שבשיחתו עם רה"מ נתניהו הביע דאגתו הן לגורל החטופים והן למצוקה ההומניטרית בעזה. זאת ועוד, שר החוץ הגרמני הנכנס תהה על רקע ההתקפות הישראליות בעזה האם ישראל תוכל בדרך זו "להשיג את כל יעדיה האסטרטגיים, והאם יש בכך כדי לשרת את מטרותיה ארוכות הטווח ".
אין באיפוק שהשניים (הידועים באהדתם לישראל) נוהגים כדי לאפיין את עמדת מרבית חברותיה של גרמניה לאיחוד האירופי בפרט ועמדת האיחוד בכלל. הממונה על נושאי חוץ וביטחון באיחוד, קאלאס (שעם כניסתה לתפקיד פתחה דף חדש ביחסי האיחוד עם ישראל לאחר הפרק העכור בתקופת קודמה בורל) קראה לישראל בהודעה שפרסמה עם כמה מעמיתיה לנציבות להסיר את המצור על עזה ולאפשר העברת סיוע הומניטרי. הן הדגישו כי זו "חובתה של ישראל ככוח כובש" להושיט סיוע חיוני. כמו כן טענו כי המכניזם הנדון להעברת הסיוע באמצעות חברות פרטיות חותר תחת עקרונות הסיוע ההומניטרי, והוצעו שירותי האיחוד בחלוקת המזון.
במקביל נשמעו תגובות חריפות מצדן של בלגיה, לוקסמבורג, סלובניה, אירלנד וספרד, כאשר האחרונה הודיעה כי תפעל להכיר במדינה פלסטינית. לעומתן מדינות דוגמת הונגריה, אוסטריה וצ'כיה, התומכות בעמדת ישראל, הביעו התנגדות לקריאה להפסקת אש וטענו כי הדבר יפגע במאמצי ישראל לפגוע בחמאס.
חלק מהמדינות לא הסתפקו במתיחת ביקורת על התנהלות ישראל וקראו לבחון מחדש את הסכם האסוציאציה. הדיון על כך אמור להתקיים ב-20 במאי. לנוכח חילוקי הדעות בתוך האיחוד יש להניח שגם הפעם תתקשה קאלאס לגבש עמדה אחידה לגבי צעדים קונקרטיים שיתנו ביטוי לביקורת ביחס להתנהלות ישראל בסוגיה ההומניטרית - מה שלא ימנע מאותן מדינות התומכות בנקיטת צעדים קונקרטיים לעשות זאת במישור הבילטרלי. -
INSS
@INSS_Hebrew
ההסכם בין ארה"ב לסין: כל מה שצריך לדעת
חוקר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, ד"ר תומר פדלון, כותב:
ביום שני חתמו ארצות הברית וסין על הסכם זמני ל-90 יום המקפיא את שיעורי המכסים האסטרונומיים על סחורות מיובאות משני הצדדים. זאת, אחרי חודשים רבים של אסקלציה בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
שיעורי המכסים של ארצות הברית על סחורות מיובאות מהעולם עלו בהדרגה מאז חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. גם בסיבוב הנוכחי של מלחמת הסחר סין תפסה את קדמת הבמה, שכן היא הייצואנית הגדולה בעולם והמדינה עימה לארה״ב יש את גרעון הסחר הגדול ביותר (כ-300 מיליארד דולר). עם זאת, האסקלציה בסבב הנוכחי הייתה כל כך דרמטית שהובילה לשיעורי מכסים של למעלה מ-100 אחוזים לשני הצדדים. פעם אחר פעם ארה״ב העלתה את המכסים על סחורות סיניות, והסינים הגיבו במכסים משלהם עד שהתקבע בתחילת חודש אפריל מכס בשיעור של 145 אחוז על סחורה סינית ומכס בשיעור של 125 אחוז על סחורה אמריקאית. האסקלציה הייתה מהירה וחדה ונבעה מגישה שונה של סין למכסים האמריקאיים. בניגוד לרוב המדינות שניסו לדבר לליבו של הנשיא האמריקני, סין הגיבה במכסים משלה באופן שכנראה הפתיע גם את הבית הלבן. על כן, אין זה מפתיע שתוך 48 שעות בלבד בז׳נבה הצדדים החליטו על הורדת המכסים ההדדיים ועל הסכם הקפאת מלחמת הסחר הנוכחית ל-90 יום.
ההסכם הזמני מוריד את שיעורי המכס האמריקאי על סחורה מסין למכס הגלובאלי אותו הציג טראמפ ב״יום השחרור״ ב-2 באפריל (10 אחוז). בהסכם נקבע כי סין אף היא תוריד את המכס על סחורות אמריקאיות ל-10 אחוז. עם זאת, בפועל המכס על סחורה מסין הינו 30 אחוז - אל המכס הגלובאלי יש להוסיף 20 אחוז אותם הטיל טראמפ בתחילת כהונתו כעונש על חלקה של סין במשבר סם הפנטניל הפוקד את ארה״ב. בנוסף, ארה״ב הורידה את שיעור המכס על חבילות קטנות מ-120 אחוזים לשיעור של 54 אחוזים. כזכור, ב-2 במאי נכנס לתוקף חוק המבטל את הפטור ממכס להזמנות של חבילות קטנות (עד 800 דולר). זהו שוק שבו בולטים אתרים סיניים כמו Temu ו-Shein המייצאים מדי שנה סחורה בשווי של כ-30 מיליארד דולר לצרכנים בארה״ב.
ההבנות אליהם הגיעו הצדדים הובילו לעליות שערים חדות בשווקים הגלובליים, ולאנחת רווחה אצל קמעונאים בארה״ב. כשני שליש מהסחורה של שתי הקמעונאיות הגדולות במדינה, וולמארט ואמזון, מיובאים מסין. על פי דיווחים רבים, המחסנים המתדלדלים של הקמעונאיים האמריקאיים, שלא נערכו למכס של 145 אחוז, היה אחד הגורמים המאיצים לתהליך המשא ומתן בז׳נבה. אולם, חשוב לציין כי אין פה עדיין נרמול של יחסי הסחר בין הצדדים. ראשית, אם לא יושג הסכם אחר, בסיום 90 ימים המכסים ההדדיים אמורים להיות 34 אחוז על יבוא אמריקאי ו-54 אחוז על יבוא סיני; שנית, גם אחרי ההסכם הזמני עם סין וההסכם הקבוע עם בריטניה, שיעור המכס הממוצע של ארה״ב על כלל הסחורות מכלל המדינות עומד על 17.8 אחוז. זהו המכס הגבוה ביותר מאז שנת 1934. למכסים אלו צפויה השפעה שלילית על הצמיחה הגלובלית. על כן, יש לקחת את ההסכם הזמני בערבון מוגבל. ייתכן כי שלושת החודשים הקרובים יהיו אנחת רווחה זמנית בלבד אשר נועדה לאפשר לעסקים משני הצדדים להיערך טוב יותר לסיבוב הבא במלחמת הסחר. -
INSS
@INSS_Hebrew
ארה"ב וסוריה: תחילתה של דרך חדשה?
חוקרי הזירה הסורית במכון, ד"ר כרמית ולנסי ואמל חאיכ, כותבים:
במהלך ביקורו בריאד, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על הסרת כלל הסנקציות האמריקאיות המוטלות על סוריה מאז 2019, צעד שמסמן שינוי עמוק במדיניות החוץ של וושינגטון כלפי דמשק.
טראמפ הגדיר את המהלך כהזדמנות "לתת לסוריה סיכוי לשגשג", והבהיר כי מדובר בצעד ראשון בדרך לנרמול היחסים עם המשטר החדש. מהלך זה משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של ממשל טראמפ באזור המבוססת על גישה עסקית ומעדיפה יציבות על פני מאבקים צבאיים.
בדמשק, ההחלטה התקבלה בגילויי שמחה רחבים ושביעות רצון. שר החוץ הסורי, אסעד א־שיבאני, כינה את ההכרזה "נקודת מפנה היסטורית", והתקשורת הרשמית הציגה אותה כסיום עידן של "סבל לאומי ומצור כלכלי".
היום (14 במאי) התקיימה פגישה היסטורית בין טראמפ לנשיא סוריה אחמד א־שרע, בהשתתפות יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא טורקיה, ארדואן, שעלה בשיחת וידאו. טראמפ חזר על ציפיותיו מהמשטר הסורי - הצטרפות סוריה להסכמי אברהם, הוצאת לוחמים זרים וטרוריסטים פלסטינים משטחה, סיוע למאבק המחודש בדאעש וקבלת אחריות על מרכזי המעצר של דאעש בסוריה. מעניין לציין שהפעם לא הוזכרו התנאים הקשורים לביסוס שלטון מתון וכוללני בסוריה והיחס הנדרש כלפי המיעוטים.
מדובר בהישג משמעותי לא־שרע בתוך פחות מחצי שנה לשקם את מעמדה של סוריה בזירה האזורית והבינלאומית – מהלך שיזכה אותו בנקודות מול קהל הבית הפנימי, על אף המתיחויות האתניות והפוליטיות. אולם מאחורי ההישג הדיפלומטי טמונים אתגרים לא מבוטלים: הסרת הסנקציות וכניסת ההון הזר עלולים לעורר מאבקי שליטה פנימיים על משאבים, להחיות מוקדי שחיתות רדומים ולהביא להחרפת הלחץ הציבורי בנושאים שהודחקו לאורך השנים – בראשם זכויות מיעוטים, חופש ביטוי ורפורמות פוליטיות נוספות.
קשה עדיין לקבוע כיצד המהלך ישפיע על שלטונו של א-שרע - האם יעמוד בהתחייבותו לייצב את סוריה ולהצעידה בנתיב חיובי של שיקום ורפורמות פוליטיות כעת שעיני העולם צופות בו, או שמא לאחר שהשיג מבוקשו, יבחר לבסס משטר ריכוזי המנוהל על ידי גורמים קיצוניים.
מן הזווית הישראלית, ההתפתחויות מעוררות לא מעט דאגות. המקרה הסורי מהווה ביטוי נוסף למהלכים העצמאיים של טראמפ שלא בהכרח לוקחים בחשבון את האינטרסים הישראליים וכן מעידים על משקלן הגובר של טורקיה וסעודיה בעיצוב הסדר האזורי. לישראל עדיין מנופים צבאיים בסוריה שנכון יהיה לתרגמם לסידורי ביטחון ולהישגים מדיניים ארוכי במסגרת ערוצי השיח עם המשטר החדש. -
INSS
@INSS_Hebrew
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל >> www.inss.org.il/he/publication/iran-saudi-arabia-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
"אני פוחד שבסוף נצא קירחים מכאן ומכאן - גם לא תהיה נורמליזציה עם סעודיה, וגם נשלם את כל המחירים האלה."
על רקע ביקורו המתוקשר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במפרץ, ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, הגיע לעשות סדר: מהם האינטרסים של מדינות המפרץ, איפה ישראל נכנסת לתמונה, ומה הסיכוי - והמחיר - לנורמליזציה עם ערב הסעודית.
להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי: open.spotify.com/episode/7pGx4hA99PbIPL1FFgtVOk
לצפייה ביוטיוב: www.youtube.com/watch?v=jGTQR-uKf3AThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
לקראת פגישה היסטורית בין פוטין וזלנסקי? עושים סדר
חוקר רוסיה במכון גאורגי פרוסקון כותב:
האם באופן תקדימי נשיאי רוסיה ואוקראינה ילחצו השבוע ידיים? בימים האחרונים אנו עדים להתפתחויות רבות סביב אפשרות למגעים בין קייב למוסקבה, אבל לעת עתה עדיין אי אפשר להכריז על פגישה היסטורית בין פוטין לזלנסקי.
מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן הוא מנהל קמפיין נרחב שמטרתו להשיג הפסקת האש במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הוא בחר באסטרטגיה בה הוא מפעיל לחץ קודם כל על אוקראינה – הצד החלש יותר – כדי להביא אותה לנכונות לויתורים. במקביל, צוותו של טראמפ מנהל שיח בילטרלי עם מוסקבה במטרה לקבל כמה שיותר מהצד הרוסי, ולא בהכרח בהקשר האוקראיני בלבד.
אך בשבועות האחרונים נראה שטראמפ מאבד סבלנות מהיעדר ההתקדמות בקירוב עמדות הצדדים ואף שוקל (לטענתו לפחות) לוותר על מאמצי התיווך. אנו רואים יותר ויותר הצהרות, בהם הוא מבקר את שני הצדדים, זאת בניגוד לחודשיו הראשונים אז השתדל להימנע מלתקוף את עמדת הקרמלין.
לא זלנסקי ולא פוטין רוצים להיתפס בעיני טראמפ כמי שמטרפד את מאמציו. בשלהי אפריל פוטין הצהיר על הפסקת אש בת שלושה ימים סביב אירועי ה-9 במאי (יום הניצחון על גרמניה הנאצית, אותו חוגג בפומפוזיות מיליטריסטית מופגנת מדי שנה). הצעד זכה לביקורת במערב, משום שהקרבות בשטח לא הופסקו, וכמו כן במוסקבה התעלמו מהצעת נגד אוקראינית להרחיב את הפסקת האש לשלושים יום.
בשבוע שעבר גיבש זלנסקי הצעה נוספת להפסקת אש בת חודש ימים, הפעם בתיאום עם מנהיגי אירופה ואף בתמיכתו המוכרזת של טראמפ. כעת הגיע תורו של פוטין להצעת נגד: משא ומתן ישיר בין רוסיה לאוקראינה עכשיו, ללא הפסקת האש מקדימה. כמה שעות לאחר מכן ולדימיר זלנסקי הצהיר כי הוא מוכן להיפגש עם פוטין אישית בזמן ובמקום שפוטין הציע.
נשיא רוסיה שידר פעמים רבות זלזול ואי-קבלה של זלנסקי בתור מנהיג אוקראינה, אותו כלל לא תופס כשווה-ערך ופרטנר הולם. אבל כעת הוא נפל בתרגיל אותו יזם בעצמו. גם טראמפ רמז אמש (12 במאי) שהוא שוקל להגיע לאיסטנבול ולהשתתף בשיח. כעת פוטין צריך למצוא מוצא מהמצב שהכניס עצמו. -
INSS
@INSS_Hebrew
בעקבות תקיפת ישראל באיראן ונפילת משטר אסד בסוריה, גוברת הביקורת הפנימית בתוך איראן. ביקורת שמקורה לא בצד המתון של המפה הפוליטית, אלא דווקא בחוגים אולטרה-שמרניים המזוהים עם לב לבו של המשטר.
מאמר חדש בוחן את גל הביקורת החדש מצד זרמים מהפכניים ורדיקליים, את דרישותיהם מהנשיא פז׳שכיאן, ואת הביקורת שהם מפנים כלפי מוסדות שלטון בכירים, כולל כאלה הכפופים ישירות למנהיג העליון. >> www.inss.org.il/he/strategic_assessment/iran-zimmt/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון.
קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו. >> www.inss.org.il/he/publication/normalization/ -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד נראית סוריה חמישה חודשים לאחר נפילתו של בשאר אסד — הן מהעבר הסורי והן מהעבר הישראלי של הגבול — ומהם הסיכונים וההזדמנויות העומדים בפני מקבלי ההחלטות בירושלים? >> www.inss.org.il/he/publication/new-syria/
-
INSS
@INSS_Hebrew
האם ישראל נגררת אל תוך נבואה שמגשימה את עצמה בזירה הסורית?
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס על המשמעויות, ההשלכות, והסיכונים של ההתערבות הצבאית של ישראל בסוריה החדשה
להאזנה בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/692FOhXZKVrGfHqHC0etJy
לצפיה ביוטיוב >>www.youtube.com/watch?v=KHXWDw5bmbI&t=1s
@manuelbaz @CarmitValensiThis media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
ביקור טראמפ במדינות המפרץ: המדריך המלא
ראש תחום ארה"ב במכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט, כותב:
בדומה לקדנציה הראשונה, גם הפעם הנשיא טראמפ בחר לקיים את נסיעתו הרשמית הראשונה לערב הסעודית, לקטאר ולאיחוד האמירויות - דבר המשקף את המשקל הגבוה של האזור במדיניות האמריקאית, אך בעיקר את החשיבות שהנשיא מייחס לערב הסעודית ולמערכת היחסים שלו עם יורש העצר, מוחמד בן סלמאן.
הביקור אמור לחזק ולקדם בראש ובראשונה מיזמים כלכליים. על הפרק: עסקה בהיקף של 100 מיליארד דולר בתחומי האמל"ח מול סעודיה, ופרויקטי נדל"ן והשקעות גדולים בקטר ובאיחוד האמירויות. השיח למימוש העסקאות החל עוד בתקופת ממשל ביידן, כולל דיון באשר לדרישות של יורש העצר באשר להידוק השת"פ הביטחוני בין שתי המדינות ובכלל זה בתחום האנרגיה הגרעינית. בהקשר זה דווח לאחרונה כי ארה"ב תסכים לקיומו של פרויקט אנרגיה גרעינית בערב הסעודית גם מבלי להתנות זאת בנורמליזציה עם ישראל, הגם שלא ברור עדין אם הסכמה זו כוללת גם מתן אור ירוק להעשרה עצמאית של אורניום בשטחה.
במהלך הביקור צפויה להתקיים גם פסגה עם מנהיגי מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, במהלכה הנשיא צפוי להציג את החזון שלו למזה"ת. לחזון של טראמפ צפויים להיות שני אדנים מרכזיים: הרחבת "הסכמי אברהם" בין ישראל לשחקנים האזוריים ולעולם המוסלמי בכלל; והסכם להסדרה עם איראן. יצוין כי המו"מ בין ארה"ב לאיראן ממשיך וסבב נוסף אמור להתקיים היום (11 במאי) בעומאן. למרות שהנשיא מעדיף להשיג הסכם על פני אופציה צבאית, עדין לא ברור מה תהיה עמדתו באשר לעיקרון המהווה תנאי איראני - קיומה של העשרה על אדמת איראן. השליח האמריקאי, וויטקוף, שלל ערב הפגישה בראיון עיתונאי את זכותה של איראן בנושא.
הרושם הוא כי הנשיא טראמפ מעוניין כי מעבר להישגים הכלכליים שיאפשרו לו להציג הצלחה בגיוס השקעות רבות, ביקורו יביא גם להתקדמות במישור המדיני. ערב הביקור הנשיא הדגיש את הצלחתה של ארה"ב לכפות על הח'ותים הסכם הפסקת אש, ובתקשורת ישנם דיווחים רבים על מאמצים ניכרים שהממשל עושה מול המתווכות כדי להביא לעסקה לשחרור חטופים שתהווה מבוא לקידום הפסקת אש בין חמאס לישראל ומעבר לדיון על היום שאחרי. למרות כל זאת, עדין לא ברור האם הביקור יסמן פריצת דרך באחת הסוגיות המרכזיות שעל הפרק. הנשיא טראמפ עצמו הבטיח שיהיו הצהרות "פורצות דרך" בימים הקרובים.
מתחדדת השאלה עד כמה יש לישראל השפעה על מהלכיו העתידיים של הממשל באזור ועד כמה עמדותיה הנוכחיות יכולות להשתלב בחזון האמריקאי. בהקשר זה ישראל צריכה להבטיח כי האסטרטגיה שלה תיקח בחשבון את האינטרסים של ממשל טראמפ ובעיקר היא צריכה לשקלל את צעדיה כך שיתנו מענה לשאלה כיצד ניתן לנצל את חיזוק היחסים הצפוי של ארה"ב עם המפרציות כדי לקדם את האינטרסים של ישראל ובעיקר להבטיח שלא תפוספסנה הזדמנויות אסטרטגיות, ובוודאי למנוע אפשרות שישראל תאבד את מעמדה המרכזי כבעלת ברית לטובת ערב הסעודית. -
INSS
@INSS_Hebrew
יכול להיות שראש הממשלה בכלל לא מעוניין בכיבוש עזה?
"משדרים ביטחון", הפודקאסט החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
הפרק המלא זמין לצפיה והאזנה בכל הפלטפורמות
@manuelbaz -
INSS
@INSS_Hebrew
תקיפה ישראלית באיראן – מהי עמדת הציבור?
חוקרות המכון סימה שיין ומורן דיטש כותבות:
סקר ה-INSS שנערך החודש עסק בין היתר בצומת הדרכים הנוכחי בהתייחס לגרעין האיראני - הסכם או תקיפה.
שאלת הסקר הראשונה עסקה בצורך בתיאום עם ארה"ב במקרה של תקיפה באיראן בעת הזו. כמחצית מהציבור (48%) סבור כי על ישראל לתקוף את איראן תוך תיאום מהלכיה עם וושינגטון, בעוד מיעוט (19%) סבור כי יש לתקוף גם ללא תיאום עם ארה"ב. מנגד, 23% מהציבור סבור כי אין לתקוף כלל את איראן ואילו 10% השיבו "לא יודע/ת". ממצאים אלה מעידים על הכרה של הציבור הישראלי בחשיבות התמיכה האמריקאית, גם אם מדובר במקרה של תקיפה ישראלית עצמאית - בעיקר נוכח ההערכה של התגובה האיראנית הצפויה.
השאלה השנייה עסקה באפשרות של תקיפה ישראלית אם יושג הסכם בין ארה"ב לאיראן. על פיה, 41% סבורים כי על ישראל להימנע מתקיפה רק במידה וההסכם עונה באופן מלא על האינטרסים הישראליים. במקרה של הסכם שאינו נותן מענה מלא לאינטרסים הישראליים, 30.5% עדיין סבורים כי יש להימנע מתקיפה. מנגד, 15.5% סבורים כי יש לתקוף בכל מקרה ואילו 13% השיבו "לא יודע/ת". התשובות משקפות הטמעה עמוקה של אופציית התקיפה באיראן בציבוריות הישראלית. זו התחזקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ו"טבעת האש" שיצרה איראן סביב ישראל, התקיפות הישירות ההדדיות והעמקת תחושת האיום מהתחמשות גרעינית איראנית.
ניתוח שתי שאלות הסקר משקפות הבשלה של רעיון התקיפה באיראן ואת הבנת עומק התלות של ישראל בתמיכה אמריקאית, צבאית ומדינית.
לנתוני הסקר המלאים >> www.inss.org.il/he/publication/survey-april-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
"חמאס הוא כמו הרובוט מ'שליחות קטלנית 2'. אתה יורה בו, הוא מתפרק לרסיסים, והרסיסים האלה עכשיו נלחמים בצה"ל"
חוקר המכון, עפר שלח, מנסה לעשות סדר בפעולות צה"ל ברצועת עזה, ברקע ההכנות להרחבת התמרון.
"משדרים ביטחון", הפודקאסט החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהנחייתה של העיתונאית @manuelbaz .
הפרק המלא זמין לצפיה והאזנה בכל הפלטפורמותThis media couldn't be displayed. See it on the original post.
INSS
@INSS_Hebrew
להאזנה בספוטיפיי >> open.spotify.com/episode/1RnZUvI9COJshAKiYakB7m
לצפיה ביוטיוב >> www.youtube.com/watch?v=n-fleVrG41c&ab_channel=INSSISRAEL -
INSS reposted
Emmanuelle Elbaz-Phelps
@manuelbaz
"בסוף נגיע לנקודה שבה ישראל תהיה כובשת בעזה... הרוב המכריע חושב בצדק שזה יהיה רע מאוד למדינה... והנורא בעיניי זה שאנשים שחושבים ככה מציגים תוכניות שיביאו לזה"- עפר שלח, מנהל תכנית "מדינות הביטחון הלאומי של ישראל" ב"משדרים ביטחון", בהנחייתי.
@INSS_Hebrew
open.spotify.com/episode/1RnZUvI9COJshAKiYakB7m -
INSS
@INSS_Hebrew
תקיפה צבאית או הסכם גרעין משופר? השיחות בין טהראן לוושינגטון שהחלו באפריל 2025 מקרבות את הצדדים לרגעי הכרעה בסוגיית הגרעין.
מהם אפיקי הפעולה האפשריים שניצבים כעת בפני הצדדים? ומה המשמעויות של הצעדים עבור ישראל? המאמר המלא זמין באתר >> www.inss.org.il/he/publication/iran-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
בבריטניה נעצרו השבוע 8 חשודים, מהם 7 אזרחים איראנים, בחשד למעורבות בתאי טרור.
האירוע הזה אינו חריג – הוא חלק מדפוס רחב.
מזכר חדש של INSS מציג את המדיניות האיראנית להפצת טרור ברחבי העולם, את דפוסי הפעולה החדשים, ואת הצורך הדחוף במדיניות התמודדות ברורה מול התעוזה האיראנית הגוברת ונכונותה להפר נורמות בינלאומיות.
לקריאה:
www.inss.org.il/he/publication/iran-terror-memo/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הפערים בין וושינגטון לטהראן עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. אז איזה סוגיות בכלל עומדות על הפרק? חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט עושים סדר.
רוצים לקרוא עוד? המאמר המלא זמין לקריאה באתר המכון >> www.inss.org.il/he/publication/us-iran-talks-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
חוקר התחום הטכנולוגי במכון, ד"ר יהושע קליסקי, כותב:
בחודש האחרון, עד אתמול, התקפות החות'ים על מדינת ישראל באמצעות הטילים הבליסטיים מדגם "פלסטין 2" לא צלחו. הטילים המשוגרים יורטו הרחק מגבולות המדינה ע"י מערכות החץ הישראליות וה-THAAD האמריקניות, ועל כן, למעט הטירדה עבור אזרחי ישראל, לא ניגרם שום נזק פיזי. הפגיעה אתמול באזור נתב"ג שינתה את התמונה, וחשפה את העובדה הידועה – בהגנה, אין 100%.
בניגוד לפעמים הקודמות, החות'ים לא ציינו הפעם את סוג הטיל ששיגרו, אך הערכת מערכת הביטחון היא כי אין מדובר במערכת שוברת שוויון או טיל חדיש, אלא לכל היותר בכשל טכני של מערכות היירוט. עם זאת יש לציין כי אחת האפשרויות לכשל ביירוט נובעת מיכולת תימרון מוגבלת של הראש הקרבי באמצעות טכנולוגיה של הנעה וקטורית - דבר המקנה לטיל דרגות חופש מסויימות כנגד מיירטים.
חשוב לזכור כי לחות'ים יש מערך טילים בליסטיים מתקדם, רובו תוצרת איראנית, וחלקו עבר התאמות שונות בידי החות'ים. הארסנל החות'י כולל מאות טילים בליסטיים לטווח קצר, המונעים בדלק נוזלי ("עמאד", "קאדר", "חורמשאר"), ועשרות טילים בליסטיים לטווח ארוך (2,000-1,700 ק"מ), כגון שיהאב 3, סיג'יל ופלסטין 2 – חלקם מבוססים על הטיל פתאח 110 האיראני ומונעים בדלק מוצק.
נוסף על כך, לחות'ים יש מערך של טילי שיוט (סומאר) וצי מרשים של כטב"מים משוטטים מתאבדים, שהבולטים בהם הם סאמאד 3 וסאמאד 4, המוגדרים ככטב"מים משוטטים אוטונומים בעלי כושר נשיאה של 30-40 ק"ג חומר נפץ לטווח משוער של 2,500-2,000 ק"מ.
הטילים המשוגרים מתימן לישראל נעים במסלול בליסטי ועל כן הם ניתנים ליירוט ע"י מערכות החץ השונות ומערכת ה-THAAD בסמוך או מחוץ לאטמוספירה, בטווח גבהים של 100-150 ק"מ. יש לזכור כי הדרך הטובה ביותר ליירוט טילים בליסטים היא ע"י יירוט בשלבים המוקדמים של ההאצה בעת השיגור או בעת מעופו מחוץ לאטמוספירה, הרחק מהמטרה אליה שוגר, ואלו היו היירוטים האחרונים שביצע חיל האוויר.
יירוט בשלב מאוחר, מעל שטח המדינה, עדיף כמובן מפגיעה במטרה של הראש הקרבי של הטיל שנושא עמו מאות ק"ג חומר נפץ. מדובר עם זאת ביירוט לא אופטימאלי, שכן המפגש בין הטיל המיירט לטיל המטרה במהירויות עצומות מקנה לשברים או לרסיסים הנוצרים אנרגיה קינטית גבוהה ביותר, דבר המאפשר פיזור נירחב ואקראי של השברים, חלקם במשקל של עשרות ק"ג, וזו גם הסיבה לשהיה במשך כ-10 דקות במרחב המוגן. עלינו לזכור כי למדינת ישראל שכבות הגנה יעילות אך לא הרמטיות. הקפדה על נהלי הבטיחות והוראות פיקוד העורף בשילוב עליונות טכנולוגית יבטיחו ביטחון מירבי לאזרחי המדינה. -
INSS
@INSS_Hebrew
74% מהציבור הישראלי סבור כי לממשלת ישראל אין תוכנית לסיום מלחמת "חרבות ברזל". לסקר המלא היכנסו >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-april-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
69% מהציבור הישראלי תומך בהסכם שמשמעותו החזרת כל החטופים לצד סיום המלחמה בעזה. לסקר המלא היכנסו >>> www.inss.org.il/he/publication/survey-april-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי חוזר - ובגרסה חדשה!
"משדרים ביטחון", הפודקאסט החדש בהנחיית @manuelbaz . בכל פרק נצלול לעומקם של הנושאים הבוערים על סדר היום הביטחוני, המדיני והחברתי – יחד עם חוקרי המכון ואורחים נוספים.
הפרק הראשון יעלה ביום שלישי.
עקבו אחר המכון ברשתות השונות כדי לא לפספס! -
INSS
@INSS_Hebrew
הדרוזים בסוריה תחת אש: כיצד צריכה להגיב ישראל?
חוקר תחום סוריה במכון, אמל חאיק, כותב:
בימים האחרונים התחוללו עימותים אלימים בדרום סוריה בין בני העדה הדרוזית, כוחות המשטר החדש וקבוצות חמושות מקומיות. העימות פרץ לאחר פרסום הקלטה קולית המשמיצה את הנביא מוחמד, שהתבררה בהמשך כמפוברקת. ההתנגשויות התרחשו בעיקר בג'רמאנה ואשראפיית סחניא - אזורים דרוזיים בפרברי דמשק, והמחישו שוב את רגישות המתחים העדתיים במדינה.
למרות ניסיונות המשטר להשיב את הסדר, כוחות הביטחון התקשו תחילה להתמודד עם קבוצות חמושות מקומיות, הפועלות ככל הנראה באופן עצמאי. לפי הערכות, כ־90 בני אדם נהרגו, רובם לוחמים ומתוכם כ־15 אזרחים.
כחלק מהפקת הלקחים מהעימותים האלימים עם העלווים בראשית מרץ, המשטר הסורי חתר לבלום את ההסלמה באמצעות דיאלוג: מושל סווידא' ובכירי משרד ההגנה קיימו שיחות עם ההנהגה המקומית, שהובילו להסכם הכולל את כניסת כוחות הביטחון הסוריים לאזור ופירוק חלק מהקבוצות מנשקן. בנוסף, סוכם על מנגנון פיצויים לאזרחים שרכושם ניזוק בעקבות הקרבות ושילוב נרחב יותר של צעירים דרוזים משורות המיליציות המקומיות במנגנוני המשטר.
בקרב החברה הדרוזית בלטו עמדות שונות נוכח ההסלמה בדרום סוריה. השייח הבכיר חכמת אל-היג'רי הביע ביקורת חריפה על התנהלות המשטר, הדגיש את אובדן האמון בו וקרא לבחינת הגנה בינלאומית, מנגד, שייחים בכירים אחרים, בהם חמוד אל-חינאווי ויוסף ג'רבוע, הדגישו את חשיבות ההידברות עם השלטון ושמירה על אחדות סוריה.
ישראל התחייבה בחודשים האחרונים להגן על הדרוזים בסוריה הן מכיוון שהיא רואה בהם בני ברית וגורמים חיוביים בשטח רווי באיומים פוטנציאליים והן לאור מחויבותה לקהילה הדרוזית בישראל. על אף הסכנה להיגרר עוד יותר לעימותים פנימיים בסוריה, ישראל ביצעה מספר תקיפות אוויריות באזורי הקרבות, כולל תקיפה בליל חמישי סמוך לארמון הנשיא בדמשק, שנועדה להעביר מסר אחמד א-שרע לבל יאפשר פגיעה בדרוזים.
המשטר הסורי גינה את התקיפות הישראליות וכך גם גורמים אזוריים ובינלאומיים. האוכלוסייה המקומית אף קראה לצאת נגד ישראל לאור תוקפנותה. הסנטימנט האנטי הישראלי שגובר ממילא בשל פעילותה הצבאית בסוריה מחייב לייצר ניהוג עדין בין חובתה המוסרית והאסטרטגית למניעת פגיעה בדרוזים, לבין הסכנה בהידרדרות לעימות ישיר ועצים בסוריה. לאחר המענה הצבאי החריף, מוטב שישראל תתמקד כעת בהענקת סיוע הומניטרי לדרוזים ובגיוס הקהילה הבינלאומית ובעלות בריתה האזוריות, לצורך הרגעת הרוחות ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. -
INSS
@INSS_Hebrew
גילים, יישובים ותאריכים שמספרים סיפור של גבורה וכאב: הנתונים שמאחורי חללי גופי הביטחון ופעולות האיבה במלחמת חרבות ברזל.
פרויקט הנצחה מיוחד של מרכז הנתונים >> www.inss.org.il/he/publication/memorial-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע צבא לבנון מעדיף להתעמת עם הפלגים הפלסטינים – ולא עם חזבאללה?
מומחה תחום לבנון במכון, ד"ר מורן לבנוני, כותב:
צבא לבנון תחת ההנהגה הלבנונית החדשה הרחיב פעילותו נגד המליציות בלבנון הפועלות נגד ישראל במסגרת יישום הסכם הפסקת האש וכהיענות ללחצים המופעלים עליו מצד ארה"ב. הצבא הלבנוני מקדם מבצעים למניעת ירי ולהחרמה של נשק ותחמושת מהמיליציות החמושות בלבנון, אולם ניכר כי קל לו יותר לפעול מול הפלגים הפלסטינים וגורמי כוח חלשים ופחות מול הבעיה האמיתית - נשק חזבאללה.
במסגרת זאת, ב-20 באפריל הצליח הצבא לאתר בדירה בכפר זהראני באזור צידון מצבור של רקטות ומשגרים, ופרסם כי הצליח לסכל ירי רקטות לכיוון ישראל ואף זכה לברכות מצד ראש הממשלה סלאם והנשיא עון. בחינה של הממצאים והאזור בו הם נמצאו מעלים את הסברה כי מצבור זה שייך לפלגים הפלסטינים מאזור צידון ואיננו דווקא מחסן אמל"ח משמעותי של ארגון חזבאללה. מסקירה של מבצעים דומים שאותם פרסם הצבא בחודשים האחרונים ניתן להבחין כי הצבא מעדיף לקיים מבצעי החרמה אלה במחנות הפליטים הפלסטינים, במוצבים של הג'מאעה האסלאמית במזרח המדינה ובקרב מבריחים וכנופיות פשע, שם הוחרמו לאחרונה אף כלי נשק כבדים דוגמת רקטות, משגרים ומרגמות.
סגנית השליח המיוחד האמריקני למשרד התיכון, מורגן אורטגס, הבהירה כי ארצות הברית מתנה את העברת הסיוע ללבנון בפעילות נמרצת לפירוק כלל המיליציות מנשקן בכל רחבי לבנון, חזבאללה בכלל זה, כפי שהוסכם בהסכם הפסקת האש. גם הנשיא עוון וראש הממשלה סלאם הצהירו כי על הצבא לפרק את החזבאללה מנשקו. ההתניה של האמריקאים ולחצי הממשלה מעמידה את צבא לבנון תחת סד לחצים כמעט בלתי אפשרי להוכיח את יכולותיו לפירוק המיליציות, והוא מתקשה לממש משימה זו כנגד חזבאללה. לפיכך, קל יותר לצל"ב להציג הצלחות כנגד הפלגים הפלסטינים החלשים וכנגד כנופיות פשע ומבריחים בגבול סוריה לבנון.
לאור הקושי של צל"ב להתעמת חזיתית מול חזבאללה, נדרש כי ישראל תנהל דיאלוג מול האמריקנים לבחינה מחדש של התניית הסיוע האמריקאי לצבא לבנון בכפוף לפירוק חזבאללה מנשקו. צל"ב זקוק לסיוע זה כדי להתארגן, לגייס כוח-אדם ומשאבים, וגם כדי לצמצם את השפעתה של קטר שכבר מיהרה להבטיח כי תמשיך לתמוך בו. -
INSS
@INSS_Hebrew
האופטימיות בשיחות בין ארה"ב ואיראן: מה המשמעות?
חוקרי איראן וארה"ב במכון, סימה שיין ואלדד שביט, @EldadShavit , כותבים:
סבב השיחות השלישי בין ארה"ב לאיראן הסתיים בשבת, והפעם בהשתתפות צוותי עבודה משני הצדדים. הודעת הגורם המתווך העומאני קבעה כי "הצדדים עסקו בעקרונות, מטרות וסוגיות טכניות והסכימו להיפגש שוב, בדרג הבכיר, בשבת הבאה (3 מאי)”. שר החוץ האיראני, עראקשי, אמר כי השיחות היו "יותר רציניות" מהפעמים הקודמות והצדדים נכנסו לפרטים ולסוגיות טכנולוגיות ואף החליפו עמדות כתובות ביניהם. עם זאת, הדגיש עראקשי כי קיימים הבדלי עמדות במגוון רחב של נושאים, הן בפרטים והן בתמונה הרחבה, אותם יידרשו הצדדים לבחון עם שובם לארצם. שה"ח האיראני אף ציין כי בסבב הבא כנראה יצורפו למשלחת גם מומחים מהוועדה לאנרגיה אטומית האיראנית. גורמים אמריקאים הגדירו את הסבב "כחיובי ופרודוקטיבי". במקביל, מיישרים מרבית הגורמים באיראן קו עם עמדת המנהיג המאפשר את קיום המו"מ - עמדה שבאה לידי ביטוי גם בדרשות יום השישי האחרון.
מהתבטאויות לפני הפגישה מסתמנים גבולות גזרה ברורים למדי מצידה של איראן. אלה נוגעים להבטחת הזכות והמשך העשרה באיראן, תוך ביטול מוחלט של הניסיון להשוות ל"דגם הלובי" (פרוק התוכנית) ו/או הדגם האמירתי (רכישת הדלק הגרעיני לכורים מבחוץ); נכונות מסתמנת להתפשר בהיבט של רמת העשרה; דרישה לערבויות ממשיות שארה"ב לא תצא מההסכם. בעניין זה מסתמן רצון להיעזר ברוסים ואולי אף בסינים (פגישה של נציגים משלוש המדינות התקיימה). האיראנים גם מבהירים את נכונותם לחזור לפיקוח רחב של סבא"א ובימים הקרובים אמורה משלחת טכנית של הסוכנות להגיע לטהראן לדון בהחזרת המצלמות ובסוגיות פיקוח נוספות. בתמורה דורשים האיראנים לוודא שהסרת הסנקציות תהיה מלאה ואפקטיבית ובמקביל הם מביעים נכונותם לקבל השקעות אמריקאיות וקונקרטית ואף העלו הצעה לבניית כורי כוח באיראן ע"י ארה"ב כסוג של פיתוי כלכלי לנשיא טראמפ.
הנשיא טראמפ ממשיך להביע אופטימיות ובראיון למגזין טיים הוא העריך כי "ניתן להגיע להסכם בלא שתידרש תקיפה באיראן וכי כך הוא מקווה". טראמפ הביע גם עניין להיפגש עם מנהיג איראן. בתשובה לשאלה, הדגיש כי רה"מ נתניהו לא יגרור אותו למלחמה עם איראן. לדבריו, אם לא נשיג עסקה "אני אוביל". מכלל הדיווחים על מהלך השיחות נראה כי הממשל, אף שכנראה מקבל את העיקרון הבסיסי שאומץ עוד על ידי הנשיא אובמה כי לאיראן הזכות להעשיר אורניום, יתכן בלחץ הגורמים הניצים, עדיין לא ויתר על הניסיונות להציג רעיונות אלטרנטיביים שימנעו העשרה באיראן. עולה גם האפשרות, עפ"י הוול סטריט ג'ורנל, שהממשל עדיין מנסה לכלול את סוגיית הטילים האיראנים בהסכם, לה איראן מסרבת בתוקף. לסיכום, גם אם הצדדים משדרים אופטימיות זהירה נראה שרק עתה נגעו בסוגיות המחלוקת ואלה עשויות להקשות על גיבוש מהיר של הסכם. -
INSS
@INSS_Hebrew
בשנים האחרונות שבה איראן להיות מפיצת טרור בינלאומי מרכזית, תוך שהיא מרחיבה את היקף פעולותיה ואת הזירות בהן היא פועלת, ומשתפת פעולה עם ארגוני פשיעה לצורך מימוש יעדיה.
מזכר זה מציג תמונת מצב מדאיגה של מדיניות הפעלת הטרור האיראנית, חושף את דפוסי הפעולה והשינויים שחלו בה במשך הזמן, וקורא לגיבוש מדיניות התמודדות נוכח התעוזה האיראנית הגוברת ונכונותה להפר נורמות בינלאומיות. >> www.inss.org.il/he/publication/iran-terror-memo/ -
INSS
@INSS_Hebrew
בין השואה לשבעה באוקטובר
חוקר המכון תא"ל (מיל') אודי דקל כותב:
אירועי ה-7 באוקטובר העלו אצל רבים בישראל את ההשוואה לאירועי השואה (לא רק בקרב פוליטיקאים שעושים שימוש נלוז בזיכרון השואה). אכן התופעות הרצחניות של ה-7 באוקטובר מזכירות עדויות מהשואה - אכזריות ללא גבול; השפלה; שריפת הבתים על יושביהם; מחבוא בארון; מצבים של חוסר אונים ועוד. חוברות של "מיין קאמפף" נמצאו במנהרות חמאס בעזה, וחזרה תחושת האימה באופן הבוטה ביותר בחיי היום-יום שלנו. ואולם, עלינו דווקא להדגיש את השונה ולא לסייע לאלו המערערים על ייחודיות השואה והיותה אירוע חד-פעמי בעוצמתו.
נקודת המוצא שונה במהותה: ב-7 באוקטובר חיו היהודים בביתם הלאומי, לא היו מיעוט מפוזר בגולה, שאינו יכול להגן על עצמו ונתון לחסדי הגויים. ישראל הריבונית, עם הצבא החזק במזרח התיכון, 'נכשלה בגדול', אך היו לה את כל הכלים להגן על אזרחיה היהודים. בנוסף, נתוני השואה אינם דומים לאלו של ה-7 באוקטובר: 6 מיליון נרצחים, מתוכם 1.5 מיליון ילדים, רצח שיטתי וטוטאלי שנמשך ארבע שנים, תוך ניצול הטכנולוגיה ושימוש בגז.
תמצית הציונות וחזונה של מדינת ישראל מבוססים על יכולתו של העם היהודי לקחת אחראיות לגורלו, לעצב ולקבוע את עתידו. אלו שעוסקים בהשוואה הם אלו המנציחים את דימוי ה"קורבנות" ומעדיפים שיח קורבני על פני לקיחת אחריות.
שורד השואה ויקטור פרנקל ("אדם מחפש משמעות") מורה לנו לבחור בתקווה וחשוב ללמוד ממנו. לדבריו, לא תמיד אנו יכולים לשנות את הנסיבות שלנו, אך תמיד יש לנו בחירה לגבי הגישה שלנו בכל מצב נתון.
ביום זה חשוב לזכור כי שורדי השואה בישראל התוו את הערכים והחזון המנחים אותנו במנשר הניצולים שהוקרא בטקס יום השואה ביד ושם באפריל 2002: "לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות. הסובלנות לאחר ולדעה אחרת היא הבסיס למניעת התפתחות השנאה... מהר הזיכרון בירושלים יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"! -
INSS
@INSS_Hebrew
הביקורת שנעלמה: התקשורת האיראנית והמו"מ עם ארה"ב
מומחה איראן במכון, בני סבטי, @BeniSabti, כותב:
מאז תחילת שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, העיתונות והאתרים האיראניים כותבים בשפה כמעט אחידה. הביקורת נגד תהליך המו"מ או נגד הצוות האיראני כמעט שאינה קיימת, והעיתונות – השמרנית והמתונה - מנסה לתמוך בהליך ולקדם מסר של הבנה כי המו"מ מתקיים "לטובת צרכי הציבור האיראני". יש לציין כי גם הביקורת הנוקבת כלפי ארה"ב ומדיניותה כמעט נעלמה לחלוטין, ובשטח המשטר אף דואג להסתיר עדויות מעליבות כלפי הממשל האמריקאי, בדמות שריפת דגלי ארה"ב או דריכה עליהם ברחובות.
שינוי קיצוני זה באווירה בעיתונות האיראנית מגובה על ידי המשטר כמובן. הגדיל לעשות יועץ המנהיג וחבר המל"ל האיראני, שמח'אני, שקבע כי "צוות המו"מ מנהל את השיחות בסמכות מלאה מטעם המנהיג", וכי הדבר החשוב ביותר כעת הוא לשמור על האינטרס האיראני ולדרוש מארה"ב לרסן את ישראל לבל תנסה לחבל בתהליך המו"מ.
גם גורמים מטעם המשטר בבמות ציבוריות רשמיות אחרות, כגון דרשני תפילות, הפחיתו את הביקורת שלהם כלפי ארה"ב ומדגישים בדבריהם כי אומנם קיימת עוינות כלפי הממשל האמריקאי, אך יש לתמוך בצוות המו"מ לטובת העם והמדינה.
נתח גדול בציבור האיראני שדווקא תלה תקוות שממשל טראמפ יחליש את המשטר האיראני או אף יפיל אותו, נמצא כעת במבוכה, שכן התחזית הזו נהפכה בזמן הקרוב ללא רלבנטית. אותו נתח רואה כי המשטר אף מתחזק מעצם קיום המו"מ.
המצב המתואר מותנה בהמשך ההתקדמות או כשלון המו"מ מול ארה"ב, שכן התמיכה או הביקורת יופיעו בציבור ובעיתונות בהתאם לאינטרס המשטר. -
INSS
@INSS_Hebrew
ראש המכון אלוף (מיל') @HaymanTamir התייחס לפרסום תצהיר ראש השב"כ בטור דעה ב- @N12News:
"בירור הגבולות בין הדרג מדיני למודיעין המסכל חשוב לביטחון אזרחי ישראל, ויש לברך על כך שהוא מבוצע. במקביל, יש להצטער על מסע ההכפשה, על המלחמה של הממשלה נגד ארגוני הביטחון, ועל גרירת הציבור בישראל לעמוד משני צדי המתרס בנושא זה - נושא שאמור להיות קונצנזוס וקודש הקודשים של הביטוי והדמוקרטיה בישראל." לטור המלא>> www.mako.co.il/news-columns/2025_q2/Article-ef51e802acc56… -
INSS
@INSS_Hebrew
בין ארה"ב, טורקיה וישראל: תובנות מהודעת ארה"ב על צמצום הכוחות בסוריה
חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, @GLindenstrauss , כותבת:
ההודעה של הפנטגון מ-18 באפריל על צמצום של כמחצית מהכוחות האמריקאים שמוצבים בסוריה מזה כעשור מצביעה על התפתחות בהתהוות, אך עדיין לא על החלטה סופית אמריקאית לגבי עצם המשך הנוכחות שם. ההודעה עצמה לא הייתה מפתיעה, לאור העובדה שכבר בממשל טראמפ הראשון, בשנת 2019, היה הנשיא האמריקאי קרוב להוצאת הכוחות, ורק ברגע האחרון שונתה ההחלטה. המטרה המרכזית של הנוכחות האמריקאית בסוריה היא מניעת ההתעצמות המחודשת של דאע"ש לאחר הבסת המדינה האסלאמית ב-2019. יש לציין כי כבר בעבר היו שינויים בכמות הכוחות האמריקאים, ולמעשה ההפחתה הנוכחית במספר הכוחות מחזירה אותם למספר שהיה לפני הפלת משטר בשאר אל-אסד בדצמבר 2024.
השחקנית שלוחצת על ארצות הברית להוצאת הכוחות היא טורקיה, אשר רואה בשיתוף הפעולה בין כוחות אלו לבין כוחות בהובלת הכורדים בסוריה (שפעלו על הקרקע להבסת דאע"ש) שותפות שיש לה מימד של תמיכה בטרור הכורדי נגדה. על מנת להביא את האמריקאים לסגת באופן מלא, טורקיה תצטרך לשכנע את וושינגטון שהמאמצים למנוע את צמיחתו המחודשת של דאע"ש יכולים להיעשות על ידה. בעבר גילתה טורקיה היסוס במאבק נגד דאע"ש ולא רתמה את כל יכולותיה לכך. היא גם תצטרך לשכנע את וושינגטון שלא תפגע במיעוט הכורדי בצפון-מזרח סוריה. באופן כללי, הדיונים בין וושינגטון ואנקרה לגבי סוריה הם מקיפים יותר, וכוללים גם את מאמציה של טורקיה להציג את נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע, כשותף לגיטימי, למרות הרקע הג'יהאדיסטי שלו ושל חלק מהסובבים אותו.
ישראל הפעילה לחצים על ארצות הברית להשאיר את כוחותיה בסוריה, וזאת מתוך ראייה שנסיגת כוחות אלו רק תעצים את הדומיננטיות הטורקית בסוריה בעידן פוסט-אסד. כמו כן, מתוך ראייה שהוצאת הכוחות תנוצל על ידי טורקיה לפגיעה בישות האוטונומית בצפון-מזרח סוריה, שבה יש דומיננטיות למיעוט הכורדי. נסיגה מלאה של הכוחות האמריקאים תהיה, לכן, הישג טורקי וכישלון ישראלי. יחד עם זאת, אם האמריקאים יתנו את נסיגת הכוחות בויתורים של אנקרה לגבי הנוכחות הצבאית של טורקיה בסוריה, כמו גם הבטחת נתינת זכויות לכורדים בסוריה בהנהגת א-שרע, הדבר יכול לתרום לכך שמידת האיום מצד סוריה החדשה על ישראל תהיה פחותה. -
INSS reposted
תמיר הימן | Tamir Hayman
@HaymanTamir
סירוב חמאס כולל בתוכו גם הזדמנות: חמאס הסכימה להחזרת כל החטופים בתמורה לסיום המלחמה.
נכון, הפסקת הלחימה כאשר חמאס נשאר בשלטון הוא רע. אבל, הסכמת חמאס יכולה להיות נקודת מוצא טובה להסכם טוב יותר באשר למצב הסיום של המלחמה.
בזכות הישגי צה״ל, חמאס נעשה לבעיה הבטחונית הקטנה ביותר של ישראל. לכן, במקום להמשיך להתעקש על הישג טקטי נוסף מול חמאס בעזה, אנו צריכים למנף את זה לפתרון רחב יותר - פתרון שבסופו המצב בעזה יהיה דומה מבחינה צבאית וממשלית למצב באיו״ש: כלומר, יש גוף אחר שדואג לפן האזרחי ויש תיאום ביטחוני המאפשר לישראל להמשיך לפעול מול הטרור הפלסטיני (וכל עוד אין פתרון מדיני אמין ואחראי, זה ייקח עוד שנים רבות).
כעת, ההישגים הנדרשים בעזה הם:
- החזרת כל החטופים.
- שלטון אזרחי אחר בעזה.
- העברת הסמכות לחלוקת הסיוע ההומניטרי לידי כוחות בטחון שאינם חמאס.
- קביעת מתווה רב שנתי לפירוז חמאס מנשקו, ודה-רדיקליזציה של עזה.
- חיבור ההפסקה של המלחמה והנסיגה מעזה כתמורה להסכם נורמליזציה עם סעודיה.
איך מגשימים זאת?
הדרך לשם מתחילה באימוץ ההצעה המצרית, שכוללת את כל המרכיבים הנ״ל כבסיס למו״מ.
וכך, במקום לדון רק בנושא צר אחד, אנו מתחילים להתקדם לעבר שינוי אזורי מהותי שישפר את המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל -
INSS
@INSS_Hebrew
שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן: אופטימיות זהירה, אך מוקדם להעריך סיכוי להסכם
חוקרי המכון סימה שיין ואל"מ (מיל') אלדד שביט כותבים:
סבב השיחות השני בראשותם של שר החוץ האיראני, עראקשי, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, וויטקוף, התקיים בשבת ברומא. כמו בסבב הראשון המפגש הסתיים לאחר מספר שעות ובסיומו הדגישו שני הצדדים כי המפגש היה "מועיל". גורם אמריקאי בכיר אף תדרך כי הייתה "התקדמות טובה". פגישה בדרגי עבודה לדיון בסוגיות "טכניות" תתקיים כבר בימים הקרובים ובשבת הבאה יתקיים סבב נוסף בדרג הבכיר.
קדם למפגש ביקור של שר החוץ האיראני במוסקבה במהלכו מסר אגרת רשמית מהמנהיג, חמנאהי, לנשיא פוטין. עראקשי מתוכנן להגיע גם לסין כדי לעדכן את הנהגתה. גם השליח האמריקאי יחד עם מזכיר המדינה, רוביו, קיימו מפגש מקדים בפריז עם המנכ"לים המדיניים של ה-E3 שעמדתם תהיה קריטית אם לא יושג הסכם בין וושינגטון לטהראן, ויידרש להפעיל את סעיף ה"סנפבק" להחזרת סנקציות מועצת הביטחון על איראן. גם מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), גרוסי, הגיע לרומא לאחר ביקור שקיים בטהראן שם ניסה להבין מהאיראנים את מידת שתוף הפעולה לה יכול לצפות מהם. בשלב זה גרוסי לא השתתף בשיחות ברומא אולם בהמשך הדרך תפקידה של הסוכנות יהיה חיוני הן בפיקוח עתידי והן בסגירת הפערים שהצטברו בשנים האחרונות בהן מנעה ממנה איראן גישה למידע חשוב.
שני הצדדים ממעטים למסור פרטים על תוכן השיחות אך מהדיווחים המעטים שדלפו נראה כי הן התמקדו בעיקר במערך ההעשרה (נרמז על נכונות איראנית להוצאת החומר המועשר לרמות גבוהות אל מחוץ לאיראן), הסדרי הפיקוח, עתיד הסנקציות וערבויות ששתי המדינות תמשכנה לקיים את ההסכם. נראה כי למרות עמדת ה"ניצים" בארה"ב (וישראל) הדורשים פרוק מוחלט של התוכנית, הממשל בוחר עד כה בדרך של מציאת פשרות (ברוח הסכם ה-JCPOA). האיראנים, מפיו של יועץ המנהיג, שמחאני, הבהירו שיסרבו לכל פירוק של תוכנית הגרעין במודל הלובי מ-2003 וגם לא יקבלו את גישת האמירויות המפעילה כורים גרעיניים אך מוותרת על העשרת אורניום ותלויה בדלק מיובא.
החלטת הצדדים להמשיך בשיחות ובכלל זה מו"מ בדרגי עבודה מעידה כי איראן וארה"ב מעריכות כי לעמדות שהוצגו עד כה יש פוטנציאל לקדם אותם לקראת הסכם. הנשיא טראמפ לא נסוג מעמדתו כי אם המגעים יכשלו האלטרנטיבה תהייה "קשה" לאיראן, אך ההדלפה בניו יורק טיימס כי בלם תקיפה של ישראל מעידה על העדפותיו. בכל מקרה, גם אם הצדדים משדרים אופטימיות זהירה ולפי שעה אין משבר, מוקדם עדין להעריך את הסיכויים להשגת הבנות והסכם. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד משפיע פינוי מאות אלפי אזרחים על החוסן הלאומי? אילו תובנות עולות מן ההתמודדות עם ההתפנות ההמונית במלחמת חרבות ברזל? מהם הלקחים שניתן להפיק לצמצום הפגיעה בחוסן במקרה של פינוי נרחב בעתיד? קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר ייחודי שבחן את השפעות ההתפנות של כ-250,000 אזרחים בישראל על החוסן הלאומי וכולל תובנות והמלצות מחקריות ומעשיות בסוגיות אלו.
רוצים להבין לעומק את ההשלכות ואת האתגרים – ואולי גם את הפתרונות?
קראו את המאמרים המלאים באתר המכון >> www.inss.org.il/he/publication/resilience/ -
INSS
@INSS_Hebrew
המכון למחקרי ביטחון לאומי בחן את החלופות הקיימות לרצועת עזה, וממליץ: אסטרטגיה דו-ראשית! כל הפרטים במסמך המיוחד >> www.inss.org.il/he/publication/gaza-strategic-alternatives/
-
INSS
@INSS_Hebrew
פיטורי החותמים על "מכתב הטייסים" מבהיר: המטכ"ל לא מבין את מהות השירות במילואים | דעה
חוקר המכון תא"ל (מיל') ד"ר אריאל הימן, לשעבר קצין המילואים הראשי, כותב:
אפשר לדון או להתווכח בשאלה האם מפקד חיל אוויר או הרמטכ"ל נקטו נכון כשפיטרו את חותמי "מכתב הטייסים" הפעילים. אין במכתב לא סרבנות ואפילו לא איום בהפסקת התנדבות. לא במפורש ואפילו לא ברמז. הסיבה לפיטורם ממילואים, לדברי מח"א, היא שימוש בעצם היותם אנשי צוות אוויר בעת שהם מביעים עמדה פוליטית הנוגדת את המהלכים הצבאיים והנחיות הדרג המדיני. ברור לכל שאלו שחתומים על המכתב והם שבשרות פעיל, ביצעו בימים האחרונים פעילות מבצעית והיו ממשיכים לעשות זאת גם בשבוע הבא. כמו כן ברור לכל שמדובר באזרחים שמותר להם להביע דעה.
שתי הערות:
1. הרמטכ"ל, מח"א והמעגל הקרוב אליהם לא באמת מבינים את אנשי המילואים ואת מהות השירות. מילואים זה עולם אחר ועד שמישהו לא נמצא שם, הוא לא באמת מבין את זה לעומק. הדבר בא לידי ביטוי לא רק באירועים אלה – זו בעיה מערכתית, והם לצערי אפילו לא מכירים בכך שהם לא מבינים.
היה לי ברור שלא רק שהרמטכ"ל ומח"א לא ימנעו את הוצאת המכתב (כפי שהם ניסו בימים האחרונים), אלא שהרחקת אנשי חיל האוויר רק תביא נוספים להתייצב לצידם. עברה שעה מאז פרסם מפקד חיל האוויר את החלטתו עד שקיבלתי הודעה להצטרף לעצומת אנשי השריון במילואים, ועוד כמה שעות עד שנודעה לי על עצומת חיל הים, ועכשיו גם חותמים רופאות ורופאים על מכתב דומה. האם גם שם יודחו כל החותמים המשרתים בפועל? קשה להעריך אם האירוע הסתיים או שהמחאה של אנשי מילואים רק תתגבר. להערכתי, אם המצב המדיני/צבאי ואי החזרת החטופים ימשך, יתעוררו עוד ועוד מחאות מסוג זה, עד שאירוע אחד יפרוץ ויצא משליטה של המערכת הצבאית.
2. התהליכים הללו פוגעים קשות במרקם העדין כל כך בין מערך המילואים לבין הפיקוד העליון של צה"ל (אנשי קבע). פגיעה כזו תהיה בכיה לדורות. זה לא רק עניין של המלחמה הזו. זה לשנים רבות קדימה וצה"ל לא יכול בלי מערך מילואים מחוייב. כדאי למפקדי צה"ל לשקול זאת בעת שהם מקבלים את החלטותיהם. -
INSS
@INSS_Hebrew
מה עומד מאחורי הדיווח על נכונות חזבאללה להתפרק מנשקו?
חוקרת לבנון במכון, אורנה מזרחי, כותבת:
הדיווח אודות נכונות חזבאללה להתפרק מנשקו ולהעבירו לצבא לבנון מעוררים תשומת לב רבה, משום שהם מבשרים לכאורה תפנית חשובה ומרכזית באסטרטגיה של הארגון. אך בחינת מדיניותו המוצהרת של הארגון, כמו גם מעשיו בפועל, מצביעה על כך שעוד ארוכה מאוד הדרך לכך.
חזבאללה, המובס, החלש והמרושש בעקבות המלחמה, נמצא על פרשת דרכים ומתקשה להשתקם נוכח הלחצים הכבירים המופעלים עליו מכל עבר:
* הפעילות הצבאית המתמשכת נגד חזבאללה של צה"ל, אשר קידם מאז כניסתה של הפסקת האש לפועל מאות תקיפות וחיסל למעלה מ-100 פעילים של הארגון במסגרת אכיפת ההסכם.
* עמדתה הנחרצת של ארה"ב המגבה את ישראל ואשר דורשת מהמדינה הלבנונית את פירוקו של חזבאללה כתנאי מרכזי להעברת סיוע לטובת שיקום נזקי המלחמה והכלכלה הקורסת של לבנון, כפי שהציגה באופן נחרץ בביקורה לאחרונה בלבנון השליחה האמריקנית.
* התבססותה של ההנהגה חדשה בלבנון (הנשיא והממשלה), אשר מעוניינת גם היא בפירוקו של הארגון. סוגייה המופיעה בקווי היסוד של הממשלה ומעוררת שיח נרחב מצד מתנגדי חזבאללה המתרבים בלבנון.
* הקשיים בהם נתקל חזבאללה לקדם הברחות נוכח צעדי הממשלה וגורמי הביטחון להגבלת חופש הפעולה של הארגון ובמיוחד למניעת הברחות מהמעברים מסוריה, מהאוויר ומהים.
* הקשיים עימם מתמודד הציר השיעי כולו, כולל איראן ובעיקר היעלמות משטר אסד ואובדן היכולת להשתמש באדמת סוריה כמרחב פעילות וכמסדרון להברחות.
חזבאללה טרם ויתר על אידיאולוגית "ההתנגדות" ועל שאיפותיו לחזור לגדולתו ולפעילותו נגד ישראל. אך סד הלחצים בו נתון חזבאללה מוביל את הנהגתו המפוצלת והחלשה לביצוע התאמות באופן זמני באסטרטגיה שלו ובדרכי פעולתו. זאת על מנת שיוקל מעליו הלחץ, בעיקר מצד ישראל, ויתאפשר לו למקד מאמצים בשיקום מערכי הארגון ויכולותיו. על רקע זה יש לראות את נכונותו לפי שעה רק לקיים דיאלוג עם ההנהגה הלבנונית בסוגיית הנשק שלו, תוך הצבת תנאים ברורים לכך: נסיגתה של ישראל מדרום לבנון והפסקת התקפותיה נגד הארגון.
על מנת למצות ההזדמנות לשינוי המציאות הביטחונית לאורך גבול לבנון, חשוב שישראל תתמיד בלחץ הצבאי על הארגון, בתאום עם ארה"ב, במסגרת יישום הסכם הפסקת האש, תוך התחשבות באילוציה הפנימיים של הנהגת לבנון, הנוקטת מדיניות זהירה מול חזבאללה במאמץ להימנע מעימות אלים מולו. במקביל מוצע אמנם להבהיר כי נוכחות של צה"ל ב- 5 הנקודות האסטרטגיות בשטח לבנון הינה זמנית, אך לעמוד על כך שצה"ל ייצא מלבנון רק לאחר שיובטח כי אכן אין כל זכר לנוכחות צבאית של חזבאללה בדרום לבנון וצבא לבנון שולט בכל המרחב. -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר מדאיג חושף את היחס השלילי של האמריקנים כלפי ישראל
חוקר ארה"ב במכון, טד ששון, כותב:
יותר ממחצית מהאמריקאים מביעים דעות לא חיוביות כלפי ישראל - כך על פי סקר של מרכז המחקר Pew שנערך בין 24-30 במרץ בקרב מדגם מייצג ארצי של 3,605 מבוגרים בארה"ב.
העלייה בעמדות השליליות כלפי ישראל ניכרת בכל קטגוריות הגיל וגם בקרב הרפובליקנים והדמוקרטים. בסך הכל, 53% מהאמריקאים הביעו דעות מאוד או קצת לא חיוביות על ישראל, עלייה מ-42% בשנת 2022. העלייה בקרב אמריקאים שמביעים דעות מאוד לא חיוביות הייתה חדה במיוחד, והכפילה את עצמה מ-10% בשנת 2022 ל-19% בשנת 2025.
הממצאים מהדהדים תוצאות דומות שדיווח מרכז המחקר Gallup בחודש שעבר. הסקר החדש מדווח גם על מגמת ירידה בשיעור האמריקנים הרואים במלחמת ישראל-חמאס חשיבות לאינטרס הלאומי של ארה"ב (75% ב-2024 לעומת 66% ב-2025) ויחס שלילי כללי לראש הממשלה נתניהו, כאשר רק 32% אמרו שיש להם ביטחון שהוא "יעשה את הדבר הנכון בענייני העולם". הדוחות של מרכזי המחקר Pew ו-Gallup הם מחקרי "תקן זהב", המבוססים על שנים רבות של איסוף נתונים, ומעידים על מעמדה המידרדר במהירות של ישראל בציבור האמריקאי.
* פרסום זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן -
INSS
@INSS_Hebrew
מדוע גברה הסבירות למשבר פיננסי בישראל?>> www.inss.org.il/he/publication/economy-danger/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ישראל בעקבות מכסי טראמפ והתקציב החדש: תמונת מצב ותחזית כלכלית בצל המשך המלחמה
בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין.
לצפייה>> youtu.be/_M0jTiKXCbs
להאזנה>> soundcloud.com/inss2006/v11?si=0abfde6073894af28b364e1362… -
INSS
@INSS_Hebrew
החלטת בג"ץ בנושא פיטורי ראש השב"כ: מה חשוב לדעת?
חוקרת המכון עו"ד ד"ר תמי קנר כותבת:
לאחר דיון סוער וארוך בג"ץ הוציא אתמול (8.4) צו ביניים שקובע כי רונן בר ימשיך לכהן כראש השב"כ "עד למתן החלטה אחרת".
הצו מתיר אמנם לראש הממשלה להמשיך לראיין מועמדים לתפקיד, אך אוסר עליו באופן מפורש לקדם כל מהלך לסיום כהונתו של בר, כולל: להכריז על מחליף לראש השב״כ; להכריז על ממלא מקום לראש השב״כ; ולפגוע בסמכויות ראש השב"כ. בכך למעשה ביקש בית המשפט להבהיר לראש הממשלה כי כל המהלכים בהם הוא נקט לסיום הכהונה של בר בשבועות האחרונים – אסורים – ומכאן ואילך יהוו הפרה של הצו.
בנוסף, אוסר הצו על ראש הממשלה ועל הממשלה לחרוג מסדרי העבודה המקצועיים עם ראש השב"כ והשב"כ, כולל ביחס למתן הוראות לבעלי התפקידים בארגון. בכך מתכתב הצו עם הצהרות של גורמים בממשלה על כוונתם למדר ולעקוף את ראש השב"כ, ומבהיר באופן מפורש שפעולות אלה יהוו גם הן הפרה של הצו.
עוד קובע הצו שראש הממשלה, הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה יודיעו על הסדר מוסכם, ככל שיושג כזה, עד ל-20.4, ובמידה מסוימת מבטא בכך את משאלת הלב של השופטים.
בעקבות הדיון הסוער שהתנהל בבג"ץ נדרשות כמה הבהרות:
א. השאלה אליה נדרש בית המשפט איננה אם יש לממשלה סמכות לפטר את ראש השב״כ. בעניין זה אין כל מחלוקת. השאלה היא באם הממשלה הפעילה את הסמכות שלה כדין.
ב. בעניין זה העתירות מעלות שתי טענות מרכזיות:
טענה פרוצדורלית: על כך שהפיטורים נעשו בטענה כללית לחוסר אמון בראש השב"כ ללא שימוע, ללא תשתית עובדתית, נימוקים ותימוכין, תוך התעלמות מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ומבלי לפנות לוועדה למינויים בכירים.
וטענה מהותית: על כך שהפיטורים נעשו תוך ניגוד עניינים ומשיקולים זרים, בשל התפתחות החקירה בעניין קטאר ועל רקע התחקיר שפרסם השב״כ לאירועי ה-7 באוקטובר.
ג. חשוב להבהיר, העובדה שרונן בר נושא באחריות ל-7 באוקטובר - צריך ללכת הביתה ואמר שילך הביתה - אינה רלוונטית לדיון בבג"ץ. כאמור, זוהי לא העילה עליה התבססה הממשלה בפיטוריה את ראש השב"כ, כנראה מתוך הבנה שהדבר היה מוביל לדיון בשאלת האחריות, במסגרתו הייתה עולה גם האחריות שלה ורצונה להימנע מכך.
לבסוף, בג״ץ ידע דיונים סוערים בעבר, אך למה שראינו אתמול אין אח ורע. קריאות "בוגדים" אל עבר ראשי מערכות הביטחון לשעבר (שנזקקו לאבטחה) ו"אין לכם סמכות" אל עבר השופטים, יחד עם ההשתלחות של חברת הכנסת גוטליב וסגן השר כהן בשופטים, נועדו כולם לפוצץ את הדיון ולערער על עצם הלגיטימיות בית המשפט. -
INSS
@INSS_Hebrew
"חבר מביא חבר" במטה הכללי? | הצצה לשיחה בין חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל, @kobimichael24 , הבוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא, במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. הפודקאסט המלא מחכה לכם להאזנה ולצפייה באתר המכון
-
INSS
@INSS_Hebrew
הלקחים שיש להסיק מהגישה השגויה של ממשל ביידן כלפי משבר החטופים>> www.inss.org.il/he/publication/failures-of-de-escalation/
-
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS: רוב גדול בציבור (64%) מאמין כי פיטורי ראש השב"כ נבעו בעיקר משיקולים אישיים. לסקר המלא היכנסו>> www.inss.org.il/he/publication/survey-march-2025/
-
INSS
@INSS_Hebrew
קולות מאיראן – פרק 16: התפכחות? הביקורת של הפרשנים האיראניים
חוקר המכון @BeniSabti מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי. צפו>>This media couldn't be displayed. See it on the original post. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיבוש הרצועה, מצור או שלטון אזרחי חלופי תוך הישארות חמאס מתחת לפני השטח: מהי האפשרות העדיפה (או הפחות גרועה) מבין שלוש הדרכים להשגת מטרות המלחמה בעזה – ואיך ניתן יהיה להתמודד עם הבעיות הגלומות בה?>> www.inss.org.il/he/publication/three-ways/
-
INSS
@INSS_Hebrew
הדרקון שבחדר: סין ומלחמת הסחר של טראמפ
חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, כותב:
בקדנציה הראשונה של טראמפ, הנשיא האמריקאי פתח במוצהר במלחמת סחר שהתמקדה בעיקר בסין. בקדנציה הנוכחית הוא פתח במלחמת סחר נרחבת יותר שאינה פוסחת על אף מדינה בעולם, אך ניכר כי היא מכוונת בראש ובראשונה כנגד הדרקון שבחדר – מעצמת הייצוא הגדולה בעולם.
סין מהווה תמונת ראי לארה״ב - היא היצואנית הגדולה בעולם, בעוד ארה״ב היא היבואנית הגדולה בעולם. בשעה שהאחרונה מנהלת גרעון סחר של טריליון דולר הרי שסין נהנית מעודף מסחרי של כטריליון דולר, מתוך זה עודף של 300 מיליארד מול ארה״ב. בעוד מגזר הייצור בארה״ב התכווץ בשנים האחרונות, מגזר הייצור בסין פורח ומניע מכונת יצוא משומנת ומיומנת.
למרות השוני בין שתי הכלכלות, ארה״ב וסין הן הכלכלות הגדולות בעולם האחראיות על קרוב לחצי מהתוצר העולמי. ארה״ב מהווה כרבע מהתוצר העולמי (26.3 אחוז) בעוד סין מהווה כ-17 אחוז. על כן, התגובה הסינית למכסים של טראמפ – מכסים בשיעור של 34 אחוזים על מוצרים מארה״ב – הפילה את השווקים ביום שישי.
נקודת הפתיחה של סין במלחמת הסחר הנוכחית שונה מנקודת הפתיחה בשנת 2018. בצד החיובי וכלקח מהקדנציה הראשונה של טראמפ, סין החלה להוריד את התלות בייצוא לארה״ב ולהקטין את התלות בייבוא. אם בשנת 2018 יצוא הסחורות לארה״ב היווה יותר מחמישית (21.4 אחוז) מכלל יצוא הסחורות מסין, בשנת 2024 זה ירד ל-13.4 מכלל הייצוא. בצד השלילי, כלכלת סין נמצאת במצב עדין ושברירי יותר כיום. ב-2018 סין נהנתה מצמיחה של 7 אחוז בשנה, מגזר הנדל״ן שגשג, וסין החלה להקטין את התלות בייצוא כמנוע צמיחה מרכזי. שבע שנים אחרי, והתקרה לצמיחה של סין הינה 5 אחוז בשנה, מגזר הנדל״ן שרוי במשבר, הצריכה הפרטית מעידה על סכנת דפלציה והייצוא חזר להיות מנוע מרכזי עבור הכלכלה המקומית.
יום אחרי שטראמפ הכריז על מכסים בשיעור של 34 אחוזים על סין, בתוספת על 20 אחוזים שהוטלו קודם לכן, סוכנות דירוג האשראי פיץ׳ הורידה את דירוג האשראי של סין בדרגה אחת כתוצאה מהאתגרים העצומים הפוקדים את כלכלתה. מהלך נוסף עליו חתם טראמפ נועד לפגוע במסחר המקוון הסיני ואמור להיכנס לתוקף ב-2 במאי. במשך שנים הצרכנים בארה״ב נהנו מהזמנות של חבילות קטנות (עד 800 דולר) מרחבי העולם ללא תשלום נוסף של מכס. שוק זה מוערך בכ-60 מיליארד דולר בשנה, כאשר כמחצית מהסכום הינו של אתרים סיניים כמו Temu ו-Shein.
מהלכים אלו משאירים את סין במצב בעייתי בו שוק הצריכה הגדול בעולם הולך ונסגר בפניה. המענה הסיני לחומות אלו צפוי להיות כפול. כלפי פנים, ניסיונות להמשיך ולתמרץ את הצריכה הפרטית בסין ולעודד מנועי צמיחה שאינם תלויים בייצוא. כלפי חוץ, עמדה איתנה מול המכסים במכסים הדדיים ומגבלות נוספות נגד ארה״ב עד שתימצא נקודת שווי משקל שתוביל לשולחן המשא ומתן כפי שארע בקדנציה הראשונה של טראמפ. במקביל, סין תנסה להגדיל את הייצוא למדינות אחרות כתחליף לשוק האמריקאי.
רבים טוענים כי נוצרה הזדמנות לסין למלא את הוואקום של ארה״ב כמובילת הסחר החופשי, אך מצב זה מדליק נורות אדומות בקרב שותפות הסחר של סין לרבות ישראל. החשש העיקרי הוא שעודפי ההיצעים מסין עלול לפגוע בתעשיות מקומיות אשר לא יוכלו להתחרות בשטף הסחורות מסין. אין זה מפתיע שחקירות היצף רבות נפתחו כלפי סין בשנה האחרונה ברחבי העולם. סגירת השוק האמריקאי צפויה להגביר מגמה זו ומדירה שינה מעיניהם של תעשיינים רבים בישראל. -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד פועלת סין כדי להשפיע על דעת הקהל הישראלית – ומה ניתן לעשות בנדון?>> www.inss.org.il/he/publication/china-influence/
-
INSS
@INSS_Hebrew
דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת
בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.
לצפייה>>> youtu.be/n9Q874iorOA
להאזנה>>> soundcloud.com/inss2006/7a?si=fc87add3415b4182b6bb06999b0… -
INSS
@INSS_Hebrew
המדיניות הרוסית במזרח התיכון, הסכנה משינוי הסטטוס קוו בהר הבית, משמעות שינויי המדיניות של הרשתות החברתיות - כל מאמרי העומק על מה שחשוב ומעניין בסדר היום העולמי והאזורי – עכשיו בגיליון החדש של כתב העת "עדכן אסטרטגי" | היכנסו >>
www.inss.org.il/he/strategic_update_sheets/גיליון-1-28/ -
INSS
@INSS_Hebrew
מלחמת הסחר הגלובלית וישראל
חוקר התוכנית הכלכלית במכון, ד"ר תומר פדלון, כותב:
מדיניות המכסים האמריקאית שהוצגה על ידי דונלד טראמפ ב-2 באפריל היא קיצונית יותר מכל אחד מהתסריטים הקיצוניים ביותר שעלו בשבועות האחרונים בכלי התקשורת השונים. ההיגיון שהנחה את הבית הלבן היה אמור ליצור סחר הוגן בהטלת מכסים הדדיים שלפיהם ארה״ב תטיל מכסים בשיעור זהה למכסים המוטלים על מוצרים אמריקאיים מכל אחת משותפות הסחר שלה. אולם, במסיבת העיתונאים חלו שני שינוים עיקריים בתכנית. בפן החיובי, שיעור המכס האמריקאי יהיה רק חצי משיעור המכס על סחורות אמריקאיות. בפן השלילי, שיעורי המכס על הסחורות האמריקאיות כפי שהופיעו ברשימה היו גבוהים בהרבה משיעורי המכס המקוריים המוכרים לאותם שותפי סחר.
כך למשל, לפי הבית הלבן, סחורות אמריקאיות נתקלות בחומות מכסים של 33 אחוז בישראל. לפיכך מעתה שיעור המכס על סחורות ישראליות הנכנסות לארה״ב יהיה 17 אחוז. עשרות מדינות יתקלו בחומות גבוהות יותר כתוצאה ממדיניות חדשה זו. בולטת מעל כולן היא כמובן סין. בתחילת הקדנציה השנייה של טראמפ, הוטלו מכסים בשיעור של 20 אחוזים על סחורות סיניות. בעקבות התכנית השיעור הכולל של מכס על סחורות סיניות הינו 54 אחוז. התכנית של טראמפ לא מבחינה בין חברים ליריבים, ועל כן גם שותפי סחר ידידותיים כמו האיחוד האירופי ויפן יאלצו להתמודד עם מציאות שונה שבה חומות מכס של 20 אחוזים ויותר.
לעת עתה המכסים מייצגים רק את המדיניות כלפי סחורות הנכנסות לארה״ב ולא שירותים. למעשה, ארה״ב מנהלת עודף מסחרי בשירותים במשך שנים רבות. אולם, הגרעון המסחרי שלה בסחורות הגיע לשיא חדש של טריליון דולר בשנת 2024. הגרעון המסחרי בשילוב עם הגרעון התקציבי והחוב התופח היו היבטים משמעותיים שהודגשו בקמפיין הבחירות הרפובליקני. התקווה של הבית הלבן הינה שהמכסים יובילו לחיזוק הכלכלה האמריקאית באמצעות שלושה תהליכים שיתרחשו כעת: ראשית, חברות יחזרו לייצר בארה״ב כדי להימנע מחומות המכס; שנית, תשלומי המכסים יגדילו את קופת האוצר האמריקאית ויסייעו לטפל בבעיית החוב; שלישית, ההכנסות מהמכסים יאפשרו לקצץ מיסים, מה שיוביל לביקושים עולים ושגשוג כלכלי. אולם, רצונות לחוד ומציאות לחוד. אם הדברים ישארו בעינם כפי שהוצגו במדשאות הבית הלבן, סביר להניח כי מדינות רבות יגיבו בהתאם ויגידלו את שיעורי המכסים שלהם. תהליך זה ייצור דינמיקה שלילית שאמורה לבוא לידי ביטוי בעליות מחירים, שיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות, ובסיכומו של דבר האטה ואף מיתון בכלכלה הגלובלית.
למרות שחצי מהייצוא הישראלי הינו ייצוא שירותים שאינם כלולים במלחמת הסחר, גם ישראל עלולה להיפגע מהמצב החדש. הניסיון לרצות את האמריקאים ולהוריד את המכסים הבודדים על סחורות אמריקאיות ביום שלישי, לא הצליח. על כן, ישראל תאלץ להתמודד עם מציאות בה הייבואנית הגדולה ביותר מטילה חומת מכס גבוהה יותר של 17 אחוז על הסחורות ממנה. באופן מסורתי למעלה מרבע מסך כל הייצוא הפיזי הישראלי מופנה לארה״ב. בשנת 2024 הייצוא הישראלי של סחורות לארה״ב (כולל יהלומים) עמד על 17.3 מיליארד דולר. כמו כן, מאחר ולרוב התגובה למכסים היא מכסים נוספים, ייתכן כי הסחורות הישראליות יתקלו בחומות סחר גם במקומות אחרים. אין ספק כי הסבירות למיתון עולמי שיורגש היטב גם בישראל, עלה משמעותית בעקבות הצהרתו של טראמפ. שביב של תקווה יצא מכיוון שר האוצר סקוט בסנט, שביקש ממדינות לא להגיב למכסים, מה שעשוי להחמיר את המצב. כלומר, למרות הטלת פצצת המכסים כנראה יש מקום למשא ומתן כדי להמתיק את הגלולה. -
INSS
@INSS_Hebrew
הישגים משמעותיים אך עדיין לא מספקים: המערכה האמריקנית מול החות'ים – תמונת מצב
חוקר תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, @citrinowicz, כותב:
צבא ארה"ב בהובלת פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) ובהנחית הנשיא טראמפ, החל ב-15 במארס במבצע צבאי אל מול החות'ים בתימן. זאת, לאור הפגיעה שלהם בנתיבי שייט באיזור מיצרי באב אל-מנדב כמחאה על הפסקת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.
עד כה ניתן להצביע על מספר הישגים משמעותיים מצד צבא ארה"ב במערכה מול החות'ים. כך, בפעם הראשונה תקיפות אלו, שמובלות על-ידי נושאת המטוסים טרומן ומכוונות בעיקר לאיזור צנעא הבירה וצעדה (מוקד הפעילות החות'ית), הובילו לפגיעה משמעותית בהנהגה החות'ית, ונראה כי ארה"ב הצליחה לחסל שורת בכירים, כולל אחראי המערך הימי של הארגון, מפקד זרוע היבשה, אחראי הסוכנות לבטחון לאומי, מפקד מערך הטילים, ראש מנגנון המודיעין הצבאי, מפקד משמר הרפובליקה ועוד. בנוסף, נרשמה ככל הנראה פגיעה ביכולת הייצור והשיגור של החות'ים בתימן.
אולם, למרות הישגים משמעותיים אלו, נדמה כי הפגיעה ביכולתם של החות'ים לא פוגעת ברצונם להמשיך גם את המערכה מול הנוכחות האמריקנית במפרץ וגם את הירי לעבר ישראל. הם עדיין חדורי מוטבציה לעשות כן. ברור כי הלחץ שמפעילה ארה"ב, בדגש על רציפות התקיפות ויצירת תחושת הנרדפות בקרב ההנהגה החות'ית, מקשה מאוד על החות'ים להוציא לפועל את תוכניותיהם הצבאיות, ולמרות שהם הצליחו לשגר פה ושם וטילים, הלחץ נותן את אותותיו. החות'ים, שעברו מערכה ארוכה מול סעודיה שנמשכה שנים, אמנם הצליחו לבצע התאמות שיאפשר להם לשמר את רציפות התפקוד של מערכיהם, ועדיין נראה כי יכולת הפגיעה האמריקנית לילה אחר לילה כתוצאה ממודיעין מדויק, מקשה עליהם מאוד להוציא לפועל את תוכניותיהם הצבאיות.
ברקע הדברים נכון לציין כי איומיו של הנשיא טראמפ על איראן ועל הנכונות לגבות מחיר מטהראן אם זו תמשיך לסייע לחות'ים, נלקחו ברצינות בקרב ההנהגה האיראנית שמנסה לנתק את עצמה פומבית מהנעשה בתימן ואף דואגת (ולראיה ביקורו של מפקד כוח קדס ק'אאני בבגדאד), כי גם שאר "הפרוקסי" לא יפעלו כנגד ארה"ב, זאת לאור המתח המתגבר בין טהראן וושינגטון והחשש בטהראן ממתקפה אמריקנית. אך, העובדה שלמרות איומים אלו, ארה"ב עודנה נמנעת מלממשן בפועל למרות התמשכות הירי מצד החות'ים, עלולה להוביל לכך שההרתעה האמריקנית מול איראן עלולה להישחק (דווקא כאשר הפעולות בתימן מגבירות את הרתיעה של איראן ממערכה מול ארה"ב) וכפועל יוצא גם במידת האמון שרוחשות ידידותיה לארה"ב במפרץ, בוודא אלו שרואות בחות'ים כאיום מיידי ומשמעותי עליהן.
בשורה התחתונה,
צבא ארה"ב רושם מספר הישגים משמעותיים במערכה מול החות'ים עד כה, אבל הישגים אלו עדיין לא משפיעים על הרצון החות'י להמשיך במערכה. לאור זאת, אין לממשל ברירה אלא להמשיך ולהלום בחות'ים לילה אחר לילה עד אשר אלו יגיעו לנקודת השבירה שלהם, ויהיו מוכנים להפסקת הירי. כרגע נראה כי יעד זה עדיין רחוק ממימוש ולכן סביר שהמערכה בתימן עוד תמשך שבועות רבים. -
INSS
@INSS_Hebrew
הצצה לפרק מרתק של חוקרת המכון @oritperlov בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״. הפרק המלא לצפייה ולהאזנה מחכה לכם באתר המכון>> www.inss.org.il/he/podcast/?pauthor=50112
-
INSS
@INSS_Hebrew
שליח טראמפ טס לסין עם עלה של זית
חוקרת תוכנית סין במכון, אופיר דיין, @ofirdayan94, כותבת:
בדיוק חודשיים לאחר כניסת ממשלו השני של טראמפ לתפקידו התקיים ביקור מדיני אמריקאי ראשון בסין, יריבתה הגדולה. אמנם המבקר לא היה טראמפ, שרמז מאז כניסתו לתפקיד על כוונתו לבקר במעצמה האסייתית, אך זה בהחלט היה אדם שנחשב מקורב אליו - הסנאטור סטיב דיינס. במהלך ממשלו הראשון של טראמפ, דיינס הצביע לצד טראמפ בלא פחות מ-86% מההצבעות ותמך בו פומבית במהלך הניסיון להדיח אותו.
הבחירה בסנאטור דיינס, שאף נפגש עם טראמפ בבית הלבן טרם הטיסה לשיחת תיאום מסרים, כמוה כשליחת עלה זית לסינים. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים התגורר דיינס שש שנים בהונג קונג ובסין במסגרת תפקידו בתאגיד הענק פרוקטר & גמבל, שם הקים מפעלים רבים שאף "זיכו" אותו בביקורת על העברת משרות מארצות הברית לסין. חשוב מכך, הוא תומך בקשרים טובים עם סין והיה מעורב במשא ומתן על הסכם הסחר סין-ארצות הברית שנחתם במהלך ממשלו הראשון של טראמפ.
ביקורו של דיינס, יחד עם מנ״כלים של שבע חברות ענק אמריקאיות, מסמן לסין שממשל טראמפ מעוניין בהמשך היחסים הכלכליים שבין המעצמות ואף בהסכם סחר חדש, שהרי הנציג האמריקאי הרשמי הראשון שמבקר במדינה הוא ממובילי ההסכם הקודם. יתרה מכך, ממשל טראמפ התמקד עד כה במכסים על סחורות אירופיות, קנדיות ומקסיקניות, ונמנע מהטלת מכסים שיפגעו קשות בכלכלה הסינית. נראה שהבכירים הסינים רואים את הדברים בצורה דומה: את הפגישה עם הסנאטור, הוביל ראש ממשלת סין, שאמון על הכלכלה, ולא שר החוץ. בהתאם לתפקידו, ראש הממשלה התמקד ביתרונות שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות ובצורך להימנע ממלחמת סחר.
יתרה מזאת, ההתמקדות במלחמה בסחר בסם הפנטניל, נושא שבו יכולות שתי המעצמות לשתף פעולה, במקום בנושאים מעוררי מחלוקת כמו טאיוואן וים סין הדרומי, יכולה להעיד על הגישה של ממשל טראמפ לסין בעת הזו. גם סין מעוניינת בשיתוף הפעולה בעניין הפנטניל ואף הוציאה בתחילת מרץ 2025 נייר לבן בנושא, שמצטט ומסתמך על נתונים אמריקאיים רשמיים.
המסר מהביקור נראה ברור - שני הצדדים מעוניינים לדחוק הצידה נושאים ביטחוניים ומדיניים שנויים במחלוקת ולהתמקד בשיתוף פעולה ובסחר. -
INSS
@INSS_Hebrew
סין ממשיכה להרחיב את השפעתה העולמית - מחיזוק נוכחותה בארקטי ועד שיפור ביטחון המזון. המהלכים האסטרטגיים האלו מייצרים לישראל הזדמנויות לשיתופי פעולה טכנולוגיים, לצד אתגרי מדיניות חשובים.
רוצים לדעת עוד? קראו את סדרת המאמרים החדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי >> www.inss.org.il/he/publication/north-pole/ -
INSS
@INSS_Hebrew
הצצה לפרק ה-11 של תכנית "מגרש הרוסים" - השיטה הרוסית למו"מ
האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה?
הפרק המלא לצפייה ולהאזנה באתר המכון>> www.inss.org.il/he/podcast/
@ArkadyMan -
INSS
@INSS_Hebrew
נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל
חוקרת טורקיה במכון, ד"ר @GLindenstrauss , מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי.
לצפייה>> youtu.be/g7OBddF5upM
להאזנה>> soundcloud.com/inss2006/f62dc56a-fcc4-4f92-a943-252487ed8… -
INSS
@INSS_Hebrew
נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל
חוקרת טורקיה במכון, ד"ר @GLindenstrauss , מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי.
לצפייה>> youtu.be/g7OBddF5upM
להאזנה>> soundcloud.com/inss2006/f62dc56a-fcc4-4f92-a943-252487ed8… -
INSS
@INSS_Hebrew
ממשלה חדשה בסוריה: פרק חדש או אשליה?
חוקרי סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי ואמל חאיכ, כותבים:
נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע, עמד ביעד שהציב - להקים ממשלת טכנוקרטים זמנית, כוללת וייצוגית עד חודש מארס. הממשלה החדשה החליפה את ממשלת המעבר שניהלה את סוריה בשלושת החודשים האחרונים ורוב שריה נמנו על שורות ארגון המורדים לשעבר "היאת תחריר אלשאם" (HTS) באידליב. הממשלה מונה 23 שרים, מתוכם 9 שרים שמזוהים כעצמאים (טכנוקרטיים), 7 בעלי תפקידים שכיהנו בממשלה באידליב ו-5 שרים שכיהנו בעבר תחת הנשיא בשאר אל-אסד טרום 2011. א-שרע בחר לשמור על עמדות המפתח הבכירות בידי מקורביו הוותיקים מ-HTS - שר הפנים, ההגנה, החוץ והמשפטים, בעוד שיתר המשרדים חולקו ברובם בין עצמאיים וטכנוקרטים.
כיצד הגיב "הרחוב" הסורי לממשלה החדשה? תלוי את מי שואלים.. חלק מהציבור הביע אופטימיות ורואה בממשלה ביטוי חשוב לתחילתה של תקופה חדשה. קבוצות אחרות חשדניות יותר אך קוראות להעניק לממשלה הזדמנות, תוך דרישה לשקיפות, פיקוח ציבורי ואחריות שלטונית מלאה. הפסימיות מגיעה בעיקר מקרב המיעוטים האתניים. א-שרע אמנם ניסה ליצר ייצוג עדתי מסוים: מתוך 23 שרים, 19 הם סונים, שרה נוספת (ויחידה) נוצריה, שר אחד דרוזי, שר אחד עלווי ושר כורדי המכהן כשר החינוך, אולם זה לא מנע את הביקורת שנשמעה מגורמים רשמיים מהעדה הכורדית והדרוזית שטענו שהרכב הממשלה לא לוקח בחשבון את הגיוון האתני הקיים בסוריה ולכן "מדיניות ההדרה נמשכת". ביקורת המלמדת על פערים משמעותיים שנותרו בינם לבין הממשל בדמשק.
למרות הביקורת מבית, מדינות רבות מיהרו לברך את הממשלה החדשה, ביניהן בריטניה, צרפת, גרמניה וכן מדינות האזור, כמו סעודיה, ירדן, טורקיה, קטר ואיחוד האמירויות שרואות בכך מהלך התורם ליציבותה של סוריה.
למרות צעדי הייצוב שנוקט המשטר החדש, עדיין מוקדם לקבוע לאן מועדות פניה של סוריה, המצויה בעיצומו של שינוי פוליטי דרמטי. הממשלה החדשה ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, בהם משבר כלכלי ואנרגטי חמור, מציאות ביטחונית שברירית, ומתחים פנימיים עמוקים. הצלחתה או כישלונה יושפעו במידה רבה מהיקף הסיוע והתמיכה שתקבל ממדינות האזור ומהקהילה הבינלאומית, וכמובן מאופי המדיניות שתבחר לאמץ בחודשים הקרובים. -
INSS
@INSS_Hebrew
סין ממשיכה להרחיב את השפעתה העולמית - מחיזוק נוכחותה בארקטי ועד שיפור ביטחון המזון. המהלכים האסטרטגיים האלו מייצרים לישראל הזדמנויות לשיתופי פעולה טכנולוגיים, לצד אתגרי מדיניות חשובים.
רוצים לדעת עוד? קראו את סדרת המאמרים החדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי >> www.inss.org.il/he/publication/china-food-security/ -
INSS
@INSS_Hebrew
בג"ץ הכריע: ישראל עמדה בחובותיה ההומניטריות כלפי עזה
חוקרת המכון ד"ר תמי קנר כותבת:
לאחר שנה של דיונים, דחה בג"ץ בשבוע שעבר (27 במארס 2025) את עתירת הסיוע ההומניטרי שהגישו ארגוני זכויות אדם בה הם ביקשו להורות לישראל: לאפשר מעבר חפשי ומהיר של סיוע הומניטרי לרצועה, להגדיל את היקף הסיוע ולספק בעצמה סיוע חיוני לאוכלוסייה בהתאם לחובתה ככוח כובש בעזה.
בית המשפט קבע כי:
- דיני הכיבוש ("התפיסה הלוחמתית") אינם חלים על ישראל שאיננה כוח כובש בעזה. לישראל אין שליטה אפקטיבית ברצועה אלא לחמאס שממשיך להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח, ועל כן היא איננה נדרשת לספק סיוע לאוכלוסייה.
- על ישראל מוטלות חובות הומניטריות כצד למלחמה המחייבות אותה לאפשר כניסה של סיוע לעזה. חובות אלה נגזרות מדיני המלחמה והמשפט המנהלי הישראלי והן כפופות לאילוצים צבאיים ולמידע ונתונים ביחס למצב ההומניטרי ברצועה.
- ישראל עמדה בחובותיה ואפשרה כניסה של סיוע לעזה לאורך חדשי המלחמה, הקלה על כניסת סחורות הומניטריות, עבדה בתאום עם ארגוני סיוע ולא הגבילה כניסת מזון לעזה, וזאת תוך כדי לחימה פעילה.
שלוש נקודות חשובות עולות מפסק הדין:
הימנעות מהתערבות במדיניות עצירת הסיוע: בית המשפט קבע שהחלטת הממשלה לעצור את הסיוע ואת מכירת החשמל לעזה מאז חידוש הלחימה איננה נכנסת במסגרת העתירה הנוכחית. זאת בנימוק שההחלטה התקבלה לאחר כתיבת פסק הדין והיא משנה משמעותית את התשתית העובדתית והמשפטית שבבסיס העתירה. בכך ״קנה״ בית המשפט לממשלה עוד קצת זמן להמשיך בעצירת הסיוע וגם לעצמו עד שיידרש להכריע בסוגיה בעתירה נפרדת, זאת ככל שהסיוע לרצועה לא יחודש קודם לכן. יש לציין כי בעניין אספקת החשמל כבר הוגשה עתירה נפרדת.
משמעות כיבוש אפשרי: אם הולכים לכיבוש הרצועה חשוב להבין את המשמעויות והחובות הנרחבות הנלוות למהלך כפי שהן עולות בברור מפסק הדין. לבג״ץ יהיה קשה יותר להעלים עין מהפרות של ישראל את חובותיה כ-״כוח כובש״ ברצועה, במידה ויהיו כאלה.
חשיבות פסק הדין עבור המערכה הבינלאומית: אף אם פסק הדין לא יוכל לסייע לישראל בבלימת סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי במסגרת טענת המשלימות, הוא יוכל לשמש אותה אל מול הטענות המופנות נגדה על מניעת סיוע והרעבה של האוכלוסייה בהליכים המתנהלים נגדה בהאג. -
INSS
@INSS_Hebrew
התרחיש: המו"מ במסגרת השלב השני של המתווה לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום.
כיצד יפעלו כעת כל הצדדים המעורבים - ומה על ישראל לעשות? קראו את הסימולציה המלאה של המכון למחקרי ביטחון לאומי>> www.inss.org.il/he/publication/simulation-gaza-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS:
הציבור חצוי בשאלת התמיכה בחזרה ללחימה בעזה. לסקר המלא היכנסו>> ttps://bit.ly/4iOiyzr -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS:
54% מהציבור הישראלי סוברים כי החלטת ראש הממשלה על החזרה ללחימה בעזה נובעת משיקולים פוליטיים. לסקר המלא היכנסו>> ttps://bit.ly/4iOiyzr -
INSS
@INSS_Hebrew
סקר INSS:
52% מהציבור הישראלי סבור כי החזרה ללחימה בעזה תקטין את הסיכוי להחזרת חטופים. לסקר המלא היכנסו>> www.inss.org.il/he/publication/survey-march-2025/ -
INSS
@INSS_Hebrew
טילים חות'ים (שוב) משוגרים לישראל: מה באמת קורה ביירוטים?
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, כותב:
מאז קריסת הפסקת האש בין חמאס לישראל, החלו המורדים החות'ים לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל באופן יומיומי. מדובר בטיל בליסטי דו-שלבי, המונע בדלק מוצק שנקרא "פלסטין 2", אשר נע במהירות היפרסונית. על פי הודעות דובר צה"ל, מרבית הטילים יורטו על ידי מערכת ה"חץ" מחוץ לגבולות ישראל, ללא גרימת נזק לרכוש עקב נפילת הטיל או שברי יירוטים. השיגור מתימן ביום ב' האחרון, 27 במרץ 2025, כלל שני טילים בליסטיים כאשר אחד מהם יורט ע"י מערכת ה-THAAD האמריקאית, וכתוצאה מהיירוט הכפול, מספר שברי טילים נפלו בשטח ישראל.
רצף הירי של הטילים הבליסטיים מתימן לישראל מהווה מטרד משמעותי, שכן על פי מדיניות פיקוד העורף המחמירה, מחייב הכנסת מיליוני אזרחים למרחבים מוגנים בשעות הלילה המאוחרות או בשעות עומס. התרעות אלה נועדו להזהיר את הציבור מפני פגיעה אפשרית, והן מכסות שטח נרחב מכיוון שעל אף שניתן לחזות את מסלול הטיל הבליסטי, קיימת אפשרות שהשלב השני של הטיל יתמרן לכיוונים שונים.
האם קיימת סתירה בין הודעות דובר צה"ל על יירוטים מחוץ לגבולות המדינה לבין דיווחים של אזרחים שראו שובל טילים, הבזקי אור ולעיתים שמעו את רעש המיירטים? העובדה הברורה היא שמרבית הטילים יורטו ללא גרימת נזק פיזי בישראל, מה שמעיד ככל הנראה על יירוט בסמוך או מחוץ לאטמוספירה, בשיא גובה מעופו, על ידי מערכת ה"חץ" או ה-THAAD. בגובה של כ-100-150 קילומטרים, שדה הראייה רחב מאוד, מה שמאפשר לראות עצמים גבוהים ממרחק רב. עובדה זו גם מסבירה מדוע לעיתים לא מופעלת התרעה, למרות שניתן לראות את היירוט ממרחק ואף לשמוע את רעש המיירטים כאשר הם נמצאים בקרבת יישוב. בנוסף, עיוות קרני האור של הבזקי הפיצוץ בעת מעברן דרך האטמוספירה עלול ליצור תחושת שגויה לגבי מיקום העצם המיורט. העובדה שלמעט שני המקרים האחרונים לא נפלו שברי טילים, שברי מיירטים או רסיסים במקומות יישוב בישראל, מחזקת את ההנחה שהיירוט אכן התרחש במרחק רב מגבולות המדינה. המקרה האחרון של היירוט ביום ראשון ה- 30.3 בו נפלו מספר שברי יירוט באזור ירושלים איננו מעיד בהכרח על מקום היירוט. חשוב לזכור כי המפגש בין הטיל המיירט לטיל המטרה במהירויות עצומות מקנה לשברים או לרסיסים הנוצרים אנרגיה קינטית גבוהה ביותר , דבר המאפשר פיזור נרחב ואקראי של השברים, וזו גם הסיבה לשהייה במשך כ-10 דקות במרחב המוגן.
המונח בו משתמש דובר צה"ל - "מחוץ לגבולות המדינה" - הוא מוצדק מבחינה מבצעית ומודיעינית, ונועד לא לחשוף פרטים מיותרים בפני האויב. הציבור בישראל מתבקש לתת אמון בהודעות דובר צה"ל ולקבלן כפי שהן: אין כוונה לנהל את תודעת הציבור או להפחית מהאיום, אלא להציג תמונה מציאותית תוך שמירה על שיקולים מודיעיניים נדרשים -
INSS
@INSS_Hebrew
בחינת המינויים במטכ"ל בחמשת העשורים האחרונים מצביעה על מינוי שכיח של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל לתפקידים משמעותיים. מהן ההשלכות של הדבר על "הקונספציה" – ומה על הרמטכ"ל הנכנס ללמוד מכך?>> www.inss.org.il/he/publication/similarity-bias/
-
INSS
@INSS_Hebrew
עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית.
לצפייה>> youtu.be/HNppykEFViM
להאזנה>> soundcloud.com/inss2006/lzisli1wev0q?si=2415abd7047b47d6b… -
INSS
@INSS_Hebrew
כיצד כוונת הנשיא האמריקני לקדם צעדים לפירוק נשק ובקרת נשק גרעיני – עלולה לגרום דווקא לתוצאה הפוכה?>> www.inss.org.il/he/publication/trump-nuclear/
-
INSS
@INSS_Hebrew
ההפגנות בעזה: הכעס על חמאס כבר לא בשוליים
חוקרת המכון אורית פרלוב, @oritperlov , כותבת:
כמה תובנות שלי בנוגע למחאות נגד חמאס בצפון רצועת עזה:
1. המחאה והשנאה לחמאס ברחבי עזה היא אותנטית ב-100%. היא בוודאי לא תולדה של החזרה ללחימה, אך הכעס העצום כלפי חמאס עם החזרה ללחימה הובילו ל:
א. מעבר מ"עמידה איתנה" ("סומוד") להישרדות - אף אחד יותר לא נשאר בבתים כשצה"ל מבקש להתפנות.
ב. קריאה ציבורית בצפון הרצועה להיכנע.
ג. רבים טוענים כי הם כבר לא רוצים לקבל חזרה אסירים, אלא "רק אוכל ואוהלים".
ד. קריאה פומבית להפלת משטר חמאס ויציאת התנועה מהרצועה.
2. מארגני המחאה הם פעילי תנועת ״בידנא נעיש (רוצים לחיות)" של הפת״ח ברצועה. היו להם שני גלי מחאה בעבר ב-2019 נגד יוקר המחיה וב-2023 נגד שלטון חמאס ברצועה. בזמנו זה הסתיים במכות ובמעצרים.
3. קטאר עושה כל שביכולתה כדי לחבל בהפגנות. היא אינה מסקרת את הצעקות של המפגינים, מראה רק את השלטים שקוראים לסיום המלחמה ומפרסמת הודעות שקריות של מוכתרים מצפון הרצועה שכביכול ממשיכים לתמוך בחמאס. מיותר לציין שאת זריקת האבנים על אנשי חמאס שבאו לפזר את המחאה הם לא שידרו וגם לא את צעקות המפגינים ״חמאס אל-ג׳זירה״ (העזתים טוענים שמייצג השווא של אל-ג׳זירה לפיו חמאס חזק וחמאס שולט הובילו את ישראל לחדש את הלחימה).
ביום רביעי הקרוב תחשפו לדוגמאות השיח העזתי בפרק נוסף של התכנית "מעבר לרשת" בהובלתה של אורית פרלוב, הישארו לעקוב! -
INSS
@INSS_Hebrew
ביום רביעי הקרוב תחשפו לדוגמאות השיח העזתי בפרק נוסף של התכנית "מעבר לרשת" בהובלתה של אורית פרלוב, הישארו לעקוב!
orit perlov
@oritperlov
3 הערות בנוגע להפגנות בצפון רצועת עזה נגד חמאס:
- המחאה והשנאה לחמאס ברחבי עזה היא אותנטית ב-100%. היא בוודאי לא תולדה של החזרה ללחימה עם זאת, הכעס העצום כלפי חמאס על החזרה ללחימה הובילו ל:
א. מעבר מסומוד להשרדות. כולם עוזבים אף אחד לא נשאר בבתים כשצהל מבקש להתפנות.
ב. תופעת הדגלים הלבנים והקריאה הציבורית בצפון הרצועה להכנע
ג. הם לא רוצים אסירים רק אוכל ואוהלים. ״דם הילדים שלנו הוא לא הפקר״.
ד. קריאה פומבית להפלת משטר חמאס ויציאת התנועה מהרצועה (הצעקות: חמאס ברא ברא = חמאס החוצה החוצה ו- א-שעב יוריד אסקט אל-נידאם = העם רוצה בהפלת המשטר)
- מארגני המחאה הם פעילי תנועת ״בדנא נעיש״ (רוצים לחיות) של הפת״ח ברצועה (היו להם שני גלי מחאה בעבר ב-2019 נגד יוקר המחיה וב-2023 נגד שלטון חמאס ברצועה). בזמנו זה הסתיים במכות ומעצרים.
- קטאר עושה כל שביכולתה לחבל בהפגנות. אינה מסקרת את הצעקות של המפגינים אלא שמה ברקע מוזיקה. מראה רק את השלטים שקוראים לסיום המלחמה ומפרסמת הודעות שקריות של מוכתרים מצפון הרצועה שכביכול ממשיכים לתמוך בחמאס. מיותר לציין שאת זריקת האבנים על אנשי חמאס שבאו לפזר את המחאה הם לא שדרו וגם לא את צעקות המפגינים ״חמאס אל-ג׳זירה״ (העזתים טוענים שמיצג השווא של אל ג׳זירה שחמאס חזק וחמאס שולט הובילו את ישראל לחדש את הלחימה) -
INSS
@INSS_Hebrew
הצצה לדיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר
חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. הפרק המלא לצפייה ולהאזנה מחכה לכם באתר המכון>>
www.inss.org.il/he/podcast/דיון-סוער-באולפן-עזה-בין-התוכנ… -
INSS
@INSS_Hebrew
השרה ומ"מ רה"מ לשעבר @Tzipi_Livni בכנס המכון #inss2024: "העיקרון של נתניהו, שהוא דבק בו גם היום, הוא שעדיף חמאס על פני רשות פלסטינית. כשנתניהו אומר שיהיה הכול בעזה חוץ מרשות פלסטינית - זה מבטיח לא רק את המשך המלחמה אלא את חזרת החמאס וזה מבטיח בעיות בדרך לנורמליזציה עם הסעודים. קרה לנו אסון בגלל הבחירה החמאס ועלול להיות אסון נוסף בגלל חוסר הנכונות להחליף אותם ״
Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
לבני: "לצערי יש בארה״ב נשיא אמריקאי שמקבל החלטות נכונות לביטחון ישראל, למרות המחירים הפוליטיים שהוא משלם, וראש ממשלה בישראל שלא מוכן לקבל החלטות לטובת ביטחון ישראל בגלל מחירים פוליטיים שהוא עלול לשלם. השבועות הקרובים יכריעו אם המלחמה הצודקת על המחירים הכבדים ששילמנו תהיה עוד סבב שאחריו ישראל חמאס או שינוי אסטרטגי. דווקא עכשיו בעקבות הישגי המלחמה הצבאיים והאלמנט הסעודי יש הזדמנות הסטורית שאסור לפספס"
-
INSS
@INSS_Hebrew
15 שנים חלפו מהפצצת הכור הגרעיני בסוריה בידי ישראל. בכנס שנערך ב- @INSSIsrael לציון אירוע זה, השתתפו רה"מ דאז, אהוד אולמרט, מ"מ רה"מ ושרת החוץ דאז, @Tzipi_Livni, וראש אמ"ן דאז, אלוף (מיל') עמוס ידלין, והציגו את נקודת מבטם בראייה לאחור. לצפייה בנאומים>> www.youtube.com/watch?v=R31dXi2wYSE
-
INSS
@INSS_Hebrew
מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ לשעבר, @Tzipi_Livni השתתפה בכנס מיוחד של ה-INSS לציון 15 שנים להפצצת הכור הגרעיני בסוריה. צפו בכנס המלא>> www.youtube.com/watch?v=GdU8mP9fBZk&t=20s
-
INSS
@INSS_Hebrew
#15_שנה_להפצצת_הכור_הסורי: מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ לשעבר, @Tzipi_Livni, בכנס מיוחד: אסור לעשות ״ העתק הדבק״ בין הפצצת הכור הסורי לגרעין האיראני. הדברים שונים גם ביחס להיקף, מיקום, יכולת פעולה, פומביות הידיעה על קיומו והערכת גלישה למלחמה.
-
INSS
@INSS_Hebrew
מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ לשעבר, @Tzipi_Livni
באירוע מיוחד לקראת ביקור #ביידן: המדיניות של ביידן מאוד ברורה - הוא תומך בשתי מדינות לשני עמים, אבל אין ספק שהוא לא יאכוף את ישראל לעשות משהו בנדון. הנהגה ישראלית אחראית לא צריכה את ארה"ב בשביל לקדם מהלכים שהם באינטרסים שלנו. -
INSS
@INSS_Hebrew
מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ לשעבר, @Tzipi_Livni
באירוע לקראת ביקור #ביידן: כל המחוות לפלס' שפורסמו נמצאות באינטרס המובהק של ישראל, לא רק בשביל לשמור על היחסים עם ארה"ב אלא כי זה האינטרס הישראלי. במקום שתבוא ההנהגה הישראלית ותגיד שזה מה שצריך לעשות, קצת מתחבאים מאחוריי גבו של ביידן. -
INSS
@INSS_Hebrew
מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') תמיר הימן, ל- @danawt באולפן ל-@N12News: "הצעד הנכון ביותר הוא ללכת למסגרת הסכמית עם איראן. איראן נמצאת עם יכולת שלא היתה לה בעבר בתחום הגרעין". צפו בראיון המלא>> validate.perfdrive.com?ssa=9d66d35c-9b88-4177-b4ec-ebd088…
-
INSS
@INSS_Hebrew
אנחנו מזמינים אתכם לכנס משותף עם @nihp2021 שיעסוק בקשר שבין בריאות וביטחון לאומי. בכנס ישתתפו פרופ' @nachmanash, מנכ"ל משרד הבריאות, הרמטכ"ל לשעבר @GadiEisenkot, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר @moshebst ובכירים נוספים. לכל הפרטים ולהרשמה >> www.inss.org.il/he/event/health/
-
INSS
@INSS_Hebrew
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וחוקר @INSSIsrael בהווה, @moshebst, בהופעת בכורה בפודקאסטרטגי. מהם הלקחים שניתן ללמוד ממשבר הקורונה על תפקוד מערכת הבריאות? מה צפוי לקרות בעקבות הגעת החיסונים? | לכל התשובות - צפו >> www.youtube.com/watch?v=10YPU6_rs1I&ab_channel=INSSISRAEL
-
Post not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ' @ManuelTraj על משבר הקורונה: אנחנו במשבר כפול – ניהולי ואמון. זה קריטי. אם לא נטפל בו, שום דבר טוב לא יקרה. צריך עקביות ולשתף את הציבור. זה לא נעשה.
#covid19
הצטרפו ללייב ב-@N12News validate.perfdrive.com?ssa=23d41dc8-f543-4682-868e-21e8c0… -
Post not available here, view on XPost not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
מנחה: תא"ל (מיל.) @ItaiBrun, סגן ראש ה- @INSSIsrael
משתתפים:
פרופ' @ManuelTraj, פרופסור לכלכלה ב- @TelAvivUni וחוקר בכיר במוסד נאמן שב- @TechnionLive
@yossikucik, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר
פרופ' יפעת ביטון, מומחית לשוויון, המכללה למנהל ומרכז תמורה -
Post not available here, view on XPost not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ׳ רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית: לקחנו נתונים מהעולם, השתמשנו במודלים קיימים לסיכון וככה שלחנו הודעה ל-200 אלף איש, שזיהינו שהם בקבוצת סיכון, לא לצאת מהבית. צפו בדיון המלא >> www.inss.org.il/he/event/data-the-cure-for-coronavirus/
-
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ' @ManuelTraj, פרופסור לכלכלה ב-@TelAvivUni וחוקר בכיר במוסד נאמן שב-@TechnionLive - בתפקיד מומחה כלכלי, בסימולציית #קבינט_הקורונה של INSS: בעיית היסוד בהתייחסות שלנו לעניין הזה הוא שהממשלה לא הצליחה לבנות מטה קורונה שירכז את כל המאמץ ויזין את מערכת קבלת ההחלטות (1/4)
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ' @ManuelTraj בסימולציית #קבינט_הקורונה: זה לא עניין של כלכלה או בריאות. מדינות שניסו לעשות זאת נאלצו ללכת אחורה. אנו צריכים לנהל מדיניות שבוחנת מה נכון בכל אחד משני המישורים האלה כי זו מערכה ארוכה. אנחנו צריכים לאפשר פתיחה של המשק לכל מי שיעמוד בקריטריונים שנציב לפניו. (2/4)
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ' @ManuelTraj : אין חליפה אחת שמתאימה לכולם. לכל עסק צריך לקבוע קריטריונים המתאימים לו. אני מסכים עם שרת הבריאות בסימולציה, @G_RegevYochay , שגם תאטרון אפשר לפתוח לפי קריטריונים המתאימים לו. הפתרון הוא לרדת מהגישה הכוללנית לגישה פרטנית לכל תחום. (3/4)
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ' מנואל טרכטנברג @ManuelTraj בסימולציית #קבינט_הקורונה: צריך להקים צוות לתכנון הפעילות של המשק לתקופה של חצי שנה וצפונה כי המשק לא יהיה אותו משק של לפני הקורונה. (4/4)
צפו בשידור החי ב-@N12News | validate.perfdrive.com?ssa=ea73d46e-ab8d-46ac-83a8-d16d6c… -
Post not available here, view on XPost not available here, view on X
INSS
@INSS_Hebrew
ישתתפו גם:
פרופ' @ManuelTraj, פרופ' לכלכלה ב-@TelAvivUni וחוקר בכיר במוסד נאמן שב@TechnionLive - בתפקיד מומחה כלכלי
אלוף (מיל.) יוסי בידץ, מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית וראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר – בתפקיד מומחה לתחום החינוך -
INSS
@INSS_Hebrew
פרופ' @ManuelTraj: אין לי ספק שהמשבר הזה יבוא לשינוי בהתנהלות, גם בעוד שנה. #קורונה
































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































