עליית התשואות באג״ח הארוכות בארה״ב היא קודם כל סיפור של נפט/ אינפלציה - לא משבר פיננסי. בספט׳, דיווחים על פתיחת הורמוז הורידו את Brent <100$, ותשואת ה־10Y ירדה.
לא משבר אשראי. זעזוע סחורות.
אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים בכותרות וזו הזדמנות להיזכר איך המכשיר הזה בכלל עובד.
אג"ח זה פשוט הלוואה.
במקרה הזה, אני מלווה כסף לממשלת ארה"ב, והיא מתחייבת לפרוע את החוב בעוד כעשר שנים.
בתמורה, הממשלה מתחייבת להחזיר את הקרן בסוף התקופה (עד לפדיון באוגוסט 2036) ולשלם ריבית לאורך חיי ההלוואה.
נכון להיום האג"ח הספציפי הזה משלם ריבית נקובה (קופון) של 4.625%.
כלומר, על אג"ח בערך נקוב של $100,000 אקבל $4,625 בשנה לפני מס, בשני תשלומים בשנה.
עד כאן פשוט.
אג"ח לרוב מונפק עם ערך נקוב של $100 ("פארי"). אבל לאחר ההנפקה האג"ח נסחר בשוק החוב ומחירו משתנה כל הזמן ויכול לנוע מעל או מתחת לפארי.
נכון להיום האג"ח הזה נסחר בשער של $95.8, כלומר מתחת לפארי. פירוש הדבר שאני יכולה לקנות אג"ח עם ערך נקוב של $100,000 ולשלם עבורה רק $95,800.
רגע מה? למה שמישהו ימכור לי $100,000 ערך נקוב ב-$95,800?
כי הקופון של האג"ח קבוע. יצוק מבטון. אם הריבית במשק עולה ואפשר לקבל בשוק ריבית גבוהה יותר, פתאום קופון של 4.625% כבר לא אטרקטיבי. כדי שמישהו יסכים לקנות אג"ח שמשלם 4.625%, המחיר שלה יהיה חייב לרדת. לכן עליית תשואות = ירידת מחירי האג"ח, וירידת תשואות = עליית מחירי האג"ח.
עכשיו, אם אחזיק את האג"ח עד לפדיון, אקבל ב-2036 את מלוא הערך הנקוב: $100,000.
כך שהרווח בהשקעה באג"ח מגיע משני מקומות:
1. מהקופונים שמתקבלים לאורך השנים (במקרה זה 4,625 דולר בשנה)
2. מהפער בין המחיר ששילמתי (95,800) לבין הסכום שמוחזר בפדיון (100,000).
השילוב של שני המרכיבים האלה יוצר את התשואה לפדיון (yield to maturity) שבמקרה הזה עומדת על בערך 5.17%.
זה מסביר למה אג"ח ש"מניב 5.17%" לא באמת מפקיד 5.17% במזומן בכל שנה. המזומן השוטף הוא הקופון. יתרת התשואה נובעת מכך שקניתי נכס ב-95.8 ובסוף נקבל עליו 100.







































































































































































































